פורום הריון ולידה (עמוד 1004)

לק"י

זה לא בצק מוכן.

אולי כתוב משהו? אם הופרשו תרו"מ?

למרות שלא נשמע לי הגיוני שהפרישו מזה.

להפריש (מינימום 1.66 ק"ג לאשכנזים, ולספרדים קצת יותר)

אותה בתפילותייך💓

אבל אם את במכבי

(האמת אולי גם קופות נוספות)

יש בקריות את ד"ר טלמון

יש לו מכון פרטי, עם הסדר עם הקופות, במכבי מעבירים כרטיס כמו בקופה, את יכולה לברר איך בקופות אחרות

אנושי

מקצועי מאד מאד

מראה בסבלנות כל דבר

עשיתי אצלו שקיפות ושתי סקירות והייתי ממש מרוצה

היה מקצועי ואדיב. 

לא סופר נחמד, אבל סבבה לגמרי.

ממליצה על פזיותרפיסטית מומחית לאורתופדיה... חוויתי את זה בהריון האחרון יחד עם סימפיזיוליזיס.... ורק אחרי הלידה אובחנתי סופית... 

אז אוכל לטפל בזה בעיקרון רק אחרי הלידה?

כי זה בדרך כלל עובר לי כמה חודשים אחרי שאני יולדת 

אבל בהחלט הייתי רוצה לטפל בזה כי אני מוצאת את עצמי כל הריון סובלת מזה

אם תלכי לפיזיותרפיסטית מעולה, היא תאבחן בהריון בלי צילום... ותטפל בך כמובן! 

אחרי הלידה הלכתי לדיקור סיני שהעלים את זה. יכול להיות שאפשר גם תוך כדי, לא בדקתי

וגם רק בצד אחד אבל זה מתחיל בשכיבה 

אם זיהיתי את התקלה נכון...

צלעתי קשות ברמה שאמרתי לבעלי שאם זה ממשיך ככה אני צריכה כיסא גלגלים (יחד עם העייפות והבחילות הכאב היה יותר מדי בשביל ההתמודדות שלי)

הלכתי לאוסטאופטית. תוך שבוע עבר כלא היה. אחרי שבועיים פגשתי את האוסטאופטית בהליכה...

היה לי ככה ב2 ההריונות.. אמרו לי שאןלי הוא יושב לא טוב והמליצו לי פעם הבאה ללכת לטיפול איזון כזה שלא זוכרת את שמו.

זה נורא וואי.. רק נזכרת בזה ואני מרגישה הקלה שאני כבר לא בהריון

קבעתי תור מקווה מאוד שיש לזה טיפול בהריון

אני צולעת וזה כואב ככה ללכת מרגישה  כמו אישה בת 80 חייבת לטפל בזה חחחח

אולי היא תוכל להזכיר?

@anonimit48 

את צריכה טיפול באיזון

היה לי פוסט כמעט אחד לאחד. אני אחפש את מה ששלחת ! שמרתי איפשהו בסוף הלכתי לאחרת 

רק להתקלח 

רק לקלח את הילד ולהלביש

רק לישון

אני אגזול לכן את כל הדף בפורום... אז אוותר

(אבל היום, לשם שינוי מימי שישי, אני אמורה לצאת מהבית לתור עם הבת שלי, וזה בפני עצמו יגזול לי לא מעט זמן...)

בהצלחה!

רק לשטוף כלים

רק לנסוע לקנות בגד לחתונה של אחי (אבל יש לי פה תינוקת שלא משתפת פעולה עם ה"רקים" הקודמים אז אני לא יכולה לצאת)

אה, ובקטנה ככה, רק לארגן את הבית לאורח שבעלי אמר לו שיכול לישון אצלינו, כי ממש אין צורך לשתגע ושיהיה פה מתוקתק זה לא משנה לו אם יהיה פה בלאגן (אבל לי זה משנה!!!)

וכל זה עד 11 וחצי כימאז צריכה לקחת את הילדים מהגן ולצאת

והתינוקת נרדמה עלי הרגע. מה הסיפור??

ממש לא הלוז שה!

חחח מוכר

השבוע באמת עשיתי הרבה כדי שלא יישארו לי הרבה ''רקים" וב"ה אני על המטבח בעיקר ועומדת לסיים

אבל מכירה את זה

מניחה ששבוע הבא לקראת החג יהיה הרבה יותר

ובאסה -- נגמר לי המקום במקפיאים😩

אחרת הייתי מתחילה להכין דברים וחוסכת מלא עבודה רצופה.. 

רק לבשל לשבת

רק לסדר ולנקות את הבית

קטן עלינו, שבת קיץ😝

יש איך להקל על עקיצות שהבת שלי הערצה? אני לא רוצה שהיא תגרד אותו והם יהפכו לפצעים

כן, ישנן מספר דרכים להקל על הגירוד ואי הנוחות של עקיצות חרקים. להלן מספר אפשרויות:

1. למרוח קומפרס קר: ניתן להשתמש בקומפרס קר, כמו מטלית קרה או שקית קרח, כדי להפחית נפיחות ולהקל על גירוד.

2. השתמשו בקרמים או במשחות ללא מרשם: ישנם הרבה משחות ומשחות ללא מרשם שיכולות לסייע בהקלה על גירוד ונפיחות הנגרמות מעקיצות חרקים. חפש מוצרים המכילים מרכיבים כמו הידרוקורטיזון, קלמין או מנטול.

3. קח אנטיהיסטמין: אנטיהיסטמינים יכולים לעזור להקל על גירוד ולהפחית נפיחות הנגרמת על ידי עקיצות חרקים. ישנם אנטיהיסטמינים רבים ללא מרשם זמינים, כגון Benadryl או Zyrtec.

4. נסו תרופות טבעיות: ישנן מספר תרופות טבעיות שיכולות לעזור להקל על הגירוד ואי הנוחות של עקיצות חרקים. ג'ל אלוורה, שמן עץ התה ושמן לבנדר ידועים כולם בתכונות המרגיעות שלהם.

חשוב להימנע משריטת הנשיכה, מכיוון שהדבר עלול להוביל לזיהום והצטלקות. עודדו את בתכם להימנע משריטות ולשמור על האזור נקי ויבש. אם נראה שהנשיכה מחמירה או מלווה בתסמינים אחרים, כגון חום או קשיי נשימה, פנה מיד לטיפול רפואי.

אבל לשים לב שאם צריך למרוח על שטח גדול עדיף להביא טיפות במקום

אגב, לא הספקתי לרשום טתמול.. אבל בכללי אני משתדלת להימנע לגמרי מפניסטיל טיפות, כי הבנתי שזה חומר חזק מאוד..

ובכלל להיזהר עם זה ולא למהר לתת בלי הנחיה רפואית

לא סתם זה עם מרשם רופא

מבחינתה כל פעם שיד צינון שמכביד היא נותנת מרשם כדי להקל..

לטפטף טיפה או שתיים ישירות על העקיצה (במקום לקחת דרך הפה).

זה גםיכול להקל מאוד, ויותר קל לגוף כי זה חיצוני.

לשים כף על האש של הגז לחמם אותה קצת שתהיה חמה אבל לא רותחת ולשים על העקיצה בתנועות סיבוביות כמה פעמים זה מנטרל את החומר של הגירודים 

רק לשים לב - שלא יהיה רותח על מנת לא לגרום לכוויה 

עובד מנסיון 

הרבה זמן במגע אש 

המגע החם הממוקד מועיל 

ברגע ששמים לב לא אמור להיות מסוכן 

גם יכול להיות מסוכן לשים במים חמים מידי 

ב כל צריך לנקוט משנה זהירות 

גם עלי עקיצות עליי.. מקל ממש 

ירקות לבנים- קולורבי כרובית כרוב..

פירות הדר, נמנעת גם ממיץ תפוזים לדוגמא

שוקולד וקפה - כל דבר שיש בו קפאין, חלב.

ואני נמנעת די מהכל כי לא אכפת לי לוותר רק שלא יסבול (וגם אנחנו..) אז לא כזה אכפת לי..

