פורום הריון ולידה (עמוד 1036)

רעש ו"שמח" עלולים לפגוע באווירה האינטימית...

לי נשמע שעדיף לכם להישאר בבית עם ההורים שלך. נותר רק לחשוב איך את מסתדרת עם המקווה שליד הבית... אבל לפחות השהייה שם אמורה להיות קצרה, כי זה חג...

מסכימה

או שאתם מגיעים לפעמים רק לחלק מהארוחות?

אם ככה זה אולי יכול להיות פתרון בשבילך- להיות אצל ההורים שלך, אבל לא להגיע לסעודת ליל החג.

תחשבי גם אם מתאים לך להיות עם הרבה אנשים, לא רק מצד הטבילה אלא גם מצד הלילה, שהגברים בדכ לומדים מחוץ לבית, ויכול להיות שאם בעלך ישאר לישון זה יעורר שאלות או הבנות.

בהצלחה בכל ההחלטות❤

אם עד עכשיו אל ההורים תמיד הייתם מצטרפים לכל הסעודות - עכשיו זו הזדמנות מצוינת לשנות את זה ולשתף שהחלטתם שאתם צריכים לפעמים גם זמן אישי שלכם בשבתות וחגים.

בעיני זה ממש חשוב לזוגיות בכל מקרה, בלי קשר לטבילה עכשיו. 

וכשיש חג-שבת רצופים, אז יש מספיק סעודות להיות גם ביחד וגם בנפרד, א זו הזדמנות טובה לעשות שינוי בלי שיחשדו בסיבות נסתרות..

רק שבת בבןקר נשארים ביחידה.

ומבחינת הלימוד, אם אני זכרת נון, אבל הורים ש בעלי יש ''לימוד לצעירים' שתחיל רק ב2 בילה ואז זה עדיף לנו כי כ האחים חוזרים לישון...

צריכה לבדןק...

כל עוד אין משהו מיוחד ש'פדיחה' להבריז ממנו (ברמה של שבת שבע ברכות וכדו'), אתם אמורים להחליט מה קורה איתכם בחגים ובשבתות, בלי חשבונות של 'של מי התור'. אתם משפחה בפני עצמה, יש לכם את השיקולים שלכם. אם מתאים לכם להתארח את ההורים של בעלך, ולהם זה נוח לארח - אז למה לא?

וגם אם מתאים לכם להישאר בבית ולהיות בבית בסעודת ליל החג - זה גם בסדר גמור.

את חוששת שיעלבו מכם? שיכעסו עליכם? שידברו עליכם?

אני לא מכירה את הדינמיקה המשפחתית אצלכם. אבל בעיני נכון לשאוף להגיע למצב שבו רק אתם מחליטים מה קורה איתכם, בלי שיקולים חיצוניים. מלבד מצבים של משהו משפחתי מיוחד, שאז בהחלט יש מקום להתחשב ולהתאים את עצמכם.

ואם זה לא ככה, אז אולי זו הזדמנות עכשיו לשנות. להגיד עם ביטחון עצמי שזה מה שנכון לכם, ותשמחו להיות עם המשפחה בזמן שמתאים לכם.

זה שחיים צמוד זה לא מחייב להתארח בכל הסעודות

זה מקור להרבה בעיות בחיים בעיני

מפתח ציפיה תלותית שאם לא מתקיימת נעלבים ונפגעים

למה עד כי כך

מה הבעיה להתקשר לאמא להגיד לה שגבי הג אם מרגישים שנכון לכם להתארח בסעודות האלו ואלו ובערב להיות בבית 

ובכללי לתת לזה לקרות- שאין מחוייבות

שאתם זוג ולא רק ילדים של

וחשוב שגם אתם וגם ההורים תבינו שהזוג הוא עצמאי ויכל לבחור ולא תמיד רק מחוייב

כי בזמנים שהיה לכם קריטי ז כברהיהיה קשה

אבל אז עדיין כולם ישימו לב, כי נכנסים מאותה כניסה

ואצטרך לבשל את הארוחות ואין לי זמן בכלל

וזה גם ךא אווירה של חג לי, להיות לבד...

אני תמיד אומרת שכל זוג יודע מה נכון לו.

מכירה מלא זוגות שמתארחים כל שבת

ויש להם זוגיות טובה.

