פורום הריון ולידה (עמוד 1024)

ישמצב שיסתפקו במוניטור וא"ס. תלוי רופא.
אם המוקד אצלכם מהיר תנסי שם, אבל אם לא אז כבר עדיף מיון למקרה שישאירו אותך, כי חבל לחכות פעמיים

אבל אין לי כח לנסוע למיון והמוקד יותר קרוב..

ואין לי כח בכלל בתכלס.. באלי ללכת לישון..
איזה לא קשורה הייתה הנפילה הזו🤦‍♀️

זה תמיד בזמן הכי לא מתאים!
את יכולה להתייעץ עם אחות בטלפון אבל רוב הסיכויים שישלחו אותך להיבדק (יש לי נסיון עשיר רק פעם אחת אמרו לי שלא צריך).
בעיקרון ממוקד יותר סיכוי שישלחו אותך למיון כי זה כסתח,
אבל במיון פחות סיכוי שישאירו אותך להתאשפז אם אין ממש צורך (במיוחד אם עברו שעות מהנפילה. רופא פעם אמר לי שסימנים ראשונים להיפרדות רואים תוך 6 שעות, ואם הזמן הזה עבר והכל תקין אז הכל בסדר. אבל זה תלוי גישה של רופא)

כן ויתרתי על התייעצות במוקד כי תמיד בנות כותבות פה שלרוב הן שולחות להבדק..

אבל נראה לי שבכל זאת אסע למוקד בתפילה שיהיו נחמדים ולא ישלחו אותי למיון😅
בעיקר כי כרגע בעלי לא יכול לבוא איתי.. אין מי שישמור על הילדה.. אז ניסע קרוב והכי הרבה אם ישלחו למיון (בתפילה שלא) אז ההורים שלו כבר יחזרו ונוכל לקרוא להם לפה או לקחת אותה אליהם..

ושכחתי לקחת בחשבון שהוא באזור חרדי אז הייתי תקועה בפקק בדרך אליו כי במוצש שמח
ועכשיו יושבת בבית, עם 0 כוחות ללכת למיון ועם מצפון מה יקרה אם לא אלך

לק"י

שמישהו ימציא מד נפילות, כזה שיאמר מתי צריך להבדק....

מקווה שאגרת קצת כוחות..

או מישהו אחר?
חשוב להיבדק ממש

בשורות טובןת בעז"ה

לדעתי בשבוע כזה לא משאירים למלא זמן בניגוד ליותר מתקדמים..
ככה לפחות מנסיוני..

איכשהו עד כה בכל הריון כמעט זכיתי לביקור במיון מהסיבה הזאת

מניחה באמת שזה גם תלוי בממצאים,
אבל יש שלבים שאמרו לי שבהכרח משאירים בכל מקרה.
אצלי לדוגמא בחודש תשיעי נפלתי בכלל על הברכיים, בלמתי את הנפילה בידיים,
הבטן בכלל לא הייתה חלק מהעניין, אבל בגלל שזו הייתה נפילה יחסית משמעותית וגם כאב לי אחר כך ברגל,
השאירו אותי להשגחה של 24 שעות כבר... ואמרי לי שבחודשים מתקדמים תמיד משאירים.

ויש כאלה שכנראה רק אם יש חשש משמעותי יותר, כמו שקרה לי בכל שאר ההריונות

אבל יש חשש להיפרדות שיליה גם בשבועות מתקדמים יותר. יכולתי לחתום על סירוב אשפוז אבל פחדתי לקחת אחריות...

נשמע שבהחלט לא כדאי לקחת סיכון

אמרו שזה הפרוטוקול .
פשוט כשהרופא תשאל אותי והבין שכבר עברו כמעט 24 שעות מהנפילה הוא אמר שאין צורך..
אבל כנראה שאם הייתי מגיעה אתמול היו משאירים אותי..

לא יודעת, אבל רפואה שלמה!

ורצו שאשאר ל24 שעות.

נפלתי בהריונות על הישבן ועל הבטן ממש.
לא הלכתי להבדק, כי אמרו כל עוד יש תנועות ואין חלילה דימום זה בסדר.
בהריון האחרון עברתי לצערי תאונה עם הרכב.. אז נבדקתי וגיליתי שהפרוטוקול בבתי החולים הוא 24 שעות...
בשורות טובות ❣️

לק"י

וגם לגבי דימום- לא צריך לחכות שיתחיל....

התייעצות עם המשפחה. יכול להיות שהיום הייתי פועלת אחרת. יכול להיות שהתתייעצתי גם עם אחות. לא זוכרת..

הלכתי לקופה.. הם לא הסכימו לבדוק אותי בכלל ושלחו אותי למיון..
אז מתייבשת פה כבר כמה שעות ומדברים על השגחה של 24 שעות וממש ממש ממש אין לי כח לזה

מקווה שיתחשבו בזה שכבר עבר זמן מהנפילה..
ושוקלת ללכת מעכשיו עם חליפת מיגון (כמו האלה של המתנפח של לוחמי סומו.. מבינה על מה אני מדברת?😅) כי ממש לא זורם לי הסיפור הזה

לק"י

ומה יעשו איתך אם יאשפזו (מוניטור? אול'?).
ומקסימום תנוחי קצת😑

רעיון גאוני החליפה הזאת😅

חיבוק ובשורות טובות!!

הבעיה רק שבקיץ עלול להיות חם איתה🥵

זה בחיים לא שמעתי.. וואו מקווה בשבילך שהכל בסדר ותשתחררי מהר! בהצלחה!

אז מקווה שאפול על רופא שפוי🙏

וגם גיליתי שהעובר התהפך לראש מאז הסקירה האחרונה שהייתה אז מקווה שיישאר ככה😅

תודה על הדאגה וההשתתפות..
גם לך וגם לשאר המגיבות
@אני10
@אביול
@זברה ירוקה
@תהילה 3>
@פשיטא
@אודיה.
@0542
@אחת כמוני

איזה פורום תומך ומחבק ב"ה

לק"י

רק לא נשמע לי שכדאי לך לרוץ😆

שהכל בסדר

באמת אם היית מגיעה מיד אחרי הנפילה היו מאשפזים אותך בוודאות להשגחה

אז חסכתי לעצמי לילה במיון מצד אחד
מצד שני לא ישנתי ככ טוב בלילה מהשאלה אם אני עושה נכון שלא נסעתי ישר להבדק אז לא יודעת כבר מה עדיף😅

העגלה הכי טובה בעיניי
לנו מחזיקה כרגע בשימוש די רצוף קרוב לשנתיים
לא שמעתי שנשבר אבל זה לא אומר
יש לספורטליין הרבה יתרונות שלא ראיתי בהרבה עגלות אחרות

בקיצור
וגם זולה יחסית

יש לי אותה כבר ל3 ילדים
חזקה עמידה אבל קלת משקל
קל לקפל
נוסעת חלק
עולה מדרגות מעולה
פשוט לא מוצאת חיסרון כמעט

את עולה איתה הרבה מדרגות?

הגלגלים יותר קטנים קצת מהדגמים החדישים יותר
ואיתם הייתי מעלה מדרגות גלגל -גלגל בלי להרים את כל העגלה יחד
מממש קל יותר

אבל לדגמים החדישים יש כמה יתרונות נחמדים
וזה לא באמת הבדל עקרוני
אבל אם י לך הרבה מדרגות אז מציעה לך לנסות מה עדיף לך
כי הסיילו הרגיל יותר קל לדעתי במדרגות

לדעתי כל המשולבות לא טובות.
אמנם פחות בקיאה בדגמים של השנים האחרונות אבל לא נראה לי שהייתה איזה פריצת דרך טכנולוגית.
משולבות הן יחסית מגושמות וכבדות למדרגות
והשלדה עשויה מכמה חלקים אז כל קפיצה במדרגות דופקת את החיבורים.
למדרגות הכי טוב זה טיולון איכותי.

אם ממש שחשוב לך העניין של המדרגות כדאי לשלב האמבטיה לקנות יד שניה, לקחת ממשפחה או משהו להסתדר עד גיל ארבעה חודשים ואז לעבור לטיולון איכותי כמו מקלרן.

אם בכל זאת את רוצה משולבת- אני מאוד נהניתי מהספורטליין. גבוהה, יפה, נוסעת חלק, יחסית קלה, נוחה לקיפול.

ואחד טוב, ויפר של ספורטליין, ומאוד קשה לי להעלות אותו במדרגות ואני ממש חוששת שישבר או משו..גם קצת בטראומה כי התינוקת התהפכה איתו כששניה לא הסתכלתי, כנראה נשענה קדימה ופשוט התהפך, היא היתה חגורה

אז למה שעם משולבת יהיה יותר קל?
לדעתי תבדקי את הנקודה הזאת טוב לפני שאת קונה שלא תתאכזבי,
טיולון טוב לא אמור לאבד שיווי משקל במדרגות, הוא בנוי כך שחלוקת המשקל מתחלקת בצורה הגיונית.
את לפני לידה או רוצה לתינוקת שיש עכשיו? בת כמה היא?

