לפני השינה (אם השינה הטובה שלך היא בבוקר, אז לפני שאת הולכת לישון בבוקר)
מדמיינת נקודה של רוגע בקצה האצבע הקטנה של הרגל שלי. ממש מדמיינת אותה פיזית, בצורה, בצבע, בגודל, במרקם.
זה מאוד אישי, יש כאלה שמדמיינות נקודה של אור או של צמר גפן או משהו כזה, או דווקא משהו כבד שגורם לשריר להיות כבד ורפוי כזה.
מה שאת מתחברת אליו.
ואז אפשר לדמיין את זה מתפשט - או זז.
אבל ממש בתנועות קטנות. לאצבע שליד. ולעוד אצבע ועוד אצבע.
ולכף הרגל. ולעקב. ולקרסול.
וכו' לכל הגוף.
אפשר גם להתחיל ממקום אחר בגוף, למשך כף היד או המצח.
אישית מאוד קשה לי להתחיל מהפרצוף כי זה החלק הכי מכווץ אצלי כשאני ככה במתח. אז יותר קשה להרפות.
זה מאוד אפקטיבי כשהריכוז גבוה, אם המחשבה נודדת אז באמת צריך משהו חיצוני (סרטון או משהו)
גם אם הגעת רק לכף הרגל ונרדמת, השינה עצמה תהיה יותר עמוקה ורגועה והשרירים ימשיכו להירגע.
ככל שתעשי את זה יותר, ככה הגוף שלך יתרגל יותר ויהיה יותר קל.