פורום הריון ולידה (עמוד 1033)

מתארת לעצמי איך את מרגשה,

לפי מה שקראתי נראה כאילו הוא לא חושב על איך היה לך הבוקר,

הוא היה מרוכז באוכל וזהו,

לא באמת מתוך רצון להרע.

פשוט להראות לו את התמונה המלאה, לשקף לו,

ככה זה נראלי מהצד

הייתי מראה לו את ההודעה הזו...

ממש מעציב שככה התאמצת וזההתגובה אני הייתי כועסת ממש

אבל זה תגובה באמת לא פורפורצינלית ונראה שהיה פשוט רעב מאד או שעבר עליו משהו

מה שבטוח לגמרי חבל לקחת אישית 

שרק יהיה טוב לו, לבתכם, לכולם

ועשית באמת מעל ומעבר

והתגברת על עצמך שוב ושוב

ופעלת והשקעת המון אנרגיות שאפילו לא היו לך -

ובסוף לקבל תגובה כזו צוננת ופוגעת.

וכ"כ היית זקוקה לניראות הזו,

תראה כמה *כן* השתדלתי. אז מה אם האוכל שרוף?

תראה מה כן עשיתי

תראה כמה כן פירפרתי

תראה כמה חשבתי עליך והתאמצתי

תראה כמה כן הכנתי

תראה כמה ג'ינגלתי נון-סטופ כל היום הזה

תראה אותי העייפה והתשושה שרק רוצה חיבוק או מילה טובה

תראה אותי!

ואת יקרה - תראי בינתיים את עצמך.

תני לעצמך את החיבוק והחיזוק הזה.

כי באמת כ"כ כ"כ השתדלת!

וקורה, לכולנו

את עדיין מדהימה וטובה כ"כ!

והייתי מציעה כשהכל ירגע,

שתחזירו כוחות כולכם,

הילדה שתרגיש טוב, הוא שירגע, את שתרגעי - לפתוח את הדברים

ולדבר אליו בהתמקדות בך ובצרכים שלך, באיך הרגשת ומה היית זקוקה לו.

ממקום של לב פתוח ורצון להבנה שלמה עד הסוף (גם שלו אותך וגם שלך אותו)

ומקווה ב"ה שליבון הדברים יצמיח אתכם 🙏🌹

שעלתה השלייה

ולגבי השמירה, אני הייתי לוקחת שמירה אפילו שזה חצי כח פיזי וזה משבוע מוקדם לשמירה

עדיף להיות רגועה מאשר חששות אם התאמצת מידי או לא,

ובע"ה המנוחה תעלה לך את השלייה ותקצר לך את השמירה

מזל טוב

איזה שבוע את?

במצב של גרד כזה אצלי בדקו עליה של אנזימי כבד במיון נשים וגם אישפזו כי יש איזו בדיקה מסויימת שעושים אותה בצום

ב"ה הכל היה בסדר בסוף אבל חובה לשלול את זה ויש מקרים שמיילדים גם בגלל זה

זה מלחי מרה וזו בדיקה שעושים בצום ויש מצב שרק בבית חולים

תדברי עם מוקד אחיות הבוקר ותתארי את המצב

ובטח שהתלונות לא טיפשיות!

את שנייה אחרי לידה יקרה! 

המון המון מזל טוב ושתהיה התאוששות טובה ומהירה ב"ה ❤

הכל הגיוני עכשיו

הכל מותר 

הכל לגיטימי וטבעי

רק מה שתקלי  מעל עצמך זה את ההלקאה העצמית הזו שכתבת שאת כועסת על עצמך שאת עצובה משטויות.

לא! אלו לא שטויות אלא צורך חשוב שלך בעשיית דברים וסגירת פינות,

בהרגשה של לבוא בפניות ללידה ולילדה החדשה,

ברצון שיהיה טוב לכל בני הבית וכל הדברים שלא הספקת יבוצעו -

במציאות שתפסה אותך די בהפתעה,

בלידה וגידול תינוקת פצפונת שכרגע שואבת את כל כולך 24/7

זה ממש ממש לא טפשי יקרה!

