פורום הריון ולידה (עמוד 1025)

ניסינו לברר עם רב אם אפשר להקל ולקחת והיה נשמע שלא. אז הסברנו לילד שיתכן ויהיו יותר פיספוסים בשבוע הזה, שיהיה מוכן.
ממה שהבנתי כבר אין סוגים אחרים של מנירין, אלא רק למציצה.

אמורים לישון עם הבני דודים בחדר צפוף... זו יכולה להיות פדיחה רצינית.

ובעלך יקח אותו לשירותים לפני שהוא יוצא לתפיחה בבוקר - זה יכול לעזור?

הרי מן הסתם ליל הסדר יסתיים ממש מאוחר ועד שהוא ילך לישון ועד שאתם תרדימו את כולם (אם הוא נרדם לפניכם אז תעירו אותו שוב לשירותים..)
אז זה לא יהיה יותר מדי שעות עד שבעלך כבר יקום לתפילה...

זו תרופה שצריך לקחת דוקא לפני השינה או כל שעה ביום?
כי אם אפשר בכל שעה אז לליל הסדר אולי אפשר לקחת אותה בערב החג, לפני סוף זמן אכילת חמץ.
(מציינת שוב שאני באמת לא מכירה ומציעה מסברה)
בהצלחה רבה

תודה שניסית ;)

בצורה דסקרטית..

הייתי עושה תרבית חוזרת
זה חשוב

כלומר- 14 כדורים?

זה יכול להיות גם פטריה.
ואם יש דלקת חוזרת צריך להתייעץ עם הרופא.

זה ממש אנטביוטיקה טבעית לדלקת בדרכי השתן

רק בריאות

אבל הרופא לא נתן תרבית חוזרת טחרי האנטיביוטיקה?
ממה שאני מכירה נותנים בדכ כדי לוודאשבאמת עברה הדלקת

שהם שומרים הן אומרים עזרתי לך
כאילו למה זה עזרה ולא שותפות ?!??!

@סיה ❤️

ממש לא הכל חייב ליפול עלייך
שבו לדבר על זה, תציגי צורך, תשמעי מה יש לו להגיד
ואם כבד לשניכם קחי עזרה
חבל לבזבז על זה את החיים

באמת פחות פעילה בזמן האחרון
גם שאני די דעת יחיד.. רוב הנשים חושבות שזה התפקיד שלהן,
היום די עיפתי מויכוחים עם נשות הפורום אז פחות מגיבה
מרגישה גם מאוד שלמה עם הדרך שלי ואין לי סבלנות לשכנע נשים שלא ישתכנעו ויהפכו אותי למוזרה.
אז מי שבא לה להרוג את בריאות הנפש והגוף שתמשיך לעשות מעבר לכוחותיה.
אני אחרי שלושה ימים של נקיות פסח,
מרגישה עצבבננייתתת עבודה קשה, כואב לי הבטן , הגב, אני מוטשת וזה רק מזכיר לי מה שעשיתי יש עוד טונות עבודה לפני.
והיום החלטתי לא מענין אותי פסח. מהיום הכל הכי חפיף מה שחובה.יורדת ממלא תוכניות שהיו לנקיונות.
אני לא מתכננת למכור את הגוף שלי!!! בשביל שהבית יהיה מבריק ונקי

אלא יש נשים שמאפשרות לכל המשימות ליפול עליהן.

אצלנו בעלי עושה יותר בבית ומטפל בילדים יותר ממני, מבחירה ובשמחה.

בעבר שעשיתי הרוב, הוא עשה הרבה פחות. ככל שאני הפחתתי הוא עשה יותר.

בעלי יודע ב"ה לעשות הכל. לבשל, לשטוף כלים, לסדר, לנקות, לכבס וכו'.

והוא גם מאד נהנה לשמור על הילדה כשצריך.

אני מרגישה שבחרנו באורח חיים שבו הוא בישיבה עד הערב ואני בבית ולכן כביכול הכל "נופל" עליי (לא ממש הכל, אבל הרוב)

יכול להיות שבהמשך החיים זה ישתנה.

אבל אם המציאות שאת חיה בה כרגע לא מתאימה לך אז אפשר בעיני לבחור אחרת.

כן יש דברים שיותר קשה לו לעשות ואני עושה, כמו לקום בלילה. מצד אחד זה כן מבאס אותי, מצד שני לא שווה לי המחיר של להעיר אותו (הוא חצי לא יתפקד ובבוקר גם יהיה גמור) אז מעדיפה אותו ערני בבוקר ועם הילד, מאשר חצי בנאדם כל היממה..
אבל גם יש דברים שהפוך - אני שונאת לשטוף כלים וזה כמעט מטלה בלעדית שלו.

אז נשמע שעמוס לך וסיזיפי מאד, וכדאי לחשוב איך לעשות חלוקה אחרת. או איך את יכולה לקחת לעצמך אוויר ולהיות יותר בטוב עם כל המשימות שלך.

הייתה תקופה שגם אני חשבתי שהכל נופל עלי(בעלי גם לא קם בלילות ולא ככ מטפל בתינוקות כשהם קטנים), ואז נזכרתי בטיפולים של הרכבים שהוא אחראי הבלעדי עליהם, בניהול הביטוחים, חשבון בנק, קניות שרק הוא עושה, ועוד הרבה מטלות של סדר בבית שרק הוא עושה( כמו לנקות מזגנים פעם בכמה זמן) וטיפול בתקלות שהוא עושה. והבנתי שגם הוא יכול להרגיש שהכל נופל עליו. וזה ממש עניין של נקודת מבט. וגם שלא בא לי להיות מולו בתחרות "מי עושה יותר".