אם טוב לך ונכון לך תתארחי

אני היתי הולכת להורים שלי,

כי כלכך הרבה אנשים בערב מקווה לא עושה לי אישית טוב

וגם כדי שההורים לא יהיו לבד

קינוח- עוגת גבינה, אלפחורס, מוס, סופלה...

שיהיה משהו חזותי שקשור לחג

בתור עוגת הר סיני... זה מיוחד וחלבי וטעים

מקשטת עם הילדים...

הנה של שנה שעברה-

איך את מכינה?

אשמח למתכון

בחרתי קערה עגולה ממש (שהתחתית שלה לא ישרה)

ריפדתי בניילון נצמד

הכנתי גלידה הכי פשוטה (שמנת מתוקה עם חלב מרוכז, אפשר להוסיף טעמים) ושפכתי לבפנים.

הקפאתי יום.

המסתי שוקולד חלב וערבבתי עם קורנפלקס ושיטחתי מעל לגלידה

שוב הקפאה

כשזה בטוח קפוא לגמרי- הופכת את הקערה ומקלפת ממנה את הניילון נצמד,

מכסה בשוקולד מומס (הוספתי קצת שמן כדי שיהיה מבריק וקראנצ'י)

וקישוטים.

לבריאות!

ביסקוויט, מעל גבינה מתוקה, מעל עוד ביסקוויט, גליליות בצדדים.

גם פעילות וגם קינוח

או כדורי שוקולד

מעצבים בצורת 'הר סיני',

אפשר לקשט בסוכריות עוגה, כאילו הן הפרחים שקישטו את ההר. ולנעוץ למעלה קוביות שוקולד בתור לוחות הברית. אפשר להוסיף קוקוס כאילו הענן, גליליות מסביב כמו גדר, ועוד כיד הדמיון...

יש נוהגים ללמוד בסעודה משניות של החג.

אפשר לתת לגדולים להלחין מנגינות למשניות וללמד את הקטנים,ושישירו יחד בסעודת חג.

( פרק ג' זה פרק שאצלנו הילדים מתחברים אליו)

ואפשר להכין קינוח שקשור לזה- משבעת המינים

(אולי תמר ממולא באגוז וקשור בסרט אדום)

מגיע לרגע ונעלם?

או ממושך?

תלוי בסוג הכאב

שריר שתפס ז באמת רק שריר

לא מסוכן להריון

באמת עבר לי בינתיים

מקווה שלא יקרה שוב, ממש קשה לדרוך על הרגל כשכואב ככה!

כאחת שלאחרונה עושה הרבה מעקבי ביוץ וכו'

אז אני יכולה להגיד לך שארבעה ימים איחור, וזה לא הריון 

זה אומר שאולי הביוץ שלך איחר בארבעה ימים מהרגיל

וזה פשוט דבר שקורה 

לא מעיד על בעיה כלשהי

מה שכן ממליצה ללמוד שיטות לזהוי ביוץ

מאוד ממקד מתי יש לך איחור שהוא אמיתי ומתי לבדוק הריון

ואיך זיהית את הביוץ?

יכול להיות שזיהית סביב איזה ימים הוא היה אבל לא את היום המדוייק?

וגם זכור לי את זה על עצמיכשלקחתי, אז לא הייתינלחצת ומשחררת

ובגלל שאת מספרת שהוא בדכ אוכל טוב

אני אומרת לך עכשיו מכל הלב

הניחי לו, שימי לו את האוכל בצלחת 

מה שהןא אוכל, מצויין

כל ההתעסקות שלך עכשיו עם האוכל עלולה "לקלקל" את ההרגלים הטובים שלו

הוא יראה שככה הוא מקבל ממך תשומת לב ושאת מןדאגת 

יש לי ניסיון רב עם ילדים בררנים ושלא אוכלים טוב תמיד 

ויש לי גם ילד שאוכל מצויין, 

ואני אפילו חושבת לםעמים שהוא אוכל יותר מידי

היום כבר למדתי לא להתעסק עם זה מעבר לפן הטכני 

ויש הרבה שיפור 

עדיף לשחרר ולא להיכנס למעגל שהוא לומד שעדיף 'לשחק' עם האוכל כדי להפעיל אותך.

