שוב זה קורה לי.. מתי כבר נתעורר מהסיוט הזה?!הדר לבושה
אז שוב אני חוזרת לפה. הפעם עם אנונימי משלי.
הריון עשירי. כן כן, עשירי. מי היה מאמין שאגיע למספר הזה?!
כמעט שבוע 10. אין דופק.
מה לא ניסינו? הגוף שלי מרגיש כמו מסננת מכל הזריקות והרעלים שאני דוחפת לו. נסענו לכל קצוות הארץ במרדף אחרי הרופאים הכי מבינים. הוצאנו אלפי שקלים על בדיקות ובירורים. וכלום. נשארנו בנקודת ההתחלה.
מרגיש שבכל פעם זה נהיה קצת יותר גרוע מהפעם הקודמת. בהתחלה לפחות זה היה יוצא לבד. היום כבר כל דבר דורש התערבות.
אני מרגישה כפוית טובה. יש לי שני ילדים מדהימים בבית.
אבל בימים כאלו מרגיש שהשחור משתלט ומכסה את כל הנוף המדהים שיש לי.
התקווה נדחקת. ספק טבעי ספק בכח. הדבר המפחיד ביותר עבורי הוא התקווה. כמה שאפשר להתרסק ביחד איתה. עדיף להדחיק אותה.
אז הימים עוברים. עוד הריון ועוד אחד. והלב אדיש כבר. אבל מפורק. מתפורר.
מה הלאה?? לאן הולכים מפה?!
צריכה עידוד. צריכה לדעת שאני לא החיילת היחידה בחזית הזו.
קשה לומר, וסליחה על זה, אבל כל כך עוזר לי שאתן פה איתי.
הלוואי שבסוף הפורום הזה ישאר בודד.
וואו! מטורף!! קחי חיבוק חזק חזק!! אולי בקרוב
אני מבינה ולא מבינה.. כי לא הגעתי לכ"כ הרבה הריוניות, אבל כל ההריונות שהיו לי הסתיימו, ככה שגם אין לי ילדים.. שזה באמת מתסכל וכואב!.. לא יודעת מה להגיד לך.. רק שולחת עוד ועוד חיבוקים!
תודה אהובה 3>הדר לבושה
וואוו וואוו צימררת אותי!shiran30005
כאילו אני כתבתי, לא מאמינה!! לאחרונה חציתי את ההריון מס' 10. נשארתי ב"ה עם 2 ילדים בבית אבל עם 8 ילדים למעלה בשמיים.
אהובה! בהריון האחרון שלי, שהיה גם כן מס 10, אמרתי לעצמי אם זה יפול שוב, אני לא יחיה יותר, אני יפול , אני יתרסק. ואז זה קרה... נפלתי, בכיתי, צעקתי, נשברתי. אבל קמתי. קמתי ל 2 הילדים שיש לי בבית , שב"ה גם לך יש 2 בבית. הנפילה היא חזקה וטרואומטית אבל אני מבטיחה לך שבסוף קמים.

שהגעתי לבדיקה אצל האחות, היא שאלה בתמימות איזה הריון זה, אמרתי לה לא כדאי לך לדעת. אבל היא הפצירה, וזרקתי הריון מס' 10, היא הייתה בהלם שאני אומרת את זה בכזו ספונטניות , אבל למדתי מזה כמה עוצמות יש לנו. יש לנו כוחות נפש שאנחנו אפילו לא מודעים שהם קיימים, אבל הם נמצאים עמוק בפנים.

בלידה הראשונה שלי עברתי לידה שקטה בחודש תשיעי, חשבתי שזהו, העולם התמוטט, העולם נחרב, אין לי למה להמשיך לחיות. בכוחות לא לי הצלחתי להתרומם ולהמשיך הלאה. כך גם כל הפלה, והפלה , ה' נותן לנו כוחות.

