פורום הריון ולידה (עמוד 1035)

כי הרי יוצא שלא משגיחים עליה בזמן הזה..

הייתי בדילמה דומה עד לא מזמן. היו הופכים לי פה את הבית.
בגדול, מדברת איתם הרבה וזה עוזר, אבל מבינה גם שבטלה ושעמום מביאה לידי מעשי קונדס ושטות. ככה זה ילדים

יכול להיות גם בחמש בבוקר
מתעוררת והופכת את הבית

התחילה גם עם "את חוצפנית"
"אני מחליטה פה"
"אני אתן לך עונש"
שזה דברים שבחיים לא אמרנו לה

אני מתעלמת.
זה בחינת גבולות לפעמים או רצון לתשומת לב. ולכן, מתעלמת מאמירות מסוג זה ונותנת המון תשומת לב חיובית למעשים טובים. זה יותר אצלם התנייה שמעשה/ דיבור טוב - יחס, וחיובי
מעשה/ דיבור לא טוב - לא גורר יחס

לגבי העניין של הבוקר -לא משנה מה עשיתי,היו הרבה פעמים שקמו לפנייו וטרללו את כל הבית.
הרמתי הרבה דברים למעלה, ועשיתי איתם הסכמים מהלילה - מי שקם מוקדם בא להעיר את אמא ונשב ביחד לשתות קפה (אני שותה כמובן, כן? הם יקבלו תה) לפעמים עובד ולפעמים לא. אבל אני לא מוותרת על לנסות כי לכעוס לא עזר. ואולי זה יושב גם על עניין של תשומת לב כי סופו זל דבר יוצא שהם לבד..

האמת שהרבה זמן פנוי שלהם לבד גורם להם לחשוב על מעשי קונדס רבים, אז אני מבינה לפחות שבגיל כזה ; אין מה לעשות, צריך להיות איתם רוב הזמן, ולדאוג שיהיו להם משחקים זמינים עד שאני מרימה את עצמי מהמיטה

זה שלב קשוח, אבל עובר.

ורק אומרת שיש שלב בגיל הזה שהם עושים דווקא. מאוד מאתגר

יש שליטה חלקית על המעשים שלה והיא עדין צריכה השגחה, לא צמודה אבל לראות/ לשמוע מה היא עושה.

אם הסוכריות גורמות לה לסכן את עצמה, כדאי להוציא אותם מהבית.
את האודם אפשר לשים מחוץ להשג ידה.

אני מגדלת את הילדים ללא עונשים, רק בהסברים ודיבורים על איך ומה מותר/ אסור לעשות.

קודם כל צריך לראות מה מהדברים היא מבינה שאסור ועושה דווקא ומה היא םשוט לא מבינה.

אצלי ילדים הרסו הרבה אודמים ואני היתי האשימה הראשית כי אני זאת ששמתי את זה במקום שהיה נגיד להם. ממש לא כעסתי עליהם (למרות שנבהלו כשרצתיל נקות את פניהם השחורות חומות...

אבל כשילד עושה דווקא ואומר לי אני המחליט ועכשיו אצייר עם האודם זה משהו אחר.

כנ"ל לגבי הסוכריות...

 

אז קודם כל ממש שואלת, למה ציירת עם האודם של אימא? לא היה לך צבעים? אז אצלינו בבית כאן הצבעים. מסבירה שאימא עצובה והתקלקל לה האודם או כל רגש אחר שאת יכולה לשתף ולהסביר, ילדים צריכים הסברים לפעמים להתנהלות בעולם. אני רואה שכתבת שאתם מדברים איתה השאלה מה אתם אומרים בשיחות האלו? והאם היא חוזרת על אותו דבר פעם שנייה?

במידה ונגיד אמרתם על סוכריות והיא שוב נגשה אז להגיד לה עכשיו את הסוכריות אנחנו נחביא במקום שאת לא תדעי איפה הוא ויותר לא נוכל לקנות סוכריות וזה ממש חבל כי אנחנו אוהבים לפעמים סוכריות דברם כאלו, שהיא תבין שאתם בסך הכול רוצים בטובתה...

 

וסתם נשמעת ילדה יצירתית ומתוקה שעתידה לגדול לילדה כיפית...

לדעתי.
הבן שלי גם מטפס לקחת ממתקים (שנשארו מפורים 🤮) או אוכל ישירות מהמגש עוגה בכפית.
זה קורה באמת כשאנחנו לא משגיחים.
לדוגמא שבת בבוקר כשהוא קם לבד ואנחנו ממשיכים לישון.

אם זה בגלל שנשארו לישון, לוקחת את זה בחשבון, זה בעיה שלנו וצריך לקחת בחשבון שנקום לבית שהיה באחריות בן ארבע.

או לשים יותר גבוה / להחביא.
לא מצפה מבן ארבע לשלוט בעצמו עד כדי כך.

ועונשים בכלל זה משהו שאני פחות אוהבת.
אבל לדוגמא אגיד לו - היום לא נקבל ממתק אחרי הסעודה כי כבר טעמת בבוקר, זוכר? - לא בכעס, פשוט תוצאה של המעשים שלו.

ואולי אם זה משהו קבוע, להכין אוכל נגיש מראש שהוא יכול לקחת לבד, יוגורט, דגני בוקר וכזה.

לגבי המילים זה משהו אחר, לא מתמודדת אבל כן הייתי מציבה גבול.

עברנו גם שינוי גדול בבית וזה השפיע עליו.
אחד הדברים שאותי חיזקו האמונה שהוא יגדל וישתנה לטובה ויביא לי המון נחת.
וכשהייתי כועסת עליו בתוך תוכי הייתי חושבת שאני מזיעה עליו הרבה כי הוא יתן הרבה נחת.
נשמע לא הגיוני אבל זה מה שעזר לי שלא יווצרו אצלי רגשות שלילים ולהשאיר תקשורת נהיה ביננו.
זה ממש הוכיח את עצמו

לא צריך להגיב מיד
לא יצא מזה כלום. כן צריך להסביר וללמד ברגעי נחת מה מותר ומה אסור. לא רק מה אסור.
למשל: אסור למרוח אודם על המראה, מותר לצייר בצבעי ידיים על המראה,
מותר לצייר בטושים על דף. ואם היא אחת שאוהבת הכל גדול וחזק אפשר לקנות טושטושים (זה בקבוק עם צבעים נוזליים כמו גואש אבל הצבע יוצא בשליטה)
ולנסוע פעם ליד חנות הדפסות הם זורקים ערימות של דפים גדולים חזקים מאוד עם כל מיני טסטים של הדפסה ואפשר להשתמש בצד השני. (יש לי בבית עוד מלפני כמה שנים שאספתי ליד HP)
להרים שטיחים ולהתחיל לתת לה לחגוג.
תנסי להבין מה מושך אותה ואיך נותנים מענה לצורך הזה.
לא לקחת סוכריות זאת ציפייה לא תואמת גיל.
אם היא אוהבת לעשות שטויות, יש לה מרחב מספיק להוציא את הצורך הזה בשטויות?
שטויות זאת שמחה וחדוות חיים. מאחלת לך שכל החיים היא תרצה לעשות שטויות כאלו.

