חודשים עברו מאז נכנסו שלושה בחורי ישיבה לכלא ביפן, וכעת רגע לפני פתיחת שנת הלימודים בישיבות, כשהוא יושב בצינוק הצליח הבחור יעקב יוסף גרינוולד, לקבל אישור ולכתוב מכתב מרגש ומצמרר שיועד לכלל הציבור ולא רק למשפחתו. כזכור שלושת הבחורים נתפסו בשדה התעופה של יפן ע"י משטרת הגבולות לאחר שנמצאו ברשותם כמות גדולה של סמים, אותם העביר באמצעותם וללא ידיעתם "חרדי" הסוחר בסמים.

כשהם במשך חודשים נמצאים בעינוי דין קשה ונורא, בתנאים לא תנאים ללא אפשרות לקיים אורח חיים יהודי, שלא לדבר על אורח חיים שפוי ונורמלי, נכתב המכתב בן שמונת העמודים שהועבר באמצעות שליח חב"ד ביפן – הרב סודקביץ למשפחת גרינוולד, וכעת מתפרסם באתר "לדעת.נט", לראשונה בכלי התקשורת החרדיים.

המכתב שנפתח בפנייה רגשית, ממשיך בציטוטים מדברי תורה הנוגעים למצבם של הבחורים, כשלאורך כל המכתב נזהר הבחור שלא לכתוב את מצבו הגשמי והרוחני כדי לא לשבור את רוחם של המשפחה, כשהוא מדגיש כי יש דברים שהם למעלה מדרך הטבע בכל יום ממש.

להלן חלק מהמכתב:

לכבוד אחינו כל בית ישראל תרתי משמע, המכתב שלפניכם כתב אחד מסריסי המלך מלכי המלכים הקב"ה, ותדעו כי לא כתבתי כאן דברים השייכים אליכם וגם לא דברים השייכים אלי כי אפי' אם אני ירצה לקיים את המצות האלה לא אוכל לקיים, לכן בחרתי לכתוב דברים שאי אפשר "כמעט" לקיימם כאן, וגם כמעט ולא כתבתי דברים על פי השכל שלי רק מאמרי חז"ל ומה שמובא בשם הבעש"ט ותלמידיו הקדושים בספר שומר אמונים, ורציתי להאריך עוד בעוד מאמרים כעין זה, ורק בעידן הכתיבה לא עלה על דעתי מה שחשבתי לפני שהתחלתי לכתוב אז הבנתי שאין רצון הבורא ברוך הוא וברוך שמו להוציאם אל הפועל כי אין זה הזמן עכשיו וגם לא רציתי לכתוב על העניינים שלי הן ברוחני והן בגשמי, כי אין זה הזמן עכשיו, ובפרט שלא רציתי לשבר אתכם יותר מדי, כי יש דברים שזה למעלה מדרך הטבע, וזה בכל יום ויום ממש בלי שום גוזמא.

ולפי שזה המכתב הראשון שהקב"ה מזכה לכתוב אז התחלתי שזה יהיה באופן כללי ממש ולא למשפחה או לחברים שאני מכיר וכו', והסיבה לכך הוא, כי גם אנחנו קראנו מכתבים מאנשים שאיני מכיר, כי כל ישראל ערב זה לזה, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וכשם שאתם מעוניינים לדעת איך ראינו את מכתביכם, כאופן הזה ועוד יותר אני מעוניין לדעת איך ראיתם את מכתבי שהקדשתי לזה יותר משבוע, ומקוצר הזמן לא המשכתי את המכתב יותר וגם אני ראיתי אחר חודש ימים מזמן ששלחתם את דבריכם, ומי יודע כמה זמן יקח עד שתראו את מכתבי. ואסיים כאן בעזרת הבורא, כי זה כבר כשליש מעצם המכתב [בכמות] וכבר אמר החכם שההכנה של המצוה יותר מן המצוה לבד, ואסיים מעין הפתיחה גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני. בניכם, נכדיכם, חבריכם, ידידכם, מכירכם וכו'. יעקב יוסף גרינוואלד.

בשלב הזה מתחיל המכתב המצוטטים בו דברים תורה, כלדהלן:  הגדיל השם לעשות עמנו היינו שמחים ערב ר"ח זמני תשובה משמשמים ובאים לכבוד אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה.. שבכל העולם חסד יבנה שבארץ ישראל ארה"ב אירופא אוסטרליה וכו'. הנני רוצה להציע לכם שראיתי חלק ממכתבכם ששלחתם אלינו [כי מקוצר הזמן ראיתי רק מה שרצו מן השמים והשאר עוד לא זכיתי לראות] אבל מה שראיתי אפשר להגיד כי כוח הפועל אל הנפעל, ובפרט שרובא דרובא ממש, איני מכיר [ובפרט אצל אלה אפשר להגיד הכלל הנ"ל]. הגמרא בריש מסכת ברכות אומרת שמי שרגיל ליתן שלום לחברו יקדים לו שלום... שנאמר ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם, מפרש רש"י שהעני שאין לו כלום לגזול ממנו אלא שלא להשיב על שלומו עכ"ל.

