בהריון הכל כזה יפה ומתוח, והגוף חתיכי...
מי מזדהה?
אני כזו יפה בהירון.
אבל האמת ההריון האחרו התחלתי עם צמיג מידי גדול ואז הייתי פחות יפה.
עכשיו עובדת קשה להוריד אותו שפעם הבאה שוב אראה מהמם
חצי שנה אחרי לידה עם צמיג שמסרב לרדת
למרות שירדתי במשקל זה לא יורד חחחחחחחחחח

![]()
זה משהו שלומדים עם נסיון להבין אם יש משהו שמפריע, או עייפות או כאב..
אחרי ימים שהם בוכים הרבה או אחרי נסיעה ארוכה ברכב ,הם יכולים לישון יום שלם, לקום לאכול ולישון ושוב אוכל ולישון
מבחינתי עד גיל קרוב לשנה אין לילדים שלי סדר יום נורמלי
מחיאני לא מטורפת עליה ולא בקשר הדוק
אבל היא ממש בסדר איתי ואני מנסה ליזום מסיבה קטנה
אממה, משפחה לא הכי זורמת וזה כבר עוד שלושה ימים וזה אומר שבערך אני אמורה לארגן הכל מאפס. מתלבטת אם בכלל להתחיל עם זה או לוותר
אני ממש אוהבת לתת ולהעניק זה פשוט בדם שלי, לא ארוויח מזה כלום חוץ מלשמח אותה
מה אתן אומרות?
לא לארגן כלום ולא להיות תלויה באנשים
להגיע אליה איזה ערב השבוע עם מתנה ופרחים או עוגה וזהו
ואז יורדת מכל העניין
למרות שיודעת שהיא אוהבת הפקות
כבר הבנת את סוג המשפחה משרשורים קודמים כאן ![]()
הכי מצחיק שהם כן מנסים לתכנן ובסוף יורדים מהכל ואומרים טוב נו נחגוג בהזדמנות אחרת
למה? היא באמת הורגת את עצמה על הבית ונותנת מלא לכולם, לנו באמת הכי פחות אבל זה כבר נושא אחר ובגלל שאין את הצד שלי לחגיגות אני עוד יותר נהנית לתת מכל הלב
חושבת שאלך על הקטע הזה.
הבעיה היא - שהיא לא אוהבת הפתעות, אז צריך לחשוב איך לעשות את זה שיהיה לגמרי בידיעתה
להודיע לה שמגיעים לחגוג איתה? זה מוזר קצת
להודיע לה שקופצים רגע להגיד מזל טוב? היא לא תבין נראה לי
אנחנו גרים במרחק של שעתיים נסיעה זה לא שזה קרוב לבית או משהו
מבלי להיות תלויה באחרים
זה מוביל לעצבים (אצלי)
למרות שקצת כואב לי כי היא כן מצפה לאירוע, זה גיל משמעותי כבר
ציפיפיצילא חשבתי על זה
אוהבת דברים בגדול
לא תמיד הולך
אבל זה כן בראש שלי
אז יורדת מזה לגמרי, הקור הזה כנראה מוציא את החשק והכוח לפעול, גם לאנשים כמוני ![]()
במעון הם חולים הרבה
לא נעים בכלל, מכירה את זה ומבינה אותך מאוד.
יש מצב שזה פשוט משהו ויראלי חדש שחטפה בגן
ינחם אותך אם אכתוב שבדר"כ הילדים האלה הם הכי חזקים?


עם הבן שלנו כשהוא היה בן שנה וממש ממש נהננו
עם התינוקת
לצער ככה בן אדם קבל עם ועדה? זו פשוט רשעות.
ולדעתי תגידי להן מה את מרגישה, כי כשמישהו מקפיד זה הנזק הכי גדול לבן אדם השני.
חיבוק גדול לך!
.
לדעתך זה קשור לסוג התחבושת??
) עברתי לרב פעמישבוע פשוט לחוץ!
יהיה נקי לא יהיה
טהור או לא
הפתעות כמו כתם או פצע ו
אם בהתחלה קשה עם ההרחקות, ההמשך פשוט מורט עצבים!
המקווה אני כבר מגיעה מותשת!
חושבת שגם קשור להנקה, אבל לא יודעת מה לעשות
ועכשיו הרב אמר שאני צריכה ללכת לבודקת ופשוט לא באלי!
וזהו! פרקתי
פחות התחברתי.
אבל תודה!
מערב קודם
תודה על ההזדהות
אבל כבר יצא לי לאחרונה ללכת והיתה חויה ממש לא נעימה! למרות שהבודקת היתה מקסימה ממש.
