אז שוב אני חוזרת לפה. הפעם עם אנונימי משלי.
הריון עשירי. כן כן, עשירי. מי היה מאמין שאגיע למספר הזה?!
כמעט שבוע 10. אין דופק.
מה לא ניסינו? הגוף שלי מרגיש כמו מסננת מכל הזריקות והרעלים שאני דוחפת לו. נסענו לכל קצוות הארץ במרדף אחרי הרופאים הכי מבינים. הוצאנו אלפי שקלים על בדיקות ובירורים. וכלום. נשארנו בנקודת ההתחלה.
מרגיש שבכל פעם זה נהיה קצת יותר גרוע מהפעם הקודמת. בהתחלה לפחות זה היה יוצא לבד. היום כבר כל דבר דורש התערבות.
אני מרגישה כפוית טובה. יש לי שני ילדים מדהימים בבית.
אבל בימים כאלו מרגיש שהשחור משתלט ומכסה את כל הנוף המדהים שיש לי.
התקווה נדחקת. ספק טבעי ספק בכח. הדבר המפחיד ביותר עבורי הוא התקווה. כמה שאפשר להתרסק ביחד איתה. עדיף להדחיק אותה.
אז הימים עוברים. עוד הריון ועוד אחד. והלב אדיש כבר. אבל מפורק. מתפורר.
מה הלאה?? לאן הולכים מפה?!
צריכה עידוד. צריכה לדעת שאני לא החיילת היחידה בחזית הזו.
קשה לומר, וסליחה על זה, אבל כל כך עוזר לי שאתן פה איתי.
הלוואי שבסוף הפורום הזה ישאר בודד.
הריון עשירי. כן כן, עשירי. מי היה מאמין שאגיע למספר הזה?!
כמעט שבוע 10. אין דופק.
מה לא ניסינו? הגוף שלי מרגיש כמו מסננת מכל הזריקות והרעלים שאני דוחפת לו. נסענו לכל קצוות הארץ במרדף אחרי הרופאים הכי מבינים. הוצאנו אלפי שקלים על בדיקות ובירורים. וכלום. נשארנו בנקודת ההתחלה.
מרגיש שבכל פעם זה נהיה קצת יותר גרוע מהפעם הקודמת. בהתחלה לפחות זה היה יוצא לבד. היום כבר כל דבר דורש התערבות.
אני מרגישה כפוית טובה. יש לי שני ילדים מדהימים בבית.
אבל בימים כאלו מרגיש שהשחור משתלט ומכסה את כל הנוף המדהים שיש לי.
התקווה נדחקת. ספק טבעי ספק בכח. הדבר המפחיד ביותר עבורי הוא התקווה. כמה שאפשר להתרסק ביחד איתה. עדיף להדחיק אותה.
אז הימים עוברים. עוד הריון ועוד אחד. והלב אדיש כבר. אבל מפורק. מתפורר.
מה הלאה?? לאן הולכים מפה?!
צריכה עידוד. צריכה לדעת שאני לא החיילת היחידה בחזית הזו.
קשה לומר, וסליחה על זה, אבל כל כך עוזר לי שאתן פה איתי.
הלוואי שבסוף הפורום הזה ישאר בודד.
