פורום אבדן הריון (עמוד 11)

אם תעשי עכשו אולטרסאונד ועוד לא יראו (שזה טבעי ויכול להיות...) ויגידו לך לבוא גם ככה עוד שבוע, זה ילחיץ אותך יותר? אם כן, אז לא כדאי לדעתי..

המון הריונות נופלים בשבועות הראשונים. זה לא אומר כלום על הריונות עתידיים, זו פשוט הסטטיסטיקה. כנראה שרוב הנשים שאת מכירה חוו את זה מתישהו...

לדעתי אין טעם לעשות א"ס כרגע, זה לא שיש מה לעשות אם לא הכל תקין.

את מתכוונת שזה מאוד נפוץ גם שתי הפלות ברצף בשבועות מוקדמים ...? אחרי אחת איכשהו זה הגיוני אבל מפחדת לעבור את זה שוב ...חשבתי שזה פחות נפוץ כבר..
אז למתי את מציעה לעשות אולטרסאונד ? קבעתי לשבוע הבא שבוע שבע..פתאום חושבת אולי לדחות בשבוע כדי שלא במקרה ישלחו אותי שוב לחכות שבוע..

את כן יכולה לשמוע על כאלה שקרה להם (לי למשל) אבל אז בודקים אם יש בעיה שגורמת לזה. הפלה אחת באמת קוראת כמעט לכל אישה, בלי סיבה, פשוט עובר לא מתפתח.. יש לך כבר ילדים? אם כן זה יכול להרגיע, קורה שיש הריון שלא מתפתח, אבל גם אם אין ילדים, מכירה כמה שהיה להן הפלה בהריון ראשון, ואח"כ נולדו ילדים בריאים

עדין קשה התקופה הזאת של חוסר וודאות לגבי ההריון ..במיוחד אחרי הפלה .קשה פתאום להאמין שיהיה תקין ..

כשיש כמה ברצף עושים בירור, אבל אחת זה לא מעיד על בעיה כלשהי, זה פשוט קורה. וכתבת שיש לך ילד ב"ה, זה נתון מרגיע..

ושבוע 7 אמורים כבר לראות דופק, נשמע זמן טוב ללכת לא"ס ראשון.

שמעתי ממישהי שדווקא עדיף להימנע מאולטרסאונט נרתיקי כדי למנוע הפלה
בהריון השני דחיתי אותו לשבוע 8 שאז אפשר לראות דרך הבטן (עם הרבה שתיה של מים)
(בסוף כן היתה הפלה, אבל בלי קשר לזה, בשבוע מתקדם מאד)

איך מתמודדים? קשה קשה קשה..
בגדול מתפללים המון ובודקים הרבה (אולי שווה לך לנסות לעבור לרופא להריון בסיכון), נזהרים יותר ודואגים לא לחשוב איך יהיה לעבור את זה שוב, אם זה קורה ח"ו עוברים את זה ומתמודדים למרות שזה נשמע לא הגיוני
זה שאין בחילות לא אומר, הבעיה היא כשהן מפסיקות באמצע, שאז זה חשוד, אבל יש מצבים שאין מלכתחילה

חיבוק גדול
באמת שהפלה אחת בשבוע כל כך מוקדם לא אומרת כלום על ההמשך, במיוחד שיש כבר ילד. אם זה מרגיע אותך

זו לא סיבה להכנס לסרטים, ואף אחד לא יפנה לרופא הריון בסיכון על סמך זה, כי ב"ה אין שום סיבה לחשוב לפי הנתונים כאן שיש לה בעיה כלשהי.

וחיבוק לך על ההפלה (לידה שקטה?) בשבוע מתקדם.

גם רוב הסיכויים שלא יפנו אותה
פשוט רופא להריון בסיכון מפנה ליותר בדיקות ולא לוקח סיכונים וזה מאד מרגיע במקרה של הריון אחרי הפלה, זו הסיבה שהעליתי את הרעיון. הרוגע מאד משפיע לטובה בעיני, קשה להיות בלחץ תשעה חודשים.






(ובמקרה שלי אני גם מצטערת שלא הלכתי, אולי היו יכולים לעלות על משהו מראש. זו היתה הפלה- אחד השבועות האחרונים שזה נחשב הפלה ולא לידה שקטה, אבל התנהל לגמרי כמו לידה)

סתם לסרטים בשבילה. הריון בסיכון זה גם סרט ולחצים, לפחות ככה אני תופסת את זה.

ולגבייך- איזה קשה אבל עדיף לא לחשוב ככה רטרואקטיבית כי אין דרך לשנות. לא שזה קל, אני גם מתעסקת ב'אולי היינו יכולים לעשות אחרת', אבל זה לא נכון, אם היה צריך להיות אחרת אז היה אחרת.

 

במקרה כזה זה יכול להרגיע (אותי לפחות הרגיע מאד לבדוק כל שבועיים, רק חבל שאחרי שליש ראשון הרופאה לא נתנה יותר בדיקות )

את צודקת, אני יודעת את זה, רק שהמחשבות לא תמיד באות לפי בקשה...

בדיקות. למרות שזה יוגדר הריון בסיכון מראש

טוב, מקווה בשבילך גם

באמת זה לא הרגיע אותך לראות שהעובר פעיל והכל אצלו תקין? לי עשה ממש טוב לראות אותה פעילה כל כך (אגב, זה גם מה שגרם לי לחשוד שמשהו לא תקין, היא היתה קצת פחות פעילה בבדיקה באחרונה, שבועיים וחצי קודם, לא שזה עזר לי, אבל כן להמשך בעז"ה בתקווה שיהיה טוב)
ובטח יעשה לי טוב לדעת שאני עושה הכי טוב לעובר, בתקווה שנזכה

אבל אני שונאת א"ס, והאמת שבהריון האחרון א"ס נוספים לא היו עוזרים בכלום, אז לא יודעת.

