פורום שריטות ליליות (עמוד 37)

לא אני לא באמת הצעתי את זה

אין קיצורי דרך לדברים האלה, זה עבודה עצמית קשה.

אני לפעמים תוחמת לי שעה- שעתיים עבודה, ואז הפסקה קצרה לפלאפון, אוכל או עיסוקים אחרים.

אם היית עושה גם וגם, זה פשוט סדרי עדיפויות לא נכונים (נניח צורך ליהנות מול עבודה).

אם היית עושה את אותו דבר רק יותר, אז כנראה יש פה בעיה רצינית יותר..

הוא מכחיש את זה שהוא גמד

אבל אני לא מאמינה לו

מקפה שחור

אבל שוקו שם אצ כולם בכיס האחורי

מוזמנת לשתף

אז איפה כן?

כי אני כבר סקרנית

למדתי בבית ספר יסודי מקסים שהלוואי עלי שהבנות שלי ילמדו בו

ועדיין כתלמידה הוא היה מסגרת שהגבילה את רוחי החופשייה.

אני מעריכה לוחמי צדק עד כלות🫠

אפשר גם להילחם במאבקים הרואיים אחרים, כמו רוזה פארקס לצורך העניין

אולי כי כמו שכתבת - למדת בבית ספר טוב, שהיית שמחה שהילדות שלך ילמדו בו.

1. בית ספר הוא החיים עצמם. הוא לא "הכנה לחיים". והוא לא פחות החיים עצמם ממה שבא אחר כך.

2. "החיים בעולם של המבוגרים דורשים התנהלות עם דרישות קשוחות, הרכנת ראש מול סמכות גם כשהיא מטומטמת, ציות לחוקים מוצלחים וגרועים, התמודדות עם מערכות חלודות, עבודה לצד אנשים מוכשרים ונוצצים או אנשים בלתי נסבלים, פשרות על צדק וגם על חכמה."
בשום מקום בעולם של המבוגרים, לא נתקלתי ברמות של הרכנת ראש מול סמכות גם (ובעיקר) כשהיא מטומטמת כמו שחוויתי בבית הספר.

בעולם של המבוגרים מוכנים להקשיב לך, ולא פוסלים כל אמירה שלך כחוצפה.(שזה טיעון ריק שכל מטרתו היא להשתיק תלמידים, בעזרת הכוח הלא הוגן שיש למורים)

בעולם של המבוגרים החוקים ידועים מראש, ולא אקראיים בלי טיפת היגיון או הגינות.

ההבדל בין להודיע בתחילת הסמסטר שהציון הוא 20% שיעורי בית, 10% נוכחות, ו-70% מבחן
לבין המספרים הרנדומליים והלא עקביים + "בונוסים" שהם פשוט האפשרות של המורים להעניק כמה נקודות שהם רוצים לתלמידות בסוף השנה, כשאין לך שום דרך לדעת מראש מה יהיה הציון הוא שמיים וארץ.

3. גם האפשרות להחליף או לשנות, הרבה פעמים היא לא אפשרית.

בתור ילד אתה לא יכול להירשם לבית הספר שאתה רוצה, זה דורש מלחמה בהורים, במערכת.
לפעמים בגלל סיבות שלחלוטין לא תלויות בך, או בחירות של ההורים, אי אפשר ללכת לבית הספר שאליו כל החברים מהשכונה הולכים

זה רחוק מאוד מסביבת ניסוי מבוקרת.

לא זוכרת שום מקום אחרי סוף י"ב, שבו היו מתייחסים אלי לאורך חמש דקות כמו שהתייחסו אלי במשך שנים בבית הספר, והייתי מגיעה אליו שוב.

4. אם המטרה שלך כמורה היא לא להוציא ילדים עם מינימום נזק (שמחה שיש הסכמה על זה שהנזק הוא צעד הכרחי בדרך), את כנראה מורה גרועה ואכזרית מאוד.

ואני מרחמת על כל ילד שעבר בכיתה שלך
(לא אישי. אני גם לא חשבתי שאת מורה. אבל אם כן - אני מצטערת)

עם בעיות של כל מערכת אנושית ממוצעת

ויש כאלה גרועים ברמה בלתי נסבלת שהעולם יהיה יפה יותר בלעדיהם.

