להלן פירוט פעילויות שונות למאבק על ארץ ישראל:

א) יום א', י'ד אלול 14/9-

ביקור נשים בירוק במוזיאון 'גוש קטיף' בירושלים.

נפגשים בשעה 11:00 בבוקר בכניסה למוזיאון , רח'
שערי צדק 5. www.gushkatifmuseum.com
לאחר הביקור נצעד למחנה יהודה שם נחלק את המדבקות 'ארץ ישראל לעם ישראל'

ב) יום ד', י'ז אלול, 17/9-

שיירת מכוניות לקבר רחל. פרטים בהמשך.
זה המקום להזכיר לכולם שקבר רחל נפתח לכלי
רכב לחודש נסיון. חשוב שציבור גדול יגיע כדי
שהשלטון ימשיך לאשר את הדבר.

ג) יום חמישי, י'ח אלול,18/9 – שביתת הסטודנטים היהודים בארה'ב כנגד שתיקת הרבנים תחת הכותרת:
*לא לגירוש יהודים! לא לחלוקת הארץ! לא לנטישת הר הבית!
(לפרטים ראו את רשימת המחשבות בסוף)
לפרטים: strike4eyisrael@gmail.com

ד) יום שישי י'ט אלול 19/9- שיירת מכוניות לשדמה.

הועד למען שדמה יהודית ממשיך במאבק להשארת שדמה בידיים יהודיות. אנו מזמינים את כל ציבור אוהבי ארץ ישראל להצטרף אלינו ביום שישי י'ט אלול לשיירת מכוניות לסיור בשדמה. סיורים אלו חשובים כדי להגביר את הנוכחות היהודית במקום.

יציאה מגוש עציון: נפגשים ב9:45 על הכביש הראשי בפנייה לתקוע. יחד נוסעים לשדמה.
יציאה מירושלים: נפגשים ב9:45 בהר חומה ליד תחנת המשטרה ונוסעים יחד לשדמה

ה) יום שישי י'ט אלול 19/9- בצוותא בתל אביב, הצגה חדשה

'מחסום כיסופים'- חמש נשים, גירוש אחד,שברים רבים.
יום ו' 19.9.08 בשעה 13:00 צוותא 1 תל אביב

מגורשות גוש קטיף בחרו להעביר את סיפור השבר הגדול של חייהן מנקודות מבט אישיות וחברתיות.
בהשתתפות עמליה אבינעם, לורנס בזיז, חסידה בשארי, חנה פיקאר, ברכה קון.

להזמנת כרטיסים: צוותא 03-6950156.7
לפרטים: חסידה בשארי 054-5684105

ו) יום רביעי כ'ד אלול, 24/9- סיור חיזוק של 'נשים בירוק' במאחזים בשומרון

בתוכנית: יציאה ב9:00 בבוקר מירושלים.
ביקור במפעל של חלפון בקרני שומרון.
ביקור בחוות יאיר ליד יקיר ומפגש עם עו'ד דורון ניר צבי ו/או עם אשתו.
ביקור במאחז מצפה נחמיה.
חזרה משוערת לירושלים: בסביבות השעה 16:00 בע'ה.

אל תפספסו יום מרגש זה. נבוא לחזק אבל כרגיל נחזור מחוזקים. הזמינו את מקומכם באוטובוס כבר היום. התקשרו לאניטה 0505-500834 או נדיה 0505-777254

ז) חול המועד סוכות יום חמישי, י'ז תשרי 16/10 בשדמה!
בין השעות 14:00 ל18:00
תוכנית לכל המשפחה!
*תערוכת ציורים- *הרכב מוזיקלי של עולים חדשים- *תזמורת נוער- *מתנפחים לילדים- *הרצאה- ועוד
רשמו את התאריך ביומן....פרטים יותר מדויקים בהמשך בע'ה

