פורום שריטות ליליות (עמוד 95)

ככה זה נראה באמת

שמע ישראל כמו שימאלע?

בטח חזית כבר אותי שואל את זה

לא יכולים להזיז אצבע בלי הקב"ה

אבל זה גם אושר להיות בידיים של הקב"ה

(שנזכה להרגיש את זה)

שאלות:

1. בפועל אנחנו כל הזמן מזיזים אצבע כרצוננו, משמע ה' כל הזמן נותן לנו את היכולת להזיז אצבע (חוץ מהמיעוט שעושים תאונות אופנוע ומשותקים בבית לוינשטיין). אם לפעמים ה' היה נותן לנו יכולת ולפעמים לא הייתה לזה משמעות, אבל לחוסר האונים מול הבעיות הקבועות והבלתי פתירות אין תועלת מול זה שה' מחליט על הכל.

2. איך מגיעים לאושר מידיעה שכלית (תקווה אמונית) כשהיא לא פותרת את המצוקה? אנחנו חסרי אונים בפועל, קטנים טיפשים חומריים וחוזרים על כך לראווה שוב ושוב >>מסבירים לעצמנו שה' מושל על הכל וכל דבר בחיינו מושגח מאיתו ייתברך >> מתרגמים את המסקנה השכלית (תקווה אמונית) הזו לרגש, ועדיין לא פותרים את הבעיה של חוסר האונים הקונקרטי........

3. מה המשמעות של האמירה "שנזכה להרגיש את זה"? אם זו אמת אובייקטיבית שלא מועילה לבעיה שלי אין לי מה להתאמץ להרגיש אותה... אף אחד לא מרגיש את זה אלא רק מהמהם את זה כי בני אדם לא מובנים להרגיש דבר כל כך מופשט שתלוי במגדל פורח באוויר כזה של שכל ורגש...

חוסר אונים = החיים גדולים עליך, ההרגלים גדולים עליך, הדרישות של הקיום הבסיסי בעולם גדולות עליך, כל טעות קטנה מולידה דפקט גדול.......

1. השגחה פרטית. הבעש"ט אומר שאפילו על עלה שזז ברוח יש השגחה איזה גלגולים יעבור.

נכון, יש בחירה חופשית אבל ה' מאפשר אותה. הוא זה שנותן כוח להוציא אותה אל הפועל, כלומר זה תלוי ברצונו. ((מבחינה כלשהי אין טבע בכלל))

ומה זה בעיות קבועות ובלתי פתירות? עם כל בעיה צריך מצד אחד להשלים עם זה שזה רצון ה', ומצד שני להתפלל על החוסר. ובעיות שגדולות עלינו ולא באחריותנו צריך להרפות ולהבין שאנחנו בידיים שלו וזה כיף.

2. לא בטוחה שהבנתי מה זה חוסר האונים הקונקרטי😅

רק אגיד את זה למרות שבטח לא לזה כיוונת(:

אנחנו לא קטנים וטפשים... אנחנו חשובים ויקרים. ה' שם אותנו כאן-- הוא אשכרה רוצה מאיתנו משהו. כמה כבוד מרגיש שלוח של מלך כזה גדול? 

כל מעשה שלנו פועל המון בעולמות עליונים. לכל אדם יש את המסלול הרוחני שלו, את המשבצת הבלעדית שלו. אנחנו לא מבינים את הגודל שלנו. אדם הוא היצור היחיד שיכול להיות הכי שפל או הכי גבוה וזה בבחירה שלו... במיוחד יהודים וואי וואי כמה אחריות... זכות וחובה להיות בנים אהובים של ה'. לא נראה לי שאנחנו מספיק מבינים את עומק הקשר ומה זה אומר.

ולגבי הקטע של ענווה, אז זה לא רק "אני כלום מול האינסוף" אלא יש לנו הרבה, אבל זה לא באמת שלנו זה פשוט "בחזקתנו". לזכור שזה פיקדון שהגיע למטרה מסוימת ולא רק להנאתנו האישית.

3- חחח🤦‍♀️ אם עובדים מרגישים! וזה לא רגש בעלמא. צריך לשמוע את השיעורים הנכונים שיעזרו לך להכיר את ה'. אם אתה לא מרגיש אהבה ומשיכה להדבק בו כנראה התפספס משהו. בורא עולם זה הכל בחיים וכל התורה היסוד שלה זה אמונה, ואיך מקיימים את הדבר הראשון שהוא "אנוכי ה' אלוקיך".

חוסר האונים יפתר ברגע שנתרגל ונפנים. קבלת עול מלכות שמיים מאד קשורה לביטחון בה' ותחושת רוגע ושמחה. זה אותו שורש. ברגע שמכירים בגדולת ה'- זה גם יראה וגם שמחה. 

ומשחררים בכיף. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים-

לא תלוי בנו מתי ולאיפה ניוולד, או איך ניראה, ולא מה הילדות שעברנו...(וגם לא מתי נתחתן) רק הדברים הרוחניים תלויים בנו. אם נהיה שמחים, המידות שלנו... השאר ה' קובע. לטובתנו.

