אני די מנוסה בהפלות כאלה (בשבועות ראשונים, 6-7), היו לי 5.
למדתי שאני הכי פוריה בדיוק אחרי ההפלה!
שנתיים לוקח לי להכנס להריון, אני מפילה, וישר אח"כ נקלטת שוב להריון שמחזיק ב"ה.
עצתי: לפעמים הרופאים מבקשים למנוע חודש אחד, כדי לראות שהבטא מתאפסת.
אולי כדאי לשכנע אותם שלא צריך...
בהצלחה יקירה, ההפלה הראשונה זכורה לי כשוק,
תזכרי שאת רק בתחילה הדרך וב"ה עכשיו גילית שהגוף שלך יכול לקלוט הריון.
לגבי השאלות האחרות - אני לא ממש זוכרת,
אני חושבת שהיה לי דימום כמו מחזור רגיל רק כמה ימים מעטים ארוך יותר (וכמובן עם הרבה יותר דם), ואח"כ חזרתי למסלול.
לא נראה לי שזה אפשרי פיזית...
אבל זכור לי איבוד דם מטורף (ממש ראיתי שיוצא בזרם, כמו שתן),
וכאבים הרבה הרבה יותר חזקים ממחזור רגיל, רק בהפלה הראשונה.
נראה לי שהגיוני שתהיה חולשה בגלל איבוד הדם,
כמובן שחשוב לעקוב אחרי זה ולראות שלא מאבדים יותר מדי!!
למרות שאמא שלי הכינה אותי,
הריון ראשון - ממש לא מצפים להפלה.
אח"כ לומדים שזה חלק ממעגל הפוריות, ודבר שהוא מאוד תדיר אצל הרבה נשים.
יותר מזה, אני מברכת על כל הפלה, כי אחרי שעברתי בירור וגילו שאין לי סיבה מיוחדת גופנית להפלות,
אני יודעת שזה אומר שהגוף "מנקה" הריונות שלא תקינים גנטית, וזו ברכה עצומה של הקב"ה.
דבר ראשון צריך להתעודד ולהאמין שה' ישלח לך ילד בקרוב ממש.
זה קורה להרבה מאוד נשים יותר ממה שחושבים, תשאלי את אמא שלך ותגלי שזה קרה גם לה או לדודה...
בעיקרון לפי מה שאת מתארת שיש לך עדיין דימום אז אי אפשר להיכנס להריון עד שיחלוף לגמרי ולגמור עם הציטוטק כמובן.
לאחר מכן אפשר ואפילו עדיף ישר לנסות שוב, כך ע"פ מחקרים חדשים שיצאו לפני שנה.
בכל מקרה עדיף להתייעץ עם רופאה שמכירה את התיק הרפואי וכל הסיפור....
בהצלחה ונתפפל עליכם...
[אחותי הפילה ואחרי שנה כבר יש לה תינוקת מתוקה...]
אפשר לשאול למה נתנו גם מנה שניה של ציטוטק? היו עדיין שאריות? או ששק ההריון עדיין לא יצא?
כי אני עדיין מדממת (האמת שאני רק 9 ימים אחרי ההפלה, אז אולי זה עדיין נורמלי...)
ואני לא יודעת אם נניח מנה שניה של ציטוטק תעזור אולי לרחם להיתנקות יותר טוב (כרגע נשארו רק ריריות), או שציטוטק נותנים רק כשיש עוד שאריות.
אני אחרי הפלה בשבוע 7.
לפני 3 ימים הייתי אצל הרופאה והיא שאריות גדולות ורירית עבהה אז קיבלתי ציטוטק.
היום שוב אולטרסאונד ונראה שלא נישארו שאריות, הרופאה כתבה שיש "רירית סדירה בעובי 9 מ"מ ללא זרימות", ולמרות זאת היא אמרה לי להגיע לאולרסאונד נוסף אחרי המחזור.
השאלה שלי היא רק -
למה בעצם צריך לחזור לעוד אולטרסאונד?