לכן גם מה שהגמרא אומרת מיד אחרי זה, אמר ר' ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל ק"ה השם צבאות שהוא יושב על כסא רב ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יה"ר מלפניך שיכבשו רחמך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במידת הרחמים, וכביכול נענה לו בראשו, מכאן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך. כי מה שביקשתם ממנו עשיתי, ואני ממשיך לבקש על מי שביקשו לבקש עליהם, כמו שאומרים התם ומתמם עם תמימים. והנה ידוע הסיפור שכתב בספר זרע קודש להגה"ק בעל המחבר ספר ויקהל משה זצ"ל כי פעם אחת נכנס אצל נער רוח אחד ר"ל והיה אצלו שש שנים ועינה את הנער כל יום יסורים נוראים עד למאוד עד שהמקובל החכם והשלם מוה"ר ר' משה פרעגער יעץ וכל המקובלים של הדור ההוא באו להוציא את הרוח [ועיין שם הסיפור באריכות] והיה קשה מאוד להוציאו, וטען למה אתם מרחמים על הבחור הזה ולמה אתם לא מרחמים עלי.

לענינינו, למה אתם מרחמים עלינו ולא על השכינה כביכול דאמרו חז"ל [ברכות ח' ע"א] על הפסוק הן קל כביר לא ימאס תפילת רבים א"ר נתן מנין שאין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים שנאמר הן קל כביר לא ימאס תפילתן, ועל הפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבניי מבין אומות העולם, עכ"ל.

ומפרש המהרש"א שהן ג' עמודי עולם כדמפרש במסכת אבות, ובזמן הזה שאין בהמ"ק, התפילה של הציבור הוא במקום התמידין שנקרבין בכל יום, ואמר הקב"ה פדאני לי ולבניי וכו' כי השכינה הוא בגלות כמ"ש עמו אנכי בצרה, ופירוש ההמשך שם על מקרב לי מלשון קרובים דהיינו בני, עכ"ל. ובזה הבחינה אפשר להגיד מאמר חז"ל שכל המתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה, והבן הדבר.

ובגמרא [שם לב ע"ב] אמר רב פפא התפלל וראה שלא נענה יחזור ויתפלל שנאמר "קוה אל השם חזק ויאמץ לבך וקוה אל השם" וכמובא בשם הבעש"ט זי"ע ותלמידיו הקדושים שאין שום תפלה שמתפללים שיאבד זה התפילה, רק לפעמים צריכים זה התפילה בשמים בשביל העולמות העליונים, וכדומה, ולכן אמרו חז"ל שיחזק את ליבו ויחזור ויתפלל, כי קוה אל השם, וזה תלוי גם במצב הבטחון כי אחרי שנשלם בשמים וכו' הענין הנרצה, אז ימשך עליו ג"כ לפי שעת ההתגלות, לכן קוה וחזק, ויאמץ לבך (ע"כ מספר שומר אמונים בשם הפורת יוסף]. וכשם שענין התפילה היא אחד מארבעה דברים שצריכין חיזוק [שם ל"ב ע"ב] ובפרקי אבות פרק ג' אמר המשנה אל תפרוש מן הצבור ומפרש הברטנורא שכשהציבור בצרה תשתתף בצרתם, וכ"ש כשהשכינה כביכול והבן, וכל הפורש מן הציבור אינו רואה בנחמתם עכ"ל.

וכשם שידוע לכל בר ישראל שהאר"י ז"ל תיקן שבכל יום ויום לפני תפלת שחרית יקבל כל אחד מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך, משום שע"י זה יעלה תפלתו כלולה מכל תפלות ישראל, ואם יש איזה בר ישראל בצרה צריכים לשתף עצמם בצערו, ויתפללו עליו, ובכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו ישתף את חברו עמו, ובאותו זמן אבקש שגם אנחנו נוכל לקיים את המצות עשה של ואהבת לרעך כמוך [באם יש איזה צרה ר"ל]. וגם ראינו כמה פעמים בגמ' במסכת ברכות שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסירים, אפי' שרבי יוחנן יהיב ליה ידיה לרבי חייא בר אבא, אבל כשהוא חלש יהיב ליה ידיה ר' חנינא, משום הטעם הנ"ל וגם זה בקשתינו ברוחניות וכו'. ויה"ר שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים שעוד לא אכלנו] ולהגיד בבוקר חסדך במהרה בימינו אמן. הכותב וחותם מריחוק מקום וקירוב לב אחד מסריסי המלך מלכי המלכים הקב"ה. יעקב יוסף בן רייזל.