וממש עזר לי לאהוב אותה (וכשנפרדנו זה לא היה סתם להיפרד, אלא מבת שאני אוהבת. וזה עדיף מבחינתי אם כבר נגזר עלי לאבד אותה)

לצערי שבוע 8+2 נפסק הדופק וכרגע ממתינה להפלה בשלישי הבא בגלל שאני מתחתנת בעוד ארבעה ימים מטופלת עם פירמולט נור כדיי שאוכל לטבול בע"ה
כ"כ רציתי את ההריון הזה משהו שלי חלק ממני אני מאומצת ככה שממש ממש רציתי משהו דם מדמי. הלב שלי שבור ומרוסק ולא מצליחה להיות בשימחה שלפני חתונה
אני רוצה לנסות להיקלט כמה שיותר מהר לפצות את עצמי על האובדן הזה מה בעיקרון ההמלצה? לחכות?

מאוד מאוד כואב אין משהו אחר שאפשר להגיד על זה .אני גיליתי שזה מאוד מאוד נפוץ הפלות לא היה לי מושג עד כמה..
מאחלת לך הריון תקין במהרה ביידים מלאות
בעקרון הדעות חלוקות יש אומרים לחכות למחזור הראשון ויש דעות שאומרות שאין צורך .תתיעצי עם הרופא שלך ותעשי מה שמרגיש לך נכון
אצלי נכנסתי מיד אחרי...הייתי אצל הרופא לאחרונה והכול נראה תקין .
חיבוק ומזל טוב רק בשמחות 💖

כשמרגישים שכבר גומרים את השליש הראשון, והכל בסדר.. לא יודעת בוודאות, אבל נראלי הגיוני שהדימום מתחלש ומתחזק, ואם הכאבים נסבלים או נסבלים עם אקמול או משכך כאבים נראלי שזה בסדר, אם יותר אז כדאי ללכת לבדוק.. שבת שלום וחג שמח!!

בהחלט לא קל, 

הכרחתי את עצמי לחזור לחיים ולעבודה, ואני פוחדת שהתאמצתי יותר מדי ולכן התחילו לי הכאבים האלו.

הם כן נסבלים.

כנראה שאני סתם מפחידה את עצמי, רק רציתי שירגיעו אותי שזה הגיוני. 

כאב. לקחתי משככים.
לפעמים יש ציסטה מחוסר איזון הורמונלי ולכן הכאבים.
זה שכיח אחרי הפלות וזה עובר כלא היה.

אני הפותחת יש לי עוד כמה שאלות שאין לי את מי לשאול ולמדתי הרבה מקריאה פה בפורום,

יש לי עוד 2 ילדים בבית, הריון שלישי.

כמה זמן לקח לכם לחזור לחיים אמיתיים שזה אומר להצליח לצאת ולעשות דברים בלי לחשוב כל דקה ובכל רגע על ההריון שאיננו ועל החלום על התינוק שהתפוגג.

ובטווח הרחוק, האם שוכחים? או שלכל החיים כל פעם שישאלו אותי כמה ילדים יש לי אני יחשוב על הילד שלא שרד.

 

מאמינה שזה אינדודואלי, אבל בכל זאת, אשמח לשמוע על כיווני מחשבה, ומה הדרכים הנכונות לעכל את האובדן, יש אולי המלצות לספרים או לכתבות בנושא?

 

אולי אני קצת מגזימה, סך הכל שבוע 15 אבל בכל זאת...

זו בחירה שלך כמובן..
אם להמשיך ואיך..
אני החלטתי להמשיך גם אם לא יהיו לי עוד ילדים.
היו לי כבר ארבעה ושמחתי בהם.
אחרי הפלה שניה רצופה נגמרתי נפשית..
אבל שוב קמתי והתאוששתי.
אחרי הפלה שלישית החלטתי שאני רוצה הפסקה מהיריונות ורוצה לחיות כרגיל ולא כל הזמן להיות סביב זה..
ואז משום מקום נכנסתי להיריון וקיבלתי הפעם זריקות פרגניל שהחזיקו לי אותו.
נולדה לי מתוקה ומאז ההפלות משום מה בקושי נמצאות במחשבה... כי החוויה המתקנת שעברתי פשוט העלימה לי את המחשבות עליהם.
זה כמובן אינדיווידואלי.
כל אחת והנפש שלה.
הבאתי לך את הנפש שלי ודרך ההתמודדות שלי.
לגבייך- שבוע 15 זה לא קצת כבר היה ממש עובר. זה לא פשוט ומותר לך גם כל החיים לבכות על זה.
אין לזה כללים. כל אחת ודרכה .
אצלי ההפלות היו בשבועות 9, 10, 11
אז זה שונה בהחלט.
שתזכי לחבוק תינוק חדש במהרה בעזרת ה'
שיוכל לרפא את הכאב קצת או לנחם.

לגבי החוויה- זה מאוד אישי, ואומרים שקל יותר אחרי שיש הריון נוסף שנגמר טוב.
אני עדיין לא שם וחושבת שאני כל הזמן אמשיך 'לספור' בראש כנראה גם את העובר שמת, אבל זו הייתה כבר לידה שקטה, נתנו לו שם וזה בטח משנה קצת את החוויה.

הייתה לי כמה שנים לפני גם הפלה בשבוע מוקדם, ואז התאוששתי מאוד מהר, אבל זה גם היה שבוע מוקדם (6) והפלה טבעית בלי פורצדורות, אז ברור שזה שונה משבוע 15.