הרי בוודאות לא נישארו גושים, ואני מניחה שגם אם אחרי המחזור הרירית תישאר בעובי 9 מ"מ זה עדיין משהו תקין שלא יצריך גרידה או ציטוטק, לא?
שק ההריון יצא כבר בשבת. עשיתי היום - 4 ימים אחרי ההפלה - בדיקץ הריון ביתית ועדיין יוצא ממש חיובי.
נורמלי?
מתי בטא אמורה לרדת?
אם יוצא חיובי אולי יש שאריות. הבטא מתאפסת בדרכ כשהכל יוצא.
וחיבוק גדול ושיהיו בשורות טובות!
אולי בקרוב שאלה לי... נשאר לי משהו ברחם אחרי ההפלה שגרם לי לכתמים פוסלים. אז חיכינו למחזור... ועכשיו הוא הגיע, אבל למרות שאין לי הרבה מחזור אני עדיין ממש מדממת אפילו שלפי זמני המחזור שלי לא אמור להיות לי דם. מישהי מכירה?
אולי בקרובומי שלא מחוסנת, או הבעל, צריכים לפני כל אינטרקציה עם המרפאה להציג PCR שלילי, מה שמסבך קצת את תהליך....
הריון כימי זה הריון לא נעים ומזל שהוא נגמר מהר.
גשי לבית חולים ותטפלי במידי. זאת אומרת גם אם את רוצה לתת כמה ימים באופן טבעי, אז שזה יהיה עם יד על הדופק.
ועכשיו בבקשה תקשיבי לי,
מיד!!!! חודש חודשיים אחרי רוצי לעשות צילום רחם.
תוודאי שהחצוצרות בסדר.
לרוב הן בסדר, אך אם הן נפגעות- אני כמעט בטוחה שסמוך לפגיעה אפשר לטפל.
אבל אחכ זה עלול ליצור נזק.
אני לא רוצה להלחיץ. אבל בבקשה תדעי את המידע החשוב הזה!!!
אני ממש מבינה אותך. אני קצת פחות משנה אחרי, בהריון קשת, וכבר שמעתי תגובות מופתעות מהמשפחה של 'את עדיין חושבת על 'זה'?'
אממ, כן. זה לא היה זה. זה היה בן שלי שרציתי ואהבתי ולא נולד חי ונאלצנו להיות מעורבים במוות שלו. אתם חושבים שיש על זה התיישנות בגלל הריון חדש?
ואם יש לך פייסבוק- יש קבוצות תמיכה, יש גם כאלה שמתקיימים באופן פרונטלי. ממש חשוב למצוא מעגל שבו כן מותר לשתף ומותר לכאוב.
עליו בכלל...
אבל ההפלה הזו, שהייתה בשבוע הרבה יותר מתקדם, כבר הייתה ידועה לכולם.
אמנם אנחנו רק שבוע וחצי אחרי, אבל בחרתי לחוות אותה אחרת ועל התינוק הזה אני אחשוב הרבה, אבל מלאת תפילה שאמשיך הלאה ואתנחם במהרה...
זה קשה ביותר
הרבה הצלחה בהחלמה פיזית ורגשית
מתפללת עליך שבקרוב יסתדר ותהרי שוב
אל תשכחי שמי שלקח את זה יכול ברגע להביא לך אחר
נשיקות ונחמות!
והיה ממש עובר בגודל כף יד פלוס... אבל ההפלה הקודמת שלי בשבוע מוקדם הייתה כואבת בדיוק כך.
זה כאב ענק.
אבל הדבר שבהחלט עוזר לי זה להתאבל על זה.
לדבר עם ה' ולענות לעצמי תשובות כשאני מרגישה שזה ממש דברי ה'.
חיבוק גדול. שהוא איתי. שהוא מצטער בצערי.
לי זה נותן פול כוחות. ואני גם מקבלת את המקום של האבל ולא מנסה להאבק בו. רק לתת לו פרופורציה.
בהתחלה בפורום הריון ולידה
אחרי 3 שנים של אי פוריות והתחלה של טיפול IVF
נקלטתי להריון בסבב הראשון
ההריון היה יקר ממש!!!