והבנתי שזה לכמה חודשים וזהו, כנראה אני די שורדת

אם יש משהו טעים אני אקח ביס שניים, כשלקחתי יותר שמתי לב שזה השפיע על החלב תוך כמה שעות.. וחבלל

שמתי לב באמת גם על השוקולד ואני נמנעת בימים האחרונים, לא ברור לי עד כמה משפיע... קפאין את מתכוונת גם תה? קולה?

גם לימון בסלט זה פירות הדר.. באסה.

אבל באמת כמו שאת אומרת, אני אמנע מכל מה שצריך. רק שזה יעזור שהיא לא תסבול (ושאני אוכל לישון..). מה שמתסכל זה להמנע ממלא דברים ובסוף היא עדיין סובלת (לא לאכול חלב זאת ממש הקרבה מבחינתי, בד"כ אני חיה על חלבי, ועל שוקולד כמובן...)

מעניין @גוגי גוגי שכתבת פירות הדר, אכלתי תפוז יום אחד וחשדתי שאולי זה מה שגרם לו גזים באותו ערב. 

מההתחלה, למרות שפעם אחת אכלתי בטעות מחא סלט כרוב והייתי בחרדה אחרי כל הנקה וב"ה עבר בלי שום דבר...

חידשת לי לגבי הקטניות. תודה!

ופשוט אחרי תקופה עברו לה הגזים.. 

מרגיש לי שזו איזה שהיא גזירת גורל לתקופה שעוברת בסוף..

אבל איתה אני ממש מרגישה שזה קשור למה שאני אוכלת, כי יש ימים שהיא ממש רגועה ויש ימים שפתאום יש לה התקפים מטורפים... יודעת שכנראה זה לא יפתור את הבעיה לחלוטין אבל לפחות להפחית...

וזה לא בהיכרח קשור לאוכל.

אני יודעת אבל איתה מרגיש לי שזה כן קשור לאוכל כי יש ימים שהיא ממש רגועה ואז פתאום ימים שהיא ממש עם התקפי גזים.. אני ממש מקווה שאני יכולה להשפיע על זה קצת... 

אומרים את זה על רגישות לחלב- שרק אחרי שבועיים של המנעות אפשר לדעת אם זה באמת משפיע כי לוקח שבועיים לחומרים להתפנות מהגוף. אז לא חושבת שזה הגיוני שזה משפיע כל כך מהר האןכל שאת אוכלת

מעניין, אני יודעת שהיו פעמים (בילדים הקודמים) שבטעות אכלתי משהו בעייתי כמו כרוב למשל, והיה התקף נוראי של גזים ממש כמה שעות אחרי. אבל אולי עם חלב זה אחרת באמת

לק"י

גם כשאכלו חלבי.

ראיתי ממש שינוי אחרי 24 שעות

חשוב להתמיד כל יום

אני תמיד מפקפקת בתרופות האלו, אצל אחד הילדים ניסיתי סימיקול ועכשיו ניסיתי של דר קיי ולא ראיתי שבאמת עוזר... אבל אולי ננסה בכל מקרה. תודה!

אין הוכחות שדווקא מאכלים מסוימים גורמים לגזים. ז פשוט תקופה שעוברת...

אם אפשר להקל ברמה מסוימת... יודעת שזה לא חד משמעי אבל לפחות שלא יהיו התקפים חזקים ממש..

זאת הסיבה שצריך לתמוך בראש של תינוק כשמרימים אותו. אם אני לא טועה, רק בגיל ארבעה חודשים בערך הם מצליחים להשאר יציבים לאורך זמן

הקטן שלי בן 3 חודשים ושבוע ואתמול הייתי בטיפת חלב, והראש שלו בכלל לא יציב אמרה שזה עדיין בגדר הסביר בגלל שמחשיבים אותו בגיל חודשיים כי נולד מוקדם

לכן צריך להחזיק להן את הראש...

כי אחיין שלי דיי יצב והיא מידיי.

ואני עדיין לא מבינה איך זה הגיוני אם כשהיא על הבטן היא מחזיקה אותו טוב

ככה זה...

אבל זה האופי הסיוטי ש דימום אחרי לידה. הוא לא הולך ונחלש ונגמר, הוא נגמר וחוזר ושוב נגמר וחוזר.

חצי שנה זה מספיק זמן בשביל להבין מול מה מתמודדים.

תעשו רשימה יחד של מטלות, 

תחלקו לפי מה שחובה ומה שרצוי,

תבינו שאם אתם לא תורידו ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּדברים מהרשימה, החיים יזרקו החוצה חלק מהרשימה ולא בהתאם לתיעדוף שלכם, אז עם כל הקושי צריך להוציא חלק החוצה.

כשהרשימה מוכנה תעשו רשימה של משאבים שעומדים לרשותכם (זמן אבא, זמן אמא, כסף, עזרה מההורים שלכם, עזרה מהילדים שלכם וכו')

ותראו אם אתם מנצלים נכון את המשאבים.

למשל אם סבא וסבתא לוקחים את הילדים פעם ב.. אבל זה בד"כ נופל בימים שאתם יחסית פנויים או שהבית מסודר, אז זה לא נחשב לניצול יעיל.

אם אתם משקיעים המון זמן בלסדר את הבית ובמקוםזה יכולתם לעבוד ולהרוויח יותר כסף מעלות מנקה אז זה לא ניצול יעיל.

בסוף כדי להצליח בנושא שהעלית, צריך קודם כל פניות נפשית. צריך גם כוחות פיזיים כמובן,

אבל לרוב הבעיה היא שלא מתכננים מספיק טוב את השוטף, ולכן זה נזרק החוצה בלי להתכוון.

תחשבי אם הבעיה בעיקר העייפות שלך,אולי עדיף שתלכי לישון ב19:00 נגיד ותקומי רעננה יותר אח"כ,

או לנצל את הבוקר/ לפנות בוקר?

או להתחיל לבשל בחמישי, לנוח צהריים בשישי,להכניס שבת מוקדם ואז יש ערב יחסית רגוע?

אולי החלוקה בינך לבין בעלך לא מקסימלית בהתחשב בכוחות ובמיומנות של כל אחד מכם?

מעלה כמה כיוונים מה אפשר לבחון לשינוי, כי ברור שיש המון מטלות בלנהל בית עם ארבעה ילדים אחרי לידה. ועדיין גם בתקופות עומס חייבים לנהל סדרי עדיפויות כדי לא למצוא את הדברים שחשובים לנו מחוץ ללו"ז כמו שאת מתארת.

דבר ראשון בעיני צריך לזכור שחוויות וזיכרונות אפשר ליצור בכל מקום ובכל זמן.. השאלה ביצירתיות ובכח שיש לך.

אפשר בבית להנות בטירוף עם פעילויו. כיפיות ואפילו סתם בריכה יוצרת עבור הילדים חוויה משמחת ונזכרת! אישית אני מאמינה שאת יכולה לצאת עם הילדים למקומות שיוצרים חויותר אבלאם את לבד זה צריך להיות ממש מקום שמותאם לילדים שובבים שיוכלו להיות משוחררים כמו גימבורי או גן שעשועים שווה שתחום בגדר 

תמונות מצלמות רגע אחד מתוך חוויה שלמה

זה חסרון גדול של דור הרשתות החברתיות

שהכל נראה נוצץ וזוהר מבחוץ. קורין גדעון העלתה לא מזמן סרטון שמראה את הרגעים שמצטלמים יפה, וגך את הרגע שאחרי שהיה ממש לא נוצץ כדי לנרמל לאימהות ומשפחות שחופשות

דבר שני, כל זוג ומה שמתאים לו בשלב שהוא נמצא בחיים ובאופי של בני הזוג

ודבר נוסף, כדאי להתחיל בקטן ולא מ0 ל100.

כדי להתרגל ולדעת למה לצפות. להתארגן כמו שצריך עד כמה שאפשר.בקיצור, להשתפשף..

יש לכם חברים שיוצאים עם ילדים? אפשר לקבוע איתם בפארק עם פירות אחה"צ

אפשר ללכת למנגל איפשהו

אבל צריך להתחיל ממשהו

וגם, את יכולה לחוות דברים גם כשיגדלו עוד קצת. לא חייב בכח להיכנס לתבנית שלא מתאימה לכם

מה מפחיד אותך בלצאת לטיול עם הילדים?

