חייב להיות ערים לא משנה מה המין של ההורה, חייב לדבר עם הילדים ולתקשר איתם 

מצד שני גם חשוב לתת להם לחיות ולחוות את העולם , ולא למנוע מהם יותר מידי בגלל פחדים 

רוב הפרשיות על הטרדות של ילדים שפורסמו נעשו על ידי גברים..

אצל נשים יש קצת הבדל מבחינת החוויה שלי. כי לרוב אני מכירה אותן אישית.

אבל ברור שבכל מקרה צריך להיות ערים ולדאוג לתקשורת תפוחה מול הילדים וכו'.

אני מבינה ממך שאת חושבת שאין הבדל לעומת לשלוח לחבר שאמא שלו בבית? אז את כן היית שולחת? (האמת שזה מה שקיוויתי לשמוע. רק שאני לפעמים קצת תמימה בדברים האלו, אז לא הייתי בטוחה אם פה זה מצב שכן צריך להתייחס אחרת).

כמובן לא רוצה לקחת אחריות 

זה ממש תלוי בוויבים שאני מקבלת מהאבא 

אבל על יבש כמו שאת מספרת כן הייתי שולחת 

כי מסכן החבר מה הוא אשם שעכשו יש לו רק אבא, הייתי רוצה לשדר לחבר שעסקים כרגיל כמובן אם האבא מרגיש לי אמין בסהכ

צריך לחשוב על טובת הילד הפרטי שלך לדעתי..

וגם, אומרת בעיקר לעצמי אגב,

חשוב שהילד לא יקבל מאיתנו שדר שעושים כי לא נעים וכדי שהחבר ירגיש טוב על חשבון הרצונות והתחושות שלנו,

ואפרופו בענייני מוגנות זה נראלי שיעור מאוד חשוב- ושוב, אני כותבת את זה בעיקר לעצמי- ללמד את עצמנו וככה גם הילדים ילמדו- לישם את עצמנו בפרונט ולא את ה'לא נעים'.

ממש לא התכוונתי ליפול עלייך ומניחה שלא התכוונת ממש איך שפירשתי את זה, אבל זה עלה לי אז חשבתי שאולי כדאי לכתוב..

אני רק אומרת שמבחינתי זה היה אולי נקודה שאכפת לי אישית ממנה לא הייתי מעבירה לילד שלי שהוא צריך עכשו להתנחמד ולרצות את כל העולם

אבל אני מבחינתי גם חשוב לי תחושות של עוד ילדים חוץ ממני 

אני אדם אינטואיטיבי , כל מקרה לגופו יש דברים שאני זורמת ויש דברים שהכי לא 

ולא לפסול בקלות 

כי יש כאן ילד שקשה לו מאוד מהצד השני..

בשורות טובות לכולם בע"ה

ואמן

בתור ילדה שאבא שלה שחום עור,

חברות לא העיזו להגיע אלי הביתה..

מניחה שזה מגיע מההורים שלהן כי בכיתה לא הרגשתי בעיה חברתית בכלל,

רק אחר"צ זה היה ברור שאני מתארחת אצלן והן לא אצלי.

והיום ברור לי שזה רק בגלל רתיעה ממראה חיצוני. (או במילים פחות יפות- גזענות)

אז אם כבר טובת הילד, זה גם ללמד אותו מורכבות ולשקול דברים כפי שהם באמת ולא לפסול ישר כי מה אכפת לי איך השני מרגיש, העיקר שארגיש טוב עם עצמי.

צריך לבחון האם החשש מוצדק או לא.

אם הוא מוצדק (למשל את רואה ילד מוזנח, שעולים צעקות מהבית שלו וכד') אז זה עניין אחד,

ואם את לא רואה שום סימנים למשהו לא בסדר, חוץ מזה שהוא האבא, אז בעיני זה לפסול ישר 50% מאוכלוסיית ההורים ללא בסיס סביר.