מציעה לך לקרוא באתר של הבית להורות מקרבת
הבית להורות מקרבת | הורות מקרבת – תקשורת מקרבת – הדרכת הורים – תקשורת לא-אלימה
יש שם מספיק חומר התחלתי בחינם להבין את הרעיון ואיך ליצור שיתוף פעולה עם הילדים במקום התנגדויות.

בהצלחה!

אני נתתי לבן שלי לגמול את עצמו כשהוא רצה.

חיכיתי ממש בסבלנות ולא לחצתי עליו בכלל, ויום אחד, בגיל שלוש וחודשיים הוא אמר לי שהוא רוצה תחתונים, ומאז לא היה אפילו פספוס אחד, לא ביום ולא בלילה.

 

החברים שלו כבר היו גמולים לפני זה וזה לא הפריע לו.

 

ברגע שהוא רצה והחליט בעצמו זה היה בבת אחת.

גמילה ביום, בהתחלה לכמה שעות וכל פעם ליותר בהדרגה.
ואז יום שלם, לא כולל שנצ.
ורק אחרי כמה חודשים הורדנו טיטול בשנצ ובלילה

כן הורדתי לו את הטיטול לכמה שעות ל3-4 ימים, שיחווה וילמד איך הולכים לשרותים. ואז הורדתי בבת אחת, יום ולילה. ב"ה הלך מצויין

בלי טיטול וישיבה על האסלה ולעודד אם מצליח לצאת משהו,
מורידה טיטול כשממש בשלים ומעוניינים בזה, לרוב קצת יותר מגיל 3, וזה שלב שבו כמעט אין פספוסים (לפעמים יום יומיים ראשונים בכל זאת כן כי הילד צריך לתפוס את ההרגשה של מתי הגוף מאותת ללכת לשירותים, אבל מאז- זהו).
יודעת שיש כאלה שמורידים מיד גם בלילה, אני חיכיתי לראות שקמים עם טיטול יבש כמה לילות (לרוב, ברגע שהגוף מתנסה בשליטה על סוגרים זה מביא איתו לילות יבשים). אם לא קרה, אחרי כמה חודשים מגמילה ביום ניסיתי להוריד ללילה ולראות כמה ומתי להעיר את הילד ללכת לשירותים באופן יזום. משלב מסוים ראיתי שמתחילים לקום בעצמם אם צריכים, ופחות או יותר אז הפסקתי להעיר.

האמת שניסיתי לגמול 0עם אחת, בגיל שנתיים וחמש, הוא זרם ושלט מהמם, אבל פחד נורא מהיציאות מה שגרם לא לא לעשות כלום כלום במשך כמה ימים.
הרפתי.

אחרי חמישה חודשים התחלנו שוב בהודעה מראש (אחרי פורים אתה עושה בשירותים!), כמה ימים רק בצהריים, אחר כך מהבוקר בגן כולל שנצ, ואחרי כמה ימים כשראיתי שבגדול הוא שולט יפה, הורדנו טיטול גם בלילה.
טפו טפו הלך מעולה. תוך שבוע וחצי הילד היה גמול ממש!

הבת שלי נגמלה בגיל שנתיים וחודשיים מיוזמתה. הגמילה היתה הדרגתית, כל פעם יותר שעות. בלילה היא נגמלה לקראת גיל 5.
היו לה הרבה פיספוסים לאורך הזמן.
היא רצתה להגמל, אבל היה לה קושי פיזי.

הבן שלי נגמל בגיל שנתיים ושמונה בערך, כשהחלטתי לגמול אותו לפני שיעלה לגן.
אחרי הרבה זמן שהוא לא רצה להיגמל.
אצלו התהליך היה יותר מהיר. הוא נגמל ביום ולא הרבה זמן אחר כך גם בלילה.
היו לו פחות פיספוסים.
הוא היה בשל לגמילה, אבל היה צריך שידחפו אותו לזה. (ככה הוא גם בתחומים אחרים).

הקטנה שלי בת שנה ותשע. היא לפעמים קצת יושבת בשירותים לפני האמבטיה, אומרת כשהיא עושה בטיטול.
מעניין מתי היא תיגמל.

קודם כל, כבר מגיל שנתיים, כל פעם שהוא נכנס לאמבטיה להתקלח אמרתי לו שהוא יכול לעשות שירותים. היו פעמים שעשה, היו פעמים שלא עשה וזה בסדר.. לא תמיד יש באותו רגע.
מה שכן, כל פעם שהוא עשה - עודדתי אותו ונתתי שוקולד צ'יפס אחד והרבה טררם ועידוד.

רציתי לגמול בגיל שנתיים וחצי אבל בדיוק התחיל החורף אז חיכיתי, וישר כשהתחיל הקיץ- מיד אחרי פורים התחלנו גמילה.
קניתי מלאאאא תחתונים, מגני מזרון, ישבנון..
הכנתי אותו מראש כמה חודשים לפני שכשהוא יגיע ליומולדת 3 אנחנו נזרוק את כל הטיטולים ונקנה תחתונים חדשות. דיברנו על הצבעים של התחתונים שנקנה, הבאתי לו כסף(כמה שקלים ואגורות) שישמור בארנק שלו לתחתונים וכו'..

בצהרים אחד הורדנו את הטיטול ועבר לתחתונים, אחר כך השארתי אותו בבית חמישי-שישי-שבת שיהיה רצף של ימים בגמילה, וביום ראשון חזר למטפלת גמול. שמתי לו בגדי החלפה בתיק ובינתיים ב"ה רק פעם אחת היה בהם צורך..

לגבי הלילה,
בלילה הראשון של הגמילה השארתי אותו עם תחתונים והוא פספס פעמיים וזה היה פשוט סיוט להתעורר בלילה פעמיים להחליף מצעים, בגדים והכל.
מאז הקפדנו שלא ישתה הרבה סמוך לשינה, ילך לשירותים לפני השינה, ועל הבוקר- ברגע שקם הולכים דבר ראשון לשירותים.
שמתי לו כמה שבועות תחתוני טיטול של האגיס פנטס, רק בשביל הרוגע שלי שלא נצטרך לקום בלילה אלף פעמים. ב"ה אחרי שראיתי שהתחתון-טיטול נשאר יבש(פס צהוב) - משאירים אותו עם תחתונים והכל בסדר. רק צריך להקפיד על הבוקר שילך לשירותים כדי שלא יפספס אחרי הרבה שעות..

