פורום שריטות ליליות (עמוד 73)

והם מכירים אותי, והם אנשים מבוגרים כאלה, לא חברים שמריצים איתם דחקות... פאדיחות...

רבי אליהו לופיאן בספרו "לב אליהו" כותב השבוע האחרון של השנה מסוגל לתקן את כל ימי השנה. כיוון שביום חמישי הבא, א' בתשרי, (3.10.2024) תיכנס שנת תשפ"ה, החל ממחר, יום חמישי כ"ג באלול (26.10.2024) מתחיל השבוע האחרון של שנת תשפ"ד.

יום חמישי - מסוגל לתקן את ימי חמישי של כל השנה.

יום שישי - מסוגל לתקן את ימי שישי של כל השנה.

שבת - מסוגלת לתקן את השבתות של כל השנה.

יום ראשון בשבוע הבא - מסוגל לתקן את כל ימי ראשון של שנת תשפ"ד.

יום שני שלמחרתו - מסוגל לתקן את כל ימי שני של שנת תשפ"ד.

יום שלישי הבא - מסוגל לתקן את כל ימי שלישי של שנת תשפ"ד.

יום רביעי הבא, היום האחרון של השנה, מסוגל מסוגל לתקן את השנה כולה.

מדובר בהזדמנות נדירה: השקעה של שבוע אחד מכפרת על מאות ימי השנה האחרונה.

מקורות רבים (משנה ברורה סימן תרג סק"ב בשם היערות דבש. וכן הביא בחזון עובדיה על ימים נוראים עמוד רט מהמהרח"ו בשער הכוונות בשם האר"י ז"ל), מציינים ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, הם כנגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום יעשה תשובה על אותו יום. ובכח תשובה זו יכול לתקן את כל אשר פגם באותו יום במשך כל השנה. בעניין זה נוסיף כי בספר "יערות דבש" מובא כי עשרת ימי תשובה מסוגלים לתקן את כל ימות חייו.

יש לדעת כי הקדוש ברוך הוא שש על כל מצווה קלה שיהודי עושה. "אפילו מצוה קלה מאיש פשוט בתכלית הפשיטות רק מחשבה טובה באמת נתקבל לפני הקדוש ברוך הוא ברחמים וברצון, וכל מלאכי רחמים מעטרין אותה בכמה עיטורין... מזה יוכל כל איש לחזק את עצמו אם יזכה לעשות אפילו מצווה אחת ומחשבה טובה אחת כל ימי חייו - דיו".

בימות חודש אלול מתעורר בליבות בני ישראל התעוררות לשוב מחדש להתקרב אל אבינו שבשמים. לפעמים יעלו במוחו של אדם מחשבות ייאוש – מדוע אתחיל לעבוד ולהתקרב, הרי ממילא לא אגיע אל רום המדרגה. התשובה למחשבה מוטעית זו היא: כי כל פעולה קטנה שתעשה למען כבוד שמו – לפי מדרגתך, נחשבת בשמים כמעשה רב וגדול.

מסקנה מעשית מכך, אומרים רבותינו גדולי המוסר, כי על האדם לקבל על עצמך קבלות טובות ואפילו קטנות, אבל לעמוד עליהם כצור החלמיש.

רמז לכך ניתן למצוא בתקיעת "מאה קולות" בראש השנה. תקיעת מאה קולות מקבילות ליבבותיה של אימו של סיסרא. לכאורה, צריך ביאור, וכי לא מצאנו מהיכן ללמוד כמה קולות יש לתקוע, אלא רק מגויה זקנה?! אלא, חכמינו גילו לנו שלא יחשוב יהודי "מי אני ומה אני, ומה הערך של עוד מצווה קטנה שאני עושה". לא ולא, כי אם דמעותיה של ערביה זקנה לא הלכו לאיבוד, וכל דמעה מתוך דמעותיה 'ספרו' עד שבאו לחשבון 'מאה קולות' קל וחומר לכל דמעה ולכל פעולה קטנה של כל יהודי.