אז יודעתצשזה נכון אבל לא מצליחה לעשות משהו בכיוון
יעל מהדרום

תצליחי יקרה!המקוריתמשמח מאוד על פוצון, שימשיך ויתקדם, יגדל ויפרח בע"ה!
ו-וואו, בהצלחה רבה בעבודה! עבודה חדשה זה קשה... אני זוכרת שיצא לי לדבר עם מישהי שהכרתי שנראה שהכל כל-כך זורם לה והיא סיפרה לי כמה קשה היה לה בעבודה שלה בהתחלה. זה הפתיע אותי, כי חשבתי שרק אצלי זה כך... אבל מתברר שאכן כל ההתחלות קשות (היא צלחה את משברי ההתחלה, שם כבר כמה שנים טובות והתקדמה מאוד ב"ה
הבית הפוך אצלינו בשגרה גם כן. מנסה לשפר ולהשתלט על זה לאט לאט, אבל יש סדרי עדיפויות, זמן וכוח מוגבלים... עבודה חדשה בוודאי דורשת המון משאבים נפשיים (חוץ ממשאבי הזמן והריכוז).
גלויה
🤭באמת לא ברור.
רצצית שתינקי יראה אימא חתיכה
ומעליו מטפחת משולש פשוטה
והשיער בקוקס
היה לי ממש נח
ותכלס לפני האפידורל הביאו לי לשים מעל זה כובע של ניתוח אם אני זוכרת נכון..
עם סרט מונע החלקה
ומסדרת כל הסמן.
יש לי שיער חלק אבל לא ארוך מדיי..
גם הילדים שלי כאלו.
מתה על זה (בתנאי שבעלי קם אליהם חחח)
משהו כמו כדורסל\כדורעף
יש בזה סיכון לדעתכן?
לוותר וזהו?
אני הפסקתי כדורעף בגלל הריון. יש החלקות לרצפה בשביל להציל כדור, כדורים חזקים. לא מומלץ.
שגם חתמת שאת לא בהריון ושאם יש שינוי את צריכה לעדכן
זה לא שאני רוצה להתחיל משהו כזה
אלא משחק שאני רגילה אליו כבר
וקשה לי ממש לוותר עליו
אבל גם התלבטתי אם זה סיכון מידי או לא
זה באמת כדורעף
המדריכה לא ידעה להגיד לי
אמרה שבהמשך ודאי לא כי הרחם יוצאת ויכולה להפגע
אבל עכשיו בתחילת ההריון שהעובר עוד יחסית מוגן ברחם אז אולי כן אפשר?
לא יודעת
לוותר וזוה
אם אדע שזה הצעד הנכון אעשה את זה כמובן
אבל אני תמיד מתלבטת כמה זה 'ויתור' לעצמי
כי תכלס המשחק חשוב לי ולמצב רוח שלי והוא תחביב שאני ממש אוהבת.
אני משחקת כדורסל מאז הלידה האחרונה
חושבת שהייתי מפסיקה בהריון כי היה נגמר לי הכוח
אבל אם היה לי כוח מאמינה שהייתי ממשיכה בהתחלה ויותר נזהרת כזה פחות רצה ויותר מתמסרת אבל לוותר לא הייתי מוותרת
מומלץ לשאול רופא אולי
נראה לי שהייתי מתייעצת עם רופא לגבי ההתחלה. אבל כמו שכתבת בעצמך, בהמשך זה בוודאי יהיה מסוכן.
יש אולי משהו אחר שתוכלי לעשות כתחליף?
את ההריון כמובן
ואת צודקת שממילא אצטרך בהמשך לוותר על זה
אז אולי לנסות להתרגל מחדש ולחשוב על משהו אחר שימלא את המקום הזה
וגם ככה אני די שוקעת כי או שיש בחילות או שאוכלת וכבד לי ושוב בחילות
ועייף לי![]()
וב"ה על כל הטוב
אבל זה בשילוב עם הקור בחוץ גורם לי די לשקוע![]()
ולצאת החוצה לשחק ולפגוש עולם וחברות עושה לי ככ טוב
ממש מעביר לי את הבחילה לזמן הזה
נראה מתי יהיה לי תור לרופא
ואני באמת רוצה להתייעץ לגבי זה
בנתיים התייעצתי עם מישהי שמבינה קצת באימונים
ובאמת אני חושבת שכרגע לוותר על זה
ולנסות למצוא משהו אחר מאוורר ומשחרר
שאני לא עונה לשאלה שלך משום כיוון ובשום אופן![]()
2 תארים בתחום 10 שנים של תהליך
ועכשיו אני בעבודה מהממת שאני פשוט אוהבת.
מתקדמת כל הזמן ונהנית עד הגג...