וכרגיל כשאני חופרת אני מוסיפה- אל תרגיש מחוייב לענות

אני עונה בנחת

לא מרגיש לי שהתדר הזה פותר משהו. אין לשינוי נקודת המבט שום יכולת לגרום לשינוי... אין הבדל בין אדם שמכור לסיגריות וחושב שהעולם מופקר לבין אדם שמכור לסיגריות וחושב שה' משגיח על העולם. בשני המקרים הוא מכור לסיגריות ולא יכול להיגמל.

להגיד "ה' נותן לנו את הבחירה החופשית" זה כמו להגיד "תמיד יש בחירה חופשית", כי אין עולם בלי בחירה חופשית. אם תמיד יש בחירה חופשית, אז אני לא יכול לדמיין מה זה שאין בחירה חופשית. זה כמו להגיד שה' כל יום מזריח את השמש... זה דיון לא רלוונטי, אין עולם או קיום בלי השמש... זה לא הופך את זה למשהו בעל משמעות...

להתפלל על החוסר לא עוזר. תראי לי בן אדם אחד שהתפלל ונושע, ואביא לך כנגדו עשרים שהתפללו ולא נושעו. תפילה לא מתגשמת, צריך להיות משוגע בשביל באמת לשים את הכסף על התפילות.

ה' שם אותנו כאן כשלוחיו - אני מתנצל אם מתוך המרירות יישתמע שאני ציני, אבל אני פשוט לא מבין איך אנשים מקבלים ערך מהדיבור הזה. לוקחים בן אדם סמרטוט ש"על כתפיו צרות החול עומסות לו כמגדל" ואומרים לו: "ה' אוהב אותך, מאמין בך, הוריד אותך לעולם כי בלעדיך העולם לא יכול להתקיים, כמה הוא אוהב אותך, כמה הוא חושב עליך"... מה המשמעות של הדיבור הזה, חוץ מלגרום לי לקוות שהוא נכון. עדיין החיים קשים, עדיין האנשים קטנים, הרגשות סוערים, המחשבות נסערות וטיפשיות המוניות וקטנות... זה מרגיש לי משל אינפנטילי להגיד לאדם ששקוע עד צוואר בתוך קטנות החיים שה' אוהב אותו ומאמין בו. איפה זה מתבטא, מה המשמעות של זה.....

+ הערת בונוס - למי אכפת מהעולמות העליונים? מה הם בכלל העולמות העליונים? אם עכשיו יגידו לך שעשית השפעה אדירה בעולמות הכי עליונים - למה זה ישמח אותך? מה יש שם בכלל?

---

השאלה היחידה המעניינת היא האם אפשר להיות שמחים, גיבורים, בעלי כוח, ביטחון, גבורה, מסוגלות, ברק בעיניים, רצון להיטיב ולהוסיף ברכה, ריכוז, איפוק, סליחה ואהבה לזולת.............. אם זה לא מופיע בחיים ואנחנו נישאר בטטות בכיינים נפעלים מכל רגש כמו עלה נידף ברוח אפשר לסגור את הבסטה

בוודאי שיש הבדל! כי זה לא בשכל, זה אמונה והיא נותנת כוחות נפש מעולמות אחרים לגמרי. 

לאדם עם אמונה חזקה ואמיתית יהיה יותר קל להגמל. זה קשור לכוח רצון, ואדם שמאמין שהוא יכול לעשות הכל אם ה' ירצה, אין לו מעצורים הגיוניים.

בבחירה חופשית הקטע זה שאנחנו נרצה לעשות את מה שטוב ונבחר בזה. המאמץ בידיים שלנו. זה מה שה' רוצה לראות.

לגבי התפילה- תן לי להפתיע אותך, בד"כ מתפללים ונושעים. בד"כ ה' אומר כן. זה גם מהחוויה האישית שלי. רק לפעמים אנחנו אלה שלא סגורים על הרצון שלנו, או שאנחנו חוסמים את השפע בדרך. מה אתה חושב על זה?

וגם-  ה' שומע את התפילה. וזה כבר הרגשה טובה. התפילה לא הולכת ריקם. יוצא ממנה משהו טוב. לפעמים נראה את זה ולפעמים לא, ולפעמים נראה את זה אחרי הרבה זמן, אבל אנחנו מאמינים. חוץ מזה, זה כיף להתפלל והמטרה של התפילה היא לא שיתגשמו הבקשות שלנו. נכון שזו אחת הדרכים להוריד אלינו את השפע, אבל בכל מצב יודעים שמה שטוב עבורנו יקרה. גם אם בקשתי לא התמלאה התפילה ממלאת לי את הלב בשמחה ובביטחון כי אני יותר מרגישה את ה' איתי, ואני יודעת שכל מה שקורה איתי זה בהשגחה פרטית והכי טוב ויש לזה סיבה.

