פורום הריון ולידה (עמוד 1005)

לק"י

אולי לנקות לפסח? יש לך כח?

אני גם ילדתי בשבועות 40-41.
ותמיד הייתי בבית מהתל"מ בערך (חוץ מההריון השני שיצאתי כמה שבועות לפני).
אבל לא הייתי בלחץ ללדת והיה לי נחמד בבית.

קיטנה

שאלה השניה- אצל ההורים
אפילו למסוע במיוחד אליהם לשים את הילדים.

וההורים לא יכולים לשמור...

לק"י

שניכם עובדים כל החג?
ממש קשה..

אצלנו בעלי יכל להיות איתם כשכבר היה חופש, אבל בכל מקרה זה מצמצם מאוד את הימים שצריך למצוא להם סידור

מבחינתי בחול המועד אם אין עזרה משפחתית צריך למצוא עזרה בתשלום או לחלק ביניכם חופש, אין אופציה אחרת

צריך לקפוץ למים ולהתנסות עד שמוצאים מישהי טובה. לפעמים אין ברירה וחייבים. כשהילדים גדלים הם כבר יכולים להחזיק לבד במשך זמן סביר.

הבכורה שלי בת 11 אז מה שאנחנו עושים הוא כזה: יש לנו טלפון כשר שאנחנו נותנים לילדים בביהס להשתמש כשהם יוצאים לטיול או כשהם צריכים לתקשר איתנו והוא משמש אותנו כטלפון של הבית. אז אם אנחנו יוצאים, והם לבד, אנחנו יכולים לתקשר איתם. בכל מקרה בנתיים לא יצא לנו לצאת מחוץ לעיר (כדי שנהיה זמינים אם חלילה יצטרכו) או להשאיר אותם לבד יום שלם.
אנחנו מרגישים שזה עדיין לא מתאים להשאיר אותם כל כך הרבה זמן לבד וזו אחריות גדולה מידי

לגבי חופשת פסח אם מדובר על ילדים גדולים יש הרבה התארגנויות של קייטנות, אז אפשר לברר
ולגבי הקטנים, כדאי למצוא סידור ואולי לחשוב לשלם סכום גלובלי ולא שעתי. כך יוצא גם לך משתלם וגם לבייביסיטר שבאופן הזה היא מסודרת לבין שבוע-10 ימים

לחופשה מעולם לא יצאנו לבד, אלא רק איתם. את האמת שזה גם נחמד עבורנו
לערב אחד, או כמה שעות- בהחלט.

לא בכל השנים הילדים היו גדולים כדי לשמור על האחים
השתדלנו כמה שפחות לצמצם את הפעמים בהם היינו צריכים בייביסיטר, ואם כן, רק מישהי שעברה בירור טוב יחד עם המלצות

זה באמת מחנק לא לצאת.
קודם כל, תנסו כמה שאפשר לצאת עם התינוק. נכון זה לא אותו דבר אבל זה עדיף מכלום.
אם אתם עם רכב הרבה פעמים תינוקות אחרי מקלחת ובקבוק/ הנקה יירדמו באוטו ואפשר להעביר ישן לעגלה ולהסתובב ולטייל או לשבת במסעדה באיזור הפתוח או איזור שקט יותר.
בגלל שזה לא מאה אחוז מושלם כדאי לעשות את זה לעיתים קרובות כדי שאם יש פעמים פחות מוצלחות, יהיה גם הפעמים היותר מוצלחות.
אפשר גם סתם לצאת לפיקניק/ פקל קפה באיזור קרוב ומבודד יחסית.
אפשר גם לצאת הרבה בערב להליכות עם העגלה.
אם הגדולים בגיל שאפשר להשאיר אותם לבד ישנים זה ממש שחרור.
אפשר שישי בוקר אם הקטן במסגרת לצאת לטיולים בטבע או לקחת אותו איתכם במנשא.

עכשיו לגבי הזמנים שבכל זאת רוצים בלעדיו- אנחנו מביאים להורים. אבל יש לי גדולים גם אז זה עוזר להורים כי הוא רגיל לאחים שלו ובכל זאת יש מבוגר בשטח אז הילדים לא חסרי אונים. זה מצב די נדיר- אחת לכמה חודשים פעם בצד שלי פעם בצד של בעלי אז זה יוצא לכל צד פעם או פעמיים בשנה זה לא סוף העולם גם להורים שפחות בקטע של לשמור על הנכדים.
במצב שההורים לא יכולים ואנחנו ממש תקועים אז יש לנו חברים שגם בין ההורים אנחנו חברים וגם יש לנו ילדות באותו גן שהם חברות טובות, וגם הגדולה שלי מכירה טוב את המשפחה הזאת הרבה פעמים היא מלווה את הבנות אחת לשניה כשהן מזמינות אז גם היא דמות מוכרת ואז ככה יותר נוח לי לבקש טובה במצב שממש אין ברירה. (למשל היינו בנסיעת בלתם ולא היה מצב לחזור בזמן לאסוף את הילדים אז המשפחה אספה גם את הבת שבאותו גן וגם את הקטן שבמעון (עקרונית שילמנו בייביסיטר לבת שלהם שהיא אספה אותו אבל ברור שזה היה טובה של המשפחה עצמה שלקחה אחריות)

היו שנים שפיתחתי קשרים עם המטפלות במעון ואז ביקשתי בייביסיטר ולקטן זאת הייתה דמות מוכרת (רק ממנה הוא הסכים בקבוק בכלל ולא הנקה)
כמובן שילמתי סכום מכובד אבל היה שווה את זה.

אולי צריך ללמוד לשחרר, אני לא יכולה אבל משלמת על זה מחיר כבד. לא בטוח שזה טוב.
אולי עדיף למצוא בייביסיטר ממש טובה גם אם היא קצת יותר יקרה באיזור ולהתחיל להרגיל משעה פה ושם במהלך היום, ואז ליותר שעות במהלך היום וכשרואין שהולך טוב אז לנסות גם בשעות הערב כשאתם יחסית קרובים ויכולים לחזור מהר ואז אחרי שזה עובד להרגיש בנוח לצאת גם רחוק ובנחת.

של פסח

בעלי יהיה איתם מוקדם בשבוע הזה

בחול המועד ככל הנראה אקח חופש, לא יודעת כמה. 

אבל בעלי גמיש בשעות כי הוא לא שכיר

 

כשרוצים לצאת לחופשה, מפתחים יצירתיות או מוותרים

לא הייתי משאירה בשום פנים ואופן אצל מישהי שאני לא מכירה וסומכת באופן מלא

מי שכן - גיסה, אחות, אמא, חמה. מבחינתי לא יותר מזה.

ואגב, יצירתיות בעיניי  גם אומר שאפשר בזמן שהילד במעון לקחת יום חופש שניכם ולהיות לבד עד אחה"צ, זה לא כמו לילה, אבל כשאין ברירה זה עדיף מכלום

ועכשיו נזכרת בעקבות מה שכתבה @אמאשוני, גם אנחנו פעם השארנו אותם אצל המטפלת בתשלום מכובד. היא דמות מוכרת, סמכנו עליה, ועבר יופי. 

לגבי פסח - לבעלי יש חופש, אז הוא ישמור על הילדים.

ואני לא מתכננת לקחת חופש ביכלל(חוץ מבפסח עצמו ובחול המועד). מישתדלת לתכנן את הזמן ככה שאסיים את כל הניקיונות בזמן, גם בלי לקחת חופש.