רבי ברוך בער סיפר על מעשה שהיה עימו בהיותו בקמניץ: אביו חלה והוא טיפל בו. למרות מאמציו נפטר האב הזקן, ורבי ברוך בער האשים את עצמו שלא טיפל באביו כראוי. כך הלך וגבר צערו של הגאון עד שנחלש. באחד הימים נזדמן רבי ברוך בער לאסיפה עם ה'חפץ חיים'. הסתגר ה'חפץ חיים' עם רבי ברוך בער באחד החדרים הצדדיים, ופתח בשיחה על נושא התשובה כשידו אוחזת בידיו של רבי ברוך בער, וחזר עימו פעמים רבות, שבכוח התשובה – לא די שהעוון נמחק כליל, אלא כל מהותו של האדם נהפך לאיש אחר. רבי ברוך בער החל לומר מרוב שמחה 'ברוך בער חדש', 'ברוך בער חדש', וכל ימיו הכיר רבי ברוך בער טובה לחפץ חיים, באמרו כי החפץ חיים ממש החיה אותו.

ייחודיותו של השבוע הנוכחי, השבוע האחרון של השנה: מכפר על השנה כולה

ואז בשחרית היו יותר אנשים מהרגיל… 

אם כבר מתעוררים מוקדם.. אז באים לתפילה במניין…

ורשתות תקשורת.

עם היקף מידע עצום האגור בה.

אי אפשר להתקין אינטרנט בתוך טלפון.  

ואי אפשר למחוק את האינטרנט.  

אפשר לכל היותר להתקין (או להסיר) בטלפון חיבור של תקשורת לאינטרנט  

זה בריא יותר? זה מוכר יותר?

כי טעים זה לא 

טוב שבאתת הצלת את המצבב אלופהה🤗

הטוב ביותר האפשרי🥰🥰🥰🥰🥰

איך אתתתת

התגעגעתיייי

צבא שלם, ומשטרה,

לשווא אני משתעשע,

אני לא אויב, ולא פושע,

למה מי רצחתי?

למה מה לקחתי?

למה מי מת?!

למה מה קרה?

שלגים על החרמון מול שמש נמסים

ובעיירת רפאים על הרמה,

חמור בודד תועה, כבטרם מלחמה,

הקיץ שב למשלטיו הישנים - - -

אבל פניך נערי, נותרו שונים.

קמנו שבנו אנחנו בריונים

לגאול את ארצנו בסערה מלחמה

תובעים את נחלתנו ביד רמה

בדם ואש! יהודה נפלה!

בדם ואש יהודה, תקום! תקום!

נלחמה לדרור, לארצנו נלחמה

ואם מת הדרור, תחי הנקמה

אם משפט אין בארץ תשפוט החרב

ולו נפול כחול מזכויותינו לא נרף!

בדם ואש! יהודה נפלה!

בדם ואש יהודה, תקום! תקום!

לאנלפבתים שבינינו(מתנשא): מוסק- קוטף זיתים. גודד - קוטף תמרים.

עמק תבואות, וכרם זיתים,

עמק חיטה, לבנה כפשתן

וגדי וצבי, בהדר גבורתם

הלא שוב ניפגש,

בלי קרב ובלי אש,

עוד נשובה אל עמק דותן

סתם מדוכאת עכשיו

האיש עובר כעובר אורח

ללכת ולמכור בשוק את כל המחשבות שלי

אם כל הרחובות היו ריקים עכשיו

הייתי ריקה גם אני

והזמזום הזה שלא מפסיק

זאת המלחמה שלי

למה ציפית.

אמורה ללמוד אליבא דהילכתא.

מה מסתבר? הוסיפו לנו עוד סדר בקיאות לא רלוונטי, בקיאות בטור בית יוסף.

ולגבי הסדר עיון אליבא דהילכתא, הסוגייה הכי פחות רלוונטית שיש, מאיפה חז"ל ידעו שהמספר של המלאכות הוא 39. למאי נפקא מינה????

הרבה יותר קריטי למשל האם מותר לחמם נוזלים בשבת, ואפילו הרבה יותר אקטואלי הוצאה מרשות לרשות, תתפלא, זה העסיק אותי הרבה יותר מאשר מאיפה חז"ל קבעו שיש דווקא 39 אבות מלאכות.

