בבקשה פירוט מדוייק של הכתבה מערוץ 2 אחד לאחד על הצד השלילי שבה.
זה איך שהציגו, זה לא קשור למה שאני חושב.

גרעין קיצוני,לא חוקי,הצוות מקבל מידע מבצלם על האירועים החריגים של המתנחלים.
אורלי-אנחנו נכנסים למנגנון אלים ויצרי,הפלסטינים טוענים שממררים להם את החיים.
ראש המחלקה היהודית לשעבר-מסביר כמה המתנחלים מסוכנים ושהם ירו,הכו ומסוגלים לכל דבר.מדברים על זה שהמתנחלים מפנצרי גלגלים קבועים.

מוסיקה מאיימת ומפחידה כל הסרט זה יותר רציני מהכול.ביני לנדאו נשמע על רקע מוסיקה מאיימת ומצלמה נסתרת במזן שאומר דברים רגילים.אמריקאי מתנדב שהציגו אותו שבתכלס הוא רוצה להרוג ערבים.....

שום דבר לא חוקי פה,מערב פרוע,מנגינה מפחידה.....ערבים תמימים נפגעים על ידי היהודים כל הזמן ולבסוף מיד משתחררים והערבים נשארים חבולים ופגועים ומסכנים. תשובה של ילדה בת 4 לגבי כלב ששומר שאמרה שהלך עליו מי שמתקרב-על הערבי בקול מפחיד כזה ומהצד...ילדה בת 4.....

יעל-מי שנחמד הופך לאלים ומשפיל.....
הערבים-משפילים אותנו ומקללים אותנו ואת הנביא שלנו...המנתחלים לא מפסיקים להפחיד אותנו...

רמת מגרון-לא חוקי,מצלמה נסתרת,וולרשטיין מסביר כמה הם מסוכנים.המקום מפחיד וחשוף,כל מה שעושים זה לצעוק על פקחים והבנות הם מ"מחתרת מעלה לבונה"....והבנות צעירות והולכות לישון במקומות מסוכנים....

בת עין זה על שטחי פלסטינים ויער סגור שנפתח רק עם צבא שצריך לשמור רק עליהם במיוחד בשבילהם...

הם מתנפלים על רכבים ערבים,מכים ערבים,רוצים להיכנס לכפרים שלהם וכמובן רוצים לדרוס ערבים ואת ילדיהם בכל הזדמנות....

ציטוט מאחד מההפגנה:ערבים בהמות איך אפשר לעשות שלום עם בהמות?...ובסוף עם קול מהדהד לשחוט את השה......

היהודים הם לא שומרים על החוק,והם גרים לא במקומות חוקיים.
יעל: היהודים מלשינים למשטרה על צמחי בר..מה הם בת משפט?משטרה?

מצטרפים לסיור עם איש השטח ופעיל שמאל עזרא נאווי.....
כמה ראיונות עם ערבים שמדברים בצורה תמימה ושהיהודים דופקים אותם.

אורלי לאחד מסוסיא-מה אתה שריף?

ובסוף אחד אחד מרשויות החוק לא הגיב לכתבה ואין שמירת חוק במקום.

(נקודות אור קטנות שראיתי-אבידן על תרבות הטלויזיה ומשחקי המצלמות ושאת הכל אפשר לעוות,בוא נדבר בנחת אבל לא מול "האלוהים"....שהחברה מהגבעות מסבירים שהם בשביל עם ישראל.... מספר רב של  אנשים שדיברו מקסים.אבידן מסביר לאורלי שהיא גם  בשטח לא חוקי.....אצלו.....שנון.....
זה כל החומר שהם הצליחו ...אם נלך לפאבים של יעל נראה הרבה פחות ערכים ובטח יותר אלימות ושפה בוטה....ישוב הארץ בגאון,גידול חסות במרחבים ושבסוף הם יוצאות טוב גם צימרים טובים,גיוס כספים למאחזים,רצינות,רועי צאן ,הקרבה למען המטרה.הסברים על מאחזים...ועוד ועוד...)

ארגון האו"ם בחר 35 אנשים בולטים בציבור הספרדי-חרדי, ומימן להם קורס מנהיגות וגישור, שגובש במיוחד עבורם • הערב יחולקו תעודות ההסמכה • לשם מה הקורס? ולמי ייעצו הבוגרים?

במעמד יו"ר תנועת ש"ס השר אליהו ישי, שר הדתות יעקב מרגי, עו"ד דוד גלס, נציגי הקריה האקדמית –אונו ונציגי האו"ם בישראל חולקו הערב תעודות הכשרה ל'פתרון סכסוכים' לנציגים מקרב הציבור ספרדי-תורני בטקס שנערך במלון ריג'נסי (הייאט לשעבר) בירושלים.