אבל בחיים האמיתיים זה אחרת, הגינות ושיוויון זה בכלל לא קיים במערכת.

לרוב האנשים יש בן זוג, ילדים ועבודה כדי לפרנס את המשפחה. מחויבויות שאי אפשר לנטוש באמצע הדרך.

יכול להיות גם ילד מיוחד, בן זוג הלום קרב, בעיות פוריות, בוס מתעמר, מחלת מעי דלקתית, הורה מבוגר ותלותי, קשיים כלכליים, מלחמה, מדינה דפוקה.

אבל אולי כמו שהבית ספר יסודי שלי היה יחסית טוב במבט לאחור, ככה החיים שלך כיום יחסית סבירים במבט מבחוץ.

אבל אין משהו ברשימה שלך שמישהו עושה בכוונה או מתוך רוע, וזה חלק גדול מההבדל.

יש איזו הגינות בעולם, ביחס לאנשים מבוגרים, שלא קיימת כלפי ילדים, שמצפים מהם לשתוק ולא להתווכח.

מול דברים שלא תלויים בנו  - כן. הם לא תלויים בנו.

כן, יש לי גם כמויות של כעס על אנשים שזכו בקלפים מסוימים בחיים, שאני לא.

(הייתי מתחלפת? לא. וזה לא קשור)
זאת עדיין לא אותה החוויה של להשאר מחוץ לכיתה כי "איחרת", בזמן שבנות שהגיעו איתך ביחד נכנסות, ולהגיד משהו נגד זה מתויג מיד כ"חוצפה" וכ"חושבת שמגיע לך הכל"

*תלמידה מסכנה (לא באמת) שאוהבת להתלונן על המורות שלה (לפעמים בצדק רב) אבל עכשיו היא יוצאת לחופשי (זמני בלבד) ולא יהיה לה על מה להתלונן.

*אנשים נאיביים שחולמים על מציאות אוטופית בלי להקדיש מחשבה לצד הפחות יפה של החיים ובני האדם.

*התובנה שהמסגרת בשלבים האלה חישלה אותי וזה טוב למרות שלא אהבתי את זה בזמנו.

העינוי שבו מחליטים בשבילך מה את עושה עכשיו, הסתיים כמה חודשים אחרי גיל 18.

ואני לא מבינה איך הסכמתי לסבול את זה, או אית אנחנו מתייחסים לילדים כאילו זה לגיטימי 

שצריך להתקבע בדפוסים מיותרים , ולא לעשות את המציאות טובה יותר

שילדים לא יהנו בבית ספר. אולי צריך להחליף כיתות לימוד בהוראה בצורה אחרת, נגיד כמו שאלישע למד מאליהו תוך כדי הליכה בדרך, ולא בכיתה

אז מי שמבין מהר משתעמם ומי שמבין לאט מתוסכל.

צריך לחלק לרמות לא רק במתמטיקה ובאנגלית.

צריך גם לתת יותר מקום ללימודים מקצועיים.

אבל זה יעצבן יותר מדי אנשים 

צוואר?

כה cozzy

רק שהוא כרגע אנונימי מבחינתי

כי הרי שניהם עבירות דאורייתא הראשון זה לא צקום והשני זה לא תשנא את אחיך בלבבך

אבל יש מקום לומר שאם שוברת לו ממקום של להוציא אגרסיות ולבטא את השנאה בגלוי אז זה מוטב

זה באמת לא נעים, מעצבן ויקר.

טכנית כדאי לחפש מצלמות אבטחה באיזור כדי לבדוק מי הרכב הפוגע.

ללכת למוסך ולבדוק אם כדאי לתבוע את הביטוח אם יש.

זה בסדר להתבאס מזה, והזמן יעבור ודברים אחרים יקרו ויקחו את תשומת ליבך.

