פורום הריון ולידה (עמוד 1036)

היום הוא היה יותר טוב תודה לאל!

תודה על הרעיון...
אם לא תהיה ברירה אז אכין שוב

צלחת להבדלה שתציירי? זה מצד אחד יכול להיות זול - קונים רק צלחת פשוטה וצבעים אם אין לך - אפשר לא מדי ביוקר. מצד שני זה מושקע ומיוחד כי את מכינה ומשם הגבול הוא הזמן והמאמץ שתוכלי להשקיע בזה.
או תיק לטלית שתתפרי? גם לא אמור לצאת מאוד יקר מבחינת החומרים, אבל כן מבחינת עבודה.
דברים בסגנון - אם את בכלל מתחברת לעבודות כאלה כמובן.

ספר, או חדר בריחה בקופסא שתעשו ביחד

אבל אני לא אצליח לקלוע לטעם שלו, כי הוא לא צפוי😅

אז יש גם את כד וחומר שאת יכולה להכין לו שם ספל לשתיה חמה בציור אישי או משהו דומה.

אני אחשוב על הרעיון

אבל בעלי לא דתי, אז זה לא משהו שישמח אותו...

אולי תכתבי בערך מה הכיון שלו?
אפשר להכין כמין כרטיסיות שהוא יכול להשתמש בהם במשך שבוע מהיומולדת
למשל ארוחת ערב מפנקת
פטור מקימה לילד בלילה אחד
ועוד ועוד

הוא מאוד אוהב ספורט (בעיקר כדורגל)
והוא עובד בתחום התקשורת.
אולי ציוד מיוחד לספורט? אבל מן הסתם ציוד איכותי יצא יקר...

מחירים ממש טובים והאיכות מצוינת

בו אני מסבירה איך להיות בעל טוב, מאולף, ממושמע, מנקה, מבשל, מביא מלא כסף וצדיק. רק היום במבצע ב4,500 במקום ב1,000,000 ורק כי נרשמת לוובינר החינמי והמוקלט שלי!


שאי ברכות! וסעי בזהירות!

ואני עוטה בו ח"י רעלות! אפילו @אריק מהדרום כבר רכש!!

ואפילו לפני שאני רוכש אני דן איתה על עלות תועלת.

כשהיא עושה תסבו את תשומת ליבה במילים שאת משתמשים.
תצביעו לכיון ותגידו פיפי פיפי או קטנים.. ואז תגידי פעם הבאה שאת מרגישה שיש קטנים תלכי לשירותים. לאט הם לומדים שיש תחושה מקדימה של מלאות.
כשלוקחים לשירותים בצורה יזומה מטשטשים את ההרגשות האלו

בהתחלה זה עוזר לתת לשתות הרבה ואז היא עושה/ מפספסת הרבה וזה נותן לה יותר תרגול

נשמע לא קשור לגמרי, אבל צירים של התייבשות הם נורא כואבים ולא יעילים, מנסיון...
לא זוכרת את הרוסים הטבעיים, אבל תקפידי להיות במצב אופטימלי מבחינת אוכל, שתיה, ותנוחי כמה שאת יכולה

לא הייתי במצב של התייבשות. פשוט עוד פעם צירים שלא הובילו לשום מקום. חזרתי לישון בבוקר והצלחתי לישון שעה וחצי רצוף, מה שלא קרה כמעט בלילה..
מקווה שיגיעו צירים אמיתיים שיובילו ללידה קלה ומהירה בעזרת ה'..

ניסיתי עיסוי פטמות ולא עשה כלום..

זה ממש מתיש מבינה אותך

קצרה

אבל לא להגזים שלא תתעייפי יותר מדי. כמה שיש לך כח וחשק

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

משהי פעם המליצה פה על ריקודי בטן, נראה לי זאת הייתה @שמלה אדומה
לחקות סרטון ביוטיוב

@הרבנית הקדושה למרות שכבר ענתה פה בשרשור, כדי שתזכיר לנו את סגולת הטרול עם הרחם המתומנת שבה יש לעלות ולרדת מדרגות תוך כדי שירת הים עם תוף מרים?
אני לא זוכרת במדויק את כל הפרטים. תואיל הרבנית הקדושה להזכיר?

על מנת לזרז הצירים,
יש לעלות במדרגות עד לקומה שמינית.
את כל העלייה יש לבצע עם תיפוף בתוך מרים,
ואמירת מזמור לתודה,
כמאמר ''ותצאנה אחריה כל הנשים בתופים ובמחולות''.
בכל קומה שאלייה מגיעים,
ריקודי בטן מבצעים.
רק בריאות נחת,
לידה קלה ובידיים מלאות.

לגבי מתכון, יבואו המומחיות ממני

בדכ זה לא באמת מתקלקל באותו יום ואפשר לאכול גם כמה ימים אחכ

ולהשתמש כשרוצים לעוגת גבינה/פשטידה

לשים את שלושתן בתוך קערה, להוסיף כפית קטנה שטוחה מלח ולערבב. להעביר למסננת צפופה/ בתוך חיתול ולשים במקרר. אחרי 12-24 שעות מוכן
אפשר להוסיף זיתים, שום כתוש ושמיר, צ'ילי..

אם אני שמה בתוך חיתול בד זה בעצם מטפטף לי על המדפים של המקרר?

את החיתול בד בתוך מסננת של פסטה, בתוך קערה במקרר. ככה לא מטפטף על כלום..

בלי שמרים, יוצא נהדר. אם תרצי מתכון אצרף לך.
וגם עוגת גבינה עם בצק פריך מעולה ממש בכמה דקות הכנה.
חבל לזרוק, במיוחד בחורף שזה בטח לא מתקלקל כל כך מהר.

פטריות הולך מממשטוב אבל לא רק

ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה..
לאחר מכן נותנים לבעל לטעום. אם הוא בסדר אפשר לאכול!


בבקשה 600 ש"ח וגביע שמנת לשמש בחוץ. במזומן אפשר 450₪!

עד 3 ימים חריגה ממנו, בדכ אין בעיה

שעבר לו התאריך לפני שבועיים.
הרחתי והיה בסדר, אז אכלתי.
נשאר עוד אחד במקרר.

לפני שיאכל

😜

בדרך כלל מחזיקה יותר מהתאריך, ואפילו הרבה יותר...
בימים הקרובים סביר להניח שהכל יהיה בסדר... כמובן כדאי להריח ולהסתכל שזה נראה בסדר

ממליצה ממש על ד"ר יהושע רוזנבלום
הגעתי אליו ארי שהייתי אצל רופא ממש לא נחמד בלשון המעטה...
הוא כ"כ נעים רגיש ומקצועי

מצאתי באתר רק אפשרות לייעוץ בהדסה עין כרם?