 

ולגבי חופשות - עוד לא יצא לנו שרצינו לצאת לחופש בלי הילדים.

לא יצא לי אפילו לבקש בייביסיטר... לכל מקום שאנחנו הולכים - הם באים איתנו.

האמת שבעלי כן מאוד רוצה שנצא גם פעם לבד, אבל מבחינתי זאת היתה בחירה שלנו להביא ילדים לעולם, ולקחנו בחשבון שהבחירה הזאת תצריך גם שהם תמיד יהיו איתנו, ולכן בעיני אין מצב שנצא ונשאיר את הילדים אצל מישהו אחר. במיוחד שהם עוד קטנים (שנה וחצי ושלוש וחצי) ומאוד מאוד קשורים אלינו...

כשכן ממש חשוב לנו לצאת לבד, אנחנו פשוט יוצאים בבוקר, כשהם במוסדות לימוד.

אנחנו שנינו לוקחים חופש, יוצאים, וחוזרים הביתה לפני שהילדים חוזרים.

אנחנו לא עובדים בחגים
אז אין לנו בעיה כזאת בפסח

אבל בכללי באמת לא נעזרים בבייביסיטר אלא אם אין ברירה ולזמנים ממש קצרים בעיקר כשישנים כבר
היו תקופות שכן נעזרנו כשעבדתי בחופש הגדול

אבל כרגע הקטנה שלי מממש לא זורמת. עם אחארם אז משתדלת שלא
גם מבחינה כלכלית

לנופש באמת לא יוצאים
אף פעם
גם אם היתי מאמינה שבייביסיטר תסתדר איתם בהרדמות(ולא מאמינה) זה יקר לנו
ונופש גם לא בתקציב

כשרוצים להתאוורר- מפנים בוקר כשהם במסגרות ויוצאים לטבע
או אחת ל.. בייביסיטר לשעה וחצי בערב ויוצאים לבית קפה או לסיבוב בחוץ

אנחנו שילמנו למטפלת הקבועה שלו מהמעון, והיא לקחה אותו אליה הביתה ללילה.

אין לנו מי שישמור ההורים משני הצדדים לא ממש יכולים לשמור וגם כשכן זה לוגיסטיקה כל כך מורכבת.
אז מדי פעם יוצאים בערב והגדולים שומרים לשעה וחצי ככה על הקטנים ישנים. לפעמים מצליחים לגנוב איזה בוקר חופשי אבל זה עם התינוקת ולא לגמרי לבד.
ולא מזמן יצאנו ליומיים אחרי 3 שנים שלא יצאנו ללילה וזוג חברים עם יחדים בגילאים של הילדים שלנו שמכירים ממש טוב התגייסו לשמור לנו..
כשהילדים היו קטנים חששתי מביביסיטר שלא מכירים ועכשיו כשגדלו הם מתנגדים נחרצות לביביסיטר אבל עוד מפחדים להישאר הרבה לבד.
ואני אולי דוגמא גרועה אבל זה מה שכרגע נכון לנו ומתאפשר לנו.

חופשת פסח זה באמת בעיה, נראה לי נחלק חצי חצי ואיכשהוא נתמרן (אני עובדת משמרות אז זה קצת יותר קל).
לגבי יציאות זוגיות- מנצלים את ימי שישי שאנחנו לא עובדים פעם ב..., האמת זה מבאס כי אנחנו מתים לצאת לחופשה ואין שום אפשרות, אולי כשנמצא הזדמנות שהם יחסית גדולים ועוד אין תינוק קטן ונשים אותם אצל אחד האחים שלנו ללילה אחד.
מידי פעם בערבים אנחנו מתארגנים על אוכל שווה כמו במסעדה ואז יושבים לאכול ולדבר בנחת.

א. עובדת בכוונה תחילה בעבודה שבה אני בחופש או יכולה לקחת חופש בכיף. כי לא רוצה לחפש סידורים בכוח ובייביסט וכל זה כל פעם
ב. לא יוצאים ללילה. מקסימום כמה שעות שהילדים ישנים. מחכים שיגדלו.

רשמתי לקייטנות ילד בגן וילדה בכתה ב'. לילד בכתה ד' אין קיטנה ויישאר לבד. מעון תמ''ת אמור לעבוד. אם הוא לא במעון אז לשלם לבייביסיטר.
לגבי השני- מאוד מאוד מבינה אותך. גם אני מתקשה לשחרר בגיל הזה לרוב ודי לוקחת איתי. אבל יש הרבה שכן משאירים. אולי לקחת בוקר חופש כשהוא במסגרת? זה עושה פלאים.

ואנחנו לא יכולים לצאת אפילו ללילה אחד...
מתסכל

אז נכון לפעמים גם אני רואה זוגות כאלו סביבי אבל לא כל מה שמתאים לאחרים מתאים לנו!
וגם להרבה כאלו שסביבי יש מעטפת משפחתית או חברית שעוזרת וזה מאוד משמעותי בעיני.
ומה שאני תמיד אומרת לעצמי שעוד קצת הילדים טיפה יגדלו וגם אני אגיע לשלב של לצאת .
יש לי חברה מאוד טובה ששנים לא יצאה לטייל רק עם בעלה ומה שהחזיק אותה היה הבקרים שיכלו לעשות בהם מדי פעם בריחות וגם ניצול של יציאות הכרחיות לזמנים זוגיים.
ובאמת בגלל שהיא כל כך מבינה אותי היא לא מזמן פרגנה לי ושמרה על הילדים כדי שנצא ללילה..
ואני באמת מנצלת זמנים כאלו שנראה שזה לא שייך אבל זה מאוורר ונותן עוד קצת אויר לעבור את התקופה הזו

גם לנו אין אפשרות מכל סוג
לא בייביסיטר או משפחה שישמרו
ולא כלכלית

אני מבינה את התחושה שיש לפעמים כשיש אוירת נופש מהסביבה..אם זה זאת שמספרת לך על ההפתעת יומולדת מבעלה לילה בצימר
או כשיש שיח בקבוצת ווצאפ על צימרים מומלצים ומתברר שזוגות שבקושי נשואים שנתיים הספיקו לצבור כל כך הרבה המלצות..

אנחנו היינו לילה אחד ויחיד בכל המעל עשור של נישןאים

אבל ממצד שני
משתדלת לא להסתכל על זה ככה
להשתדל על מה שכן יש
על המהות של הזוכיות שלנו
על הרווחים שיש לנו מהצורת חיים שבחרנו

וגם בסוף לכל אחד יש משהו שלשני אין..