הכי מובן שיש 

שולחת עוד חיבוק גדול

וב"ה כשהדברים יתחילו להתבהר ולהירגע קצת יהיה גם זמן לאותם סגירות.

או האצלת סמכויות כרגע שמישהו אחר יבצע אותן

רק בריאות, נחת ושמחה

השיער צומח פחות מהר, ודק יותר

זה באמת נח. וגם לא מגרה כל כך את העור.

ובעלי יבטל כל פירוילגיה כזו  או אחרת חחחח

לשנינו זה מאוד חשוב

וזה מיקל 

בעלי רגיש לכל שערה,

מזל שגם לי זה מפריע כי אחרת...

ממליצה לך לבדוק על מכונה שתולשת. יש לסרטון אחת יקרה אבל היא עובדת במים אז עושה באמבטיה והרבה הרבה פחות כואב

אבל במקביל גם מתייעצת עם רב שמבין בנושא

תנסי שייקים אם את לא מקיאה נוזלים,

אני גם הקאתי ממש הכל והתחלתי לקחת בונגסטה רק בסוף רביעי,

חשוב להקפיד על הבנוגסטה לאורךזמן ולא יום כן יום לא.

גם אם זה לא מעלים לגמרי זה בהחלט אמורלהרגיע.

תנסי ארטיקים,

לחם אולי

זה  ממש ניסוי וטעיה 

ואל תאכלי דברים כבדים

באמת זה העלה לי דמעות לעיניים

שאמצע הלילה ומישו הגיב לי והיה לו אכפת

וגם את תודה

זה כל כך מקל את הבדידות

כן.

אבל תודה גם לך על החיבוק

זה באמת כזה קשה ומתסכל ומעייף שאחרי עליות מגיעות שוב ירידות...

שאחרי המון עמל יזע ועבודה שוב צוללים מטה ושוב פוגשים בתחושות ורגשות קשים מנשוא בלב

שהיאוש מכרסם

שאין כבר כוח

חיבוק גדול גדול על הכל יקרה

תזכרי בתוך כל זה שאחרי הרע שוב יגיע הטוב ב"ה!

ושכל מה שלמדתם לא הלך לאיבוד!

הוא כאן, איתכם, מחכה לקצת רוגע ואפשרות להאיר בתוככם את כל מה שכבר צברתם.

שהפעם הירידה לא הפילה עד לקרקעית אלא קצת מעליה,

ושהפעם גם הצמיחה והעלייה מהקרקעית תהיה יותר מהירה ויעילה ב"ה!

כי כל הטוב, כל העבודה, כל ההשקעה, כל הלמידה, כל הכלים שרכשתם - נמצא בתוככם!

ויעזור לכם גם הפעם!

נכון שהכי קשה ומייאש לחוות את הכאן ועכשיו עם תחושת הכאב והקושי הבלתי נגמרים והעצומים האלה, אבל אתם תקומו גם מזה!

חזקים יותר!

עוצמתיים יותר!

מבינים יותר!

ובטח שהמקום שאסורים מוסיף גם הוא...

נסו כאשר הלב ירגע קצת לדבר גם בשפת המבט - לשדר בעיניים, במבט, ש:"אני כאן. אני אוהב/ת."

או במכתב, או בחיבוק של דובי ענק, או במילים טובות, או במתנה משמחת,

או בחיוך אוהב.

אתם תקומו!

עוד חיבוק גדול וב"הצלחה רבה ממש

רק חיבוק ענק ענק ענק! כזה שעוד לא קיבלת בחיים!!

ולהגיד שיש לך מודעות עצמית נדירה!! ואת אשה מהממת ומגיע לך הכי טוב בעולם!!

ולגבי מה ששאלת על מגע.... בתקופתינו המטורללת אין גבולות של חברות... ובכל סיטואציה זה לפי מה שמרגיש ותמיד תמיד לא משנה מי את יכולה וצריכה להגיד שיפסיק אם לא נעים

אני חושבת שברור שאת מתפרקת

כמו שברור לי שבעלך היה רוצה לנסות לתקן ולכן הביא את הרשימה

בינינו, גירושין זו חוויה לא פשוטה

אולי הוא חשב על זה הרבה וגיבש לעצמו תכנית עבודה שאולי כך זה יעבוד.