יש הבדל משמעותי בין לא לשכוח ללחשוב על זה כל הזמן.
בגדול אני מרגישה שזה ממש כמו באבלות, בשבוע הראשון זה כמו שבעה, ואח"כ כך כמו חודש, ואז כמו שנה. האבל קיים וחזק אבל יורד בדרגה.
אחרי שנה כבר מרגישים יותר טוב, אבל נניח לי אישית בהפלה הראשונה לקח 3 שנים לשחרר לגמרי.
תרשי לעצמך להיות באבל ולכאוב, זה נורמלי ותקין שקשה לפעול כרגיל וככה בהמשך תוכלי לשחרר.
אל תדאגי, אם תרשי לעצמך להתאבל בקרוב תצליחי לחזור לפעול (עם נפילות מן הסתם בדרך)

אני אישית זוכרת את הילדים שלי שנפלו בדרך (אין לי ילדים אחרים, כך שזה לא אומר, אבל שמעתי עוד נשים שזוכרות), אבל יש הבדל גדול בין לחשוב כל הזמן ללזכור, כמו שאמרתי, זה זיכרון רחוק יותר, ולא צורב וכואב כמו בהתחלה.

מצטרפת להמלצה על הספר כחלום יעוף, הוא ממש טוב

רק שנתיים וחצי.( שבוע 18 + , הפלה יזומה, לידה שקטה)
ב"ה יש לי תינוקת אחרי.
ועדיין היא בליבי.
ונתנו לה שם.

יש דברים שנחקקים.
וזה לוקח זמן להתגבר.
ואצלי לפחות זה תמיד יישאר.


ואין כזה דבר להגזים. רגשות הם שלך, בלי קשר לעולם.
צריך זמן לעכל, להתאבל.
ולמצוא גם בזמנים הקשים דברים טובים.

חיבוק גדול!

לי נתנו מהיום למחר כי מישהי ביטלה תור...
אל תוותרי...
תגידי שזה דחוף לך

כן אני מכירה את הבדיקות עצמן.
אבל למה שלחו לך את זה ככה?? צריך לעבור איתך על זה מסודר.
תראי בכל שלב שרוצים להתחיל לברר בעיות פוריות צריך לעשות בדיקות מקיפות לדעת אם יש בעיה כלשהישניתן כבר לזהות.
אז עושים בדיקת זרע, בדיקות דם מלאות, יש כאלה שעשוות צילום רחם (בדכ עושים בהמשך ולא על ההתחלה תלוי ברופא ובסטטוס שלך), בדיקת דם לקרישיות יתר, וכו׳ וכו׳
את צריכה למעשה לעבור רשימת מכןלת של בדיקות בכדי להביא לרןפא שתפגשי תוצאות.
אבל מפתיע אותי שככה שלחו לך מבלי לעבור איתך על זה מסודר...

התקשרתי לקבוע תור למרפאת הפלות חוזרות ואז המזכירה אמרה לי שיש בדיקות שצריך לעשות לפני והיא שולחת לי בדיקות שצריך לבקש מהרופא משפחה הפניה

אמרתי לה פשוט שתקבע לי תור והרופא יגיד לי בדיוק מה צריך לעשות ומה זה כל בדיקה

סתם היה לי נראה מוזר ממש, עשו רשימה של כל הבדיקות ולכי תעשי...

הלכתי לרופאת משפחה והיא הפנתה אותי (רק שימי לב שפרופיל הורמונלי עושים ביום ה2-4 לווסת, רופא משפחה לא תמיד מבין בזה)
המטרה שלהם היא לחסוך לך ללכת מלא פעמים, לכן הם נותנים לעשות את הדברים שכולם עושים ורק אז הם ישבו ויתאימו לך תוכנית אישית.
יכול להיות גם שקופה לא מאפשרת מלא ביקורים.

ואם את שואלת- לא נתנו לי את כל הבדיקות, אבל על חלק אני יכולה להסביר.
תפקודי קרישה- לפעמים אם יש בעיה בתחום זה עלול לגרום להפלות, בודקים שהכל תקין.
פרופיל הורמונלי- בודק את מצב ההורמונים שלך, האם הם תקינים, אם לא גם זה עלול לגרום לבעיות.
סקר גנטי- יש בעיות גנטיות שגורמות לזה שהעובר לא ישרוד, בודקים שלא זו הבעיה.
בדיקת זרע- בודקים שהוא תקין ואין בעיה שמשפיעה על העובר.

למשל בדיקת זרע לא הביאו לנו.
בדיקת שד עי כירורג גם לא הבנתי למה כתבו לך..

אזזז היום היה התור שלנו באתי עם הר של חששות ופחדים

עד שמצאנו איפה זה בדיוק אמרו לנו שקבעו לנו תור לא נכון וקבעו לנו תור חדש לעוד חודש בערך

אוף אבל אמרתי לה בטלפון שאני צריכה תור למרפאת הפלות חוזרות וגם שלחתי הפניה!!!!

אין לי כוח לחכות כ"כ הרבה זמן, גם ככה כל יום שעובר רק מעמיק את הפצע

באלי להיות כבר אחרי כל הבדיקות והבירורים בהריון תקין וטב

אוף אוף אוף

ככ מתסכל שאנשים לא מקשיבים עד הסוף ומבזבזים סתם את הזמן...
תנסי להתקשר מדי פעם לראות אם התפנה תור/ יש אפשרות להקדים.
בטוחה שלא קל, מאוד מתסכל ומעצבן.
אבל גם התקןפה הזו תעבור את תראי.
כשיגיע הזמן הנכון שלך זה יקרה מבלי שתשימי לב, מקווה כמה שיותר מהר שהדרך שלך תהיה קצרה.
שולחת לך חיבוק גדול אהובה.
ליבי איתך. ❤️

ככה עשיתי וקיבלתי תור ממש מהר

קודם כל הרופאים מעצמם לא מביאים ככ מהר בירור קרישיות או הפניה להפלות חוזרות רק אם עברו 3 הפלות. יש גם רופאים שהריונות כימיים לא נחשב הפלה בשבילהם. כאילו הם עוברים את מה שעברנו. בעניי זה ממש דפוק כל הבירוקרטיה שהרופאים והקופות עושים סביב זה. הרי האישה סובלת ממילא, למה להקשות עוד יוצר באישורים לרופאים ובדיקות.
אני יודעת שיש את פרופ' כרפ מתל השומר, הוא מנהל הפלות חוזרות שם. יש לו גם מרפאה פרטית אבל חבל על הכסף אם יש את השירות שלו בבי"ח ציבורי. מה שכן התורים אצלו ממש ממש ארוכים חצי שנה ויותר. יש ארגון שנקרא "מכון דורות" יש להם קשר עם תל השומר והפרופ' הם יכולים לזרז באופן משמעותי את התור. תור תור חודש בערך אולי לפני אפילו. אם זה רלוונטי עבור משהי תחפשו בגוגל את הטלפון ותבקשו עזרה, לי הם עזרו ממש בהקדמת תורים גם לרופאים /בדיקות נוספות.