והאמת שגם ככל שאדם מאמין יותר בהשגחה, ככה הוא יותר מושגח. לא רק שהוא פוקח את העיניים לזה יותר.. זה באמת השגחה VIP. 

נכון, אדם ששקוע בצרות צריך קודם כל להגיד לו "תעשה הפסקה תשב רגע תשתה מים, תאכל עוגה, תנשום" ולהקשיב לו... 

לא ישר שמים עליו עול חדש. יש בזה שלבים כמו שכותב הרב ארוש ב"גן האמונה" והרב פנגר ב"FHT".  לפי הרב ארוש זה נקרא: "ככה ה' רוצה> הכל לטובה> מה ה' רוצה ממני". לפי הרב פנגר: "הכנעה> הבדלה> המתקה".

דבר שני, באמת לא קונים אמונה ביום אחד. צריך ללמוד על זה, לעבוד, להתפלל. ובעיניי הבסיס זו מידת האמת. אדם שלא מחפש את הנאותיו האישיות בחיים האלה, אלה מחפש להבין את המציאות ומה מצופה ממנו לפעול, מחפש אמת אובייקטיבית (=ענווה), הוא יוכל להגיע אליה. (וגם יהיה בנחת עם כשלונות בדרך)

+זאת נקודה שיא החשובה. העולם הבא הוא עיקר תכליתנו בעולם הזה, מסכים? 

משנה לי עולמות עליונים, כי האדם עצמו הוא רוחני. זה מי שאתה. העולם האמיתי הוא הנצח, משם באנו ולשם נחזור. לכן:

🏀 אכפת לי לתקן לי בגדים מכובדים שלא אתבייש בעולם הבא. שזה כמובן המצוות ומעשים טובים. 

🏀 העולם הבא מקביל לעולם הזה, כל פעולה פה עושה רושם שם, בכל פעם שאני עושה מעשה טוב, זה משפיע על כל העולם. בסוף הפעולה הרוחנית שעשיתי תגרום שירד יותר שפע לעולם, שהעולם יהיה יותר מתוקן וטהור.

🏀 כשאני רגועה שה' דואג לכל הצרכים הגשמיים שלי, והתאוות ליותר ממה שאני צריכה גם ככה בצד כי אני מבינה שהם הבל ולא ימלאו אותי... למה נשאר לי לדאוג? לצרכים של ה'. שהם תיקון רוחני. שתהיה יותר אלוקות בעולם. שנבין כמה אלוקים הוא טוב ונראה אותו בהכל. ואיך אפשר לא להזכיר את בניית בית המקדש שמתחילה ממקדש בלב שלי כמובן אבל זה נושא עצום

---

אפשר להיות (כל פעם יותר-) שמחים, גיבורים, בעלי כוח, ביטחון, גבורה, מסוגלות, ברק בעיניים, רצון להיטיב ולהוסיף ברכה, ריכוז, איפוק, סליחה ואהבה לזולת

אם מבינים את הסיפור של החיים.

אז לא מפחדים מהם. מבינים שכל זה נדרש מאיתנו כי זה הפנימיות שלנו.

וחייב השקפה של אמונה. 

הפחדים זה דמיונות ששורשם בשקר, והאמת זה שאין עוד מלבדו (יאיי הוצאת ממני את הפנאטית חחחח לא אבל האמת שאלו מסרים עוצמתיים)

אגב, מה הדיון הזה בשבילך? נשמע כאילו אתה זורק שאלות כמו חכה ובודק אם יש איזו תשובה שמסקרנת אותך

משפט שאולי פספסתי את מרכזיותו

"אין לשינוי נקודת המבט שום יכולת לגרום לשינוי"

במילים אחרות:

איך מעבירים את הידיעה השכלית לאמונה?

צריך לחשוב לעצמנו מי זה ה' ולתאר את גדולתו ואז נרגיש את הגדולה שבשליחות וכו'

הבדל בין מאמין ללא מאמין - איפה רואים עדויות לזה? פשוט מקווים שזה נכון? אני לא רואה את זה ככה. גם מאמינים וגם שאינם מאמינים תקועים בלולאות או להיפך - פורצים מחסומים - באופן שווה.

תפילות - מה זה אומר להיושע? אני גם מהניסיון שלי וגם ממה שאני רואה סביבי - תפילה היא אקט מייאש שבו אתה מעז שוב לקוות שיתגשם מול ה' אפילו שבעולם לא משתנה כלום. על אילו דברים שהתפללת אכן התגשמו? על כל מי שהתפלל לזיווג יש את כל מי שהתעכב, ויש מי שלא התפלל וקיבל זיווג. אין לזה חוקיות...

הרגשה טובה כי ה' שומע - זה לא פותר את חוסר האונים. התקווה השמחה והידיעה שריבונו של עולם מחייך ומאוהב בי מהרקיע השביעי לא משנה את המציאות שלי כאדם פה. אני רוצה שיחול *פה* שינוי...

