הם מקסימות ממש והמחיר באזור 1000-1500
שמחה איתך כ"כ!!ואיפה אתם גרים וכו
לפעמים להפעיל מזגן עם חלון קצת פתוח עוזר לחמם אבל שלא יהיה יבש מדי
או רדיאטור/מפזר חום.
בפגיה העריסות לא מחוממות? גם אם החלל המרכזי קר?
וככה תדעי כמה הטמפ' ואם צריך לחמם
צריך שיהיה בערך 22-23 מעלות
רק לרגע9היה כאן שרשור דומה השבוע, אבל נתונים שונים לחלוטין אז הוא לא מוסיף לי ולכן פתחתי נוסף.
המחזורים שלי הולכים ומתקצרים מאד! (האחרון היה 24 יום!) וזה גם מאד לא פשוט עם כל הקטע של הטהרה וגם לא מאפשר הריון גם אם ישלי אופציה כזאת....
הייתי אצל רופא, הוא אמר שבגלל שאני מניקה זה הגיוני ואין מה לעשות.
כן הייתי רוצה להמשיך להניק עוד קצת, אז אם זה היה רק הריון, הייתי מחכה, אבל האורכים שהולכים ומתקצרים זה פשוט קשה!
האם חייבת להפסיק הנקה כדי לחזור לאיזון?
מישהי המליצה לי על דיקור, קצת מפחדת, אשמח לשמוע על עוד דרכים
הראשונה
נשמע טוב מידי
ויש לי נקודות בשילב,
בדלתא אין לי כלום
שירה_11 
אמאלהההה
שמחות שבאת
כל הבגדים התלכלכו כנראה מנייר טישו בעיקר סוודרים של הילדים,
איך לנקות את זה.
יש איזה דרך לקצר דימום הסתגלות לפומניק?
כמעט חודשיים אחרי לידה כבר עשיתי הפסק מלא פעמים וכל פעם חזר הדימום... התחלתי גלולות לפני שבוע וחצי כי הרופאה אמרה שהיא רואה זקיק וכדי להיות מוגנת אני צריכה להתחיל...
והיום התחיל דימום כנראה הסתגלות ששוב הרס לי את ה7 נקיים
מתסכל אותי ברמות שאי אפשר לדעת כמה זמן זה יקח אני כבר שוקלת לוותר על המניעה או למנוע עם קוטלי זרע רק לטבול כברר
קיצור עצות לקצר את זה איכשהו?? יעזור להפסיק ולחזור אחרי המקווה?
אמרה לי שאם יש דימום אז לקחת 2 כדורים (הייתי עם דיאמילה אבל ממה שידוע לי מדבר על תחליף גנרי)
הייתי צריכה לפרוק את הבאסה
נראה ממש דם טרי...
עד עכשיו היה חום בורדו כזה...
אפילו במחזור אין לי כזה אדום
שמלה אדומה
פרח חדש אז אחרי 10 ימים של סחרחורות והיגעלוץ מאוכל ובחילות לפעמים ודופק מוגבר פתאום ודקירות מידי פעם בבטן תחתונה
בדקתי הריון למרות הנוברינג
שלילי באופן לא מפתיע
אבל הלכתי לרופאה. כי סחרחורות כאלו זה לא לעניין...
והיא נתנה לי מלא בדיקות לבדיקות דם וכשאמרתי לה שהבדיקה הביתית יצאה שלילית היא אמרה שלא סומכת עליה ושמה גם בדיקת בטא
ועכשיו אני לא יודעת איך אני מרגישהההה
אופ...
נ.ב. לא אכפת לי שיזהו פשוט לא רוצה ששוב יופיע שרשור בנושא זה בכ”א שלי...
הלוואי שיכולתי לעזור לך!!!
בשבילך..אמהלהשריקהבאיזה בי"ח לא נותנים אפידורל בפתיחה 1?
זו לידה ראשונה! בטח ילך מהר ועוד רגע הראש בחוץ, שיספיק להשפיע!!
בדקתי בשתן ראשון עם בדיקת הריון של תשובה כנה - הבדיקות הרגילות (לא של לפני האיחור)
אבל זה היה פס מאווווווד חלש, רק אני הצלחתי ליראות אותו בזווית ממש מסויימת.
יום למחר - 10 ימים אחרי הביוץ - הפס כבר היה הרבה יותר ברור.
כשבדקתי 9 ימים אחרי הביוץ ויצא לי בבוקר חיובי - ניסיתי לעשות שוב בדיקה בערב, והיא יצאה שלילית לחלוטין...
בהרין צעיר כל כך, כדאי ליבדוק רק בשתן ראשון בבוקר - שאז ריכוז הורמון הבטא בשתן הוא הכי גבוה.
משתמשת בהם המווווון ועושה איתם המון פעלולים מעולם לא יצא לי פס נוסף ללא הריון.