מסתבר שהקב"ה ברא לנו גוף חכם מאוד, כשהוא צריך פחות אוכל (כדי להשקיע במערכות אחרות ולא לבזבז אנרגיה על העיכול), יש פחות תאבון.

אל תדאגי, תוך כמה ימים הוא יחזור לעצמו, וישלים כל מה שחסר לו .

כדי לזרוק אוכל . אני אשתדל ממש לשחרר ולעשות כעצתך תודה יקרה

אני ירגיע אותך שזה חוזר לבד תוך כמה ימים.. כמובן שימי לב שלא נגרר יותר מחודש אבל בגדול תקין..

אני משחררת ודואגת רק שישתה.. כן מציעה יותר פירות וירקות חיים שלפעמים יותר בא להם וגם שוקולד מריר🤭

להקפיד שישתה טוב,

כמה ימים אחרי סיום האנטיביוטיקה מאמינה שיחזור לעצמו.

ב"ה שבד"כ הוא אוכל טוב. ברכה, ב"ה.

והקיים

כשלא מרגישים טוב אין תיאבון.. יעבור בעז"ה.

שנתתי פרוביוטיקה

התאבון חזר תוך מנה-שתיים.

וכמובן להמשיך למשך כל הטיפול האנטיביוטי ועדיף עוד שבוע-שבועיים אחר כך.

שימי לב שצריך להפריד את הפרוביוטיקה שעתיים מהאנטיביוטיקה.

לתינוקות וילדים קטנים יש בצורת אבקה שממיסים בשתיה או אוכל (אני מערבבת בכוס חלב), או טיפות.

רפואה שלמה!

מתסכל. מבינה ממש. 

אני תמיד מתנחמת בכך שנוסף "רק" יום אחד..

ממליצה לך על המשטף וגינלי

קניתי לפני כמה שנים בסופר פארם

זה לפעמים עזר לי להצליח בהפסק 

כי לפעמים זה רק שאריות דם שנשארו בנרתיק וקשה לנקות ככה בי משטף

חשבתי שזה רק שלא הצלחתי לשטוף טוב או משו כי כמעט תמיד אני מצליחה ביום החמישי, אבל כנראה שהפעם זה פשוט עוד לא הפסיק... כאילו ראיתי היום דם בניגוב....

מוזר מזמן זה לא היה ככה

אני עשיתי פעם אחת ולא חזרו לי הכתמים מאז. אבל הם יכולים לחזורואז עושים שוב ניקוי

הפלא

זה לפעמים נורא לא נעים להיות עם שיניים שחורות ושיננית אין בזמינות

כדאי לבדוק לפני לפחות שזה לא אקונומיקה או משהו

אבל מנסיון, זה עובד

גם אם זה עובד, לא אומר שזה לא מסוכן..

הנה קצת מידע- בשורה התחתונה: אין בו חומר מסוכן

אגב גם טיפול אצל שיננית משייף את שכבת השן

שזה מותאם לשן

יש לה חומרים אבל זה בעקרון עם מכשיר כזה מברזל 

מה שמנקה זה ההרכב של הספוג עצמו שמגדיל מאוד את החיכוך עם המשטח שמנקים.

בדקתי את זה פעם באיזה הקשר

כמעט בטוחה שיש בזה חומרים רעילים. ממש לא ממליצה לנסות

המליצו לי פה על משחה טבעית מביטוח קייר, קניתי משחה עם רכיבים דומים - שמן עץ התה בסופר פארם 

עוד לא יודעת אם עוזר כי משתמשת רק יומיים 

ושיננית כמובן 

נתתן לי תקווה וכיוון לאן לפנות

ניקוי אצל רופא שיניים כל כמה חודשים.

והפסקתי לשתות תה (צמחים) ומאז לא חזר ב"ה.

אגב, מאכלים שיכולים לגרום לזה: קפה, קולה, תה, תמרים.

ויש שחורים ממש

שהוא לא קשור למה שאוכלים, זה חיידק שצובע את השיניים

Black line משו כזה.. נפוץ בעיקר אצל ילדים אבל לא רק..

לא יודעת מה זה נקרא מה שיש לי.

כי רופא שניים אחד אמר לי על מאכלים, ואחר אמר לי על החיידק🤷

השתמשתי זמן מה,נגיד חודש, והמצב ממש השתפר.

(פשוט נראה ללי שכבר כתבתי עעל זה השבוע).