ומה הציפיות שלך מהטיול?

לפי זה להיערך בהתאם, אפשר לבחור מסלול משפחה בטבע/ים/מעיין מקום קטן ורגוע, או מקומות סגורים כמו ג'ימבורי ויש סגנונות שח מקומות גדולים ואטרקטיביים יותר ואז ממש מרגיש כמו לצאת לטיול למשל כמו קיפצובה/שביל התפוזים

צריך כן לקחת בחשבון שבטיול יש רגעים ממש כייפים ושמחים אבל גם זה בא יחד עם רגעים מאתגרים וזה חלק מהטיול (בהקשר לחברה שהראתה לך תמונות.. אם לומר את האמת כמה תמונות יפות ממש לא משקפות את כל החוויה של הטיול)

תכתבי לך את הנקודות שמפריעות לך בלצאת לטיול עם הילדים ואיך את יכולה למצוא פתרונות שייקלו עלייך והחוויה תהיה טובה ונעימה גם בעניין הלוגיסטי.

תאומים, ועוד בגיל שנתיים וחצי, זה אחד הדברים הקשים שיש. אני הפסקתי לצאת לגני שעשועים כשהתאומים שלי היו בני שנתיים. זה פשוט היה סיוט לצאת איתם, כשכל אחד מהם בורח לכיוון אחר... (והיו לי עוד ילדים...)

רק בשנים האחרונות חזרתי קצת לצאת לגני שעשועים (אם כי מעדיפה לשלוח את הגדולים עם אחיהם הקטנים). טיולים מעבר לזה - זה בכל מקרה רק עם בעלי בדרך כלל (אני לא נוהגת).

אפשר לגמרי לייצר חוויות נהדרות גם בבית - משחקייה ביתית, יצירות מיוחדות, שירים וריקודים... זה דורש יותר השקעה ודורש גם ויתור על הסדר בבית, אבל זה שווה וזה בהחלט עדיף בשלב הזה של החיים שלכם.

אז יאללה, תתחילי להסתכל על עצמכם וליצור את התמונות המושלמות עם העיניים הבורקות שמתאימות לכם

הוא לא צריך טיולים מיוחדים, קצת יציאה מהשגרה לפארק רחוק יותר טפחות מוכר, עם קופסת פירות וקופסת ירקות וסנדוויצ'ים יהיה בשבילם חוויה כמו טיול שנתי לצפון.

שבת אצל סבא וסבתא זה חתיכת טיול עם נסיעה ושינה במקום אחר.

זמן איכות, לתת להם ללכלך ולבלגן בבית (צבעי ידיים, בצק, להכין עוגיות, גזרי עיתונים...) יהיה בשבילם חוויה מהממת אם את תהיי פנויה אליהם ורגועה מהבלאגן.

לעומת זאת מסלול ארוך עם הורים לחוצים לא בדיוק יספק להם את הצורך בגיל הזה.

לק"י

הבת שלי בת קרוב לשלוש והיא יכולה במשך שעה לשחק בשני מתקנים ולא נמאס לה.

ולי אין תאומים, ויש לי כבר גדול בן 8 שעוזר.

אבל עם הזמן לומדים להסתדר ולהתנייד.

אם תצאי איתם לפיקניק בגינה נחמדה ותצטלמו בדשא ליד הפרחים, אוכלים וצוחקים תהיה להם חוויה ותמונות.

אם תעשו אח''צ גיגית עם מים במרפסת או תעשו בערב אמבטיית קצף ותצטלמו תהיה להם מזכרת מחוויה...

אם תצאו לקנות ארטיק קרח ותצטלמו איתו גם תהיה להם תמונה של חוויה...

אני חושבת שטיולים לחול אפשר בהחלט לשמור לגילאים הרבה יותר גדולים כשהם יעריכו את זה באמת. אפילו כשיוכלו אולי לממן כבר בעצמם את הנסיעה... 

מצד שני, לא צריך לפחד לצאת. פשוט לעשות דברים תואמי גיל. ותואמים לכמות הילדים/מבוגרים.

לבד את יכולה לצאת איתם אולי מקסימום לפארק או לגימבורי.

למקומות מאתגרים יותר צריך בן זוג או לפחות חברה שתתן גם יד אם צריך (גם אם לה יש ילדים משלה).

וגם עוד טיפה הם יגדלו ויהיה יותר אפשרי להשתלט עליהם.

וגם את תתרגלי ותצברי יותר נסיון איך לעשות את היציאות יעילות יותר.

מספיק פארק נחמד, גן משחקים, פינת חי קטנה (אפילו סתם לראות כלב או חתול זה אטרקציה...)

אני גם חושב שזה לא טוב להרגיל אותם לדברים גדולים כי אז הם ירצו רק עוד ועוד והרף יעלה...

וזה גם כל אחת ומה שנכון לה. אנחנו מטיילים די הרבה, אבל לא בשגרה. בעיקר בחופשים...

המקסימום טיול בעיני זה לפארק חדש או לגימבורי, וכמובן רק כשאתם אחד על אחד.

בגיל הזה הנסיעות הן סיוט והם גם לא צריכים

הם לא מבינים הרבה

אם את רוצה להשקיע אז אפשר פעם גן חיות או משהו דומה

הם יהנו ממש מדברים כמו צבעי ידיים, קצף גילוח, משחקי מים במרפסת אם יש לכם (בריכה יותר מ0חיד בעיני... אני ממלאה גיגית ונותנת להם לשחק ולהשפריץ)

חכי, הם יגדלו ואז תוכלו יותר לטייל

מסכימה עם מי שאמרה להיזהר לא להתחיל עם רף מידי גבוה כדי שיהיה לו לאן לעלות

הגדולים שלי היו קטנים, הייתי מטיילת איתם הרבה, אהבתי לטייל ולצאת, זה היה קשה כל פעם וגם לא ממש מהנה. כשהם גדלו זה השתפר והתחלתי גם להנות, אבל תמיד היתה גם מורכבות.

בן ה3 + שלי היה בגן חיות לראשונה בגיל 3, המחשבה לרוץ אחריו בגיל שנה- שנתיים בשמש, השאירה אותי כל פעם בבית, מקסימום יצאנו לגינה גדולה פעם ב..

זה לא אומר שלא היו לו חוויות או תמונות, אפשר לחוות בבית, בגינה ובסופר. אפשר לצלם על הספה, במרפסת ובחצר.

גם היום שהוא כבר יותר ממושמע, אני לא ממהרת לצאת איתו ומתאימה כל יציאה לכוחות ולסבלנות שלי.

למדתי גם שחוויות יכולות להיות הכי פשוטות שיש: לשחק ביחד/ לדבר ביחד/ להכין אוכל ביחד/ לסדר ביחד

ילדים בעיקר רוצים להרגיש חוויה משותפת חיובית עם ההורים ולאו דוקא טיול או אקסטרים.

אני לא בטוחה שהיא עדיין עובדת במאוחדת אבל שווה לברר

לק"י

זה ממש מובן למה לא נחת מספיק, קשה להיות בחוסר תפקוד, ואז להמשיך לנוח גם כשמרגישים טוב.

תנסי להוריד הילוך כמה שאפשר, לעשות כל מה שאפשר בישיבה: קיפול כביסה, בישול, מקלחות.

ולנוח בבקרים.

לבשל דברים פשוטים, לקנות דברים חצי מוכנים.

החלמה מהירה!!

התחושה של התסכול שלך ממש מובנת, אבל תנסי לזכור שאת לא אשמה. 

יש קושי נפשי מאד גדול בלהיות מוגבלת תקופה כל כך ארוכה וזה ממש טבעי שרצית לפרוק קצת ולזוז. 

מובן גם למה בעלך עצבני ומותש - באמת זה קשה, והוא שקוף עוד יותר מהיולדת, כי "מה הוא כבר עשה"

נראה לי שבשלב ראשון שבי איתו לשיחה. תסבירי לו כמה את רואה אותו ומעריכה את מה שהוא עושה. תודי לו על הדאגה והאכפתיות ותסבירי לו כמה היה לך קשה השמירה בהריון ושהיית צריכה לזוז קצת אבל את מרגישה שאת חייבת לחזור לנוח, ואז תנסו לחשוב ביחד איך אפשר להקל על *שניכם* - אם זה לקנות עזרה בבית בצורת בייביסיטר, נקיון, ואולי אפילו מישהו שאתם סומכים עליו שיבוא לבשל אצלכם תחת השגחה שהכל מותאם לילדה. 