אם את לא מכירה בכלל ולא יכולה להעיד מי הוא, את יכולה להכיר ע"י משחק משותף אצלכם/ בקרבת הבית עד שתכירי יותר דרך הילד (ילדים הם תמימים לא יודעים לסנן..) וגם דרך שהאבא בא לאסוף.

ובהמשך אם את מתרשמת לטובה אז לשלוח לשם גם.

רק כשאני ממש ממש מרגישה בטוח- שולחת. וגם זה לא הרבה

(לא כתבת גיל) 

הצעתי שייכנס אלינו, ואח שלו אמר שהאבא מרשה אצלם בבית...

שלא חושבת שהייתי שולחת בגיל הזה+ שילוב של הנתונים. אפשר להבא להגיד לגדול להציע לאבא את האופציה

אבל אני ממש מהלחוצות בדברים האלו.

אצלנו בעלי עם הילדים יותר ממני אחר"צ.

(בד"כ הוא שלושה ימים ואני יומיים בערך..)

זה ממש השתנה לפי איזור מגורים.

במקום הקודם, באופן מובהק לא שלחו כשאני לא בבית.

במקום הנוכחי זה ממש לא שיקול.

כל ההורים שולחים לא משנה להם מי ההורה שעם הילד (אני תמיד מודיעה מראש אם אני או בעלי נהיה עם הילדים)

אצלנו בשכונה יש יותר חלוקה בין האבות לאמהות בשמירה על הילדים (כלומר זה לא שלרוב באופן מובהק האמהות אוספות מהגן)

מניחה שזה קשור.

בין לישלוח ילד לבית שההורים נשואים, ורק האבא בבית, לבין לבית של אבא גרוש\חי לבד.

אני לא שולחת אם אמא לא בבית

התגובה שלי היתה לגבי מה שאמאשוני כתבה, שזה תלוי במקום המגורים ושאצלם זה לא מהווה שיקול.

לכן רציתי להדגיש שאני חושבת שיש הבדל בין מה שהיא מתארת, לבין המיקרה הנוכחי - שמדובר באדם גרוש שחי לבד.

אני באמת לא יודעת להסביר למה, אבל כשמדובר באדם גרוש\ רווק\ חי לבד - אני הרבה יותר ניזהרת.

אני אחת שאחשוש לשלוח אפ יש רק גבר בבית.

אבל חברות שלי ממש בסדר עם זה

ואני תמיד מעדכנת אם זו אני או בעלי.

אולי כי הן מכירות את בעלי טוב? לא יודעת.

במבחן המציאות היא שבאים אלינו חברים לא משנה מי נמצא בבית.

ואני שמחה על כך

אם אני אנסה להימנע מכל מצב שעלול להפוך להיות בעייתי- אז לא אוכל לשחרר את הילד לעולם.

כמובן, זה בהנחה שהילד מכיר ויודע את חוקי המוגנות. אולי זה תלוי ילד, כי בן החמש שלי מאוד אסרטיבי ואני די סומכת עליו.

וגם- אני יודעת שמה שבאמת משמעותי זה הטיפול המיידי אח''כ, במידה וחס וחלילה משהו קורה. אז כן אני מקדישה המון אנרגיות בלשים לב לסימנים מחשידים וליצור הזדמנויות לספר במידה ולא עלינו קרה משהו.

להבנתי, זה הרבה יותר חשוב מזהירות יתר.

יש לנו שכן גרוש משמורן. בתחילה הילדים היו משחקים אצלנו, ועם הזמן התחילו ללכת גם אליהם (לצערי לא תמיד טורחים לבקש רשות).

מטבע הדברים אין לי קשר אישי איתו, אבל אני באה בעצמי לקרוא להם בלי להודיע מראש ורואה מה הם עושים (משחקים בסלון).

אבל ספציפית תלוי פשוט בסיטואציה

בגיל של הילד

בשלות

היכרות עם המשפחה

קרבה פיזית 

יש בבית שיח על מוגנות? הגוף שלי ברשותי? לא שומרים סודות מאמא ואבא? אם כן ואם לזמן מוגבל בלב כבד הייתי נותנת ללכת. מבינה מאד מאד מאד את החשש. 

