פורום הריון ולידה (עמוד 1088)

יש מישהי מהממת במי עמי שלי אישית ממש עזרה עם דיכאון!
הרגשתי שונה ממש כשנכנסתי ויצאתי.. (הרגשתי שינוי משמעותי מטיפול אחד אבל זה תהליך, הלכתי עליה אחר כך כמה פעמים.
את יודעת איפה זה מי עמי? (יישוב עשרים דקות נסיעה מעפולה לכיוון חדרה)
אם רלוונטי אשמח לשלוח לך את המספר שלה. קוראים לה מריאל קוטלר
(מטפלת בדיקור סיני, עיסוי רפואי ועוד..)

תודה אין לכן מושג כמה כל תגובה זה אויר...

קוראים לה מריאל קוטלר
‏‪052-328-4719‬‏

היא מהממת ברמות!!! ממליצה ממש

מחנתון.
הייתי אצלה לסדרה של מפגשים והיא מהממת.
לא נראה לי שהיא עובדת במגע.

איפה זה חנתון?

באיזו שיטה עובדת? מה הסגנון?

לענות..
יש כאן מישהי מדהימה שעזרה לכמה מכאן,יועצת זוגית מקצועית ורגישה ממש, מומלצת ככ!!
@נגמרו לי השמות היקרה!

(את יודעת להיכנס לכרטיס אישי?)

בסוף נשמע שיש לכם בסיס טוב וזה מה שחשוב ועכשיו צריך לעבוד,כמו כל זוג . רק שהגעתם למצב שזה דחוף...

היא באמת מעולה ותוכלי לדעת שאת ביידים טובות ומקצועיות!

לא נראלי שהיא משלבת מגע, אבל ממה ששמעתי לפעמים מי שעושה גם וגם- נפש וגוף- זה לאון דווקא מקצועי ואפשר ליפול בפח.. (לא כדי להכליל רק כדי להזהיר..) בהצלחה גדולה!!

את כ"כ מרגשת ומחחמת את הלב כל פעם מחדש, ממש תודה מקרב לב על המילים הטובות ועל הפירגון המדהים הזה שלך, באמת שאין לי מילים! תודה ❤🙏❤

 

לצערי אינני מתמחה בדיכאון אחרי לידה (או דיכאון בכלל), זה תחום שלענ"ד מצריך איש מקצוע כדוגמת פסיכולוג קליני שמוסמך למורכבויות כאלו בנפש.

וגם אינני משלבת מגע כלל

כפי שכתבת - תחום התמחותי הוא באמת יעוץ זוגי (ואישי/משפחתי ושאר הדברים המפורטים בכרטיס שלי, גם כפי שכתבת )

 

 

אז @חנוקה יקרה! שולחת לך חיבוק גדול גדול וב"ה מתפללת איתך שתמצאי את השליחים המדויקים והנכונים עבורך. אל תתייאשי, הם בטוח ישנם וקיימים, וכל הכבוד לך יקרה על הגבורה ולקיחת האחריות על החיים שלך ועל הרווחה הנפשית שלך ושל כל משפחתך. זהו צעד כ"כ משמעותי וכ"כ מוערך בעיניי. שהקב"ה יצליח את דרכך!

 

אולי תנסי לברר דרך המענה של נשות המקצוע של מכון פועה?

פתוח כל ערב בין השעות 20:00-22:00, וגם אם הן עצמן אינן מה שאת מחפשת - אולי הן מכירות?

או אולי לברר דרך אירגון ניצ"ה שמתמחה בדיכאון אחרי לידה?

הם יכולים להפנות לאנשי טיפול מתאימים ומוסמכים.

אל תוותרי יקרה על עצמך ועל חיים מלאים מספקים ושמחים, מגיע לך אותם! 