כ- 35 איש (אשר נבחרו בקפידה) בוגרי התוכנית לאחר שנה וחצי של תהליך הכשרה בתוכנית מיוחדת שנבנתה בקריה האקדמית –אונו עבור האו"ם.

קבוצת בוגרי התוכנית: חציים רבנים וחציים פעילי ציבור בכירים שתרמו מזמנם והקדישו את יכולתם ללמוד את רזי הסכסוך הישראלי-פלסטיני על-מנת להשתלב בקבוצות דיאלוג ולשמש כיועצים להנהגה הספרדית – תורנית בתחום המדיני.

מדגם מייצג מקרב בוגרי התוכנית הציגו במהלך הערב את עבודתם האקדמית שנעשתה במהלך התוכנית בה הם הציגו רעיונות, כיוונים והמלצות לקידום תהליך השלום.

"הרב" שם טוב עם צחי גבי מהאו"ם

"הרב" שם טוב עם צחי גבי מהאו"ם

http://2424.co.il/news_read.php?n_id=3196&cat_id=2&tmp=493

שמוליק גרוסמן

פורסם:  22.04.10, 19:25

מציאות החיים בסילואן אמנם הפכה בחודשים האחרונים למתוחה יותר ויותר, אבל החשש מפני הסלמה חריפה הצליח להביא היום (ה') לאחדות שורות נדירה בין המתיישבים היהודים בשכונה שבמזרח-ירושלים לבין התושבים הפלסטינים. דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד הפועלת לפיתוח הנוכחות היהודית במזרח-ירושלים, נועד היום עם אחד משלושת המוכתרים של סילואן, חסן סיאם - ודן עמו בחששות הגוברים מפני השלכות צעדת הימין המתוכננת להיערך בשכונה ביום ראשון הקרוב. בתחילת המפגש, הבהיר בארי כי הוא אינו מייצג את ראש העירייה אלא את תושביה היהודים של השכונה. "אני יוצא כאן בקריאה ציבורית על-מנת שהצעדה תבוטל. אנחנו חיים פה 20 שנה יחד ומצליחים לשמור על השקט, אך לאחרונה מתרבות הנסיבות שבהן מנסים הן גורמי ימין והן ארגוני שמאל להצית תבערה בשכונה העדינה הזאת".   לדבריו הצטרף גם המוכתר: "כולנו בני אדם שחיים ביחד, וכל הניסיונות מצד ימין או שמאל להבעיר את האזור לא יצליחו. אין לי בעיה עם בנייה יהודית במקומות שבהם הקרקע נמצאת בבעלות יהודית. אני קורא מכאן לפעילי הימין לשקול פעם נוספת את הצעדה. את הבדיקות שלהם הם יכולים לבצע מרחוק, או להשאיר אותן לגורמים המוסמכים".   במקביל לדברים, הגיש הערב אחד מתושבי "בית יהונתן" בסילואן, הרב יואל דננברג, בקשה רשמית לשר לביטחון הפנים, היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה - בדרישה למנוע את קיום הצעדה. "קיום התהלוכה עלול חלילה להביא לפגיעה קשה וחמורה בביטחון הציבור, עד כדי שפיכות דמים ממש, שעלולה אף להימשך ימים רבים לאחר מכן", הזהיר העותר. "תחושה זו מבוססת על היכרות קרובה ובלתי-אמצעית של מציאות החיים בשכונה, שלה יש לייחס משקל הראוי ולמנוע את קיום התהלוכה".   את האווירה האופטימית של המפגש ציננו הן גורמי שמאל והן פעילי ימין, שאליהם הצטרפו גם תושבים ערבים אחרים בסילואן שרואים את השכנים היהודים שם בעין שונה מזו שתיאר המוכתר. "הוא מייצג קבוצה קטנה בשכונה. רוב התושבים מתנגדים להשתלטות השקטה של היהודים פה", אמר ג'וואד סיאם, אחד מקרובי משפחתו של המוכתר. "ההבדל בין העמותה לבין ברוך מרזל, שיזם את הצעדה, הוא שהאחרון הוא לפחות אדם ישר שאומר בפומבי: 'אני לא רוצה אתכם פה'. בניגוד אליו, מנסים בעמותת אלע"ד לרכוש אט-אט קרקעות".   ביקורת מימין ומשמאל דברים בנימה דומה אמר פעיל השמאל הירושלמי רענן אלכסנדרוביץ', שטען גם הוא כי המטרה מאחורי פעילות העמותה היא "ייהוד" השכונה. "הם קונים בתים כדי שבסופו של התהליך, גם אם יארך זמן רב, תתגשם מטרתם להוציא משם את הערבים לטובת משפחות יהודיות רבות".   אלכסנדרוביץ' התייחס לטענות יוזמי הצעדה, המוחים על הבנייה הלא-חוקית בשכונה, ואמר כי "יש אפליה בין הפיתוח במערב העיר לבין מה שמתרחש במזרחה. לתושבים כאן אין שום ברירה אחרת חוץ מלבנות בניגוד לחוק".   מצדה השני של המפה הפוליטית, התייחס פעיל הימין איתמר בן-גביר לפגישה בסילואן והבהיר את עמדותיו. "אני שמח שבזכותנו השלום חזר לירושלים. בניגוד לחברינו היקרים מעמותת אלע"ד, אנחנו לא מאמינים בדו-קיום עם האויבים, שרק אמש השליכו בקבוק תבערה וניסו לפגוע ביהודים".