אז מה שאני משתדלת לעשות זה פשוט לעשות מה שאני יכולה. אם אני מרגישה שאני לא יכולה עכשיו לסדר את הכלים אז אני לא יעשה את זה. אם הוא רוצה שיהיה נקי עכשיו שיתכבד ויעשה בעצמו, ואם לא אז אני אעשה מתי שאני יכולה.

בהרבה מאוד בתים חצי מהזמן האבא שומר ובחלק גם יותר (ברוב הבתים זו האמא אבל כי באמת זה טבעי להן יותר לא כי ככה חיב)
כנ"ל מטלות הבית

אם המצב היום בבית שלך לא מתאים לך תנהלי על זה שיחה עם בעלך. הגיוני שיקח זמן ליצור שינוי, זה לא פשוט לשנות הרגלים אבל תעמדי על שלך ותנסו יחד למצוא חלוקת תפקידים ששניכם תהיו כמה שיותר מרוצים
אם אתם רואים שזה לא מתכנס כדאי גם ליווי של איש מקצוע שיעזור לכם לתקשר את הדברים בלי שזה יתפוצץ

בהצלחה!!

את לא שפחה של אף אחד ולא חיבת לדאוג להכל. מה שגדול עליך והוא מעבר לקיום בסיסי של הילדים שכמובן אותו אי אפשר לשחרר- תשחררי.
או שבעלך יסכים לקחת את זה
או שתסתדרו בלי זה
אבל אל תתני לעצמך לקרוס תחת העול

מה שאני מכירה לא כך..

יש גברים שגדלו בלי להזיז אצבע בבית וצריכים ללמוד הכל מאפס והמחוייבות והשותפות והמעורבות בבית נותנים את הדחיפה ללמוד יש כאלה שקל להם לעשות פעולות של חשבונות אן ניקיון או להיות עם הילדים ויש כאלה שצריכים שיעשו ביחד איתם.

בכל מקרה אם קשה לך זה הזמן לעשות שיחה רצינית ביחד עם בעלך ולחשוב מה עושים שלא תרגישי שפחה כי את ממש לא שפחה את מלכה!!
ואת אמא את מנהלת יחד עם בעלך את מפעל החיים שלכם. ואם לא טוב לך מה שאת עושה תנסי לחשוב על מה זה יושב האם את צריכה יותר עזרה? יותר משמעות בעבודות הבית הבלתי נגמרות? אולי קצת זמן איכות עם עצמך או דברים שיעשו לך טוב על הנשמה?
אולי להביא עוזרת או בחורה להיות עם הילדים בצהרים?

בגלל שיש מצוות והגית בו יומם חלילה אז כל זמן שהוא לא עובד הוא לומד תורה. כלומר הוא עוזר בבית רק כשאני בעבודה, צריכה לצאת למקום חשוב, או כשהוא עייף וקשה לו להתרכז בלימוד. וזה אומר שאני תמיד ברירת המחדל לעשות דברים בבית. מה שאין לי כוח אני לרוב לא עושה, וגם הוא לרוב לא עושה, והבית נראה בהתאם.

נראית עכשיו מצויין

ובגובה של השולחן.
אם המכה היתה חזקה הייתי עוקבת לראות שהיא לא משנה התנהגות/נרדמת כשעה אחרי..
וזהו.

האחות אמרה לנסוע לרופא ילדים שיש במוקד ערב של הקופה היום
ואני מותשתתת
נראלי שאוותר😬

לא הקיאה ותפקדה כרגיל?
נשמע כמו מכה שגרתית של ילדים...

בע"ה מתפללת לטוב

מכניסים את הילד לחדר חשוך ומכוונים פנס לפנים שלו. אם האישונים מתכווצים - בעיקרון סימן שהכול בסדר.
אני גם לא הייתי נוסעת להיבדק...
(למעשה מכל הפעמים שילדים אצלנו נפלו מגובה, רק פעם אחת הגענו למיון - וזה היה כי הילד ממש לא חזר לעצמו והתחיל להקיא... וגם בפעם ההיא - הוא אמנם היה מאושפז שלושה ימים, אבל תכל'ס בעיקרון לא מצאו לו כלום... ב"ה ובלי עין הרע כמובן...)

הופ...

אומנם זה נדיר, אבל קורה לפעמים שיש הידבקויות אחרי גרידה
איך הדימום של הוסת מאז הגרידה? אם חלש משמעותית הבנתי שזה יכול להיות סימן להדבקויות

הוסת כרגיל אבל מיד היה לי דימום חלש וקצר.
גם לפני הגרידה
(עושה הפסק ביום הרביעי די בקלות)

אני בעיקר מנסה להבין אם יש פה משהו שמצריך בירור או שזה בגדר התקין

ביוץ ביום ה12 זה ממש גבולי.
זה אומר שהביוץ יוצא ביום של הטבילה אם ההפסק ביום החמישי
אולי תנסי להאריך את המחזורים שלך
יש דרכים טבעיות
ויש גם כדורים

טבלתי כבר אתמול.
וגם אם כן...
אז למה הרירית כל כך דקה?