זה הרבה כסף, אבל שווה את הנפש והגוף של שניכם. 

ובנוסף, יכול להיות שהרבה בסביבה כבר "מצפים" שתרגישי טוב, אבל אולי תוכלו למצוא כמה בסביבה הקרובה שאפשר לשתף אותם בקושי ופשוט לבקש עזרה. זה מביך אני בטוחה, אבל יכול כל כך להקל, גם טכנית וגם רגשית, לדעת שאתם לא לבד בזה גם אם עבר זמן. 

בהצלחה ❤❤

קורה אנחנו בני אדם.

אולי כדאי להתחיל במכתב לבעלך שאת מתארת את ההערכה כלפיו על הכל, ושאת מבינה שעשית טעות ואת משלמת עליה ביוקר אבל את הגלגל אי-אפשר להחזיר אלא צריך להסתכל מה הלאה.

לגבי יעילות, את יכולה לעשות דברים בשכיבה, לספר סיפור, להניק וכדו'.

תשומת לב זה ממש נצרך בשלב הזה לילדים זה יעזור גם לבעלך שהם יהיו פחות נודניקים.

תקחי משככי כאבים, ותשכבי לנוח.

תחלקי את הבישולים לכמה שלבים נפרדים ככל שניתן ותנוחי בין לבין.

בהצלחה ותרגישי טוב!

היא לא מיובשת?

תור לרופא רק מחר..

של ילדים עם חולשה והקאות שהסתבר שבלעו עצמים זרים.

לארוצה להפחיד, אבל אולי כדאי להיבדק 

יש רופאי ילדים אונליין  ברוב הקופות מהערב עד הבוקר.

רפואה שלמה! 

אבל אנסה לבדוק איך להתייעץ

היא קמה בבוקר קצת הפוכה כזאת.. חסרת כוחות

ממקור ראשון.. לא יודעת אם זה המקרה אצלכם

לפעמים נוצר לחץ על הראש מקשתות לשיער עד כדי כך שממש מקיאים.

מכירה ילדה שהייתה מקיאה כל הזמן לפחות פעם או פעמיים ביום עד שההורים עלו על זה שהקשתות ממש לוחצות לה על הראש

ויכול להיות שהיא פשוט רעבה?

ואכלה לפני שעתיים קצת פנקייקים עם גבינה לבנה ומלפפון

היה לבן שלי גם בערך אותו גיל 

נלחצתי שכואב לו הראש והלכנו לרופא,

והכל היה בסדר, וירוס שעבר.

והרופא אמר שיש דבר כזה ילדים שכואב להם הראש כשהם חולים..

כאב ראש יכול להיות גם מהחום עצמו.

ואגב, אצלנו ממש לפני שבועיים שלושה, חום גבוה וכאב ראש לבת שש, התגלו כסטרפטוקוק בגרון, למרות שהגרון בקושי כאב לה 

מן הסתם שזה וירוס אבל אולי התייבשה ולפעמים כאב ראש והרבה הקאות יכול להעיד על משהו חמור יותר. תרגישו טוב! 

התייעצתי עם אחות והיא אמרה שכרגע בגלל שעשתה פיפי אפשר לחכות לבוקר. אםמחמיר בלילה אתייעץ שוב. 

יש לנו תר לרופאה מחר בבוקר

אלך אחתה לרופאה עוד מעט..

אבל מתלבטים לגבי שבת. אמורים לנסוע לבדוק יישוב שאנחנו רוצים לעבור אליו.. נראה לי לא שייך אם היא חולה. אבל אם מחר היא תקום אחלה אזיהיה לנו ממש חבל לדחות את השבת.. ולהודיע רק מחר בבוקר זה מאוחר.. 🙈

עם הרופאב תדעי יותר את הכיוון... גם לגבי שבת

ומה שלומה היום?

אמרה שלדעתה זה וירוס. אבל אם לא משתפר עד מחר אז לכץ למיון.

היא לא חשבה שזה התייבשות למרות שאני נוטה שכן. לא יודעת מה לעשות. 

היא פחות מקיאה או פחות מתלוננת על כאב ראש?

קצת יותר מדברת.

אבל עדיין מקיאה ומתלוננת על הראש.. 

בעלי אמר שאני סתם לחוצה ושכל פעם הלכנו אמרוא לנו שזה כלום.. 

שלא תיכנסו לשבת ככה

אז לדעתי עדיף עכשיו ולא מחר.

את שבת הייתי מבטלת אני חושבת.

להמלצה שאם מיון ללכת כבר היום

גם בגלל שבת.

ובעיקר שראש והקאות זה סימן הזהרה שמצריך בדיקה

היא התעוררה משנת צהריים קת יותר בטוב. שותה כ כה דק'כמה שלוקים ויותר חיונית. 

את שבת דחינו למרות שבא לנו לקבל החלטה לאיפה עוברים.. 

קמה כרגיל.. כאילו לא היה כלום אתמול.. 

ולא שייך להודיע עכשיו שכן מגיעים..

(ואין לי כוח לבשל לשבת)

היא צריכה להתאושש..

כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות..

וב"ה שהיא מרגישה טוב.

אולי כל זה נועד בשביל שלא תסעו השבת 🤷🏼‍♀️

חסידויות)

מופעים מלאים של אנדרדוס

מופע מלא של אורי חזקיה 

לנו היה כיף לראות יחד את "עוד ניפגש", אבל זה ממש לא קומדיה חח

גם 84 היה נחמד

עוד ניפגשו ראינו

ותודה אהובה! באמת מתגעגעת לפה המון

בוא נראה איזה מחיר הגמילה שלי תשלם בעקבות הקפיצה לפה

לראות את הקשר בין הדורות ואיך זה משפיע על שני הצדדים

מקווה שהשהות פה בפורום רק תעשה לך חשק לעוד🥰

"קופה ראשית" יחסית נקי

ואת הריאליטי "מבחן ההורים הגדול" עם מנחה עינת נתן

וגם "עוד ניפגש" אהבנו .

איפה ניתן לראות?

בחורים טובים

נקי לגמרי- זה בקלות יכל להיות סרט חרדי.. 

בחורים טובים 2022 עדכוני סרטים וסדרות📺🎬.mp4

אבל מבחן ההורות הגדול!

לא מסכימה עם הפורמט אבל זה מעורר מחשבה ממש!!

צעצוע של סיפור 1 של סרטים וסדרות בדרייב

הקול בראש לא מצאתי בדרייב. אוחי יש בסרטים טיוי

איך לנקות אחרי שהיה לנו קן ציפורים בחלון

אם היה לכם קן ציפורים בחלון שלכם, חשוב לחכות עד שהציפורים יצאו לפני שמוציאים את הקן. ברגע שאתה בטוח שהציפורים עפו משם, אתה יכול להסיר בזהירות את הקן ולהיפטר ממנו כמו שצריך.

אם הקן עשוי מחומרים טבעיים, כמו זרדים ודשא, אפשר לעשות קומפוסט. עם זאת, אם הקן עשוי מחומרים סינתטיים, כמו פלסטיק או חוט, יש לזרוק אותו לפח.

לאחר הסרת הקן, מומלץ לנקות את האזור מסביב לחלון כדי להסיר פסולת או לשלשת שהשאירו הציפורים. השתמש בתמיסת מים וסבון עדינה כדי לנקות את האזור, והקפד ללבוש כפפות כדי להגן על הידיים שלך.

הגוזלים עפו, הם כבר לא יחזרו בטוח?

אם הגוזלים עפו משם, לא סביר שהם יחזרו לקן. ציפורים בדרך כלל אינן עושות שימוש חוזר באותו קן עבור דגלים מרובים, וברגע שהגוזלים יצאו, סביר להניח שהם ימצאו מקום חדש לבניית קן עבור הגוזלים הבאים שלהם.