שר השיכון אריאל אטיאס בסיור בביתר עלית, מאחורי הקו הירוק. תמונת אילוטרציה

ש"ס שמאלנית: "2 מדינות? לא מספיק!" על רקע הסערה שחוללו דבריו של הגר"ע יוסף, לפיהם: "יש להקפיא את הבניה בירושלים", מביא אתר 'בחדרי חרדים' את דבריו של שר בכיר בש"ס ל'המבשר': "לא שולל להחזיר חלקים מירושלים" • ג'ומס, לשמאלך! יוסי כץ, בחדרי חרדים תאריך: 22/04/2010 13:10:00

על רקע הכותרת היום בעיתון מעריב, בה מצוטט הגר"ע יוסף כמי שאמר לשמעון פרס שיש להקפיא את הבניה בירושלים, למען היחסים עם ארצות הברית, מגיש אתר 'בחדרי חרדים' את טורו הפוליטי של מאיר ברגר בעיתון המבשר מלפני כשבועיים.

מי שחיפש ניצנים לשבירה שמאלה של סיעת ש"ס היה יכול לשים לב בטור בו מצוטט שר ש"סי בכיר (לא קשה להבין מיהו, על רקע העובדה שבש"ס יש שני שרים בכירים שאחד מהם מחזיק בדעות ימניות), האומר דעות בהם היה מתפאר אפילו יוסי ביילין.

על רק הסערה, אנו מביאים את הטור המלא. את התגובות למדיניות החדשה, אתם יכולים להשאיר, כמו תמיד, באמצעות מערכת התגובות של האתר.

הוא שר חרדי בממשלת נתניהו, דומיננטי למדי, ובעל אמירה חזקה על כל המשתמע. בסוף השיחה שקיימתי עימו בצהרי איסרו חג האחרון הוא ביקש שלא אצטט כאן את שמו המלא. אולי נבהל מאמירותיו החדות משהו. אולי ביקש עדיין ליהנות ממטריית החיסיון גם כשהאש עלולה להיות צולבת. כיבדתי את בקשתו.

שאלתי אותו האם ראש הממשלה בנימין נתניהו אליו ייחל ערב הבחירות האחרונות אכן עונה על הציפיות במישור המדיני. הוא השיב בשלילה. הוא סבור כי מה שנאמר על ידו ערב הבחירות האחרונות שונה בתכלית השוני למה שקורה כיום במבחן המציאות. אין תהליך שלום עם הפלסטינים ויש הקפאה ביו"ש. אין הכרה בינלאומית בישראל וקיים כאוס בבית המחוקקים סביב סוגיית ירושלים.

הוא אינו מאשים את נתניהו בלבד. אך באותה מידה מייחס לו חלק בלתי מבוטל בפלונטר שנוצר בחודשים האחרונים. "ראש הממשלה לא ציפה שייפול בחלקו של אובמה במתכונתו הנוכחי. קשה היה לצפות מראש את יחסו כלפי ישראל. אנו נקלענו לסיטואציה מאד מורכבת. ממשלת ימין מובהקת אל מול ממשל אובמה הדמוקרטי. אבל עדיין היה על ראש הממשלה להרים את הכפפה ולצאת בגאון עם תוכנית מדינית".

על מה אתה מדבר?, שאלתי אותו. הוא ענה לי מבלי למצמץ: "נתניהו היה צריך לאמץ את מתווה אנאפוליס". נכון. מדובר במתווה שבגינו פרש ליברמן ממשלת אולמרט. המתווה אותו קושש נתניהו לתעמולת הבחירות שלו נגד סיעת קדימה. המתווה עימו נהג נתניהו להצטייד בעת ביקוריו במעונו של הגר"ע יוסף במהלכם מנה אחת לאחת את חסרונותיו.

והוא הסביר. "אולמרט הציג תוכנית מדינית. נתניהו לא הציג תוכנית. הוא רק שלל. אמר מה לא טוב למדינת ישראל. באורח טבעי זה משך אליו את האש. נתניהו יכול היה ליטול את אנאפוליס ולהציג את הסתייגויותיו השונות. אך הוא בחר שלא לעשות זאת. בדיעבד, זה הוכח כטעות".