אמא שלי נפגעה בתור ילדה מאבא של חברה שהלכה לישון אצלה.. אז גם אנחנו לא ישנו בכלל בכלל אצל חברים עד גיל די גדול.. עם הבנים שיחררה מוקדם יותר, אולי כיתה ו' ככה, כמובן עם הדרכה רצינית שלא משנה מי זה, וזה יכול להיות האיש הכי נחמד והחבר הכי טוב של ההורים, לאף אחד אסור לגעת בך.. עם הבנות אפילו עד כיתה ט' אני חושבת שלא הלכנו.. אני בהחלט מרגישה שזה די מוטבע בי החשש ומודה שיהיה לי קשה לשלוח את הילד לבד כשרק האבא בבית. אבל אני לא חושבת שזה לגמרי רציונאלי, בעיקר רגשי.. ואולי בעתיד זה ישתנה בכ"מ תרגישי נירמול אם זה קשה לך... כל אחד והמטען הרגשי שלו סביב דברים.. מותר לך לא להסכים ולא לשלוח. זה לא עושה אותך נגד אותו אבא גרוש..

אבל אני יודעת שלפעמים אני קצת תמימה מידי. ולא היתי בטוחה אם פה זה מקום שמצריך יותר זהירות.

קיוויתי שתגידו לי שאפשר ולמה לא.

עכשיו אני קצת מבולבלת מהתשובות..

אם טוב לך לשלוח אז תשלחי.. הדרכה למוגנות זה תמיד טוב לעשות, הכל גיל..

אין לדבר סוף...

אי אפשר לעצור את החיים הנורמליים

באופן כללי אני לא אוהבת לשלוח לחברים בגעל הזה

אבל לשלוח לשעה לשחק לא רואה בעיה

בס״ד

אני רואה על הילדים שלי בגילאים האלה הם עדיין לא מספיק מפנימים את העניין  הזה של מוגנות. זה רק ההתחלה של הלימוד הזה והם עדיין סופר-סופר תמימים (וטוב שכך, כן? אבל הם יותר פגיעים). לצורך ההשוואה, ממה שאני רואה אצלי, אמצע יסודי זה כבר סיפור אחר ממש, והילדים מבינים הרבה יותר איך להישמר. אולי לא כדי לישון (לא מצליחה להחליט לגבי זה), אבל כן כדי להיות אצל חברים בצהריים. (במקביל לזה שאחת ל, חוזרים לדבר על כללי המוגנות באופן כללי).

נכון, גם נשים פוגעות, אבל זה נראה לי עדיין פחות מצוי. לכן, לדוגמה, כשאנחנו הולכים למקומות המוניים, אני מדריכה את הילדים שלי שאם הם ח״ו ילכו לאיבוד, הם צריכים לבקש עזרה מאמא עם ילדים דווקא. 

כמובן שזה לא אומר שאני חושדת בכל הגברים ובכל האבות ח״ו! אבל אישית, ככה נראה לי יותר בטוח.

אישי, בין אם הוא גרוש ובין אם הוא נשוי. 

חשוב לי לציין לעניין המוגנות, שלא תמיד החינוך מסייע. הוא חשוב, הוא נצרך, לעיתים הוא מונע ובעקבותיו יש דיווח וזה חשוב. 

אבל לפעמים, אולי פחות אצל ילדים, מופעל כוח. ולזה שוב חינוך של מוגנות לא יסייע.

לכן שולחת, רק אם מכירה. וגם בזה אין 100 אחוז כמובן, רק תפילות לסייעתא דשמיא.

בס״ד

ושה׳ ישמור על כולם מכל פגע ומכל רע תמיד!