בבית, הייתי שנים עם הבייביגוגר והיה לי מעולה במדרגות אבל בודקת כיוונים אחרים עכשיו, אני גם עם תינוקת בת שנה וגם בעז"ה צריכה ללדת בקיץ, עגלת אחים אולי נחפש למסירה לתקופה קצרה אבל אני רוצה להשקיע בעגלה משולבת, אני יודעת כמה זה משמעותי ונח לי

טוב לא יודעת להשוות בין בייביגוגר לספורטליין מבחינת מדרגות,
נראה לי הבייבגוגר עמידה יותר אבל לא יכולה לומר מניסיון כי לא היה לי אותה.

אצלנו חודשיים וקצת, מבסוטים לגמרי
מתקפלת ביד אחת
גם האמבטיה מתקפלת ככה שזה נוח בבגאז' וגם אחכ לאחסון
קלילה ויחד עם זאת יציבה
אני עולה ויורדת איתה מדרגות כמעט כל יום והיא מצויינת

מתכוונת?
גם בתגובות לא פירטו על איזה דגם מדובר

רק עדיף לקנות רגליים לא בצבע שחור כי הוא מתקלף וזה מרגיש ישן סתם

מרוצה ממש..
עולה ויורדת איתה מדרגות באופן קבוע
יחסית קלה אבל יציבה
האמבטיה גבוהה, מרווחת
קל לקפל, מתקפלת יחסית קטן
בשביל בעלי היא מספיק קלה גם בשביל להעלות אותה בהרמה במדרגות כשהילדה בתוכה.

לי יש את הסיילו xl

יש לנו בערך שנתיים, לא רואה באה חיסרון

יש לנו את הסיילו הכי פשוט מ2019 נראה לי

למשל משחק כדורגל, אולי רכיבת סוסים טיפולית
שקי אגרוף וכו
חיבוק גדול ❤️

לא הרבה כי חורף, אולי בקיץ יהיה יותר
 

את רואה הדרדרות בהתנהגות בחורף?

זה בגלים

כל הסיפור שאת מספרת מתאים לי אחד לאחד למס קרובי משפחה
ואם זה באמת זה אז הרבה יותר קל לטפל
חיבוק ❤️

עם תוכנית עבודה מפורטת למצבים שונים ומה האוסף תגובות
ואם להתעלם זה חכם אסל לא עובד לכם אז צריך לראות מה לא

וטיפול צמוד בעיני חובה
רכיבה טיפולית ,ספורט-טיפולי
מהשהו שגם יוציא אנרגיות אבל גם יעבד רגשות ויקבל כלים לעבוד איתם

אי אפשר לבחון הצלחה מתקופות של טיפול
במצב כזה בעיני ליווי צמוד להורים וטיפול עקבי לילד
זה אלף בית
יותר חשוב מאוכל ותשתיה
הוא עוד בשלב שאפשר מממממש לעזור לו ליצור חיים אחרים
טובים לו
ולכם

זה באמת נשמע כל כךךךךך מתסכל מאתגר מכאיב מכעיס מדאיג

הכל מהכל
אתם אלופים על ההתמודדות הזאת!!!!!!

אבל בבקשההה אל תשאירו את זה ככה
תמצאו מטפלת טובה

פסיכולוג שיעשה לכם הנחיית הורים וטיפול דיאדי.

וחשוב להגיד שילד שככה מתנהג, משפיל את אחים שלו ויורד לחייהם, זה ילד שמרגיש בעצמו אפס ומושפל, וזו הדרך (העקומה, אבל מה שיש בידו כרגע) לשרוד את היום יום.
הלוואי שתמצאו מטפל/ת טוב/ה, שתלווה אתכם בדרך הקשה והמסובכת הזו, ושלאט לאט תצליחו להוציא אותו מהמצוקה.
מוזמנת בשמחה לתמיכה באישי, הלוואי שאוכל לעזור!

לא יכולה להגיד שלא עזר אבל גם לא יכולה להצביע על משהו שעזר ממש

מותשים

גם אנחנו אחרי שבת קשה, עם התנהגות לא נורמלית של אחד הילדים והרבה רגשות קשים.
אז דבר ראשון תמיד נחמד לדעת שאנחנו לא היחידים

וכמה טיפים שעזרו אצלנו בעבר-
1. לשקול אבחון של קשב וריכוז (למרות שהוא סבבה בכיתה!). אם הוא אימפולסיבי, קופצני, היפראקטיבי זה יכול להיות קשור. אצלנו ריטלין ממש מציל את החיים.
2. המקל והגזר- בעבר היתה לנו תקופה קשה עם ילד אמנם יותר קטן (בן 7) ועשינו לו תכנית שממש עזרה:
על כל התנהגות שלילית (הרבצה, הצקה וכדו׳) הוא קיבל עונש (אצלנו זה היה שלילת מסכים אבל על משפחה מה שמתאים לה). ועל על התנהגות חיובית (ויתור, הבלגה וכו׳) הוא קיבל נקודה. כשהגיע ל-X נקודות הוא קיבל מתנה ממש ממש שווה (כמה מאות שקלים, כמו פגישה אחת אצל פסיכולוג ).
אני יודעת שהיום זה לא מקובל לתת עונשים וגם פרסים יוצרים בעיה חינוכית אבל במצבים קיצוניים כמו אצלנו (זר לא יבין) זה פשוט הצלת נפשות.
אני מצטרפת להמלצות פה לפנות לגורם מקצוע טיפולי אבל לפעמים זה לוקח המון זמן אז בנתיים צריך לעשות מעשה.
אגב, כשהיינו בטיפול מקצועי קיבלנו הנחיות די דומות.

אתם נותנים ריטלין רק בבית? או שזה גם במוסד לימודים?

ותודה על הטיפים, אין ספק שהסיפור שלכם מזכיר אותנו ממש

מקבלים כל יום, כולל שבתות וחופשים.

לכו להדרכת הורים טובה, מישהו מוסמכת פסיכולוגית או עוסית ואני ממליצה על הגישה ההקשרותית..
והוא כבר בגיל שיכול להתחיל טיפול בעצמו
נשמע שהוא במצוקה וזה גורם לו להתנהג בשליטה למרות שהוא בפנים בסך הכל צריך אותכם מאד.. אם מעניין אותך יש פודקאסט ממש יפה שנקרא חזרה ללב ההורות והיא מדברת שם על עמדת אלפא ועמדת תלות

על הגישה והפודקאסט

של מי הפודקאסט?

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים.
אנונימית יקרה, מוזמנת לפנות אלי באישי מהניק שלך (או ניק פרטי אחר שתפתחי)

ילד עד גיל 18 הוא ילד בתהליך למידה והתנסות. לכן מותר לו לטעות והרבה.

לכן הוא לא נהנה מלהוציא את המיץ והוא לא משפיל את ההורים, אלא פשוט טועה שוב ושוב.

איך עוזרים לילד ללמוד התנהגות נאותה?

מתקשרים איתו נכון- תמיד בנעימות (חוץ מהפעמים שלא כי גם ההורים בני אדם ולא מלאכים) תקשורת שמגיעה בכעס מצד ההורים איננה נכונה אף פעם.

מבדילים בין קווים אדומים לאלו שאינם אדומים. לדוגמא יש להבדיל בין ילד שאומר לא רוצה להורה, לבין ילד שמקלל הורה. את ה׳לא רוצה׳ אני רואה כהתנגדות ולא כחוצפה, את הקללה אני רואה כחוצפה.

עם ילד מאתגר אני לא אתעכב על התנגדויות, כי יש איתו מספיק התנגשיות שהם קווים אדומים, שעליהם אני לא אתפשר.

ויש את הדוגמא האישית של ההורה בכל הנוגע לתקשורת ולפתרון בעיות.

בטוחה שהתקשורת גרועה

בעיקר איתי

בעלי טוען שאני מדברת איתו כמו אל ילד בן 18 ולכן ההתנהגות בהתאם

וכן, בנוגע לקללות, זה כבר עבר לשלב הקללות! מקלל אותנו 

יכולה ללמוד לשנות את התקשורת מולו וגם להגיב נכון כשחוצה קו אדום

הרבה קשיי התנהגות מתחילים מבעית קשב

ללמוד כלים לתקשורת בונה ומטיבה

רק חיבוק....
כנראה צריך הרבה תשומת לב ממכם..
בהצלחה עם הנסיון הממש לא פשוט....כואב מאוד

הקטע שהתשומת לב הופכת לשלילית כי הוא רוצה עוד ועוד ועוד

משפטים כמו- 'אתה טוב,אנחנו אוהבים אותך הכי בעולם' ולחבק אותו הרבה...עוזר? כי נראה שהוא צריך תשומת לב יותר מילד רגיל .....עדיף לתת לו אותה...
לא יודעת אם אני צודקת, רק מנסה ...

להפחית עצבנות.
להפחית בהדרגה כמובן.