צריך לקבוע את התור דרכם

אפנה אליהם.תודה רבה

ובמיוחד אחרי הפלה - יש רצון הרבה יותר חזק להיכנס להריון תקין ו"להוכיח" לעצמינו שהכל בסדר עם הגוף שלנו.

 

אז אני אתחיל בזה שהסיכוי להיכנס להריון בכל חודש הוא 25% אצל זוגות שהכל תקין אצלם. והממוצע הססטטיסטי לכניסה להריון בארץ הוא - 4 חודשים.

ברוך ה בפעמים הקודמות זה היה לכם נס, וזה היה ממש מהר, ויכול להיות שהפעם זה מתעכב קצת, וזה עדיין תקין ולא בהכרח שזה מראה על בעיה.

אני לא חושבת שרופאים יאשרו לך בדיקות אחרי חודשיים של ניסיונות שלא צלחו, אבל אם בכל אופן את חוששת ורוצה לוודא שהכל תקין, את יכולה לנסות ליבדוק ביוץ, וככה לוודא שאת באמת מבייצת ושהביוץ באמת יוצא אחרי המיקווה, ותוכלי גם לתזמן כדי להגביר את הסיכוי להריון.

בהצלחה!

שידעת כל פעם מתי היה לך ביוץ.

אז זה לא רלוונטי מה שכתבתי לך...

הנתונים שלך מעודדים
ולגבי הביוץ, אני בודקת באולטרסאונד והוא תקין ובזמן

ממליץ לך בהתאם להיסטוריה ההריונית שלך .. מאמינה שיש סדר מסויים לכל דבר ובהתאם לגילך ולשאר הנתונים.
אני מכירה את זה מקרוב.. אני גם אחרי כמה הריונות תקינים ולידות טיבעיות ופתאום 2 הפלות קשוחות כל אחד בזמן אחר שיצר הפסקה, זה מורט עצבים ובעיקר מערער את מצבך הפורה. אבל נותר לנו להתפלל ולעשות השתדלות!
מאחלת לך שקרוב הריון תקין, לידה קלה, בידיים מלאות ותינוק בריא ושלם ♥️

הסיפור שלי דומה לשל @פרח חדש, אבל בלי ההפלות.

יש ילדים בריאים בבית,
עד כה נכנסתי להריון בקלות אחרי המניעה. ברמה של וסת אחת או שתיים- והופ.

ועכשיו, מנסים כבר 4 חודשים.
והמחזור דופק כמו שעון. 28 יום.

אז אני יודעת שזה נורמלי, ועד שנה לא בודקים (אני פחות מגיל 30),
אבל אני כבר רוצה מאוד.
דיברנו הרבה על הפסקת מניעה, והפסקנו כשכבר הרצון היה חזק מאוד.
אז כל חודש שעובר מגביר עוד יותר את הרצון.


מאיפה מתחילים לברר מה הבעיה?
או - מה להתחיל לעשות?

אני בעודף משקל. 29 קילו ככה. להתחיל משם?
אולי זה בגלל הקורונה שחווינו שנינו לפני שנה?
אולי בכלל צריך להקפיד להיות יחד ממש כל יום סביב הביוץ? כי קצת חיפפנו בזה.
אולי לקחת משהו טבעי לחיזוק הפוריות?

איפה כדאי להשקיע את האנרגיה? כי בואו, בסוף היא מוגבלת..

אם את רוצה להגדיל סיכוי אז נראה לי אולי לנסות לרדת במשקל. אבל תחשבי אם זה נכון בשבילך באופן כללי, כי יש מצב שזה בכלל לא קשור.
דווקא ממליצים יום כן- יום לא אחרי הטבילה, נראה לי שככה הזרע יותר איכותי או משהו כזה. ולא נראה לי שקשור לקורונה כי כמעט כולם חלו בקורונה שנה שעברה ואני לא חושבת שיש ירידה בכמות הלידות.

הסיכויים.
אני לא אשקר שזה הרגיש קצת טכני באיזשהו שלב
אבל זה היה שווה את זה וידענו שזה למטרה טובה

בגלל איכות הזרע שעולה אם ממתינים

שזה סוג של מיתוס.
לגברים יחסית צעירים ובריאים לא אמורה להיות בעיה לקיים יחסים כל יום ושאיכות הזרע תישמר …

צריך שיהיה זרע חי בתוך האשה בזמן הביוץ
הזרע לא מת אחרי יום בדכ
ואנחנו עושים סביב הביוץ מלא פעמים
באמת היו פעמים שזה עבד ועכשיו כמה פעמים שלא..

לכן ככל שיש יותר זרעים באיזור של הביצית יש יותר סיכוי
כי לא כל זרע מספיק ״בריא״ להפרות.
בכל מקרה זה מה שאני הבנתי

שכבות שומן בגוף מפרישות הורמונים שונים שלפעמים מפריעים למאזן ההורמונלי בגוף ומתוך כך גם לפוריות.. לא בהכרח אצל כולן זה יפריע אבל מכירה כאלה שירדו קצת ונקלטו.. בהצלחה יקירה❤

אפילו לא של הרבה...
גם חמישה אחוזים ממשקל הגוף

לא קראתי מספיק לעומק... סליחה

שנקלטתי בנסיון הראשון גג השני

אבל היתה פעם אחת שחיכינו 6 חודשים.

והרופאה אמרה לי אז שזה ממש תקין פלוס.
לא מעיד על שום בעיה
סטטיסטיקה להריון 1 מתוך 5 חודשים.

את מתנת התפילות
ורצון עז...
לא היה מה להשוות להריונות שהגיעו מייד ולא הספקתי לכסוף אליהם בכל ליבי

ולגבי הרצון העז
זה ממש נכון
הרגשתי ככה בהריון הקודם שנפל
התרגשות מסוג אחר שלא חוויתי אותו בקודמים
רק חבל שזה נגמר מהר

הלוואי שיהיה יותר מהר

ובפעם האחרונה שרצינו זה התעכב וקרה רק אחרי יותר משנה וחצי ולא ידוע לנו על שום בעיה.
כנראה שיצא לכם ממש בנס שכך נכנסתם ברגע שרציתם. אבל ממש ברור הרצון החזק במיוחד אחרי ההפלות בעזרת ה' שתקלטי להריון תקין במהרה.

(כידוע אנחנו במצב די דומה רק שאצלי יש שיבוש הורמונלי )

האופאה אמרה לי שאחרי הפלה לגוף לוקח זמן לחסור לאיזון ולתפקד כרגיל ושיתכן ולוקח יותר זמן להקלט
ואפילו השיבוש ההורמונלי שאצלי ומחזורים ארוכים ולא סדירים- לא אומר שיש בעיה וזה טבעי ופשוט לחכות וזה יתאזן ושהיא בכלל לא מודאגת וחושבת שיש בעיה ואפילו לא תמכה במעקב ובדיקות כי אמרה שזה כל כך טבעי ונפוץ למלא נשים.

