כ"ב אדר ב 12:31
כבר לא יודעת אם אפשר להרגיש משהו.
הבוקר דימום כרגיל לשלב זה, "שק קרוב לצוואר הרחם, בואו לביקורת עוד כמה ימים" מילים מכובסות להפלה שעוד רגע תקרה.
חוזרים הביתה, גוש ענק יוצא והלב שלי גם.

אפשר שתהיה לי שבת שלום?
לא רואה את זה קורה. ואין לנו כח לבשל ולארגן כלום לשבת.
אוף. פרקתי.
כ"ב אדר ב 13:22

אהובה

כמה כאב

כמה כוחות 

כמה מלחמה בשביל להביא ילד לעולם

 

 

הלוואי שיש מי שיפנק אתכם ויעזור לכם עם שבת.

רוצה לשתף איפה אתם גרים ואולי אוכל לעזור במשהו? אפילו בעוגה

 

 

כ"ב אדר ב 13:42
תודה שהגבת!
הייתי זקוקה למילים ממישהו חיצוני שלא אשתגע..
לאנשים קרובים אין לי כח להגיד ולשבור שוב את הלב.

בעלי המתוק הפשיל שרוולים ולקח על עצמו לבשל.
לפחות יתרון בלהיות רק שניים שלא צריך להכין הרבה...

תודה על הרצון הטוב! חיממת את ליבי!
כ"ב אדר ב 13:49

לצערי מזדהה עם התחושה וההכרה הזו, שעדיין הכל בסדר ובואו להיבדק,

אבל הלב כבר יודע ומכיר.

 

"רק" 3 פעמים.

לא יודעת איך עומדים ב8

כמה כאב

כמה שורף

זר לא יבין.

 

 

 

טוב שיש בעל מתוק, ושהוא עוזר ועושה מה שצריך.

מתפללת עליכם לשבת רגועה עד כמה שניתו.

ולבשורות טובות ומשמחות.

 

ואם אתם רוצים עוגה, אני מאזור חיפה-קריות ובאמת אשמח אם רלוונטי.

בטוחה שאמצע ניקית כדי לקשר ביננו

(אני פעילה בפורומים אחרים ונחשבת ניק אמין)

 

כ"ב אדר ב 14:48
את לא מבינה כמה חום הכנסת לי ללב.

תודה רבה על האיחולים!
אני באמת לא יודעת איך אני עוד מתקיימת אחרי כל זה..
החיים חזקים מהכל כנראה.
והאמת, שאני פשוט עדיין לא מעכלת שזה שוב קרה..

לגבי העוגה, תודה ענקית! אנחנו גרים יותר דרומית ממך, אז זה קצת רחוק אבל המתיקות של העוגה כבר הגיעה עד אלינו ♥️♥️♥️♥️♥️
תודה!!
(ותודה לשכנים ששלחו עוגות במשלוחי מנות, ככה יש לי להוציא מהמקפיא בשלוף...)

שבת שלום ומבורך!
בשורות טובות לכולם!
כ"ג אדר ב 23:42
באהבה ממש אנונימי

חושבת ומתפללת עליכם.

 

ואם את רוצה -

כמובן שאנחנו פה לעדכונים

 

כ"ג אדר ב 20:31

מקווה שיש לך תמיכה. חיבוק גדול

ה' ניסן 13:34


ו' ניסן 18:04
האמת בגלל שזה אנונימי מרשה לעצמי להגיד פה את מה שאני לא אומרת בחיים האמיתיים(חוץ מלבעלי..)

רע לי ממש. מרגישה נורא.
לא בטוחה שאצליח לצאת מזה שפויה הפעם.
וכולם מסביב בטוחים שאני חזקה וגיבורה...
אז זהו, שממש לא.
ואין לי רצון וכח יותר להעמיד פנים אבל בסוף זה מה שאני עושה...

בגדול, הייתי שמחה להיות כבר ב120 שלי...
אין לי כח לעבור את העולם הזה.
מתסכל שאין אפשרות לרדת מהרכבת הזאת בקטע טוב...

פורקת פה כדי להישאר שפויה.
תודה על המקום.

(ואל דאגה, כנראה שבסוף כמו תמיד אהיה בסדר...)
י"א ניסן 23:11
עמותה למען זוגות מאותגרים, שאחד הדברים שהיא עושה זה לדאוג לארוחות לזוגות בטיפולים/אחרי הפלה כמו שדואגים ליולדת, יחד עם שמירה על פרטיות הזוג.
י"א ניסן 23:15


י"א ניסן 23:21
ט"ז ניסן 23:07
תחפשי באינטרנט יש להם כל מיני דברים.
קבוצות תמיכה וגם עזרה עם ארוחות או משו בסגנון...