נאום בר-אילן אינו מספק אותך? "נאום בר-אילן, שדיבר על מדינה פלסטינית מפורזת, אינו נתפס בגדר חידוש. לכולם ברור היה שלא ניתן לשנע תהליך מדיני מבלי להרים את כפפת שתי מדינות לשני עמים. זה כמו לרצות להדליק את האור מבלי ללחוץ על המתג. החידוש היה טמון בעצם העובדה שנתניהו הציג אותה בפומבי. דא עקא, שבמסגרת התוכנית האמורה הוא לא הציג יעדים ברורים. הוא לא נקב בנקודות זמן ליישום התכנית על כל שלביה. זה לא נתפס כתכנית. לא אצלנו ולא אצל האמריקנים".

אתה לא חושב שלנתניהו יש גבול מסוים עד כמה הוא יכול למתוח את החבל במסגרת הפלטפורמה הפוליטית הנוכחית?, אמרתי.

גם כאן הוא השיב בשלילה. "כשם שנתניהו יכול היה להכריז על הקפאה טוטאלית ביישובי יהודה ושומרון למשך עשרה חודשים לאחר חצי שנה של קיפאון דומה, כשם שיכול להתחיל לתאם את הבניה בירושלים עם האמריקאים ולמרות כל מחאות האגף הימני בקואליציה, כך יכול היה להכריז על המשך מדיניות אנאפוליס בגרסה שלו".

לדעתך, על נתניהו לדבר גם על ירושלים?, שאלתיו. "איננו יכולים להקפיא שכונות יהודיות בירושלים. על כך יש קונצנזוס מימין ועד למרכז השמאלי ביותר. הקפאה ולו הזמנית ביותר תזמין לחץ נוסף להקפאה ממושכת ותמידית. יחד עם זאת, אין זו חוכמה להגיד על מה איננו מוכנים להתפשר. לצד ההתנגדות הנחרצת שלנו, אנו מחויבים לומר על אנו בהחלט מוכנים להתפשר".

תצדד בעד החזרת שכונות ערביות מובהקות בירושלים?, המשכתי להקשות. הוא סירב להאריך על כך את הדיבור אך לא השיב בשלילה. עם זאת ציין כי האסון הגדול של ממשלת נתניהו עלול להתרחש כשראש ממשלת הרשות הפלסטינית סלאם פיאד יציג תוכנית חד-צדדית משלו ומבלי שנתניהו יציג פשרות עקרוניות – וכפי ההצהרות שהושמעו מכיוונו במהלך החודשים האחרונים.

מה להערכתך יקרה בספטמבר הקרוב?, שאלתי. "אני מקווה שנתניהו יעמוד במילתו ויפשיר את הבנייה ביו"ש. עם זאת אני מעריך שיהיו לחצים גדולים להמשיך את ההקפאה. קשה להעריך בעיניים עכשוויות מה יקרה בספטמבר. זה יהיה מאד תלוי במצב המדיני שישרור באותם ימים: אם נתניהו יחל בתהליך המדיני הוא יתקשה לפוגג את ההקפאה ביו"ש. אם עדיין לא יחל בתהליך, יהיה לו קל יותר לשבור את הכלים עם הרשות הפלסטינית והאמריקאים".

אתה חושש מהצטרפות אפשרית של קדימה לממשלה?, שאלתי. "ממש לא. אין לנתניהו שום סיבה לצרף את קדימה לקואליציה שלו. אין שום החלטה מדינית שהוא רוצה להעביר בממשלה הנוכחית ואינו מצליח לבצע אותה".

טכנית, הוא יכול להעביר החלטה גם בדבר הקפאת בנייה בירושלים?, הקשתי. "לו רצה – בהחלט שכן", אמר.

את הפרשנויות העסיסיות הרב-גוניות העולות משיחה זו נשאיר לניתוח הקורא האינטליגנטי. במהלך השנה האחרונה שוחחנו עם לא מעט שרים בממשלת נתניהו, אך עדיין לא נתקלנו בביקורת כה צולפנית על נתניהו, ובהיצמדות לעמדות מדיניות הנושקות במידה מסוימת לצד השמאלי של דן מרידור. מעניין עוד יותר שמדובר בשר הנמנה על אחת המפלגות החרדיות. דומה, שדי בהבאת עמדה עצמאית זו כדי להצית יותר מכמה סימני שאלה סביב התרדמת האופפת את ראש הממשלה וכמה מבכירי ממשלתו.

למי שפספס או לא היה באירוע -

א. יש להתגלח ולהסתפר לקראת החג, ואין להכנס אליו מנוול, אף שימים אלו ימי הספירה, שבהם מתו תלמידי רבי עקיבא, יום תשועה גדולה הוא לישראל, שהוקמה סוכת דוד הנופלת, במפלאות תמים דעים, המשיב שבות עמו. וכל אלו המסתפקים בכך שעיניהם טחו מלראות הרי אלו מקטני אמונה, ועליהם קרא אחד מגדולי הדור את הפסוק - "הכרת פניהם ענתה בם".