קניית אמונה - אין לי קושי גדול עם זה. השאלה שלי היא על המציאות: האם אדם שיש לו אמונה חזקה נחלץ מחוסר האונים? בהודעה הפותחת כתבת שאנחנו חסרי אונים וזה בסדר כי אי אפשר להזיז אצבע בלי ה'. כאן כתבת שהאמונה מחלצת בפועל את האדם מחוסר האונים. זה מה שמעניין אותי, איך זה קורה האם זה קורה למה זה לא מובהק, האם בכלל יש מאמינים על כדור הארץ או שכולם בדרך ללהצליח להאמין...

עולמות עליונים - אולי אני לא מבין מה זה עולמות עליונים. ממה שידוע לי מדובר בעולמות ספציפיים (עולם אינסוף >> עולם >> עולם אדם קדמון>> עולם האצילות >> עולם הבריאה >> עולם היצירה >> עולם העשייה)... אין לי מושג במה בכלל מדובר ומה כל אחד מהעולמות האלה רלוונטי אלי.

את התכוונת באופן כללי - פועל למעלה, ברוח? גם זה לא הכי מובן לי אבל שומע

🏀🏀🏀

לה' יש צרכים? מה חסר לו שהוא צריך אותנו?

אני עדיין לא מבין איך *בפועל* אפשר למשות את עצמנו מהיותנו יצורים קטנים, טפשים, קצרי מבט, תאוותנים - לכנפי הרוח שכל כך ראוי שיהיו לנו.

אהבתי את השאלה בסיפא!

לא יודע בדיוק, אני גם ככה כותב כאן בפורום כמעט בלי סינון או ריכוז. אני לומד תורה כבר כ10 שנים ומתפלא לראות עד כמה הסגנונות שונים בין בתי המדרש בארץ. רוב מה שכתבת בכלל לא משיק אפילו בדמיון כללי למה שאני לומד בחוגים שלי. אז לגמרי כן, אני מקשיב לרעיונות ומסתקרן מה יכול להשיק לחיי שלי ומה זר לי בתכלית הזרות

אחלה פנאטית! ⚽️

יש, יש הרבה עדויות לזה. אפילו מחקר קראתי. כי אמונה = תקווה , כוחות נפש חזקים, התעלות, אינסופיות.

הם לא פורצים באופן שווה בכלל. ממש אפשר לראות על בן אדם אם יש משמעות גדולה לחייו או לא. צ'ארלי קירק לדוגמא לא היה סתם בחור כריזמטי. הוא היה מאמין וזה היה חלק מהעוצמה שקרנה ממנו. זה מדבק.

להיוושע זה פשוטו כמשמעו, לקבל מה שהתפללת. ושוב, זה שלא מקבלים מיד לא אומר שהתפילה לא נענתה.

למה הרגשה טובה לא פותרת את חוסר האונים?! איך אפשר להרגיש חסרי אונים כשמרגישים קרבת ה'?! מרגישים רוגע וביטחון ושהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר...! 

אני קטן אבל בידיים טובות.. ובאיזשהו מקום גם אני אינסופי ביכולות שלי. זה נשמע מוזר שזה ביחד אבל כן.

לא חייב שיחול *פה* שינוי. אדם יכול לשרוד מצבים קשים אם יש לו משמעות לקושי. המצב הפיזי הוא ממש לא העיקר...

ובד"כ כן חל שינוי, אם לא במציאות אז באדם עצמו שמתעלה.

לא בטוחה מה הכוונה "מחלצת מחוסר אונים"..  זה לא שלמאמינים לא קורים דברים קשים... יש להם כמו כל אחד את המסע שלהם, אבל הם רואים את זה בעין אמונית אז הקשיים מתקבלים אחרת. יש אנשים שכבר מאמינים בדרגות גבוהות, בוודאי. ויש גם הרבה שבדרך אני לדוגמא פעם הייתי מאמינה ברמה מאד גבוהה... לצערי נהרסתי באולפנה... שעד היום זה עבודה בשבילי להגיד "ככה ה' רצה". היום אני בקטגוריה של בדרך. לפעמים יותר לפעמים פחות. ב"ה שיש לאן לשאוף. 

העולמות האלה בנויים כמו בצל, בשכבות, שכל אחד למעלה מהשני. המעשים שלנו פועלים בעולם העשיה. הדיבורים- בעולם היצירה, מחשבה- בעולם הבריאה. בריאה יותר גבוה מיצירה ויצירה יותר גבוה מעשיה. לכן אדם שחושב טוב משפיע על העולם יותר מאדם שעושה, כי זה משפיע ברובד יותר גבוה. ואדם שלומד תורה ומתפלל, גם משפיע יותר. אבל בסוף, הכל משפיע בכל העולמות כי כל אחד קשור לשני...