שזה מתסכל. אבל זו בחירה. ולכל בחירה יש מחיר. יש לי חברה טובה שעזבה תינוקת בת פחות משנה. עם בני משפחה. אבל עדיין. אני בוחרת לא להשאיר בשלב הזה כי זה לא נכון לי או לילד. יש לזה מחיר זוגי. אבל זו הבחירה שלי. זה לא משנה בפועל אבל בעיני כן משנה בתחושה האישית. את יכולה תיאורטית להשאיר עם בייביסיטר בוגרת אבל לא בטוח שההנאה תגבר על המחיר של הלחץ והאולי בכי וכו'.
באופן כללי זה לא קל אבל בתחומים האלה כדאי לעבוד על עצמנו לסגל מבט של פנימה. לא החוצה. גם כל אחד והתיק שלו והאתגר הזוגי שלו. ולכולנו יש. את מהממת שאת מרגישה שחסר בזמן האישי משפיע עליכם. זה מבט פנימה. מצויין. עכשיו מה עושים עם זה? אי אפשר לצאת לילה, אז מה כן? צריך לחשוב יצירתי. או כן לצאת לילה עם הילד. זה גם מגוון וכיף. או להשאיר לכמה שעות עם בייביסיטר. או לקחת בוקר חופש מהעבודה ולצאת יחד. או להחליט לעשות ערב זוגי אחרי שהוא ישן יום אחד. להחליט פעם בשבועיים להביא אוכל מבחוץ ולשבת לדבר כאילו דייט. ויש פה גם יצירתיות שמשקיעות במשחקים זוגיים, נרות אווירה רומנטית. גם אפשרות. אפשר לשים מוזיקה ולרקוד. טוב שאת מזהה צורך. עכשיו תחשבי איך את נותנת לו מענה במסגרת המגבלות ומה שמתאים לכם. אגב, אני נשואה 11 שנה כמעט ב''ה. יצאנו לצימר לילה אחד לפני הבכור. פעמיים עם הבכור כשהיה תינוק (אחת מהן ממש כישלון, דלקת אוזניים, נרדם ואז התעורר בלילה ועשה סצנות. גם קורה. היום צוחקים על זה). ואז בין השניה לשלישי כשהבנו שתכף שוב לא נצליח יצאנו איכשהו פעמיים. ומאז לא. והשלישי תכף בן 4. אבל הוא עדיין לא ישן טוב בלילות. כן נעזרנו במשפחה אבל זה היה שלב שאפשרי גם להביא בתשלום. יצאתי רק כשהייתי שלמה (כמעט) עם להשאיר. וזה בסדר לי. תחשבי מה כרגע יעשה לכם טוב ותשקיעי בכיוון. זה שווה את זה.

יוצאים בבוקר כשהילד אצל מטפלת/מעון .

אם יש אפשרות לעשות את זה לעיתים קרובות מה טוב...

אנחנו לא יצאנו ללילה כבר שנתיים פלוס ומשתדלים להשלים את זה בכל מיני בקרי כיף כאלו שעושים לעצמנו.
וטיולים בחופשה עושים ביחד ... זה אחרת אבל זה גם כיף!

לנו אפשרות יום אחד להשאיר אצל סבא וסבתא אבל שאר הזמן יהיה על שנינו.

לגבי יציאה לחופש, גם לנו אין עם מי להשאיר ללילה. מחזקת את ההצעות לקחת מדי פעם חופש וכשהילדים במסגרות לעשות יום כיף ביחד, זה יכול להיות 6-7 שעות בכיף וזה מאוד ממלא ומקרב.

לק"י

אבל אף פעם לא עשיתי שקיפות.
מה כתוב על ההפניה?

ואז תלוי מה ההנחיה שלהן

לק"י

זה כמו לקחת משחק 1 מתוך ערימה.
לא נשמע לי בעייתי.

וצריך לנבור אז פחות..מה הסיכוי שמה שבשלוף זה מה שבדיוק מתאים..?🤔

אם את לוקחת האוכל ביד לצורך מידי אז אין בעיה

לברור זה למיין
אם אני צריכה בגד שנמצא מתחת לערימה, ועל הדרך אני מסננת בגדים שלא מתאימים, זה בורר

אם את מחפשת את הבגד שאת צריכה -
שזה לצורך מידי( עד חצי שעה לפני),לא בעזרת כלי מיוחד ולוקחת רק את מה שאת רוצה - זה מותר
אם בסינון,כל המטרה זה חיפוש אחר הבגד הרצוי- לכאורה הכל טוב
(וזכור לי שרב פעם אמר שאם את כבר מחזיקה חפץ אחד ביד - מותר לך לשים איפה שאת רוצה)
אבל אני לא רב. .. אולי תשאלי בקו ההלכה?

מותר לחפש כמה שרוצים, הבעיה היא כשמוציאים בגד ולא משתמשים בו באופן מיידי

אבל הכי טוב לשאול רב שפוסק בשיטה שלכם... יש הרבה שיטות פסיקה בהלכות שבת.

רק למיטב ידיעתי אסור להוציא בגדים שאת לא צריכה בשביל להגיע למה שאת רוצה
זאת אומרת שאת יכולה לנבור ולחפש אבל לא להוציא את מה שלא בשימוש בשביל להגיע למה שאת צריכה
מקווה שהובנתי

אני שמה בסלסלאות רק בגדי הלבשה תחתונה
אז אין כל כך מה לחפש משהו ספציפי. מה שיוצא אני מרוצה
אבל גם בבגדים הכל מקופל ומסודר ואת מוציאה מה שמתאים, בדיוק כמו שזה מקופל ומסודר במדף בארון. כך נראה לי.. תמיד טוב לשאול אם יש ספק

בכלל אין בורר בהוצאת בגד ספציפי אז אפילו לבחור בגדים לבוקר או משהו כזה אין בעיה
אולי מלאכת "בוחר" (לא קיים! שלא תלחצי לי פה...)

אם את נגיד מוציאה מהסלסלה את כל הבגדים הלבנים/החורפיים/ המתאימים או כל דבר אחר שהוא כמו למיין אז זה אסור
נגיד אם את מוציאה בגד בגד את כל מה שחגיגי כדי שיבחר לבד בבוקר
סתם בשביל הדוגמה, לא מדמיינת אותך עושה את זה באמת

יש איסור להוציא בגד שאני רוצה מתוך הארון ולקחת איתי לגינה לדוגמא, זה אכן נחשב בורר.

לגבי השאלה של @המקורית, שאלה מעניינת, לא יודעת מה הדין אם זה מיד.. יפה לך שחשבת על זה בכלל!

אבל לקחת לגינה למשל זה כן שימוש מידי ממה שאני מבינה, זה דרך השימוש
להכין לבוקר זה כבר בעיה אם ככה...

1. לקחת את הרצוי מתוך הלא רצוי (בדרך כלל עושים בכל מקרה)
2. להשתמש ביד ולא בכלי מיוחד ( לא רלוונטי לבגדים)
3. לקחת לאלתר (כלומר להוציא בגדים לפני שמתלבשים ולא להכין בגדים מהערב לבוקר)

לעשות בדיקה על הבוקר, מיד כשאת קמה. בדכ יש פחות דימומים.
ועם הרב מתיר, אפשר להסתפק רק בבדיקה אחת ביום.

חוץ מזה שממליצה בכל זאת להראות לרב את העד
ואם הרגשת כאב בבדיקה לפעמים אפשר לתלות את זה בפצע

עשיתי גם בבוקר ודווקא יצא נקי ב"ה.. לא ביקשתי היתר לפחות בדיקות כי ב"ה אין לי תפרים, אז הרגיש לי לא שייך לשאול..
מאותה סיבה גם לא שלחתי את העד לרב.. הלוואייייי שהייתה דרך להתיר את זה! אבל העד ממש אדום ולא כאב לי כלום
עשיתי אולי 10 בדיקות אח"כ.. גם הפסק לא הצלחתי לעשות שוב.. אבל זה רק פנימי.. התחתונית נקיה.. מתסכל..