עם זאת, זה עדיין רעיון טוב להסיר את הקן ולנקות את האזור כדי למנוע מציפורים אחרות לבנות קן חדש באותו מקום. זה יעזור למנוע כל נזק אפשרי לחלון או לבית שלך, ולהבטיח שלציפורים יהיה מיקום בטוח ומתאים לבנות את הקן הבא שלהן.

לא כדאי אקונומיקה?

אמנם אקונומיקה היא חומר חיטוי רב עוצמה, אבל לא מומלץ להשתמש בו כדי לנקות אחרי קן ציפורים. אקונומיקה עלולה להזיק לציפורים וחיות בר אחרות, והיא גם עלולה לפגוע במשטחים סביב הקן.

במקום זאת, עדיף להשתמש בתמיסת מים וסבון עדינה כדי לנקות את האזור סביב הקן. זה יעזור להסיר כל פסולת או לשלשת שהשאירו הציפורים, וזה בטוח הן לציפורים והן לסביבה.

אם אתה מודאג מהתפשטות המחלה, אתה יכול גם להשתמש בחומר חיטוי בטוח לציפורים כדי לנקות את האזור. חומרי חיטוי אלו תוכננו במיוחד לשימוש סביב ציפורים וחיות בר אחרות, והם לא יפגעו בציפורים או בסביבה.

איזה חומרי חיטוי יש כאלה

ישנם מספר חומרי חיטוי בטוחים לציפורים שבהם אתה יכול להשתמש כדי לנקות את האזור סביב קן הציפור. להלן מספר אפשרויות:

1. F10SC: זהו חומר חיטוי וטרינרי בטוח לשימוש סביב ציפורים ובעלי חיים אחרים. זה יעיל נגד מגוון רחב של חיידקים, וירוסים ופטריות.

2. Virkon S: זהו חומר חיטוי וטרינרי נוסף שבטוח לשימוש סביב ציפורים. זה יעיל נגד קשת רחבה של פתוגנים, כולל שפעת העופות ומחלת ניוקאסל.

3. הצלה: זהו חומר חיטוי ידידותי לסביבה בטוח לשימוש סביב ציפורים וחיות בר אחרות. זה יעיל נגד מגוון רחב של חיידקים, וירוסים ופטריות, והוא עשוי מרכיבים טבעיים על בסיס צמחי.

בעת שימוש בחומר חיטוי, חשוב לעקוב בקפידה אחר ההוראות וללבוש כפפות כדי להגן על הידיים. הקפד לשטוף את האזור היטב לאחר הניקוי כדי להסיר שאריות מחומר החיטוי.

להבא ברגע שאת רואה על החלון זרד אחד כבר תעיפי

כמו צ'אט GBT

פשוט חבל להסתבך כ פעם מחדש

זוגיות זה לא תלותיות

ואני לא מכימה ע אן מה לבר

כשלא טוב לנו

אז מברים

ומקשיבים

ונפתחיםדלעוד אופציות

התחושות שזה מעלה בה

שיהיה תלותי כמה שבא לו. בסוף הוא ילמד להתנהל אחרת

ברגע שזה מפעיל אותה נגד הרצון שלה ונגד ההגיון בהתאם לצורך האמיתי שלה, אז זה הופך להיות בעייתי

זה לא מקובל שם. 

זה לא נעים לו, שהוא יגיע לבד כשכולם מגיעים זוגות זוגות. 

מה שהפריע לי, 

זה שכשמישהו מהאחים לא יכל פעם- היינו מבטלים תמיד. גם אם זה היה רק אח אחד. 

ופה כשזה אנחנו- מותר לעשות בלעדינו.. 

הוא מגיע לבד כי את חייבת ללמוד למבחן...

ואולי זו הזדמנות, שיגיע לבד ויעזור גם לאחרים להרגיש שזה לגיטימי...

הציפיה להגיע תמיד יחד לכל אירוע היא הזויה.

לכולם יש עומס ולא תמיד הכל מסתדר לכולם.

זה לא קודש קודשים וזה שעושים את זה ככה- פה הבעיה. (לא מדברת על שבתות וחגים כמובן)

כמובן אם זה ממקום טכני ולא ממקום של פגיעה.

את חייבת להסביר את זה לבעלך.

מילא כשהסיבה העיקרית היא כי זה פוגע בך

אבל למה צריך לבטל לשניכם כי לך יש מבחן אז את לא יכולה להגיע?

אתם זוג, נכון, אבל אתם עדיין אדם עצמוני...

קחי ממני כלל ברזל: את קודמת להכל!

ושוב: את קודמת להכל!

בעלך צריך לנתק את חבל הטבור. ואם לא יעשה כן - שיפסיד.

יש לך מבחן שעושים אחת לכמה חודשים, נכון?

ואת לומדת לקראתו ומשקיעה, נכון?

ועוד מבחן זה עוד זמן של הכנסה נמוכה, עומס כלכלי, עומס נפשי, ועוד עלות וזמן לימודים

של מבחן נוסף, נכון..?

אז כרגע שום דבר לא מעניין אותך חוץ מהמבחן. שום דבר!

ואפם בעלך לא מוכן ללכת בלעדייך, זה בעיה שלו. אבל את לא צריכה ליפול לרגשות אשמה

כי יש לך חיים ורצונות והמון סיבות הגיוניות למעשייך שמתנגשים עם העקרונות שלו..

לדעתי את צריכה לעבוד על עצמך ועל נקודת המבט שלך בכל הנוגע לעניין הזה של נפרדות, לקיחת אחריות על רגשות של אחרים,

לקיחת אחריות על החלטות של אחרים, והצורך הזה בלפתור בעייות על חשבונך..

חיבוק ענק מאמוש

זה לא פעם ראשונה שאני ניגשת למבחן הזה.. 

ומפסידים אירועים וכו'.. 

ובסוף אני לא עוברת. 

אז ההרגשה שלי והלחץ הם כנראה בגלל הפחד שלי להיכשל.. 

זה ממתקיים בכל מקרה כרגע.

אז אם מתחשק לו ללכת, שיגיד שהעבודה בוטלה ויצטרף.

הכי טוב גם בשבילך. ת7כלי לשבת ללמוד בשקט.

מה בעצם הנקודה שקשה לך פה.

את פותחת בזה שאת מרגישה אשמה על זה שבעלך צריך להפסיד בגלל אירועים משפחתיים (ובתגובה בהמשך ירדת יותר לעומק הנקודה שאת גם חוששת שלא תעברי את המבחן, וזה מוסיף ללחץ שלך ולהרגשה הלא נעימה, כי כביכול אם לא תעברי אז כל הוויתורים היו לשווא).

ומצד שני, בהמשך ההודעה הפותחת וגם בהודעה נוספת בהמשך, נשמע שבעצם יותר מפריע לך שהאירוע יתקיים למרות שאתם לא יכולים להגיע. ושבעצם היית מרגישה יותר טוב אילו היו מבטלים הכל, כדי שלא תפסידו (כמו שעשו אצלכם בפעמים קודמות).

אז מה באמת העניין? מה הנקודה שקשה לך פה?

העניין זה ההרגשה הלא טובה שלך על עצמך? או הכעס על המשפחה שלא מתחשבים (ושכביכול בגלל שלא ביטלו בגללך אז בעלך מפסיד, כי אם היו מבטלים אז הוא לא היה מרגיש מפסיד, כי לא היה כלום?).

קשה לך ללכת לארועים שלהם אבל את נעלבת שעושים בלעדיהם.

בכללי הקשר איתם מאד מורכב לך נפשית.

מזכירה לי מאד את עצמי... זה מבלבל

אבל עזבי את זה עכשיו, תעבאי את המבחן ואז תעשי לעצמך סדר בראש:

על מה אני כועסת? 

מה בדיוק מפריע לי?

ממה זה נובע?

האם יש כלפיי כוונות רעות?

האם אני רואה את הדברים בצורה אובייקטיבית או שזה יושב על עניינים מהעבר?

