עדיין בתוך כל העניין ממש,
ודווקא בתוך כל זה, קיבלתי על עצמי להודות..
תודה על כל התקופה הזאת, המאתגרת
שממנה אני אוספת תובנות וגדלה
תודה על ההפלה הזאת, היא מלמדת אותי שהגוף כן יודע לקלוט הריון
(ופעם הבאה בע"ה בשלמות..)
תודה על הגוף שאני מלאה אמון בו
שהוא מאותת, שהוא שומר עלי מפני מה שלא התפתח כמו שצריך
שהוא עובד קשה כדי להחלים,
אני ממש מעריכה את המאמצים שלו, באמת..
תודה שיש בי לפעמים סבלנות לכל מה שקורה לי
ותודה שלפעמים אני מרשה לעצמי פשוט לצלול בתוך ההוויה החסרה הזאת, זה מקל קצת..
תודה שפגשתי צוות רפואי שחלקו הגדול היה עדין, אצילי ומלא חמלה
תודה על הפורום הזה שמלמד, מחזק ומנרמל
ותודה למכון פועה, שהם פשוט שם בקשב מופלא
תודה שהמצב שלי קצת משתפר, אפילו שיש עוד דרך ארוכה
תודה שאני לא בסכנת חיים, רק חלשה.. בע"ה אלך ואתחזק
תודה שמצאתי בי כח מופלא ומאושש (שלא היה בי בהפלה הקודמת..)
של הודיה, פשוטה וקיומית
תודה שיש לי שותף-אמת שאיתי בחוסר, ככה הלבד הוא גם קצת ביחד..
תודה שבורא עולם לקח לי את מה שלא היה אמור להיות שלי בכלל,
זה כואב, אבל כנראה שזה מתוך אהבה גדולה שעכשיו קצת נסתרת ממני..
למדתי כאן בפורום שהפלה היא שם אחד לאינסוף סופים שונים, עצובים, מדממים באופן ובקצב אחר
ושבעצם כל מה שקורה לי הוא חלק מהתרחשות הגיונית וקיימת
ושזה לוקח זמן, ושזה בסדר..
תודה שקראתי כאן מילים אמיצות של נשים גיבורות בעל כורחן, אצילות וכנות,
אולי היה ראוי שידליקו משואה
הנשים המתגעגעות, המשתוקקות, הכאובות, הכוספות להוסיף חיים שוב
אולי היה ראוי לנו
להדליק משואה לכבודנו, בתוכנו...
