פורום שריטות ליליות (עמוד 74)

(אני סופרופוב חשוך כמובן)

אולי מתפללים סוג ג? אולי זה לא סוגים יותר רבדים.

לפעמים אני סתם מדבר...

(הכל בציניות כמובן)

שילכו החומוס השעועית האורז והתירס לעזאזל! רוצה לאכול טלה בתוך לאפה! ככה טוב כמו שווארמה

זה כמו לאכול גוש פלסטלינה מעוך, להיחנק, ותוך כדי לנסות לדחוף את הביס הבא... 

הקרקרים הנחמדים של כולם (פשוט אוכלים 5 על 5 סמ ולא איזה חצי קילומטר)

טרי מעכשיו או שהתיישן.

יש תימנים שאופים כל יום טרי טרי בחול המועד

תשאל את @ימח שם עראפת  אם הולך לרובע לעשות פנקייקים על מחבת בחוה"מ פסח

כנ"ל

למרות שכמעט עשיתי שם ליל הסדר

אני לא אוהבת מצות רכות קנויות

היתה בהקפאה והפשירה-

אלא מצות של החבורות של אחרי חצות היום- אתה תראה איזה הבדל ענק בין זה לבין מה שקוראים מצות "רכות"!

בטוח שאבותינו נהנו 7 ימים מלאפות עם בשר בתוכם ושמחו. או שאפו אולי שונה את המצות הרכות (מה גם שהתפתחה חומרה לא לעשות אותם יותר מטפח אבל מעיקר הדין מותר)

זה בעיה, לפחות לא עם התימניות שהן דקות (אני לא זוכר איך נראות הרכות הספרדיות, אבל בכל מקרה לא כדאי לקנות אותן כי הן מסטיקיות, לעומת התימניות שנאכלות בקלות והן טעימות. רק אם אתה שוקל תוסיף שליש כי הן דחוסות).

ככה תקיים הידור מצווה דאורייתא של אכילת מצה והידור מצווה של עונג יו"ט.

זה פחות או יותר כזה

אני ספרדי (ס"ט, חוץ מה3/4 שלא...)

וחומוס על מצה קשה במילא לא טעים.

אורז אני לא אוהב כזה. ולא חסרים לי שעועית תירס גרגירי חומוס וכדומה.

מה שחסר לי זה לחם שאינו קרקר בפסח

הבעיות היא אחרת.

1. הבלבול הגדול של חכמי אשכנז מה זה קטניות ומה זה דגן.  

אורז אינו קטניות אלא דגן.  

אכן אפשר להסתדר בלי קטניות גולמיות: חומוס, שעועית, עדשים.

2. יש מלא תחליפים לפסח בסופרים- דברי מאפה, אטריות, פסטות, פיצות - מגוון של מזון מתועש, המבוסס על סויה, קמח אורז וקמח תירס. וכל המגוון הזה לא לאשכנזים.  

3. הרבה מוצרים מסומנים קטניות בגלל תבלינים - גם זה מאוד מגביל את האשכנזים. 

"אין מה לאכול, אין מה לאכול" בסוף עולים 7 קילו.

ספציפית בכל מצה יש יותר קלוריות מאשר בפרוסת לחם, וההימנעות מקטניות מאלצת לאכול הרבה יותר פחמימות. 

אנו לא מבססים את עצמינו עליהם, כי הקודש קודם לחול. ובשבועות הם מתקדשים 

על כולם שקומוניזם יעשה שפע כלכלי. ולגרום למדינה הגדולה בעולם לאמץ אותו ל80 שנה עד שהם יבינו שעבדתי עליהם

המצרים עבדו על ישראל שאין להם שום כלי זהב בבית. וכשהמצרים שאלו את ישראל "למה קנית את הגדי" ישראל ענו להם "זה הגדי נחיה שלי בטיול בהר הבית"

אבל יופי

מכובד ככה

לפני גם אחרי. מן תכונה כזאת באוויר

מזדהה

לכן יש את אלה שמקפידים לשרוף בביעור חמץ גם את הנר שהקפיד לחזר כל כך אחרי הרע.

בבית. ואני הולך לפי הכלל ש"והיית נורמלי" הוא מצווה ראשונה בתורה. (כי על החטא נאמר "והיית משוגע")

שזה יסייע למצוות הביעור עצמו? כאילו הנר הוא חומר בעירה, לא הנשרף עצמו

יש מי שאומר "ולהווי עפרא דארעא כחמיעא?"