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ"ו:י"א-י"ב): בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר;

וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ.): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ'. וְהִקְשׁוּ: וְכִי הָאִידְנָא לָאו הוּא אֶחָד. וְתֵרְצוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָאִידְנָא מְבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל הָרָעָה – דַּיָּן אֱמֶת; וּלֶעָתִיד – כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם ה' וְשֵׁם אֱלֹקִים אַחְדוּת אֶחָד: (ליקו"מ ד)

ויש סיפור שקראתי מהרב אליהו על זוג שאיבדו את העגלה שלהם או שהם חשבו שהיא נגנבה, אני לא בטוח, והרב אליהו אמר להם שאם אין איזה חוב שהם צריכים להחזיר למישהו, או חפץ שהם צריכים להזהיר, אז יהיה בסדר- כי מי שזהיר בענייני ממון, אז הממון שלו שמור. 

בסוף הם גילו שהעגלה חזרה למקומה.

אז בתכלס זו גם הזדמנות להתחזקות בענייני ממון. וזה בטח מלמד גם שיש מעין מירוק בסיטואציה כזאת..

קיבלתי התחזקות לאחרונה מכמה צדיקים שההנהגה שלהם היתה של ממש ביטחון ותפיסה מיוחדת בכל ענייני הפרנסה, ובעקבות זה אני עובד על זה כבר תקופה ארוכה.

דוגמאות מהצדיקים הנ"ל- לא להשיב פני אף אדם ריקם, לתת צדקה ברווח לעני שמבקש, להוציא הוצאות מצווה בשמחה, לא לבקש הנחה על הוצאות של קדושה, לקבל באמונה הוצאות שנקרו לפתחינו וכו' וכו'. בדורות הקודמים היו גם צדיקים שהיו מקפידים לא להישאר עם פרוטה אחת בכיס בסוף היום. כי הכסף הוא רק כלי, ואפשר ללמוד לתת לו את המקום הראוי לו ולא לאפשר לו להשפיע יותר מידי על חיינו.

כמובן שהכל עושים לפי העו"ש שלך.. זה לא חייב להיות בסכומים גדולים באמת. לפי היכולת..

היום הרבה אנשים נזקקים למכור את רוב חייהם בשביל רדיפה אינסופית אחר ממון..

שנזכה להנצל מזה

(שימי לב גם כשהוא מקבל מתנה כלשהי הוא מוסיף דולר או שניים ואומר- זה עבור הספר\התמונה וכו'..)

לאבד עגלה בסופר זה אחד המתסכלים

אבל תמיד איכשו הם מתגלגלים אליך בחזרה כשאתה מפנה את הגב. השובבות שלהן זה משו

אותי. אבל זה היה מאוחר בלילה אז מה אכפת לי

אם הוא היה קיים מזמן היוא היה מביא מבול #2

לא יודע כבר

@אני))))

לא רעב ללחם ולא צמא למים

(ספק יהודים)

אלה שעוברים על איסור כרת חושבים ששאר 99% מעם ישראל, כולל רוב מוחלט של מניין ובניין הרבנים, הם הבן הרשע...

בארץ אך לא במדינה...

אתה יודע מה הסיבה שלא מספחים את יו"ש, נכון? אז תכפיל לכל מקום אחר ותעביר...

שנכבוש את זה ונציל אותם מהמוסלמים

@תמימלה..? 

@אנימה 

@הפי 

@פתית שלג 

@פ.א.  

@אברהם יאיר שטרן 

@Lavender 

א' לא הבנתי את הפורמט, כל אחד לוקח יום? ולפי מה קובעים?
ב' @תמימלה..?  התנתקה מהפורום עד ט' באב
ג' ראשון, נראלי... (למרות שיש לי הספקים בשבת ב"ה מפה ועד פתח תקווה {מנוחת אהבה, מסילת ישרים, מרתון על כל מסכת מכות... ב"ה לא אלמן ישראל...}...)

א. כן 

ב. נכון, ניסיתי בכל זאת

ג. זה בהתחייבות ב"נ

ולפי מה קובעים מי מתי?

אז כדאי למצוא ניק אחר שייקח על עצמו...

ב"ה 👍

לפי מה שרוצים

בשל בחמין כל מין.

תקוף, תעשה בי סימנים.

הכה דרדעים ותימנים.

טלטל, גרום לזעזוע מוחים.

זעזע את בטחונם של ישמעאל.

לחתור למגע עם הציויינים.

לשחרר עריקים ואנוסים.

תלמד מהרב זאגא.

תחצוב בגיר וסלעים וולקנים.

צבא של משתמדים ושל נוער כ"ך.

עבר על קלח תירס, ונאלח.