אבל אם טבלת אתמול
והבדיקה במוצש היתה חזקה
ואתמול בהירה
זה אומר שהביוץ היה בין מוצ"ש לראשון
כנראה יותר בבוקר של יום ראשון
להיקלט להריון מיחסים אחרי הביוץ
הרבה יותר קשה מלפני
כי הביצית חיה כ12 שעות
וקראתי שבדכ הפריה קוראת ב6-8 שעות ראשונות
ומרגע שיש יחסים עד שהזרע מגיע לביצית, זה עוד זמן שעובר
הזרע עובר דרך ארוכה עד שמגיע לביצית
לכן הכי טוב זה שהזרע כבר יחכה לביצית ולא הפוך
חושבת שכדאי לך לנסות להאריך טיפה את המחזור, יש גם דברים טבעיים שעוזרים

הביוץ יכול לקרות אחרי הירידה של הlh אז לא בטוח שהיא פספסה אותו.
אבל הגיוני שכן, אי אפשר לסמוך על זה, לאף אחד מהכיוונים

כך שגם אם לא פספסתי אז אין הרבה סיכוי.

זה לא נשמע נתונים של אחרי ביוץ... אבל אני לא באמת יודעת

אז לא יכולה לעזור לך אבל אולי תבקשי בדיקת דם כדי לדעת אם את לפני או אחרי ביוץ?

אז אולי את בכלל לפני ביוץ

ולמה היא לא ראתה זקיק מוביל?

אבל אולטרסאונד בלי בדיקות דם זה מידע חלקי
אז לא הייתי לגמרי מסתמכת על האולטרסאונד בלבד

יש לי תור לרופאה שלי ביום רביעי
ואני מתלבטת אם יש טעם ללכת.
או שאני סתם נכנסת לסרטים
וזה גם תקוע באמצע יום עבודה

(אבל לא ידוע לי שהתינוק מרגיש את זה)
יש דקטרין אורל ג'ל בלי מרשם. לא צריך לשטוף לפני הנקה.
אבל זה לא תמיד מספיק חזק בשביל האמא, ואסור לתינוקות מחשש שישימו גוש וזה מסוכן.
אפשר בשבילך משחה חזקה כמו פטריון, וצריך לשטוף לפני הנקה.
לתינוק אפשר להמיס סודה לשתיה בתוך מים רותחים / רתוחים, לטבול בזה חיתול בד ולנקות לו את הלשון עם זה (כשהמים לא רותחים כמובן).
עוד דברים ביתיים שעוזרים זה חומץ או שמן קוקוס.

ואיך טת סוחבת כאבים כבר כמה חודשים???

אבל כל פעם כשמטפלים זה חוזר די מיד.
כבר כמה חודשים טובים
תתחילי משחה ותראי אחרי כמה ימים אם יש שיפור

קניתי את התמצית, שותה 3 פעמים ביום וזה מוריד את הפטריה גם לתינוק.
מהניסיון שלי ראיתי שיותר עזר מדקטרין.

לפי מכון פועה
פשוט לא מסתכלים עליו אחרי ההוצאה

הכתמים עצמם זה לגמרי נורמלי ותקין רפואית
רק דימום משמעותי זה משהו שמצריך בדיקה

בכללי חשוב להיבדק אחרי לידה, לוודא שהכל בסדר.לגבי הכתמים כדאי להתיעץ עם רב איך לא להאסר מהבדיקה הזו

אם את מרגישה טוב ושהמקום החלים, אני הייתי מחכה עוד קצת שהכתמים ייפסקו אבל בגדול זה בדיקה חשובה

בהנחה שאישה לא מניקה או מונעת עם אמצעים שעלולים לגרום לכתמים...

ולוקח לגוף זמן, כל אחת בקצב אחר...
גם תלוי באיכות המנוחה
הממוצע הוא פחות אבל יש הרבה שלא מצליחות להטהר גם חודשיים אחרי לידה (או שמצליחות להיטהר אבל לא "להתנקות") ומבחינה רפואית לא עושים כלום עם דבר כזה

הייתי אצל רופא בדיוק שישה שבועות מהלידה. באותו שלב עוד לא הצלחתי להיטהר, עשיתי באותו שבוע הפסק שאחר כך נפסל, אז כשהייתי אצל הרופא והוא שאל לגבי הדימום אמרתי שעדיין לא נגמר, והוא אמר שאם ימשיך עוד שבועיים, אז לעשות שוב אולטרסאונד. הוא גם עשה במקום (בדיקה עם ספקולום וגם אולטרסאונד) ואמר שהרחם נראית בסדר, אבל הוא כן ראה דם מהרחם.

ואני כן מניקה, הנקה מלאה. בילדים הקודמים לא היו לי דימומים ולא כתמים תוך כדי ההנקה.
אני יודעת איך להתנהל כדי לא להיאסר מהכתמים, אבל לא רגילה לזה, אז תהיתי אם תקין.

שזה כמו פצע. אני למשל לא ההייתי צריכה בודקת בשביל זה.

והכתמים האלו שאת מתארת שכיחים מאוד

 

ממליצה לך למצוא ייעוץ הלכתי שייתן לך מענה לגבי טהרה

נבדוק עם הרב שלנו.
יש סיכוי שהפסק שיוצא ממש עם דם יתירו?

ואז קל יותר להתיר את הכתמים
אבל תמיד כדאי לשאול וגם לקבל הנחיות מדויקות איך להתנהל מעכשיו מבחינת טהרה

המחזורים הראשןנים היו קלילים מאד. אחרי 5 ימים הצלחתי לעשות הפסק. בשני המחזורים האחרונים ניהיה גימום כבד והצלחתי אחרי שבוע הפסק.
פעם ראשונה שהמחזור נראה ככה...

