אסור לשמוח?
אם אסור-אז שירים עצובים מותר?
ואיך בכלל זה יכול להיות? הזמן בין פסח לשבועות נחשב ברמה של חול המועד...
הסבר, מישהו?
אסור לשמוח?
אם אסור-אז שירים עצובים מותר?
ואיך בכלל זה יכול להיות? הזמן בין פסח לשבועות נחשב ברמה של חול המועד...
הסבר, מישהו?
הזמן של ספירת העומר מלכתחילה זה זמן של שמחה, התרגשות ועבודת המידות לקראת קבלת התורה!
בזמן הזה של ספירת העומר קרה האסון של 24 אלף תלמידים של רבי עקיבא שנספו במגיפה בעקבות זה שלא כיבדו אחד את השני (זה מחלוקת אם זאת הייתה מגיפה או שהם מתו במרד בר כוכבא, אבל ברעיון, הם היו תלמידי חכמים עצומים, אבל כל זה קרה להם כי הם לא כיבדו אחד את השני ולא קיימו את ׳ואהבת לרעך כמוך׳)
העניין של ספירת העומר זה זמן של עבודת המידות. (לכן גם כתוב ליד כל ספירה איזה יום זה.. לדוג׳ חסד שבחסד וכו׳)
ולכן האסון עם התלמידים היה כלכך משמעותי כי זה בדיוק להגיד לנו ש*לא* להתנהג כמותם.
לגבי השירים- יש בזה מחלוקת
מלכתחילה כתבו לא לצאת במחולות (יענו ריקודים) אז לכאורה אסור רק לשמוע שירים שמחים אבל בתכלס כתוב בגמרא או איפושהו שמאז חורבן הבית אסור לשמוע כלי נגינה עד שייבנה הבית. כל השנה..
קיצר יש בזה הרבה מחלוקות
בכלל יש כאלה שאומרים שאסור לשמוע רק כלי נגינה בהופעה חיה אבל מותר אם זה בסתם שירים ביוטיוב או משו..
בכל מקרה, הרב אליעזר מלמד אומר שמותר לשמוע שירים שקטים גם אם זה עם כלי נגינה, ואסור שמחים גם אם זה ווקאלי.. זה בגדול. ואני יודעת שהרבה הולכים לפי זה.. (גם אני)
לגבי לנגן- הבנתי שעדיף ממש שלא אבל מוצש ושישי נגיד אפשר יותר להקל.
יצא ארוך מתנצלת (: בהצלחה! ויאללה אנחנו לקראת הסוף
אני יודעת שזה לא קשור לפורום
אבל פתחנו ספר דברים כמה חברות ואנחנו צריכות עוד משהי בשביל פרשת עקב
אם מישהי רוצה לקחת
זה יעזור לנו מאד
🤍
הרמוניההיא נעלמה מפה לפני שאתה פתחת פה ניק...
אני לא מכירה אותך...
ארווין נתנאל בן ציונה
אבל יש לימודים מחר וצריך לישון...
לא עוזר, אני לא נרדמת...
אני מרגישה שאני כל הזמן מתלוננת אבל באמת אני לא בנויה לכזה לחץ ואני בכלל עם קשיי קשב כמו רובנו ואני לא יודעת איך אמורים להשתלט על הדבר הזה
הלו"ז שלי למחר:
עובדת עד 2 וחצי
ב3 וחצי הולכת למלגה עד רבע ל6
ב6 יש לי זום עד 8 ורבע
יש לי 2 מטלות להגיש ליום ראשון שאני מתכוונת לסיים איתן היום אי"ה
יש לי להגיש 2 מערכים...מתי אני אחשוב עליהם ואכתוב אותם אלוקים יודע
לארוז תיק..
ואז לנסוע לירושלים ב10 בלילה ולהגיע ב12...
ואין לי שום זמן לעצמי, לבית, לאמא...
למה אני צריכה לחיות ככה בלי אויר למה זה הגיוני
אני מרגישה שמנסים להפוך אותנו לעבדי עבודה. כמו במצריים ממש קוצר רוח ועבודה קשה ולחץ.
בהצלחה!
יודעת שזה קשה
איתך
❤
יואו אחות
באמת עמוס ברמות אחרות
אבל זאת תקופה שתעבור מתישהו ואת עוד תתגעגעי אליה..
תנסי לקחת את העומס בצורה קלילה וכיפית כמה שאפשר
בהצלחה גדולה גדולה בעזרתו יתברך❤️❤️
את רק גורמת לי להבין כמה הם הורסים לי את התקופה היפה של החיים
אני אתגעגע להיות עם חברות בדירה לא ללימודים זה קיצוני נהיה, מנהל לי תחיים למה מי מת מה קרה
אה אוקיי כי אף פעם לא שמעת אותי שרה😌
רב העיר עפולה: "צה"ל מגן עלינו, לא לומדי התורה"
זה כאילו נהפך להיות כמו דת חדשה הצה"ל הזה
כוחי ועוצם ידי וכו'
זה כפויות טובה או טיפשות.