הועד למען שדמה יהודית
02-9961292 - 02-9964956 - 0505500834

ח) יום ראשון, י'א בחשון, 9/11/08,
ערב רחל אמנו בשדמה עם קרני אלדד
רשמו את התאריך ביומן. פרטים יבואו בהמשך בע'ה
הועד למען שדמה יהודית
----------------------------- ------------------------------ ------------------------
ועכשיו לכמה מחשבות:
ברצוני לפתוח קצת את הלב ולשמוע מכם מה אתם חושבים על הנושא הבא: השקט מדאיג. לעניות דעתי יש כאן שקט שלפני הסערה. הרי ברור לכל שהשלטון מתכנן לנו איזה תוכנית נוראה וגרנדיוזית של נסיגה והתקפלות והשאלה היא: איך קורה שיש כזה שקט במחנה שלנו. אינני מדברת על כל הפעילויות הברוכות שכן מתקיימות וב'ה חייבות להמשיך. אבל ברמה הממסדית...איפה הזעקה כנגד עצם הדיבורים של הקמת מדינה פלסטינית. איפה הרבנים? איפה הפוליטיקאים? איפה אישי הציבור? האם בגלל שאולמרט בדרך הביתה יש לנו את הלוקסוס לשתוק ושוב לחשוב 'לנו זה לא יקרה'?

נושא אחד במיוחד מדיר שינה מעיניי: איפה הזעקה של המחנה שלנו נגד השתלטות הערבים על אדמתינו? אני נוסעת כמעט מדי יום מגוש עציון לקרית ארבע ורואה איך שהאויב הערבי, לאט לאט, משתלט על כל הגבעות (אני מניחה שאותו דבר קורה בשומרון). הערבים בונים עשרות אלפי בתים. במקומות שהם אינם בונים בתים הם מעלים טרקטורים ובעזרת ארגונים אירופים הממנים את ההוצאות, משתלטים על אלפי דונמים של אדמות.

אם פעם בנסיעה בין גוש עציון לקרית ארבע הכל היה שומם- בשנים האחרונות הערבים התפשטו כל כך והשתלטו על כך כך הרבה אדמות (חלק ניכר מהם אדמות מדינה וסקר) שעוד מעט חלילה הישובים היהודים יהפכו למובלעות בתוך ים ערבי עוין. (שזו כמובן מטרת האויב כהכנה להקמת מדינת אש'פ-חמאס נקייה מיהודים)

ואני שואלת את עצמי: רבונו של עולם, לפני שאני אבוא בטענות לישראלים בגוש דן...איפה המחנה שלנו?...איפה הישיבות? איפה האולפנות? האם זה לא העת להוציא את בחורי הישיבה מחדרי הישיבה הממוזגים ולשלוח אותם למאבק ולשמירה על אדמותינו? עשרות אלפי בחורי ישיבה ותלמידות אולפנה מהמגזר שלנו ממשיכים את השגרה, מגיעים כל יום לישיבה או לאולפנה, לומדים תורה והלכה כמו שאחינו היהודים לומדים בניו-יורק או בפאריס....אבל כאן זה לא ניו-יורק ולא לונדון...כאן מחוץ לחלון האויב הערבי משתלט על עוד גבעה ועוד גבעה ועוד גבעה....

כאן בארץ ישראל לא מספיק ללמוד על ארץ ישראל בתיאוריה...כאן יש גם מחויבות לוודא שהמושג 'ארץ ישראל' יישאר בידינו ! מה הטעם ללמוד יום ולילה על ארץ ישראל אם בפועל אנחנו נותנים לאויב להשתלט עליה? אני לפעמים שואלת את בחורי הישיבה שאני מעלה בטרמפים את השאלה: אם מחוץ לחלון הישיבה שלך היית רואה חבורה של ערבים מתקרבים ולוקחים ממך את התפילין כדי לשרוף אותם ולחלל אותם...היית נשאר רגוע בחדר הממוזג של הישיבה וממשיך ללמוד או שמא היית קורא לכל החברים ומציל את התפילין שלך?

אז איך זה שאנחנו רואים במו עינינו, מדי יום, ערבים שמשתלטים על חלקי ארצנו, ואנחנו ממשיכים בשגרת חיינו? אולי משהו לקוי בלימוד שלנו על ארץ ישראל..?? לו היינו מרגישים כלפי כל גבעה וכל מקום בארץ ישראל כאילו שזה ילד שלנו...כבר היינו נזעקים לעזרתה של ארץ ישראל. האם אנחנו באמת 'אוהבי נאמני ארץ ישראל' או שמא אנחנו כך כל עוד הדבר קל ונוח..אבל ברגע שמדובר במאבק וביציאה מהשגרה.......