בהצלחה

אז יכול להיות שהיה לך ביוץ מאוחר ואת לא יודעת
ואז בעצם זה אומר שאת עדיין לא באיחור..
בכל מקרה את יכולה לעשות בטא
אבל נראה לי שפשוט הכי טוב זה יהיה לחכות עוד קצת

נכון שעדיף גם לסרק, אבל גם החומר עוזר.
כן, בהחלט יכול להיות שזה מפריע בלילה.

לגבי סירוק - לנסות לפתות אותה עם משהו, כמו צפייה בסרטון, או שלוק טעים.
וכמובן לסרק אחרי מקלחת ולשים הרבה מרכך, שלא יהיו קשרים, ולסרק בעדינות שלא יכאב.

הם משחקים באמבטיה ואני מסרקת כשהראש מלא מרכך (עוד לפני ששטפתי) ואז זה פחות כואב להם

ועם שיער מלא מרכך.
יש לה גם שיער עבה בטירוף.. אז זה לוקח זמן. עד עכשיו ניסיתי כמה סירוקים ולא היה לה כלום (בדקתי כי היה לאחותה) אבל היום ראיתי שהיא ממש מגרדת אז ננסה שוב סירוק רציני יותר..

אצלי הקטנה בת פחות משנתיים משתגעתתת מזה
ולא ישנה


הדרין חוסך המון עבודה
רק תבדקי פעם אחת בכמות קטנה לשלול אלרגיה

ולסרוק - או להראות סרטון תוך כדי
או לתת לה לאכול מהו טעים תוך כדי
או לעושות מזה עניין מלהיב ..המסרק המיוחד איזה כיף לך
לסרק איתה את הסובות..לסרק את אחד האחים להקאות לה שזה כיף

אחרת באמת הם מאבדים סבלנות

או, בעוונותי, מול הטלפון/המחשב.
הגיוני שכינים מציקות, אבל כדאי גם לבדוק תולעים

הגיוני כי סרוק הכי יסודי,
יכול עדין לפספס כינים או ביצים
ומה שמחסל את זה מהשורש= זה תכשיר כמו הדרין.
שהורג את הכינים והביצים

במיוחד עם קטנה שלא יכולה לאפשר סרוק יסודי במיוחד
אבל גם עם ילדות גדולות הדרין זה מאסט לדעתי ומנסיוני

לייבש את השיער עם פן אחרי מקלחת.
החום הורג את הכינים..
אבל באמת בגילאים האלה זה סיוט
אצלנו מאז שנכנסה לגן השנה, ג'ונגל. לפני כן הראש היה נקי. אז מסרקת אחרי כל מקלחת. ומשתמשת בתכשיר. לא עוזר כמובן בהדבקות חוזרות

ממש עזר אצלינו.
אחרי חודש של בדיקות ראש וכינים חדשות כל יום. פעם אחת השפרצתי לו על כל הראש ועיסיתי על כל הקרקפת. וזהו שקט לבערך חצי שנה.

ולא היית צריכה לבדוק עוד?

כדי להוציא את הכינים והביצים שהושמדו

אולי ייעזור גם לנו

כנראה משתנה מאחד לשני

אנחנו ניסינו עם סרט, טזה באמת עזר קצת, אבל לא יותר מידי . גם ברגע שזה כואב לה, הסרט לא באמת עוזר והיא מתחילה להתנגד..
השיער שלה די דליל ובהיר, אז לא משתמשים במרכך ביומיום, יש טעם להתחיל?

ולגבי ההדרין, זה מתאים מגיל כזה?

כשאת רוצה לסרק לה, תשטףי את השיער שלה, שימי מרכך (אפשר גם לא באמבטיה, אלא אחרי, מול סרט) ככה עם המרכז תזרקי את השיער (בתיאוריה שלי, הסכינים יותר מחליקות החוצה כשיש מרכך על הראש) ואחכ תשטפי לה שוב את השיער כדי להוציא את המרכך

ולגבי המרכך, בטח להשתמש...

ההדרין עצמו מחליק את השער, אבל כשאת מסרקת הדרין, בוודאי שכדאי מרכך.

חלק מסרקת באמבטיה, ושם הוא משחק תוך כדי, וכשנמאס לו, מוציאה, מלבישה וכו' ואז נותנת לו משהו לאכול וממשיכה.. שמן רוזמרין מאוד עוזר להרחיק אותן.. לשים ממש מעט מאחורי האוזניים ובחיבור של השיער מאחורה.. ממש 3 טיפות..

נתתי לה לצייר עם גואש וכאלה ושמתי הדרין.
רבע שעה אפילו יותר כמה שהעסיקה את עצמה (אפשר לתת גם אוכל), סירוק מהיר ושלום.

הכינים יצאו, על הביצים ויתרתי חלקית כי אמורות להיות מתות וזה מייאש לנסות להוציא אותן.

מאז שמה לה אחת לשבוע שבועיים

באמבטיה: אני שמה מלא מרכך, טיפה מרטיבה ומסרקת במסרק רגיל את השיער עם המרכך כדי שלא יהיו קשרים.

ואז עושה עם "המסרק המיוחד", ככה אנחנו קוראים לו..

והילדים באמבטיה (עם קצף או בלי) ומשחקים. 

ומתפללים שילך ולא יחזור..

 

לפני הטיפול השוטף - כשמגלה שיש עושה עם הדרין,

ומשתדלת לרסס סרקל על השיער כל יום (באידיאל, בפועל זה לא קורה..)

או מול סרט...
למרוח הרבה מרכך ולסרק איתו יחד. גם כדי שלא יכאב וגם המרכך גורם לכינים להחליק יותר טוב מהשיער.
וכדאי לסרק טוב טוב מכל הכיוונים עד שהמסרק יוצא בלי כינים וביצים. כמה ימים רצופים כאלו ולא ישאר כלום.

וכדאי שיהיה מסרק טוב שמתאים לשיער שלה.
אני אוהבת את אסי 2000. אבל לשיער דליל ודק לפעמים עדיף את המסרק הממש צפוף שמצורף לאחד התכשירים נגד כינים.

וכן, בטח שיכול להיות שזה מגרד ומפריע בלילה.

ושאלה נוספת-

בתקופות כאלה, מה אתן עושות עם המצעים? מחליפות כל ערב? מה לגבי שמיכות? היא גם אוהבת לישון עם בובות, מה לגביהן?

מקסימום מכבסת ציפית של הכרית.
(אלא אם כן קרה פעם שמצב הכינים היה באמת ממש גובל בהזנחה🙈).
העיקר זה הסרוק, הן לא באמת חיות על משטחים אחרים חוץ מהראש.