לא מבינה כל כך את הפגיעה האמת.. מותר לך לשנות את ההתנהלות משנה לשנה ואם כזה אכפת לה מכם וחשוב לה להיות איתכם בשמחות אז הבייסיק הוא גם לקבל את זה שלא מתאים לכם יותר.
להגיע בכוח למרות שביקשת שלא? נשמע הזוי

יכול להיות שבכללי לאחרונה לא היה לי זמן למפגשים כמו שהיו בעבר, אבל הלו, מותר לי להחליט לשנות דברים ולא פגעתי באף אחד

היא ואחי התקשרו וממש דרשו להגיע כמה ימים אחר כך כי קנו מתנה 

והם ממש חמודים והכל

אבל כולם היו פה חולים וזה כל כך לא התאים לנו ועוד בלחץ של פורים

או לקפוץ לכמה דקות לומר לו מזל טוב ולתת מתנה? התנהלות באמת לא ברורה

כאילו, מה נסגר עם אנשים??

 

וסליחה, אבל לא הייתי נפגעת. בטוחה שהילד שלך מקסים וחמוד ומהמם. אבל ימי הולדת לילדים חמודים ומקסימים הם לא הקאפ אוף טי שלי. בכלל.

אז אפילו הייתי שמחה להיפטר ממחויבות שלא ככ בא לי עליה 

מרגישה אשמה שהרגלתי למפגשים של היום הולדת וזה חובה משפחתית להגיע כל שנה ולכל יום הולדת

חלאס זה לא תמיד מתאים, באמת ולא בקטע של לפגוע

תביני מאז היא ממש "ברוגז"

שאלתי את אמא שלי מה הקטע ואמא שלי מצדיקה אותה זה הזוי חח 

היא אומרת שכן היא פגועה ולגיטימי כי רצו לחגוג איתנו!

מדובר על ילד בן 7,כן?

יפה מצדם שטרחו וקנו מתנה והתמידו שנים כה רבות 

באמת

מאחר והם כבר קנו מתנה, וטרחו עבורך (ראיתי שהגבת ל@אני10), הייתי מתאמצת להאיר להם פנים ולהגיד להם שיבואו בזמן שהכי מתאים לך 

אבל הייתי משחילה גם - האמת, החלטתי להפסיק לעשות מפגשי ימי הולדת משפחתיים. אני מרגישה שזה קשה לי וממילא הילד רוצה לחגוג עם הכיתה.. נו, גדל

 

לק"י

בטח אם יש יחסים טובים, אז אמורים להבין שלא תמיד הכל מסתדר.
ובטח אם הם בעצמם חגגו ככה לבת שלהם.

כן הייתי מנסה לפייס, ואפשר להגיד שהייתם שמחים להפגש, ושעוד מעט פסח ואפשר לקבוע אז וכו'.

לא, זה ממש לא הגיוני. ברור שזכותך להרים אירועים לפי מה שמתאים לך ולא מתאים לה,
מילא הייתה מזמינה אותך ולא הגעת והיא נפגעה- מבינה. (לא שזה מוצדק תמיד להיפגע אבל מבינה על מה זה יושב)
מילא היית עושה מסיבה ולא מזמינה אותנו זכותך אבל מבינה את הפגיעה שלה.
אבל את מחליטה לא לחגוג והיא נפגעת??
מעולם לא שמעתי על זה...

תגידי לה שאת מעריכה את הרצון שלה להיות שותפה וחלק באירועים שלכם אבל אתם המחליטים איך יראה האירוע ומתי, אם בכלל..
אם היא גרה קרוב אפשר להזמין נגיד לעוגה בשבת אחר"צ אם זורם.. ממש לא בכוח, בטח אם קשה לפני פסח, אבל לא עם תגובה כמו שלה,
היה מוציא לי את כל החשק

לי אישית זה נשמע מוזר.
יכול להיות שיש משהו שפספסת?
אולי נפגעו מהדרך שאמרת לכם שהם לא יכולים לבוא, ולא מעצם העניין שהשנה החלטת לא לחגוג בצורה משפחתית?

נשמע לי מוזר ואף הזוי להעלב רק בגלל שהחלטתם לא לחגוג יום הולדת משפחתית לבן השבע.
נשמע לי יותר הגיוני, שאם הם באמת רק רצו לקפוץ עם מתנה, ואתם לא אפשרתם, שנפגעו מזה...

כתבת שהקשר התרופף
כתבת שהם קנו מתנה וביקשו לבוא להביא אותה ופחות התאים.

יש לי הרגשה שהם מרגישים דחויים ופגועים
והיומולדת זה רק טריגר.

נראה שהקשר אתכם חשוב להם והם מנסים להיאחז בו בכל הכח- גם כשזה כוחני כלפיכם.

אם חשוב לכם הקשר
תזמו פגישה רק הזוגות.
יציאה לאן שהו.
תשתפו אותם שהקשר איתם חשוב גם לכם
תשתפו בקושי ובעומס ותבהירו שזה לא קשור אליהם.

חבל לפספס קשר כזה על מקרה נקודתי וחוסר הבנה.
לאחרונה אני מגלה כמה קשר בריא עם אחים ולילדים שלי עם בני הדודים זה משאב יקר שאין לו תחליף.
שווה להאבק על זה

כי לא הגיוני שתיפגע שלא עשית יום הולדת כמו שאולי הקשר התרופף ורצתה שתקבלי את המתנה שטרחה לקנות

יש מצב שבאמת נפגעו מזה

ובאמת קבענו ליום ספציפי, הם אמרו שלא יכולים

והחלפנו ליום אחרי ואני חטפתי שפעת ממש קשה 

ואחד אחרי השני פה היה חולה עד עכשיו!

והיא מודעת לזה

היא שלחה את המתנה עם אמא שלי ואמרה שכנראה בזמן הקרוב לא ניפגש

לא יודעת, זה נשמע לי מדי קורבני כזה וואלה את לא יכולה להבין מצב? וגם פורים,פסח

עבודה, חיים

הם באמת אנשים שיודעים לדחוף הכל להגיע תמיד כשצריך ולכבד, יש מצב שאנחנו קצת פחות כאךה

זה שלה.. אבל לך אין שום דבר לעשות עם זה. את לא חייבת לה שום דבר. היא קנתה מתנה אפשר להגיד תודה רבה ושבהזדמנות שתהיה תקחו מהם כשתפגשו. אני בהלם מהסרט שהיא חיה בו. אני ממש מבינה אותך, יש פה איזשהי כפייה לדעתי.. שמה שאני עושה גם את תעשי.. לא יקרה כלום אם הילד יקבל את זה בהזדמנות אחרת, ממליצה לא להתרגש.. מכירה כאלה מלאה בסביבתי לצערי

זה ספציפית נשמע לא צודק, אבל זה נשמע כמו סימפטום של משהו שמפריע לה... תנסי אולי לדבר איתה ולנסות להבין מה קרה

סתם חושבת לי למה לא רוצים אותי ואם זה בגללי וכאלה.

לא הייתי נדחפת בכוח אבל להיעלב יכול להיות.

כמעט כל מחלה גורמת להעדרות של כמה ימים. אני חושבת שאפילו שבוע מחלה זה לא מחזה נדיר.
הייתי מצפה לשאלה של המטפלת לסיבת העדרות. שתתעניין אם הכל בסדר ביום שהילדה חוזרת וזהו 🤷🏻‍♀️

עידכנו את המטפלת לפני שהיא עוברת ניתוח ולא תהיה בימים האלה..
ולא יודע, נראה לי ניתוח זה קצת שונה מכמה ימי שפעת בבית.

ולא יותר.. ברור שזה כיף כשיש יותר אבל לא חושבת שזה נצרך בגיל הזה.

הציפייה היחידה שאפשר לצפות זה שהיא תשאל מה איתה... ציורים מהילדים זה לא משהו שעושים בגיל הזה... גם אם הם מציירים...

לעדכן בציפיות את הגננת,

תראי יש ניתוח נראה לי ישמח אותה אם יוכלו לשלוח למשהו מהגן.

בימים עמוסים זה כל כך יכול לעזור ולא תמיד גננת יכולה להיות על הכול.

 

לטפל בכל הילדים, להשגיח, להחליף, להגיש אוכל, להפריד בין ילדים רבים וגם לדאוג לאיזה מפגש תוכן. נראה לי שלרוב המטפלות אין כל כך פניות למעבר לזה.

זה אכן יקר יותר

לא חייב להשתמש בו אבל.. ברור שיש תחליפים הרבה יותר זולים

וגם לתינוקות . עוד אין לה 5 קילו...

לפי כמות הברזל למ"ל.
לא יודעת מה ההמלצה לתינוקות כיום, אבל מן הסתם שדרושה התאמה

אבל אני בעצמי בחוסר..