ושוב...אינני מדברת על גיבורי הגבעות ושאר הפעילים הפועלים יום ולילה למען ארץ ישראל. אבל איפה כל השאר? בזמני חירום אלו הייתי מצפה שלא רק כמה אלפי פעילים שרופים אלא כל הציונות הדתית תרתם להצלת ארץ ישראל. הטרנד החדש בישיבות ובאולפנות של 'החזרה בתשובה', 'פנים אל פנים' ו'חסד' אמנם טרנד יפה אבל מדאיג.. זו סוג של הכחשה למציאות.

הרי כשבניין בוער, חייבים קודם כל לוודא שמצילים את הבניין ומונעים את קריסתו ורק אח'כ דואגים לניקוי הרהיטים ושאר הפריטים החשובים בבניין.
ואצלנו הבית בוער. כל יום שעובר האויב הערבי משתלט על עוד אדמות ועוד אדמות. אין זמן לחכות עד שכל עם ישראל יחזור בתשובה. זה הרי ייקח שנים. ועד אז...נתעסק אך ורק בהחזרה בתשובה ובינתיים ניתן לערבים להשתלט על כל ארצנו? אין זמן לחכות לעשות פנים אל פנים עם כל אזרח בארץ עד שיבין שזו באמת ארצנו. עכשיו זמן צו גיוס להצלת ארץ ישראל דווקא למחנה הדתי-לאומי. הוא זה שאמור להדליק מחדש את אש הלהט כלפי ארץ ישראל וזכותנו עליה. אם ביו'ש יהיה שקט, למה שבגוש דן יאבקו נגד מדינה פלשתינית? אם לעומת זאת בכל יו'ש יהיה מאבק על כל גבעה וכל מקום...יצטרפו גם אחינו מגוש דן למאבק על ארץ ישראל.

תכלס- אין לי פתרון קסם לדבר אבל המלצתי היא לפנות לכל ראשי מוסדות החינוך, אולפנות, ישיבות ולשאול אותם: איפה אתם? איפה הקול שלכם? מה השתיקה הזאת? מה עשיתם היום להצלת ארץ ישראל?

אולי אפשר להמליץ להתחיל להוציא את לימוד הגמרא והתנ'ך מחוץ לחדרים הממוזגים והנוחים ולהתחיל להעביר את אותם הלימודים בגבעות. כל מוסד ייקח פיקוד על גבעות באזור מגוריו. מוסדות בגוש דן ושאר אזורי הארץ יתחברו לגבעות באזורים הקרובים אליהם.

אני יודעת...זה נשמע נאיבי. יגידו 'לא יתנו'. 'המורים לא יצאו בלי אישורים...'
תשובתי לכך היא: הכל תלוי בלחץ שיפעילו התלמידים וההורים. מעניין שבארה'ב (ראו פרטים למטה) מתארגנים מאות סטודנטים יהודים מהחינוך האורטודוקסי והחרדי מכיתות ט' עד י'ב ובישיבות לשביתה בשבוע הבא- שביתה כנגד שתיקת הרבנים לאור הדיבורים על הקמת מדינה פלשתינית בארץ ישראל. באותו יום באותה שעה יצאו כל התלמידים מהכיתה וידרשו מהרבנים והמורים שלהם להתייחס לסכנות בהקמת מדינה פלשתינית וידרשו מהרבנים לצאת בקריאה וזעקה גדולה להצלת ארץ ישראל.

אנו מאחלים למארגני השביתה הרבה הצלחה ואולי עלינו ללמוד מהם איך להפעיל לחץ על רבנים.

פעילות קטנה עליה החלטנו ב'נשים בירוק' זה, בנוסף לפעילויות האחרות המצוינות לעיל, לחזור לרחובות עם השלטים והמדבקות של 'ארץ ישראל לעם ישראל'. נכון...זה לא צעד ענק אבל מכיוון שהמילה 'ארץ ישראל' והמושג 'ארץ ישראל שלנו' נגנזה בתשקורת ובחנוך הממלכתי, חשבנו לנכון להחזיר לרחוב קצת מסרים פטריוטים. מי שרוצה לארגן משמרות באזור מגוריו מוזמן ליצור עמנו קשר ונעביר לו מדבקות

בברכה,

נדיה מטר
נשים בירוק