אבל מסכימה שהריון כימי לא נספר (כנראה שעברתי אחד כזה ואם היו מחשיבים אותו ובודקים הסבל שעברתי עכשיו אולי היה נחסך )

שווה לבדוק אם בכלל יקבלו

תתקשרי שוב לבדוק מה קורה

תשלחי לי הודעה לפרטי, אנסה לכוון אותך ממה שאני יודעת. לצערי עברתי את כל זה

לא קל..במיוחד לראות את אלה שהמשיכו ואנחנו לא.. אי אפשר לשכוח, אפשר רק לומר שהזמן מרפא.. וזה תקופה של אבל.. יש פה באחד השירשורים כתבה שציפי פירסמה אם אני זוכרת נכון את לא בדיכאון את באבל.. היה מאוד חזק עבורי..איך מתעודדים? שאלה מורכבת...לי עזר לשתף נשים שעברו דברים דומים.. נתתי מקום לכאב ולא נשארתי לבד.. ציירתי את החלום ונתתי לו מקום בבית.. יצאתי לטבע.. והלכתי ועדיין הולכת לטיפול לעבד את החוויה והאובדן.. אבל בעיקר מה שעזר לי זה ההכרה במה שעברתי.. והזמן באמת מרפא.. הפורום הזה ליווה אותי ומלווה הרבה... אני כבר 9 חודשים אחרי והיום יותר קל לי להיכנס לכאן. ופשוט להרגיש חלק מהמסע הזה של נשים שעוברות נסיונות דומים ושונים... ולראות נשים שהיו בשלב דומה.. כיבדתי את עצמי ופחות יצרתי מפגשים ושיחות מולם... ואם היה מצב שכזה .. אז באמת הייתי מבינה את עצמי ואחרי המפגש איתן בוכה משחררת ומפרידה.. חיבוק גדול אהובה.. מברכת אותך ואת כולנו בחודש טוב ושנזכה למלאות פנימית שתעזור לנו הלאה במסע הזה🤲💖

לא שוכחים, ממשיכים עם הכאב והחסר.

אני עדיין לא הצלחתי לשחרר את תחושת ההריון, ואני כל הזמן מחזיקה בראש את שבוע ההריון שבו הייתי צריכה להיות, למרות שההריון שלי הסתיים מוקדם מדי. אני מקווה שזה ירגע קצת אחרי ה'תל"מ' שלא רלוונטי, כי יש כבר תאריך שבו הייתה הלידה השקטה. ואני מאמינה שעם הזמן יכאב לי פחות.

בינתיים באמת קשה לי לראות נשים בהריון ותינוקות קטנטנים, אבל זה נראה לי ממש טבעי ומובן.

עוד סופרת..
אני נחנקת בדמעות של עצמי
איך להרים את עצמי ה'

ועוזרים לך להתמקד במשהו אחר. גם אם זה לזמן קצר.

(לא הפותחת אלא מי שהגיבה עכשיו)
בדיוק חשבתי לפתוח שרשור על הקושי הזה
אני כל הזמן סופרת את השבוע, וזה כואב
(היא כבר היתה יכולה להיות בשבוע 27, אם היא רק היתה מחזיקה מעמד היה לה סיכוי לשרוד יפה )

זה בסדר לבכןת, להתאבל, לקחת את הזמן לעצמך.
לכאןב, לכעוס וכל רגש שמתלווה לך לזה.
תראי, הזמן לא מרפא את הכאב אבל הוא משכיח קצת והכאב דועך עם הזמן.
שבע״ה יגיע היריון חדש זה ימתיק לך את הכאב.
זאת תקןפה לא קלה, יכולה להגיד לך מניסיוני שהפורןם ממש ממש עוזר לי. יש פה בנות מדהימות, סיפןרים מרתקים והרבה תמיכה והבנה אמיתית מה שאין בחוץ אצל הסובבים.
אני 4 חודשים כמעט אחרי לידה שקטה, ועדיין הכל רץ כאילו זה קרה אתמול. אבל למדתי לקום וליפול כל פעם מחדש ולהמשיך לנסות.
לצערי אלה החיים, וצריך להבין שלכל אדם יש את החבילה שלו ואת הדרך שבורא עולם קבע לו.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, ושתזכי לאןר גדול במהרה.
חיבוק גדול אהובה ❤️

לראות נשים שיולדות או בהריון זה סיוט
יכול להיות שתמיד יהיה לך קשה לראות את הילדים האלו
אבל עם הזמן (אחרי שיעבור התל"מ והקושי שבא בעקבותיו) יהיה לך קל יותר, וגם אחרי שתעבור שנה מההפלה.
את החלומות לא שוכחים
מנסים לחשוב על עוד דברים ולעשות דברים שעושים לך טוב ומשמחים כמה שאפשר, ולחלום חלומות נוספים

בעיני מה שעוזר לי לא ליפול זה זה שאני נותנת לעצמי להתאבל לגמרי, ומרשה לעצמי לא לעשות דברים שקשים לי מדי (למשל לא ללכת לליל הסדר למקום עם ילדים) ומצד שני אני מאזנת ועושה כמה שיותר דברים שעושים לי טוב ומנסה למלא את הזמן בעשיה (אבל לא בשבוע הראשון! ובלי להכריח את עצמי אם אני לא מסוגלת)
תנסי גם את לתת לעצמך להתאבל ולעשות טוב לעצמך, תנסי לראות מה עוזר לך להרגיש טוב אפילו קצת ולעשות אותו.

