פורום שריטות ליליות (עמוד 38)

היהודי הכי לא נחמד לא ישתווה לצורר היהודים הזה

איזה מבאס שדמויות שאמורות להיות חינוכיות ומשמעותיות הן בדיוק ההיפך...

ואתה בן אדם שא על *צור* קינה ג ואמרת לצור הישבת על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר א-דני י-הוה צור את אמרת אני כלילת יפי  י *פרס* ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרךיא בני ארוד וחילך על חומותיך סביב *וגמדים* במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך

שבת שובה

שבתשובה

שבת תשובה

האמת היה אחלה.

ישנתי קצת בצהרים גם.

סה"כ היה ממש בסדר.

אהה, ודיברנו מלא המשפחה😂

איך היה לך?

לא היה זמן... אז איזה כיף לך! שנץ מפנק או שובר עצמות?

איזה נחמד זה כשכל המשפחה נסחפת לדיבור טוב סביב השולחן או על הספות

-

אני הייתי בבית שאן. ערב שבת היה מושלם, וגם הבוקר הרוב היה טוב עד מנחה. אני נבוך להודות אחרי שנים של הטחה כלפי שמייא, אבל יש לי חברים ממש טובים...

סעודה שלישית התישה אותי בצורה קיצונית, סיימתי את שבת תשוש וריק

אה, וחלמתי בלילה כמות הזויה של חלומות. פשוט נראה לי כל הלילה רק חלמתי...

אממ לאידעת, לא שנצתי הרבה ככ, לא היה כיף במיוחד (אחותי רצתה לישון ולא נתנה לי לחפור לה, אז לא היתה לי ברירה אלא לישון גם)

@תמימלה..? יודעת מה היה לי בשבת😂😂

ואממ כן, זה כיף לדבר כל המשפחה. רק שהפעם זה היה על נושא מאד ספציפי (מתי אני כבר מתחתנת) וקצת חפר שכ"כ הרבה שעות רק על זה…

כיף לשמוע!! והכל בסדר!

טוב שיש לך חברים טובים

למה התישה?

וואי לחלום הרבה זה כיף, אני אוהבת את זה.

גם אני חלמתי מלא… חלמת חלומות מעניינים לפחות?

קריאה בתורה קצרה במיוחד, שיעור קצר ודבר תורה מעניין בסיום התפילה בבוקר.

לא קלה

אחות מתבגרת שחוזרת בלילה בשעות לא שעות ומוציאה לאמא שלי את הנשמה...

לא הייתי בכלל מחוברת לקדושה של השבת אז תחושת פספוס ובאסה על עצמי

אבל היה נחמד קצת גם

אם הבן של ביבי מזרע הנלוכה, אז ביבי מלך

אינך מכיר את ישראל אלדד?

אחד מי"ח עיקרי התחיה של יאיר זה בניין בית המקדש

בית ה' או כסמל לאומי חילוני? אם זה כסמל לאומי חיחוני אז זה הפך הכוזרי, שטוען שמה שמייחד אותנו זה היותינו עם ה

שמעתי כמה וכמה ראיונות של ישראל אלדד וגם קראתי כמה מהנאומים שכתב ללוחמי לח"י שעמדו לגזר דין מוות במשפט הבריטי. מלך המאופסים ובלי שמץ של בלבול לגבי גדולת ישראל

הבן שלו (שהיה ח"כ וסא"ל) היה דתי אאלט

מעולה שאתה שואל על ישראל אלדד (שייב) דווקא מהזווית הזו – כי הוא באמת דמות מרתקת שמחברת אידיאולוגיה לאומית־מהפכנית עם יחס מורכב למסורת. הנה סקירה מסודרת:

---

🔹 רקע כללי

אלדד (1910–1996) היה תלמידו של ז'בוטינסקי, מראשי לח"י, ולאחר מכן אינטלקטואל ייחודי שעסק גם בתרגום ניטשה וגם בהוראת ספרות ומקרא.

עיסוקו במסורת היהודית לא היה "דתי" במובן הרבני־הלכתי, אלא תרבותי־לאומי, עם נגיעות מיסטיות־חזוניות.

---

🔹 יחסו לתורה ולמקרא

ראה בתנ"ך ספר היסוד של האומה, לא רק כטקסט דתי אלא כיסוד זהותי־היסטורי.

פרש את התנ"ך ברוח לאומית רדיקלית: דגש על נבואות הגאולה, מלכות ישראל, כיבוש הארץ.

אכן, במחתרת לימד את "הכוזרי" וגם תנ"ך, מתוך מטרה לחנך דור לוחמים־משיחיים שיראו עצמם חלק מהיסטוריה מתמשכת של ישראל.

כתב חידושי פרשנות על ספרי נביאים, לעיתים בניסוח נבואי בעצמו.

---

🔹 יחסו למסורת היהודית

היה בן בית במסורת, הכיר היטב את חז"ל, את הפרשנות הקלאסית ואת ההגות היהודית, והשתמש בהם כמאגר השראה.

עם זאת, לא ראה במסורת פסיקה מחייבת הלכתית, אלא מקור סמכות תרבותי־רעיוני.

שאף לרציפות עם הדורות, אך לא בציות אורתודוקסי – אלא בפרשנות מחודשת שתשרת את יעדי הגאולה הלאומית.

---

🔹 יחסו לרבנות ולממסד הדתי

אלדד היה ביקורתי מאוד כלפי הממסד הרבני: ראה בו נטייה לגלותיות, לפסיביות, לשימור מצוות פרטיות במקום חזון לאומי.