שולחת לך חיבוק מוחץץ והלוואי שפה תסתיים מסכת היסורים שלך ושל בעלך! ❤
וואי ממש נשמע סיפור דומה!הדר לבושה
אצלי הילדים נולדו ההריונות הראשונים. ב"ה. לא יודעת איך הייתי עומדת בזה אם לא היה לי אותם לקום אליהם בבוקר.
וגם לי הייתה לידה שקטה לקראת חודש תשיעי. הריון 7. שבוע 35. מלאכית מהממת.
אוף כמה צער!!
גם אצלי ככהshiran30005
ילדתי 3 ילדים, הראשון לידה שקטה שבוע 36 (ממש דומה לשלך) אחכ הבאתי 2ילדים, שגם היו דימומים ואשפוזים ונולדו פגים אבל ב"ה היום הם כבר גדולים. ומאז התחיל השרשרת...לפי מה שידוע לי, לפי בדיקות דם יש לי 7 - הפלות, אבל לפי בדיקות הריון ביתיות יש לי יותר, אבל מי כבר סןפר, העיקר לקבל את האוצר שלנו בריא ושלם

אשתף אותך- שגם אניהלכתי ועדיין הולכת לרופאים ובדיקות , ואגב הכל תקין, מרגישה כאילו משהו חוסם שם למעלה. החלטתי לשחרר, לסמוך ולבטוח באמת על הקב"ה , כי כמה שזה קשה לנו אין רע מגיע מאיתו. צריך להאמין שהכל לטובתנו גם שאנחנו כרגע לא רואים את הסוף, יכולה להגיד לך באופן אישי, בלי האמונה שמחזיקה אותי. הייתי נמצאת עכשיו במקום אחר, שבר כלי ממש. אבל ב"ה אנחנו חיים והחיים ממשיכים וזורמים


אפשר לשאול, אם בהריונות או בהפלה עכשיו כבר היה דופק ואז הפסיק או שהעובר לא התפתח מההתחלה?
לאט לאט למדתיהדר לבושה
הראשון היה הריון ללא עובר.
בשלושה הבאים לא הספקתי להגיע לרופאה לפני שההריון נפל. ובאחרונים כבר ידעתי להזמין תור מראש ובכולם נצפה עובר תואם שבוע עם דופק. ועכשיו העובר תואם שבוע רק בלי דופק (נצפה דופק לפני שלושה שבועות.)
לצערי אני חייבת להיות במודעות כל הזמן. כי יש לי סוג דם שלילי אז חייבת לקבל זריקת אנטי די אחרי כל הפלה. אז לא סביר שהיו הריונות שפספסתי.

אני מנסה כל הזמן לשחרר. אבל לא ברור לי איפה הגבול. ברור שהכל מלמעלה בסופו של דבר. השאלה היא איפה נגמרת השתדלות שלנו. כל פעם מרגיש לי שהנה, אני מנסה משהו אחרון והקב"ה יתן לי. אבל זה לא קורה...
אגב..שירוש16
בדקת אם יש ריגוש?
בדיקת COOMBS?
בדקתי... :/הדר לבושה
וואוו אהובהיובלית

לא מבינה בזה בכלל אבל כל כך כואבת לקרוא את המילים שלך ולהרגיש את צערך. 

מאחלת לך שה' ימלא כל חסרונכם במהרה ויעניק לכם כוחות נפש לעבור ולקום מכל הניסיונות. 

שולחת חיבוק גדול ❤❤

אמן! פעם הבאה בידיים מלאות בעז"ה!!הדר לבושה
וואי חיבוק גדול יקירהליאניי
אני קוראת את הסיפור שלך והתגובות ומתמלאת בדמעות.
איזה קושי איזה מסע - את פשוט גיבורה!!!!!!
כמה כוחות יש בך. הילדים שלך זכו לאמא לביאה ולוחמת.

אני לא מכירה אותך אבל אני גאה בך ככ על ברצון להמשיך ולא לוותר פעם אחר פעם... וואו...

ב״ה שהשם שלח לך 2 ילדים מדהימים שמחזקים אותם והם הכוח שלך להמשיך.
זה קשה, נשברים, מתרסקים אבל ממשיכים כמו תמיד כי במטרה לא הושגה והנפש צמאה לעוד ילדים.
את לא כפוית טובה את מדהימה שסהכ רןצה להגדיל את במשפחה שלך.
לעולם לא נדע חשבונות שמיים ולמה נגזר עלינו הקשיים האלה...

הלוואי הלוואי שלא תדעי עוד כאב וצער ושהישועה מחכה לך מעבר לפינה ותזכי לסיים היריון בידיים מלאות.