כשאני שבת בחווה וצריך להוציא את הפנס לסיור למשל, זה הרבה יותר אקטואלי מאשר האם חז"ל למדו את המספר כי ככה יצא להם בספירה של המלאכות במשכן, או שהם קבעו זאת כנגד כל הפעמים שכתוב בתורה מלאכת ומלאכתו.

ואפילו טילטול, אדם יוצא למרעה בשבת, מותר לו לקחת אלה? פלאפון? לרכב על חמור/סוס? עד איפה הוא יכול להוציא מרעה? תחום שבת מדאורייתא או מדרבנן?

תכל'ס עכשיו חשבתי על זה שאולי התכוונת לנקודה שאין לי זמן לנשום...

ככה זה זה לא רק סתם התענינות זה קשר עמוק וגם שמה הוא נמצא

זה גם אבל זה גם סתם "שחנש" שלא מוביל לכלום

או שיחה קבועה לאמא כל יום זה חשוב וזה חלק עיקרי בקשר..

וזה משאיר רושם כמו לגרוס זוהר..

אני הלכתי לישיבה, וכמותי עשו שאר הקבועים בחווה, ורק הבן של הבעלים נשאר.

מכיוון שיש עכשיו נדידה לחווה, (לכן הצטרפתי מלכתחילה) המשפחה גרה בחווה, והקבועים היו בנדידה. (נדידה זה כמו שלוחה לחצי שנה, שבמקרה דנן מקווים להפוך אותה לנקודה קבועה). עכשיו כשכולם הלכו לישיבה, נשאר שם ילד בן 15, לבד על ההר, שאמור להוציא מרעה בוקר וצהריים, ובנוסף לשמור בלילות.

אז מכיוון שאני לא יכול פשוט להפקיר אותו, נסעתי ברוב הלילות, למעט חמישי בלילה שבוע שעבר, מוצ"ש וראשון וחמישי האחרון, לנדידה כדי לסייע בשמירות.

מכיוון שסדר ערב נגמר בעשר וחצי בלילה, ולאחריו יש שיעור עד אחת עשרה ורבע-וחצי, הגעתי בשעות מאוחרות לחווה. לכמה שיעורים לא נשארתי, והיה חבל, ואז הגעתי בשתים עשרה במקום באחת.

ועדיין, תפילה בישיבה בשבע ורבע, ואני אמור להתייצב כבר ברבע לשבע לסדר הכנה לתפילה. יצא שהצלחתי לשמור שעה מקסימום בלי לשבור שמירה (הוא שמר עוד לפני שהגעתי), ואז נרדמתי, והתעוררתי בסביבות שש, להעיר אותו שיוציא מרעה, ולהוציא את עצמי לכביש לעצור טרמפים.

היו כמה לילות שהיינו לבד, וכמה לילות שאבא שלו או אחיו או אדם שלישי הגיעו לשמור.

בשבת הייתי בחווה, והשינה לא הייתה מהמשובחות שבהנה, אף אחד לא הצליח להרדם, ואחר כבוד החליטו ארבעת הנוספים מלבדי להוציא מרעה בשעה שתים עשרה בלילה, ואף טרחו להעיר אותי שכן הצלחתי להתחיל לנמנם, כדי לידע אותי שהם הולכים. כל הלילה התהפכתי, משהו לא הסתדר בזווית של המזרון, והיה נדמה לי כל הזמן שאני נופל. עברתי מזרון, והנה, התברר שהבעיה היא בי! בסוף נרדמתי, וגם נרדמתי אחרי סעודת שבת לשעתיים.

ויש להסביר למה גם כשאני ישן בישיבה אני עייף, שכן מכיוון שאת הלילה הראשון בישיבה לא ביליתי, ואת השבת הראשונה בישיבה לא קיבלתי, ואני הולך ברוב הלילות לחווה, ובהפסקות הצהריים לעזור ליהודי משילה לסדר את מליוני ספריו במחסן(לא מגזים, יש לו פשוט ערימות על גבי ערמות, ספרים מכל הסוגים, בעיקר קודש, הוא התבטא שיש לו סביבות השני מיליון ספרים(!)), אז אין לי כל כך זמן לדבר עם החבורה הקדושה.