אני לא יודעת מה היה ביניכם ולמה זה הגיע למצב הזה, אבל הרבה פעמים מהתיאורים שלך אני מתארת לעצמי שהיה קשוח.. ועכשיו כשהצלחתם לתקשר נורמלי הוא פתאום רצה בקרבתך.. אולי הוא באמת התגעגע

אולי המילים האלה שהוא מרחם עלייך הן רק תירוץ לחזות הקשוחה שלו שהוא מנסה ליצור לעצמו, כי לא נכנעת לתנאיו במייידי והסכמת. אני תופסת ממך. וכך נכון לעשות. צד ג' או ביי

וברור שזה כואב.. 

אני מאמינה ששניכם מבולבלים ולא רק את. אני בטוחה שהוא גם עוןבר סערות עם עצמו בכל הקשור למצב ביניכם, רק שהוא לא יוציא את זה החוצה בצורה אמוציונלית כמו אישה.

חיבוק ענק יקרה שאת.! ועוד אחד!!! הלוואי שתמצאי טיפול שייטיב איתך

באמת שאין מילים

מצטרפת לכל הנשים הנפלאות שכאן ושולחת חיבוק גדול גדול גדול

אל תהיי לבד בבקשה עם זה

תמצאי כתובת מקצועית שתלווה אותך צעד צעד

שתבין גם לייעץ לך על העליות ומורדות הללו, על החוסר יציבות הזה אצלו, שממש מטלטל את הנפש שפעם ככה ופעם ככה,

שתוכל יחד איתך לזהות מה נכון *לך* לעשות, ולא להיות מעורערת מכל רעשי הרקע ומכל הגלים החזקים שמאיימים לשבור הכל

שתחזק אותך

צעד צעד

וכל מה שקורה גם בין הצעדים כמו שתיארת עכשיו.

זו באמת מציאות בלתי נסבלת,

גם עד שמחליטים עם המון יסורי הגוף והנפש

ואז הטלטלות האלה

הרכבת הרים רגשית הזאת

זה באמת יכול לשבור בן אדם...

זה קשה מנשוא

לכן כ"כ קריטית התמיכה המקצועית

אצל מי שגם מבין במצבים הללו בדיוק של פרידה, גירושין, בן זוג כפי שתיארת, המהלך בזה וכו'

ורואה *אותך* ולא את הכסף שלו, ורואה את טובתך וטובת המשפחה ויעשה באמת מה שהכי נכון ומדויק לך עם ידע וניסיון מקצועיים בדיוק בדיוק בכך.

שולחת המון כוחות, תמיכה ותפילה מעומק הלב שיהיה לך טוב שלם וגלוי במהרה ותצאי מחושך לאור גדול גדול ב"ה ❤❤❤

אני שמחה מאוד לראות ולקרוא שכל הנשים המדהימות כאן נתנו לך את ההכרה הזו, 

והכי חשוב - שאת בתוכך מתחזקת בה.

מתחזקת בך.

בטוב שבך.

בהבנה שאת עוברת כאן דברים קשים מנשוא, מטלטלים ומערערים

שהמציאות הזאת היא זו שלא נורמלית

ואת מנסה לנתב את דרכך בין כל הגלים הסוערים הכי הכי טוב שאת יכולה.

מצויין שאת מחפשת ליווי מקצועי וצמוד לך, ב"ה הלוואי שתמצאי במהרה ממש ותקבלי עבורך את כל ההכלה, המקום, הליווי והעיטוף שיש עד לבשורות הכי טובות, בכל התחומים ב"ה 🙏❤

שהוא רוצה ורק מכחיש בגלל האגו

נשמע שהיא גם ככה בטלטלה, ובלבלול לגבי זה!