שיננית כדי להוריד את מה שכבר נוצר.

והמשחה כדי למנוע חזרה של הכתמים.

בערך לפני כשנה, נראה לי לשבועות שעבר מישהי רשמה מתכון למטס שוקולד פרווה עם ריץ ללא ביצים, משהו ממש קל שהכנתי והיה מדהים. 

לא מוצאת את מה שכתבה. 

מישהי זוכרת? 

עשיתי אותו והוספתי אגוזים מרוסקים וכדו'. יאמממי

לק"י

מקציפים קצפת נוספת.

מוסיפים את הקצפת והשוקולד המומסים ומקציפים עוד 

גלידה ביתית

מקציפים 3 שמנת מתוקה

מוסיפים פחית/ צנצנת של חלב מרוכז ואיזה תוספת שרוצים. 

מקפיאים שש שעות לפחות. 

מוגש כשירות לציבור

ט.ל.ח

שבוע 27 חחח למה אני עושה את זה???? 

קשה, קשה..

גם אני חיכיתי וחיכיתי וזה נראלי נצח וב"ה אני כמעט שבועיים אחרי עם תינוק מתוקי

אני על קצים ללדת מהרגע שנכנסתי להריון בערך 😅

לרכך יציאות ולאפשר למקום להחלים

כדאי ללכת גם לרופא לקבל מרשם למשחה בשם אנטרולין

הרבה מים וירקות

היא מיוצרת ממוצרי כוורת ובגדול היא משחת פלא לכל דבר שקשור בעור.. 

ספציפית לפיסורה, היא שומנית כזו אז הייתי מורחת אותה לפני שצריכה להתפנות ואז זה עוזר לצרכים "להחליק" החוצה ועל הדרך היא גם באמת עזרה לפיסורה עצמה.. 

וכמובן לפחות לכמה ימים עד ההחלמה לעבור לתזונה עשירה יותר בירקות, פירות, לשתות הרבה ולהפחית פחמימות ריקות כדי לרכך את היציאות

ולגבי הגירודים- דברי עם הרופאה ובקשי בדיקה לתפקודי כבד

אולי נגע בך שם איזה חומר, או עקיצה שלא רואים...

הגירוד המרכזי הוא בנק' בחזה לקראת הבית שחי, אין שם שום סימן, לא חושבת שנגע בו משו ובמשך אולי שלושה חודשים.. יכול פתאום לגרד לי ברמות לכמה שעות..יעבור יום יומיים רגועים ויחזור ממש לגרד, בלי שם סימן 🤷‍♀️ חח משו הזוי.. ואז זה התחיל לי גם בצד של הברך..אותו דבר אם כי שם פחות התקפים..

מתעצם בישיבה ממושכת ובהתכופפות..ושיא הקשה ללכת לפעמים.

אני לא מצאתי עוד פתרון..רק מחכה ללדת..

אז יש לי רק להציע הזדהות..חיבוק!!

מתחזקת בזה שהסיבה לכאב זה תינוק שגדל בתוכי ומצפוני לא נותן לי להתלונן.. גמה נשים היו מתחננות להרגיש את הכאב הזה ויותר רק תנו להם הריון ותינוק

אני באמת צריכה להגביר שתיה.... 

הורמום הפרולקטין, הורמון החלב כשרואים ומריחים את התינוק... 

לשאוב בזמנים קבועים.

ויחסית בזמנים קבועים

לקנות עוד אחת זה עוד 400 ש"ח 😅

ואולי אנסה את הזמנים הקבועים

או אפילו כוס טיפטופים לצד השני

של לנסינו... ולא הצלחתי להשתמש.. איך עושים? 

ואז מצמידים ועוזבים ככה שתיתפס בוואקום. כדאי לשים את זה עם הרצועה על הצןואר. ככה זה אוסף את החלב שיוצא בצד השני. לא תמיד יוצא כמות ששווה להשקיע בה, אבל שווה לנסות.

טיפול באוסטרוגן כרגע ומעקב

סתם כי דיברתי עם כמה נשים קודם ואמרו שזה בכלל לא נחשב מקוצר?!

בשבוע כזה מוקדם חשוב מאד להקפיד על מנוחה ושתיה מרובה

לא הוציאו אותך לשמירה?