וגם, מכיוון שאני מכור לנגינה בגיטרה(מזייף, אל תדאגו, סתם מכור), ומפאת הלו"ז התובעני אין לי כמעט זמן לנגן, אז אני מנגן בהפסקה ובלילה, עד שאומרים לי האומר מודים מודים משתיקין אותו, גזירה שווה למנגן בגיטרה אחרי שתים עשרה וחצי בלילה.

האמת שגם אני נהנה לחזור לפה מהפנימיה אומנם אני פה בתדירות יותר גבוהה ממך ועדיין נחמד להיות בבית.

אתה מדבר על שיטת הלימוד או על הלימוד עצמו?.

האמת שגם עלי עברו מלא לילות עם טיפה שינה אבל השיא שלי הוא 4 שעות שינה וזה קרה לילה אחד חוץ מזה היו כמה עם 6 שעות שינה אבל אין לי זכות להתלונן צריך להגיד תודה שאני בכלל ישן.

על שיטת הלימוד.

כיוון שכשאני שמעתי לימוד אליבא דהילכתא, נפקחו עיניי, ונאטמו אזניי, ולא ממש טרחתי להבין את משמעות המלל שאמר הרב ארל'ה אחר כך. הוא אמר שנלמד טור בית יוסף, לא הבנתי שזה יהיה כסדר נפרד מלימוד הגמרא והראשונים.

וגם, הוא דיבר שנלמד את מסכת שבת, כי היא אקטואלית, וכן על זה הדרך ילמדו מסכתות אקטואליות בישיבה.

לא דובים ולא יער!

הסוגייה הכי לא אקטואלית והכי כללית ומופשטת ורחוקה מפסיקת ההלכה, היא זו שבה פתחנו את השנה!!!

אתה מכיר בערך של לימוד בלי תועלת מיידית שנראית לעין באותו הרגע?

וזה בפירוש לימוד שהוא גרוע, שכן כל עניינו של הלימוד שהוא גדול מן המעשה, כיוון שהוא מביא לידי מעשה.

ואם הלימוד אינו אליבא דהילכתא, הוא לימוד עקר שלא מביא לידי מעשה.

אני לא מסכים עם זה שזה "לימוד שהוא גרוע" הענין של גדול תלמוד שמביא לידי מעשה הוא לא שצריך ללמוד רק את הלימוד שהוא הכי מעשי במבט ראשוני, הרי לא סתם פסק הרמב"ם והשו"ע שצריך לחלק לימודו שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד וחוץ מזה את המשפט גדול תלמוד שמביא לידי מעשה אפשר לפרש בשני אופנים ע"פ דעתי,: אופן אחד הוא גדול תלמוד מפני שהוא מביא לידי מעשה אופן שני הוא גדול סוג התלמוד המסוים שמביא לידי מעשה כלומר השאלה היא אם מדברים על תלמוד בתור דבר שמביא לידי מעשה או שאומרים שיש כל מיני סוגי תלמוד אבל הגדול שבהם הוא זה שמביא לידי מעשה.

יש שאלה מפורסמת למה הגמרא מביאה לנו דיונים ארוכים וולא מתמצתת וכותבת רק את מסקנת הדיונים ואחת התשובות המפורסמות שאתה בטח מכיר היא שמסקנת הגמרא לאחר כל הפלפולים לעולם לא תהיה בדיוק אותה מסקנה שהיתה קודם, מתוך אותם דיונים אפשר ללמוד המון גם אם זה דברים מאוד קטנים שקשה לשים אליהם לב, והענין לדעתי הוא שאותם דברים קטנים שנלמדים מתוך הפלפולים שנראים כלא רלוונטיים ולא שימושיים הם דברים שבסופו של דבר גם הם מעשיים כמו שכתב באיגרת הרמב"ן "וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ." אני לא חושב שהרמב"ן התכוון רק ללימוד הלכה פסוקה, לדעתי הוא התכוון שגם כאשר תקום מהספר שהוא ספר שההלכה בו לא נפסקה למעשה תחפש עדין מה תוכל לקחת ממנו למעשה, ותמיד יהיה משהו כזה.

טוב זה היה דבר שיותר מתאים לשלוח בפורום בית המדרש אבל לא נורא.

לימוד גמרא וזהו, לא מוביל לשום מעשה!