(אישית חינוך כן נראה לי הכלי החזק ביותר. סטטיסטית רוב הפגיעות אצל ילדים קורות דווקא מדמויות מוכרות - קרובי משפחה, חברים של ההורים שסומכים עליהם, אנשי חינוך שמלמדים את הילדים וכו׳. ולכן בשבילי ההכרות האישית שלי עם ההורה לא מהווה תעודת ביטוח וגם לא חצי תעודת ביטוח. אני כן שולחת לחברים, אבל מרגישה הרבה יותר בטוחה כשהם גדולים יותר ומבינים מה תקין ומה לא וגם מה ניתן לעשות במקרה שמשהו לא נראה להם. האם זה מבטל כל סיכון? לצערי לא, כמו שכתבת. אבל אני מאד מאמינה שזה מוריד את רמת הסיכון. ותפילות ועוד תפילות, תמיד.)

(איזה נושא כבד 😓)

זה הכלי החזק ביותר, אבל צריך להכיר בזה שהוא לא מקנה חסינות 100%.

הרבה מהפגיעות לא מתחילות בכך שמתנוסס מעליהן דגל אדום מובהק, בטח לא כשמכירים.

פוגעים הם מתוחכמים מאוד.

אני נפגעתי כשהייתי קטנה, באופן חד פעמי. לא יצאתי עם טראומה, כי הוא כל הזמן שאל אותי אם זה בסדר ואני בתמימותי עניתי לא. אז הוא לא יכל לעשות כל מה שרצה, ומבחינתי החוויה לא הייתה אלימה. אבל היא לא נמנעה לחלוטין, למרות שלא הופעל כוח. הפן של החינוך כאן נכנס בזה שסיפרתי מיד. אבל לא בטוח שזה היה מחזיק אם הייתי גדולה יותר ומבינה, אולי כבר הייתי מתביישת לספר.

גם עכשיו כשאני כבר גדולה, יצא לי להתקל באדם מאוד כריזמטי וחייכן, שלקח לי הרבה זמן להבין שאיך שהוא מדבר זה לא תקין ולא מתאים. רק כשסיפרתי לאמא שלי בחצי צחוק, היא אמרה לי שהדיבור שלו הוא על גבול ההטרדה. ורק אז נפל לי האסימון. ואני מחשיבה את עצמי לאישה חזקה ומודעת והכל. 

רק חשוב לי להגיד את זה, כי המודעות לחשיבות של חינוך היא ממש חשובה. ואני גם מדברת עם הילדים שלי וכל מה שצריך וכו'. ולפעמים זה נותן אשליה שהמודעות מהווה חסינות, אבל זה לא נכון. וצריך להיות מודעים גם לזה.

שלמרות כל ההשתדלות, לצערנו עדיין זה יכול לקרות, גם לאנשים חזקים. 

בס״ד

על מה שהיה ❤️

מאחלת לך בע"ה רק שמחות! 

בעקבות זה- איך את נוהגת? 

שולחת בכלל? 

שולחת רק כשיש אמהות? 

אם זה אפשרי אשמח שתפרטי. האם את חושבת שנכון בכלל לשלוח למשפחות אחרות? 

חושבת בדיוק כמו השאר... אני מאוד נמנעת בגילאים האלה.. 

בקצב של הכניסות,

אם משתמשים במייבש,

עד כמה הילד מלכלך בגדים,

וגם עד כמה הילד רוצה לבחור בעצמו בגדים, או שלא אכפת לו.

לשבת יש לכל ילד בערך 3 סטים, שיספיק אם מתלכלך ואם יש יומיים רצופים.

ליום חול, אני לא יודעת.

מספיק 4-5 סטים, אם מכבסים בתדירות מספיקה ואין צורך להורה או לילד ביותר מידי גיוון.

אם לא, כדאי שיהיה יותר.

וכדאי גם כמה חולצות לראש חודש, או ימים שצריך חולצה לבנה אבל לא ממש חגיגי.

היו 4 סטים - סט אחד חולצה עם כתם שלא יורד. שם מכנס שנקרע.