ואצלך נשמע שהגוף יותר מאוזן ממני- אז עוד יותר נשמע מעודד שזה לגמרי אפשרי!!

והבעיה המרכזית
זה הסבלנות
שבאמת
כמוני כמוך
קשה לגייס...

מרגישה גם שזה עושה אותי עצובה ממש
וכל בטן הריונית מציפה את זה
ורוצה ממש
ולא רואה אףילו סיכוי קרוב כי כאמור המחזורים שלי לא תקינים
אז עוד יוצר מבואסת


ומצד שני כועסת ומאשימה את עצמי
שמה אני עושה עניין
ותגידי תודה שיש לך ילדים
ושאין סיבה להרגיש כל כך חסרה
ותראי מי שאין לה בכלל
מתביישת שאני ככה.. אבל זה חזק מההגיון
כל הזמן עצובה..וזה קשור כם לריקנות בחיים ולעוד דברים אחרים שהשנה איכשהו הכל נתקע ולא עבד לי בכל תחום כמעט


ובאמת הערצתי לכל המאותגרות פוריות ...באמת
איזה נסיון זה

וכמה מודעות עצמית.

אני חושבת שכל כאב הוא כאב, וזה לא נכון להשוות לכאב של אחרות.

 

רק רציתי לכתוב לגבי מה שכתבת:

לא רואה אףילו סיכוי קרוב כי כאמור המחזורים שלי לא תקינים
אז עוד יוצר מבואסת

 

ממה שידוע לי מחזורים לא סדירים לא אמורים להפריע לכניסה להריון.

גם לי יש מחזורים ארוכים ולא  סדירים - וברוך ה אני ניכנסת להריונות יחסית בקלות. (בערך שנה)

אכן, סבלנות זה המפתח
וזרקתי היום את כל הבדיקות לפח הזבל 👏
מה שאומר שאני לא בודקת מליון פעם
וככה עשיתי לפני ההריון הקודם וזה היה פשוט כיף להצליח להשתחרר מזה

מבינה לגמרי לגמרי לגמרי את הקושי והציפיה והחשש

אבל זה תקין תקין תקין

 

\הסיכוי להריון כל חודש שזוג קיים יחסים סביב הביוץ - הוא 20%

אחרי שנה של קיום יחסים סביב הביוץ - יש סיכוי של 85% להיכנס להריון

 

וגם מתוך ה15% שלא נכנסו להריון - זה לא מעיד על בעית פוריות.

זה כן כבר מספיק זמן בשביל שיתחילו בירור, אבל זה עדיין לא אומר שיש בעיה.

 

אני גם נכנסתי ל3 הריונות (שנפלו) תוך מקסימום 3 חודשים,

ואז חיכינו יותר משנה וכבר היינו בבירור פוריות, ובאמצע הבירור נקלטתי טבעי - מה שאומר שבאמת לא היתה שום בעיה. פשוט כל חודש ה20% לא עבד לנו.

 

 

זה קשה ומתסכל וההמתנה הורגת

אבל בשלב כזה, במיוחד עם ההסטוריה התקינה שלך, ועם זה שיש ביוץ - ממש אין מה לחשוש מבעיה.

וזה מרגיע
ורוגע זה המפתח פה בכל הסיפור
ולהאמין שמה שצריך להיות, יהיה גם בלי להתעסק עם זה יותר מידי

לא כתבת בת כמה עת אבל לפעמים עם הגיל יש שינויים.
וגם בכלל אחרי הריונות,לידות והנקות יכולים להיות שינויים..
זה לא אומר שמשהו לא טוב בהכרח אבל כן כדאי לבדוק בפרט שזה מטרעד אותך ויושב עליך.
אז נכון שרוב הסיכוי שהכל בסדר אבל אולי יש משהו קטן אפילו שהשתבש ואפשר לסדר אפילו בקלות.
שולחת לך חיבוק על 2 ההפלות ומתפללת עבורך שתיקלטי בקרוב להריון תקין וטוב.
הפלה זה סטירת לחי מצלצלת לתמימות שלנו ואני ממש מבינה אותך.
עברתי לצערי אחת ומאז מלבד הקושי שיש לי בהריונות עצמם נוספו לי חרדות נוראיות..
חיבוק והרבה הצלחה

וממש מרגישה את אובדן התמימות
וחיבוק לך
איך את מתמודדת עם החרדות?
עוד לא הגעתי להריון אבל בימים שאני עדיין לא יודעת אם יש או אין הריון מרגישה קצת בלב פחד כזה
שאם יש הריון, מה אני עושה עכשיו? איך אני שומרת עליו?

כי אני לא מסוגלת להכיל את האורך שלו בפרט שכל יומיים דימומים וצירים מוקדמים ומעקבים וזה בנוסף לכל הכייף של היפרמזיס.. עכשיו אני במקום שאני מתחילה לחשוב על עוד הריון אבל מצד שני כשלא מגיע אני קצת מרגישה הקלה.. אבל בהריון שמיד אחרי ההפלה חיכיתי הרבה זמן וכבר ממש נשברתי ההמתנה היתה קשה מנשוא.
מאחלת לך שאצלך זה יהיה מהיר

רוצה טלפון?

052-7156-013

0573-110-193

 

זה המספרים שיש לי. בהצלחה!

מקווה חדש ויפה שנפתח ב17. בלניות מקסימות

פרטי ומושקע.

אבוקדו הוא לא רגיש כמו חומוס

הוא קשה, קשה, סופג, לא מתרכך, ואז אחרי שבוע על השיש הוא פתאום מתרכך ונהיה מקולקל זה שהוא משחק אותה קשוח, לא אומר שהוא פחות רגיש מבפנים!!

כנראה היא צנחה למטה בגלל חוסר מענה..

יש את הספר של אלן קאר הדרך הקלה להפסיק לעשן
חוץ מזה שהוא עובד כמו קסם. ומי שאין לו סבלנות לקרוא שווה ממש ללכת לקורס חד פעמי.
תקראי את הספר בעצמך , זה פשוט יעזור לך להבין את בעלך יותר, הוא מדבר שם ספציפית על העניין של אנשים שמפסיקים וחוזרים ועל העניין של ההסתרה , בדיוק מה שאת מתארת, זה גם יתן לך זוית ראייה שונה וגם תדעי יותר אעך לעזור לו או לפחות איך לא להחמיר את המצב
מי יודע אולי זה שתביני אותו ואולי תתפטפי לו דברים חכמים מהספר יעודד אותו לרצות להפסיק

כמובן שבכל הנוגע אליך- חשוב שתעלי את מה שמפריע לך - למשל שלא יישאר ריח
וגם את הצער שלך והדאגה לבריאות שלו, אבל לא כי הוא חייב להקשיב לך אלא כדי לשתף ברגשות

לגבי ההסתרה - הוא כנראה מפחד מהתגובה...
תנסי לחשוב על דרך לפתוח את זה בלי שזה יתקוף אותו
וגם להעביר לו את זה שעצם ההסתרה פוגעת בך

תנסי לחשוב על דרך לפתוח את זה בלי שזה יתקוף אותו -איך???