בשבוע 5+4 הלכתי לאולטראסאונד שבו ראו שק הריון שמתאים לשבוע
שבוע לאחר מכן בשבוע 6+4 ראו את אותם ממצאים שק הריון ריק
הסיטואציה העכשווית
הפלה נידחית
כרגע אני שבוע אח"כ שבוע 7+4 לכאורה...
אין שום דימום או כאבי מחזור
החזה ממשיך לכאוב כאילו אני בהריון.
לא ברור מה הולך
אני ממש לא יודעת מה קורה איתי.
י למישהי נסיון בנושא?
אולי בקרוב מבחינת הרגשה והחלמה- זו הייתה הלידה הכי קשה שלי וההחלמה הכי קשה, אבל היו לי המון סיבוכים נלווים.
אבל זו בכל מקרה כבר ממש לידה לכל דבר ועניין, למרות שהתינוק שוקל פחות אז לא צריך פתיחה מלאה. לפעמים גם עושים גרידה/ רוויזיה אח"כ, תלוי אם כל השלייה יוצאת או לא.
כדאי שתערכו לזה כמו לכל לידה, מבחינת מנוחה ועזרה אחריה (וכמובן גם בפן הנפשי, אני ממש ממליצה על טיפול).
עוד משהו לאחרי הלידה- לבקש לקבל דוסטינקס לעצירת חלב. גם ככה היה לי גודש, אבל זה הפחית את חלק מהסבל הלא הכרחי.
ולא שאלת, אבל כדאי גם לחשוב אם אתם רוצים להיפרד ומה בדיוק מתאים לכם בכל מה שקשור בקבורה ובזכרונות שיהיו (תמונות וכדומה). לנו הספר 'כחלום יעוף' עזר בימים האלה.
אם יש לך עוד שאלות תכתבי, יכולה לכתוב לך גם בפרטי אם תרצי.
ועוד פעם חיבוק גדול, וממש מצטערת שאת עוברת את זה
התכוננתי כמו ללידה רגילה. בפועל, לא יודעת אם זה היה בדיוק, כי לא עברתי לידה רגילה. אבל כל הדברים הכנתי- תוכנית לידה, בגדים מתאימים, הכנה נפשית לכאבים ולהחלמה.
וזה באמת היה מבחינתי לידה. אפילו לידה טובה.
לא מזמן אישה סיפרה לי שעברה לידה שקטה בחודש חמישי. כלומר, קיבלה מכה חזקה וההריון הפסיק. אז שאלתי אותה- איך היתה הלידה? היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה! ואז חשבתי על זה שיש כאן בחירה. וכל אחת בוחרת איך ללדת ואם להתייחס לזה כלידה או כהפלה נטו.
חיבוק לא קל בכלל.
את המקום שמותר לתת לכאב ולתהליך ההחלמה. זה בסדר אם אישה בוחרת להסתכל על זה אחרת, אבל כשזה מגיע מבחוץ...
אישה נכנסת לחדר לידה, עוברת זירוז, עוברת צירים, יולדת תינוק מת, יולדת שלייה, יש לה חלב אם ואין לה את מי להניק, ואז אומרים לה- תבחרי להתייחס לזה כאל הפלה נטו, לא עברת לידה. זה ממש לא נעים בעיניי.
נכנסתי לחדר לידה, סבלתי מצירים כואבים מאוד ומלידה קשה שכמעט הרגה אותי, אהבתי את התינוק שלי ונקשרתי אליו, ואני מרגישה שחשוב לי לתת לזה את המקום שזה תפס אצלי. גם אם זה לא נוח לאחרים. זה לא אומר שהחיים שלי לא המשיכו אח"כ, אבל גם לאובדן ולתהליך יש מקום.
אני בטוחה שלא התכוונת לזה ככה, אבל שמעתי את זה מאנשים אחרים וזה לא היה נעים או מקדם בשום צורה.
(חיבוקלאולי בקרוב אולי בקרוב 