ב. בענין שנהגו בני ובנות ישראל להכות בפטישי פלסטיק על קדקודי הבריות, אמר כבר הנביא ישעיה:
"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק, וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּיש אֶת הוֹלֶם". וכן כל דבר שמוסיף אחוה ורעות בישראל, רוח חכמים נוחה הימנו, ובלבד שלא יכו מכה, שיש בה ספק פיקוח נפש.

ג. ברם, בעניין תרסיס שלג, אף שנאמר "וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין", יש לאסור באיסור חמור, וכבר צווחתי על דא, שאין לעבור על דברי המלכות שאוסרת ומחרימה תרסיס מסוכן זה, וכן שאין לעשות את ישראל מלוכלכים בחג, ועוד שמרבים מדון וריב בעיצומו של החג הקדוש הזה, ועל אנשים חטאים אלו קרא החכם מכל אדם את הפסוק: "כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד".

ד. מיד לאחר תפילת ערבית של חג, נהגו אנשי מעשה שבירושלים תובב"א, למהר ולעלות על הגגות, כנאמר "כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" בכדי לראות זיקוקין של הר הרצל, ואין מזרזים אלא למזורזים. והמהדרין נהגו לצהול בעת חזיון הזיקוקי די נור. ומי שלא ראה שמחת זיקוקי יום העצמאות, לא ראה שמחה מימיו.

ה. נוהגים לאחר סעודת החג לצאת לרחובה של עיר ולשמוח עם העם בבמות לקיים מה שנאמר: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ", ואף שמביאים קוסמים וזמרים ומוצאים דמים רבים, נוחה רוח חכמים מהם שמשמחים את הבריות. והחסידים נוהגים לשוטט בעיר הבירה לקיים מה שנאמר: "סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ: שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן."

ו. בו ביום, יש לצאת ולראות במצעדים, במטסים, במשטים ובמפגנים של צבא המלך, ולבקר במחנותיהם באשר הם, ואין לחשוש מפני "כוחי ועוצם ידי", שסברא זו דחויה היא, ולהפך, כל המרבה לראות הרי זה משובח, שנאמר: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עשה ד'." ולא עוד אלא שמערכות ישראל קרויים מערכות ד' שנאמר: "כי חרף מערכות אלקים חיים". וכל הרואה במערכות ישראל, מובטח לו שיקראו לו למילואים דבר שנה בשנה.

ז. אחד הנוסע ברכב ואחד ההולך ברגל יצא ידי חובת המצוה כנאמר: "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה". ואין הליכה אלא ברגל ואין נסיעה אלא ברכב. ויש לטייל במרחבי כל ארצנו הקדושה כפי שציוה ד' את אברהם אבינו: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ". וכל המקיים מצוה זו כהלכתה, מובטח לו שבזכות המצוה הגדולה, שיזכה להכיר את ארץ ישראל, ויזכה לבית נאמן, אמן כן יהי רצון.

ח. ועתה נהגו מקצת אנשים סכלים מאחב"י לעשות מחלוקות עם הציבור, ולהתאבל על כינון המדינה, ויוצאים בלבוש שחורים שק ואפר לרשות הרבים, בעיצומו של היום הקדוש הזה, ובודאי מנהג השוטים הוא. ועליהם קראתי את הפסוק "חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם, לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת". בתחילה סברתי שמא אינם מהעם היהודי כלל, והם צאצאי הערב רב שעלו ממצרים, ולאחר שעיינתי רבות בדבר, סובר אני שהם בני בניהם של אלו שפרשו מהציבור ולא ראו בצרתו, ועל כן אינם יכולים לראות בנחמת הציבור. ואני אומר שהם כתינוקות שנישבו בן הגויים, שמחזיקים מעשה אבותיהם בידם, שיש לקרבם לדת האמת בעבותות של אהבה, לבקש רחמי שמים עליהם, ולעשות שלום בינם לבין אביהם שבשמים ואחיהם שבארץ, בנועם, במתק שפתיים ובדברים רכים המשברים גרם. וכל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו, ועליו נאמר: "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים".

ט. בשנת היובל נהגו לעשות שני ימים טובים של יום העצמאות. אחד כנגד זכור והשני כנגד שמור. ואם יצא יום שני של יום העצמאות ביום ששי, הרי הוא יום עצמאות משולש, ומקצת דיני יום העצמאות נוהגים בשבת, כמו שראיתי לצדיקת אחת שהדליקה נרות שבת בצבעי תכלת ולבן ויפה עשתה, וכל הרוצה להוסיף בדברים אלו - הרשות בידו.