קרה לי כמה פעמים אחרי לידות

היתרון זה שאחרי לידה- אני לא מעיזה לצפות -עד שלא חוזרת הביתה מהמקווה לא נושמת לרווחה .. כי קרה לי פעם שנאסרתי בשרותים שאחרי המקווה😥😥 לא ציפיתי ..והסתכלתי ו...הופפ

אז לפחות האכזבה היא פחות מרסקת

אבל עדיין..אין זה פשוט קשה .נסיון ממש
חיבוק לך!!
העידוד שלי שזה פשוט תקופה והיא תעבור ותשכחי מזה

ו הלכתית לפעם הבאה-
תמיד לשאול רב..
אני נגיד במצב כזה הלכתי לבודקת והיא ראתה פצע קטן פנימי והתירו לי
ומלכתחילה אחרי לידה- הרב שלנו מתיר מראש בדיקה רק ראשון ושביעי . גם בלי תפרים
פשוט כי מה שקרה לך -זה נפוץ מאוד מאוד
אז אני לא פוסקת לך
וזה עניין של גישה הלכתית כמובן
כן ממליצה לשאול רב מראש

לא שלחת את העד לרב??

גם אם נראה לך שזה אוסר תמיד תמיד תמיד לשלוח! את הלא כבר יש לך
במיוחד אם זה אחרי 7 נקיים!

אני זוכרת שביום של המקווה עושים בדיקה רק בבוקר. אני טועה?

קרה לי לפני כמה חדשים!

לידה שניה, יותר מחודש אחרי, ביום השביעי אחר הצהריים דימום כבדדדדד!

בכיתי על זה שבועיים ממש!!!!! במיוחד שהיה שבועות והיינו אסורים בבית של חמותי....

חיבוק ענק! ויהיה טוב אהובה! מבטיחה

תודה מהממת! הלוואי שבע"ה זה יהיה מאחורינו בקרוב ממש! מנסה להריץ לעצמי בראש שכל עכבה לטובה גם אם אנחנו לא מבינים למה.. פשוט בא לי כבר להיות אחרי..

אין דבר יותר מתסכל מזה!!

במיוחד אחרי ההתארגנות!!!

שולחת לך חיבוק ונחמה.

 

ואת כזו מותק שמנסה לראות שהכל לטובה. אני במצבך רוצה "לשבור את הכלים"

הלוואי שתצליחי להיטהר מהר ובקלות!!

ושזה יהיה העוגמת נפש האחרונה שלך בחיים!!!

תודה רבה!! אמן ואמן!!! אני מנסה.. שה' ייתן לי כוחות לא ליפול לעצבות, כי זה ממש בא והולך.. קשוח גם לראות את האדם הכי חשוב לי בעולם מתוסכל ולהרגיש שזה באיזשהו אופן בגללי, גם אם לא בשליטתי..
וההכנות כל פעם מלחיצות אותי.. אני כ"כ רוצה שהכל יהיה כמו שצריך ובלחץ מהאחריות הזאת עליי.. אז עד שעברתי אותן.. מה שכן, היחידה שתמיד יודעת כשאני הולכת לטבול גם בלי מילים מפורשות זאת הקוסמטיקאית שלי.. תודה לה'! לפחות עכשיו כשאגיע אליה שוב כ"כ מהר היא בטוח לא תחשוד בי בע"ה (;

גם לי היה ככה פעם...
מציעה לדבר עם רב מעכשיו אולי יהיו הקלות, אולי יתן הנחיות מסוימות. אל תחכי לעד בעייתי אלא כדאי לברר מראש מה לעשות ומתי.

חיבוק ענק ושתצליחי להיטהר במהרה!!

כאלו.

אין לי איך לנחם או לעודד כי זו אכזבה גדולה ומרסקת.

תנו לעצמכם את הזמן לעבד את זה

תבכו, זה משחרר

ותנסו להתפנק במשהו הערב

הכי מומלץ זה לצאת מהבית לסיבוב קניות/לאכול משהו טעים ומפנק

בשורות טובות יקרה

ושה' יתן לכם הרבה כח

הרבה נחת, גידול קל, בריאות שלווה ושמחה

אולי שווה לך ללכת לבודקת?
אם היית נהיה 6 ימים רצופים ופתאום דימום - אמנם יש סיכוי שזה מהלידה, אבל גם יש סיכוי שפצע.. אולי שווה לנסות מחר על הבוקר?
כי אם זה פצע אז יוצא שבעצם סיימת שבעה נקיים כי בדקת בבוקר ותוכלי לטבול - אם לא הערב אז מחר...

כ
אחרי לידה, במיוצד אם את מתארת שעשיץ 2 בדיקות ביול סיכוי גבוה שזה פצע.
הייתי הולכת לבןדקת טהרה, אל תספידי, אולי תטבלי היום.
הבודקת שלי אמרה לי פעם ש90 אחוז מהנשים שבאות אחיה ובטוחות שזה אוסר, היה פצע והתירו.
גם לי קרה פעם, שאלה בבדיקה האחרונה שלפני טבילה.

שבתוך הנרתיק ממש לא בכולו יש תחושה

ולכן יש המון פעמים פצעים שלא מרגישים בהם

אבל בודקת יכולה בקלות למצוא ולהתיר.

שווה לנסות!

 

ו... לדעת שאחרי לידה לוקח זמן...

להיות מוכנים נפשית לאכזבות האלו....

בודקת טהרה יכולה להציל ממש.

ממש מזכיר לי את מה שעברתי בלידה הראשונה ..

איזה קשה זה... חיבוק!
כדאי עדיין לשאול רב, אני לא חושב. שצריך לעשות בדיקה בנוסף לבוקר...
וגם- להבא כדאי לחכות בסבלנות עוד קצת לך י שעושים הפסק... התקופה אחרי הלידה מלאה בדימומים לא צפויים

איזה קשה להתארגן ולהערך ובסוף הכל מתפוצץ ! ועוד ביום השביעי!
באמת מתסכל! ומתיש.... כל ההכנות....יווווו

מצד שני אחרי שבועיים להצליח להטהר חלקית..זה די מהר, לא? נשמע לי אפילו הזוי, לא הגיוני, בקטע טוב,אז בקטע של ההטהרות הגוף שלך במצב מעולה ב''ה!

ראיתי שכתבת שאת בלי תפרים אז לא חשבת לבקש.. את עדיין יולדת ועדיין המקום רגיש ממש
לי תמיד מכון פועה אומרים לעשות מינימום ועוד בדיקה באמצע, אף פעם לא שאלו על תפרים...

מה שהסביר לי רב בעניין הבודקת אם יש פצע אפזר לתלות בזה את הדימום.
במיוחד במצב שנשמע שעשית בדיקות בוקר וערב במשך 7 ימים שזה גם ככה יוצא דופן אחרי לידה והיה נקי.
גם אם הדימום בפועל אולי היה מהרחם לא ניתן לדעת בוודאות אבל אם יש פצע כדאי להגיע בהקדם כי זה מתרפא מהר ואם קיים ניתן לתלות בזה את הדימום

חיבוק גדול
ממש קשה ❤️

את מזכירה לי שהיתי ככה פעם גם....
שכחתי מזה חח
לידה ראשונה ושניה - וקצת אחרי - יכול להיות עדיין קצת כואב- אח''כ בעז''ה הכל הרבה פחות כואב,זה משתפר עם הזמן .. בהתחלה יותר קשה...את עדיין אחרי לידה,לאט לאט
( יכול להיות שעוזר לשתות? אולי זה סוג של הצטברות נוזלים? לא מזיק לנסות..)