בקיצור כשיהיה לך נחת (לא עכשיו!) שבי עם עצמך ותפרקי את התחושות שלך לגורמים,

זה יעזור לך לעשות סדר על מה נכון להאבק ואיפה צריך לשחרר,

ובכלל לחשב מסלול מחדש בכל היחס שלכם בתור זוג לארועים משפחתיים עתידיים. בהצלחה

או עם חברים?

או שהם מנותקים לגמרי מכולם?

עם הגיסה ניסיתם ליצור קשר לא דרך האח?

הם גרים בסמיכות לשתי אחיות של גיסתי. אני יודעת גם שהם מבקרים אצל ההורים שלה, אבל לא יודעת באיזו תדירות.

עם הגיסה לא ממש יצא לי ליצור קשר. ניסיתי כמה פעמים בשנה - שנתיים הראשונות, אבל לא היתה הענות מצידה. גם אחיות שלי ניסו בעבר. עכשיו מרגיש לי קצת לא שייך

ההורים ביקשו שלא נלחץ עליו בנושא. כן עלו דברים נקודתיים מדי פעם

אבל מרגיש לי יותר שזה מחשש שיקרה כמו עם אחות של אמא שלי שמנתקת לחלוטין קשר פעם בכמה זמן

ואולי לא

אבל אני בעד שיח פתוח אם משהו יושב על הלב

או שזה לא היה קשור בכלל לפתוח את הנןשא?

ההורים שלי מתנגדים לכל תקשורת שתיצור אצלם לחץ ואולי תגרום להם להעלם לחלוטין.

כן יצא לי ולאחרים להגיד לו כשהוא לא ענה לטלפונים לתקופה ארוכה. בדרך כלל עוזר לזמן קצר ורק מול האח שאמר לו

בבית קפה ושואלת טם הכל בסדר ומשתפת שהוא חסר לך

אם אתם ככ קרובחם, לא רועה מה הבעיה

מבינה את ההורים שחוששים, אבל אם זה יושב עלייך אז חבל לאגור

אולי הצד שהוא יציג מזווית הראייה שלו יסביר את הדברים

ובסוםו זל דבר, זו באמת החלטה שלו, עם כל הכאב

אבל לא הייתי מוותרת על לנסות

אבל אולי באמת זה מה שצריך לעשות

ייתכן שרצף נסיבות מתגלגלות גרמולריחוק

אולי היו להם ציפיות מכם

אוליהכלה לא הרגישה בנח

לא משנה מוצדק או לא

אבל יתכן שבם בגלל זאתם כבר לא קרובים כמו פעם והמשפחה שלה כן, אז זה מזין את זה בנוסף

מה שכן הטיסה לחצי שנה זה באמת מוזר אז לא יודעת

אני עדיין בעד לבקש את קרבתו

לדעתי יש אפשרות לתקן

הפחד לדבר לא יניב תוצאות אולי רק יעמיק את הקרע

שתיצור אצלם לחץ

נוצר מצב שאין כל תקשורת.

ואז המרחק בינו לכולכם רק גדל והולך

ובאופן עקיף אתם גורמים לנתק שאתם כל כך חוששים ממנו

תפתחי מולו את הנושא 

לא בהאשמות כלפיו ולחץ של למה אתה לא מגיע/מתקשר?

אלא מתוך מקום אוהב,

תספרי לו שאת מתגעגעו,

את מתגעגעת למה שהיה בניכם פעם.

שהוא חשוב לך ואת רוצה אותו בחיים שלך.

ושאת רוצה שיהיה דוד לילדים שלך

ואת לשלו.

לא באופן ביקורתי אלא לשקף לו שאתם מתגעגעים אליו ולא מבינים למה נוצר נתק. אולי אפילו לשאול אם הכל בסדר (כשאשה נמצאת במערכת יחסים כזאת זה מדליק אלף נורות אדומות…)

יש גם אלימות בתוך המשפחה מצד נשים, בד"כ מילולית נפשית. אני לא יודעת אם רלוונטי לכם אבל אולי כדאי לבדוק את זה. שאשתו לא "מורידה" אותו ולא גורמת לנתק מהמשפחה... זה נפוץ הרבה יותר ממה שחושבים.

יש סיכוי אפילו קטנטן שהוא לא יודע כמה הוא משמעותי עבורכם?

אולי הוא פשוט לא מבין כמה הוא חסר לכם ואף אחד לא לוחץ עליו או אומר משהו אז הוא ממשיך לא להבין.

לא יודעת מה מתאים למשפחה שלך אבל אולי בתור התחלה תנסי להזמין אותם לחג/שבת/ארוחת ערב

תספרי להם שהם מאוד חסרים לך ושאת ממש תשמחי שהם יגיעו

מה שכן לחזק קשר מחדש יכול לקחת קצת זמן

כדאי לא להתייאש ולנסות כמה פעמים

אין לי מילים. רק חיבוק גדול.. נשמע כואב מאוד מאוד

נשמע ממש כואב

וקשה.

קודם כל חשוב לדעת שיש לפעמים לאנשים מורכבויות מול עצמם או מול ההורים או מול המקום שלהם במשפחה

(כתבת שהוא לא היה ממש חלק) או מול המקום ממנו באו- נניח ישוב בסדנון מסויים, או החברה שבה גדלו,

שגורמת לשמור איזשהו מרחק.

יכול להיות שיש משהו שהורים שלך יודעים ואתם לא, יכול להיות שזה שלו באמת,

יכול להיות שזה קשור גם אליה ומשולב...

יצא לי לא מעט לשמוע על גברים שאחרי החתונה הקשר שלהם עם המשפחה הוא יותר מרוחק, וזה תלוי הרבה בנשים שלהם.

ברוב המשפחות שאני מכירה, מפגשים ויוזמות וגיבושים משפחתיים

הם יוזמה שמגיעה הרבה מהצד הנשי, בנות/אחיות וגם גיסות

גברים לפעמים פחות מחוברים לצורך הזה.

ואולי אשתו ביישנית או פחות מתחברת לסגנון ולכן זה מחזק כת ההתרחקות או פשוט חוסר עניין.

אפשר לנחש כיוונים, אבל קשה לדעת מה קורה כאן באמת.

אני חושבת שאם זה כואב לך, ואם גם היה ביניכם קשר קרוב, כדאי לנסות לחדש את הקשר איתו.

אפשר להתקשר, אפשר לכתוב לו מכתב ולשאול אותו מה העניין, אפשר לקבוע איתו באיזה ערב ולשבת שניכם לאכול.

ואולי אם הקשר יתחזק לנסות להזמין אליכם לשבת ולראות אם זה משהו אישי מול כלל המשפחה או קושי מול בית ההורים או שישתף אותך מה העניין...

מה אומר לך הבטן?

זו גיסתך שלאט לאט מנתקת אותו מהמשפחה,

או שאולי יש איזה משהו עדין, רפואי (אולי נפשי) שמישהו מהם עובר והם רוצים להשאיר חסוי?

או משהו אחר?

יכולה להגיד לך שאני מכירה מקרה דומה, ושם זה היה כי האישה הרחיקה את הבעל.

אבל יכול להיות מאוד שכאן זה בגלל סיבה אחרת.

שהאשה ממש מחוברת למשפחה שלה ובעלה זורם איתה, הוא די נספח.. והיא לא ממש רואה את המשפחה שלו ולצערי הוא לא מרגיש צורך לחזק גם את הקשר עם המשפחה שלו כי טוב לו עם אשתו והוא פשוט לא מבין את הצער שזה גורם להורים.. והיא לא מבינה את החלק שלה כלפי ההורים שלו.

אני חושבת שצריך לתת להורים משני הצדדים את המקום שלהם מי פחות מי יותר.. תלוי בטיב היחסים ואופי המשפחה.. אבל יכול להיות אני מניחה במקרה הזה שהיא פשוט לא נותנת מקום לעולם שלו.. והוא גם לא דורש זאת.. הוא פשוט מובל אחריה... ויכול להיות אלף ואחד דברים, רק נותנת כיוון למחשבה. 

וגם אם זה להחזרה אחרי הפסקה של שבוע, המשמעות להחזרה לא בזמן היא שבוע לא מוגנת. בדכ זה ממילא מתקזז עם 7 נקיים.