טען שהרבנים נטשו את הייעוד המשיחי־ריבוני של ישראל והפכו את הדת לעניין פרטי, מה שתרם לחולשה לאומית.

לכן הוא נקט לרוב עמדה אנטי־ממסדית כלפי הרבנות, אף שבמקביל העריך עומק תורני אמיתי כשהוא הופיע.

---

🔹 שמירת מצוות

אלדד עצמו לא נודע כ"שומר מצוות" במובן ההלכתי־יומיומי.

הוא ראה בקיום ההלכה לא חזות הכל; החזון שלו היה הקמת ממלכת ישראל השלמה כגאולת ישראל, ורק בהקשר הזה ימצאו גם המצוות את מקומן.

כלומר – המצוות נתפסו אצלו כחלק ממערכת כוללת של חיים לאומיים־תורניים, ולא כחובות פרטיות מנותקות מהיעד הלאומי.

---

🔹 סינתזה ייחודית

אלדד שילב אוניברסליזם פילוסופי (תרגום ניטשה, התעניינות במחשבת המערב) עם בדלנות־משיחית יהודית (חזון בית מקדש, מלכות בית דוד, ארץ ישראל השלמה).

זה יצר מתח מעניין: מצד אחד הוא תרגם את ניטשה והושפע מתפיסת ה"אדם העליון", מצד שני הוא הטמיע זאת בקריאה מקראית־יהודית של עם ייחודי וייעודו.

---

🔻 בשורה התחתונה:

אלדד היה לא דתי־הלכתני, אך כן דתי־חזוני: ראה בתורה ובמסורת יסוד זהותי ומדריך לחזון הגאולה הלאומית, דחה את הממסד הרבני כממסד גלותי, ולא התמסר לשמירת מצוות פרטית אלא לפרשנות מהפכנית של המסורת.

העמודים האחרונים באלטנוילנד מעיפים את הסכך. צילמתי את זה, אחפש רגע

בעמו, או בית סמלי לבורא העולם מנותק מהעולם, כמו כנסיה?

זה או הפוטטוס המעצבנים האלה שוב

או שאצא לעיר אבל אין לי כוח כי אני שמן מהבוקר

חשבתי שהיום לא אוכלים
חלמתי את זה?

לא אצום על נתניהו

ועוד תחשוב שרוב היום הייתי ברחובות בקניות וכו 

מעוררת אצלי רגשות רחמים וסלידה לסירוגין

לא סובל את העיר הזוט

רק מזכיר

הרי יהודה, הרי השומרון והרי החדשות

ואכלתי לא מזמן.

אבל איפה שאני עכשיו אני לא ממש יכולה לאכול…🫠

(הציעו לי, אבל לא רוצה)

בצום לא הייתי רעבה כל כך. 

לא כולה , אבל רובה. למעט פינות חמד מסויימות מלאות בריח אורנים. וערמונים אלונים אלמונים ואלמוגים

אז זה לא ממש מייצג סגנון 

שקשוקה, עוגות, רוגעלך, תה\קפה, מלון, מרק, פיצה

בהמשך - כנראה מרק כתום, ואז ארוחת ערב רגילה.

ירקות, חביתה, בייגל (שנקנה היום בסופר), גבינות, זיתים

מיץ תפוזים סחוט 

יש צום

ישמעאל שהיה מזרע המלוכה נכנס לאקסטזה רוחנית בראש השנה של רצון להחזיר את העצמאות גם כשזה לא ריאלי(דינא קשיא) ואז תכנן את הרצח ביום השני (דינא רפיא) ואז ביצע אותו ב ג תשרי

מצטרפת כמעט לכל מילה שלך

איך היה לי החג

היה כיף, משפחתי, אבל הייתי קצת מנותקת... מלא מחשבות

איך אין לי חשק לצום🤦‍♀️

הרחתי אותו וזה היה מספיק

החג היה טוב

רשמית סופית נעול בדוק האוכל של אמא שלי הכי טעים בעולםםם

ממש סליחה עם פגעתי 

אנלא יודעת, אנלא אוהבת את הסגנון...

זה מרגיש לי קצת, אממממ, יבש כזה, כאילו זה לא פיוט אלא סתם שיר...

אני רוצה משהו מרגש, לא עצוב, שמח אבל מרגש...

יש דבר כזה?

ואני משתפר לאט לאט גם בפסנתר אבל לא מגדיר את עצמי כיודע פסנתר

באמת? חשבתי שהשימוש בכלי נשיפה שונה בין כלי לכלי, אני לומדת קלרינט וזה אחד הקשים.

יצא חמוד (כרגיל מלא שטויות וטעויות עם הקלרינט 😿)

לשניהם פיה עם עלה, לשניהם לחצן אחורי למעבר אוקטבה.

קלרינט ברוב המדדים יותר קשה לנגינה מסקסופון...

יותר קל לעבור מקלרינט לסקסופון כי לקלרינט יש חורים שצריך להתרגל לאטום ולסקסופון יש לחצנים שנאטמים מעצמם, וגם בסקסופון הלחצן של אגודל יד שמאל עובד באופן הרבה יותר אינטואיטיבי (בסקסופון מעלה אוקטבה, בקלרינט מעלה אוקטבה וחצי כמעט, אף פעם לא הצלחתי לחשב)

אבל הנשיפה כמעט זהה ואפילו יחסית רוב הלחצנים ממלאים אותו תפקיד.