הבדיקות היחידות שיצאו לי עם פס נוסף תמיד הם של בשורה טובה או בידקה טובה, לא זוכרת איך בדיוק השם של זה. זה חבילות שקונים בסופר, ויש עליהם ציור של חסידה.
זה ממש הזוי לי שזה קורה.
הן כל כך אמינות בדרך כלל. את באמת לא מבינה איזה פעלולים אני עושה איתן.
לקו הפוריות של מכון פועה, להסביר מה את מחפשת ובאיזה אזור,
יש להם מאגרים והם יוכלו להפנות אותך.
הוא היה רוצה לעשות שינוי אבל קשה לו, או שמבחינתו אין מוכנות לשינוי?
באמת ממש חשוב הלימוד הזהנגמרו לי השמותאחרונה על המערבולת הזו
על התחושה שהכל עלייך
על הג'ינגול בין לבין לבין לבין
על הרצון הכ"כ טהור וכן שלכולם יהיו טוב
ואיפה את בטווח שמנסה בכל כוחותייך לחלק עצמך לכמה שיותר חלקים כדי לגרום לכל הטוב הזה לכולם...
ואז ההתרסקות כשאת מבינה ומרגישה על בשרך שאת רק אחת. ורק בנאדם. ולא מלאך.
חיבוק גדול על הכל הכל 
אני חושבת שהנקודה הזו יכולה להיות בירור משמעותי ומפרה מאוד מאוד בזוגיות שלכם.
שדווקא כי את מרגישה שהגיעו מים עד נפש, שאת לא יכולה גם וגם וגם וגם,
המקום הזה של הלימוד שלך קצת לשחרר מהשליטה שהכל עלייך,
יותר להאציל סמכויות, לסמוך, לתת לשני, להוריד מהאחריות שלך (לא רק בפועל אלא גם ואולי בעיקר בראש ובלבך שלך)
ואם את צריכה גם וגם וגם ולא יכולה, פשוט לא יכולה גם לארגן את הילדים בבוקר - זה המקום לא לעשות זאת. בשלמות.
זה יהיה קשה, מאוד מאוד קשה, בהתחלה, אבל זה ישתלם.
גם עבורך שתרגישי הקלה גדולה והרגשה שאת לא סוחבת הכל לבד בחיים הללו, שאת יכולה גם להיתמך ולהישען,
וגם עבור בעלך שהוא עצמו יקח יותר אחריות וירגיש יותר נצרך ומשמעותי בחיים של ילדיו ובכלל.
ובתיווך של כל זה לבעלך, מציעה להתמקד בתחושות שלך. בזה שאת לא מצליחה הכל, שזה גומר אותך.
שאת בכנות לא יכולה.
ולשתף אותו גם בתחושות של הילדה - שקשה לה שהיא באה מאוחר. שהיא מרגישה אולי שמביטים בה מוזר או שכל העיניים עליה ומתביישת, או שקשה לה להגיע "באמצע", או שחשובה לה הכניסה הרגועה יחד עם החברים
כלומר להעביר לו את המקום של הילדה עצמה, לא להיות עסוקים בהתקפות כמה השני לא בסדר אלא להתמקד בלמה זה כ"כ חשוב ומשמעותי לה, לך.
אולי אם יביןם וישמע גם ממך, גם מהילדה עצמה, גם מהגננת, משהו בו יזוז.
כי בטוח שהוא לא עושה זאת מכוונה רעה.
הוא הרי אוהב אותך
ואוהב אותה, הבת היקרה שלו
ובסופו של דבר כן לוקח אותה לגן! רק באיחור של שעה!
אז אכפת לו!
מאוד!
רק כנראה שמשהו בתפיסה שלו של הזמן שונה.
שהוא כנראה רואה בערך של השלווה, הנחת, האיזי איזי הזה איזשהו ערך עליון בחיים.
שהוא רואה במנוחה ולקיחה יותר איטית משהו טוב,
ואולי לא מבין לעומק אם ואיך זה יכול לפגוע בכלל,
אלא רק מבין שזה בסדר גם ככה, לא פוגע באף אחד, אז אביא אותה ב9, וגם אשן בנחת, וגם התנהלות בנחת - אז מה רע בעצם?
ואולי אם תצטרף לו לתמונה הראייה הרחבה של הכל הכל,
גם של אשתו האהובה
גם של הבת שלו ואיך *היא* מרגישה וחווה את זה,
משהו שם ישתנה לטובה בדרייב הפנימי שלו לקחת אותה יותר מוקדם.
וככל שהוא יבין את המשמעות של זה עבור הילדה עצמה,
וככל שזה יתנהל בצורה נטולת האשמה אלא ממקום מעריך ורואה אותו על הערך הבאמת חשוב שהוא מאמין בו, על ההכרה בכל המאמץ שהוא כן עושה, על הערכה שלו ודיבור הלב של הכל -
ככה הסיכויים שירצה להתגייס לכך יותר יעלו ב"ה.