ושהוא מזגזג בדיוק בקטעים האלה

אי אפשר לדעת למה הוא מזגזג ככה

אבל גם אי אפשר להגיד לה בוודאות שהוא רוצה רק יש לו אגו

נשמע שהיא כבר מאד מכילה ושקולה

ושהיא דווקא צריכה לזכור להגן על עצמה מאשליה וכאב לב

ולפותחת - הלוואי שה' יאיר את דרכך במהרה וישלח לך בהירות ורוגע בלב!!!

אבל אני לא יכולה להיות הוכחה כי אני מקרה בודד

יש המוני אנשים שנעזרים בטיפול זוגי ונושעים - תשאלי את @נגמרו לי השמות למשל

הרבה מהיעילות של הטיפול זה איך ניגשים אליו

אם ניגשים אליו טעונים במטרה לפרוק ולחפש אשמים - הרבה יותר קשה להגיע לנקודה הכואבת כי יש הרבה מטען שמצטבר גם במהלך הטיפול עצמו מעצם הצגת הדברים והעלאת התחושות מול המטפל/ת ואז המטפל/ת  צריך קודם כל לעשות כיבוי אש, לדלות מתוך הנאמר את הנקודות הכואבות ומשם להתחיל לטפל. דרך ארוכה יותר.

יש זוגות שקשה להם עם זה, ואז באמת עדיף טיפול אישי

אבל אני ממש לא חושבת שזו הוכחה לאי הצלחה וכאבי לב

טיפול בכל מקרה עובר דרך כאב, הימנעות ממנו עלולה לעתים לעשות נזק גדול יותר מאשר כאב מבוקר שיש איך לתת לו מענה מקצועי

ומסכימה עם כל מילה שכתבת,

ממש כל מילה זהב ❤

בהחלט המקום של המוכנות לתהליך, של הרצון ההדדי של שני בני הזוג לפתור ולהתקדם, להיות יחד בטוב, של לקיחת האחריות האישית של כל צד, של בירור המטרות המדויקות והכוונה מדויקת למצב הספציפי של הזוג הזה ומציאת הכתובת הנכונה ביותר והדרך הנכונה ביותר עבור המקרה הספציפי הזה - כל אלו מאוד מאוד מעלים את סיכויי ההצלחה ב"ה.

אצלנו טיפול זוגי הציל לנו את הזוגיות. היינו במקום מאוד נמוך, וב"ה היום במקום הרבה יותר טוב, עדיין עובדים על הדברים, אבל בהחלט יותר טוב.

בוודאי שנגענו בדברים הכואבים, בוודאי שנאמרו שם דברים שגרמו לי לבכות אח"כ, אבל בצורה אחרת לא היינו מגיעים למקום שאנחנו נמצאים בו היום.

כמו שדובדובה כתבה, זה עזר לנו לראות את הדברים בצורה אחרת, שיש דברים שבעלי אומר או עושה וזה בכלל לא קשור אליי, והפוך. שכ"כ נפגעתי ממנו בגלל שזה החזיר אותי לתקופה קשה שעברתי הרבה לפני שהכרנו. שיש הרבה דברים שקשורים לקשר שלנו עם ההורים והאחים, לדרך בה גדלנו. שאנחנו כועסים על דברים שקשורים בכלל לצורך אחר שלנו. ובעיקר- ללמוד איך לתקשר נכון, כי זו אחת החולשות שלנו בזוגיות.

צריך למצוא מטפל טוב.

*אם במקרה מישהי יודעת מי אני, אשמח לדעת מזה

וימצא. מבחינתי זאת הדרך שלו להראות לי שהזוגיות שלנו מספיק חשובה לו, שיתאמץ בשבילנו. לדעתי הוא פשוט חיפש בינטרנט מישהו מומלץ מהאזור שלנו, מצא כמה, והלכנו למי שהיה נראה רלוונטי.

ועל המקום הטוב והבנייה שלכם, אלופים 🏆

חיבוק גדול

איך את היום?

כתבת גם שאת אחרי לידה וכל הבית עדיין בסערה ובלאגן,

אולי עדיין לא מצאתם את המקום המחודש עבור כל אחד מבני הבית במציאות החדשה, המאתגרת והדורשת.