י. דבר פשוט הוא שאין לעשות מלאכה ביום העצמאות, וכל העושה מלאכה הרי הוא בכלל "המבזה את המועדות" ואינו רואה סימן ברכה בעמלו. ברם, ביום עצמאות שחל בערב שבת, יש להקל לבעלי החנויות לפתוח חנותם, בכדי שיוכלו אחינו בני ישראל, לקנות כל צרכי שבת ולקיים ו"קראת לשבת עונג".

יא. נהגו כל אלו שיש בהם ריח של תורה, לעלות לרגל ביום העצמאות לראש המדינה, ואל השרים היושבים ראשונה במלכות, ואל שרי הצבא. ויש לעם ללמוד ממנהגיהם הטובים וללכת בדרכם. וכל הזוכה לראות פני ראש הממשלה עין בעין ולדבר איתו פנים בפנים, מעלה עליו הכתוב כאלו ראה פני שכינה, ומובטח לו שניצול ממרעין בישין ומדינים קשים בכל אותה שנה, ולא זו בלבד, אלא שזוכה לדברים הרבה, ועליו אמר ישעיה הנביא בנביאותו: "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ".

יב. נהגו ישראל לקיים חידון תנ"ך עולמי ביום העצמאות, לתינוקות של בית רבן שהגדילו, ולחלק להם פרסים ומתנות כדברי הרמב"ם, ומנהג החכמים הוא, שמרבים, מגדילים ומאדירים תורה בישראל, וכל הרואה את החידון לפחות שלוש פעמים בחייו, ואפילו בטעלעביזיא רחמנא ליצלן, ד' ישמרנו, מובטח לו שהוא מנוחלי עולם הבא. וכן נהגה המלכות לחלק פרסים בטקס רב רושם בתיאטראות ירושלים, לעוסקים עם הציבור באמונה, ואף על פי שנאמר שהקב"ה ישלם שכרם ולא בשר ודם, מלכות ישראל שאני, שכן נאמר בשלמה "וישב שלמה על כסא ד'".





א. מצוות הנפת הדגל, מצווה חביבה ואהובה היא על ישראל, וראוי להתאמץ בה עד מאוד, שנאמר "ודגלו עלי אהבה".

ב. נהגו רוב ישראל, לתלות דגל כחול לבן, על בתיהם, שלוש אמות מצד פתחי המרפסות, לפרסם כינון מלכות ישראל בא"י. יש שנוהגים לקבוע את עץ הדגל בברזל ודיבלים, ויש שנוהגים לתלות הדגל באטבים על חוטי המרפסת, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לאביו שבשמים ולראש ממשלתו שבארץ.

ג. המניף בתוך ביתו לא יצא ידי חובה, ויש לו לשוב ולהניף מחדש מחוץ לביתו, שהרי כל ענינו של דגל להתנופף בחוץ על נס, כנאמר "על נס להתנוסס".

ד. נשים חייבות להניף, שאף על פי שדרכו של איש לכבוש, ואין דרכה של אשה לכבוש, אף הן היו באותו הנס.

ה. חסידים ראשונים נהגו לתלות הדגל מערב ראש חודש, ואנשי מעשה מערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, ויש להקל להניף את הדגל בו ביום, וזמנו עד יום ירושלים, וכל המשהה את הדגל לאחר מכן עובר על בל תוסיף.

ו. מעשה באשה כשרה אחת ב"קריית משה" שתלתה דגל בו ביום, ועף ברוח, ולאחר שעיינתי רבות, נוטה דעתי לומר שיצאה ידי חובת ההנפה, ואינה צריכה לחזור ולשנות.

ז. שיעור הדגל לכל הפחות, אמה על שתי אמות, מטעם פירסומא ניסא והמהדרים נהגו לתלות דגל שגודלו שתי אמות על ארבע אמות, ומעשה באחד מגדולי הדור, שתלה דגל שגודלו כחצי מרפסת, ושיבחוהו חכמים.

ח. צבע הפסים והמגן דוד בין תכלת לכרתי, ואם צבעם בצבע אחר הדגל פסול, ויש לגונזו. אמנם רוחב הפסים והמגן דוד בדגל שיעורם כ20 סנטימטרים. דגל ארוך שתולים על הבנינים, אעפ"י שאין לו מגן דוד - כשר, מכיוון שניכר בו שנעשה לשם מצוות דגל, הרי הוא בכלל דגלי ישראל הכשרים.

ט. יוצאים ידי חובה בדגל פלסטיק, והמהדרין בדגל בד צבוע, והמהדרין מן המהדרין בדגל בד רקום.

י. ועכשיו המנהג הוא לתלות דגלון על המכונית, ומנהג ישראל דין הוא, ואין לפרוש מהציבור ויש לתלות בחלון ימין שכל פניות שאתה פונה יהיו לימין. אמנם, יש להסתפק האם גם אוטובוסים ומוניות חייבות בדגל, והמחמיר להניף דגל ישראל באוטובוס תבוא עליו הברכה, ובלבד שלא יריב עם הנהג, ולא ירבה מחלוקות בישראל. ומעשה בחסיד אחד שקנה מכונית ביותר מחומש, להניף עליה דגל ישראל, והעני.