משתדלת לעשות כביסה בהרתחה לכל המצעים והמגבות
או לפחות להחליף ציפית..ומגבת

לק"י

אתם יכולים לנסות לתת לו יותר ולראות כמה יאכל.
יש הבדל בין חלב שאוב לתמ"ל. ממה שאני רואה בפורומים מתמ"ל אמורים לאכול יותר, למרות שאני לא מבינה למה. תמ"ל יותר כבד מחלב שאוב.

לפי הצורך של התינוק אז התינוק לא בהכרח צריך יותר ממנו כדי לשבוע כשהוא גדל, החלב הופך למזין יותר

זה יותר משביע

מסיים?
הוא מסיים קבוע בקבוק של 150?

הלילה הבאנו 180 ואכל בשתי פעימות. נרדם באמצע 😍

אבל זה מהתנך...

וכן, מסכימה איתך ומוסיפה שאנחנו (אני לפחות) גם שמנות כמו פרה...

לפני כמעט שנתיים
ומשום מה היה לה טבעי להגיד שאני חולבת ולא שואבת 🙈🙈
אנונימית את חולבת עכשיו?
טוב תדברי איתי אחרי שתסיימי לחלוב

הורמונים של אחרי לידה - כמעט בכיתי לה-
אני לאאא פרהההה

הרגשתי פרה אמיתית חחח

”אמא תתני לה חלב מהעטינים שלך.....”

שיתפדח מעצמו😅🙉

ועכשיו לעצם השאלה,
בתור אחת שהייתה לאחרונה בסיטואציה דומה רק מהכיוון ההפוך, קודם כל להגיד את זה.
הכי הכי הייתי שמחה, זה דווקא זמן לעצמי. לשחרר אותי לזמן חופשי בלי שאני צריכה לעשות כלום.
זה יכול להיות דווקא לתת לו לצאת עם חברים אם הוא רוצה, להכין לו ארוחת ערב.
זה דברים קטנים, אני יודעת. אבל בעיניי מה שהכי קשה זה האחריות, הכי הייתי רוצה שמישהו פשוט ישחרר אותי מכל האחריות והמטלות לשבוע.

הוא לא בקטע של לצאת עם חברים. אני כן מאפשרת לו זמנים לעצמו כמה שיותר. וכמובן אומרת שוב ושוב כמה אני מעריכה.
רציתי משהו נוסף מעבר...
תודה רבה שענית

עדיף משהו שפתוח ביום שישי

אולי תגיע אליכם הביתה.
גליה 052--6629222

יש כאלה נחמדים מאוד

אבל לא בגלל הכותרת אני מוסיפה עוד תגובה - רציתי לומר שהיה ממש כיף לקרוא את ההודעה שלך - על המסירות של בעלך, על הכרת התודה שלך. אתם נשמעים זוג ומשפחה מתוקים ממש הרבה בריאות לך ולכולכם, נחת ואושר!

גם על הרעיון. זה כיוון טוב, אני אסתכל על כאלה

אזניות של אפל

אלבום דיגיטלי מטיול מסוים או תקופה יפה

כלי עבודה

מכונת קפה 

קרוקס אמיתיקרוקס אמיתי

פד לעכבר או מטען נייד עם תמונה של הילדים

חלק יש לו וחלק פחות הסגנון שלו

(מכירה את זה מבעלי). יכול שכיוון שבעלך מתעניין רק בתכנות, הארדואינו מעלה אבק...
בכל אופן - אם זה בתקציב, אז אולי לקנות לו אופה לחם? זה יכול להיות כיף למי שאוהב לאפות לחם.
אשריכם שניכם, בני זוג מסורים!

תודה!

מקווה שתמצאי משהו שמתאים לו!

אני קבוע מתייבשת בהריונות כי לא שותה מספיק, ושותה לא מעט קפה. זה לא טוב. אבל זו לא הסיבה שהפלת.. 1 מתוך 4 הריונות נופל בשליש הראשון לצערינו.. זו הסטטיסטיקה . זהו, כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות וזה היה רצונו של בורא עולם, בלי קשר לאיך שהתנהלת יקרה. לחמותי יש ילד באומנה שהאמא שלו אלכוהוליסטית ומסוממת ברחובות, מביאה ילדים מאבות שונים ולא שומרת על עצמה בכלל, מיותר לציין, והיא כבר ילדה 4 ילדים צפופים (כולם באומנה אצל משפחות). למה? כי ככה ה' רצה, לשמור על ההריונות שלה. זהו. את בסדר גמור!! ולגבי מה שציינת שכולן בהריון, כשחזר לי הרצון לעוד הריון, פתאום גם לי היה נראה שכולן בהריון או יולדות.. תעשי את ההשתדלות שלך ותתפללי. חברה טובה טובה שלי כמו אחות, ילדה 2 צפופים בהפרש של שנה, ורצתה ללדת עוד, ואז חלתה בסרטן ל"ע, והחלימה, ותקופה היה אסור לה, ועכשיו הם מנסים לא מעט זמן, ועדיין לא הולך.. כולנו בידיו של הקב"ה כחומר ביד היוצר, אין תעודת ביטוח לאיש על כלום, ולא כל הנוצץ זהב.. תתפללי ותעשו את ההשתדלות שלכם להריון תקין ובריא בידיים מלאות, ושה' ימלא משאלות לבכם לטובה במהרה, אמן!

חווית הרגע אובדן והפלה וזה מטלטל מאוד

ומציף ומאוד הגיוני שעכשיו המיקוד של העין והלב יראו יותר וישמו לב יותר לכל אישה בהריון שאת רואה...

 

אני שומעת שיש בך אולי רגשות אשמה או ביקורת עצמית על עצמך

וכל זה בתוספת האובדן הגדול שצריך לעכל ולעבור את כל שלבי האבל כדי להגיע לריפוי ב"ה

כמובן גם הגוף שדואב

והנפש

 

אז אולי יקרה לפחות את רגשות האשמה תניחי רגע בצד

עשית את כל מה שראית לנכון

לא עשית בכוונה שום דבר רע

היית בתוך הכל בתמימות ובכנות

ומה שהקב"ה החליט כך היה.

 

וכמובן לתת לעצמך זמן ומקום לעבור את האבל על ההפלה שהייתה

על כל מה שהיה - ואין.