כתבת גם שאתם גם בטיפול זוגי וגם את בטיפול אישי - ממליצה בחום לשקף את כל התחושות הללו מול המטפלים (כמובן באופן אישי ולא מולו לגבי התחושות שכתבת בהודעה הפותחת, היתר בהחלט אפשר יחד).

ממש לשקף שאת מרגישה שהכל מציף,

שאולי יש רגרסיה,

שקשה להתמודד עם הדברים שעולים -

ולשמוע מהם מה הם מציעים.

השקיפות הזו גם תוך כדי התהליך חשובה מאוד מאוד.

בסופו של דבר המטפל שם עבורך ולא להיפך. לכן כה חשובה הכנות והשקיפות בתהליך עצמו.

כמובן גם לברר על קבלת כלים לזמנים הקשים עצמם, לאותם "פיצוצים" כפי שתיארת.

ולאחר מכן גם להוציא מתוכם את המסקנות ולראות איך עולים למעלה מהם.

עוד חיבוק גדול יקרה והמון המון הצלחה וסיעתא דשמיא בכל 🙏❤

ועל מצב הירידה שתיארת שאת בתוכו ממש

מנסה לכתוב כמה דברים שאולי יכולים לעזור בזמנים קשים באופן כללי:

- דיבור עצמי,

חיזוק עצמי

מאוד יכול לעזור.

- לומר לעצמנו: "הכל בסדר. אני בסדר."

ממש לחזור על זה כמה וכמה פעמים כמו מנטרה, להאריך את המילה במלרע, לדבר את זה בטון רגוע ושלו. אפשר להגיד גם בקול וגם בלב.

- לחשוב עם עצמנו *למה* אנחנו מרגישים ככה?

האם יעזור לנו לרדת לשורש של הכאב ולראות מה הוא רוצה להגיד לנו?

האם יש מקרים בהם יעזור לנו לחזור לילדות ולברר עוד את השורש של הדברים?

האם נוכל להגיד לעצמנו שאנחנו טובים כמו שאנחנו. בחוסר מושלמות שלנו. באנושיות שלנו.

להתחזק בכך שרק הקב"ה לבדו מושלם ואנו רק בהשתדלות עד כמה שאנושיות שלנו ושבנו מאפשרת לנו? 

- גם נשימות יכולות מאוד לעזור.

או לשאוף אוויר 6 שניות - ואז לשמור את האוויר בפנים 2 שניות - ואז להוציא את האוויר לאט 4 שניות

וככה לחזור על הסטים האלה עוד ועוד עד להקלה.

או "נשימת הקופסא" - לשאוף 4 שניות - להחזיק בפנים 4 שניות - להוציא (לנשוף) 4 שניות - להחזיק 4 שניות.

או תירגול של מיינדפולנס, מדיטציה קשובה לפחות 8 שבועות. לתרגל להחזיר את הקשב לכאן ועכשיו.

- לשתות מים, לאכול אם רעבים, לישון אם עייפים

- לשמוע שיר מחזק

- תפילה אישית או מזמור תהילים

- שיעור תורה מחזק

- לבקש חיבוק ארוך ועוטוף

- לדבר את זה.

לדבר על זה.

עם חברה, עם האיש, עם אחות, עם הקב"ה, עם עצמי, עם איש מקצוע, עם כל מי שיעשה לנו טוב לשתף אותו.

- לצאת החוצה, לראות טבע, אנשים, אוויר, עולם.

- כמובן כמובן האמונה בקב"ה, הידיעה שכל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה, שיש סיבה ומסובב לכל.

- להיות בהרפייה

- הידיעה שעוד מעט זה יעבור ויוקל יותר

כי טבען של ירידות שהן בתנועה, ולאחריהן תגיע גם העלייה ב"ה. זה כמו גל שצריך לעבור כעת.

- לחשוב מה עזר לנו בעבר לצאת ממצב דומה

- להתחזק בטוב שבנו

- להתחזק בטוב שכן יש לנו בחיים

- להודות בפה לקב"ה על הטוב שיש לנו בחיים

- לראות איזה צעד, רק צעד אחד, נוכל לעשות כדי להתקדם אפילו טיפה במקום שבו אנחנו נמצאות אל המקום אליו אנחנו רוצות להגיע.