לא מאמינה שזה קרה לי חחח

וכולנו עושים פדיחות
וואי כמה פדיחות עשיתי בחיים שלי כמה...
ובטוח יש גם צד שני למטבע- מישהו אחר התנהג לא בסדר ולכן הגבת כך, זאת אומרת גם הם אשמים בכך

ובדיוק שמעתי סרטון שרוב האנשים המצליחים זה בגלל היכולת לקום אחרי הנפילה/הכשלון ולא דווקא בגלל הצבת יעדים או מטרות ויכולת להיות מוצלחים..

זה מביך אבל לא נורא כולנו בני אדם
ואת יכולה להרגיש טוב עם עצמך
וה' אוהב אותך
ודבר נוסף, אני אישיץ מתחברת יותר לאנשים שעשו פשלות בחיים או פחות מוצלחים, כלומר יש להם לב שבור ומבין, ולא מושלמים כאלו שהם כמו לא אנושיים, אז יש בזה אפילו יתרון בלעשות טעויות- ככה את יותר אנושית ואנשים יותר מרגישים בנוח לידך

התנצלתי מיליון
ועדיין.. יש לי צביטה בלב

תודה על העידוד יקרה❤️

לק"י

והכתמים נעלמו כמו שבאו תוך כמה ימים.
שווה לחכות קצת בעיני ולראות מה קורה.

לחכות. אם תפסיקי בכלל לא בטוח שיהיה לך מיד דימום
אלא אם כן את כמובן רוצה כבר להפסיק במילא מניעה

רק שאני תמיד משתגעת כשיש לי כתמים כי אני לא יודעת מתי הם כבר אמורים לאסור..
טוב, נראה לי שאחכה עוד כמה ימים ונראה
תודה לך ול @יעל מהדרום

דם בגודל של כרטיס אשראי זה לא אוסר
רק לא להסתכל בניגוב.

ועדיין מלחיץ אותי..
בכל אופן, נראה שעכשיו הכתמים פסקו. מאתמול בצהריים לא היה כלום. הלוואי..

לק"י

אם כן, יש דברים שיכולים לעזור להפסיק אותם.
אמרו לי אז שם של תוסף או משהו בסגנון.

מכון פועה המליצו לי להחליף למניעה שלא של הנקה. ממליצה על טבעת.

הרופאה אמרה לי לשלב ים זה פרימולט נור
לא זוכרת בדיוק איך

ןהכתמים נעלמו

ואחרי כמה חודשים כבר חזרו באינטנסיביות אז החלפתי כבר מניעה

מהירה.. (אבל קבעתי עכשיו תור לרופאה לעוד יותר מחודש, שיהיה לי כבר..)

יש יותר סיכוי שזה ישאר כתמים ויעלם?
האם בשביל להעלות מינון אני צריכה לחכות שיהיה אחרי 12 ש/ביחד או שאני יכולה להעלות מיד כשמרגישה צורך?

לק"י

לי זה קרה בהנקה, אבל בשלב שהתינוק כבר אכל מוצקים מן הסתם ולא רק ינק.

אישית הייתי מחכה כמה ימים, אולי זה ייעלם לבד. וגם לא מעלה מינון בלי להתייעץ.

בד''כ סתם ככה זה לא אמור להחמיר לשטף,נכון?

לק"י

אצלי לא התפתח לשטף. לא יודעת מה קורה בדרך כלל.

אפילציה, וככה גם לאט לאט השערות צומחות בהירות וחלשות יותר, עד שרובם לא חוזרות ליצמוח.

ניראה לי שיש גם אפשרות לעשות לייזר.

אפליציה. עולם אחר
זה קצת יקר.
80-100 שח לרבע שעה בערך
קצת כואב( שמים אמלה משחת מאחלשת).
אבל זה שווה כל שקל.

אצלי זה בצדדים של הלחיים איפה שהזקן.. למישהי יש המלצה על מכון טוב באזור ירושלים?

שעווה עלולה לגרום לפיגמנטציה ואם את משתמשת בשעווה חמה אז גם לכוויות וזה באמת הרבה פחות נחמד ההתעסקות הזו עם שעווה כל שבועיים. בפנים לדעתי זה פחות מומלץ, כי כל העניין בשעווה הוא שזה אמור למנוע צמיחה להרבה זמן.
אני משתמשת בחוט

גם מעל הגבות ובשפם?

גם בלי קשר לפיגמנטציה. נראה לי אגרסיבי מדי והתוצאות.. פחות.

שעשיתי כמה טיפולים מועטים ויצא נהדר, אממה לאחר כמה חודשים אני שמה לב שהשיעור התרחב למקומות אחרים (מהפאות התרחב לי לכיוון הצוואר) ועכשיו בהריון בכלל כל ההורמונים משתוללים וכל הצוואר שלי לצערי שיערות..

אני לא עושה בפנים
אבל מי שעושה לי היא ממש מקצועית והיא בעצמה אומרת שזה ממש לא מומלץ, למרות שיש לה מכשיר ממש חדשני וטוב, ושיצא לה לסרב להמון לקוחות שביקשו כי זה עלול ליצור אפקט הפוך וצמיחה מוגברת.
היא אמרה שהיא ממליצה רק במצב קטטוני. ואם כבר מישהי הולכת ללייזר בפנים - תשאגי שזה לא יהיה מקום שמבקש לגלח את הפנים בשום פנים ואופן. יש היןם מכשירים שצורבים את השיערה בלי להצטרך לגלח. אבל באמת שכדאי שלא

זה עבד מדהים והיה לי המון..
וכן עורר טיפה צמיחה בצוואר אבללל זה כמה שערות בודדות שאחת לחודש מוציאה בפינצטה
וזהו

וזה ככה כבר 10 שנים ב''ה
ואין מה להשוות לעומת מה שהיה לפני

רק לא לייזר בפנים

ואני לא מגזימה עם העשרות
כלום נאדה לא עזר
והתשובה שלהן היא תמיד שפנים זה איזור הורמונלי
בנתיים מסתובבתת עם פינצטה כמו שמסתובבת עם הפלאפון

אני ממש מרוצה.
.עשיתי קצת טפולים ואז נכנסתי להריון אז עשיתי הפסקה ועדיין יש שיפור מטורףףףף..
לא יודעת אם מותר להמליץ פה. אם ימחקו אפשר לכתוב לי בפרטי ואכתוב את שמה
קוראים לה דקלה שחר

אני גם עושה בפנים אפילצייה וזה פשוט עולם אחר!!
השיערות גודלות אחרי הרבה זמן , הרבה יותר דקות ויותר בהירות ולאט לאט הן כבר לא גודלות.
אם תרצי יש לי מישהי מושלמת להמליץ לך עליה.
אני נוסעת אליה כל פעם שעה הלוך ושעה חזור וזה שווה כל שקל גם של טיפול וגם של דלק

ומה המחיר של הטיפולים?

אבל באמת שזה שווה כל שקל!!
אני נןסעת אליה שעה הלוך ושעה חזור וזה פשוט כלכך שווה את זה.
הייתי אצל עוד והיא הכי טובה

תוך כמה זמן בערך אפילציה אמורה לעזור?
(ראיתי באינטרנט שבגלל שזה שערה שערה אז לוקח שנים ארוכות..במיוחד שלי אישית יש המון שערות.. זה נכון??)

כל כמה זמן עושים טיפול?
וכמה זמן טיפול לוקח? לעבור שערה שערה לוקח הרבה זמן..

מי שכתבה שיש לה המלצה- באיזה איזור?
אני באיזור הדרום. אם יש המלצה לאיזור פה אשמח.

תודה רבה!

צריכה בערך 3/4 סבבים.
מתחילים מהשערות הכי בולטות
ועובדים בשיטה של דילול.
אני יודעת שהרבה קוסמטיקאיות מגבילות את הטיפול.
זה גם לא נעים הרבה זמן
וגם זה מאמץ מבחינת הקוסמטיקאית ומצריך ריכוז
סביב ה20 דקות.

הכי חשוב ללכת למישהי עם המלצות
וכשהיא עושה לך- לוודא שאת לא מרגישה שהיא תולשת את השערה (היא אמורה קודם להרוג את השורש ואז השערה נשלפת)

אני אישית מעדיפה לנסוע אליה שעה מאשר ללכת למישהי שקרובה אלי ופחות טובה.
אם תרצי מספר תפני אלי

בתחתית הגבה זה נראה לי יהיה ממש כואב.
ועוד שיקול- שלפעמים בעקבות שינוי והתבגרות הפנים גם צורת הגבה משתנה
אז נראה לי פחות כדאי ללכת על משהו בלתי הפיך

בעיני אם זה יוצר קשר פחות בריא, אפילו אם נובע מרצון טוב ממש, לצמצם. פחות ביקורים פחות שיחות טל'. ולהיות בטוחה בעצמך ולשדר את זה - הכי חשוב ❤️🥰
אני בטוחה שאת אלופה

אהבתי ממש ת'תגובה!
צודקת אני צריכה לשוחח איתם פחות בטלפון..
הקטע שכשאני מספרת בדרך אגב דברים על ההורים שלי תמיד אומרים - 'איזה מקסימים ההורים שלך' וכו' כולם מתלהבים מהם, אבל תכל'ס סוג של חיבוק דוב.... נותנים הרבה אבל גם קצת 'ביקורת בונה'.....