האמת שלי ב"ה אלף פעם היה ממש מעט דימום אחרי הגרידה אז לא יודעת להגיד לך אם זה הגיוני או לא.. בהצלחה יקרה! תחזקי את עצמך, גם פיזית וגם נפשית!

תה ילקוט הרועים אמור להקל,גם תה פטל (תעשי לפי ההוראות)אמור להקל,

מים עם מיי לימון גם אמור להקל,תבדקי ברזל B12

גם תכתבי את השאלה בפורום הריון ולידה.

עכשיו בגלל פורים שינו את השם בבקשה קישור

פורום וחמותה בערה בה

לי לקח זמן להתנקות ולסיים עם הדימום שהולך ובא. בשתי ההפלות.. ולקח לי זמן להתגבר על החולשה.. יש כל מיני דברים שמחזקים ומעלים ברזל ומחזירים לגוף את שאבד.. קודם כל דם מסמל מוות סיום של חיים זה כשלעצמו גורם לחולשה נפשית שלעיתים מתבטא גם באופן פיזי.. אז קודם כל חיבוק על הכלל... ואולי כדאי עוד כמה ימים לראות שהרחם נקייה ולא נותרו שאריות והן לעיתים גורמות לדימומים שהולכים ובאים... זה קרה לי אחרי ההפלה ה1 נזכרתי רק אחרי חודש של דימומים ללכת לבדוק ובאמת היו שאריות... מה שיכול לעלות ברזל.. זה תה סרפד.. ספירולינה.. וכדאי להוסיף ויטמין סי להחזיר לגוף..

אני 6 שבועות ועדיין עם דימום
תעשי א"ס אם הדימום מתגבר לך

חבל לסבול מדימום כל כך ארוך סתם...

כדאי ממש שתבדקי
(אלא אם כן את בשבוע מתקדם ממש)

אם עוד שבוע שבועיים עדין לא עובר תלכי לבדוק אם אין שארית

מן הסתם את חלשה כי חסר לך ברזל, ואולי גם ויטמינים נוספים (הגיוני מאד אחרי הפלה, לי ההמוגלובין ירד ל9 בעקבות כל הדימום), תבקשי מהרופא בדיקות דם מקיפות לברזל וויטמינים ותקחי תוספים, לי אישית מהר מאד הגוף התחזק והברזל חזר להיות תקין (תוך חודש וחצי בערך)
(וחוץ מזה הנפש גם משפיעה )

נראה לי שאף אחד לא מסוגל להבין את הכאב מבחוץ.

וכמובן המון המון מזל טוב!! והרבה שמחה ונחת!

מרגש שחזרת אלינו לשתף בשמחה לאחר כאבים רבים ששיתפת בהם לא פעם.
תודה!!

חיבוקים לגידול שליו ונעים

תודה ששיתפת אותנו שגם שנרא שהכל חשוך ללא מוצא- האור בסוף מגיע ושאסור להתייאש.
המון מזל טוב והרבה נחת!

יש לי גם שכנה שאחרי 5 הפלות ילדה.. ומשהו במה שעברה עדיין השאיר אותה מחוברת דווקא לנשים עם נסיון העבר שלה.. מיוחד בעיני לבוא ולומר בשורה טובה כזאת.. תבורכי

בע"ה מקווה שבעתיד לא יהיו לי יותר הפלות
ועדיין
זה נותן איזה מקום של רגישות לאחר
והבנה ששום ילד לא מובן מאליו

ולצערי עוד לא הגעתי ללידה, אז בכלל לא יכולה לעזור לך.. בהצלחה! בעז"ה זה יעזור ויחזיק לך את ההריון!

אני כבר כמה הריונות לוקחת.
בד"כ זה לא מספיק וההריון נופל.
הפעם נתנו לי 3 פעמים ביום.
ההריון החזיק יותר אבל לצערי הדופק הפסיק. עכשיו אני צריכה להפסיק כדי שתהיה הפלה.
הנקודה היא שלא תמיד זה מחזיק וגם כשזה מחזיק לא תמיד זה פותר את הבעיה.
מצד שני, זה דיי בנחת. כדורים קטנים. בלי הרבה מידי תופעות לוואי. אולי שווה לנסות.
בהצלחה!

לא מצאו כלום אחרי בדיקות מקיפות.
נתנו לי זריקות פרגניל. בשבוע 10 גילו לי המטומה ברחם שדיממה מלא אז הוסיפו לי דופסטון. בשבוע 23 הפסקתי עם הכדורים כי ההמטומה נספגה...
מאמינה שזה עזר לי.
טופלתי אצל מומחה להפלות חוזרות..

קיבלתי דופסטון עד שבוע 20, אחרי שתי הפלות ללא ילדים .

אבל מעבירים למיטה של הבית חולים ומחזירים למחלקה
עד שההרדמה לא עוברת לגמרי לא מקימים על הרגליים, פחות נשמע לי הגיוני
ובינינו העוד שניה שהעבירו מהמיטת ניתוח למיטת בית חולים לא באמת משנה😔

אני הייתי גם ככה עם אפידורל לפני אז גם למיטת ניתוח העבירו אותי😑

מעבירים אותה עם הסדין..

אותי העבירו ככה גם לפני ההרדמה כי לא הייתי במצב לזוז לבדי.

אומנם לא חוויתי גרידה
אבל בלידות שאיבדתי הרבה דם גללגלו אותי ממיטה למיטה

הגוף לא מסוגל לפעולות האלה תחת הרדמה.
גם לא ספינאלית כמו אפידורל.. אם היא טובה או במינון גבוה הרגליים פשוט לא עובדות, איך אפשר לקום?