לגבי היטהרות, תשאלי רב.
לגבי ההמשך, תעקבי ותהיי עירנית אם מסתדר או לא,
כבר כתבתי כאן בעבר שלי זה עשה בלגאן וסתם השארתי
בדיעבד לא הייתי עושה את זה

אצלי זאת הפעם הראשונה שזה קורה אבל נשמע סיוט כל פעם ככה. לא נשאר זמן להיות מותרים.

אחר כך לא קיבלתי בהנקה הרבה זמן, אז זה היה לי נוח
ואחר כך כשחזר לי הווסת, זה היה מלא בלגאן, קיצר לי את המרווחים בין ווסת לווסת והיה לי מלא כתמים. וסתם המשכתי איתו

מחכה לבשורות הטבות שלך!
בקלות ומתוך בריאות ואושר!!

כשהוצאתי התקן, למרות שעברתי למניעה אחרת.
כי התקן מרגיש משהו כבד כזה והרגשתי ממש שיחרור כשהוצאתי אותו

היה סיוט ההתקן...

וכל מניעה אחרת גם

שהכל יהיה בבריאות ובזמן הכי נכון!

ואני לא בכיוון של לרצות עוד הריון
הוא מרגיש לי תינוקי...כאילו לפני שניה ילדתי
מצד שני אני אני אוהבת רווחים לא גדולים מידי בין האחים

טוב סתם נצלשתי אותך
שיהיה לך בעיתו ובזמנו, בשמחה וכיף!!

וואי, מצדיעה לך.
הרבה ברכה ושמחה!

אבל הוא לא כזה שותה חלב, גם אם כן בטח לא כל ערב לפני המקלחת שאז נתנו לו את הברזל.. ומאכלים חלביים הוא בכלל כמעט לא אוכל כי הוא לא אוהב גבינה וכאלה

נמוך שלא עולה.... (מנסיון במשפחה...)

ממליצה מאד לעשות בדיקה לגילוי ציליאק.

 

חשוב לי להדגיש שרק הברזל לא עולה, ההמוגלובין והפריטין תקינים. זה עדיין יכול להיות קשור לצליאק?
עכשיו הסתכלתי על התסמינים של צליאק ואין לו אף אחד מהם

לגילוי ציליאק ותמשיכו בהתאם לתוצאות....

אני ממליצה לך לבדוק את הכיוון הזה

זה לא משהו מפחיד כמו שזה נשמע זה פשוט מצב גנטי שלא משפיע על איכות החיים
תבאי מרופא הפניות לבדוק את זה במיוחד אם אתם יוצאי עדות המזרח

אבל ההמוגלובין היה נמוך.
כרגע עם הקטנה החלפנו כמה סוגים וקיבלנו הפנייה לגסטרו.

זה ממשיך ככה גם שבוע הבא

אמור להיות חורפי לסירוגין
אבאלהההה
איזה נוראא
אוףףףףףףף
😥

אם כי קשה לי להזדהות חחח
אני אוהבת חורף ועוד יותר אוהבת גשם
ממלא לי את הלב בשמחה
כמה ה' אוהב אותנו שהוא שולח לנו גשם
הרי כבר אנחנו מכירים שנות בצורת
שקורעים את השמיים בתפילות לגשם
והרי מפתח הגשמים הוא רק אצל ה'
אז כל פעם שיורד גשם אני מאושרת
מרגישה שזה מסר מה' שהוא אוהב אותנו ודואג לנו

שכשאישה מתלוננת על הריון קשה אומרים לה לא להתלונן כי זו ברכה...
ברור שזו ברכה,
ברור שעמ"י צריך גשם
וא"י צריכה גשם
ועדיין זה סיוט ואני שונאת חורף
ומתלוננת על החורף כל עוד הוא פה..

לצערי לא מרגישה כמוך 😬

הסתכלתי עכשיו בתחזית. עלו לי דמעות בעיניים.
לא מאמינה שהסבל הזה לא נגמר😭😭😭

תודה על ההזדהות אהובה!!❤️❤️❤️

אבל האמת היא שירד ברוב הארץ רק חצי מכמות הגשמים אז ממשל אותי שיורדים עוד כמה מילימטרים שיהיה פחות בצורת..
וגם בעלי תמיד מסביר לי שכשיש עוד גשם לפני פסח זה גורם לפריחה להחזיק יותר זמן
אז אני בתחושה שאוקיי עכשיו אי אפשר לצאת אבל זה ישתלם בכמה שבועות יפים של פריחה...

וגם,
זה בסוף הימים האחרונים של החורף
(אני האמת כן מקווה שתהיה עוד מערכת מבחינת הבצורת..)
ואחכ יהיה כל-כך חם שנתגעגע לזה...

ואחרון חביב קראתי בירושמיים שאחרי הימים האלה אמור להיות חמים..
נגיד בשבת כבר יהיה חם..
ובראשון שני שוב יהיה חורפי..