- לכתוב עם עט ודף את כל הרגשות וכל אשר על ליבנו

- לצייר ציור חופשי

- לדמיין את עצמנו במקום בו אנו רוצות להיות, לנשום לתוך זה, אולי בליווי מוסיקה מתאימה.

- להתפנק במשהו כיפי שיכול לשמח אותנו

- להיות עם הילדים / האיש שלנו / כל מי שאנחנו אוהבים עם דגש על הרגע הזה, על הכאן ועכשיו, וממש לשאוף את הרגעים הללו פנימה

יש עוד אבל כרגע זה מה שעולה לי

תרגישי טוב יקרה! עוד חיבוק גדול וכולנו איתך 

ה' איתך ❤

שיהיה חודש טוב עם בשורות טובות

אני ה' רופאך 🙏

ב"ה שלא רק שתהיו בסוף של הירידה, אלא תהיו גם בהתחלה של עלייה מתוקה מתוקה עמוקה ומבורכת 🙏❤

אלא גדולה!

אישה טובה וגדולה שעוברת הרבה דברים כרגע. בבת אחת.

העייפות, החוסר שינה - זה לבדו יכול להוציא כל אדם מאיזון.

לא בכדי ה' ברא אותנו שיצורים שזקוקים לשינה כתנאי בסיסי והכרחי כדי להתקיים.

ומשאין לנו זאת - אנחנו *באמת* לא עצמנו, אלא גרסא של סוג של צל של עצמנו בלי הצורך הבסיסי הזה בשינה.

יכולה להעיד על עצמי שכאשר חסרות לי שעות שינה - באמת אפשר לראות אדם אחר לגמרי, שלא לדבר על תקופות שזה בצורה רצופה כמו אחרי לידה או כל עוד התינוק לא ישן לילה... היו תקופות שלמות שכינו אותי "זומבי" ואכן כך הייתי...

ואי יקרה התיאור שלך על איך שנקרע לך הלב מהבכי והתחנונים של המתוקי הזה הגיע על אליי וגם לי נקרע הלב וגם התרגשתי מאוד לראות את האהבה הכנה והשלמה שלך לבנך, זה כ"כ בהיר וחזק עד כמה שאת אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו טוב.

ובאמת שעשית כל מה שיכולת באותו הרגע... באמת שלא היה מוצץ וניסית, והכלת, וליטפת, וחיבקת, וראית את הצורך, ותיווכת, ואמרת שנקנה עוד מוצצים.

את אמא נפלאה! תדעי זאת!

- גם לגבי כל האירגון של המפגש המשותף והגיסות - זה בכלל לא מטופש שנעלבת!

כי בעצם הרגשת כאן קצת ש"לא סופרים אותך" או את הדעה שלך, אולי שאת לא נחשבת, אולי כל מה שרצית להרגיש זה שרואים אותך. שמחשיבים אותך.

שלוקחים את דעתך כדעה חשובה ויקרה.

שנותנים לך ולאדם שאת בעצם ניראות ומקום וכבוד והערכה שלמה.

וכל זה לא קרה כאשר מחליטים בצד על משהו שאת פתחת ספציפית קבוצה כדי לדון עליו.

ברור לי שרוב הסיכויים שהן לא התכוונו לכך, אך את התחושה החמוצה זה לא מעניין

לכן תני לעצמך גם לגיטימציה למקום הזה

וכמובן לחזק את עצמך מתוך עצמך שאת כן חשובה ויקרה ודעתך חשובה ויקרה.

- גם אי-ההליכה לחוג (שאולי עושה לך טוב ומחזק אותך) משמעותית כיוון שלא רק שהתרוקנת מכוחות מכל הדברים - גם לא היה לך איפה להתמלאות. וזה בהחלט חסר.

- ואמא שלך יקרה - וואו! קודם כל רפואה שלמה שלמה ומהירה ב"ה!!!

ואמא שחולה (!)

ומאושפזת (!!!)