שולחת לך את כל החיזוקים שאפשר.
את מדהימה!!!
ריגשת אותי! תודה מהממת! 3>הדר לבושה
אני מאוד מצטערת לשמוע!להבת-כוח

אני ממש מבינה איזה צער זה לחוות אובדן שוב ושוב.

אני מסתכלת על זה מהכובע של מדקרת סינית ואני תוהה האם ניסית דברים טבעיים? יש כל מי פורמולות צמחים ונקודות דיקור שיכולות לעזור לחזק את הגוף שלך. בעיות בפוריות קשורות להרבה דברים, לחסר דם, קור או חום, תקיעות של צ'י וגם חסר של תמציות. אני יודעת שזה נשמע קצת סינית.

אם תרצי המלצה למטפלת באיזור שלך.
מוסיפה שלא תמיד זה בא לבד, לפעמים עוברים טיפול כזה יחד עם טיפולים מערביים אך יש מטפלות ממש מומחות לפריון.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות ושה' ימלא את חסרונך.

 

האמתהדר לבושה
שאני פחות מאמינה בדברים האלו. אבל בהחלט הגיע הזמן לנסות.
דיברתי בעבר עם מישהי אבל מדובר בהמון טיפולים לטווח ארוך. בנוסף לכל התורים שגם ככה יש לי זה היה נשמע לי לא הגיוני. מניחה שבקרוב הרפואה תרים ידיים ואז אוכל להתפנות לאלטרנטיבית.
אני מהשומרון. אשמח להמלצות.
תודה!
עונה מהניסיון שליshiran30005
אני מטופלת כבר שנים ברפואה טבעית. התחלתי עם הומאופטיה ועברתי לדיקור סיני שעדיין ממשיכה, זה לא עזר לי בעניין ההפלות. אני סובלת במקביל גם ממעי רגיז שהדיקור עוזר קצת. מה שאני באה להגיד את יכולה לנסות אבל אל תבני על זה ככ ...בהצלחה!
שירן אני ממש מבינהלהבת-כוחאחרונה

מסכימה שלפעמים לוקח זמן למצוא ריפוי ולפעמים מחליפים מטפלת וזה גם ממש בסדר. 
מכירה מטפלות שמעבירות את כל התיק למטופלת כדי שתוכל ללכת למדקרת אחרת ומשם להמשיך. אז אני אומרת שאל תתייאשי, ואולי תנסי למצוא מדקרת בשיטה אחרת או עם מומחיות לפריון. וגם תלוי באמת מה הבעיה.

וכמובן שלא הכל עובד במאה אחוז זה ברור. 

אני יודעת שעומס של טיפולים הוא ממש קשהלהבת-כוח

והמחשבה להכניס עוד משהו ללוז זה קשוח.
אני יודעת שיש מדקרת באיזור תפוח. ואני מכירה מאיזור המרכז, כפר סבא לדוגמא זה קרוב לך? ואולי תשאלי סביבך אם לחברות יש המלצות אולי תגלי שיש ביישוב מישהי שעוסקת בזה. 
תמצאי זמן שנח לך ושאת יכולה להתפנות לזה. לדוגמא אני עכשיו הולכת בימי שישי בבוקר כי זה הכי נח לי ונח לבעלי ככה אני לא מתבאסת שאני תופסת יום. 
הטוב ברפואה סינית שגם אם המטופל לא מאמין בכלל זה יכול לעזור. 

אני לא יודעת להגיד לך אם מדובר בהמון טיפולים אבל בהחלט אם הבעיה היא משמעותית אז יהיה מדובר בליווי של כמה חודשים ואם לא יהיה צורך מעבר אז לא. ואם כן אז יורדים בהדרגה. 
לפעמים גם לוקחים צמחים שגם ממשיכים את הפעולה. 
אם תרצי לשאול שאלות בפרטי מוזמנת.

ושיהיה בהצלחה! 
 

כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה
לצערי מצטרפת למועדון בכאב רבאנונימי (פותח)

מישהי עשתה גרידה בשבוע 22?