אולי לא באותם רמות אבל זו לא פעולה נעימה בכלל
ובטח אחרי לידה כשהמקום עוד רגיש

באמת עניין אותי לדעת אם בכללי הבדיקה הזאת יכולה לכאוב או שאני יוצאת דופן..

מרחיבים שם את האזור בצורה מלאכותית. .נחמד זה לא

לא ידעתי שיש אפשרות כזאת

ואני הייתי בטוחה שוודאי שאחרי הלידה המקום מתרח והרבה פחות כואב.

 

ליבי איתך, אני יודעת כמה זה קשה

אצלי אחרי כל לידה הכאבים במקום פחתו
והיו לי תפרים רציניים
ככה שאל תשליכי אלייך... בעז"ה אצלך רק ישתפר

עובדה שדר לב שגיא אמרה לי לפני הלידה הזאת שיש סיכוי גדול שהיא תעזור אז סימן שלידות כן אמורות לעזור

אני סובלת נורא

ומשום מה היה בבית אקמול של לייף וואלה זה משפיע עלי אחרי שאקמול רגיל לא משפיע שנים
מוזר אבל עובד

כמה שנים לא השתמשתי... רעיון
1 עזר לך? או שלקחת 2?

לא עזר לי.. תודה!

אבל אני חושבת שהייתי מנסה דברים טבעיים..
אולי יש שמן אתרי שעוזר למיגרנות או רפלקסולוגיה או משהו כזה

אסור בשליש האחרון נורופן אדביל וכד', מותר אקמול רגיל ואופטלגין בכל שלב. מפתיע אותי שאמרו לך לא אופטלגין, לא שמעתי מעולם שיש בעיה עם זה ונותנים את זה חופשי במיון יולדות ובמחלקות של נשים בהריון ואחרי לידה.

אמרו שאין מספיקמחקרים על אופטלגין...

אבל גם ממש מבינה אותך💜

אחרי שחזר לי המחזור מההנקה ורציתי להיקלט, ממש התבאסתי שזה לא קרה אחרי החודש הראשון.
את לגמרי בסדר.
הגעתי למסקנה שהרצון להריון הוא מאוד פנימי, עמוק, נפשי, רוחני ובעיקר - הכל חוץ מהגיוני.בעיניי לפחות.

חיבוק ❤️
בשורות טובות בקרוב

בעז"ה בשורות טובות


בהריון האחרון כשהיינו ביחד אמרתי לבעלי שמרגיש שנקלטתי
וכך היה ברוך ה

עוד לפני הטבילה בעלי אמר לי שהוא מרגיש שהפעם זה יקרה והוא צדק😅

אבל זה סתם הסתמך על תחושות סימבוליות של טבילה בר"ה

והשקית מסריחה לי

 

ספקולציות, מישו?

סתם חח

 

שיהיו בשורות ובעז"ה שתצליחי להיות רגועה ולא להשתגע מהלחכות כי זה באמת מחרפן

כי מצד אחד, ב2 ההריונות התחילו לסימנים מוקדם ממש (חשבתי שכל הביצים בבית מקולקלות לדעתי שבוע אחרי המקווה, משו כזה, ובאמת כל ההריון ועד עכשיו אני לא מסןגלת לגעת בביצים ובהריון הקודם חשבתי שהעוף מקולקל כי הוא ממש היה לי מסריח אבל הוא היה מעולה... גם, לפני האיחור)

 

ועכשיו יכול להיות שזה סתם חוסר מזל, אפילו כנראה שזה ככה, בננה לא מוצלחת, גם זה קורה!

אבל המוח שלנו, כפי שאמרתי, הוא טיפשוני....

יכול להיות גם אולי שעכשיו זה קורה בגלל ההורמונים של המניעה שהייתה?

דקירות בבטן תחתונה ממש... אופ...

חושבת עליך ומתפללת שאת בטוב

מה שלומך?

אני אחריייי ב"ה! היום משתחררים 😍
תודה לכולכן על המחשבה והדאגה ❤️❤️❤️

מרגששששששש!!!!
מזל טוב אהובה!!!!!
תרגישו טוב!!!!!
מחכות לשמוע איך עבר!!❤️❤️❤️❤️

מלא מלא מלא מזל טוב!

רק שמחה ואושר והמון בריאות!

שיהיה גידול נעים, קל וכייפי!!!

❤️

 

מה שלומך? שתהיה התאוששות קלה והרבה הרבה נחת ושמחה!

את מוכנה לגלות מה נולד? 🤭
שתהיה התאוששות קלה ורק נחת!

מזל טוב אהובה!!!

מלאאאא מזל טוב אהובה!! בריאות, אושר ונחת!!!

איזה מרגש!
איך את מרגישה?
התאוששות קלה ונעימה❤️❤️

שתהיה התאוששות טובה ונעימה!!❤️❤️

התאוששות קלה ומהירה והמון נחת ושעות שינה!

הרבה נחת ושמחה!
והתאוששות מהירה ❤️

המון נחת ושמחה!

והתאוששות קלה ומהירה!

תנוחי מלא, ותרוו המון נחת!
תזכו לגדלו/לגדלה לתורה,לחופה, ולמעשים טובים!!! ❤️❤️❤️

המון נחת ושמחה, ומזל טוב גדול🥳

מחשבות. מוטרדת..

בדיוק עניתי בשרשור שלך

רפואה שלמה לקטנטונת שלך🙏

היא בידיים מ1 בערך
חלק מזמן צורחת חלק מזמן טיפה מנמנמת
ישנתי מעט מאד וגם זה איתה בידיים🥴
אוף
לא יודעת מאיפה זה בא
היא הייתה קצת כבצי'ת אבל לא ממש
ופתאום באיזור 1 קמה עם חום😥

אולי אוזניים או משהו אחר.. קשה להכנס ככה לשבת

איזה לילה לבן... מקווה שהצלחתי להשלים קצת שעות שיננ

בעלך לא יכול להחליף אותך? באמת מתיש..
אני גם לא ישנתי כל הלילה , בכיתי הרבה..

הוא עזר קצת...
אבל א. קשה ממש להעיר אותו
ב. רוב הזמן היא רצתה אותי...גם כדי לינוק וגם סתם..

חיבוק יקרה❤️ שהשם ישלח לך שפע בשורות טובות

היה לי גם תינוק שהיה בכיין במיוחד והיתי צריכה לנדנד אותו כל הלילה בעגלה וברגע שמפסיקים הוא מתחיל לצרוח ולהעיר את כולם..
אז חיבוק ענק על הקושי ועל העייפות,את ממש גיבורה!
יש מצב שזה כאבי אוזנים? אולי שווה ללכת לרופא?

תינוקת מקסימה
רק אוכלת כל שעתיים ביום ובלילה😬
לא יודעת מה יש לה שהיא ככה צרחה כל הלילה
אם עד יום ראשון עדיין לא תרגיש טוב אולי באמת ארח לרופא

כמה ילדים יש לך?🙈

לא רוצה להחשף
למה את שואלת?