חלבתי עכברים בשדה יבש,

תזהר, אחמד, עלינו על מוקש!

תופר כל כופר.

שסע כל רשע.

השמד כל זד.

הרגת כל חטא.

חבטי-בי, כל קונסרבטיבי.

תפור me כל רפורמי.

קרעי כל קראי.

הכי כל צדוקי.

חבטי כל כותי.

עקום יהיה כל עכו"ם.

(המדור הוא רציני בלבד ואין לראותו באופן סאטירי. אם לקחתם אותו בטעות באופן סאטירי ואתם רפורמים, זה זה זמן שלכם לברוח)

ותנקו כבר את הקירות.

יש אלף צלחות רק לסופלה.

זה מה שבילבו אינו אוהב.

זה מה שבילבו אינו מחבב.

מהיום הכל זה ישתנה.

עם הארץ קרע מגבו.

ובשבת, עשה זאת בידי גוי.

בסעודה שלישית אכול אותו כדג.

או שיהיה לך עבד כגולם מפראג.

כי כמובן, אנחנו בעד לסקול רפורמים באבנים. לא לעשות להם את כל המעשים המחרידים המתוארים פה

זה לא אומר שאתה צריך לכעוס

את פרס דארווין עדיין לא ב"ה

ושים לב שתייגת ניק אחר ולא את פשוט אני הפעיל

@פשוט אני..

@פשוט אני..

@פשוט אני..

פשוט פרנציפ

דב מורל 2
 

סתם, ברוך הבא לעולם הרב מימדי של המבוגרים!

אם עוד נהיה קיימים פה בפורום תעדכן אותי שצדקתי

למעשה זה הרבה יותר סביר שאתה תמצא את עצמך בסיטואציה כזאת מאשר אני לדוגמא למרות שככל הנראה אני כמה מילימטרים שמאלה ממך בהקשר הפוליטי

בגיהנום

גם אוסטרליה רחוק לי מספיק.

דעות פוליטיות התכוונתי בעיקר בהקשר של ערבים, כי בנושאים כמו כלכלה אין לי יותר מידי ידע ודעות.

אני רוצה שהערבים לא יהיו כאן לא בגלל שהם עצם ותכלית הרוע בעולם, אלא פשוט בגלל שזה הדרך היחידה לשמור על הביטחון שלנו.

אני חושבת שיכול להיות ערבים "טובים" ויעילים. יש לי איזשהו רגש של רחמים כלפי ערבים כאנשים פרטיים. יש להם הרבה פחות איכות חיים ואפשרויות כלכליות (אם הם לא אזרחי ישראל), נולדו לתרבות שבטית מיושנת ורצחנית, גדלים בחברה שתולה את כל האשמה על הכשלונות שלהם ביהודים שהרבה יותר חכמים ומוצלחים מהם.

זה לא פוטר אותם מאשמה על הבחירות שלהם, אבל זה כן הייתי רוצה לקוות בשבילם שיהיה להם חיים טובים יותר, כי יש לי אינסטינקט בסיסי שרוצה שאנשים לא יסבלו.

עם כל זה אני לא מוכנה לשלם בדם שלנו בגללם.

הם או חלק מהם בוחרים במלחמה בשנאה וברצח, ואנחנו חייבים להמשיך את המשחק הזה, עם כל הכיעור שיש בו.

בתפיסה שלי יכול להיות ערבים חפים מפשע שרק רוצים לחיות בסבבה, והייתי רוצה שתהיה להם את האפשרות הזאת. אבל בגלל שבאופן כללי הם אוייבים וצבועים, אין לנו ברירה אלא להתייחס לכולם ביד קשה וברעיון להרחיק אותם מפה כמה שיותר רחוק.

פציפיסט או סתם אנרכיסט נגד שלטון

אבל סך אני צודקת במה שכתבתי לך פה בשרשור

שמאלני בזה?

אני לא מספיק מכירה את דעותיו של הרב כהנא. פעם אחת בחיי קראתי מספר שלו, בלי קשר לאם הוא צודק או לא, לא אהבתי את זה שהוא מתבטא בצורה מאוד אמוציונלית.

בעצם לא.

בעצם כן.

העתקת ממני?

כהלכה, תפח רוחו?