הבנתי שיש באסף הרופא, תוהה אם בעוד מקום

רק גרידה?אנונימי (3)

השאלה אם זה נכון

אני עברתי בשבועות 17 ו18 גם ציטוטק להוציא את העובר וגם גרידה להוציא את השליה (לא יודעת אם חייבים בשבוע 22, אם לא חייבים גרידה אולי עדיף לוותר על זה? גרידה זה לא פיקניק לגוף, היו לי הידבקויות אחריה, זה היה רק גרידה של השליה אז עדינה למדי, וגרידה בשבוע כל כך מתקדם עלולה להרחיב את הצוואר גם ולעשות בעיות של אי ספיקת צוואר בהריונות הבאים)

לי אישית בשבוע מתקדם היה חשוב להיפרד מהבנות שלי, בסוף זה כבר ממש תינוק קטן. בגרידה אין אפשרות כזאת, זה גם שיקול. (אבל אם את עושה את זה תשקלי לקחת אפידורל כי ציטוטק זה כמו לידה שאין לגוף יכולת להפסיק את הצירים, כאבי תופת)

בכל מקרה אם את מחליטה שכן או שצריך לעשות גרידה בכל מקרה תעשי היסטרוסקופיה אחר כך לוודא שאין הידבקויות


חיבוק גדול מאד, תהיי קשובה לעצמך ממש ותעשי מה שטוב לך, זה אחד הדברים הכי כואבים שיש ❤️


מישהי המליצה ליאנונימי (פותח)

אני לא יודעת

לא יודעת

כואב לי

קשה לי

קשה לי גם המחשבה של לחוות לידה (ראשונה) כזו

חיבוק גדולאנונימי (3)

אני כל כך מבינה את הקושי ❤️

זה שובר שובר שובר, כל התמימות הזאת שהריון בהכרח נגמר עם ילד, כל החלומות שחלמנו, ועכשיו אינם, כל הנשים מסביב שכן מצליחות והכל אצלן חלק ולמה אצלי לא?

(אני מדברת מנסיון כואב, לצערי אצלי ההריונות באו מתוך טיפולים עם קושי רב ואחרי שנים של נסיונות, ועדין 3 מתוך 4 נפלו)

תדאגי להרבה תמיכה כדי לשרוד (לשרוד זו המילה) את זה, ולהרבה מעטפת אחר כך, יש לך כזאת?

לי היה נכון לקרוא את הספר כחלום יעוף, אולי תנסי


ואני לא יודעת מה לייעץ לך, במקרה שלי יש לי אי ספיקת צוואר ואמרו לי שגרידה בשבוע מתקדם (18) יכולה לגרום להפלות אחר כך כי הצוואר ניזוק, אבל אולי זה רק אצלי

אולי תתייעצי עם מכון פועה?

זה באמת נורא לחוות ככה לידה ראשונה, מצד שני לי היה חשוב להיפרד מהבנות שלי (ההריון הראשון גם נגמר אבל מוקדם יותר), כי בכל זאת הן הבנות שלי ורציתי לראות אותן ולהגיד להן שלום. תחשבי מה נכון לך, אם את לא מסוגלת כלום תלכי בכל זאת לגרידה לאסף הרופא (אולי גם סורוקה עושים את זה, אולי גם תל השומר? לא בטוחה, דווקא אמרו לי לפני ההפלה שעברתי אבל לא הייתי בראש לזכור את זה) ותקווי ותתפללי שלא יזיק


שוב חיבוק גדול!

מאחלת לך שתזכי לנחמה גדולה

תודה רבהאנונימי (פותח)

באסף הרופא ובשיבא אין תורים לגרידה עד ר"ה/יוכ

סורוקה לא אומרים מראש אם גרידה או לידה שקטה.

אני לא יודעת אם רוצה לראות. מפחדת שיהיה לי כואב מידי לזכור ככה

אז לאאנונימי (3)

לי זה היה כבר אחרי הפלה ואחרי מלא שנות צפייה, רציתי להרגיש אמא גם אם היא תלקח ממני עוד רגע, כל אחת ומה שנכון לה

זה באמת שבוע גבולי. האמת היא שבשבוע כזה למיטב ידיעתי אמורים ללכת למיון ואז לטפל כי זה מסכן אותך, את ממש לא אמורה לחכות לתור לגרידה. לא אמרו לך בקופה ללכת ישר לבית חולים?

תור זה במקרים מוקדמים יותר לפי מה שאני יודעת

בגלל שהצגת את הצד הזה מציגה את הצד השנימתיכון ועד מעון

אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות, גם פחדתי שאראה מראה מעוות בגלל המום שהיה, ביקשתי לפני לא לראות ולגמרי כבדו את הרצון שלי.