הכל הורס🙉😬

ביקורת היא ביקורת

לא כולם יודעים לשחרר ולא להתערב . זה ממש ממש קשה

שקיבלתי עצה מאבא שלי שסתרה את כל האני מאמין שלי- וזה היה לי שבר כל כך גדול.
לא הבנתי איך זה הגיוני.

יש לי הורים מדהימים בכל קני מידה
אבל לקח לי הרבה זמן לפתח זהות נפרדת.

אצלי זה נבע הרבה מביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה (למרות שהמעריצים מספר 1 שלי זה ההורים שלי)

לקח לי הרבה זמן להבין שזה אני...
לא הקשר בנינו, ולא מי שהם.
והעבודה היא בעיקר ביני לבין עצמי

עדיין לפעמים אני עושה דברים בשבילם, כי זה חשוב להם. כי אני רוצה לכבד אותם
אבל מצאתי את האיזון
ובעיקר את המודעות שאני זה × ואני עושה את זה בשבילם ולא בגלל שזו הדרך הנכונה בעיני.
בעניים פקוחות על המורכבות.

מודה שמה שלי בעיקר עזר זה בעלי.
ופיתוח עצמי במקצוע שלי
והסתכלתי על עצמי קצת מהעיניים של הסביבה והבנתי את הפעםר הגדול והלא הגיוני שקיים בין איך שאני נתפסת מבחוץ ואיך שאני תופסת את עצמי.

ואם לא הולך לבד- אז להיעזר במישהו

שמי שיש לה אישיות חזקה ןעוצמתית, לא נבהלת מדעות של אף אחד עליה...
אבל יש אנשים שאת לא צריכה להיות חזקה מולם,הם פשוט מכבדים אותך ןאת יכולה בטבעיות להיות מי שאת..
זה תלוי גם בצד השני

שאפחד לא נולדת עם אישיות חזקה ועוצמתית
זה עבודה קשה.
במיוחד מול אנשים שהדעה שלהם חשובה.

ולהיות מי שאת וגם להיות חזקה זה לא סתירה.
ולהיות חזקה זה קודם כל מול עצמך ובשבילך.
לא בשביל אנשים אחרים
אהובים ככל שיהיו

וזה בעיקר תלוי בנו... פחות בצד השני

עוזר לי לשים כרית חמה

תוך כמה זמן זה עובר לך?

במשך היום יש כאב בטן ואז הכאב הרציני נמשך בערח חצי שעה.
ממש כאב כמו צירים אני לא יכולה לזוז

לי הכאב הרציני יכול להיות גם יום שלם
בינתיים כולם אמרו לי שזה חריג מאד..

כאב שממש קשה לשבת ולקום. רק אם אני לא זזה לא כואב, מה שלא כ"כ יכול לקרות במציאות. כואב לי תמיד מאד צד אחד. ומקרין על כל האיזור למטה.
מה שעוזר לי- אדוויל... אלא אם כן אני יכולה באמת לנוח. בפועל כמעט כל חודש לוקחת ביום של הכאב.

והחודש זה נמשך גם להיום,
זה מחזור ראשון אחרי גלולות אז אולי זה קשור

יש קשר?

כאבי ביוץ בבטן תחתונה עם התקן לא הורמונלי. מה לא עשיתי כדי לבדוק מה זה, אולטרסאונדים למינהם, ct בטן... אבל הכאב המשתק הזה נמשך כל חודש בביוץ ורק איבופן עזר לי... בסוף כשהוצאתי את ההתקן נעלם הכאב ולא חזר

אני בלי התקן מרגישה את זה..

ומרגישה את זה
אחרי כמה זמן זה עובר לך?

כיומיים לפני הביוץ
פתאום זה עובר..
כנראה שזה אומר שהביוץ עבר

כנראה זה מה שיש לי

ינחם אותך אם לי זה בא בתקופות ואז עובר? מאז שקיבלתי מחזור פעם ראשונה, יש תקופות שיש לי כאבי ביוץ כל חודש ויש תקופות שכלום...

תודה רבה

יש לי את זה כל חודש
אבל התחיל יותר לאחרונה
בשנה- שנה וחצי האחרונות
אצלי כואב כמה ימים עד שעובר הביוץ

זה מרגיע ממש, נלחצתי מהכאב

לגדולה שלי לא היה כלום ב"ה וגם בגיל חצי שנה לא היה לה כמעט שיער
התחיל לצמוח קצת אחכ
וגם הקטנה שלי, שעם בעיות בעור, בלי שיער עכשיו כמעט
ואאלט עכשיו התחיל לגדול לה טיפה יותר
זה ממש טבעי בגיל הזה להיות בשלב הקירחות
אם כי אני מבינה למה זה מבאס אותך❤️

הבן שלי עם אטופיק רציני ואף פעם לא הייתה לו נשירה או משהו כזה.. כן הוא נולד בלי הרבה שיער והצמיחה הייתה איטית, אבל זה נראה לי סתם גנטיקה, ולא קשור בכלל..

והיה לה אסתמה רצינית ממש בראש.

מסכנה שלי היא לא יכלה לישון מרוב גרודים, היינו חייבים לעטוף אותה כדי שלא תפצע את כולה...

אז אמרתי אולי משו בקרקפת בגללהאסטמה צריך עזרה...

במיוחד עכשיו בעונת מעבר.. וואי זה קשוח.. חיבוק נשמה❤

הפסקתי להשתמש לה בשמפו (היא פיצקית אז זה לא באמת שצריך לנקות אותה😅) שמה רק אמול במים של האמבטיה.

פעם בכמה ימים כזה משתמשת בשמפו של מוסטלה לתינוקות רכים 

 

אופ היא אבל כזו מסכנונה כשמתגרדת...

עד גיל מסוים
לא קרה אצלינו, אבל בהחלט יצא לי לראות.

לק"י

4 ילדים שלא היה להם הרבה שיער כשנולדו.

(רק של אחות אחת, השאר פחות) 

וזה כזה יפה!!

אופ...

אי אפשר בכלל לשים לה סרט בשיער ככה...

וגם לא סיכות....

וכולם אומרים לי שהיא נראת בן...

ובכלל יש לה עגילים!!

לק"י

רובינו לפחות. והילדים שלי לא.
עכשיו לבת החמש יש שיער ממש ארוך ויפה...
לבת 2.8 יש שיער קצר. לשני הגדולים בגיל שנה וחצי כבר היה קוקו קטן.
לא אגיד שלא הייתי שמחה שיהיה לה יותר שיער, אבל בעז"ה גם זה יגיע בסוף.

וזה שהיא נראית כמו בן?
בגיל הזה הם נראים בערך אותו הדבר. וגם אם תלבישי שמלה ורודה, יש את האלה שיחשבו שהיא בן🤭

ואין לו עגילים

תמיד יהיו את האלו שיגידו את המין ההפוך...

ומישהי אמרה לי "איזה חמוד"..
תתעלמי מאנשים

אצל רוב התינוקות השער נושר

יש משחה לעור שממש עוזרת יוכל לבדוק לך כשאגיע לבית מה שמה, הביאה לי אותה רופאת עור והיא טבעית (צמחים)

לגבי הסבון היא המליצה לי על סבון ספציפי שקניתי אבל אח''כ עברתי איתו לסבון ושמפו של מוסטלה וזה מעולה, (הבנתי שהאמול פחות מומלץ במקרים של אסתמת העור, אצלי גם לא מאד עזר..)

האמת אמול ממש עזר ובלנאום שהמליצו לי עשה לה יובש מטורףףףף מסכנה זה היה קטסטרופה...

עזר לעבור לסבון וקרם של 'לה רוש פוזה' ולא מזמן עברתי להשתמש במוסטלה והם מעולים גם

וגם להשתמש בג'ל כביסה לתינוקות ובלי מרכך כביסה בכלל.

המשחה היא EPICERAM לא מאד זולה אבל זה שפופרת ממש גדולה שמספיקה להרבה זמן

היא צריכה מרשם רופא 

הרופא  עור אמרה לי שאומנם היא מצמחים ולא סטרואידים או משהו אבל עדיין ההמלצה להשתמש לא יותר מפעם/פעמיים ביום ובצורה נקודתית, רק על היובש עצמו

(בהתפרצות ממש קשה שהיתה לו הביאו לי משחה סטרואידית לכמה ימים)

והיה לו ממש מזעזע...

הטיפ הכי מושלם שקיבלתי כאן ועזר פלאים לאטופיק היה אמבטיית קוואקר. 

השיער, צומח לאט לאט בלי קשר...

אני שמתי בתוך חיתול בד קשור 

 

אנ הייתי שמה בתוך גרב קשורה ומשתמשת בזה כמו ליפה. המים נהיים לבנים. אבל זה עשה לו מעולה!