יא. מי שיש לו שתי מכוניות, רבו התנאים ויש לו לעשות שאלת חכם, באיזה ראוי לתלות את הדגל. על אופניים או אופנוע, אין להניף דגלון, מפני שאינם ראויים לישיבת קבע.

יב. בעניין דגל שאול, כבר פסקו שיוצאים ידי חובה, שנאמר "ואנחנו בשם אלוקינו נדגול", ואעפ"כ יש לכל בן ישראל להחמיר ולקנות דגל משלו בעשרה שקלים, לקיים את הפסוק "איש על דגלו".

יג. בדין דגל שנעשה ע"י נכריים, נהגו להקל ובלבד שיעמוד אצלו ישראל בזמן רקימת המגן דוד. דגל עם מגן דוד של חמש צלעות, מנהג עובדי כוכבים ומזלות הוא, ויש לשורפו.

יד. נשים צדקניות נהגו לתפור שמלות מדגל ישראל, לקיים מה שנאמר "ודגלו עלי אהבה". ויש למחות בהם, ומכל שכן שאין לתפור בגד-ים מדגל ישראל, מפני ביזוי המצווה. ברם, נהגו לכסות את ארונות הרוגי המלכות בדגל ישראל, ויש למנהג זה שורשים עמוקים בספרים הקדושים.

טו. יש נוהגים לתלות דגל עמא-ריקא לצד דגל ישראל ומנהג שטות הוא. ברם, בעניין תליית דגלי עכו"ם על מבני ציבור, יש להקל משום דרכי שלום.

טז. נהגו לתלות תמונות ראשי המדינה וסמל המדינה ודגלונים קטנים במרפסות, וכל המרבה הרי זה משובח, וכן נהגו גבאי בתי הכנסיות לתלות שרשרות נייר, ובהם תמונות הדגל וסמל המדינה, בליל התקדש חג. ומנהגים אלו יש לו שורשים עמוקים בקבלה, כידוע ליודעי ח"ן.

יז. דגל שנפל יש להרימו ולנשקו מפני קדושת המצווה. דגל שהתבלה יש לגונזו, ודבר פשוט הוא שאין לעשות עמו כל תשמיש בזוי, מפני כבוד המדינה. ואלו המבזים את הדגל, הרי זו דרך מינות. וכל אלו המפרישים עצמם מן הציבור, אפילו הם כמשה וכשמואל, לא יראו בנחמת הציבור. וכל הרואה עובדי כוכבים ומזלות רשעים שורפים דגל ישראל, יש לו להוריד פלגי דמעות על חילול ד' ולקרוע בבגדו, ויאמר "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך, כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו".

יח. מי ששהה בחו"ל בשהיית ארעי יש לו להניף את הדגל במקומו, ובלבד שלא יתגרה בגויים. אמנם, אלו היורדים להשתקע, שדרים בגלות המרה בדירת קבע, אין להם להניף הדגל, מכיוון שפרשו מהציבור שוב אין עליהם חובת הנפה, עד שיעשו תשובה ויקבלו עליהם עול מלכות ישראל. ברם, אחרי שעיינתי רבות בדבר חשבתי שמא אוחזים הם בתשובת המשקל, כלפי אלו המכונים חרדים היושבים בארץ הקודש ואינם מניפים, ואילו הם נמצאים בגלות ומניפים, ויבואו אלו ויכפרו על אלו, וד' יעשה הטוב בעיניו.





א. נהגו ישראל לצלות בשרים על האש, ביום העצמאות, והוא הנקרא מנגל בפי העם. הגה: ויראה לקנות בשר בהמה, ואם אין לו יקנה בשר עוף. ונהגו להציג בפתחי המרכולים והסופרמרקטים מערב ראש חודש, פחמים, דגלונים ושאר כלים למצות החג, והרי הם בכלל מזכי הרבים.

ב. אין לבשל או לאפות, לא בתנור ולא בסיר, ומכל שכן לא במיקרוגל, ומי שלא צלה על גבי גחלים, לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצות המנגל לקורבן הפסח שעליו נאמר: "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ".

ג. נהגו למנות אדם חשוב לעמוד אצל המנגל ולנופף, והוא הנקרא "מנופף", לקיים את מה שנאמר בהפטרת היום "עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו".

ד. כל הבא בצבא ישראל ראוי לבוא בקהל המנפנפים, שנאמר: "דגל מחנה יהודה לצבאותם", והוקשה מצוות מנגל למצוות דגל. לכתחילה ראוי למנות אדם שבא בקשרי המלחמה, ובדיעבד אפשר למנות אפילו טוראי ובלבד שעושה מילואים דבר שנה בשנה. בעניין נוכריים, כל ששירת בצה"ל ראוי לנופף, ואין להסתפק.