אבל זה לא לגמרי לא עניינה.
קודם כל, זה משפיע על הבריאות שלו, אם ח"ו הוא יחלה זה בהחלט ישפיע עליה.
וזה גם משפיע על הבריאות של שאר בני הבית. עישון של אחד מההורים מעלה סיכון למוות בעריסה (לכן במצב כזה התינוק צריך לישון בחדר נפרד. גם אם ההורים לא מעשנים לידו).

לא יודעת איך נכון לפתוח את זה בצורה נכונה. לי זה היה ממש קשה, ב"ה שלא נמצאת בניסיון הזה.

גם העישון זה דבר שנורא מפריע לי במיוחד שאני בהריון

אבל יותר מזה ההסתרה

אני ככ פוחדת לריב שבינתיים לא אומרת כלום ומתנהגת כאלו הכל כרגיל

אבל מרגישה שהולכת להתפוצץ כבר

מה עושים?

את האמת אני הייתי רבה ומוציאה את התסכול ומסיימת עם זה
אבל זו אני.

עם זה. אני בטוחה שאת יודעת אבל הסמנטיקה חשובה.

לריב - ללבן קושי. בדרכי נועם. לכבד את הצד השני. לא לתת דרור לתסכול בדרכים לא דרכים.

תודה על החידוד

נכון שזה הגוף שלו. אבל זה התמכרות וזה דבר רע.
ואני אישית ממש לא נתתי לבעלי להמשיך עם זה.
אנחנו חיים ביחד ובעל בריא/חולה זה חד משמעית ענייני

מה שיש?
הכנת את עצמך לתרחיש כזה?

לא משהו שאני אוכל לחיות איתו.
אז אמרתי לו שנפסיק את המניעה שהוא יפסיק לעשן..
הוא קרא את הספר והפסיק חודש חודשיים אחרי החתונה
(בסוף המשכנו את המניעה אחרי הרבה זמן)

אני רוצה לשכנע אותו שזה יבוא ממנו 

לא לאיים

אבל לא יודעת איך להתחיל לגשת לענין הזה

לי תמיד היה ברור שזה מסוכן וגם לילדים. הודעתי לו שזה התנאי שלי והוא הסכים..
אם יום אחד היה מתעורר ומתחיל לעשן זה באמת כנראה היה אחרת.
כבר דיברתם עם זה?
נראלי בסוף משם כדאי להתחיל.

זה עניין שלו, צריך לכבד את הרצון שלו.
את יכולה לבקש שלא יעשן בבית.

משום מה אני אוהבת שמעשן...
אני באופן אישי מוצאת בזה עניין.
אני דואגת מבחינת הבריאות שלו אז מעדיפה שיפסיק או יפחית,
אבל סומכת עליו שהוא יודע את זה ומפעיל שיקול דעת בעצמו.

בעלי לא מעשן כדרך קבע
לעתים רחוקות. ויש לו תקופות שיותר (למשל בלחץ , במבחנים) או עם אנשים מסוימים / חברים מסוימים.

הוא יודע שאני לא אוהבת את זה
אבל הוא לא מסתיר ממני, אם אני מריחה ושואלת הוא אומר את האמת.
ואני מעקמת את האף ושוב פעם מתחילה עם הכמה זה לא בריא וכמה אני לא מסוגלת לסבול את הריח וכו׳.
הוא אף פעם לא מעשן לידי או ליד הבן שלי.
אז אני מניחה לזה. עדיין ״מרצה״ לו ומראה לו שאני ממש לא אוהבת את זה וסולדת מזה, ושלא נדבר על כמה זה לא בריא
אבל הוא אדם בוגר
ויש תקופות בחיים שזה מרגיע אותו פה ושם
ואני יודעת שהוא לא ״מכור לזה״
אז אנחנו חיים ככה


אני ממליצה לך להיות פתוחה איתו
להגיד לו שזה עניין שלו ואין סיבה שיסתיר ממך
ועם זאת עדיין להראות שזה לא נעים לך ואת לא אוהבת את זה.
וכמובן אחרי שמעשן לא להיות ליד תינוקות זה חשוב

כתבת בצורה ככ  יפה

הבעיה שסיגריות מבחינתי זה התמכרות אם הייתי בטוחה שזה יהיה פעם ב

הייתי מתמודדת עם זה

אבל מפחיד אותי שיחזור לזה בכל העוצמה

פוחדת מזה ממש

ריח של סיגריות אפילו הכי קלוש מעלה לי בחילה ועושה לי רע מאוד.. ושלא נדבר על ריח של עישון עצמו שעושה לי קוצר נשימה באופן מיידי (אסמתית) ברמה שאדם יעשן בצד המרוחק ביותר של תחנת האוטובוס ואני כבר משתעלת ממש ומרגישה שאין לי חמצן.. אז אם בעלי היה מעשן בטוחה שהיה לי מאווווד קשה! במיוחד בהריון. אז באמת שממש מבינה את הקושי. וזה לא קשור לזה שזה שלו ושהוא ילד גדול, זה באמת ריח בלתי נסבל (ושלא נדבר על מסוכן, עישון פסיבי מסוכן מאוד מאוד גם לסביבה הקרובה, לנשים בהריון, לתינוקות, לילדים..) וגם אם הוא מצחצח שיניים ולוקח מסטיק. זה חלקיקים רעילים שנדבקים בהכל וכל הסביבה נפגעת מהם. לי מפריע גם שהדודות שלי שמעשנות ינשקו ויחבקו את הבן שלי (לא מונעת מהן, אבל זה מעביר בי חלחלה).

עכשיו מבחינה פרקטית, נראה לי לשבת לשיחה רגועה, קודם כל על עניין ההסתרה, אנחנו יחד בהכל ולא צריכים להסתיר אחד מהשניה, לגבי העישון בפועל, לגרום לו להפסיק לגמרי בלי שהוא רוצה, את לא יכולה. אבל להציב גדרות בכל מה שקשור אלייך, לבית, לילדים חשוב שיובהר. הוא לא מעשן באוטו, לא בבית, לא בסביבתך, לא ליד הילדים, אחרי שהוא מעשן שיחליף בגדים (חלקיקים רעילים נתפסים בבגד), יתקלח, יצחצח שיניים. בעיני זה המינימום מאמץ של חוסר פגיעה בסביבה מצד אחד, ומצד שני שהוא ילד גדול, אם הוא מעשן זו בעיה שלו.. עם כל הצער בהצלחה מותק❤

גמני ממש סולדת מריח  של סגריות לא אסמתית אמנם אבל זה מפריע לי ממש מגיל קטן

וזה ככ מאכזב ומצער אותי

באמת לא מעשן לידי ולא ליד הילד 

אבל ככ הייתי רוצה שיפסק עם זה

ועם אני יגיד לו להחליף בגדים ולצחצח שיניים אחרי כל סגריה לא בטוחה שיקבל את זה

אוףףףף אני גם ממש מפחדת על הבריאות שלו

אבל תודה לך את חכמה רגישה ופשוט מקסימה

אם אף פעם לא עבדת
לצאת לעבוד כשאת עם תינוק בן 7 חודשים זה לא פשוט.