ואחרון חביב חביב חיבוק גדול ומקווה שיעבור עליכם בטוב!!!❤️❤️

אני אף פעם לא מתגעגעת לגשם
גם לא בחודש תשיעי באמצע אב😜
הימים הגשומים היו קשוחים ממש
היום עובר ככ הרבה יותר לאט כשאי אפשר לצאת החוצה
אבל ניצלנו את אתמול טוב טוב שהיה נעים יותר 😌

אבל מתנחמת בזה שאלו הימים האחרונים של החורף ואחר כך מגיעים האביב והקיץ סוף סוף. הרבה יותר קל ככה מאשר בתחילת החורף
וגם- מחר ועד שבת אמור להיות נעים, ואז עוד איזה שלושה ימים חורפיים ושוב מתחמם.. אז זה לא באמת חורפי אלא לסירוגין, יש זמן להתחמם באמצע...
ותודה לה' על כל טיפת גשם. תודה למי שהזכירו את זה🙂

לעזור לכל הסוודרחם והמעילים וכו'...

המחשבה שזה הסוף ועוד שניה קיץ עושה לי דיכאון.
יש דבר כזה דיכאון קיץ?

יכולה להבין אנשים שלא אוהבים גשם וקור, מה שאני לא יכולה להבין זה איך הם מעדיפים את החלופה, חום זה סיוט בשבילי הרבה יותר מקור (במיוחד שכמעט לא היו ימים באמת קרים, כולל בגשם הנוכחי, שהוא גשם "חם")
ובכלל לא בטוח שבקיץ יש יותר ימים נעימים שאפשר לצאת

בחורף אני כל הזמן בלחץ שלא הלבשתי מספיק, שהסוודר לא מספיק מחמם...

הילדים שלי למשל כל בוקר מתקשים לקום כי קר להם לצאת מהשמיכה, וזה סיוט להקים אותם

אבל זה ככ שולי לעומת החיסרון האחד והענק של הקיץ- הוא חם!!

החום קשהההה עושה אותי ואת כולם עצבניים.. מזיעים.. איכס..

אוףףףףף
למי יש כוח לנקות ככה לפסח בכלל??
איזה מבאס!!

איפה האביבבב

אוףף

עזבי פסח...

והלכה הדיאטה.

כל היום מחפשת משהו מחמם לאכול (ובסוף אוכלת שוקולד)...

הלםםם

מדכא ממש 

ראיתי אתמול בתחזית שיהיה 100% גשם, היום הייתי מעל שעה וחצי בחוץ ולא טיפטפה עליי טיפה אחת

היה סיוט לצאת ככה בבוקר😵 לפחות עכשיו נרגע.. וראיתי שמחר כבר אמור להתחמם🌞

גם אתמול וגם היום..
תלוי באיזה אזור את

פה סוער בטירוף כבר כל היום
מינימום שיא החורף!!
ברקים רעמים ברד וכו'

בלי סוף.. קשה להתנייד עם תינוק פיצי בקור הזה.. זה מדכא שצריך להישאר בבית כל היום ואי אפשר לצאת איתו לקצת שמש..

חיבוק לך אהובה!! חושבת עליך💓💓💓

רואים הכי מוקדם רק 10 ימים אחרי

אאל"ט אפשר לזהות בין 10 ל14 יום אחרי ביוץ.

בכלל לא ממליצה לעשות לפני איחור.

אין איחור אצלי😝
פרישה בעקרון שבוע הבא בשני...

ושלילי ללא ווסת לא מחייב כלום.

אני אשמח מאוד לתשובה חיובית, ממש ממש
אבל בעזרת ה', כל דבר בזמן
פשוט רוצה לדעת...

לק"י

מה שנקרא "הריוו כימי".
לכן גם אני ממליצה לחכות יותר.

תכלס, עדיף לחכות לאיחור.
פעמים קודמות חיכיתי שבוע אחרי התאריך ובדקתי. אבל היו לי תופעות..
אבל לפעמים היה לי גם הפרש של 52 יום וזה לא היה הריון כימי ולא כלום, סתם מחזור ארוך...

ואני סבבי עם זה...

ממש מבינה אותך ♥️
ממליצה לחכות כמו ההפרש הכי גדול - 52 יום או יותר מזה

ובנתיים לעשות דברים נחמדים

אבל אחכה לפחות לאיחור ברישמי. ...

אבל מה שאת בוחרת

9-10 ימים מהביוץ אמורים לראות אם יש הריון צעיר

כן, זה קשוח ההמתנה
אבל זה החיים
אז אנחנו פה כדי לתמוך אחת בשניה 😝

דחוף דחוף

 

אני פשוט רוצה כבר להוציא אותה

 

ואין לי מושג איך מקפיצים

 

אז אני כותבת עם הרבה אנטרים....

 

 

מקווה שזה יקפוץ

אז אם דחוף לך, פשוט תוציאי. זה גם ככה יגיע.

לפי מה שאני יודעת...

אבל כמה זמן ייקח למחזור להגיע זה משתנה קצת בין אישה לאישה..

בעיקרון מגיע בדכ תוך יומיים שלושה

זה בדרכ לוקח עד 4 ימים. אין איך לזרז מלבד להוציא כמה שיותר מוקדם

קצת יותר יקר - 300 ומשהו..
אבל מעולה ומחזיק שנים!
אומרת מנסיון: כשקנינו מכשירים זולים אפילו שהיו רק לפסח הם לא עשו את העבודה..
בשלב מסויים קניתי בראון כמו שיש לי לימות השנה לפסח. החיים השתדרגו!
במיוחד שעם השנים מתחילים לעשות את החג בבית (אנחנו כבר בשלב שמארחים) ומעבד מזון טוב ואיכותי זה ממש ממש משמעותי!!