הלוואי ויעזור

נשמע שצריך סטוקים ועוד מעט פסח😝

בהתחלה עשיתי ממש כל יום, אח''כ פעם ביומיים עד שהפסקתי כמעט לגמרי

ולא על הגרביים😅

או הקוואקר או הגרב עם השאריות היומסריחים מהר מאד. אז זרקתי כל יום את כל העסק. השיבולת שועל נראלי היתה הבעיה

שמתי חיתול בד קשור שבתוכו קוואקר בתוך האמבטיה

לא זולה, עלה לי 130 לשפורפרת בינונית-גדולה
אבל עושה לה ממש ממש טוב ב''ה
מורחים פעמיים ביום

הזה.
לבת שלי שבת שנתיים וחצי יש שיער ארוך ממש ועבה. אחיינית שלי שנולדה חודש אחריה זה עם כמות שיער כמו שהבת שלי הייתה כשהיא נולדה..
אבל לבן שלי כמעט ואין שיער. לעומת הבנות שנולדו עם הרבה שיער (ובהריון שלו היה לי הכי הרבה צרבות 🙈)

וטיפ שקיבלתי כדי להאריך שיער זה לנסות לעשות קוק קטן עם מה שיש. שזה מעודד את הצמיחה של השיער..

הבת שלי עם תרופה ביולוגית בגלל אסטמה של העור (כלומר ברמה הכי חמורה שיש) והיה לה טון שיער

אני חושבת שזה הרבה גנטיקה.

קודם כל אם זה שרשורים שלי מוזמנת לנצלש בכיף

כעיקרון אמורים לרשום כבר בשנה לפני כדי לשמור מקום, בתחילת שנה ההרשמה תהיה על בסיס מקום פנוי.
ההרשמה השנה כבר הסתיימה, אבל אם נשאר מקום את יכולה לבקש לרשום אותו לשנה הבאה.
הרשמה זה תמיד למעון ספציפי, את צריכה לדבר עם מנהלת המעון הרלוונטי ולשאול אותה איך נרשמים בשלב הזה, אם בכלל יש להם מקום. ואם אין לבקש להכנס לרשימת המתנה.

לצערנו ברוב המעונות, וגם במעונות תמת אין אפשרות לרשום עובר, כלומר תוכלי לרשום רק אחרי הלידה בע'ה. לאותה שנה זה כמובן על בסיס מקום פנוי, ובהנחה שהתינוק יוולד לפני פברואר (שזה החודש של ההרשמה) תוכלי לרשום אותו לתמת כמו את הגדול - לשנת הלימודים העוקבת.

האם אפשר להירשם לקבלת דרגה בתמת בלי להירשם עדיין למעון ספציפי? 

על השאלה השניה ענית לי, תודה!! מופרך שאין סידור לגיל הכי קריטי....

ובדכ האפשרות נפתחת במהלך אוגוסט.

כל ההרשמות שיש עכשיו זה למקום במעון ואם יש צורך, מעלים טפסים בשביל ועדות קבלה (שבעצם מחליטות איזה תינוק יותר זכאי למקום במעון תמת)

זה לא לקבלת דרגה

במהלך השנה אבל אין אפשרות לרשום

הייתי במצב דומה. לא יכולתי לרשום עד שלא היה מספר מוסד לציון הספציפי שנפתח.
אבל
א. אולי דברים השתנו
ב. אולי יש אפשרות לרשום למעון השני ולהעביר זכאות בהמשך?
אני גם לא הייתי רגועה לרשום למעון שאמור להיפתח, כי לכי תדעי מה יקרה בפועל...
בכל מקרה, תתיעצי עם מי שאמורה להיות מנהלת המכון החדש (אם יודעים מי זו).

וגם לגבי התינוק שעוד לא נולד- אפשר לרשום רק אחרי שיש מס' ת.ז. (אצלנו אנשים רושמים כשהתינוק עוד בבי''ח, עוד לפני שיש שם...).

בכל מקרה נרשמים לדרגה באוגוסט ואם אתם לא מקרה מסובך מקבלים את הדרגה תוך חודש בערך ככה שכמעט לא יוצא לשלם מראש

איזה כיףףףף
אני במקומך לא היתי מצליחה להתאפק ומודיעה בפשטות ובהכי טבעי שיש....

ראיתי פעם סרטון על מישהי שקנתה לבעלה מתנה ארוזה ובפנים מוצצים וגרביים של תינוקות
כך הוא נרמז..

אבל התאפקתי והוא התקשר בעצמו ולא אמרתי לו כלום הכנסתי את זה לקופסא קטנה של שרשרת שהוא קנה לי פעם (מעל טישו, שלא יגעיל אף אחד)

לתת לו מתנה - ושביפנים יהיה את הבדיקת הריון החיובית.

 

 

הנחתי על הכרית שלו, מחכה שיבוא כבר הביתה.

יומיים/ שלושה לפני האיחור (בדיקת ביוץ הייתה חיובית יומיים...)

טוב, לא מצליחה להעלות תמונה, אבל רואים פס חלש ורדרד

תהליך מחודש של הכנה לביוץ

חשבתי לפחות חודש שקט...

ואז אני כבר חושבת רק שזה לא חוץ רחמי ולכן כואב...

איזה כאב צריכים לבדוק?
יש לי דקירות ב2 הצדדים לסירוגין, בעיקר בימין אבל גם בשמאל😥
לא משתק אבל בהחלט כואב ומציק ממש...

אבל אי אפשר באמת לדעת
לגבי החשש מחוץ רחמי- אם הכאבים בצד אחד וממש חזקים אז זה מדאיג, אם לא הייתי מחכה לראות מה מתפתח..

בשורות טובות!

יכולה להגיד לך למה זה מעצבן אותי, לא יודעת אם יהיה לך רלוונטי..
לפעמים אני רוצה סתם להתלונן על משהו ולא מתכוונת ישר לחפש לו פתרון (במיוחד לא פתרון של לקנות משהו יקר) ותמיד מרגיש שיש לה פתרונות לכל והיא מבינה בהכל בדיוק מה צריך לעשות
זה כמובן מכוונות טובות אבל לפעמים בא לי שלא תגיב לכל דבר בעצות שימושיות...

הקטע שאחותי גם תיישם המיידי את העצות שלה בשבילי
גם אם זה לא הפיתרון שאני חושבת שהוא טוב בשבילי או שפשוט הוא לא בדרך שלי.
היא באמתתת דואגת לי ורוצה שיהיה לי הכי טוב אבל זה מתיששש

מה אני רוצה לספר לה. ואם אני מספרת לה בכל זאת משהו שיש לה עצה שימושית שלא בא לי עליה, אני אומרת לה מראש - אני לא מעוניינת לקנות שום דבר אז בלי עצות... בצורה יותר נעימה כמובן

אז אולי פשוט להגיד לה את זה. שהרבה פעמים בא לך לפרוק ואת לא מחפשת פיתרון. אולי לבקש ממנה שכשאת מדברת איתה את סתם משתפת ואם את צריכה עזרה בפתרון אז תגידי לה

אני חושבת שהנקודה כאן זה שהיא לוקחת אחראיות שלא שלה.
האחריות על החיים שלך היא בידייך
והיא בעצם נכנסת למקום שלך, בוחרת לך את הפתרונות במקומך ומבצעת אותם גם ללא רצונך
לפי מה שנשמע היא בעצם מתערבת בעצמאות שלך ובוחרת עבורך את הבחירות שאת רוצה וצריכה לבחור עבור עצמך ...
כמובן שזה לא מכוונה רעב ונשמע שהיא מאוד אוהבת אותך.
אני חושבת שהעבודה הנפשית כאן היא קודם כל שהגבולות הפנימיים שלך יהיו מאוד ברורים לך. ואחר כך ממש בעדינות לשקף לה אותם.
וסתם לחשיבה:
מתי זה התחיל? האם את זוכרת את זה בילדות שלך?
כתבת שהיא רווקה, אולי יש בך משהו שמאוד רוצה לשתף אותה בחיים שלך ואת לא מספיק מציבה את הגבולות בין שיתוף לבין התערבות?

כן זו הנקודה שמציקה לי ההתערבות הזו בחיים שלי, אני בכיף משתפת לשם השיתוף לגמרי לא לשם העזרה כי כשאני צריכה עזרה אני פשוט מבקשת אותה.
הגבולות שלי מאוד ברורים לי ולכן זה ככ מעצבן אותי לפעמים. הבעיה שלי זה שאני לא יודעת איך לשקף לה את הגבולות האלה וגם לא יודעת עד כמה זה יעזור ויהיה מדוייק בלי לפגוע כי באלי להגיד שחררי ממני בהכי פשוט- וזה לא יפה למי שכל הזמן מציעה עזרה.
נניח בענייני רפואה שהיא ממש רצתה לקבוע לי תור ולסגור לי דברים לאנשים שהיא מכירה הבהרתי לה שזה לא יקרה ושזה יהיה מתי שאני רוצה אצל מי ואיך שאני חושבת, היא קצת נבהלת מזה והנקודות הספציפיות האלה לא עוזרות לגישה הכללית כי זה גם פשוט הבנאדם.
גם לגבי קניות לילדה שלי כמה שאני מבקשת שלא תקנה ושלא תעשה זה פשוט לא מועיל, היא חושבת שאני לא רוצה שהיא תוציא עוד כסף אבל אני פשוט רוצה לקנות את הבגדים לילדה שלי בעצמי.