 

חיבוק גדול אהובה

שתראי ישועה שלמה במהרה ב"ה ורוב שמחה ושלווה ❤

והפלה זה דבר כואב מאוד.
רק ממליצה לך לא להסתכל החוצה. אין מה לראות בחוץ, וזה גם אף פעם לא עוזר לנו באמת.
אני יכולה להגיד לך שגם לי יש רק שני ילדים
ולכל אחד מהם עיכוב התפתחותי
ואצל הבת הגדולה אפילו יותר רציני.
אכלתי על זה סרטים? כן. עדיין לפעמים
אבל אני מבינה בשכל שאין להשוואות האלה סוף
ושתמיד הלב יילך להשוואה עם מי שיותר ממני
כי אז יש אץ הקווץ' הזה, הכל כך מוכר

עזבי אותך, החיים צריכים אותך שמחה, נהנית
החיים צריכים אוץך עם אנרגיה
וזה רק מחליש ומוריד

זה גם לא מבט שאנחנו רוצות להוריש לילדים שלנו, נכון?
אנחנו רוצות שהם יאהבו את עצמם כולל כל החסרונות והפגמים נכון?
וזה לגמרי משהו שהם יכולים להרגיש בו
אם אמא משווה אותם לילדים אחרים ונחמצת
או שהיא שמחה בכל התקדמות שלהם, כאילו אין עוד ילדים אחרים בעולם

תחיי בעולם כאילו יש רק אותך ואת המשפחה הנפלאה והמתוקה שהקמת
ומה שקורה אצל האחר זה לא שווה באמת התעסקות

חברות משימתיות שתיקתקו? מאמוש, הבאת ילדים לעולם זה לא מפעל עם יעדים.. צריך הרבה כח, נכונות ורצון וסיעתא דשמייא לכך, ולא לכולן יש את אותן נתונים..
ואם זה ירגיע אותך - אמא שלי שותה 8 כוסות קפה ביום, בקושי שותה מים ומעשנת (בלי נו נו נו זה לא רלוונטי לפואנטה) ולא עושה את כל הבדיקות בכלל, וזכתה למשפחה ברוכה לעומת אחים שלה שחיים אורח חיים שמרני ובריא וחוו קשיי פוריות נוראים..

גם עני עברתי הפלה, ולרוב חברותיי וגם לאחיותיי יש יותר ילדים ממני אפילו שהן בגילי. אנחנו לא בתחרות עם אף אחד... וזה ממש בסדר ונורמלי שקצב החיים שלנו שונה. תהיי קשובה לכח שלך ולרצון שלך בלי רעשי רקע מבחוץ.רק מה נכון לך ומה בכוחות...
יש נרקומניות שיולדות, אז הקפה שלך בטוח לא היה סיבה...
שולחת לך חיבוק ענק של נחמה והרבה כח ❤️❤️❤️❤️

הרבה נשים לא שותות מספיק.

חשוב.
הוא התיישב לידי ובמשך 5 דקות שלמות כשהמיון מפוצץ בנשים ישב ודיבר איתי ואמר -
זה לא אשמתך. זה לא כי לא שתית, זה לא כי שתית קפה, זה לא כי עשית יוגה, זה לא כי לא עשית ספורט, זה לא כי שכבת על הבטן, זה לא כי עשית מקלחת חמה, זה לא כי רצית ולא כי לא רצית - זה פשוט לא בגלל משהו שאת עשית. זה כואב וקשה אבל זה לא בשליטתך. עכשיו יש לך כמה אופציות להתמודד עם זה - אחת זה הדבר הטבעי - לתת למוח לעשות את שלו ולהאשים את עצמך בדברים לא הגיוניים, להכנס לתוך לופ של האשמות עצמיות, או לנסות להתאבל על האובדן הזה ולתת לו את הכבוד שלו בלי להכניס שום דבר לסיפור - זה קרה, זה עצוב, זה קשה - זה משהו שלא יהיה.

וממני - השוואות לאנשים אחרים זה הדבר הכי גרוע.. אז יש להם כבר 4 ילדים, אז מה? מה זה אומר עליהם? תחשבי איך הם בטח מקנאים בך שאת הולכת לעבור את כל הפלא הזה פעם ראשונה והם בחיים לא יחוו את זה שוב

לא שהרופאים לא אנושיים בכללם חס וחלילה
אבל וואו... זה רופא משהו מיוחד!!
זכית לגמרי להתקל דווקא בו בשעה קשה כל כך!

וכל כך התבאסתי שזה רופא ולא רופאה, ואז קיבלתי את הרגישות הזאת.
אגב, הייתי שם שוב אחרי כמה חודשים בגלל דימום בהריון השני, והוא גם היה שם ושוב היה רגיש ומכיל. ולפני שעשה את הבדיקה אמר לי נתונים של דימומים בתחילת הריון ושעוד יש סיכוי, ושאל אם אני רוצה להתפלל לפני שהוא בודק

מחר הוא יקבל נהירה של כל נשות הפורום לאיכילוב

מרופאות.. בתחום הנשים

הרופא הזה..ממש מרגש

במקרים כאלו אני חושבת שאם יש לך אפשרות כדאי לכתוב מכתב תודה אליו ולמנהליו

ואני לא מצליחה למצוא את השם שלו!

ולחברה בשערי צדק.

אולי זה נוהל...

איזה מדהים! באמת נכון!
שזה ממש לא באשמתך! חיבוק!

בע"ה בשורות טובות!

אבל קרה לי עם בדיקות דם אחרות
ליבי עלייך
זה פשוט קשה כל כך ההמתנה!
בשורות טובות

צריך לבדוק לעצמי או לכולם? כי יש כאן כמה עייפים במקביל היום. מכוון למנו או דוקא למשהו אחר?

לבדוק מיד מונו או לחכות כמה ימים לראות שזה עובר?

מה הנהלים עכשיו אם זה קורונה?

רק שומעת שיש התעוררות מחודשת של הנגיף..
ה יעזרנו.. 🥴

עייפות פסיכית.... לדעתי היה קורונה, אבל תכלס לא בדקתי (פשוט זוכרת עייפות כזו רק ממתי שהיה לי קורונה או בתחילת היריון)

עם שניהם יש לי נסיון טרי
תכתבי פה עוד תסמינים (אם יש) ואני אוכל אולי יותר לכוון אותך
הייתי עכשיו בפסח עם קורונה
הייתי שבועיים + חולה
עכשיו מרגישה שדי חזרתי לעצמי ב"ה

חוץ מעייפות מטורפת, לכמה ביחד בבית, אין עוד סימנים, אולי קצת שיעול וצינון למישהו, או חוסר תיאבון

בדיקה ביתית
אני עשיתי כשכבר הייתי בסוף המחלה
אבל הסתובבתי שבועיים עם הרגשה ממש לא טובה וכל הזמן ניסיתי להבין מה זה
גם יש לי הסטוריה של דלקות גרון בלי כאב גרון, רק הרגשה מאוד לא טובה. וחששתי שזה בעצם מה שיש לי. עשיתי משטח לדלקת גרון ויצא שלילי

ועכשיו גם להודיע לכל מי שפגשתי בשבת, כולל סבתא שלי.