אבל זה תלוי בכמות. וזה באמת שונה מאוד מהרדמה כללית.

יש חומר מרדים שעוזר לאדם לשכוח את הארוע. סוג של מחיקת הזיכרון...

זה לא גרוע כמו שנשמע. להפך. לעיתים אנשים חשים בכאב בזמן הרדמה, ואת הכאב אפשר לזכור, לכן נותנים גם חומר שעוזר לגוף לשכוח את הכאב.
אם החומר עדיין נמצא בגוף, והמטופל מתעורר ויכול להתחיל ללכת, הוא לאוו דווקא יזכור את הארוע אבל הוא יהיה ער מספיק בשביל ללכת.

מהאולטראסאונד הראשון ועד המכתב שחרור מהבי''ח
כל בדיקה שעשיתי וכל מעקב מתויקים שם

וזה מה שנשאר לי ממנה
ויישאר לתמיד

ואני נושאת אותה בליבי תמיד
וזוכרת אותה
כי היא זו שעשתה אותי אמא
גם אם לא חיה פה אפילו דקה
ונתנה לי כל כך הרבה דברים בזמן שהיתה בתוכי
והבנתי בזכותה כל כך הרבה תובנות
והרגשתי דברים

ההתרגשות של הריון ראשון
ושל להרגיש בתוכי משהו שהוא חלק ממני בפעם הראשונה
זה דברים שאני לא יחוש שוב באותה עוצמה

וכל זה הוא שלה ורק שלה
וזה הזיכרון שלה אצלי

ואף פעם לא אשכח אותה❤

מצד אחד תמונה שלה. (זה חרוט אז זה יותר כמו ציור)
וממש שני כתוב לי איפה היא קבורה. שלא אשכח.

חוץ מזה יש לי את כל המסמכים מההריון הזה. יש לי תמונות שלה הפלאפון שלפעמים אני מרגישה צורך לפתוח.
יש לי מכתב שכתבתי לה. פירוט על כל התהליך מנקודת המבט שלי.
ויש לי את הבגד שהיא לבשה. פעם הייתי מסניפה אותו. היום הוא סגור בשקית בארון. אבל הוא מזכיר לי אותה.

לפעמים אפשר להניח איזשהו לוח זיכרון ליד הקבר אם רוצים. אפשר לברר את זה עם בחברה קדישא.

שלא תדעי עוד צער בעז"ה.

קודם כל חיבוק גדול.. ליבי איתך.. אני מעתיקה לך קישור של שרשור בנושא.... שתיזכי לעצות טובות..ה' ישמור אותך יקרה, יש מצב שכרוב לא מייבש חלב? חוץ מכדור מה עוד אפשר? | פורום הורים לפעוטות

היה לי כאבי תופת בחזה... לאט לאט זה עבר.
השאלה אם את חושבת שזה לא עוזר לך בגלל הכאב?
הייתי מציעה לך להתקשר לאחיות להתייעץ.

ובכל מקרה...
שולחת לך חיבוק גדול ועוטף.
שתדעי מעתה והלאה רק דברים משמחים!

אבל בסוף נתנו לי במחלקה לעשות קומפרסים וזה קצת עזר. תודה רבה!

לקח לי שבועיים בערך אחרי הלידה השקטה.

ואז הייתי צריכה לעכב את המחזור מסיבות אישיוץ עם פרימולוט ככה שהגיע שוב אחרי חודש וקצת

יצא שאחרי שלושה שבועות טבלתי

באיזה שבוע זה היה?

אני מדממת ממש וזה נראה כמו דימום של אחרי לידה בכמות..
ומתי הגיע המחזור ביחס להפלה?

היה דימום של שבועיים ואחכ הגיע שוב לאחר חודש בערך חודש ושבוע משו כזה

תודה.
גם אצלי שבוע מתקדם יחסית אז מניחה שיהיה אותו דבר

כך יש דימופףם רב יותר.

חיבוק על ההמתנה והקושי. הקשיבי לליבך ולגופך ועשי דברים משמחים וטובים עבור עצמך.

😰

חיבוק גדול יקרה.
אני יודעת כמה הכאב עצום.
הלוואי ולא תדעי עוד צער שכזה, והנפש תתמלא רק בדברים טובים.

הגעגועים כואבים וקשים
איתך בתפילה🙏
ובקרוב בעז''ה תזכי להרגיש זאת שוב😘

איזה מילים חזקות.. פתחת את הלב, את כל הכיסופים כל הכאבים התקוות

כל כך מבינה את כאבך. כמה צער 😢
מאחלת לך שתתבשרי במהרה בבשורות טובות שימלאו את הנפש באושר אמיתי.
שולחת לך המון המוו אנרגיות טובות שירימו אותך, שתתחזקי, שתממלאי בטוב, שתשמחי, שתתמלאי בתקווה ואמונה.

חיבוק גדול יקרה!!

שולחת לך חיבוקים וכוחות, כולן כאן מבינות ואיתך.

חיבוק!!

אם תרצי שנדבר בפרטי תגידי ואכתוב מהניק שלי

ב. יש ארגונים, יש קבוצות תמיכה.

ספרי מאיזה אזור את ואכוון אותך.

חיבוק חם!!! רוצה לכתוב קצת מה עובר עלייך?
חיבוק.

לא פשוט המרחק הזה ל"קינוח", אחרי ההפלה.. שולחת לך את כל החיבוקים שאת זקוקה להם בגוף ובנפש...

גם לך וגם כי גם אני צריכה, וגם רוצה תינוקי..

מתפללת על שתינו

אסורים כמעט חודש וחצי. באמת חייבת את זה.

ועוד מלא!