בהצלחה רבה, אנונימית יקרה

ראיתי שענו.. אני בלי טבעת עכשיו, אמורה להכניס עכשיו אחת חדשה והרופאה שלי זמינה רק ביום שני

בעיקר חשוב לי שעוד חודש נהיה מותרים! תוכלי לשאול אם זה סבבה מבחינת דימום להכניס בשני במקום היום? בשביל להיות מוגנת אני אוסיף נרות או משהו כזה עד שהטבעת תהיה בטוחה מבחינת הגנה

אבל רוב הסיכויים שזה לא ישנה. מלבד עניין המניעה שנדחית בשבוע/שבועיים לא זוכרת

בכל מקרה בשביל להיות מותרים עוד חודש אפשר לחבר טבעותק. כדאי במקרה כזה לא למשוך את הטבעת הראשונה יותר מ21 יום

ועוד דבר- אפשר לנסות מחר בבוקר להשיג כל רופא שזמין באונליין אם זה לא פעם ראשונה מאמינה שיתנו מרשם בקלות 

לגבי קופות אחרות לא יודעת..

ככה היה לי בלאומית. אם זה מרשם המשך ולא פעם ראשונה אין שום בעיה, בטח למרשם לטבעת אחת בלבד. כדאי לבדוק בקופה שלך. בדכ מספיק אפילו תור טלפוני לזה 

בבוקר. גם רופא משפחה .

זה אומר ששתכניסי באיחור אבל אשל כמה שעות וולא של ששלושה יימים

בתוקף כמובן וחדשות לגמרי 

אם רלוונטי תכתבי לי ואשלח מסר מהניק המקורי

ולא הצלחתי

תוכלי לשלוח לי מסר?

מה יפריע לך יותר 

הפאדיחות והלחץ שיגלו

או ההרחוקות לעוד יום

לפי מה שיותר ...

1. הפאדיחה: אולי יעזור לבוא מתוך מחשבה שמה שהגיסות והחמות יגלו הוא שאת שומרת טהרה וזה הרי לא חדש להן?

2. המצווה- מודה שבסיטואציה דומה היינו יחד רק בבית, ביחוד שבליל שבועות ממילא הבעל לומד

יותר פשוט לייבש את השיער מבשבת

כמו השנה, גם אז היה יומיים חג (ואז טבילה נדחית ביומיים ולא ביום אחד)

וזה היה פעם ראשונה שטבלתי בשבת! אף פעם לא עשיתי אץ זה קודם.

והייתי מאד לחוצה מזה...

ועבר בשלום, ב"ה...

מצד שני, לא התארחנו. מאמינה שזה מאד משפיע...

אבל למה חייבית להתארח? אצלי זה ממש שיקול!

לכן הדילמה...

זה מותרלגמרי ואף רצוי בליל טבילה

אין לי פתרון בשבילך לגבי הטבילה כי אני דוחה אבל מבחינת התפיסה -- תשחררי את אי העימות

השם שמח באיש ואישה שנמצאים ביחד בקדושה וטהרה

הייתי חודשיים אחרי לידה וזאת היתה טבילה ראשונה

התארחנו רק בסעודה 

אז זה פחות מחשיד כי הגענו סמוך לסעודה והכל היה בסדר

אחרי הסעודה חזרנו הביתה השכבנו את הילדים וכו ואחכ הבעל הלך ללמוד..

אני הייתי מתחמקת מהאירוח ונשארת בבית, ממציאה איזה תירוץ...

יצא לי שטבלתי במוצאי חג או שבת אבל ישר אחרי המקווה נסענו הביתה, אני פחות מתחברת לשהות ארוכה אצל המשפחה.. 

מקווה שתצליחו למצוא פיתרון..

וגם אם לא אהיה אצל חמותי, אניגרה ביחידה אצל ההורים שלי וסעודות תמיד איךם, אז אם לא חמותי, אמא שלי תדע, ולפעמים חמותי יותא טקטית מאמא שלי בקטע הזה (אמא שלי יכולה חופשי כשאני חוזרת להתחיל לברך אותי בילדים, ושלום בית, ושנהנה יחד תמיד וכל מיני כאלו. חמותי בחיים לא תגיד שהיא שמה לב)

מצד שני, השבת אנחנו נוסעים לשם, אז ההורים שלי יצפו שבחג נהיה אצלם. ואני לא אוהבת לא להיות כשהם מצפים...

והמקווה איפה שההורים של בעלי יותר יפה (רגיל אני נוסעת למקווה אחר באיזור מגוריי, בחג לא אוכל לעשות זאת והמקווה הקרוב ישן...) 

אבל אין מצב אני דוחה. גם ככה יצא לי הפסק מאוחר בגלל שהייתי בלחץ.... 

הקטנים יושבים בשולחן אוכל ולא נוגעים בכלום. במקסימום ביצה קשה...

אכילה בררנית אצל ילדים: מה אפשר לעשות? | שירותי בריאות כללית

6 צעדים שישפרו את הרגלי האכילה של הילדים שלכם:חשיפה קבועה למזון חדש

חשיפה למגוון רחב של מזונות בילדות עשויה להקטין את שכיחות התופעה ולעודד הנאה מאכילת מזונות חדשים. המשיכו כל הזמן להניח על השולחן מזונות חדשים. אם הילד אינו רוצה לנסות אותם - אל תכעסו. במקום להביע אכזבה או כעס כדאי לומר: "לא נורא, אנחנו מאמינים שתטעם את זה בפעם אחרת".

צאו עם הילדים לקניות

בקשו מהילדים שיעזרו לכם לבחור פירות וירקות, גבינות שונות או כל סוג מזון שהייתם מעוניינים שיטעמו. שיתוף הילדים בחוויית הבחירה והקנייה מגדיל את המעורבות שלהם - מה שעשוי לשפר את ההיענות שלהם לנסות מזונות חדשים.

בשלו ביחד

שתפו את הילדים בהכנת הארוחות. אפשר לקנות לילדים סינר וכובע של שף ולהפוך את הכנת האוכל לחווייתית יותר. אם תישאר אצל הילדים חוויה חיובית מהעיסוק באוכל - זה יגדיל את הסיכוי שיאכלו ממה שהכינו.

היו יצירתיים

הפכו את המנות לאטרקטיביות ומזמינות יותר לילדים. אפשר להכין כריכים מקושטים או ליצור פרצוף באמצעות פירות וירקות חתוכים. ילדים, בדומה למבוגרים, נהנים יותר לאכול מזון שמוגש בצורה אטרקטיבית בצלחת.

גם אם הילד הסכים לטעום רק מעט, עודדו ושבחו אותו על כך. נדרשת חשיפה ממושכת ועקבית לאותו סוג מזון כדי שהילד יאכל אותו באופן קבוע.

דוגמה אישית

קיימו ארוחות משפחתיות ככל שניתן. ההורים מהווים מודל לחיקוי בהקשר להתנהגות האכילה ומגוון המזונות המועדפים.

חשוב שההתייחסות לאוכל תהיה עניינית ולא "רגשית". כשאתם אוכלים יחד קיימו את הארוחה באווירה נעימה, הימנעו מהפעלת לחץ - כולל לחץ חיובי.

התרכזו בצלחת שלכם ולא של הילד - אחריות ההורה היא לספק מזון איכותי ומגוון לזמני ארוחות ולדאוג למיקום הארוחות ובאחריות הילד לבחור ולאכול מתוך מה שמוצע לו.

טיפים לעודד את הילד לנסות מזונות חדשים

1. כדי שילד יתנסה במזון חדש הוא צריך להיות ברמת רעב מספקת ולכן כדאי לבדוק שיש טווח מספק של שעות בין הארוחות. גם אם אתם חושבים לעצמכם ש"הוא בקושי אוכל אז לפחות יהיה לו חטיף קטן" – אל תתפתו, החטיף רק יסתום לו הקיבה במזון לא מזין ויפגע לו בתיאבון לקראת הארוחה הבאה.

2. נסו להמעיט בשתייה ממותקת: שימו לב שהכמויות אינן מוגזמות ושהילד לא משתמש בשתייה כתחליף למזון.