אם כי מדובר עדיין ברב רציני, הייתי מסתייג מלומר את זה.
שכבר יום העצמאות.
מבחינתן זה עוד יום הזיכרון.
טוב הן דמעות מה הן יודעות.
הלכתי לבקר את הקבר של סבא.
כל היום הזה נזכרתי בו
אולי בגלל האנרגיה של כל היום,
הוא אמנם לא נפל במלחמה על הבית
אלא ממלחמה מסוג אחר מלחמה באויב פנימי
מלחמה בסרטן שהכניעה אותו.
ואם אני חושב על זה מאז המוות שלו העולם השתגע
קורונה סגרים מלחמות עברתי טסט בכלל.
סיימתי יב יצאתי מהישיבה
אני גר בבית שלו
כל כך הרבה שהוא לא יודע.
ואני קצת מרגיש שאת לא עיכלתי את המוות שלו עד הסוף.
לא היה זמן.
ועכשיו אחרי מעטה ההדחקה
שלקחתי בתחילת המלחמה כדי לתפקד.
פתאום קורס
פתאום היובש בעין מתגבר לכדי בכי
ממש בכי כזה עם דמעות.
מוזר לי חדש לי.
ומצד שני
הלל ושהחיינו
אני לא דתי, אבל היום ברכתי שהחיינו
והלב לא מבדיל בין האבל של יום הזיכרון
לחגיגיות של יום העצמאות.
או אולי כן
פתאום הפסוק עין במר בוכה ולב שמח
תופס משמעות חזקה.
כן זה מיטיב לתאר.
ועדיין מזל טוב מדינה שלי
מזל טוב אהובה שלי
מזל טוב עם שלי שקם לתחייה
העצמות היבשות שנהייו למדינת ישראל
אני אוהב אותך ארץ יחידה שלי מכורה שלי עם אחד ומיוחד שלי
נס מהלך אנחנו.
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי מוֹלֶדֶת
🇮🇱💙🤍
וואו
מיוחד ממש..
מחזקת מרחוק
טקסט יפהפה. מצדיע אחי.
אין לי כח להתפרק, מבחוץ אני נראית רגיל אבל מבפנים זה הר געש שמבעבע ולא מפסיק, ולא בא לי להתפרק, לא בא לי לבכות, אולי אני אשמע רעה אבל קשה לי וכרגע אין לי מקום לקושי של מישהו אחר, אוף, אני עד כדי כך אגואיסטית??? אני רואה חלק מטקס המשואות בקטעים ומפסיקה כל פעם שמתחילות לעלות לי דמעות בעיניים, אני לא נותנת להן לצאת.
אבל מה אני עושה בשביל האמא השכולה שבוכה? מתחילת המלחמה אני לא עושה שום דבר משמעותי, המקסימום זה לנסות לא להתעצבן על אחרים ובדרך כלל אפילו זה לא מצליח...
אנשים אשכרה מתמודדים או מנסים להתמודד עם שיכול וליי זה לא מזיז???
אבל אני לא מסוגלת, אני לא ישנה טוב בלילה, לא לומדת רציני...
כואב לי, גם אם זה סתם שריטה באצבע וגם אם זה שן שנשברה לי וגם כאבי בטן שלא ממש פוסקים כבר שנה, יותר...
אולי זה נשמע מטופש, אולי זה נשמע אגואיסטי ותלוש מהמציאות שעל זה אני מתלוננת אבל זה מפריע לי, לא באלי ללכת ללימודים מחר, באלי לישון, כל הזמן, למה לקום אם אין בשביל מה?
מה אני כבר אעשה אם אני אקום? אלך ללימודים, אחזור הביתה, אוכל, כניראה אתעצבן על משהו, אוכל שוב, אנסה לבכות-לא ארשה לעצמי ואלך לישון, ושוב...
צריכה להתפרק, לא מסוגלת, רוצה, לא רוצה, לא רוצה!!
אוףףףף.
מה שלומך? איך את עכשיו?
רק רוצה לומר שכל מה שאת מתארת לגמרי מובן. את לא צריכה להרגיש לא בסדר...
וגם כל הכבוד לך על עצם זה שאת באמת משתדלת פחות לכעוס..
מעבר לזה
אני מרגישה בין המילים שלך
סוג של חוסר מוטיבציה כזה שמלווה אותך?
גם הכאבים בטן..
מקווה שאת עוצרת לנוח לפעמים, לעשות דברים שאת אוהבת כמה שאפשר...
וגם לבכות זה מותר❤
מאחלת לך הרבה טוב וכוחות
וגם כמה טוב לפרוק קצת נכון? מנסיון..
תעדכני 😊
זה לא אנושי כל הלחץ שיש עלינו.