זה קושי גדול וכאב אדיר
וכשנוסף עליו גם הקושי של להיות אסורים זה כמעט בלתי אפשרי

מתפללת עליך שבקרוב תזכי להחזיק תינוקי קטן😘

לא פשוט בכלל...
שולחת לך חיבוק ענק עם המון חיזוקים.
מאחלת לך שבקרוב מאוד תתבשרי בדברים טובים שימלאו את הנפש מחדש.
❤️

ובתקופה הזאת גם קשה כי אי אפשר לקבל חיבוק מחברות או אמא או אחיות...
ממש כואב וקשה.
במיוחד כשההורמונים של ההריון והלידה מכוונים לחיבוק לתינוק... ועכשיו אל מי נכוון אותם...?
חיבוק חיבוק מהלב אלייך, אנחנו כאן איתך רואות בכאבך ותומכות בכתב ובמילים. מקווה שזה מחזק גם כך.


ציפי

חיבוק גדול יקרה.

הפנו אותי לבדיקות וממש מפחיד אותי

היסטרוסקופיה

קרשיות יתר

יעוץ גנטי לקריויפ

 

אוף אני אחרי 2 הפלות בלחץ אטומי

רוצה ילדים!!!!

ולמה מחכים שיהיו 2 הפלות כדי לבדוק שהכל תקין? לא מספיק כאב לב פעם אחת?!

 

היי אהובה

מפרטת לך לגבי הבדיקות:

היסטרוסקופיה- בדיקה מאוד מאוד קלילה זריזה ולא כואבת בכלל. (אם תרצי ארחיב לך בפרטי)

קרישיות יתר- אני עשיתי רק בדיקת דם.
לא משהו מעבר לזה...

ייעוץ גנטי- עשיתי דרך הקופה, ביחד עם בעלי שואלים מלא שאלות, בדיקת דם, ועושים הצלבןת של המידע.
(שוב זה מה שאני עשיתי)

מעבר לכך- חשוב מאוד לעשות בדיקות ועוד , אני עשיתי
עוד מלא בכדי להבין האם קיימת בעיה/ חשד לבעיה/ איך אפשר לפתור.
אל תלחצי מזה זה נורמטיבי, וזה בסדר לעשות בדיקות לדעת איפה את עומדת.
לא להילחץ הכל יהיה בסדר!!!!

שולחת לך יםםם חיבוקים וחיזוקים , תהיי חזקה אהובה!
הכל יהיה בסדר לא להתייאש לרגע, את כבר יודעת שאת יכולה להיכנס להיריון זה דבר טוב.

❤️

למה מחכים לשתי הפלות? שאלה טובה.. הלוואי והיו חוסכים לנו את כאב הלב שיש לנו עכשיו (בעבר זה היה רק אחרי 3 הפלות, לפחות פה ריחמו עלינו קצת...)

 

את בלחץ מהבדיקות? הן נועדו לבדוק אם ההפלות נגרמות מבעיה כדי שאם כן יעשו פעולות למנוע אותה.

 

קריוטיפ (אם לזה התכוונת) זו בדיקת דם בסה"כ, רק שנערכת בבית חולים (עם התחייבות) ובודקים אם יש בעיה בכרומוזומים שבגללה יש הפלות. אם יש בעיה יפנו אתכם לivf, כדי לסנן עוברים פגומים שלא יכולים לשרוד. מאתגר מאד, אבל לפחות אמור למנוע הפלות עתידיות 

 

גם קרישויות יתר זו בדיקת דם פשוטה (חלקה נעשית בבית חולים עם התחייבות), תוודאי שבאמת שולחים לכל הבדיקות. קרישיות יתר עלולה לגרום להפלות, ולכן אם יש מזריקים קבוע תרופה שתמנע את ההפלות. מלא נשים עושות את זה קבוע וב"ה זוכות לילדים.

 

היסטרוסקופיה זו בדיקה שמכניסים צינור קטן לרחם עם מצלמה ושם בודקים אם יש משהו ברחם שמונע מההריון להחזיק (למשל מחיצה) ואם כן ידאגו להוציא אותו כדי שההריונות יחזיקו (את האחרון אני מחכה לבצע, אז לא יודעת להגי לך איך זה)

 

מקווה בעז"ה שימצאו מה הבעיה וזה יגמר שם

(כדאי ללכת לרופא שמתמחה בהפלות חוזרות, כי רופא רגיל אולי לא ידע להגיד לך את כל מה שצריך לעשות)

הרב אליהו האיתן המליץ לנו על מרפאת הפלות חוזרות בבית חולים במרכז, אבל אני לא זוכרת איזה בדיוק כי לנו יותר נוח בירושלים (אולי תל השומר, אבל לא בטוחה, תנסי לברר)

מפנים אחרי שתי הפלות בגלל שהפלה (אחת) זה דבר מאוד מאוד שכיח.. זה פשוט קורה המון להרבה נשים גם בלי שום "בעיה" רשמית.. אותי זה דווקא ניחם לדעת את זה.. 

אני ממש מבינה אותך! גם אותי זה ממש תסכל בהתחלה, למה לחכות שיהיה הפלות בשביל זה? לא מספיק הנסיונות שלי? אני בטיפולים אז בכלל, אמרתי זה לא מספיק?? למה לא עושים את זה על כל חשד קטן לקרישיות למשל? למה זה לא חלק מהבדיקות של לפני הטיפולים? אם בעלי ואני עשינו דור ישרים, בגלל זה לא הפנו אותנו לקריוטיפ?

כי הרב האיתן ממכון פוע"ה לא אמר לנו על זה כלום..

לא כל רופא פוריות מומחה להפלות (מנסיון כאוב)

ניסיתם לשאול אותו ספציפית? אנחנו שאלנו ספציפית והוא הפנה למרפאה להפלות חוזרות בנוסף על רופא הפוריות.

תודה! נראה מה יהיה התוצאות של כל הבדיקות (בנתיים יש לי רק חלק) ואז נראה איך מתקדמים.. תודה בכל אופן!