למרות.ששם המחלה לא משנה את המחלה עצמה.

אבל מלחיץ אותי

לק"י

אם נדבקו- כבר נדבקו.
ואם לא, אז לא.

מעבר ללהלחיץ אותם זה לא נותן הרבה בעיני.

(ואני כנראה לא הייתי עושה בדיקה. למרות שבאמת זה יותר השם מפחיד מאשר שמות של מחלות אחרות).

דבר שני
קורונה לא יותר מפחיד מכל מיני מחלות שמסתובבות בינינו כל הזמן
היא לרוב עוברת לבד, בלי צורך בהתערבות מיוחדת
וזהו
בעיני עושה טוב לדעת מה יש לך.
אצלי למשל, בגלל שכאמור יש לי הסטוריה של סטרפטוקוקוס והרגשתי זוועה דיברתי עם הרופאה שלי בטלפון והתחלתי אפילו לקחת אנטיביוטיקה (היה לי בבית כמה כדורים)
אם הייתי עושה מיד בדיקת קורונה הייתי חוסכת מעצמי את הכדורים של אנטיביוטיקה שלקחתי סתם..

לא הצלחתי לרדת את החדר מדרגות
חשבתי שזה בגלל ההריון...

זה גיל שעוד אפשר לקחת אותם בעגלה לסיבובים, ועכשיו עוד יחסית נעים בחוץ. מה עם הליכה עם העגלה? זמן בטן לתינוקי וזמן כושר לאמא 😍

גן אתמול עשיתי הליכה של חצי שעה בערב, פתח לי את החשק להתמיד בזה בעזרת ה, אבל אני חושבת שאני בעיקר עולה בגלל האוכל

אז גם פחות דחוף לי לאכול דברים לא בריאים כי אני מרגישה שזה הורס את כל מה שהשגתי בהליכה וכו

אני פשוט מרגישה שפיזית זה כבר בלתי נסבל
בחיים לא הרגשתי ככה ( כשלא בהריון) כל התכופפות ישיבה על הרצפה ופעולות יומיומיות קשה לי
אמאל'הההה

אם לא - ממש ממליצה על דיאטה קיטוגנית..

(אבל היא לא מתאימה בהריון או בהנקה.. אולי רק אם את מניקה פעם פעמיים ביום אז אפשר..)

נורא מתסכל.
בעבר מאד עבד לי שומרי משקל (יש התאמות למניקות)

אבל לא מצליחה להוריד
לצערי, לא מצליחה להתמיד בפעילות גופנית
אבל אכמלה בריאה כן הופכת פה לאט לאט להרגל אצלי
אני לא נמנעת לגמרי ממאכלים עתירי סוכר כי מניסיון עבר, זה גרם להתנפלות רבתי

הסוד לירידה במשקל הוא גרעון קלורי.
יש כאלה שתזונה מספיקה להן
הסוד אצלי הוא שינה טובה, הימנעות מגלוטן והרבה תנועה וספורט. בינתיים מצליחה להימנע מגלוטן והשינה השתפרה, כל השאר - אני בתפילות שאצליח בקרוב.

בלי דחף לפעילות גופנית .כמובן שזה עוזר לחילוף חומרים וכו ..אבל זה לא העיקר .והמתכונים שלה לנשים עסוקות ....

וכדאי כמה שיותר מהר...
לא מכירה במכבי ובמרכז. אלא אם כן ד"ר יודסין עובד שם (היינו אצלו והוא נראה מומחה ממש).
בהצלחה!

לכאבים בהנקה
היית אצל יועצת הנקה? אני חושבת שתלכי קודם ליועצת הנקה ואם לא יעזור תלכי להתיר.

כדאי לך ללכת ליועצת הנקה מומחית שתבדוק את החיבור.. לבת שלי יש לשון קשורה ברמה נמוכה אבל בגלל שכשתיקנו את החיבור לא כאב לי אז לא צריך להתיר אותה

שווה לבדוק את זה
אצלי לשון חצי קשורה עשתה הרבה בעיות
ואז שלא התרנו את הלשון ההנקה הייתה ממש קשה

והכאבים אצלי לא התחילו מהלידה אלא כמה חודשים אחר כך. אבל כמעט מההתחלה היא הייתה עצבנית מאוד ולא רגועה, ויכול להיות שזה קשור בזה שהיא לא הצליחה לתפוס טוב ולינוק כמו שצריך.
(אבחנו את הלשון הקשורה רק כשהייתה בת עשרה חודשים... אז כבר לא ניתקנו... מה גם שאז היא כבר שתתה בקבוק)

אצלי זה היה דחוף כי הייתה לה צהבת שרק החמירה והיא לא הצליחה לינוק, הזמנתי רופאה שעובדת במרפאת לשון קשורה באיכילוב והיא הגיעה עד אליי (עוד הייתי בבית חולים, תל השומר) זה היה יקר כמובן.. אבל אפשר לקבל החזר מהמשלים - דברי איתי בפרטי אם את רוצה פרטים

התרנו ב"ה..

בהצלחה!

אנחנו לא הקפדנו בכלל וזה נדבק לה בחזרה 🙈

בהריון הראשון היה סכרת (הייתי לפני חולה בקורונה, אז אולי קשור, כי אין לי בגנים)
בהריון השני לא היה

ולשאלתך, היה לי צמא מטורף בלתי נגמר והייתי ממש חלשה

לי היה רק בהריון השלישי ועכשיו ברביעי

ולא, לא הרגשתי כלום

באמת היה לי קשה לקבל. אבל נכנסתי לזה בטוב ב'ה..
והפעם כבר הייתי יותר מוכנה:-/

כלומר - זו הפעם היחידה שבה יצא לי ערך גבוה בהעמסת הסוכר של 50 גרם. לא שרדתי את ההעמסה של ה-100 (פשוט הקאתי), אז עשיתי פרופיל סוכר במשך שבוע. כיוון שיצאו כמה ערכים קצת חריגים אמרו לי להתייחס לזה כסוכרת (בפועל לא נשמרתי כל כך בתזונה והכול היה בסדר ב"ה).
מקווה מאוד שגם בעתיד לא תהיה לי סוכרת...

בהריון שישי🙈

במשהו חדש ו"מעניין"...
אין מה לומר, להיות אמא זה מעניין, וגם הדרך לאימהות בכל פעם היא מעניינת!