בזמנו שחיפשתי מעבד . וקניתי ומאוד מרוצה!
ופשוט חיפשתי משו שפיזית יתפוס פחות מקום

קיבלתי מתנה אז לא יודעת כמה הוא עלה אבל זו נראה לי חברה יחסית זולה.
יש בו אביזר הקצפה, לישה, מגרדת, וסכין קוצצת.
לא משתמשת בו מלא אבל הוא אחלה לשימוש שלי בינתיים

לא משתמשת בו מלא ובהקצפה בכלל לא יצא לי להשתמש אבל הוא אחלה..

השנה לקאשונה מאז נישאתי אני עובדת בימים שלפני חג הפסח..
קשה לי עם זה מאוד
אבל אני דואגת להזכיר לעצמי כמה טוב יש בבחירה הזו עבורי. ואני בטוחה שאצליח, גם בלי לארח כמו שאני רגילה, כדי להישאר עם הראש מעל המים.

ועוד - אני עובדת על ניהול זמן. מה שאומר שאני רוצה להיות פחות בטלפון בערבים. עד כדי בכלל לא.
חייבת את זה לעצמי

ועוד 2 - השכמה מוקדמת בשבת.

שהשם יהיה בעזרי

הלוואי עליי

איך עושים את זה?

 

ועוד שאלה, למה לא לישון עוד קצת בשבת?

וזה לא טוב לי.

ןלגבי העניין הראשון - לומדים לחיות בשלום עם התעדופים שלנו.

מסוכן להשאיר ילדים לבד בבוקר, יש להם רעיונות יצירתיים ביותר

כל השבוע, ונוסעים רק חג ראשון וחג שני.
שאר השבוע נהיה בבית ולא כמו שנים שעברו התחלקנו בין ההורים.

בתקווה שבשנים הקרובות נעשה גם חג בבית.

אבל חוץ מזה אין איזה שינוי דרסטי שבונה עליו..
אולי להעיף את הטוסטר אובן שיושב על השיש ומעחה אבק מאז שיש לנו תנור דו תאי

וככה לא צריך להכשיר את התנור כל שנה

אה וצריך לקנות רשת ותבניות

ועד שנתבגר ונחליט להיות נראלי כבר אקנה חדש😅

או שאוריד אותו למחסן, העיקר שלא ישב על השיש חסר שימוש

 מה שמשתמשת כל השנה? זה אפשרי בכלל?

כל השנה
וכשקניתי תנור רגיל, הכשרתי את הטוסטר אובן לפסח ומאז הוא פסחי.

הרב שלנו אמר שטוסטר אובן אי אפשר להכשיר לפסח (וגם לא בשרי- חלבי)

בגלל משהו במבנה שלו.

הייתי שמחה להכשיר את שלנו.

אפשר לשאול לאן את זורקת?לרחוב?

אני יודעת שלא שאלת אותי ..
מה זאת אומרת לרחוב?

הוצאתי 3 ארגזים.
וסוף סוף אפשר לראות את מה שנשאר.

חולמת להוציא עוד כמה דברים ולאוורר את הבית.

הלוואי עלי בעלי מה זה עוצר אותי בנושא, בודק לי שקיות וכו' חחח

ערימת הספרים חיכתה שבוע שלם, עד שכל אחד מבני הבית (מגיל 9 ומעלה) עבר עליה והחזיר את מה שחשוב לו.
ועדיין, ב''ה, הצלחנו למסור...

יש לנו ספרייה קטנה ובעלי לא מוכן להפרד משום ספר חח אומר שזה שמירה.
וגם חומרי לימוד שלו מעלים אבק.
אז רק ניקיתי את הספרייה והחזרתי הכל למקום.
מה שכן, בשאר המקומית בבית יש לי חופש פעולה ואני מוסרת/ זורקת מלא כל הזמן

ובעלי לא מוכן להוציא כלום, ורק ממשיך לקנות ולקנות.
בעיה של גברים להפרד מהספרים שלהם🤦
הרוב ספרי קודש אבל יש כמה מדפים של ספרי חול רגילים.

מנקה רק מה שחמץ
ומקווה לבקר בבי"ח בנסיבות משמחות

אחת מתחת לשניה

ולא אמורים להישאר לאורך זמן..
לא הייתי חוששת מכלום.
אם את מרגישה כאב חריג אז אולי..

מעל ומתחת לצלקת? התיאור לא ממש ברור. מה שכן, זה אזור לא מאוורר ויכולה להצטבר שם זיעה (במיוחד אם את בהריון) וזה יכול ליצור גירוי בעור. אולי זה פשר הנקודות? או עקיצות?

הכל שם מזמן התאחה. ומה שאת רואה זה בכלל חיצוני, וחיצונית סגרו לך בדבק, ואת יכולה לראות מן הסתם את הצלקת מאוחה וסגורה והכל טוב.
הייתי מהמרת על עקיצות או אלרגיה\גירוי בעור שאולי גם גרדת - זה קורה

ממש נלחצתי

אבל עכשיו ראיתי מה הגבת, אז כנראה הבנתי לא נכון את השאלה.

ואם אנחנו באותה סביבה אפילו אפשר להיפגש

אני מגנט לנצלניות.
אנשים מבקרים אצלי, אוכלים אצלי, מקבלים ממני ולא נותנים לי כלום.
כשהחברות הזאת נגמרת, והחברה הזו נעלמת ואני נשארת בלי כלום אני שונאת את עצמי ככ.
לא יודעת איך אצלך.
אבל אני ממליצה שלפחות את זה תשני.
אל תסכימי לנצלניות לגזול לך את הזמן ואת החיים ושמי לזה סוף.