תכלס לא נשאר כלום. הרגע מזמינה מנקסט.

לק"י

יש בקיווי 3 חליפות ב-100 או 3 פריטים בודדים ב-50.

אבל משומה החולצות יותר גדולות ורחבות עם שרוול כמעט 3/4, ביחס למכנסיים.

(או שחלק התכווצו במייבש. לא יודעת).

יש לו בערך 10 חולצות של יום חול (חצי מהן משנה שעברה שעדיין עולה עליו), ובערך 20 זוגות מכנסיים שמתוכם חצי קצרים שקניתי וחצי ארוכים אבל דקים שנשארו לו משנה שעברה. אבל זה רק בגלל שהוא עוד מפספס מדיי פעם אז אני חייבת שתהיה לי תחלופה, אחרת לא הייתי קונה לו כ"כ הרבה.

שבת יש לו 2 חולצות לבנות ו-2 זוגות מכנסיים

לק"י

אבל אני שוקלת לקנות לו עוד חליפה או שתיים.

ולשבת זה הצטבר, כי חלק מהבגדים מתאימים לו עוד משנה שעברה- 3 זוגות מכנסיים, ועוד איזה 5-6 חולצות, אבל חלקן סתם טריקו לבנות חלקות. אז זה פחות חגיגי, אבל נוח לי שיש לו.

אני כן צריכה לחדש לו, כי חלק כבר נראים פחות טוב.

אני גיליתי שאני לא אוהבת כמויות גדולת מידי כי אז הכביסה הופכת למדהו דאני לא מצליחה להשתלט עליו..

מצד שני אני לא יכולה לרדוף אחרי בגדים נקיים כל היום.

אז מנסה ליצור איזון

שמתי לב שאני צריכה בערך 5 חולצות, 4 מכנסיים שמתאימים ליותר מחולצה אחת.

לשבת 2 אפשרויות, 3 חולצות לבנות לילד בערך.

זה גם משתנה לפי האופי של הילד, למשל ילד שמלכלך מאוד או נוטה לקרוע את הבגדים מצריך כמות גדולה יותר

וואלה הייתי שמחה אם היה עוד אבל לא קריטי לי, הוא בן ארבע

ליום חול האמת מלא,  אבל רק כי קיבלנו. בפועל מכוסים כל יומיים אז משתמשים מקסימום בארבעה, אולי חמישה סטים

יום חול-

10-12 חולצות

7-8 מכנסיים

שבת -

6-8 חולצות

3 מכנסיים קצרות

4 מכנסיים ארוכות 

איזור ה15 מכל סוג ליום חול

איזור 5 מכל סוג לשבת

ורק דברים שנעים להם ללבוש

בתקופות של גמילה מחזיקה גם יותר מזה.

התדירות כביסות פה לא גבוהה ככ ולא יכולה לחיות בלחץ שאין להם מה ללבוש מחר.

10 ליום חול

4-5 לשבת

כדי שאני לא אהיה לחוצה על כביסות

אבל נראה לי מי שמסודרת ומכבסת ומקפלת בקצב טוב אפשר הרבה פחות

בין 7 ל- 10 ליום חול.

אני מרגישה שבחורף צריך פחות כי הסל מתמלא ברגע אז מכבסים יותר.

אם אין מייבש אז יותר.

לשבת 4 כזה אבל נגיד אם יש מאח גדול או קבלתי אז לא מקפידה על 4 מושקעים. שניים יפים. 

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

המלצתי פה עליה כבר מלא פעמים

מעולה ביחס למחיר ובכלל

אני ראיתי בהרבה מקומות בפחות מ-500

ויש מבצעים וכו זה לגמרי מגיע גם ל-400 ... (ואם רלוונטי לכם אז מוכרים אותה בהרבה חנויות שיש בהצדעה כמו מוצצים ושילב ואז בכלל יוצא יותר שווה)

היא מחזיקה יפה מאוד יש לנו אותה שלוש שנים+ חרושה ללא הפסקה הרבה מהזמן גם עם שני ילדים עליה ומחזיקה יפה לגמרי! אני לא אגיד שהיא במצב חדש אבל היא לגמרי עדיין טובה.