אז לפותחת את לא חייבת כלום, את גם לא חייבת להחליט עכשיו מה את רוצה, אפשר להחליט באותו הרגע בהתאם למה שתרגישי 

ברור שלא חייביםאנונימי (3)
פשוט הצוות הרפואי לא מציעים מעצמם ואז מתחרטים אחר כך, רציתי שתדע שיש אופציה כזאת
שאני עברתי בבלינסוןמתיכון ועד מעון
היה להם ממש שאלון ארוך לבדוק מה אני רוצה 
יפה!אנונימי (3)
אני עברתי בשערי צדק, הם לא הציעו את האופציה בכלל, ביקשתי מעצמי (ככה הרגשתי לנכון), לכן כתבתי
לגבי גרידהמתיכון ועד מעון
ממה שהבנתי בהרבה מקרים בשלבים האלה של ההריון יש גרידה בסוף התהליך לנקות את הרחם כי השלייה מתפוררת לפעמים בגלל הפרוצדורה, אצלי ב''ה זה נחסך אבל לרוב צריך גם גרידה
כתבתי את זה (שיתכן ותהיה חייבת)אנונימי (3)
ועדין יש הבדל שמים וארץ לגוף בין גרידה של עובר בשבוע 22 לבין גרידה של שיליה, וחשוב לדעת את זה


עוד טיפ אם הפותחת מסוגלת לשמוע בכלל- לא ללחוץ! גם אם האחיות לוחצות, זה גומר את הגוף ועדין לא התאוששתי מזה 

אני עברתי בשבוע 19 בסורוקהאנונימי (4)

קודם כל הרבה כוחות ושה' ימלא חסרונכם במהרה!

בזמנו גם שמעתי שאסף הרופא עושים בשבועות האלה.. זה נראה לי כבר הקצה של האפשרות לכן לא רוצים להגיד לך מראש כנראה...

תקחי לך את  זמן והרבה כוחות הנפש והגוף!

ממה שאני בררתי זה המקום היחידמתיכון ועד מעון
בשלב הזה של ההריון, ובגלל שהם היחידים אז ממש פחדתי לקחת את הסיכון
אז באסף הרופא אין מנתחים בזמן הקרובאנונימי (פותח)

בשיבא בכלל עוד יותר מאוחר

בסורוקה לא אומרים מראש, רק אחרי אשפוז


אז נשארתי עם אופציה של לידה שקטה

לא יודעת אם עדיין רלוונטיאפונה

או שאת כבר אחרי.

בעיני לידה עדיפה עשרת מונים

נכון, זה לא פשוט, אבל זה מאפשר לעבור דרך התהליך ולהפרד מהתינוק, זה נותן קלוז'ר שאחריו תהליכי האבל והעיבוד של האובדן מחוברים יותר.

גם לגוף ובעיקר לרחם לידה עדיפה, פוטנציאל נמוך יותר לנזק.

בשורות טובות ונחמה לגוף ולנפש

אני אחריאנונימי (פותח)

עברתי לידה

זכיתי ובשלב הקריטי היו אחיות טובות

וה' חמל עליי והיא יצאה עם השיליה בשלמותה, ככה שנחסכה ממני גרידה


ואכן היה משהו בלהחזיק ולראות

נתנו לי להחליט באותו זמן, ובקצב שלי

ב"ה! לפחות זהאנונימי (3)

זה בהחלט מקל על הגוף שאין גרידה

ממש ממליצה לך לקרוא את הספר כחלום יעוף

חיבוק גדול, עכשיו מחכה לך תקופה לא קלה, בבקשה תעטפי את עצמך באנשים טובים שיעזרו לך להתמודד, לפחות עד אחרי התל"מ שהיה אמור להיות

חיבוק גדול ממש ❤️

תודהאנונימי (פותח)

וואי התל"מ

זה יהיה זמן קשוח

ה'!

מקווה שעד אז ניהיה במקום אחר

מצטרפת להמלצה על הספראפונהאחרונה

ולהיות כמה שאפשר נוכחת ברגע, יבואו בטח רגעים קשים, אבל גם זמנים טובים.

רגש הוא גל, בא ואחר כך הולך, תני לרגשות לשטוף אותך, אל תברחי מהם.

ממליצה גם לכתוב את סיפור ההריון והלידה.

אולי יעניין אותך