את לא חייבת כלום. את לא חייבת לבכות. את לא חייבת לעשות משהו משמעותי. את לא חייבת גם לרצות. בעיניי זה הכל דמיונות שבונים לנו כלא בראש... כלא שנהיה מוחשי... כולנו שחקנים, אבל זה נהיה יותר מדי משחק מכל הציפיות עלינו. אל תעשי מה שאת אמורה לעשות תעשי מה שאת יכולה לעשות טוב?
מי שחלם, אריק איינשטיין- אקורדים לגיטרה, פסנתר ויוקללה I נגינה
אבל עכשיו כבר עברתי לשיר הבא דור של חנן
כל מיני
בעיקר צריך לאזן את המוח
מבולבלת מאדדדדבהצלחה 
אנחנו פה
איפה באמת?
טוב אולי אתה לא תדבר... אבל בשם כולם- רציתי להגיד שאני ממש מעריכה את איך שאתה מקבל את הדברים, ההתמודדות באמונה, ובאמת זה מאוד מחזק מהצד כביכול... כי כשנמצאים מהצד מאוד קל להרגיש חלק מעמ"י ולהצטער על הנופלים אבל ח"ו כשנוגעים בזה אישית זה לא מובן מאליו להשאר בתחושה של אובדן של עמ"י ולא אובדן אישי, ולקבל מזה גם כוחות ולהמשיך... ולמרות שאולי אתה לא מספר על הרגשות העמוקים/אישיים שלך אף פעם לא שמענו ממך כאן מילה של תלונה, טענה, התרסה, ייאוש, שזה הכי מתבקש בעולם, והפוך אתה רק ממשיך בדרך של נחישות, אמונה בטוב, גבורה יהודית אמיתית זה כזה יפה... יישר כוח והרבה הערכה, והרבה כוחות להמשיך בדרך... מכולנו...
תוספת הערה:
ברור שיש גם מקום לאבל אישי שלא ישמע בטעות...
כשחשבתי על זה אח"כ נזכרתי שזה לא האבל הראשון שאתה חווה מקרוב כבר לפני זה אני זוכרת שכמה חברים שלך... ועדיין אין מה להשוות...
שנזכה לישועות ונחמות!

זה אווטאר! נכון?? אני מזהה😌
הרבה מים עברו בנהר חיינו אמא
אני ואבא כאן שירה כבר התחתנה
היית צריכה לראות כמה יפה היא היתה בשמלה לבנה.
והעולם הוא לא ורוד כמו שסיפרת לי
יש שם ג'ונגל בחוץ אמא
רציתי להגיד סליחה על העוול שגרמתי בילדות
הייתי דפוק אמא
שמחה מהולה בעצב ויותר מכל
געגוע שלא הולך ולא חולף
אני מושך חולם רק על השקט הסוחף
ואני עובר תקופה קצת קשה בלשון המעטה
יש בי אמונה, שטוב לך עכשיו, אני יודע
אני כותב לך כי אני פשוט מתגעגע
כל כך הרבה זמן שלא נפגשנו אמא
עדיין נלחמים בשביל החלומות לא הפסקנו אמא
עדיין רץ בין סמטאות ובניינים חולם חזק
כמו ילד שרץ בשדות רודף אחרי העננים
משוכנע שיום יבוא והוא יביא כמה מיליונים
אני לא יודע אם זה יקרה, מקווה שכן
אומר תודה על מה שיש ולא מרגיש מסכן, עדיין
לומד להקשיב להתבונן,
כי צריך לעמוד על שלי כבר לא נפגע ומתגונן
וגם כשקשה עונה ברוך ה לא מתלונן
אבל אמא השתנתי, אני לא הילד התמים שפעם הייתי
בעולם הזה קשה להבדיל בין טוב לרע
ואת נשארת טהורה, יפה ועדינה כחסידה צחורה
(לא יותר מדי שירי דיכאון אבל... למרות שגם אני ככה עכשיו...)
מרחוק תשמעי אנחתי
עכשיו זה רק אני אמא אני נגד העולם
נאחז בזיכרון שרק הולך ונעלם כלא היה
עשית את כל מה שצריך
חוץ מלקבל את העובדה שהמצב בלתי הפיך
(יש עיבוד טלוויזיוני של כאן 11 על השיר הזה מומלץ מאוד הוא דווקא מסביר למה הוא כן קצת שיר דיכאון בכל מקרה זה שיר שמלווה לי את הלילה)
ילדים כמוך, שנלחמים בפחד
עם חלומות שמתרסקים כשהמציאות דופקת כאפה
(יכול לשלוח קישור?🙏)
🙏
ואסור להיות טוב
כי אם אתה טוב זה אומר שאתה אפס
אבל אהבה זה כל מה שיש לי להציע בתמורה אמא
הושטתי יד ונכוותי
כל מה שהיה לי הבאתי
אני ממשיך הלאה, רק את הטוב זוכר
ואני חייב להישאר אופטימי, כי אין לי פתרון אחר
ובעזרת השם ניפגש כשהיום שלי יגיע.