למה כזה מתיש

הדיכאון עכשיו חוגג

לא בליל הסדר בבית. סתם הרגשה. גם השבוע האחרון לא היה מתיש

גמרנו לנקותתתת

זהו אני מבטיחה לאבק שהוא יכול לחגוג בכל הבית ועוד שמונה ימים יצטרף אליו החמץ והם יכולים לעשות כרצונם למשך שנה פחות שבועיים.

איזה כיף שזה מאחורינו. תחושת ההקלה הזאת זה מה שנותן לי את הכח לשרוד עוד שבוע של פסח.

מקווה שלפחות אכלת חמץ טעים הערב.

חמץ וכשלפ ביחד

כמו עונת מעבר

כל יהודי שמצטער

אני כאן

מה עושים???😱😱

דות, חלק מלאות וחלק ריקות (מתוסכל)

תקשיב יש ריבוע לבן עם פסים כחולים בצד השמאלי של כל תגובה.

אתה לוחץ עליו, יפתח לך כמה אפשרויות לבחירה ואתה בוחר ב"בתגובה אל" כדי לראות למי התגובה מכוונת. הלחיצה ב"בתגובה אל" ישלח אותך לתגובה שעליה הגיבו.

הבנת?

הייתי צריך לכתוב משהו

צ'ינג צ'וקומו ניקמטאו

צ'קוקוטו ניקימצ'ו

קיצ'קימוטו צ'אולו

דיצ'וגנט

בדיחה היא סיפור קצר, משפט או סיטואציה שמטרתם להצחיק [3].

היא עובדת בדרך כלל על אלמנט של הפתעה: היא מתחילה בדרך שנראית הגיונית, אבל מסתיימת ב"פאנץ' ליין" (שורת מחץ) בלתי צפוי שיוצר תפנית מצחיקה או אירונית [1, 3].

בדיחות יכולות להתבסס על משחקי מילים, לעג למצבים יומיומיים או הקצנה של המציאות [2].

מצאתי את הסרטון- נזיפה הנוסטלגי;

אבל הוא לא מסביר את מה ש @אני))))  הסכימה לחלוק איתי

והסרטון חינמי

לא הכרתי את זה

לי על המוח (מתחרפן!!)

Gartic Phone - The Telephone Game

נגיד מ - זה:

אפשר להתקלח?

גיבריל רגוב הפך לדברי הג'וק, קבריל אדי, פח אביונים, פרה ויונים, פרע וילונים

הרבה יותר עשיר ועז ומלא תוכן ומרץ וישות תכונית הם כל אחד ואחד מניצוצי החיים שאנו מביטים עליהם ממרחקים מגבוה. אוצר החיים שבבעלי חיים כולם מקטנם ועד גדלם, גם אוצר החיים הסגור החתום והנעלם המוגלם בכח בצמחים ובדוממים, אין אנו יכולים לסמן את עזוזם הפנימי, הכל הולך ושוטף, מזדעזע ושואף. גם אנו אין אנו יכולים להעריך את עושר פנימיותנו, סתום וחתום הוא בעדנו גם עולמנו אנו הפנימי, הוא עולמנו במציאות, בקישור בחפץ סמוי, ועולם שאינו עולמנו, בהכרה בידיעה בחדירה. הכל מלא עושר וגודל, והכל שואף להתעלות, להזדכך ולהתרומם. הכל אומר שירה, משבח מגדל מרומם ומנשא, והכל בונה עובד משכלל ומעלה, שואף להתאחד ולהתארגן. החיים כלילי יופי וחכמה, אדירי גבורה והופעה, מתחילים לא ממקום שכבר יש שם ביטוי של אומר והגיון, כי אם ממחשכים, אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ. ודעתנו המשוטטת באחדות כל היצור מוצאה צת גאון האדם בכל פנה, במרומי שחקים ובמעמקי אדמה, ד' ממית ומחיה, משפיל אף מרומם.

נשואים טריים, על אחת שאשת בעלה השניה כל הזמן מתנשאת עליה שלה יש ילדים ולה אין

שדודאים עוזרים נגד מבט של נחש

איך הרמיוני אכלה דודאים הרי היא לא אוכלת גמדונים?

ואיך היא אכלה גמדים כשהיתה ילדה?

אוכלת-ילדים

בבני כלאיים מופרעים שקיימים רק בזכות חסדי משרד הקסמים. צריך לתייג אותם ולשם אותם במחנות ריכוז יחד עם בני הימים