היו כאלו שהביאו את הילדים אלי מדי פעם
והאמא בחיים לא תגיד תודה כשהיא תראה אותי
כשהם באים לאסוף את הילדים זה כזה- 'בואו הביתה'
( ואני- חושבת בליבי - ומה עם תודה למארחת????)
חחחחח

יש בנות שהקשר היחיד בינינו זה אם אני יכולה לעזור ולהוציא את הילד מהגן. התחלתי לומר לא...

חיבוק לך
קודם כל ממש חשוב לזכור לשים את עצמך בראש סדרי העדיפויות במקום בתחתית.
זה אולי נראה לך שמה יהיה עם כולם ומה יהיה איתם,
אבל בעצם בסדר העדיפויות הנוכחי גם את וגם הם מפסידים
כי אולי טכנית את שם, אבל גם לך אין כח בסיף היום, ובאופן כמעט תמידי
הם מפסידים את החיות והנוכחות והביטוי האמיתי שלך.

לעומת זאת ברגע שתדעי לתת לעצמך מקום, להתמלא, לשמוח,
להשקיע בדברים שאת רוצה וחשובים עבורך
קודם כל את, אבל גם שאר הבית, ירוויח אותך בעצמך.

כשאנחנו לא מנהלים אנרגיות נכון תמיד נהיה במינוס ובמרדף אחרי הזנב.

ברגע שנלמד לתעדף נכון את ההקעה והכוחות שלנו, נגלה שהרבה יותר בכיף ובשמחה,
אנחנו חיות טוב יותר שמחות יותר ומגיעות להרבה יותר דברים שחשובים לנו בחיים.

לגבי שקניית חבר כרוכה דווקא בהרבה טרחה אני לא בטיחה שזה נכון
אמנם צריך להשקיע, אבל השקעה בדבר שמשמח היא חוויה שונה מטרחה.
ואם זה משהו שחוב ומשמעותי בחייך, תשקיעי בעצמך ובזה במידה שנכונה לך.


וחברות ששואבת ממך כוחות ומרוקנת אותך במקום להיות אנרגיות,
צריך לראות אם אפשר לתקן אותה או עדיף לותר עליה...

לגבי מה שכתבת
קודם כל תודה על
דבר שני, אני משקיעה בעצמי במשהו שהיה לי מאד חשוב אבל לפעמים דווקא הוא גורם לי לחוסר אנרגיה נפשית...ולא תמיד יש לי זמן להתאושש אחריו
וניסיתי ללכת לחוג ספורט אבל לא הצלחתי להתמיד מעייפות
וניסיתי להירשם להצגה אבל לא היה לי עם מי ללכת...
ניסיתי להזמין לקידוש בשבת במקום לארוחה כדי לתעדף את הכוחות שלי ואף אחת שאני בקשר איתה לא יכלה וכבר ויתרתי על זה.

גם מנוחה אולי ושעות פנאי בלי משהו מיוחד.
חוץ מזה תמיד חשוב גם לאכול ולשתות כמו שצריך❤️

רק את יודעת מה יכול לעשות לך טוב
פשוט צריך להיות בתודעה שזה דבר חשוב ומשמעותי.

יש נשים לפעמים במצבים של עומס שהדבר שהכי חסר להם זה פשוט זמן שאין בו שום מחוייבות
סתם לנוח אי לשבת או לגלוש בפלאפון או להרגיש שהן לא חייבות להספיק ולעשות פשוט כלום.

זה לגמרי אינדיבידואלי

כשאנו לא מספיק מתקשרות עם הצרכים הקטנים שלנו ביום יום

זמן לנוח
זמן לתחביב
קצת איוורור הרפיה
לקרוא ספר
להתפלל
לשמוע שעור
כל דבר קטן כזה אפילו כשאנו נותנות לעצמינן מקום בחיים
קובות לצרכים האלו הקטנים
ןדואגות לתחזק את עצמינו
את האנרגיות והכוחות שלנו
ביום יום
באופן שוטף
באופן שבו זה מתאפשר ולפעמים -חושבות יצירתי איך בכל זאת אפשר

אז לא בורחים ונתלים רק ברענון שהוא-- וואו ויוצא דופן
ומוצאים אץ הדרך לקחת אחריות על ה'מחה והכוחות שלי

ולא להיות תלותית באחרים שיספקו לי את זה

לשמחה לשנו אין תרוצים
יש לנו אחריות

וכמה שעותר נעניק אותה לעצמינו בתוך הקיים
נהיה אקטיביים יותר ןא ז נצליח גם למצוא את המעבר כמו לצאת לחוג ,למפגש חברתי וכו

ולגבי חברות- מאוד מאוד מוכר לי מעצמי. ממש
ובאמת מחזקת את תהילה וכל מי שכתבה שהתחושת מאמץ שם נובעת ממקום שלא מספיק מתחדש ומתמלא ומתאוורר בחיים האישיים שלו..

וזה סוג של צורת מחשבה..
אי אפשר
זה קשה
שהכל דורש מאמץ
שאם רק....אז..

