לא דייקתי, נתתי קצת לסביבה לקחת אותי בלי להיות קשוב מספיק לעצמי ולמקום שלי, וזה פגע בי.
שמח שאני יודע לומר את זה!
הולך בדרך ומתקדם
צעד אחר צעד
בנחת
באהבה.
לילה טוב מותק😘
לא דייקתי, נתתי קצת לסביבה לקחת אותי בלי להיות קשוב מספיק לעצמי ולמקום שלי, וזה פגע בי.
שמח שאני יודע לומר את זה!
הולך בדרך ומתקדם
צעד אחר צעד
בנחת
באהבה.
לילה טוב מותק😘
והעולם לא שלם
כלום לא שלם פה
רק הקב"ה
כי יש נקודה שרגישה לו
את מתעצבנת מאחמד טיבי או מאמיר חצרוני?
תנסי להתעלם ולחשוב שאין לזה שום השפעה עליך. אם צריך תחשבי גם שכל הדברים המעצבנים שלהם זה בגלל שריטות שלהם בעצמם.
מנסיון
אבל אליי עדיין הוא לא הגיע
אבל ממש תדמיין את הקרצייה, חרק טפיל מעצבן
זה מה שכיף.
וד"ל.
על פי רוב זה ודייק, עיין בדברים. לא ראשי תיבות, אלא הדגשה.
אבל לפעמים מתפרש (בצדק או שלא), "ודייק ומצא קל."
ולפעמים "ודוחק קצת".
ועוד שאחד סותר את השני
והאמת נעדרת. נמצאת רק למי שרודף אחריה וחוקר.
ולמרות השיבושים הנעשים על ידי זה, יש בזה צדדים חיוביים.
(ונראה לי שהראשון עיקר. ד"א).
תינוק בוכה כשרוצה "לקבל"...
שמיים בוכים כשרוצים "לתת"...
הוא בוכה כי רוצה בבכי שלהם,
והם שותקים כי רוצים בבכי שלו.
פתית שלגאחרונהלא מספיק, אבל מספק..
את רוצה להשתנות, או שאת בסדר עם מי שאת?
שכל דבר שצריך שיפור - זה אומר שהוא לא חלק מה'אני האמיתי'. ולכן כשבן אדם עושה שינוי לטובה הוא בעצם לא משתנה אלא חוזר אל הפנימיות האמיתית שלו.
כן? "שישוב האדם אל עצמו".. כזה.
אבל לאחרונה מרגישה ששינויים כאלו שאני עושה גורמים לי להרגיש לא טבעית.
רוצה להשתפר, מצד שני מרגישה קצת צבועה ומעושה עם השינוי.
באמת חייבים להתחשב בנטיית הלב ולכוון את התשובה לפיה. גם כמובן להתאים אותה למידותייך בהדרגה.
מה שנחשב תשובה למישהו אחר בשבילך יכול להיות התרחקות..
על המדף, למעלה
מאחורי שלט "זהירות נמר"
רק אתה יכול אותה לתת לעצמך.
אנשים שלא מצליחים לקבל תשומת לב מעצמם, נשארים לנצח רעבים - וכל תשומת לב של הסביבה לא תספיק להם.
מסכים לגמרי.
רציתי לתת מקום לילד
רק להרפות קצת מכל המלחמה לתת לעצמי את התשומת לב ופחות לשאוב אותה מאחרים...
וגם.. צומי ≠ אהבה.
הנפש שלנו זקוקה לתשומת לב- לזה שישימו לב אליה, בנוסף לזה שהיא זקוקה לאהבה.
אלו שני דברים שונים..
כמה נשאני סריחולי
שאני לא מוצאת מקום ראוי
לפרוק את הגיגיי בפורומים.
נוגה זה למתבגרים- וזה לא שאני לא מתבגרת, פשוט אני בשלב יותר מתקדם..
נסיופ - כבר עוד מעט האזכרה ה15
ואני עוד לא בת עשרים.. אכמ
(מוציא אויר מהאף בייאוש)
תמיד יש מקום לפרוק הגיגים
ברכותיי!
🤷♀️
😅
וברצינות-
באמת היה היום לימוד גדול,
הבנתי שעבודה קשה משתלמת.
אחרי חודשים שמנסה ולא מצליחה לכבוש יעד מסוים, פתאום לאט לאט ובלי לשים לב אני קולטת שהשגתי אותו
את החלק האמצעי עוד לא למדתי על עצמי
בהצלחה לי
ביי בינתיים
מביך שלי, אבל אני באמת לא יודעת
~מצונזר כאן מסיבות מסוימות. אפשר בפרטי אם תרצי לדעת~
זה מה שמפחיד אותך?
באופן מטאפורי את יכולה לטעון מה שאת רוצה לגבי הפחד שלי מזה. זה נראה לי יותר מדויק
וזה ממש פשוט, הנה מתכון מהגיפיי
מתכון סופר פשוט לפנקייקים — יוצא רך, טעים וקצר הכנה:
🥞 פנקייקים פשוטים (10–12 יחידות)
מצרכים:
1 כוס קמח
1 כף סוכר
1 כפית אבקת אפייה
קורט מלח
1 ביצה
1 כוס חלב (אפשר גם מים+קצת חלב, או חלב צמחי)
1–2 כפות שמן / חמאה מומסת
---
אופן הכנה:
1. בקערה ערבב את כל החומרים היבשים: קמח, סוכר, אבקת אפייה ומלח.