ה. נשים ששרתו בצבא הקודש רשאיות לנפנף, שאף הן היו באותו הנס, ובלבד שינפנפו בצניעות כיאה לבנות ישראל כשרות. ובנות שירות לאומי, כבר הוקבע ע"י גדולי הדור, שדינן כשירות צבאי לכל עניין, וכל המפקפק הרי הוא מהמקצצים בנטיעות, שמעיז פניו כנגד גדולי הדור.

ו. מצווה מן המובחר לעשות מנגל בגולן ובירושלים שנאמר: "עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים".

ז. נהגו ישראל לנפנפף בקרטונים ובפלסטיקים, ומנהג בישראל דין הוא ואין לשנות. אמרה לי צדיקת אחת שראתה גבר מנפנף במטריה, והסתפקתי בדבר, ולעניות דעתי בדיעבד יצא, אבל אין לעשות כן לכתחילה.

ח. בעניין מאוורר חשמלי ומייבש שיער הנקרא "פן", ראיתי בכמה קהילות שמדליקים מאוורר חשמלי למול המנגל, ולא יפה הם עושים שנאמר "ינופף בידו". אמנם אם המאוורר קטן ומחזיקו בידו, ראיתי בשו"ת "לב האלון" שנוטה להתיר, וכש"כ מייבש שיער ידני.

ט. המנפנף אל ינופף פחות מ20 נפנופים ולא יותר מחמש מאות, בגלל ספק פיקוח נפש. ועל אלו הנוהגים להחמיר היכן שיש להקל כבר נאמר בנביא: "למה לי רוב נפנופיכם, יאמר ד'".

י. החכם עיניו בראשו, וישים משקה קל אצל המנופף, לבל יתייבש בשמש ובחום המנגל, משום "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ועל אלו שלא עושים כן נאמר, "והנה בא היום בוער כתנור".

יא. בזמן הנפנוף נהגו יראי ד' לומר: "לשם מנגל מצווה", ומנהג יפה הוא.

יב. יש לעמוד בזמן הנפנוף, שנאמר "לעמוד ינופף ידו". ובדיעבד היושב בזמן נפנוף יצא ידי חובה.

יג. בזמן הנפנוף יש לנגן בכלי שיר וזמר לקיים את מה שנאמר: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן". ומי שאין לו כלי נגינה, יצא בשעת הדחק בשירי עבריים שנהגו הציבור לשיר, ואין להקל. וראיתי כאלו שמדליקים הרדיו ומשמיעים משם שירים, ולא יפה הם עושים.

יד. במנגל חשמלי רבו הספקות, ועיין בספר "נפנופי מצווה" שנוטה לאסור מנגל חשמלי, מפני שאינו מעלה עשן, ואינו עושה פחמים, ולהלכה נראה לי לאסור, גם מטעם שאינו אש אמיתית.

טו. פחמים ונפנפנים שעשה בהם מנגל, צריך לנהוג בהם כבוד, ואל יזרקם לאשפה. ונהגו אנשי מעשה להדליק בהם מדורת ל"ג בעומר ובלבד שהנפנף אינו עשוי פלסטיק, שאז ריחו רע לבריות ורע לעולם.

טז. מי שעשה מנגל מטופו ושאר ירקות, לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצוות מנגל למצוות קורבן פסח. ועוד שנאמר "והיית אך שמח", ואין שמחה אלא בבשר ויין. הגה: ונהגו קהילות הטבעונים והצמחונים לעשות מנגל מטופו, לקיים מה שנאמר "מה טובו אהלך יעקב", אל תקרי טובו אלא טופו. והנח להם לישראל, ובלבד שישרו את הטופו במים מבעוד יום.

יז. יש לעשות מנגל תחת כיפת השמים, בגנים, בשמורות, בפארקים הציבוריים, ובכל במקום שנהגו קהל ישראל להתאסף בחבורה גדולה. ומי שעשה מנגל בדירתו כאילו לא עשהו, ולא עוד, אלא שמוסיף חטא על פשע, ומזיק את השכנים בעשן, ועושה את ישראל טרודים ובעלי טרוניות בחג, ועליו נאמר "ויקטרו באהליהם, ויוציאו דיבת הארץ רעה".

יח. כל מי שלא יצא ידי חובת מנגל ביום העצמאות, יתגבר כארי, ואל יבוש מפני המלעיגים, ויעשהו ב"יום עצמאות קטן", הוא יום ירושלים ויכוון לצאת ידי חובתו.

יט. נהגו לשיר את שיר המעלות במנגינת המנון "התקוה" ואין לשנות.