ומציעה בחום גם מהצד שלך לשחרר בצורה שלמה.
אחרי שעשית את כל זה - זה שלו.
כן, אם הילדה תתבאס - שתגיד זאת לאבא.
אם היא רוצה לצאת ואבא ישן - שתלך לידו ותעיר אותו במתיקות שלה.
את בעבודה.
את לא יכולה להיות גם בעבודה וגם בבית.
את משחררת. לגמרי.
ובעלך יתמודד עם הרצון של הילדה בצורה ישירה.
ועם האבהות שלו ושינוי החיים לחיים של יותר אחריות והורות וכו' בצורה ישירה בלי מתווכים.
וכמה שאת רוצה לעזור לכולם ובסוף את גומרת את עצמך חלילה זה גם לא יכול לאפשר לו להיפגש באמת עם המציאות הזו בצורה ישירה ונקייה. לכן גם עבורו וגם עבורך זהו לימוד חשוב.
ב"הצלחה רבה רבה יקרה
ב"ה שתצמחו מזה יחד ולחוד ותראו הרבה אור וברכה גדולה ❤🙏
מתגעגעתמאד אם זמני בידי, אני מגיבה את הגיגיי כל עוד נפשי בי )רקלתשוהנקודם כל - זה נשמע מועקה גדולה.
כשאת מחפשת אוויר ולא נותנים לך מרחב נשימה זה קשה כ"כ.ממש ממש מעיק!
בשילוב עם זה שאת בבית עם שני ילדים, אולי זה מרמז לך למצוא אפיקי נשימה כדי שלא יגמר לך האוויר.
בעז"ה שיתן לך הרבה כוחות ותמצאי אוויר לנשום ומרחב מבריא ובשורות טובות עם הילד.
היה לי קשה לקרוא מה שכתבת על החלומות שחלמת ולא התגשמו.
יש רבי נחמן שאני לא זוכרת את המקור שלו, אבל הןוא כותב שהאויב הכי גדול של האדם זה הדמיון - היצר הרע מתחבא בדמיון, והאדם מדמיין שאם רק היה עושה כך וכך אז היה לו כך וכך.
או אם רק היה לו משהו שאין לו הוא כבר היה רוטשילד או משהו כזה.
למעשה אין שום קשר למציאות,
תנסי לשבת עם החלומות שלך ולחשוב מה היה קורה אם...
מביאה לך דוגמא - אבל את צריכה לעשות את זה בעצמך.
היית מתחתנת עם אדם אידיאליסט - כל היום רק פועל למען הכלל, רץ משיעור תורה לעזרה לזולת.
רגע - האם זה אמיתי? באמת היית מאושרת?
הוא היה דואג לך? זוכר את הילדים? היה עוזר לאחרים על חשבונך והיית נפגעת?
ודרך אגב - גם האדם הכי אדיאליסט , הרב הכי גדול שהספידו אותו בגיל 90 , היה בחור צעיר שעושה טעויות.
לא היית יכולה להתחתן איתו בן 90...
בהצלחה ענקית♥
אני חושבת שכדאי לעשות כאן הפרדה בין הנושאים השונים, ולהתייחס ולטפל בכל אחד מהם בנפרד ובצורה מסודרת.
א. לגבי הנושא של השהות בבית כל הזמן יחד -
מציעה לתקשר זאת בצורה שמתמקדת בך ובצרכייך,
שמנסה לומר שמקום ומרחב אישי לכל אחד חשוב מאוד גם בתוך זוגיות,
ואינו בא חלילה לומר שלא כיף או לא טוב עם השני/ה, אלא שזהו צורך מאוד בסיסי ועמוק אצל כל אדם.
שאנחנו גם יצורים נפרדים בפני עצמנו וגם יצורים זוגיים
וחשוב לתת מענה לכל הצדדים האלו בנו.
ולשתף את הלב שלך, ממקום כנה ופתוח, כמובן לא מאשים,
לשמוע כמובן גם את הצד של בעלך היקר, את הלב שלו ואיך הוא רואה וחווה את הדברים,
וב"ה להגיע יחד למציאת פתרונות שיהיו טובים ונכונים לשניכם.
למצוא את הזמנים של הביחד, ואפילו להעמיק אותו עוד ועוד בכיף ובשמחה
וגם למצוא את הזמנים בנפרד.
ב. לגבי הנושא של הרגשתך שהיית רוצה שבעלך יהיה יותר עם התלהבות ואמביציות וכו' -
כאן אני חושבת שיכולה לעזור מאוד עבודת עומק על התפיסות שלנו על החיים, על מבט עומק על עצמנו, על זוגיות, על האיש שלנו ועל החיים בכלל.