אולי תקחי אפילו עוד תינוק או שניים.
ולא הרבה שעות 8-13/14
עדיין תהיה לך הכנסה וגם לא תצטרכי לשלם למטפלת/מעון עבור התינוק שלך.

יש אזורים שהביקוש למטפלת בבית ענק..

אבל איך אדע כמה לקחת איזה סכום בערך?

או שתחליטי על סכום שאת רוצה לשעה ותחלקי במספר הילדים שתקחי..

ככה הבנתי

אני לא יודעת אם משתלם לי

את בנויה לזה?
תבדקי עם עצמך לפני.

מאוד אוהבת ילדים וסבלנית מאוד לילד שליי

 

אז נרשמתי לגניי עייריה כמחליפה מקווה שיהיה לי טוב

תאמת בגלל שהוא בבית הוא יהיה עם הקטני בנתיים

חושבת שזה שכר יותר גבוה פר שעה

(אצלנו הסייעות הרבה פעמים עושות את הצהרון)

ואם יש לך עוד יותר סבלנות - אז במעונות גם הרבה פעמים מחפשים מטפלות גם לימים בודדים בשבוע

לפעמים כשזה קבוע נוצר קשר ולומדים להנות מהעבודה..
לעומת מחליפה שכל פעם צריכה ללמוד מחדש את הילדים והצוות והעבודה

לק"י

כי החלפות זה לפעמים גם בלילה מאוחר או בבוקר פתאום.
ותלוי כמה את ספונטנית.

בהצלחה רבה!!

את כזו מהממת!!!
איזה כיף לסביבה שלך שיש להם אותך🥰🥰

והרבה אהבה אהבה אהבה לך

ואיחולים להורדת המועקה מעל הלב, בקלות, במהרה, בנחת ושמחה!

מכירה את זה ממש מקרוב
לפעמים זה אפילו עזר לי לאסוף את עצמי ולסדר את המחשבות.
זה הביא לכך שלרוב אני לא נוהגת לשתף בזמן קושי ממש, ואני רואה בזה גם יתרון לעתים.
אבל אם זה לא מה שנכון לך, אז אנחנו כאן בשבילך כדי לתמוך אם בא לך לשתף

והלוואי שהכל יתהפך לטובה.

בס״ד

לטוב גלוי בקרוב ממש 🧡🧡🧡

והתסכול שיוצא ממך
אל תשתיקי אותו יקרה
כי את צודקת, זה עולה בסוף בבריאות.
אולי אין טעם לדבר עליו מול מי שלא שומע
והתנצלות לא תתקן את הלב השבור שלך
אבל קולך צריך להישמע.
על הדף, על הכתב, בטיפול, בשיר, בריצה או הליכה מהירה. תשחררי אותו החוצה. אל תשאירי אותו בפנים.
בסוף יבואו ימים טובים יותר, של ריפוי, של שחרור, של הבנה שהיה מגיע לך יותר טוב
יותר קשב
יותר רגישות
יותר מקום
אבל תתני את, את המקום הזה לעצמך כרגע.
יש לך מקום. תתפסי אותו איפה שאת רק יכולה

חיבוק ❤️

תודה גדולה אהובה!
צריכה עוד לעשות לי סדר
ולהבין טוב יותר מה אני יכולה לעשות כדי לרפא את המקום השורף הזה.
מה שבטוח, המעברים והשינויים הקיצוניים במציאות מטרגרים אותי בטירוף.
עד שזה לא ייגמר, יהיו לי עוד נפילות כאלה.

אין לי מילים חכמות.

אז רק שקראתי וחיבוק!!

נשמע קשה קשה מנשוא❤️
שולחת לך חיבוקים גדולים ומקווה שיש לך מי שעוזר לך להתמודד עם כל זה❤️❤️❤️
כמה כואב

אין.
לא יודעת לבקש עזרה מאנשים שלא קרובים אלי
ואין קרובים כאלה עכשיו.
כשאהיה מסוגלת לבקש ולהראות חולשה, אגלה אולי שזה מה שהופך אותם בעצם לקרובים...
וזו הבעיה וחלק מהכאב, שהכל תלוי רק בי.
אבל אני כמעט לא מסוגלת למעט מקרים בודדים, להרגיש שיש אנשים שמשמעותיים לי ואני אוהבת בשביל שיהיו חלק מהחיים שלי,
גם אם הם אוהבים או מחבבים אותי.
ומצד שני כל כך רוצה רק להניח ראש להשען ולא להיות לבד.
(רק מסכמת לי תובנות שאני כבר יודעת לצערי. אל תרגישי צורך להגיב...)

זה באמת לא פשוט להניח רטש ולהשען. זה דורש הרבה אמון וקבלה עצמית בראש ובראשונה
היכולת לקבל ולאהוב את עצמי גם כשאני חסרה, כשלא הולך לי, כשאני לא מוצלחת כמו שהייתי רוצה להיות, כמו שהייתי רוצה לפחות שיחשבו שאני...
❤️
הלוואי ותמצאי בתוכך את הכח בכל זאת למצוא מישהי אחת ורק לומר לה שאת בתקופה קשה...

ובע"ה מאחלת רפואה לליבך וימים טובים❤️❤️❤️

אבל מוסרת חיבוק גדול אלייך אהובה !! שתדעי ימים של רוגע ושלווה!!

שאת צריכה לענות. לא בצעקות, לא בהתפרקות, בשקט ובשליטה, להגיד בקול לאוזניו, לאוזנייך ובעיקר בעיקר לאוזני הילדים.
תדע לך, שאני לא שוברת כלים. אנחנו צריכים להתנהל יחד כי יש לנו ילדים, ואני מכבדת ומוקירה את אהבתם לאבא שלהם. אבל אני לא מוכנה שאתה תגיד או תעשה כך וכך ואני אצטרך לשתוק ולבלוע, אז אני עונה שזה לא כמו שאתה מציג את הדברים. ואלה ואלה הטעויות שלך, גם אם תחשוב אחרת.