חשבתי שכבר סיפרת פה בעבר וסתם אני לא זוכרת
סתם, מעניין אותי

זה קצת מבאס לשמוע אם היתי הפותחת

בסוף כמעט לכל תחושה יש מקום פה לשתף
ונראה לי שאפשר לפתוח שרשור חדש על הקושי בציפיה(אני אצטרף אליו כי גם מצפה כרגע אז קם מבינה את הקושי)

אבל לאפשר לכל אחת להרגי נעים גם אם התלונות הנלוות לברכה ששמה תינוק
ואגב תינוק חולה ולא ישן בעיני זה סיבה מכובדת מאודד להתלונן ואפילו לבכות

וזה לא סותר את הכרת הטוב שיש בלב על מה שיש

את ענית מקסים וברגישות
אבל הכותרת צרמה לי קצת כי זה כמו שמישהי תשמע את ה3ושי שלך בהמתנה ותגיד - לפחות י ש לך ילשים בבית
טואלה אולי זה נכון
אבל זה מבאס שאומרים לך משהו שמבטל ומקטין את הקושי שלך

אז כותבת רק באהבה ובחיבוק
וגם בהזדהות

לפעמים זה פשוט יוצא כמעט בלי שליטה, גם למי שמודעת והכל, ואין מה לעשות- בסוף הקושי שלה באמת גדול יותר אז מותר "לאכול" את התגובה הזאת ולא להעיר, במיוחד שהפותחת עצמה קיבלה את זה והגיבה כ"כ ברגישות

תודה אהובה 💓

כאן הפותחת קיבלה בטוב והגיבה יפה. אבל באופן כללי, זה לא שייך.. את לא יודעת איך משפט כזה יתקבל בצד השני. ואם מדובר באמא עם דיכאון אחרי לידה? אמא שעברה הפלות חוזרות עד שנולד התינוק הזה? אם זה תינוק שבא לאחר שנים וטיפולים קשים? אחרי לידה שקטה? שיש לה משבר אחר בחיים באובדן ח"ו של קרובים? בקשיים בשלום בית? בקשיים כלכליים? האמירה בכלליות היא לא שייכת ולא נעימה. וכן יש מקום להעיר על זה. לא חובה לקרוא כל שרשור או להגיב בכל שרשור, ומגיע לכל ניקית אמפתיה, הכלה וכבוד ביחס לפריקה שלה כאן. זו מהות הקהילה הנשית הזאת. ובנוסף גם כל עניין הפורום הזה, הוא הריון וילודה ותינוקות, לא הגיוני שתיווצר אווירה לא נעימה למישהי משיתוף על תינוק כמו שלא הגיוני שיגיבו לא נעים למישהי על קשיי פריון.

ואני במצב דומה למגיבה אני חושבת
ועדיין, בפורום הריון ולידה יש תינוקות, עובדה. מותר להתלונן על הקושי בגידול.

זה באמת מבאס קצת
אבל ב"ה לא לקחתי קשה❤️
אם כי אני מאד לא בעד להגיב ככה באופן כללי
כי זה בדיוק המקום לפרוק בכל נושא..
אבל היה לי ברור שזה הגיע מכאב ומרצון אמיתי ולא חלילה מזלזול בקושי💕

חוץ מזה שאת באמת כתבת ברגישות וברור לי גם מאיפה כתסת גם את הלפחות יש לך..
זה''כ גם אני עכשיו במצב לשל ציפיה וגם לי יכולה לעבור מחשבה כזאת כשחברות מספרות לי משהו על קוישי בהריון וכדומה
הזה טבעי..

קיצר באמת אל תרגישי צורך להצטדק🙂 הכל בסדר

זה בכלל לא אישי כלפייך, זה כלפי האמירות מהסוג הזה שלפעמים עולות בפורום ועם כל הכאב זה לא המקום בשבילן..
את מקסימה ופשוט תפסנו טרמפ על התגובה שלך כדי להזכיר את זה, ומקווה שלא פגענו...

כל אחת שפורקת כאן ראויה להרגשה טובה ביחס לקושי האינדיבידואלי שלה.. זה משפט פחות נעים. כמו שלא היה יפה לומר למי שמצפה "לפחות יש לך ילדים בבית".. או שמישהי תפרוק כאן על קושי עם בעלה ורווקות יגיבו "לפחות יש לך בעל".. זה פשוט לא רלוונטי. אין עניין לבוא ולגמד כאן קושי של אחרות וזה סתם בעיני יוצר אווירה לא ממש נעימה בפורום..

אנחנו בפורום הריון ולידה, לרוב הנשים פה יש תינוק או בדרך לתינוק.

זה לא שהיא חלילה אומרת את זה לכל שרשור שמישים כותבת..והתקבל טוב אצל הפותחת אז זה באמת אפשר לאכול את זה..

רק הערה, שלא נראה מתאים להתבטא כך.. אז לשים לב.. באופן כללי ולא ספציפי לשרשור הזה..

בדיוק חזרתי ממיון תודה לאל הכל בסדר

כל איזה שבועיים חודש דימום?
זה ממש בלתי..

יכול להיות מהגלולות, מההנקה, או אולי שאריות שיליה
רופא בדק שלא נשאר כלום?

הייתי בבדיקת רופא אחרי 6 שבועות הכל היה תקין.

עד כמה זה תקין או שצריך בירור..

עוד מישהי אולי שחוותה משהו דומה?

אבל כן מצאתי גלולות שהיו לי מצוינות ממש ולא פגעו בהנקה

ההורמונים של ההנקה משבשים מאוד

האם הדימום אוסר כל פעם? כי זה יכול לקרות מהתפרקות הרירית ובהנקה הרבה פעמים הרירית דקה ולכן יכול להיות דימום חלש.
תראי פעם הבאה שיש דימום אם יש לך דרך לא להאסר. תתייעצי עם רב שינחה בדיוק את הכללים.
הכלל הוא אם גודל הכתם במידה וזה על דבר שלא מקבל טומאה בגודל של פחות מכרטיס אשראי.
זה נכון למצב בו אין זרימה של דם כמו במחזור אלא יש דימום שלא מורגש.
ולא להסתכל בניגוב כדי לא להכנס לשאלות.

תנסי לקחת קינמון זה יכול לעזור לקרישה של הדם ולהפחית את הדימום כרבע כפית 4 פעמים ביום לערבב עם יוגורט או דיבה או אפילו לבד ולשתות מים אחרי.
ואז זה יכול להגיע בתדירות לא קבועה אבל לפחות לא יאסור.

הקטן/ה עם מוצץ? ישן לילה? משלבת לו בקבוק?
כל ילד מתנהל אחרת ולכן גם הגוף מגיב אחרת.

במקביל, הייתי מציעה לעשות פאפ במידה ולא עשית

כדאי להבדק אצל רופאה,חריג

אולי זה מההנקה - לא יודעת
עדיף להבדק אפילו ע''מ לשלול ליתר בטחון, יש מצב שזה פוליפ וכדו', כדאי להבדק לוודא מה זה

אולי תתייחסי לזה
אוי מה זה? מה יש לך כאן? משהו חמוד...!

כן אני אנסה, נראה אם הוא יקבל את זה

נשמע לי מוזר שזה יפחיד אותו אבל עולה לי שכשהיה לנו וירוס שילשולים אז האיבר שלו והכל מסביב היה נורא אדום ומגורה מהחומציות של השלשול ואז זה באמת לא נעים כשהרגליים מתחככות בזה ובתוך המים פחות מורגש ולכן הוא שוכח מזה. יכול להיות?

אבל תודה על התגובה!

באיזה מסגרת הוא נמצא?