והיא מוזנת מהחיוניות והמלאות שיש לנו בחיים

אם יש חוסר במלאות הפנימית
אז אין אנרגיות פנויות
אפילו למה שאנחנו רוצים
והכל נחווה כקשה ומאמץ

וזה שינוי מהותי
לא טכני
להתבונן כמה
אני חשובה
כמה מגיע לי מקום
מגיע לי טוב
כמה אני חייבת לדאוג להיות שמחה!
אסור לי לשים את עצמי בצד
כי אני חשובה ומשמעותית

כמה שהערך שלי יהיה יותר חשוב בעיני כך גם ארתם להשקיע בעצמי
וזה לא יחווה כמאמץ


כמה

אני חושבת שזה סיפור חייהן של רובנו-
נשים נשואות עובדות עם ילדים קטנים..
באמת אין הרבה זמן לחברות
מזדהה ממש! תמיד זה הפריע לי,ועם השנים והזמן -שוחחתי על כך עם כמה- ונשמע שכולנו באותה סירה, היו הרבה שאמרו שאין להן חברות בכלל בשכונה,או חברות בודדות
זו מציאות חיים של עומס ומירוץ מטורף

למעט בודדות שזכו לגור ליד המשפחה או חבורת אחיות מגובשות... או חברת ילדות ממש טובה...
אני חושבת שזו מציאות טבעית ביותר בהתאם לנתוני העומס המטורף, יש רק 24 ש' ביממה ואין כ''כ זמן לחברות..
גם אני תמיד רוצה לצאת קבוע עם חברות..בפועל יוצא לי אולי פעם בחצי שנה -או שנה- לצאת עם חברה
ובטלפון-קשה לשוחח הרבה, גם - בגלל המירוץ המטורף של החיים,קשה להתרכז במשימות בבית תוך כדי הטלפון .... וכו'
וחיבוק על הקושי, גם תחביבים או קריאה וכן הלאה מאוד מעסיק ולא חובה דווקא חברות,שלא תמיד זמינות
את יכולה לנסות מדי פעם להרים טלפון או ליזום יציאה עם מס' חברות פוטנציאליות וכך לאחר זמן - לבדוק מי באמת מענינת ומעונינת בחברות.. שיש עקביות והתמדה בקשר או לפחות רצון הדדי..

אבל אני מתכוונת גם לדברים אחרים
למשל יש ערב לכל הנשים בישוב, אני מגיעה ומרגישה שאני לבד. מדברת עם 2-3 בנות ומהר מאד זה מתמסמס ומלא בנות אני לא מכירה. גם בנות שציפינו שנפתח לקשרי חברות- זה לא ממשיך.

בערב נשים שכל הנשים ביישוב נמצאים קשה למצוא חברויות. גם אני שונאת את הקונספט הזה והולכת תמיד לאיבוד באירועים כאלו, פשוט הפסקתי להגיע.

אבל את אומרת שאת גרה ביישוב- אז מה קורה אצלכן בגן שעשועים? את יכולה לשבת שם ולפטפט קצת עם נשים? 
יש נשים שאת יכולה להזמין אותן עם הילדים אחרי צהריים לשחק אצלכם ואתן בינתיים תשבו לקפה? כי נראה לי זאת הדרך לפתח את החברויות, לשבת אחת על אחת. מספיקה מישהי אחת או שתיים שזורם לכן ביחד בשביל להרגיש קצת יותר טוב.

 

השאלה אם את חושבת שזה חוסר הפניות ויש דווקא פוטנציאל או שזה יותר מזה.

בדרך כלל את טיפוס חברתי? כשהיית נערה היו לך חברות? 

בעיני זה פרט משמעותי להבין אם זה משהו עמוק יותר או באמת פשוט עומס ואז אפשר לפתור את זה

 

בכל מקרה, מבינה אותך ממש. זאת תחושה לא קלה

ובדידות לא עושה טוב לאף אחד

מקווה שתמצאי חיבורים ונשים שעושות לך טוב

אבל זה לא זרם עם אלו שכן יש לנו בסיס מינימלי חברי. וכבר הרגשתי שאני נואשת מרוב שאני מחפשת את מי להזמין, זה עשה לי תחושה לא טובה אז הפסקתי לנסות.

ובתור נערה דווקא היו לי חברות, היה לי את המעגל שלי אבל כיום כל אחת בחיים שלה ואנחנו לא בקשר כבר.

אני חושבת שבגלל שאני לא עובדת כרגע אני מרגישה את זה יותר. כשעבדתי לא הרגשתי שחסר לי

במיוחד ההרגשה הזאת של לנסות ולא להצליח... זה לא עושה טוב

 

אמן שמשהו ישתנה ואולי באמת כשתחזרי לעבוד זה יהיה קל יותר

יותר סיכוי לחברויות,בבית כנסת,לא?
נראה לי ממפגש חד פעמי קשה ליצור קשרים
צריך כמה פעמים ליצור קשר- בבית כנסת,בגינה,להזמין לסעןדה, להזמין ילדים לשחק וכו'
ומבינה את המבוכה באירועים...קרה לי גם ...

חושבת שמי שזה חסר לה באמת
יודעת עמוק בלב
שזה לא הזמן הבעיה

לי יש זמן
וזה גם חשוב לי ומוכנה לפנות חזה סמן

ובכל זאת זה לא עובד ..לא משנה כרגעלמה בעיני
וזה התסכול

אם זה היה רק סיבה טכנית זה היה יותר ענייני

זה כואב
ולכן צריך לא לשקוע בזה
יש תקופות בחיים שיש פחות חברה וצריך למצוא דברים אחרים שמשמחים,אין דרך אחרת