בקיצור השאלה איך משקפים גבולות לאנשים שרוצים להייטיב בלי סוף ובלי צורך?

אז לדעתי, תפסיקי לשתף כל דבר.
יש אנשים שלא מבינים עניין. ולא בקטע רע. הם מאוד רוצים לפתור לכולם את הבעיות כמה שיותר מהר. ברגע שאין בעיה - אין מה לפתור.



ובשביל לשמור על הקשר, תשתמשי בכח הנתינה שלה לדברים שאת צריכה. זה יעזור לך לדייק את הקשר מולה כדי שייטיב איתך ולא הםוך.

פעם היא הייתה מתלוננת שאני לא משתפת אותה והיא לא יודעת מה איתי, אז אמרתי אוקייי אני אשתף בשביל ההרגשה הטובה והקשר, תכלס זה נהיה מעיק.

אולי אני אנסה לפתוח איתה את הנושא איכשהו, להסביר שאני רוצה לשתף אותה ושתתאפק עם הפתרונות, דיברנו בעבר על לקיחת אחריות על בעיות של אנשים אחרים, דיברנו עלזה שהיא נלחצת בשביל אחרים מאוד מהר ושצריך להפריד, כזה סתם שאלתי אותה עלזה שאלות. בסהכ היא עובדת עלזה עם חברות, אבל משפחה מבחינתה זה לתת את החיים שלה אם צריך.

רק שימי לב שאת לא נופלת לאותו מקום שלה, של לנסות לפתור לה את הבעיות עם הלחץ מול בעיות של אחרים בכך שאת עוברת את הגבול של עצמך

1. שיחה פתוחה
להגיד לה שאת ממש נהנית לשתף אותה, שממש מחמם לך אץ הלב כמה שהיא אכפתית אבל שתשאיר לך את ההתמודדות הפרקטית.. בין אם זה לקבוע תור לרופאה ובים אם לקנות בגדים לילדה
(אולי כן נכון לחשוב איפה בדיוק את כן רוצה לאפשר לה להעניק לך גם פיזית ואולי דווקא דברים לילדה זה יותר ניטרלי )

2. פשוט כל פעם שהיא מציעה הצעה להתנגד ממש בעדינות עם נימוק אמיתי
אמת נוגעת באנשים, ולכן חשוב שהנימוק שלך יהיה מה שבאמת חשוב לך.
למשל קביעת תור לרופאה להגיד לה ''אני מעדיפה לקבוע בעצמי, נוח לי להיות גמישה ולנהל את הזמן שלי/ את העניינים הרפואיים שלי. זה עושה לי טוב.

הדוגמא של הבגדים לילדה אפשר להגיד '' אני ממש רוצה לקנות לה בעצמי, זו תרפיה בשבילי לקנות לה;), מחכה לזה כל העונה''

זה מתוך רוגע ואמת פנימית שאת לא פוגעת בה, אלא מעמידה דברים במקום המדויק והבריא שלהם.
גם לה זה לא נכון להתמסר ככה לאחות, גם לה זה לא נכון לקחת אחריות על דברים שלא שלה.

ומקווה מאוד שלא אפגע ח"ו. אנסה להתמקד בקושי שלי ולא במה שאני חושבת שהדפוס שלה.
בסהכ היא לגמרי בנאדם שאפשר לדבר איתו...
יש דברים שאני מבקשת את העזרה שלה כמובן.


לגבי 2 כמו שכבר אמרתי, זה לא עוזר מולה.

ככ תודה על הפירוט..

היא לוקחת לך את השליטה
יש אנשים שחשוב להם לשלוט בחיים שלהם ושמישהו רוצה לעזור בצורה מוגזמת זה מפחיד ומעצבן והרגשה של פלישה למרחב.
זו יכולה להיות אלות חמות רופאה...

אשמח שתרשמי מה הגישה שלך ואיך את מתנהלת מול זה, אולי יעזור לי

זה קשה להגיד איך להתמודד כי זה תלוי מול מי את נמצאת.. את בטח לא רוצה לפגוע באחותך.
האם היא אחת כזו ששיחה פתוחה תעזור
אולי להתעלם?
או לא לספר לה כשיש לך קושי מסויים

נגיד טוב, קטע שחשבת עלי וחיפשת עבורי את הפריט, האמת רציתי רק לפרוק קצת

ככה כמה פעמים ואז להגיד וואי סליחה שככה טרחת, לא התכוונתי שתחםשי בשבילי, רק רציתי לפרוק לאחותי האהובה.

ככה כמה פעמים ואז להגיד וואי איזה באסה כל הפרקטיות הזאת בא לי להיות עדיין בנאכס על השואב שלי..

או נגיד וואי חיכיתי שבעלי יחזור כדי להתעצבן עליו שהוא עוד לא חיפש כסא בטיחות, עכשיו אין לי תירוץ לכעוס עליו.. חייבת למצוא משהו אחר מהר.. מה חסר חסר לי.. אבל את לא מחפשת במקומו, כן?!

אפשר לחשוב על דברים יצירתיים רגישים יותר ורגישים פחות, השאלה איזה טיפוס אחותך ומה המינון המתאים מולה.

נגיד יש לי גיסה כזאת ואין לי בעיה להגיד לה בפרצוף, איזה קטע שלא קלעת בכלל לטעמי!
לא כי אני מחרחרת מריבות, פשוט כל דבר מעודן יותר היא בכלל לא תשים לב לקונטקסט.

נגיד פעם היא הביאה לי שקית בגדים במצב מחריד אחרי שביקשתי ממנה מפורשות כמה פעמים לא להביא לי, הבגדים היו בתוך שקית זבל אז הרמתי את השקית ואמרתי אה את צריכה עזרה לפנות זבל? בטח בשמחה למה לא.. ואז היא כזה, לא זה לא זבל זה בגדים בשבילכם,
אז אמרתי בטון הכי תמים שלי, אה איזה קטע.. זה בגדים.. יפה מצידך שחשבת עלינו אבל לא, לא תודה.

זהו שבגלל שזה דפוס שלה כמות הפעמים שאני מתנגדת לא עוזרת לשנות אתזה מהיסוד. זה ממש יומיומי וכל פעם אני באמת אומרת לה למה זה לא מתאים לי אבל זה לא עוזר לה להבין את עצם העניין שלא טוב לי עם עומס ההצעות הטובות שלה.

יכול להיות שהיא באמת רוצה לשמח אותך ולא יודעת איך.
אולי אם תעזרי לה לדעת מה יעשה לך טוב אז היא לא תצטרך ללכת בדרך שלא עושה לך טוב.

למשל להגיד לה שתשמחי לקבל סלט לשבת, או עוגיות שהיא טובה בהם.

אפשר גם להרעיף עליה נתינה כלפיה אולי זה גם יענה לה על הצורך להיות בקשר.

כמה זמן את נשואה? אולי היא עדיין לא השלימה עם זה שיש לך בעל שהוא קרוב אלייך יותר ממנה? או אולי קשה לה שאת נשואה והיא עדיין לא?
נראה לי כדאי לחפור קצת להבין על מה זה יושב.

ובלי קשר לדעתי לא בריא המינון של להיות בקשר עם אחות באופן יומיומי ברמה הזאת שכל יום יש המשך מעשי לשיחה בינכן.. את צריכה לבנות את הפרק הזה שלך בעצמך ולחטט בעצמך לקבל תשובות מי את ומה את רוצה להיות ומה אתם בונים בתא המשפחתי שלכם,
וקשר הדוק מדי לפעמים גורם לספר דברים בעלמא שקשורים להשקפת עולם ואז האנשים הקרובים מהחיים הקודמים כרווקה, מחזירים אותך לחשיבה שהייתה לך אז.

סתם לדוגמה, אם בבית של ההורים אוכלים מלא בשרי, ואת מרגישה שזה לא מדוייק לכם כמשפחה צעירה, אבל הדברים עדיין לא ברורים אלא סתם תחושות לא מוגדרות אז נגיד את אומרת וואי בא לי אולי נכין היום איזה סלט עם גבינה, אחותך יכולה להגיד ממש בתמימות סלט ישביע אותכם?? יאללה תתפרעי תכיני שניצלים..
עכשיו יכול להיות שבאמת זה יעשה לך חשק לשניצלים, זה דבר שיא הקטן והפשוט, אבל מלא דברים קטנים כאלה במצטבר יפריעו לך לבחון את עצמך מי את ומה את רוצה, תמיד זה ימשוך אותך אחורה למציאות חיים הקודמת לאותם אקסיומות ולאותם מחסומים.