חחח לא להפציץ אותי🏀🏀🏀

כן זה באמת נשמע די חידוש אבל ה' לגמרי צריך אותנו. הרי אנחנו לא צריכים את העולם הזה. על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת. זה לא רצון שלנו. אנחנו חיים כי ה' החליט שיש לו צורך בנו, כלומר בשבילו. ולכן כל אדם כל כך שמח שיש לו משמעות שהיא מחוץ לעצמו, כי זו המשמעות האמיתית שלנו. (הצרכיים הפיזיים שלנו הם תנאים לקיום, אבל לא צורך במובן של רצון ומטרה שלנו. כלומר זה מגוחך לרדוף אחריהם)

התשובה בעיניי היא: לשאול שאלות טובות. ולחפש תשובות טובות. השאלה הזאת היא אחלה שאלה להתחיל איתה🤭

כך תיארתי לעצמי אבל איך בחוסר סינון או ריכוז אתה מצליח להתפלפל ולכתוב עמוק כל כך?🤔

לא משיק אפילו בדמיון כללי... וואי... חבל. לא מבינה איך אפשר בלי זה... בכל אופן אני את התורה שלי לומדת מרבנים ורבניות חרדים ספרדים ומהרב מאניס פרידמן.

חחחחחחחחחחח. באמת היה מגעיל.

@כְּקֶדֶם  תדע לך שאין סיבה לסבול שם ויש דברים שאפשר לעשות. אבל זהירות ממני. אני מכשף.

מאוד מדוקדקת ומדויקת, גם בסימני פיסוק, גם בניסוח, וגם בבחירת המילים. אין על שפת הקודש! היא באמת עשירה כל כך, ואנחנו מנצלים כך כך מעט ממנה!

למרות זאת התחלתי לאמץ כתיבה פחות תקנית וגבוהה, וזה היה קשה כי כבר התרגלתי אחרת..

אבל בתכלס אני באמת מסכים עם @קפיץ. אל תשני את סגנון הכתיבה שלך בגלל מישהו אחר, זה לא באמת כזה עניין כמו שזה נדמה לך. כל שכן בווטסאפ.

משתדל כתוב בצורה תקנית. האמת שזה לפעמים קלקל לי  אבל בגדול אני משתדל ככה.

האסון הגדול בצרפת. הנה וויקיפדיה-

"קוראסון (מקור השם והמצאתו)

הקוראסון (בצרפתית: Croissant; נהגה בשיבוש עברי כ"בורקס צרפתי") הוא מאפה שמרים מקופל המזוהה עם המטבח הצרפתי. על פי הסברה העממית (והבדיונית), המאפה הומצא על רקע אירוע אקלימי טראומטי בצרפת של המאה ה-19 הידוע בשם "האסון הקר".

רקע היסטורי: האסון הקר

בחורף של שנת 1836, פקדה את צרפת צניחת טמפרטורות קיצונית ששיתקה את המדינה. התקופה, שזכתה לכינוי "L'Astre Froid" (האסון הקר), גרמה למחסור חמור בחומרי גלם ולקיפאון של מלאי הבצק במאפיות המרכזיות בפריז.

המצאת המאפה

המאפה הומצא על ידי אופה צרפתי קשיש בשם ז'אן-לוק פטיסייה, שפעל ברובע המארה. בשל הקור העז, הבצק שבמטבחו התקשה והפך לשכבות דקיקות של גבישי קרח וקמח. פטיסייה, בניסיון להציל את המלאי, החל לקפל לתוך הבצק הקפוא כמויות גדולות של חמאה מומסת כדי לרכך אותו.

פטיסייה עיצב את המאפה בצורת סהר (Croissant), אך בקרב המקומיים השתרש השם "קור-אסון" (מהלחם המילים בעברית מודרנית: "קור" ו"אסון"), כהנצחה לטרגדיה האקלימית שבה נוצר.

מאפיינים

מרקם: השכבות הנוצרות מהקיפול בקור מסמלות את שכבות הקרח של חורף 1836.

צורה: סהר, המסמל את הירח הקר שנראה בשמי פריז במהלך ימי האסון.

השפעה תרבותית: עד היום נהוג בצרפת לאכול קוראסון כשהוא חם מאוד, כ"תיקון" היסטורי לקור ששרר בעת המצאתו."

נא לא להאמין לכ-ל מה שאני שולח, בעיקר דברים שנראים שנכתבו בAI

תערוגעלךה

תגידו טעים.

מה אנחנו בפרסומת?

זה אומר שאני יכול לבנות את בית המקדש נכון?

בברכת כהנים

במופלא ממך אל תדרוש

אין לב יש ראש

אחת שתיים שלוש

ולפני אחד מה אתה סופר

אני יותר בסגנון

ה הא האר הארי פוטר

הוא תמיד היה אומר לתלמידים: "עבור לא תעברו! (את המבחנים)"

רבי דמבלדור: מי שיבוא לקבר של משפחתי במכתש גודריק בראש השנה הלועזית, אפילו יגיע לגיהנום מאבדה קדברה של וולדמורט, אמשוך אותו בשרביט ואוציא אותו משם חזרה ליער האסור.

או כמו שאמר רון להרמיוני: אני להורים ואת למכתש גודריק.