כי מאוד יכול להיות שבאמת אתם שונים ולך מאוד חשובה השעיטה קדימה, ובעצם במציאות הנוכחית בעלך קצת מציב לך מראה של כל מה שאת עוד לא כרגע וזה מתסכל מאוד ומשליך גם עליו את זה.
אבל גם בהתבוננות עליו בפני עצמו - משהו שם בתפיסה שאם הוא כך וכך וכך אז זה אומר עליו משהו
ואם לא - אז משהו אחר
(חשוב להעמיק כאן מאוד, מפאת קוצר הזמן כותבת בקצרה)
ואולי שינוי התפיסה וראייה רחבה של בעלי כאדם שחשוב לו להיות בבית,
שחשוב לו זמן איכות עם הילדים ונוכחות הורית
שהמשפחתיות היא ערך עליון עבורו
שהאהבה והמסירות שלו למשפחה היא מעל הכל
ש*זה* הערך שלו
ש*זה* האידיאל שלו
(ואיזה אידיאל נהדר זה! כמו שבלעם הרשע רצה לקלל ויצא מברך ואמר מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל. שכוחו וחוזקתו של כל העם שלנו זה "למשפחותיו". המשפחה.
המשפחה שהיא לב לב ליבה של כל היהדות ושל כל העם.
ובעלך שם את הערך הנפלא הזה למעלה, מדהים! )
וההתלבות שלו, האמביציות שלו, הם לראות איך שאר החיים מסתדרים על גבי הבסיס הכה חשוב ואיתן הזה של המשפחה!
שמשם באים ולשם חוזרים.
שזה השורש.
ועובדים כי צריך פרנסה *בשביל המשפחה*
שזו המטרה ולא האמצעי
וכן הלאה
להמשיך להתבונן דבר דבר ולראות שבעצם התפיסה של בעלך נפלאה!
וגם התפיסה שלך נפלאה!
כלומר אין כאן צודק וטועה אלא שניכם צודקים ופשוט שניכם אנשים שונים
זה בדיוק מתקשר לסעיף א' - אותה הנפרדות הפיזית במרחב האישי ובמרחב הזוגי שכל אחד ואחת מאיתנו זקוקים לו -
באה לידי ביטוי גם (ובעיקר ) גם בנפרדות והנבדלות והשוני שלנו בדעות.
"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות"
כלומר זה בסדר שאתם שונים.
זה בסדר שלכל אחד מכם ראייה שונה.
ניתן *להתברך* מהשוני הזה
ולא להיות מאוימים על ידיו.
כלומר שאת תתברכי מהשוני בבעלך ששם את ערך המשפחה למעלה
ובעלך יתברך מהשוני בך שאת דוחפת קדימה ומשיגה מטרות ויעדים
ויחד יצא לכם מיקס נפלא וקסום רק שלכם
ג. נושא נוסף הוא עניין הזמן והתקופה הנוכחית בחיים -
כלומר, מאודש יכול להיות שבמציאות שלכם *כרגע*
עם תינוק וילד בן 3
המציאות *הזו* היא מה שנכונה ומתאימה לבעלך ולמשפחה.
וכאשר התינוק יהיה בן 15 והילד בן 18 (כדוגמא. זה כמובן יכול להיות זמן אחר) - המציאות ממילא תוכל להשתנות.
הכוחות האחרים שקיימים יוכלו יותר להתגלות.
השלב של הקטנטנים והרדיפה של החיים יעבור ויפנה מקומו לשלב אחר עם יותר פניות גם לדברים אחרים.
ובעצם בראייה הזו מבינים שכמו שאמר שלמה המלך החכם באדם "לכל זמן ועת"
וכרגע עת לגדל משפחה ולהשקיע בה
להיות עם הילדים
להיות נוכחים ומעורבים
זו מתנה שאין שני לה באמת, זכות עצומה עצומה! וימים וזמנים שהילדים לא ישכחו לעולם ויעצבו אותם מאוד.
וכאשר יגדלו לאט לאט -
האנרגיות,
הזמן,
הכוחות
המיקוד
יוכל להתפרש לעוד ועוד כיוונים
ובהחלט לבטא עוד כוחות חיים שקיימים.
אז לאט לאט
שלב שלב
כשבעלך יהיה בן 60 (לדוגמא ) הוא ודאי יוכל להוציא לפועל גם מה שכתבת בכשרון שלו ובהשפעה והתרומה לחברה בצורה יותר נרחבת.
רוצה לכתוב לך עוד באריכות אבל לצערי לא צגיעה לכך כרגע אז רק שולחת חיבוק גדול ולומר שאתם נשמעים זוג מקסים ולאט לאט דברים יתמקמו במקומות ובאיזונים הנכונים לכם ב"ה
ב"הצלחה רבה ❤