בעיני, יש פה אמירה חינוכית ממדרגה ראשונה לילדים. שמצד אחד חשוב לך הקשר שלהם איתו ואת לא רוצה לחבל בזה, ומצד שני הוא לא ישתמש במוסריות הזו שלך בלהשתמש ולזרוק.

אני לא מתחום טיפולי או מקצועי, אני כותבת פה מה שאינטואיטיבית מרגיש *לי* נכון. אם בעיניך זה לא בעל ערךאו מעורר התנגדות אל תכניסי את עצמך למקום הזה.

אוף, כמה את סובלת, כמה מגיע לך חיבוק לא דרך מקלדות ומסכים... אבל באמת שאני מוצאת בך אישה חזקה ובעלת שכל ישר, ובע"ה התכונות האלה עומדות ויעמדו לטובתך. וה' איתך בכל צעד וצעד. חיבוקים לך.

אני לא רגילה בכלל לצעוק, רק שנעשיתי אילמת מרוב שתיקות.
ניסחת את זה יפה. הלוואי שאצליח ליישם, זה בדיוק הקושי, להיות מסוגלת להגיד
מדי פעם הולך לי, ברגע של הארה ואמונה בעצמי,
אבל רוב הזמן ההרגל עושה את שלו.
לגבי הלא שוברת כלים, הנקודה היא שבפנים אני לא תמיד מרגישה שאני אכן בעמדה הזו...
כי הסערה משתוללת ואני רוצה רק להחריב הכל ולהילחם, גם אם לא בצעקות, אז במילים הכי קשות שיוציאו אותו אפס.
אני עוצרת כי אני מבינה שזה לא ייטיב איתי וזה ממקום פצוע,
אבל כשאני לא מצליחה להגיד גם משהו אחר זה מתסכל ברמות קשות, מרגישה שאני יוצאת כל כך דפוקה ונותנת לו לדרוך עליי.
בכל אופן,
מודה לך ממש על התגובה הזו! היא חיזקה אותי.

שאנשים מספרים לי דברים ומשתפים בקשיים ובטראומות שלהם, או סתם פתאום פוצחים בשיחה ארוכה, גם אם הם נוחתים עלי משומקום ובלי שיש בינינו חברות נפש ( לא מדברת על זרים לחלוטין).
ואני נותנת אוזן קשבת ואמפתיה
כל כך מעריכה אותם על ההתמודדות ורואה אותם גיבורים, לרגע הם לא תמוהים או מוזרים בעיני.
הערב למשל היתה לי שיחה כזו, מישהי שחשפה דברים מאד מאד אישיים, אפילו שרמת הידידות שלנו קלילה ביותר.
רק אני כל כך מפחדת להפקיד את הלב שלי.
ומסתבכת, מרגישה שאני צריכה להשאר חזקה בשביל כולם.
איך פתאום אני אספר שגם אני בעצם כל כך סובלת? אותם אנשים הרי לא בנויים להכיל הם צריכים בעצמם משענת ומישהו שיקשיב...
ואיך זה שאני לא מצליחה למצוא אף אדם במציאות שאני מרגישה שמסוגל להכיל ולהיות שם בשבילי גם כשאני כן משתפת? כולל פסיכולוגיות ומטפלים ☹

כמה סבל וכאב יש לאשה.
מאוד מבינה אותך
הכי קשה כשאין למי לספר וזה חשוב, ולא בטוחה אם אפשר לצאת מזה לבד, לספר יכול להושיע אותך.
תמשיכי לחפש, עד שתמצאי את האדם הנכון.
נכון אמרו לך שחשוב לבטא את הקול שלך אבל מנסיוני צריך להזהר עם זה
כמו עם חוק הפעולה והתגובה
כשאדם מטיח באדם דברים קשים (ובעצם תוקף אותו) התגובה תהיה לפחות באותה עוצמה אם לא יותר
כי באוטומוט זה מייצר התנגדות כי הוא מרגיש מותקף.
ואז מה שקורה בד"כ זה שהצד המגיב מוחץ אותך מעוצמת התגובה. ואם גבר עושה את זה לאשה זה מאוד כואב.
הכי הכי כדאי זה להתיעץ ולבדוק מה כן ניתן לעשות.

הלב נשבר איתך❤

גם על ההסבר

קוראת אותך הרבה ובוכה איתך כל פעם.
את נשמעת מהממת! ממש!
לא יודעת איך את שורדת ועוד בלי לספר לאף אחד.
קשה ממש.


תמשיכי לשתף כאן כשזה נותן לך כח
ואם רוצה חברה אנונימית רק בשביל אוזן קשבת. מוזמנת בשמחה ממש

בס״ד

שיודע
להקשיב,
להעריך,
לעודד,
להיות שם עבור מישהי אחרת...

זה מדהים!! את אדם מדהים!!!

התחברתי למה ש@שובי... כתבה - תמשיכי לחפש. העולם הזה רחב ויש עוד נשים מהסוג הזה בעולם, שידעו לשמוע גם את מה שיש לך בלב, לשדר לך כמה את גיבורה ולחזק אותך 🤍

(ומוסיפה שלפעמים גם אנשים שצריכים בעצמם משענת יכולים *במקביל* להיות משענת עבור אחרים. כי לתת למישהו אחר, בסוף זה דבר שגם ממלא. אז תלוי מי וצריך לגשש בעדינות, לפחות בהתחלה, אבל לא הייתי פוסלת על הסף כל מי שכרגע גם מתמודד עם משהו קשה).

וחיבוק ענק ענק ענק על כל ההצפה הזאת שאת חווה, עד כדי כך שכתבת כאן בשעות לפנות בוקר. יש שכר לפעולתך. בטוח. ובע״ה עוד תראי טוב.

🤍🤍🤍🤍🤍🤍

בשכל אני מבינה ואומרת את זה לעצמי, בהרגשה זה אחרת לפעמים..
תודה גדולה על המילים היקרות שלך! ❤
האמת היא שהנה, בפורום הזה יש הרבה נשים מיוחדות כאלה!
זה אצלי, אני יודעת. לא שאין אנשים שיכולים לתת
לי את המקום בלב שלהם.
וזה מה שעצוב לי, שאני בקושי מסוגלת לגרום ולאפשר לזה לקרות...

בס״ד

את יודעת? אני מאמינה שהמוח שלנו חכם מאד ושאנחנו לא עושים או נמנעים מלעשות דברים סתם.

ממה שראיתי על עצמי, זה דווקא לא תמיד קל למצוא כתובות מתאימות. אז קצת קשה לי להאמין שהן קיימות סביבך, ככה בנגישות גדולה, ושרק בגלל איזושהי חסימה שלך את לא מאפשרת למפגשים האלה לקרות.