וקבלת טיפול באסטרוגן ? משהו כזה

ושבוע הבא ביקורת

הקטע שהייתה לי הפרשה ענקית כמו הפרשות פוריות רק גדולה מאוד, זה קשור?

האסטרוגן הזה עושה הפרשות נוראיות!!

חשבתי שזה ירידת מים כמה פעמים מרוב הכמות

לק"י

אבל חכי למומחיות ממני.

במיוחד ביחס לשבוע שבו את נמצאת.

לנוח לנוח לנוח ולשתות.

זה יכול להתארך בחזרה...אם לא, סביר שיוצאו אותך לשמירה.

כדי לסבר את האוזן אותי הוציאו לשמירה בשבוע32 עם אורך של 24 מ"מ...

אז תוספת שמירה

ובעזרת ה׳ יהיה יציב

להשתדל להיות במנוחה 

תנוחי. אל תתאמצי. זה יכול עוד להתארך. הייתי עם משהו דומה בשבוע דומה...( לא קיבלתי תמיכה לזה)

לי גם לקח המון זמן עד שהסכמתי לחשוב על עוד הריון❤️

מה עם לצאת לבד?

זה גם יכול לאוורר אותך

לק"י

אני לפעמים הייתי הולכת לשבת במאפיה, אוכלת שם ארוחת בוקר או נשנוש.

או יושבת על ספסל בחוץ.

גם לי היה קשה בכל הפעמים

באמת לא קל

בחינם

אפשר גם להכיר שם נשים בחופשת לידה אם את לא מכירה מהסביבה שלך 

כן הייתי מורידה את הגדר ללמטה ומלמדת אותו לצאת בבטחה.

אבל שיהיה דוקא למעלה. שאם יפול תהיה לו עוד מיטה. אבל לפני שאת.מעבירה למיטה תבדקי טוב שהוא יודע לרדת ולעלות למיטה לבד

לק"י

אפשר להשכיב אותו במיטה העליונה ומקסימום יתגלגל לנמוכה.

או להשכיב על הנמוכה ולהניח משהו על הרצפה (מזרון של עריסה או מיטת תינוק למשל)

אם את מפחדת שיתגלגל אפשר להוסיף מעקה פלסטיק נשלף כזה רק לתק' הקרובה.

ועכשיו שקיץ אפשר להניח אותו 

בהתחלה על מזרון על הריצפה ליד המיטה, ככה לא תחששו שיתגלגל. הבת שלי ישנה ככה הרבה זמן...

ו צלחה בהרדמות 

ובטיולי לילה 

אני הייתי בית עם הצמודים שלי שנתיים וכך בדיוק היה

בגן ובמעון אין את זה, כי זה מקום שמותאם לילדים

לגבי הספרים היינו מלמדים אותם לנשק כי זהקדוש ולשמור עליהם ולא לזרוק

אז אחרמ כמה פעמים שזרקו הם היו יושבים להתפלל איתם, עם כל המדף 😅

ולגבי שאר הבית -- החלטתי מה אני משחררת ומה לא ולוקחת בחשבון שמה שלא הרמתי, אם הסחתי את דעתי -- סביר שיושחת כל עוד אני לא משגיחה ממש ואין להם תעסוקה שכוללת תחלופה של פעילויות. אז החלטתי שכל מה שאסור -- אני נותנת להם בהיתר

ממליצה לך לעשות לו סדר יום שכולל יציאה אחת לפחות. 

בנוסף, עכשיו נהיה חם אפשר להעסעק אותו עם משחקים במים אבל רק בהשגחה כמובן! אני שמתי להם בריכה קטנה במרפסת עם קופסאות מים ויש להם בובות פלסטיק של חיות שהם היו מקלחים או סתם משתכשכים במים או משתמשים בבועות סבון. זה היה מעביר להם זמן

אפשר משחק מגנטים

מטבח

בצק וכלים

חול קינטי אם יש לך אומץ

אבל העיקר בעיניי -- להשתדל להנות מהזמן הזה ולהבין שעכשיו הוא לומד את העולם מכל מה שיש סביבו, וגם גבולות כמה שאפשר עד שיגדל עוד קצת

זו פשוט תקופה אינטנסיבית ממש בהורות שמצריכה באמת הרבהמאיתנו

אבל הוא יכול להנות ממש ממשחק מסויים ופתאום ללכת לזרוק את כל הספרים. לא מרגישה שחסרה לו תעסוקה. והוא יוצא החוצה כל יום, יש לו מסגרת עד שתיים.