לא היה ב"ה ומקווה גם שלא יהיה

אבל עושה כל פעם את העמסה של 100 בגלל עוברים גדולים והיסטוריה משפחתית

מכירה חברות שהיה להן רק בהריון רביעי למשל ושזה דבר שכן יכול להפתיע 

יש אומרים שצמא מוגבר זה סימן לסוכרת

אם זה באמת אומר שאין סכרת בעזרת השם חח

הריון ראשון לא היה - עשיתי את ה50

הריון שני היה (ערך אחד לא תקין ב100, והפרופיל היה לא טוב)

הריון שלישי היה (3 ערכים לא תקינים) - עשיתי ישר את ה100

הריון רביעי לא היה - עשיתי ישר את ה100

הריון חמישי לא היה - עשיתי ישר את ה100

 

 

שהיה לאלו שלא? משקל? תזונה לפני ההריון?

בהריון הראשון היה חשד עשיתי העמסה של 100 הרגשתי בה ממש גרוע- הבדיקה יצאה תקינה בהריון אחריו היה חשד עשיתי את ה100 הרגשתי ממש טוב בבדיקה והבדיקה יצאה שיש סכרת

איזה קטע..

אני לא חושבת שיהיו לך אטרקציות פתוחות ביום הזיכרון.

מניחה שאפשר למצוא פארקים עם גינות גדולות, אבל לא מעבר לזה

כי זה עיצומו של יום הזכרון
רק בערב כבר מתחילות חגיגות יום העצמאות..
וברביעי כמובן

יש שם פעילות אינטראקטיבית אורקולית על השיירות לירושלים.
ממש מרתק ויפה! הקטנים לא ממש יבינו אבל יהנו מהטכנולוגיה.
יש שם גם משוריינים שאפשר להצטלם איתם.

לדעתי צריך להזמין מקומות מראש

אסתכל על זה!

הר הרצל.
במשך כל היום מגיעות הרבה משפחות,אפשר לעצור ,להקשיב להם,לחבק ולשמוע סיפורי גבורה.
אם אתם כהנים- יש הרבה אנדרטאות ברחבי העיר שמתקיימים שם טקסים במשך היום, זה ממש מעשיר ומלמד.

בעצם אפשר גם בלי ללמוד,פשוט ללכת להתפלל
הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל היה אומר שבמקום לנסוע לקהיר צדיקים בצפון יש בהר הרצל קברי צדיקים.
אז נראה שיום הזכרון זה יום מתאים לתפילות שם

יש מעט מכשירי MRI בארץ... אבל אולי אני כבר לא מעודכנת🤷‍♀️
בכל אופן, חיבוק!

שזה ביח של הקופה.
אבל שלחו אותי להדסה או שעצ.
האמת, קצת נעלבתי והרגשתי דחויה. (ברור לי שאין מה להעלב וכו, אבל בכל זאת... אני יחסית נראית ממוצעת...)

לפחות אפשר להתנחם בזה שכנראה בבית חולים הם מקצועיים יותר...

בדרך לעבודה שלי בחנייה של קופ"ח עומדת כמה פעמים בשבוע ניידת כזו ואנשים נכנסים לבדיקה היישר מהחניה.
המכשירים שבניידות האלו קטנים יותר מהמכשירים שבבתי החולים, מכירה מישהי שהייתה צריכה לעשות mri במהלך הריון בניידת כזו ואמרו לה למדוד את היקף הבטן מספר ימים לפני הבדיקה ואם הוא מעל גודל מסויים לבטל את התור כי היא פשוט לא תכנס למכשיר (אולי גם פה זו אותה בעיה).

המכשירים בטוח יותר קטנים אבל לא יודעת אם פחות מקצועיים.
המעטפת של רופאים מסביב וכדו כמובן חסרה ולכן לא עושים שם את כל סוגי הmri.

אני עשיתי בזמנו MRI בבית חולים. לא הציעו לי בכלל בקופה... (אם כי רציתי MRI מיוחד, שפתוח יחסית)
מקווה בשביל הפותחת שיהיו תוצאות טובות! זה הכי חשוב ♥️

והעוצמה שלו. אולי אפילו למקצועיות של אנשי הצוות שמפענחים את הבדיקה
כשהחזה גדול - יש יותר שטח, עומק ונפח לבדוק
זה אפילו עדיף לך ללכת למקום שבו יש מכשיר מדויק יותר לדעתי

לק"י

כנראה שבקופ"ח המכשירים מתאימים רק לגודל קטן יותר.

המכשיר הוא אותו מכשיר
תתקשרי לאסותא או למכון מאר
למי שאת קשורה ותשאלי נציגה
וכן ממש לא נעים... לא מספיק שצריך לעבור את הבדיקה עוד שואלים למידת החזה מה הקשר

ברמת הדיוק והאיכות, רק אומרת .

חיבוק! זה באמת לא נעים ההרגשה של דחיה, אבל בסוף בטוחה שזה לטובתך בבתי חולים שציינת מיכשור טוב וצוותים מקצועיים.
העיקר שיהיו בשורות טובות!!!

חיבוק על התחושה, מבינה ממש למה זה לא נעים

ועל הצורך בבדיקה,

מתפללת איתך שהכל יהיה בסדר בעז"ה

 

 

 

מקווה שזה בסדר להציע נקודת מבט נוספת-

אפשר להסתכל על זה כמעליב

וזה גם יכול להיות טכני - יש מכשירים שונים, ומבחינה טכנית יש למכשיר הגבלות מסוימות שמעל מידה מסוימת הוא כנראה לא רואה מספיק טוב זה לא אומר עלייך שום דבר רע

 

(האמת שאני כמה מידות מעל D ולא מרגישה שמשהו לא בסדר בגודל של החזה שלי.

חושבת שאני נראית מצוין)

אבל למה הקופה מחזיקה רק מכשיר שמתאים לגודל הזה.
אם היו הרבה נשים במידות הגדולות שזקוקות לבדיקה,
מניחה שהיה מכשיר תואם.
אז אולי נכון להסתכל על מידה גדולה כסגולה למצב תקין שלא דורש בדיקה 😅

התפלאתי בכלל שיש קופות שמחזיקות אותו

בכלל לא מכירה שיש בקופה MRI

ואני מכירה מקרוב (עשיתי בעצמי MRI באזור אחר בגוף, וגם כמה אנשים בסביבה הקרובה)

רק בבתי חולם

 

אני יוצאת מנקודת הנחה שMRI שד זה אחוז קטן מהבדיקות שנעשות במכשיר.

נעשות בו בדיקות בכ"כ הרבה אזורים בגוף.

זה לא שהקופה מחזיקה מכשיר שמיועד לבדיקות שד באופן ספציפי, ואז קונה מכשיר שמתאים רק למידות קטנות.