אם זה כל כך חשוב אתה יכול רגע בסוף הסוגיה לפתוח פניני הלכה אין בעיה אבל אני שוב אומר גם לימוד גמרא וזהו מוביל למעשה אולי לא בדיוק למעשה שאתה מדמין אבל הוא מוביל למעשה

סוף הסוגייה אמור להיות השלב בו הגעת למסקנה מה צריך לעשות בתכל'ס.

ככה למדו פעם, וככה צריך ללמוד, וככה היום לומדים פוסקי ההלכה המקובלים והישרים.

באותה מידה שאני יכול לפתוח פניני הלכה, אני יכול פשוט לא לפתוח גמרא, כי החיבור שלה למה שכתוב בפניני הלכה לא מתחבר.

הגמרא אומרת שצריך ללמוד לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא, וכך הוא גם ההיגיון, שכן אם לא נלמד בצורה מסודרת מהלך ארוך, מה הנפקא מינה של לימוד גמרא? משום והגית בו יומם ולילה? עדיף כבר ללמוד פניני הלכה וזהו, לדעת את סדרת הספרים הזו על בוריה יעזור לי הרבה יותר מללמוד על גט שנכתב על עלה של זית, ולא ברור האם כשר, או ללמוד על צרת אישתו וצרת צרתה של חמותה שתיבדל לחיים ארוכים מחוץ לבית שלי.

כאב מעצבן בעין ימין. שריד לתאונה עם מדפסת.

הייתי מת על הקיץ,

לו הוא לא היה חם כ"כ,

לו לא הייתי מזיע בו,

לו לא הייתי צריך להתקלח פעמיים ביום,

ולו האוטו לא היה נהפך לחממה אחרי חצי שעה בשמש.

ולו ולו ולו,

כרגע אני אוהב את החורף !!!

בענין המגפיים:

תנחמדו לעצמך את החורף עם קנייה של זוג מגפיים מדהימות...

אני אוהבת לקום לשמש זורחת

חורף= סיוט

רק שיגמר כבררר

אי אז בקיץ הבא באיזה יום,

בשיא החום, 

כשאפשר בקושי לנשום,

כשאת נסחבת עם איזמשהו כבד ביד,

מנסה לנוח באיזה פינה בצד,

נוטפת, מתנשפת ובקושי הולכת,

מהשמש מתבשלת,

מחכה לאיזה ענן שיפציע,

שאת הקרניים קצת ירגיע,

וכו' וכו'

אז אני אשאל אותך מה את אוהבת,

מה תעני לי ? ?

גם לי מותר פעם לא להבין....

תאהבו אז את הקיץ ? ? ? ? 

קיץ זה זמן רגוע

זה שלוה

אהה אין כמו הקיץ

קשה להניע אותך....

מה עם המגפיים ?

ובסוף היה חם

אולי תעשי רשימה של כל הדברים הטובים שקרו לך היום?

או שאת רוצה לשתף למה אין לך מצב רוח טוב??...

❤️

העיקר ההשתדלות לא התוצאה

הייתי עדה לאירוע של נס מטורף של ילד שכמעט נפל מצוק ובשתי שניות האחרונות תפסו אותווו טראומההה

וואי איזה פחד

❤️

הלוואי שהייתי יכולה לתת לך קצת מהמצברוח שלי, חבל שלא...

שולחת לב, אולי יעזור...

❤

אני קצת נפגע שנצ

אז קצת הותשתי מהנסיעות אבל היה אחלה

ישתבח הבורא חיה וקיימת. לדקות הקרובות לפחות

מה איתך?

(וזה לא תמיד נכון)

יש כלים שאפשר להשתמש בהם בעולם. לי בעבר היו אתגרים כאלה וזה טופל.

מה היה ככ מפרך? (אם באלך לשתף)

אני כותב פה ושם דברים טכניים אבל לרוב ויתרתי על הקרדיט. הפעם לא.

הזימוניות של חיזבאללה: 85 ימים בלי טעינה | ערוץ ７ (inn.co.il)

הוספתי שם תמיכה בסרטונים קצרים (כמו גיפים רק WEBP) בתור תמונה ראשית.

מכשיר קשר מקצועי ועמיד למים בעל רדיו עוצמתי - אלה המכשירים שהתפוצצו בלבנון | ערוץ ７ (inn.co.il)