אבל וולדמורט מהדר להגיע לקבר של דמבלדור עצמו בראש השנה כסגולה לבן בכור, ולעשות תשליך באגם

שמעתי על זה לפני המון זמן ומאז לא ראיתי מישהו שמכיר

שאתה מכיר את זה גם

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הַמְּהַלְּכִים בַּחֲרָבוֹת צוּנָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַדֻּבִּים הַלְּבָנִים, הָאֲדִירִים בְּקוֹמָתָם וְהַצְּחורִים בְּפַרְוָתָם. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר כְּפוֹרָם לָעַד, וְיִזְכּוּ לְמָנוֹת גְּדוֹשׁוֹת שֶׁל כַּלְבֵי יָם מְדֻשָּׁנִים עַל שֻׁלְחָנָם. יִתֵּן הַבּוֹרֵא וְלֹא יִמַּס קַרְחִינָם, וְתַעֲמֹד לָהֶם זְכוּת סְבָלָתָם בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹדַחַת, וְיִזְכּוּ לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַשֶּׁלֶג הַנִּצְחִיִּים עַד בּוֹא הַקּוֹר הַגָּדוֹל, אָמֵן וְאָמֵן.

למרות שעכשיו עם הgpt החדש כבר לא צריך להתיימר ללמוד עריכה... הדברים שאפשר לעשות איתו פשוט לא יאומנו

אה, אני רואה שעשית את זה עם gemini

אין עוד שיר שהכעס בו כל כך מופשט וכל כך מוצדק

וואו כל הכבוד על ההתמדה! איזה משמח!

אולי יש לך עכשיו "נפילת מתח" כמו אחרי סיום אתגר?

לבכות זה סבבה. גם יוסף בכה בפרשה.

איזה לב טהור יש לך!

זה שאת יודעת שזה היצר הרע לא מספיק לבד כדי לא ליפול...

אי אפשר לענות ליצר בשכל בלבד. כולם ככה. יש שלבים בהתחזקות. 

וזה הטבע שלנו, נופלים וקמים.

לא כדאי לעשות עניין מכל נפילה. זה לא מועיל באותו רגע. בד"כ אם קול בתוכך מכה אותך בתירוצים דתיים זה לא היצר הטוב אלא היצר הרע שהתחפש ולא צריך להקשיב לו. ה' אוהב אותך תמיד, ודרך התורה היא של נועם ושמחה. זה גם מנגנון פסיכולוגי שכשאנחנו מאשימים את עצמנו זה סוג של בריחה מהתמודדות אמיתית... אז אל יאוש, כל רגע הוא חדש לגמרי, תמיד אפשר לחזור בתשובה, לתקן וללמוד להבא. אנחנו לא מושלמים. כל מה שה' רוצה זה לראות שאת מתייחסת אליו ברצינות. ואז להתקדם בקצב הנכון.

נ.ב. תזהרי מבנים באישי... תשמרי על עצמך ממש.

עד שהסתכלתי שנית וראיתי שטעיתי?

האמנם תעתוע ראיה?

אבל בדברים אחרים פתאום יש להם אמונה עיוורת.

אחרי שאמרתי למישהו שאין שום דבר מזיק במונוסדיום גלוטמט, והתגובה שקיבלתי הייתה כאילו זה פשוט חילול הקודש להגיד את זה. למרות שבסוף לא הייתה לו שום סיבה הגיונית למה הוא בטוח שזה רעל, חוץ מזה ש"ככה כולם אומרים מאז ומתמיד".

נראה לכם שמשהו בדורות האחרונים גורם לאנשים יותר להאמין לקונספירציות או שזה היה ככה מאז ותמיד?

לענ"ד - הפוסטמודרניזם פגע באופן מערכתי וגלובלי בתרבות, ופגם בערך האמת. אנשים התרגלו לחיות בדיסוננס קוגנטיבי שמונע מהם לעבור דרך העובדות הברורות והשכל הישר כדי להבין את העולם.

כל הבעיה בקונספירטורים והסיבה שהשיח איתם תמיד כל כך מייגע הוא שאין להם ערך לאמת, והם כמעט אף פעם לא מתיימרים להעמיד נרטיב קוהרנטי ומבוסס. הם משגשגים איפה שיש חצאי אמיתות ובלאגן, ומקבלים תאוצה כל אימת שמתגלה פגם במסקנות המתקדמות של המדע. בקיצור - טפילים.

וע"ע הנאום של ג'ון גאלט בסוף הספר "מרד הנפילים" של איין ראנד, שם שם

אבל מנה חמה עושה לי לא טוב בגוף

מהדברים שאני מרגישה שאכלתי רעל

ושניהם לא בריאים, בסוף זה תלוי בעיקר במינון 

וגם בדברים שמסביב (פעילות גופנית, שאר המאכלים, מצב נפשי ועוד)

הסויה שם נורא חזקה, הגיוני שבה יש רעלים. כלומר - אני מזדהה עם תחושת ההרעלה

כי אני לא אוהבת רטבים ועדיין יוצאת עם בחילה

לא יודעת מה שמים שם

ספציפית בהקשר הזה - לא.