גם אם 100% מהנשים שצריכות MRI שד לא יתאימו למכשיר - עדיין יכול להיות שהקופה תחזיק אותו בשביל כל הבדיקות MRI האחרות (אולי זה מכשיר הרבה יותר זול? מדובר פה למיטב ידיעתי על מליונים), ולבדיקה של השד תשלח לבית חולים

ובעיני, בכלל לא נדיר.. במיוחד אצל נשים בוגרות שכבר עברו הריון או 2. אין לך בכלל מה לקחת ללב נראה לי, ואני בטוחה שאת נראית מצויין❤❤❤

ואם כן אז לטובה, d ומעלה זה מהמם

אצלי ב14+0 הכי מאוחר שאמרו בוודאות.
זה כבר שבוע מתקדם שעושים בו סקירות

גם אצל בנות רואים בליטה באזור הזה בשבועות מוקדמים, וההבדל הוא הכיוון של הבליטה.
אבל לרוב לא טועים בשבוע הזה

אולי לטכנאית אין אולטרסאונד ברזולוציה טובה

בשיקוף עורפי כמעט בטוח שתוכלי לדעת.

לי, בתאומים, כל פעם הצליחו לראות רק אחד מהם. ורק בסקירה מאוחרת אמרו לי את שניהם בוודאות

הרבה פעמים לא רואים כי זה בשבועות מוקדמים יחסית.

באולטרסאונד רגיל. אבל זו הייתה רופאה מומחית.. וגם זו בת.. שבדרך כלל יותר קשה לראות מבן..

ממה שידוע לי בדרך כלל אם אומרים שזה בן צודקים
ואם בת יש סיכוי שפשוט לא ראו את האיבר

פשוט צריך מכשיר טוב

 

לי רופא אמר בוודאות בת בשבוע 14, ואכן צדק

זה היה מכשיר של סקירות ורופא מומחה

זה ה-שבוע שרואים מצויין את מין העובר באולטראסאונד

משבוע 14 רואים 

האמת שהייתה פעם אחת אצלי ואמרו לי שזה בן ואחר כך זו הייתה בת

אבל! בדר"כ כשרואים בן זה בן

וטכנאיות בדר"כ יודעות מצויין

לא צריך תלת מימד בשביל לזהות את מין העובר. האמת שלא צריך תלת מימד בשביל כלום, זה סתם נחמד כשעושים את זה בסקירות.

תבדקי כמה מ''ג כתוב שיש במולטיויטמין.
ותשאלי באפליקציה כמה להוסיף אם בכלל.
לי הרופאה אמרה להוסיף עוד 400 מ''ג בנוסף למולטיויטמין, אז אני לוקחת גם וגם.

עברתי אליהם לא מזמן ואין לי עדיין רופא קבוע לכלום.
תודה על התגובה.

אם אתם פוסקים שהיא לא מקבלת טומאה - את לא צריכה לשאול כלום ויכולה לטבול.

אם אתם מחמירים שתחתונית כן מקבלת טומאה:
האם הכתמים שהיו הם בגודל של יותר מגריס?
אם הם קטנים יותר - את יכולה להתעלם מהם ולטבול.
רק אם הם גדולים מגריס אז את צריכה להראות אותם לרב...

אבל בשביל לדעת האם הצבע מותר או לא היא צריכה כנראה רב...

יותר מגריס בטח

אם הוא יגיד שתחתונית לא מקבלת טומאה אז אין בעיה..

אבל בכל מקרה תשאלי ממנו הנחיות הלכתיות כיצד לסיים שבעה נקיים...

אבל אצלי ככה התחיל המחזור אחרי לידה. הייתי נקיה ואז כתמים ואחרי כמה ימים הגיע המחזור.
מקוה בשבילך שזה לא המצב .

כן נתתי פעם פעמיים ביום תוספת של מטרנה

שיתיר. תשאלי את הרב אם את יכולה לעשות מחר רק בדיקה אחת

אלא להתקשר קודם לרב לשאול מה לעשות.
בדיקה יכולה לסבך יותר את העניינים.

רציתי לראות אם זה התחלה של דימום ..

דם בעד זה חמור יותר מדם על תחתון/תחתונית/טשיו/בשירותים

של אחרי לידה
זה מדאיג שעדיין יש דימום 7 שבועות אחרי לידה?
מתסכל ככה פעם שלישית מנסה
בהתחלה ידעתי שיכול להיות שיחזור אבל הפעם האמנתי שזהו
אני קצת שבורה כבר , אולי יש לי שאריות

אבל טוב שאת הולכת לבדיקה עוד שבועיים
אצלי קבוע אין טבילה לפני שעוברים חודשיים
ואף פעם לא היו לי שאריות
הקושי לדעתי הוא כשבמחשבה יש רעיון כזה שתוך חודש טובלים ואז כל פעם זה נדחה עוד ועוד בגלל בדיקות שלא מצליחות אז זה יותר תסכול גדול
אני מראש יודעת שאני עכשיו בהולד של חודשיים. משקיעה בתינוק ובשיקום שלי מהלידה

אני דווקא לא הייתי בלחץ אבל חשבתי שזה כמו לידה קודמת שאחרי שבע שבועות טבלתי ולא חזר הדימום
אני בעיקר מודאגת שמשהו לא תקין
גם כי עדיין אני מאד חלשה בלי כוחות

בן כמה הילד? איזה נר נתת? אקמול?
את יכולה לתת נורופן במקביל?

הבאתי יש היום אקמול
היום התחלתי נורופן

מה הכוונה במקביל? הפסקתי אקמול והתחלתי נורופן..

עשיתי אמבטיה פושרת וירד החום אחרי איזה חצי שעה ל 39.5

בעיקרון אקמול ונורופן הם חומרים שונים, אז אפשר לתת אחד מהם ונגיד אחרי שעתיים לתת את השני כדי שיפעלו במקביל.
חשוב מאוד לשים לב שלא עוברים על המינון המומלץ לכל אחד מהם!!

אמר כל עוד לא עובר את ה 41 להמשיך משככים
יש חמישה ימים

טוב, מנסה 🥱🥴

כשאקמול לא מוריד חום והחום כל כך גבוה.... זה מלחיץ ודורש התייעצות מידית עם גורם רפואי מוסמך.

נשמע חולשה מעבר לרגיל בזמן מחלה ואם החופ לא יורד אז זה הזמן לבדוק בדיקות מקיפות.רפואה שלמה! תעדכני

או תקחי לעוד רופא לבדוק שוב

הייתי מבקשת הפניה למיון

הוא כביכול מכוסה

אבל זה לא אומר בכלל כי יש דברים כמו דלקת בשתן למשל שמוקסיפן לא תמיד עוזר

וצריך סוג אחר כי יש בחיידקים בשתן גם סוגי חיידקים.

לא מבינה למה הוא לא מבקש בדיקת שתן למשל?

בדיקת דם?

אם הילד זרוק, מסרק לאכול ולשתות זה הזמן ללכת למוקד או מיון כיוון שיש סכנה של התייבשות!

תעדכני מה אתכם, בשורות טובות יקרה