אחרי כמה המלצות. בינתיים מחזיקה טוב, אבל לא השתמשנו הרבה, אז לא יודעת להגיד.

אם רלוונטי, ממליצה להעביר לפני הלידה, שהגדולה לא תרגיש ש"לקחו" לה.

אינפנטי רויאל

עלה 400 שקל

ממש נוח

אני קניתי יד נשיה בזול ממ שומצב חדש

ממש טיולון טוב

קל נח לקיפול ונוסע טוב ממש

אני אוהבת

מגנטים

קוביות

סברס

לגו דופלו

אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות

אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.

יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.

פליימוביל

מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות

לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול

ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה

והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל

ממש ממליצה

יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב

ומשחק רכבות מעץ ממש רץ

וכמובן מגנטים

גם חבילה של חיילים קטנים

פליימוביל

מגנטים

לגו

קליקסים

פאזלים

משחק זכרון

כלי מטבח

זה מה שעולה לי כרגע🤔

ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל

אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...

משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...

פליימוביל גם משחק אהוב

מטבח וכלי מטבח

משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד

אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה 

אהבתי חחח

מגנטים

קליקס

מכוניות - והרבה

חיות

ובגדול משחקי הרכבה 

כלי מטבח

בעיני אם יש קופסא מלאה מהסוגים הנ''ל

לא צריך הרבה מעבר

אצלי כל השאר סתם יושב בארון

אפשר לגדול יותר שיהיו משחקי קופסא לשחק עם חברים אבל הקטן עוד פחות בגיל

אולי לוטי קרוטי וכדומה

אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.

עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.

מסכימה איתך

קניתי גם לפני שנים.

בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.

הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.

ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.

עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ. 

ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)

בהחלט שווה

אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין

יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס 

ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.

 (השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)

ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום, 

ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום 

(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)

ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!

צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.

ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!

בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.

א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל

ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום

מאוד מאוד עוזר

אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.

היה לי גם בהריון

ואצלי כשזה קורה, בגלל הסימפי אני אפילו לא יכולה לרדת לרצפה לדרוך על הרגל
כאבים אמיתיים

תנסי לקחת מגנזיום

צריך אישור מרופא לקחת? מרשם? או שפשוט קונים בבית מרקחת?

זה סיוט, מתעוררת כמה פעמים בלילה. ומפחדת ממש אם יקרה בלידה, כי הפעם זה בעוצמה חזקה הרבה יותר מההריון הראשון🙈

ובהריון תמיד יש קושי עם יציאות, אז מעדיפה להימנע😭... וגם זה יותר מדי פירות בשביל סוכרת הריון😭😭

יותר מדי מסובך כל המותר ואסור שלי🤭🤭🤭

בפרט שכנראה באמת יש לך חוסר.

כמובן לפי הכמות היומית המומלצת שכתובה על האריזה.

חוסר במגנזיום

הרבה בננות

אגוזים וזרעים עשירים במגנזיום

קטניות עדיף מונבטות

שמה שנתפס זה השוק, אז משהו יותר קל מלדרוך על הרגל - בשכיבה או בישיבה ליישר את הברך, להרים את הבהונות של כף הרגל למעלה ולהוריד.

זה מותח את השרירים בשוק ואצלי כמעט תמיד שחרר מיד.

לפני שאת רצה לקנות מגנזיום, תתייעצי עם רופא ואולי כדאי לעשות בדיקת דם.

מה שמשפיע על שרירי הרגל יכול להשפיע גם על שרירי הרחם וצריך להיזהר עם זה.

אתייעץ איתו שוב. פשוט בשבועיים האחרונים הז נהיה בלתמ נסבל. כמה פעמים בלילה, ולהרבה זמן...

תודה