ברור שממשיכים להיות בקשר עם אנשים מהעבר במיוחד משפחה, אבל צריך לשים לב למינון. זה חשוב. ובהדרגה להתחיל לחיות את החיים שלכם בלי לשתף בכל פיפס.

אליה מעצמי או שואלת אותה.
אבל בראש שלי ובהתנהלות אני מאודדדד עצמאית ולפני שהתחתנתי בקושי היינו בקשר גם בגלל מרחק פיזי (שעדיין קיים) וגם דרכים שונות אני שומרת תורה ומצוות והיא כרגע לא.
מאז ההריון הראשון שלי שהיא ממש התרגשה היא לקחה כל דבר שקשור בזה כפרוייקט שלה (היא מאוד אוהבת תינוקות), אני מצד עצמי אוהבת להסתדר לבד ולעשות רק מה שמתאים לי ולא מעבר, וזה יוצר חיכוך ביננו..
היא אחת שלוקחת עצות מכל העולם (אושיות אינסטגרם חכמות כלשהן) חוץ מעצמה ואני בדיוק הפוך מאוד מסננת, לוקחת את הנקודה והדרך יישום נשארת פתוחה ומותאמת אליי .

אני חושבת שלאחרונה הרצון שלה להיות נשואה עלה יותר, לעולם שהיא חיה בו היא נחשבת צעירה לנישואים ככה שאני לא בטוחה עד כמה הפער הזה משמעותי, חוץ מזה שהיא כן בודדה והקשרים עם הסביבה ממלאים אותה.

לגבי השיתוף,הוא לא ברמת ההתנהלות שלי בבית או הקשר הזוגי

אולי ככה זה יפריע לך פחות.
תביני שזה סגנון החיים שלה, אולי היא עדיין בשלב ההתלהבות מהעולם החדש החילוני וארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, תרבות צריכה שלא נגמרת והיא לא מצליחה להכיל את כל השפע הזה אז היא חייבת לפרוק את ההתעסקות עם הקניות און ליין על אחרים..
נשמע שיש לה איזה חסר, שהיא לא דווקא מנסה להתערב.
אולי תנסי להתבונן בזה יותר פנימה, תהיי מתוסכלת ממנה פחות.
היא שולחת לך מיליון ואחד קישורים? שיהיה לה לבריאות. עדיף ככה מאשר שתבזבז את כל הכסף שלה על דברים סתם.
היא קנתה לך שואב? בעיה שלה
תנסי ממש לנתק את הרגש מכל הסיפור הזה...
תתפללי עליה שתמצא מהר את מקומה ותחוש סיפוק מהחיים עצמם, מהאידיות שלה, מהמעשים שלה, ממה שהיא תורמת לעולם, ולא מחווית קניות ואינסטגרם ודברים חיצוניים שמביאים סיפוק מיידי בטווח הקצר אבל לא באמת ממלאים באושר.

אשמח שתגיבי שם.

אני חושבת שזה פשוט קשור לזה שמאוד קשה לי לתפעל את עצמי. לעשות כל דבר שהוא לא חלק מהשגרה המובנית שלי, לקנות בגדים, לקבוע תור לרופא, לחפש נעליים נוחות. גם אם אני חושבת שכדאי, מאוד קשה לי לעשות את זה בפועל, לרוב זה פשוט לא קורה. אז אם יש מישהו שעושה משהו בשבילי זה מאוד מקל עליי. אבל זה לא קורה לי הרבה שאנשים עושים דברים בשבילי בלי שאני מבקשת מהם, רק בעלי לפעמים.

זה באמת מעיק "נתינה" כזו חונקת, מבינה אותך לגמרי! יש אנשים שזה האופי שלהם וזה פשוט מעיק.

אבל חשבתי- שזה יכול לנבוע דווקא מאצילות שלה.
את אחות צעירה ממנה? הריון לא ראשון?
מן הסתם היא עובדת על עצמה לא לקנא,ולשמוח איתך,אולי זו הדרך שלה לעשות את זה? אולי השותפות הזו עוזרת לה לשמוח איתך? אולי כך היא רוצה לשדר לך שתמשיכי לשתף אותה ולא תחששי שהיא רווקה?

זה באמת קשה ומעיק, אבל כן אפשרי למצוא דרך להסתדר עם זה.אם מתאים לך תתייחסי לזה כאל חסד שלך איתה,
הרבה פעמים לקחתי דברים מאנשים שרצו להיטיב איתי וזה ממש לא היטיב איתי ושמתי אותם במחסן או העברתי הלאה או אם הייתי מסוגלת אפילו כן להשתמש כדי לשמח אותם.

אני גם אחת שחייבת להתערב ולעזור אם יש בעיה . ואם מישהו שואל שאלה גם אקפוץ ראשונה ואענה. כדי לפתור. לעזור . כאילו אני אוהבת להיות האחראית על הכל. מאז שאני קטנה האמת. שאני חושבת על זה..
לדעתי אצלי זה בא ממקום של אני חייבת להיות הצדיקה שעזרה או אני חייבת להיות החכמה שענתה... אין לי מושג למה.. בטח איזה משהו רגשי מהעבר...

שהיא פשוט מחפשת קשר איתך
אם תיזמי איתה יציאות או בילויים ביחד כמו קניות או להתיעץ איתה, נראה לי זה יפחת
זו הדרך שלה להראות לך שאכפת לה ממך

בשבת אחותי היתה אצלי והקטע הזה שוב עלה בכל מיני סיטואציות שהרגשתי שדיי.
בגלל שהייתי טעונה העדפתי לא לפתוח את זה כדי שלא יצא מצב שאני לא אומרת את זה נכון ומאשימה אותה, מה שכן עלה מצידה היא שיתפה אותי שהיא מכורה לקניות ובחודשים האחרונים זה מחמיר כנראה בגלל משבר מסויים שהיה לה, היא כל הזמן מחפשת מה לקנות ואיך למלא את החור שלה, ושהיא העלתה אתזה מול הקאוצרית שלה..
אז אמרתי לה בצחוק כזה שאם היא רוצה להתחיל במשהו היא יכולה להפסיק לקנות לנו דברים, והיא נבהלה מזה ואמרה שאין לה את מי לפנק ובשבילה לקנות לאחיינית שלה זה הכי משמח שיש ושאין מצב שהיא לא קונה לה או שהיא תשאל אותי כל פעם לפני זה מאבד מהכיף.

אז חשבתי עם עצמי שאולי באמת זה שהיא קונה דברים מפריע לי פחות מאשר איך שהדברים נעשים, שהיא פשוט לוקחת פיקוד על דברים שלא קשורים אליה ומעבירה ביקורת על ההתנהלות שלי כי מישהי באינסטגרם חושבת אחרת (מתוך רצון טוב באמת שאני יעשה את הטוב ביותר בעיניה).

אוף לא יודעת איך לפתור את זה, אני חושבת שזה כן משהו באישיות שלה כי היא ככה עם החברות שלה גם כן וזה מוכר לי גם מלפני שנים ומאז זה התאזן . (בגלל זה גם בעבר לא אהבתי להיות איתה בקשר)

אחרי שהגדרת מאיפה זה נובע אצלה, תנסי לפרק אצלך-

תרשמי לך בדף עשר דוגמאות של דברים שהיא קנתה- התערבה.
תנסי למפות כל אחד מה עצבן אותך בדיוק וכמה עצבן.
תנסי לבדוק אם יש קניות שדווקא היו לך בסדר.

אח"כ תנסי למצוא את המשותף- מה בעיקר מפריע לך ואת לא מוכנה לוותר? איפה את יכולה לשחרר?

נגיד סתם דוגמה אצלי מפריע לי שאמא שלי קונה לי דברים מתחום הטיפוח- מרגיש לי שזה נושא אישי מדי וגם מרגישה שזאת ביקורת שאני לא מטופחת מספיק.

אחרת מפריע לה שקונים/ מביאים דברי מאכל,
השלישית מפריע לה דברים בתחום הדתי.

ברגע שזה מוגדר יותר קל למצוא פתרון.

עד שאחותי אמרה לי את זה.. נפגעתי האמת.. 

אבל אז הבנתי שמספיק לקפוץ בראש.. 

היום, 

אני עדיין נופלת בזה, אבל הרבה יותר מודעת.. 

 

אז אולי להגיד לה, את או מישהו אחר שקרוב אליה.. 

 

לא קראתי תגובות קודמות, אז אולי לא חידשתי.. 

תודה לך על השיתוף!

פשוט כמו שזה, 

היא אמרה את זה די תקיף כי זה האופי שלה.. 

 

זה גם תלוי באופי של אחותך, 

 

אבל אני מעדיפה שיגידו ישירות. נכון, לא נעים. אבל מעדיפה לדעת כדי שאפסיק להיות מעצבנת בלי שאני בכלל יודעת שזה מעצבן. 

כבר לא זוכרת בדיוק אבל הייתה תקופה קצרה שכעסתי, ש.. יאללה שתלך, גם עוזרים לה וגם באה בטענות וואלה יופי.. אבל זה מכרסם בראש ונופל האסימון..