אז בעצם אני מבינה ממך שהפיתרון הוא להתאים את הבית, כמו בגילאים הקטנים יותר? להתקין מדפים גבוהים ולרוקן את המדפים שבהשג ידו?

לדעתי כן

זה לא גיל של חינוך (כלומר בוודאי שכן. אבל החינוך הוא בדוגמא אישית, בהווי החיים, בסיפורים... לא בכללים ובעונשים),

זה גיל של ניסוי והכרת העולם. יש לו מסוגלות גדולה יותר והוא מגלה מה הוא מסוגל לעשות,

הוא מתחיל לפתח נפרדות ורצונות ומגלה שאני יכול לרצות אחרת מאמא. וזה נהדר! ב"ה שהוא גדל ומתפתח.

אין טעם לכעוס עליו. מה שחשוב לך, תדאגי שלא יהיה בהישג יד (תעלי למעלה / תנעלי. בפרט דברים מסוכנים). ומה שאת מחליטה לשחרר, תשחררי...

וכמובן שצריך גם השגחה 😅 כי מה לעשות, עדיין יהיו בבית שטויות שלא נצליח לנעול ולהעלות למעלה...

הוא נשמע מתוק מאוד ומפותח, ודווקא את אומרת שהוא יודע לשחק ולהעסיק את עצמו, שזה בהחלט נהדר וחשוב. יש ילדים יותר סקרנים שמנסים ובוחנים מה יקרה אם אעשה כך או כך (אם אשפוך את כל אריזת הקקאו או השמפו... אם אצייר על הקיר או אגזור את המפה🙄) וישנם 'רגועים' יותר, חלק ממשימתנו כהורים היא להתמודד עם ההתפתחות הזו .

בן כמעט שנתיים

זה נראה לי ממש תואם גיל ולא חושבת שיש לזה באמת "פתרון חינוכי"

אני אומרת לו לא אבל בדרך כלל פשוט נותנת לו לסיים ואחר כך מחזירה הגל למקום. בשביל מה לריב?

הוא מטפס על הכיסאות ולוקח דברים מהשיש... אין מה לעשות בגיל הזזה זו השגחה צמודה

מזל שהוא אוהב ספרים והם מעסיקים אותו הרבה

או בדוגמא עם הצלחת, לא הכל אפשר לתת לו לזרוק בבית.

מבאס שזה המצב ננסה להנות מהגיל

זה לרוב הפתרון כשהם מתעקשים לעשות משהו

אני לא אומרת 

יש ימים שהוא לא ישן צהרים ואז אני מרגישה שכבר אין לי מרחב נשימה מרוב לרדוף אחריו

זה באמת לא פשוט

שזה גיל שהעלתי כל מה שחשוב לי ללמעלה.

אין כל כך מה לעשות.

ושחררתי.

במגירות התחתונות שמה דברים שלוקחת בחשבון שיעשה בלאגן.

יש סוגרים כאלה לדלתות שיש כאלה שמשתמשות אם את מעוניינת.

יש לי סוגרים לכל הארונות והמגירות. הבעיה זה הארונות ספרים שלנו שהם מדפים פתוחים עד למטה... לקנות ספריות חדשות שסגורות למטה זה החלום שלנו אבל לא יודעת כמה מהר זה יקרה.

אפשר ליו תאיתט בחוץ עוד שעתיים אחרי הגן, אפילו לאכול ארוחת ערב בחוץ

ואז מקלחת ארוכה, לשחק קצת בבית ולמיטה.

כשיש גדולים זה אחרת, כרגע אין הרבה מה לעשות, הוא יגדל יום אחד..

אני רואה אצלי - שהגדולים היו בגילאים האלו סבלתי גם מאוד מזריקת חפצים ובעיקר ספרים והרגשתי איום כמו שאת מתארת. 

כרגע הבן שנתיים שלי עסוק!!!! 

עסוק כל היום 

ויש 2 סיבות עיקריות לכך : 

א. יש לנו מלאי משחקים ע-נ-ק 

שצברתי במשך 2 העשורים האלו שאני אמא 

והפעוט פשוט עסוק

ולא ידעתי את זה שהגדולים שלי היו קטעים 

נתתי להם לשחק במשחקים לגיל שנתיים גג 3 

והילדים השתעממו   ועברו להפוך את הבית. 