יותר הגיוני לי שבגלל הרגישות, האינטליגנציה הרגשית ואינטואיציה שלך (אותן התכונות שמזמינות אנשים אחרים אחרים להיפתח אלייך!) - את בעצם פשוט יודעת בתוך תוכך למי לפנות ולמי עדיף שלא.

כי אחרי הכל, יש בשיתוף הרבה חשיפה ומימד של סיכון מסוים. אז לפני שאנחנו פותחות את הלב, הגיוני (ורצוי) להרגיש תחושת ביטחון מספיק גהוהה - שמדובר באנשים שגם יבינו אותנו, גם יכבדו את המקום שלנו, גם יחזקו אותנו וגם יתנו לנו הרגשה שהם ממש שמחים ששיתפנו ושאנחנו לא צריכות לחשוש שאנחנו הפרענו או העמסנו חלילה. יכול להיות?

(ועדיין, בוודאי שכן קיימים אנשים כאלה. ובע״ה עוד תגלי כתובות טובות גם בשבילך, אם זה ברמה של חברות ואם זה ברמה של טיפול 💗)

נראה לי שמה שכתבתי למעלה קשור....

ואני רק אוסיף- שתזכרי שאת טובה ואהובה איך שאת, עם כל המורכבויות וההתמודדויות והחסרונות והטעויות. כולנו יצורים אנושיים, זה מה שיפה בנו. וממש כמו שאנשים אחרים הם נפלאים וטובים בעינייך גם כשיש להם קושי, כך גם את בעצמך, נהדרת וטובה למרות ואולי עוד יותר עם כל ההתמודדות שלך❤️❤️❤️

בע"ה מאחלת לך שתקבלי ותחבקי את עצמך באהבה, שם הכל מתחיל🌹

על החיבוקים והמילים הטובות והחכמות שלך בכל השרשור
ושאת מקדישה זמן כל פעם לכתוב לי ❤

מדהימה..
חיבוק ענק ענק על הכל!!!!

לכל מי שהגיבה וגם מי שקוראת וחושבת עלי
ממש לא מובן לי מאליו שאתן איתי
מרגישה שאולי לא מספיק יצא לי להגיד את זה
באמת מודה לכולכן
על המרחב הזה,
על האכפתיות, החיזוק והחיבוק כל פעם מחדש.
לפעמים אני לא מרגישה באותו רגע שזה עוזר או שהדברים מתבהרים לי יותר ועדיין מאד קשה לי ולבד
אבל מעריכה מאד מאד כל אחת
וזה ללא ספק מאיר קצת ומרפא את הלב.

הלוואי שיהיה טוב ונחמד מעכשיו

מקווה שאחר כך יסתדר לפחות

והיו לי ימים כאלה, הייתי נוהגת לומר: החיים בזבל והפח סגור ועכשיו לא ישימו לי שאני בפנים כי גם המדים ירוקים 🥴
הזכרת לי (מקווה שהעליתי לך חיוך. אם לא במקום - סליחה ❤️❤️)

אם בא לך לשתף יקרה, אנחנו כאן

פשוט בבוקר הייתי עייפה למות ונרדמתי לא אכלתי נורמאלי ואז הייתי צריכה ללכת ךרופאה שאמנם היתה מאוד נחמדה אבל בתכלס הביאה לי 800 בדיקות לעשות כשחלק מהן לא נעימות וחלק גם לקחות מלא זמן (ואת רובן אני הולכת לעשות מחר בבוקר ולכן מחר גם בוקר זבל) 

ובגלל שאחד הדברים שהיא ראתה זה גוש בשד היא הפנתה לכירורג ויש לה צמוד למשרד כירורג של הקופה אז היא אמרה לי הנה תיכנסי אליו ולא רציתי אבל בעלי אמר לי יאללה תסיימי עם זה אז הלכתי (ואני ממש כועסת על עצמי שלא עמדי על שלי. ידעתי שזו לא בדיקה שמתאים לי שגבר יבצע.) והוא היה גבר, ולא ידעתי שהבדיקה הזו כלכך, אממ... מקיפה, נקרא לזה כך. חשבתי שהוא שנייה נוגע כמו שעשתה הרופאה... לא מפשיט אותי וממשש!! 

ובכלל לא הייתי מוכנה לזה נפשית ובכיתי אחר כך ממש, ועוד זה היה גבר ה’ ירחם עליי

ואז אמרנו טוב נלך להורים של בעלי לפחות נתאוורר קצת אבל ההורים עצמם בחול, וכל האחים המעניינים (הגדולים שמעל גיל 10 בערך) לא היו בבית וגם הקטנים יצאו לשוק פורים אשכרה נשארנו לבד בסוף חזרנו הביתה ולא יצא מזה כלום 

ובדרך הביתה בעלי היה רעב עצר לקנות פיצה ואני בצום בגלל הבדיקות של מחר וזה מגרה אותי ואני רעבה ולא באלי לצום

וגם רבנו קצת בדרך הביתה ועכשיו כשהוא התיישב לאכול

לא על שטויות ממש אבל על דברים שקיוותה שנדבר כמו גדולים...

 

יצא פריקה ארוכה... סורי על החפירה...

איזה יום לא נעים😔
שיתהפך הכל לטובה!!!

באמת נשמע עמוס ממש.
חיבוק ענק אהובה ❤️
מקווה שיתהפך הכל לטובה. ושהעוגמת הנפש הזו תתברר כלא כלום.
מחר יום חדש. השמש תזרח.

חיבוק גדול!!

מצבור של חוויות מתסכלות ולא נעימות.
עם הכירורג בכלל, מבאס מאד שזה היה בלי מוכנות ורצון שלך..
למרות הבדיקות מחר
מקווה שיעבור לך בטוב יותר.

נשמע עמוסומעצבן!!!

הלוואי שהבדיקות יעברו בשלום ותזרח לך השמש והחיוך...!

הבוקר היה קצת לחוץ ומרגיז אבל ב”ה סיימתי עם רוב הבדיקות.

נשאר או”ס שד ואם צריך אז ביופסיה (זה כואב, אגב?)

אחר כך יצאנו לקפה קצת כי הייתי בצום לפני ועכשיו אני יותר טוב

בעזרת ה’ שיגיע תוצאות תקינות להכל🤞

ביופסיה הפרוצדורה עצמה בהרדמה מקומית, קצת לא נעים וזהו.
לי ממש כאב בערך יומיים, אבל זה חריג. בד"כ קצת כואב וזהו

זה כמו להגיד שהוא מגעיל

את זה בכוונת מכוון.
אם אדם בטוח שהוא לא עשה, מה נפקא מינא להיפגע??
ולמה אני אומרת לך את זה? לא כי חלילה הוא עשה בכוונה. זה מטופש לחשוב שאדם יעשה דבר כזה בכוונה ליד אשתו. אלא כי נראה לי שמשהו ביניכם מבעבע והמקרה הזה הוא קש ששבר את גב הגמל.