מה לעשות

(בהתחשב בזה שהטענה המדעית היא כנראה שאני לא קיימת)

והאמת לא דיברתי על "מדע"

יותר על אנשי מקצוע מסוג מסוים (פחות בפגישות אחד על אחד, יותר בדף שלהם ברשת) עם תשובות מזיקות לא פחות ממה שהם מנסים למנוע

אני מבינה שאנקדוטה היא לא סטטיסטיקה

ושהדברים כנראה נכונים על רוב העולם

הקטע עם מדע הוא שברמת העיקרון - מחקרים מתפרסמים, ואף אחד אחד לא מפריע לך לשחזר אותם בעצמך, ולראות מה קורה.

אבל גם הרבה מחקרים מוטים או בעיתיים מראש

(חצי מהיום קראתי מחקרים, ואז התעצבנתי עליהם מחדש כשהבנתי שהנחת המוצא שלהם לא רלוונטית בשום צורה למה שאני מנסה למצוא)

זה לא בדיוק "בדורות האחרונים"

לפני זה לא ממש היה מדע במובן שאנחנו מכירים היום עם ביקורת עמיתים וידע נגיש ככה שכל אחד יכול לשחזר את הניסוי בעצמו

ואנשים שיוצאים נגד מה שמקובל גם היו כל הזמן, אבל האינטרנט גם מאפשר את זה הרבה יותר, וגם מציף אותם באנשים שמאמינים בדברים דומים, והם מרגישים ש"הרבה" אנשים חושבים ככה

אני חושב שהם מזימה שנועדה להפוך את כולנו לטיפשים יותר

איפה שיש את האומגה

ישבנו במעין "עין כאלב" נדמה לי, משהו כזה

עין אבו כלאב

An / A Book Club

נסעתי לפה ברכב

חם פה

יצא לך לשחק עם זה?

לפני שנתיים הדברים האלו עוד היו בגדר מדע בדיוני, ועכשיו זה פתוח לכולם בחינם
העולם משוגע

ולכן אני יודעת רק מהשמועות.

הקטע שנראה לי שרוב אלה שזה כן התחום שלהם לא מתלהבים על הקטע. לפחות לא כמו המתכנתים, המעצבים, המורים, וכמובן הסטודנטים.

ומלחין בעזרת הAI מנגינה חדשה. רוצים שאני אעשה שיר? פנו אלי 256***054

הייתי טבעוני כ9 שנים. הפסקתי ב2023, ואני אוכל מוצרי חלב, אבל לאכול חלב פרה כמו שהוא - לא יושב לי טוב בבטן

חלב שיבולת הוא אחלה, הגם שהוא יקרררר מדי

גם אני...

אני צמחוני מילדות, ובהמשך הורדתי מוצרי חלב משיקולי נזלת וכאבי בטן.

אבל צמחוני מילדות זה גם ממש מעניין. פשוט כילד זה הגעיל אותך? במשפחה שלך היו עוד צמחונים או סתם בררנים?

אצלי זה סתם רגישות וקצת בררנות כי גם דגים אני לא אוכל אבל ביצים דווקא כן.

יעני מאידיאל

אחי הבכור שעיצב את דמותי הצעירה התחיל להיות צמחוני כשהייתי בכיתה ד'. לא היתה לי קונטרה איכותית, וכמוהו אהבתי בע"ח. הוא פילס לאט לאט את דרכו בצמחונות, בהתחלה אכל בקר חופש, התחיל צמחונות, ובהמשך converted לטבעונות.

בכיתה ז' החלטתי שאני גם עושה את הצעד ומתחיל להיות צמחוני. עשינו מנגל של בני עקיבא בסוף כיתה ו' והחלטתי שאני לא אוכל.

שאלו אותי למה אני צמחוני ולא טבעוני ואמרתי שברור שזו השאיפה אבל כרגע אני לא רוצה שהקפיצה תהיה דרמטית מדי.

בכיתה ט' התחלתי להיות טבעוני.

חשוב לציין שלמדתי בישיבה תיכונית רגילה, והחבר'ה לא ידעו לאכול את זה. בכל שכבה יש חבר'ה יותר עדינים שעוברים לצמחונות מטעמים לא ממש אידיאולוגיים, אבל לפגוש מישהו שאוהב בשר ולא אוכל - זה שיגע את החבר'ה. בכל ארוחת צהריים בשנים האלה הייתי נכנס לדיונים על צמחונות, לפעמים מול חמישה חבר'ה.