הוא במשפחתון
אבל הוא אוהב את המטפלות ממש
ברמה שלפעמים בסוף יום אני צריכה לקחת אותו בכח והוא בוכה שהוא רוצה להישאר
גם זה התחיל בחודש האחרון בערך והוא באותו משפחתון מגיל 4 חודשים..
בקיצור לא יודעת
איך אפשר לברר?

אפילו משחקים איתו מושכים וכו..הוא עדיין פיצי.
אולי קיבל שם מכה? או הערה על משהו שעשה שגרמה לו לרתיעה? לא חושבת שהייתי מרחיקה לכת אבל כן בודקת כיוונים

זה משהו חדש
הוא יוצא החוצה מהגוף
הוא לא שם לב אליו לפני
הוא רגיל לא להרגיש אותו או לראות אותו..
נשמע הגיוני

היום ה' ירחם עם כל הסיפורים כבר לא יודעת אם להילחץ או לא

יכול להיות שהילדון טיפה בוגר לגילו.
לדעתי כמו שכתבה מקרה התייחסות לזה יכולה להרגיע לו את החשש

נראה לי יותר מילד אחד. ילדים שלא היו במסגרת עד גיל מאוחר יותר. נראה לי שהוא מתחיל להיות מודע לגבולות של הגוף שלו. לא צריך להתרגש (זה אפילו משעשע הסיטואציה הזו) יעבור די מהר.

דיברת עם רב?

דיברת עם רב? זה לא יכול לחכות לבוקר?

https://puah.org.il/professional-type/%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94/

אמנם זה לשלוח הודעות ולקוות לתשובה, אבל עדיף מכלום..

מה אוכלים בשבת אם טבילה במוצש?

את יכולה לאכול את החמין הבשרי ללא הבשר עצמו.
לפי מה שאני יודעת מותר לאכול ולנקות טוב טוב בין השיניים

רק ביום חול

לאכול בשר.

לאכול וצריך לנקות טוב אח"כ

סליחה

 

ברור שלא חייבים

חידשת לי..

אבל הבעיה זה בסיבים אז אין בעיה לאכול את האוכל הבשרה בלי הבשר/ עוף

כי הוא נכנס לשיניים.
וצודקת שצריך להיזהר מכל מאכל שכזה. קורנפלקס, תירס, פופקורן, שוקולד

זה להכין קציצות...

למרות שכבר כתבתי שאם אכילת הבשר היא לצורך מצווה אז זה מותר.
(התירו לנו אפילו במקרה שהיה לפני כמה שנים שההורים הזמינו אותנו ל"על האש" באחר הצהריים שלפני טבילה והיו ממש נפגעים אם לא הייתי אוכלת מהבשר.. - כי זה לצורך כיבוד הורים)

שנתקעים
וכן כבר בתחילת השרשור דובר על יום המקווה לא על כל השבת

וצריך לנקות היטב. אבל לא לזה התכוונו חכמים בהנחיה להימנע מבשר ביום טבילה.

רק לגבי השבת - לא הבנתי נכון את השאלה אולי. התכוונת לאוכל?
אם כן, אז כרגיל כנל. רוב השבתות לא אוכלת בשר ממילא. מבשלת בעיקר לבעל ולילדים

תודה!

ומנקים היטב אח"כ.

עונג שבת/חג קודם למנהג לא לאכול בשר.
(עונה לך מידיעה..)

שלא ממש מובנת בשכל אז כשצריך להראות לרב זה עוד יותר מרגיש הזוי.
התחושות שלך ממש נורמליות ובעלך ממש לא בסדר בתגובה אבל יכול להיות שקשה לו להסתיר את הרגשות שלו... לדעתי כדאי לך לדבר איתו בהזדמנות אחרת ולהסביר לו כמה זה לא פשוט ושאסור לו לשפוט

תודה על ההבנה!!
בעלי פשוט לא הבין...
לא נפגעתי ממנו, בעיקר התבאסתי מחוסר ההבנה שלו.
החוסר אחריות היה בגלל הצורה שבה הצגתי לו את זה
("אוף אני כזאת טיפשה". רק אחר כך אמרתי לו שזה בכלל לא טיפשות ואין לי מושג איך ראיתי)

לקנות טישו צבעוני. 

כ"כ כ"כ מרגיע, ושווה כל שקל

 

בדרך כלל פשוט לא מסתכלת.
העניין בטישו צבעוני הוא שאם זה בלי לחכות זה כמו בדיקה פנימית על צבעוני וזה בעיה.

(זאת אחת ההלכות שאני ממש שמחה שבעלי ספרדי.. כי זה באמת מסבך מאוד את החיים)

אבל העצה הכי טובה לזה (ככה אני מדריכה כלות):
להתרגל באופן קבוע, תמיד, בלי יוצא דופן - לא להושיט את היד לכיוון הטישו או הנייר לפני סיימת עד הטיפה האחרונה. ואז באופן טבעי יש את הזמן שהושטת יד, תלשת או הוצאת טישו ועד שהתחלת לנגב - ובמקרה הצורך אפשר להקל...

בעלי תמיד שואל: אבל למה הסתכלת?

ותמיד אני עונה לא: לה הסתכלתי, ראיתי...

נו מה חשבת שאני מסתכלת בכוונה???

תודה על ההזדהות ❤️

הלוואי ותצליחי לסיים את ה7 נקיים האלו בטוב...
לגבי הבדיקות- לדעתי בפעם הבאה אם יש לך הרגשה לא נעימה/כואבת- שווה להתייעץ מיד עם רב, כי רוב הסיכויים שהוא יגיד לך לעשות בדיקה רק בשביעי, כמו שאמר גם עכשיו. זה ימנע לך את התחושה הלא נעימה בכל בדיקה ובדיקה...
ולגבי הטישו- אנחנו קונים רק טישו שהוא לא לבן, ואני כבר די רגילה לחכות כמה שניות לפני הניגוב, ואז גם אם ראית משהו- זה לא אוסר.

שהקב"ה ישלח לך הרבה כוחות!!

לגבי הבדיקות - בגלל שזה היה אי נוחות ולא ממש כאב לא קלטתי בהתחלה את הסיטואציה..
היה לי פצע רק פעם אחת בעבר והוא כאב מאוד לא היה מקום לשאלה בכלל.
לגבי הכללים של הטישו - האמת שאני לא נתקלתי בכל כך הרבה בעיות, בדרך כלל פשוט לא מסתכלת. בזמנים שיודעת שהם בעייתיים מחכה במודע. אתמול הייתי כל כך עייפה ולא שמתי לב מה אני עושה.

שולחת לך חיבוק ענק ומלא כוחות
ואני ממש מבינה את הקושי שלך,זה באמת מעייף

אבל גם לי היו זמנים כאלו אז רק שתדעי שאת לא היחידה בעולם שזה קורה לה, זה סבל שעובר על עוד אנשים
כאילו בקטע לעודד , מותר לך לכאוב על זה ודאי לא מבטלת את הלגיטימציה ,פשוט שלא תחשבי שזה סוף העולם- זה דבר שקורה בזמנים מסוימים בחיים

אולי בעלך יכול לשאול?