אז לשאלה שתשפוך אור: איך אתם? בטוב?
איך התקשורת?
אתם רבים הרבה?
ממקרה אחד נקודתי לא ניתן ללמוד כמעט אף פעם שום דבר. זה תמיד קומה על קומה

אני לא חושבת בכלל שהיית לא בסדר אבל יש אנשים רגישים יותר.
ומציעה עוד כיוון אולי הוא כן חושב שיש אמת במה שאמרת ופתאום כן קצת נגעל או נבהל קצת מעצמו. אז הוא נעלב ממך אבל בעצם מוציא רגשות שקשורות אליו.
לדעתי אם הוא נפגע ממך עדיף להגיד לו שהבנת שפעלת לא בסדר ואת מתנצלת בלי קשר למי צודק

פשוט בכנות
סליחה שהתנסחתי ככה זה אולי לא היה מספיק רגיש מצידי
בחיים לא היתי אומרת לך שאתה מגעיל.
אתה בעלי ואתה חשוב לי ולעולם לא היתי מדברת אליך ככה.
כשראיתי את הסרטון זה כל כך זעזע אותי שאמרתי 'הסרטון מגעיל.



בעיני חבל להכנס לזה ולחפור בזה יותר מדי..מה התועלת
את התרוונת למשהו הוא הבין משהו אחר
אל תנסו להוכיח לשני שהוא טעה או לא הבין נכון
שכל אחד יקח אחריות על החלק שלו ויתנצל

ומצד האם קאה או התכוון לראות- כנראה לשלא תשעי ובמילא זה בעיקר עניין שלו.. אולי זה יחזק אותו להשמר יותר מנפילות.
אבל לא היתי בכלל נכנסת לזה. בטח כי אולי זה בכלל קפץ בטעות. גם לי קרה דברים כאלה בטעות

התכוונת שתוכן הסרטון מגעיל
או שהמעשה של לצפות בסרט כזה הוא מגעיל.

כי אם התשובה היא האפשרות השניה אז אפשר להבין למה הוא נעלב.
זו ביקורת ישירה שלך עליו
אני לא גבר אבל מניחה שזו אחד האתגרים הכי קשים שלא להתפתות לכל הסרטונים שממש קופצים לעניים
וזה לאמת אותו עם ה'כישלון' שלו ובצורה שלא כל כך נעימה לן לאוזן.

צריך את התזכורת הזאת פעם בכמה זמן...

יש דעות לכאן ולכאן
הסיבה לעשות מוקדם זה שאם ח״ו מתגלה ממצא חריג, אפשר לעשות מי שפיר (גם אם עושים מאוחר יותר ״אפשר״ לעשות מי שפיר.. השאלה מה עושים עם התוצאות..)

הריון בסיכון ואמרו לי לעשות ב21,22  סתם כי צריכה להגיע אליהם עם תשובות וזה התאריכים היחידים שיש באמת

ורגילה תמיד לעשות ב24,25 גם 

מפחדת

וראו הכל מצויין

רק שהמתוקית שלי שכבה בצורה לא נוחה לבדיקה אז המליצו לי ללכת לעשות אקו לב עובר

אני פשוט מכירה מישי שהלכה ניראלי קצת אחרי סוף הזמן שמותר (נגיד מותר עד שבוע 25, הלכה ב26+) והעובר היה גדול וחלק דברים לא ראו🤭

 

 

וגם את המוקדמת אמרו לי לעשות מוקדם יותר מהטווח בכלל.. ופשוט אמרו לי שאם לא יראו טוב או שעדיין לא יהיה את כל מה שמצפים לראות - אז יגידו לי להגיע שבוע או שבועיים אחרי

ולרופא היה קשה לבדוק כי היא כל הזמן זזה. הוא אמר לי שבשבועות מוקדמים יותר העובר פחות זז ולכן ניתן לבדוק יותר בקלות.

העובר זז בלי הפסקה 🤷‍♀️

הכי מוקדם שנותנים לי..
בגלל שאני לא עושה מוקדמת אני במתח ;)
תמיד רואים הכל מעולה ב״ה

לק"י

היא עושה הרבה כל פעם או קצת?

לא מעט....
כמות יפה.

לק"י

מעניין אם מישהי פה ביררה פעם.

גם התיוג
גם הנושא

האמת,
בגיל הזה אני כבר לא עוקבת...
למה זה מטריד אותך?

וחייבת להגיד שבכותרת זה היה נשמע שרשור
של פניני ילדים 🤭🤣

זה מטריד אותי כי זה מרגיש לי הרבה, אבל אולי זה בכלל נורמאלי?

אצלינו זה העיד על צליאק

וגם שמעתי על עוד...

אולי כדאי לבדוק את הכיוון הזה

האמת היא שהיא נמוכה ורזה וקטנטנה.
אבל זה גנטי אצלנו להיות קטנטנים.

תודה לך על התגובה🙏

מתחילים אם בדיקת דם פשוטה

 

איך חשבתם לבדוק את זה?

לא חייב להגיע למרפאה, חוסך זמן...
ואם הרופא יגיד לך שהיא צריכה להיבדק, אז תגיעו למרפאה. אבל אם לא- חסכת ביקור מיותר.
יש גם תורים אונליין וטייטו, אבל זה סתם רופאים ולא הרופא שלכם, ואולי כן עדיף שהרופא שלה הוא זה שיחליט אם זה משמעותי או לא

זה נבע מתולעים.
לבן שלי היה מגיל צצי שנה עד גיל 3 תולעים באופן כרוני ובילה המון בשירותים בדיוק כמו שאת מתארת.
ניסינו כמה פעמים ורמוקס ולא עזר וכמה שיטות טבעיות עד שהתייאשתי.
בגיל 3 וחצי נשבר לי וביקשתי מהרופא טיפול משפחתי וזה פתר את זה לגמרי וכבר עברו כמה חודשים.
מאז הוא פעם ביום מתפנה.

שכל הילדים שלה קטנים ורזים אבל הכל תקין בבדיקות
שהרבה יציאות זה מערכת תקינה
זכור לי שהיא ברירה את זה עם רופא
יכולה לשאול אותה אם תרצי יותר לעומק
מה גם שעבדתי במעון היו לי ילדים לא כלכך אכלנים אבל מה שאכלו יצא והכל היה תקין איתם
כנראה חילוף חומרים טוב
חלום של כולנו בערך

בת 3

אוכלת יפה והכל

דווקא די מוצקה כזו (לא שמנה, אבל ממש לא רזונת או קטנה)

ועושה איזה 4 פעמים ביום קקי בבית (לא יודעת מה במעון, פתאום חושבת שאשאל את המטפלת, יש מצב ששם מתאםקת)

וגם לא שלשול בכלל....

 

תוהה לעצמי מה זה אומר...