ב"ה היום הייתה הגרידה

מבחינתי רק חיכיתי שזה יעבור ולהיות אחרי

 

אוף לא מצליחה להפסיק לחשוב על הבנות שהיו איתי בגרידה שהיה להם עובר חי בבטן אבל הם לא רצו אותו

אמרתי לבעלי שהיו נשים שעשו גרידה כי לא רצו את התינוק ואמר שהייתי צריכה להגיד להן שיביאו אותו לנו😋

אוף זה כל כך מתסכל😥

אנשים שלוקחים את זה כמובן מאליו
כשאני הגשתי ועדה להפסקת הריון (ההריון סיכן אותי)
היו איתי עוד 4 שהגישו
3 מתוכם כי נכנסו בטעות ולא התאים להם בתיכנונים
ורציתי לצרוחחחחחחחחחח
כמה כאב לב אנשים עוברים כדי להביא ילד
והם פשוט מורידים את זה כי זה לא מתאים להם
הוציא אותי מדעתי😔

יאללה, תביאי לי אותו ולא אצטרך לחזור לטיפולים אבל באמת יצא לי לדבר עם בעלי על משהו דומה לאחרונה והוא אמר לי תחשבי שאנחנו נדע להעריך הריון ותינוק פי כמה מהאחרים, שנקלטים בקלות כשהם רוצים

רק עם זה קרה.....

הם עשו..
אני עברתי הפסקת הריון בגלל עובר לא בריא בכלל בלשון המעטה.
אבל כן זה קשה וכואב לחשוב על זה שיש כאלה שפשוט "לא מתאים" להן.. שלא נעמוד במקום הזה.

כל כך שמחה בשבילך.
כמה מגיע לך!!!!
ותודה שאת נותנת אור בקצה המנהרה שיש על מה להילחם.
איתך לאורך כל הדרך.
מתפללת עלייך שהכל יעבור בשלןם ובידיים מלאןת!
אוהבת אותך ❤️

מותר.. לא הכל ברור בחיים.. בעז"ה זה יעבור והכל יהיה בסדר
חיבוק וחיזוק!

כעס בד"כ מסתיר מאחוריו הרבה הרבה כאב שהנפש לא מסוגלת להתמודד איתו, ולכן היא מוציאה בתור כעס על מישהו אחר. אם יש לך כוחות לזה תנסי לחפור ממה הכעס נובע, כדי שהעצבות תוכל לצאת (אבל בזהירות, אם הנפש מפחדת מזה זה יהיה קשה. תכיני לך מראש עוגנים שיחזקו אותך)

אל תקחי על עצמך אשמה על הכעס. זה טבעי באבל להרגיש מגוון של רגשות, גם כעס מביניהם.
(רק ממליצה לך לא לעשות שום דבר שאת לא רוצה אותו בד"כ, כלומר בפועל לא להפסיק להיות דוסית ולעשות דברים שלא היית רוצה לעשות אותם בזמנים טובים יותר, כי אחרת תתחרטי על זה מאד אחר כך)

ולסיום, את הולכת לבדוק ממה זה נובע? לפעמים יש מה לעשות כדי למנוע פעמים נוספות.
חיבוק גדול.
(ממליצה לך לקרוא את הספר "כחלום יעוף" של הרב סתיו, קראתי אותו- כדוסית, והוא ממש מביא מקורות שנותנים משמעות לאובדן הריון ומקום אמיתי לכאב, הוא עבר את זה בעצמו וזה ניכר. אני ממליצה מאד גם אם את לא הולכת לפיו בדברים אחרים)

באמת לא ברור לי מה ה' רוצה מאיתנו...

 

אני מבינה את ההרגשה שלך, אני מרגישה משהו דומה... 3 הפלות רצופות שבועות מתקדמים... מה הוא רוצה?

 

ואז, לפעמים אני נזכרת ולפעמים פחות... אני נזכרת שהוא אבא שלי שממש אוהב אותי, אבל לא מגלה לי למה... זה מציאות!

אין אף אחד בעולם שיגיד לי למה, וזה חלק מהקסם של אמונה... שאנחנו נאמין בו למרות שאיננו מבינים, 

נסמוך עליו ונשען, ונדע ונרגיש שזה ממנו, הכאב, הצער המחסור. 

ו... זה כל כך קשה, ואני בוכה כל כך הרבה פעמים... אבל, האמת נשארת אותה אמת. 

 

הוא בחר את זה בשבילי באהבה בחכמה והוא יכול לבחור אחרת, הוא יכול היה לתת לי תינוקים רבים, אבל לכבודי ולטובתי הוא בחר כך...

גם לכבודך הוא בחר כך. 

 

וזה עדיין קשה, מנסיון 💗💗

בעזרת ה' הוא יתן לך בקרוב, ואז זה יהיה לך הטוב ביותר. 

 

מצטרפת לשרשור שנפתח של משבר באמונה.
אני נלחמת יום אחרי יום ותוהה מה בורא עולם רוצה ממני?
כמה עוד סבל, כאב, בכי, צער ועוגמת נפש אפשר לחוות?
אני מבינה שהכל בידיים שלו, אני מסתכלת לשמיים ואומרת כמה עוד?
למה הוא לא עוזר לי? למה הוא לא רואה כמה אני סובלת שאין בי עוד כוחות להמשיך?
אני מקריבה, משתדלת ועושה ככ הרבה למה שום דבר לא מוערך?

והכי ״מצחיק״ שדווקא כל האנשים שסביבי, חילוניים לגמרי והם מקבלים הכל בכזו קלות.
ודווקא אני שנלחמת בלי סוף על השבת, על הדת, על נידה מתרסקת פעם אחר פעם.
אין כבר מקום בנפש להתמודד עם כל הכאב.
למה בורא עולם לא עוזר לי?

😢💔