אבל גם היה תהליך ממושך שחלקו היה משמעותי חלקו פחות ורמות שונות של טירוף...
anonimit 123בס''ד
וגם כאן בפורום, אני רואה בשרשורים כאלה תגובות שממליצות לעסוק במה שאוהבים ותגובות אחרות שאומרות שעבודה, זה לא הכל, ושזה בסדר לספוג עבודה שהיא לא חלום אבל מאפשרת להתפרנס בכבוד.
אני באופן אישי זכיתי להגיע למקצוע שמאד ממלא אותי. אז יש לזה מחירים מסוימים. ועדיין אני שמחה מאד בהחלטה שלי כי היא משפיעה לטובה על הנפש שלי, על השמחה ועל הסיפוק והמשמעות שאני מרגישה בחיים. מה כמובן משפיע בסוף לטובה גם על הסובבים אותי.
החלטות טובות יקרה!!!
תהילה 3>אחרונה
והרי החדשהואז זה עובר ואת מסתכלת אחורה על מה שהיה,
לא באתי לעודד או להלחיץ, אלא משתפת מעצמי, מתקופות בחיים שאת לא מבינה מה נסגר.
ומי אחראי על הפשלה בהפקה של החיים האלה (
ישועת ה' כהרף עין
והלוואי שזה החושך שלפני האור... ושתרגישי ותראי באור ה' מלווה אותך ועוטף אותך.
כל פריט עלה לי 3 שקלים ולקחתי דברים במצב ממש חדש וטוב שווה לך לברר אם יש באיזור שלך
וחיבוק יקרה אני גם במצב שלך לא יכולה להרשות לעצמי לקנות המצב הכלכלי לא מאפשר
בס''ד
ליווי של פעמונים. (ב''ה לא היינו בחובות, אבל הרגשנו צורך גדול לשפר את המאזן שלנו)
זה תהליך קשהההההה!!!!
שואב ברמות, מבחינה נפשית!!!
עם כל-כך הרבה תסכולים ורגעי ייאוש באמצע!
קשה כל-כך לוותר על כל-כך הרבה קניות!!! לדחות לחודש הבא, ולחודש שלאחר מכן...
להרגיש שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו 'כלום'... להצטמצם עוד ועוד, בכל-כך הרבה מישורים...
להגיד 'לא' לילדים, כל-כך הרבה יותר ממה שהיינו רוצים...
להגיע לסוף החודש ולראות ש*עוד לא* (בע''ה זה יקרה!) הגענו אל המנוחה ואל הנחלה...
ולתהות - כמה חודשים זה עוד ייקח לנו עד שהמצב ישתפר? או שאולי זה ייקח יותר מכמה חודשים? הרבה יותר, חלילה? אם בכלל נצליח?
היו רגעים שהרגשתי פשוט אומללה. אומללה. אין מילה אחרת. למרות שבחרנו בתהליך ורצינו בו.
אז אני רק רציתי להגיד לך שאתם גיבורים!!! שאתם אלופים!!!
אני לא יודעת מה הביא אתכם לתהליך הזה, אבל העובדה שאתם 'בפנים',
ומתמסרים לזה ככה - היא ראוייה לשבח ממש!!!!!!!
איזו תותחית את שאת מחשבת כמה כסף עומד לרשותך ולא קונה ממה שאין!
איזו גדולה את שאת מכינה עוגיות בסופי השבוע!
ועוד אחרי שבוע שאת עובדת מלאאא!!! (או שבעלך מכין?)
ושאת עוד מגדילה את ההכנסה שלכם ע''י נקיונות אצל האישה הזאת!
אני מקווה שמצאת בשרשור פתרונות מעשיים שיקדמו אותך.
אני בעיקר רציתי לשלוח לך חיבוק מבין ולתת לך טפיחה גדולה על השכם, כי הכי מגיע לך בעולם!
וגם לשלוח לך ים של תקווה שבע''ה תגיעו לכל המטרות שסימנתם לעצמכם!
ולהגיד לך שכל המאמצים שלכם, בנוסף לזה שהם מקרבים אתכם למה שאתם שואפים, גם בונים לכם הרבה דברים טובים בנפש!! זה משפיע לטובה על כל-כך הרבה תחומים בסוף (אחרי שעוברים את כל המהמורות הכואבות), הרבה מעבר לשיפור הכלכלי.
ומחר בע''ה, או מחרתיים, אתם תהיו אחרי התהליך המפרך הזה, ותישארו עם סיפוק גדול ומאזן פיננסי מעולה ❤
ברכה והצלחה נשמה! מחזקת אותך!!!
מקווה שבע"ה תמצאי...