2. הוסף את הביצה, החלב והשמן וערבב עד בלילה חלקה. לא צריך לערבב יותר מדי.
3. חמם מחבת טפלון על אש בינונית.
4. שים מעט שמן (או בלי, אם המחבת טובה), וצוק עיגולים קטנים של בלילה.
5. כשהבועות מתחילות לעלות והפנקייק מתייצב — להפוך לצד שני, עוד חצי דקה–דקה.
---
הגשה:
סירופ מייפל
שוקולד
בננה / תותים
אבקת סוכר
אם אתה רוצה פנקייקים עבים יותר, בריאים יותר, או כאלה שהולכים טוב עם שוקולד— תגיד ואני אכוון למתכון אחר.
קמח
סוכר
אבקת אפייה
ביצים
חלב
אז אני אמורה לערבב שמן ומלח, לזרוק אותם למחבת ולקוות שיצא מזה משהו?
הבנתי נכון?
מדהים לפעמים כמה אני טיפשה. באמת.
למה המינימום מתפספס לחלוטין אם נבחר learning rate של 0.5?
אני לא מצליחה לדמיין איך היא נראית ולכן מסתבכת עם זה
כדי להבין למה קצב למידה (Learning\ Rate) גבוה מדי, כמו 0.5 בדוגמה שלך, גורם לפספוס המינימום, צריך לדמיין את הצעדים שאנחנו עושים על פני פונקציית ההפסד (Loss Function).
📉 דמיון ויזואלי: קפיצה מעבר למינימום
דמייני שאת עומדת על הר ואת רוצה להגיע לנקודה הנמוכה ביותר בעמק (המינימום הגלובלי).
1. מהו הגרדיאנט?
הגרדיאנט הוא השיפוע בנקודה שבה את נמצאת. הוא אומר לך באיזה כיוון הפונקציה עולה הכי מהר. בירידה בגרדיאנט, אנחנו לוקחים צעד בכיוון הנגדי לגרדיאנט, כדי לרדת.
2. מהו קצב הלמידה (\eta)?
קצב הלמידה (\eta, או Learning\ Rate) קובע את אורך הצעד שאת עושה.
* צעד קטן (Learning\ Rate קטן): את יורדת לאט, בזהירות, ומבטיחה שלא תפספסי את העמק.
* צעד גדול (Learning\ Rate גדול, כמו 0.5): את קופצת.
3. תופעת ה-"Over Shooting" (קפיצת יתר)
כאשר קצב הלמידה גדול מדי:
* את נמצאת בנקודה כלשהי על ההר. השיפוע (הגרדיאנט) מראה לכיוון העמק.
* במקום לעשות צעד קטן שמקרב אותך לקרקעית העמק, את עושה קפיצה עצומה (בגלל \eta=0.5).
* הקפיצה הזו מעבירה אותך מעבר למינימום ובמעלה הצד השני של ההר.
* עכשיו את בצד השני, ונקודת המינימום נמצאת מאחורייך.
* באיטרציה הבאה, המערכת מזהה שהיא שוב גבוהה מדי, עושה קפיצה עצומה נוספת חזרה לכיוון המינימום, אבל שוב נוחתת מעבר לו.
4. התוצאה: הסתעפות ואי-התכנסות
במקום להתכנס בהדרגה לעמק, המערכת מתחילה לנוע קדימה ואחורה בין שני צדי המינימום, בגובה הולך ועולה (או בגובה משתנה מאוד, תלוי בצורה המדויקת של הפונקציה).
* הפסד המודל (Loss) לא יורד או אפילו עולה מאיטרציה לאיטרציה.
* המשקולות (\theta) מתחילות להתבדר (Diverge), כלומר, ערכיהן נעשים גדולים יותר ויותר במהירות.
הנוסחה לתיקון המשקולות היא:
כאשר:
* J(\theta) היא פונקציית ההפסד.
* \nabla J(\theta) הוא הגרדיאנט (השיפוע).
* \eta הוא קצב הלמידה.
אם \eta גדול מדי, הערך \eta \cdot \nabla J(\theta_{old}) יהיה גדול מאוד, והעדכון של \theta יהיה גדול מדי, מה שיגרום לדילוג מעל המינימום כפי שתואר.
כדי להתכנס, \eta צריך להיות קטן מספיק כדי שנוכל "לגעת" בתחתית העמק ולא לקפוץ מעליו. קצב למידה טיפוסי הוא הרבה יותר קטן, למשל 0.01 או 0.001.
עם "לדמיין" דברים
אבל הסתדרתי בסוף, נשארה שאלה אחרונה
בהצלחה לי וזה
כמעט רצוף ליד המחשב הזה והעבודה.
👏פ.א.שיפנה לך המון זמן 
אבל מחר. ולא לכאן
מה אתה חושב שזה?
או במילים שונות - על מעלית?
האבוקדו
וירא כי טוב מאד מאד מאדדדד

ואם כבר מאדדדד מה דעתך @מבולבלת מאדדדד