3. העניקו למאכלים שמות מדליקים - השם שאנו מעניקים מזון יכול לעשות הבדל גדול באופן שהילדים תופסים אותו. באחד המחקרים, כאשר החוקרים קראו לירקות בשמות כמו "גזר רנטגן" או "נסיכת אפונה", הם גילו שיש 60 אחוז יותר סיכוי שהילדים ירצו לטעום את הירק.

4. נסו להציע להם מאכלים חדשים כשהם נמצאים עם חברים. במקרים רבים ילדים יסכימו לנסות מזונות שחברים אוכלים או מחבבים. בנוסף, כשהם אוכלים מחוץ לבית – בגן או אצל חברים, הם חשים פחות מתח ולחץ סביב נושא האוכל. 

בהחלט אאמץ טיפים. את חושבת שזה לא מאוצר מידי להתחיל בגיל 7?

יש לי ילד שאוכל רק לחם לבן (ומחמצת) לצורותיו, גבינה, קטשופ, גבינה צהובה, תפוחי אדמה, חביתה, אטריות, שניצל טבעול ותפוח. (כשאני מפרטת זה נשמע פתאום הרבה )

עשינו לו בדיקות דם ולא חסר לא כלום, אז פשוט הרפינו. אולי כשיגדל הוא ייפתח לעוד טעמים (כמו שקרה לי - הייתי די כמוהו כילדה) ואולי לא. אין הרבה מה לעשות מול זה...

יש לי עוד ילדים בררניים ברמות שונות, ובאמת חלקם התחילו להסכים לאכול עוד דברים פתאום במהלך חייהם, ובלי שהתעקשנו איתם.

זו הדרך היחידה, נראה לי. להמשיך לחשוף את הילדים למאכלים נוספים (שפשוט יהיו בבית) ולהתפלל שאולי הם ירצו מתישהו לאכול מהם...

לגדולים בנפרד לקטנים בנפרד א. צהרים וערב. במקום שתהיה ארוחה אחת סיר אחד שכולם יאכלו ממנו אז צריך גם לטגן שניצלים גם להכין בשר גם בערבכנ"ל. חוץ מזה שכל יום אני מכינה סלט גדול . 2 מתבגרים ו 2 בעייתים. תודה את צודקת אין ברירה אלא להרפות 

ולפעמים אני אומרת לו בפירוש: "זה האוכל שיש, אתה מוזמן להכין לעצמך משהו אחר." בדרך כלל הוא מורח לעצמו לחם בקטשופ/גבינה או מכין לעצמו טוסט...

אצלך הם קטנים יותר, אז זו בעיה... אבל הייתי דואגת שיהיה בבית תמיד לחם (כי שניהם אוהבים), ושהגדול יותר ימרח לעצמו מה שהוא רוצה. את הקטן אפשר ללמד להכניס את הלחם לבד לטוסטר, ושמישהו מהגדולים יחבר לו אותו לחשמל וינתק. והוא יכול למרוח לעצמו דבש אחר כך.

אכל רק שניצל תירס, בוקר צהריים וערב

אם היה תבלינים באוכל או טעם הוא לא נגע

עבר לו.. היום אוכל די הרבה מאכלים

אין לי עצות, רק חיבוק.. נשמע ממש קשה

הגדול שלי אהב חוברות והיה עושה לבד. השנייה לא מתעניינת ולכן לא עושה חוברות, הכל טוב.

אם את דווקא רוצה או שיש צורך אפשר לקנות גם לקטנים חוברת צביעה שיקשקשו עליה

בחוברות האלו ההוראות די חוזרות על עצמן. להתאים גודל... מספר.   וכדומה

אז אחרי כמה דוגמאות הוא כבר ידע לבד

זו הייתה חוברת שהיא יכולה לעבוד בה לבד!

מוטוריקה עדינה, לעבור על קווים, מסלולים, להתאים תמונה לצל...

בגן חובה אפשר גם למתוח קו בין תמונות מתחרזות/תמונות שמתחילות באותו הצליל, לעבור על קווקוים של אותיות...

והבן שלי חייב לעבוד בחוברת מהגן (הם לומדים קריאה בגן חובה)...

למען האמת זה קשור גם לזה שאני לא סובלת את החוברת הזו. מעדיפה לחבר לו בעצמי סיפורים לקריאה מאשר לעבוד איתו בחוברת...

אז הרבה פעמים אני מבקשת מהגדולים לעבוד איתו בחוברת (הם גם ככה עושים "בית ספר" לאחים הקטנים ), ואם אני יושבת איתו על קריאה - אז מבטיחה לקטנה יותר שאחר כך אלמד גם אותה אותיות... (כמובן, מול הקטנה בת השנה ורבע זה לא עובד... אז צריך למצוא זמנים שהיא איכשהו מעסיקה את עצמה... אבל כמו שכבר כתבתי בכותרת - זה לא קורה הרבה...)

בכיתה א' זה יותר קריטי 

נגיד את מכריזה - עכשיו זמן למידה של זרובבלה

את יושבת איצה על החוברת ומסבירה, תינוק תורן על הידיים

ושאר הילדים משחקים במשהו

וככה כל פעם מכריזה על מבצע בסבב של כל ילד, אחד למשחק מסוים, אחד לזמן חיבוקים, אחד לזמן אוכל.. וככה כל ילד מקבל זמן עם אמא למשהו כשכולם נרתמים לדבר 

ברגע שזה יבפוך להרגל, אולי הם לא יקפצו עלייך ככ

תמיד יושבת איתם  

זה הרגל שתקני אותו בבית 

ויעלה אח"כ גם לגדולים עם ש.ב 

הקטנה בגן אומרת גם לי יש שעורי בית ומביאה את החוברת עבודה. 

אצלי תמיד יש זמן אחהצ שהוא ללמידה משחק רגוע

ואחכ עוברים לחברות/ גן שעשועים/ יציאה אחרת / סרט 

הקטנים מתרגלים ואני מביאה להם משחקים רגועים בזמן הזה   

מגן 3 יש חוברות אצלנו 

בגן עובדים איתם. גם בקבוצות קטנות וגם פרטני

אם ילד מתנגד ממש לא הייתי רבה איתו על זה

אצלנו אין חוברות.

וב"ה הילדים קוצרים מאיות בלי מאמץ 😅

או שהתכוונת בכלל לזמן איכות?

שהמפקחת אמרה שבגילאים האלה לא צריך לעבוד בחוברות. הלמידה בגילאים האלה היא אחרת. חבל להרוס להם את חדוות הלמידה עוד לפני שהגיעו לבית הספר... כמובן שאם נהנים מזה ורוצים את זה- אין בעיה..

הם רק חוזרים מהמסגרות באיזור 16:00

בקושי מספיקים משהו ואז כבר מקלחות, ארוחת ערב וכו'...

באופן כללי לא מצאתי חוברות גן קנויות מאוד טובות. הייתי עושה כל פעם פעילות בעצמי.

בהנחה שהוא בגן חובה הייתי עושה לדוגמא כך

אומרת לו בוא נצבע את האות א/ב וכו

או שנעבור עליה בפלסטלינה

או שנמרח דבק ונדביק עלים/ חול

או שנעבור עליה עם טוש שאתה אוהב

או שהייתי מסמנת בנקודות והוא היה עובר- קו נקודה

אפשר להדפיס לו אותיות על דף והוא צריך להקיף רק אות אחת שאתם מתמקדים בה

אפשר להוסיף שמרדף ואז הוא מקיף בטוש מחיק וזה הופך לחוויתי יותר

כנל בעניין של מספרים

יש משחק שנקרא כמדומני קו נקודה

יש בו הרבה דפים רב פעמיים עם טוש מחיק

זו הכנה מצוינת לקראת כיתה א, עובדים על אחיזת עפרון וזה מעולה כהכנה לכתיבה

אפשר לקנות פאזלים מורכבים ועוד

לטעמי זה יותר מלמד ומועיל מחוברות העבודה הקנויות..

אין לי אחוזים!

אבל קניתן לילדים שלי את החוברות של "נגנב לי המוח"

הם ברמה גבוהה ומפתחים מיומנויות חשיבה מדהימות!

ממש ממליצה להסתכל באינטרנט על הדוגמאות שיש שם..

יקר אבל סוף סוף חוברכה שהבן שלי היה מאותגר ממנה