ודבר נוסף שרציתי לעודד, שתאמיני לי שאני מתגעגעת לזמנים האלו,שהקושי היה רק זה ולא כמו היום שאני מרגישה חוסר הערכה מבעלי,שזה משהו הרבה יותר כואב
ואני ממש מתגעגעת לזמנים שהקושי היה עם ההיטהרות
וזה אפילו מחבר, כי אז בני הזוג נחושים יחד להצליח במשימה ובעלך יותר רגיש כלפייך וכו', שזה ממש ממש חשוב ולא מובן מאליו
אם כתבתי משהו שלא מתאים לך-אל תקחי...כל דבריי נובעים מרצון טוב- לעודד ולתת תקווה, ומותר לך להתלונן ולהתבאס, זה בהחלט מבאס,מבינה ממש ⁦❤️⁩

וגם ההבנה שלך ❤️
לגבי החלק השניהחלק השני..
ובכן, בסוף גם אם הוא זה ששואל בפועל שנינו צריכים להתעסק עם זה
ולא מרגישה שזה מקרב בינינו כל כך..
האמת רבנו די רציני הבוקר בלי קשר לטישו האומלל 😕

לפעמים נדמה שהחיים הזוגיים כמו לונה פארק קטן-
עליות וירידות..מריבות והשלמות..
לא יודעים איך יוצאים מהדבר הזה.... כנראה שזה חלק בלתי נמנע מהחיים לצערי .....

ומבואסת בשבילך....
כנראה שיש תקופות בזוגיות ,ואצל כל זוג זה שונה..

דבר נוסף -לא קראתי תגובות אז אולי כבר כתבו לך- ממש כדאי שבעלך ילמד יותר הלכות, זה יכול לחסוך לכן המון כאב ראש
גם אנחנו כשהינו זו''צ- בעלי היה שואל הרבה
היום יודע כבר לומר לי לבד את הרוב- וזה ממש מקל ( תרתי משמע יצא מצחיק)
למשל- אם יש פצע תולים בפצע,טישו לא מטמא כמדומני או להשתמש בטישו עם פסים אדומים וככה אפשר להקל ( תשאלו רב אל תסמכי עלי,רק נותנת דוגמאות..), אם פחות מכגריס-בניגוב או בבגד וכו'- זה משתנה הדין..
בהצלחה אהובה ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

אולי הוא צריך ריענון
גם אני אם אני יודעת הלכה יכולה לעזור לעצמי עם שאלות..
גם לדעת מה לשאול זה עניין משמעותי

3 וחצי לפנות בוקר, איזה אירוע בדיוק??!
ומה זה חוסר ההתחשבות הזה בשכנים ובסביבה?
פשוט מכעיס. למה שלא תתקשרי למשטרה להתלונן?
ישנה עכשיו, התינוקת החמודה?

להתקשר למשטרה לא ממש אפשרי כי זה מי שמשכיר לנו את הדירה וצריך לשמור על יחסים טובים בכל זאת... ובדרך כלל הם ממש בסדר. עונה גם ל @הבוקר יעלה ול @דור רביעי
אז זה ממש מרגיז אבל אין כל כך מה לעשות...

אבל תדעי שזה בעילום שם.
אולי הם יחשבו שהתלונה משכנים אחרים..

מבינה אותך מאד מאד מאד!!!

חיבוק ושיהיה בהצלחה

 אני הייתי מתקשרת או דופקת לבקש

אבל אני לא יוגעת מה יהיו ההשלכות של זה. תלוי בשכנים. מקווה בשבילך שזה חד פעמי.

ומבקשת להשקיט את הרעש
זה שהודיעו סבבה
אבל יש גבול .
עד כזאת שעה
ואעש כל כך חזק
לא שייך

כאלה. אנשים שמרוכזים בעצמם נטו. וזה שמודיעים מראש זה לא אומר שמותר! מבחינתם זה כסתח שאומר - מה, אבל הודענו. זה לא אומר שזה לגיטימי בכלל.
כמו שאמרתי רק בגלל שהיו לנו כמה ניסיונות כאלה תדעי להבא, אחרי 11 להתקשר למשטרה. ממש לא ללכת לבקש, אי אפשר לדעת על מי נופלים וזה יכול להיות מאוד מסוכן. תמיד כשהתקשרתי למשטרה אמרנו לנו לא לנסות ליצור קשר ושהם יגיעו לטפל.. וכך היה.
אגב לפעמים הם מחכים שהמשטרה תלך ןאז ממשיכים שוב בחגיגות. אנחנו לא נואשנו והיינו מתקשרים שוב..

לק"י

זה לא עוזר לחוק שמתיר רעש עד 11 בלילה.
וגם אז הייתי משתדלת לא לעשות רעש מאוד חזק....

אנשים מנותקים

נקווה שזה לא קורה יותר מפעם בשנתיים...
אז אפשר לשתוק ולהתנחם בכך שזה זמני-
אם זה קבוע, צריך להעיר להם..כלומר לבקש מהם בעדינות ובכבוד ולהסביר..

הרגשתי את זה בעיקר בהליכה מהירה. חשבתי אם להיבדק ימים ספורים לפני שהיתה לי סקירה אז כבר השארתי את זה לשאול בסקירה. הרופא שם נתן תשובה די גנרית של אם כואב לי או יש דימום שאלך להיבדק... (לא בדק בעצמו משהו לגבי זה). אני לא זוכרת אם זה היה בעוצמה שאת מתארת.

אז בגדול נשמע לי כמו משהו שיכול לקרות, אבל רק את מרגישה את הכאב במדויק. אם מרגיש לך כאב מאוד חזק או אם מתגבר / נעשה תדיר יותר אני חושבת שכן הייתי הולכת להיבדק.

(אני כבר אחרי הלידה)

בעיקרון החשש זה מחודש שמיני אם יש כאבים חסקים..

ואמר שהכל תקין ושזה ממש נפוץ

אחרי שנתיים שלא הרגשתי את הצלקת פה ושם מרגישה דקירות כאלה מוזרות

מההתרחבות. זו רקמה צלקתית והיא פחות גמישה אז ההתרחבות שלה יותר כואבת. פשוט הייתי מציינת לרופא פעם הבאה. לא הולכת במיוחד.

הוא ענק, ומתקפל לאחסון.

הוא מאוד גדול, אבל אולי יהיה נחמד לכם כשטיח משחקים בכלל.

קשה לי להאמין שיש לנו מקום בשבילו 😬

ראיתי באתר שיש גם אחר מהסוג הזה אבל קטן יותר. הקטן יותר כנראה יהיה לי יותר שימושי, אבל הוא גם פחות עבה... יש לך - או למישהי אחרת שקוראת - מושג אם זה עדיין מספיק טוב?

הוא "ענק", אבל זה מקשר לקטן יותר

תודה!

תאמת קניתי כזה בסטוק ב70 שקל חחחחח

למרות שמה שקניתי בעייני גם אחלה

לק"י

והוא מתחורר בקלות מדברים חדים, ונתלשות ממנו חתיכות.
אז עכשיו ציפיתי אותו בציפה🤦‍♀️ פחות נוח, אבל בטוח. בעז"ה בקרוב בלאו הקטן בטח יטייל על הרצפה בלי לדפוק את הראש (וגם לא יהיה קר).

לא מצאתי בשום סטוק!!

בדרך כלל

מחזיק כבר כמעט 3 שנים במצב מעולה

כי יש ביניהם הבדל בעובי. אני תוהה אם הסנטימטר עובי מספיק טוב כמו הסנטימטר וחצי. מה דעתך? תודה רבה!!