זה חתיכת התמודדות ששואבת המון המון המון אנרגיות וכוחות גוף ונפש! המון!

אז בטח שאת כבר על "אדים" ובלי שום כוחות. בטח יקרה!

- גם על הבישול להורים - קודם כל איזו מדהימה את שאת ככה רוצה לעזור להם ומכבדת הורים ושומעים מהשורה הזו עד כמה את בת נפלאה שמשמחת ומייקרת את הוריה! בטוחה שהיו כ"כ הרבה פעמים, כבר מילדות, שהיית שם עבורם ונתת להם המון נחת

ובטוחה שעוד תתני!

עכשיו ספציפית שאבא אמר שזה לא רלוונטי כי יש הרבה בישולים - גם כאן זה מקום שצריך להתחזק אולי בכך שבאמת יש להם הרבה אוכל וזה לא נאמר כ"לא להחשיב" או "לא לייקר" את העזרה והרצון והלב הזה שלך, אלא פשוט אמירה "תכל'סית" שאין צורך באוכל ושאולי הוא חלילה יזרק אם לא יהיה מי שיאכל אותו...

- והתזונה שלך - וואו זה באמת עוד נושא שלם.

ובטח במצבים של עוד ועוד התמודדויות וחזיתות למי יש פנאי או כוח או אפילו אפשרות לדאוג גם לזה?

חיבוק גדול גם על זה

ומקווה ב"ה שהכל ירגע במהרה ותוכלי לחזור לזמן וכוח לדאוג גם לזה.

בינתיים אולי תפנקי את עצמך מדי פעם בסלט קנוי שווה ובריא?

או לבקש מבעלך שפעם בשבוע יחתוך ירקות בבוקר שיהיו?

או כל דבר אחר?

- ולגבי הקורות חיים - זה באמת מתסכל, אבל לא אומר שום דבר עלייך! מאוד יכול להיות שעדיין לא ראו או שכרגע זה לא זמן שעדיין מתאים להם והגיעו לזה וכו' -

אבל גם כאן -

זה *לא* אומר עלייך שאת לא טובה

או לא מספיק

זה לא!

עכשיו שאני כותבת זאת אני ממש רואה שזה כמו קו שמקשר בין כל הסעיפים - אולי ההרגשה שלך שאת מרגישה שאת לא טובה, לא ראויה, לא שווה, לא מוערכת, לא מספיק

לא בעבודה, לא מול הגיסות, לא כבת להורים, לא כאמא לילד, לא במשקל ובתזונה, ולא ולא ולא

אבל לא!

כל ה"לא" האלה הם בעצם כן!!!

את כן טובה!

את כן מוערכת!

את כן שווה!

את כן מספיק!

את כן אמא טובה, כמה אהבה ודאגה ומסירות יש לך לבנך!!!

את כן בת טובה, כמה דאגה ורצון לבישול ולבריאות של אמא ואבא יש לך!

את כן חכמה ומוכשרת, וזה שלא החזירו תשובה בקורות חיים עד עכשיו לא מבטל את זה בכהוא-זה!

את כן אישה יפייפיה גם אם כרגע אין פנאי להתעסק בתזונה!

את כן גיסה ובת משפחה נהדרת שכ"כ אכפת לה ורוצה לארגן מפגשים מלאים ומשמחים!

ואת כן

וכן וכן וכן

ולא מטופשת

ו*לא* קטנה

וכן נפלאה

וכן גדולה מהחיים

ועוד חיבוק גדול על הכל הכל

מקווה שתחזירי לעצמך כוחות (ושינה!!!) בשבת והכל לאט לאט יתבהר

ובעיקר - תזכרי מי ומה את

בת יקרה של הקב"ה

בריאה יקרה ומיוחדת כאן בעולם

ואין עוד אחת כמוך

❤

היו לתועלת, ב"ה ותודה לה' ממש 🙏

תמשיכי להתחזק בכך, מבפנים, שאת טובה טובה טובה - כי כזו את!

שיהיו בשורות טובות ב"ה, בשלמות ובכל התחומים 🙏❤🙏