הטיעונים היו:

1. התעשייה לא מוסרית - לא רק רגע השחיטה, אלא כל התעשייה, וכנ"ל לגבי ביצים וחלב ועור ופרווה. גארי יורופסקי וכל מילה שיצאה מפיו היתה קודש

2. זה לא בריא ובני אדם לא מתוכנתים לאכול בשר - כל הנימוקים מהמניפסט הטבעוניסטי על בוריים (ילד בכיתה ז' שיודע מה זה אוסטיאופרוזיס, מקסים), טיעונים על לסת של הרביבורים ולא של קרניבורים / אומניבורים, טיעונים על ניוון התוספתן כאיבר לעיכול תאית לייצור חלבון... וכו'

3. גם מהתורה - אכילת בשר זה לא דבר אידיאלי וקשור לחטא

ככה הייתי לאורך השנים. לא אוכל במנגלים ובפיצות עם כל הכיתה. לרוב מנצח בויכוחים ולעיתים רחוקות לא יודע מה לענות.

-

לאט לאט עם השנים (בעיקר בבית המדרש בתקופה שלפני הצבא) הגעתי למסקנה שהרבה מהאקסיומות שהובילו אותי לצמחונות היו נוצריות, כלומר יונקות מהתפיסה שהאדם הוא יצור חוטא ומזיק במהותו. המוסר הנוצרי יונק את השאיפות המוסריות שלו משנאת האנושיות שבו (על רגל אחת). הטיעונים החזקים ביותר נגד טבעונים בכלל היו שטבעונים הם אוכלי אדם, כלומר שהמוסריות שלהם לא גבוהה משל אנשים אחרים, ושאוכלי בשר לפעמים הרבה הרבה יותר אמפתיים ועדינים מטבעונים. ואמנם אני אדם די נחמד, אבל גם אצלי זיהיתי שזה פחות נובע מאהבת החי ויותר נובע מקישור בין מוסר לדיכוי הכוחות.

במקביל, מכיוון שהסיבה לצמחונות היא צער בעלי חיים, וצער הוא דבר שונה מכאב, כלומר לא נובע רק מפגיעה פיזית ואיתות של המוח על פגיעה בגוף, אלא נובע ממערכת מורכבת הרבה יותר, ששזורה בפסיכולוגיה ועולם רגשי, הכרעתי שאני לא סבור שדגים מפותחים מספיק בשביל לחוש כאב, ולכן חזרתי לאכול דגים. זה הרגיש לי מוזר מאוד בהתחלה, והייתי טבעוני שלא אוכל בשר עוף ביצים וחלב אבל כן אוכל דגים.

בשחרור מצה"ל היתה לי תקופה לא טובה שבמהלכה ויתרתי לעצמי מקומית לגבי ביצים וחלב, כשהגב האידיאולוגי של ימי החטיבה נשבר ולא היה לי כוח להציע אלטרנטיבה, ולכן חזרתי לאכול ביצים וחלב. למותר לציין שבתקופה הזו השמנתי בטירוף.

שנה שעברה ביום העצמאות החלטתי שאנסה לאכול בשר, בעיקר כי לא התאים לי שילד בגיל 12 יעצב לי את ההשקפה. אכלתי כל מיני סוגי בשר בעל האש, וזה לא הסתדר לי רגשית. לא ניסיתי לאכול אחר כך עוד פעם ונשארתי צמחןני.

השנה בפסח החלטתי שאני חוזר לאכול בשר. אכלתי מכל הבשר ונהניתי מאוד, ומאז אני אוכל כל.

לאחרונה חוזרים לי לבטים לגבי אכילת בשר בקר, כי פרות וכבשים הם יצורים מאוד אינטיליגנטיים, אז עןד לא סופי אבל כרגע אוכל רק עוף ולא בשר

אם כל הטבעונים ייתאגדו וייקנו רק ביצי חופש וחלב חופש, אז לחברות החלב והביצים יהיה אינטרס כלכלי למכור הרבה יותר כאלה, ואז לתרנגולות ולפרות יהיה יותר מרווח

אז מה הסיפור שלך?

איזה באסה שאני לא יכול להתגלח

כלומר אני יכול ואני גם די אוהב את ההרגשה של הלחיים החלקות ביום שאחרי הגילוח, אבל אני פשוט הופך להיות בן 14 וחצי

סולו - ספר הבישול לאדם הכי חשוב בבית

קצת יקר (או הרבה יקר...),

אבל קניתי לאבא שלי (אלמן) והוא ממש שדרג לעצמו את איכות החיים בזכות הספר.

אני אוכל גם דברים אחרים, ובעיקרון, בימים יותר עליזים - גם יחסית בריאים

הכנתי השבוע כנפיים בגריל וירקות בתנור (קישוא, דלעת, בצל) ועוד נשאר טיפה

אבל מצד האמת כמו שאומרים - בעיקר קורנפלקס

נראה ספר חמוד

בשבת ראיתי קורנפלקס שעל צד אחד כתוב קורנפלקס של אלופים
ועל השני קורנפלקס של אלופות..
אחח...

לאיפה מגיע הטרלול הפרוגרסיבי - כמעט עד לצלחת שלי!

אבל פמיניזם זה גם פרוגרסיבי. קצת.

מה קרה לילד

(הכנסייה מזמינה שחקנים לגלם דיבוק ויש שנונים שעושים מזה אמנות)