זה זכור לי ממש כאתגר במיוחד בהריונות. 

אבל כעת 

הילד בן השנתיים 

עסוק. 

יש לנו קופסא ענקית של פליימוביל. 

שהוצאנו ממנה לשקיות של שיין את כל החלקים הקטנים והחשובים לגדולים (הביינוניים) 

והוא משחק שעות שעות עם האנשים המכוניות, המסוקים והאוניות. 

אז אם אין לך מומלץ להתחיל לרכוש זה שווה כל שקל לדעתי. 

וזה מעסיק שעות שעות טווח ענק של גילאים

 וגם יש לנו קופסא מאוד גדולה ומגוונת של מכוניות,חיילים, חיות,שזה גם מעסיק אותו שעות 

ב. דבר שני זה להרגיש את הילד ולתפוס אותו ישר לפני שמתחיל את האיבוד הזה, 

ואז את מובילה אותו לדבר הבא. 

אצלי הולך חזק כשצריך להוציא מרץ זה במבה, אופנוע וכזה בבית. גם כדור הולך מעולה. 

ואם לא אז עוברת להכין לו בקבוק 

אני מחזיקה מאוד מהשיטה של לתת בחירה בתוך מה שעכשיו עושים, זה עובד בדכ מגיל שנתיים עד 7 . 

יש לי 2 מיצים בבית אדום - פטל . ירוק - תפוחים. 

עכשיו בקיץ זה מרגיע לשתות . והילדים לא זוכרים לשתות,אז אני לוקחת אותו שואלת איזה מיץ תרצה בבקבוק אדום או ירוק זה מאפס אותו הבחירה, הוא בחר הוא שולט 

למרות שאני מחליטה מה עושים 

ואז יושבים בספה עם הבקבוק לזמן סיפור וגם פה הוא בוחר מתוך מה שאני מרשה,,,, איילת המטיילת או האריה שאהב תות . או ספר על החיות או על מכוניות כזה. 

ואז מרגיש ששולט בסיטואציה. 

דבר נוסף הרבה פעמים גם רעב גורם להתחלת השתוללת אז לתפוס רגע לפני 

ולהכין צלחת עם כיבוד לספה 

בייגלה, פרכית, קרקרים (יש לי לרוב קטנים עגולים שאוהבים את זה מאוד)לפעמים גם פרי הולך. 

אני לא בגישה שכמה שפחות להיות בבית. 

אנחנו שעות בבית. 

וגם לא בגישה של להנגיש את הבית זה לא עובד בבית שיש הרבה גדולים גם . כי יש נגיש הרבה דברים של הגדולים שאסור לו לגעת,  

החכמה זה ניווט והובלה. ואם צריך אז גם חינוך. 

הם לומדים בעקביות שאסור. 

הם יודעים להגיד שלא נוגעים כי זה של הגדולים 

אבל אם מנווטים את המעבר מהאסור לתעסוקה אחרת בצורה חוויתית ומושכת . את מסיטה ומסיחה את הדעת. ומלמדת שאסור.  

בהצלחה  

בן ה2.2 שלי, מחייך אלי חיוך מלא שיניים ואומר "אמא לא מרשה!!" ואז עושה מה שבא לו ומחריב את הבית חחח.. ככה זה, גיל מתוק ומתיש.. 

שינוי כלשהו בהרכב החלב של האמא... אולי קשה לו השינוי?

נסיון

יכול להיות שהוא זוכר את הטעם, וברגע שאת נותנת לו בקבוק הוא מבין שיש לו אופציה חלופית ומעדיף אותה

תנסי לתת לו לינוק ממש עור לעור או תנוחות שונות

לא הייתי מחכה לרגע שהוא ממש רעב, כי כשהם רעבים מידי קשה להקנות להם הרגלים..

אגב בדקתם אוזניים?

התחלת לשלב אולי בקבוק לאחרונה?

ואז כשהוא נרגע להוציא לו את הבקבוק ןלתת לו לינוק.

ככה הרגלתי את הבייבית להנקה.

בהצלחה

נשמע באמת העדפת בקבוק כמו שכתבו פה.. הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה טובה..