שיהיו בשורות טובות טובות ב"ה, במהרה, בגלוי בחסד ובטוב שלם 🙏🙏❤

 

באמת קראתי פה בפורום הרבה תגובות מאד חכמותש לך ונהניתי מאד

ונדמה לי שאכן לפני הטיפול הזוגי אני צריכה קצת לקום מעצמי

זמנו יגיע

ותודה לך על המילים הטובות  

 

ב"ה שתראי ברכה והצלחה שלמה בתהליך הכה חשוב הזה עבור עצמך ועבור משפחתך ❤❤❤

דוקא בגלל שאני יודעתא ת מה שאת אומרת שגופנפש מצריך מקצועיות גדולה רוצה המלצה..

חיבוק גדול על כל מה שאת עוברת... ממש ממש מאתגר.
לפחות בתוך כל הבלאגן הזה את אוהבת את בעלך ושמחה בו... זה גם לא מובן מאליו.

לא יכולה להרחיב כרגע על כל הסיפור, אבל ממש חשוב לי להגיד לך שאין שום קשר בין הציפייה להריון ובין ההתמודדות עם החמים שלך. את לא מקבלת שום עונש על שום דבר!
הזמן של ההריון הוא עניין נפרד, זה באמת לא כזה הרבה זמן ולא חריג, אבל יש לך את ההתמודדות של לקבל את החיכייה ולקבל שאת לא יכולה לשלוט ולקבוע ולתכנן את הכל, זה דבר אחד.
יש לך את עבודת המידות שלך מול החמים, שזה אולי לפעמים לשים גבול ברור ולהיות אסרטיבית, ולפעמים למחול ולעשות צעד לקראת... באמת מורכב לשמור על עצמך ועל משפחתך ומצד שני להיות חכמה. וגם לא להסכים לדברים שאת לא שלמה איתם, כי זה לא מחזיק לאורך זמן ופה את מנסה לבנות משהו לאורך זמן.
כל הכבוד שהצלחת לדבר אליו בכבוד! ...

ואם את מרגישה שיש דברים דומים מבחינת העמדה הנפשית שלך בהתמודדות הזאת והזאת, או שאת יכולה ללמוד מדבר אחד לשני - נהדר. אבל זה לא קשר של סיבה ותוצאה.


ותזכרי גם שבזמן וסת הרבה דברים יכולים להראות מעצבנים הרבה יותר... אולי אפשר לקבל החלטה מחר.

בהצלחה רבה יקרה!

הרגעת ועזרת לי מאוד. 

תודה רבה!! 

 

אני לא חושבת שכדאי לקשר בין ההריון לחתמך

אם כבר, עם כל מה שהיא עשתה - היא זו שצריכה לפחד. 

עזבי את זה עכשיו..

 

אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך מה מתאים לך, ולדבר עם בעלך

אל תרגישי חייבת להחזיר תשובה עכשיו לשבת הקרובה. הם חיכו כמה חודשים טובים עד שהרגישו בחסרונכם, תהיי בטוחה שעדיף שתעשי משהו בתחושה שאת שלמה איתו גם אם לוקח זמן לקחת החלטה, מאשר לנהוג בפזיזות מלחץ ולהתחרט על כך..

ועם כל זאת, בסופו של דבר - לדעתי, שבת זה מוקדם מדי.. בעיניי. את תחליטי בסוף מה נכון לך, אבל מרגיש לי שצריך לעבד את כל העניין הזה של להיות קרובה אליהם, לפני שאתם ישנים יחד באותו בית עם כל המשמעויות..

 

ודבר אחרון, אמא שלך בחרה מעצמה לעזור לך. היא לא הייתה חייבת. אל תנופפי בזה מול ההורים של בעלך. הם לא חייבים לכם עזרה או כסף, גם אם יש להם מליונים ואת יודעת על זה בוודאות. 

תסדרי את המחשבות, תחשבי עם בעלך מה מתאים לך, ומה שיש להגיד = תתאמו ביניכם, אולי אפילו תקבעו ייעוץ מקצועי - זו הרמה להנחתה מצויינת עבורך. תוכלי למנף את זה כתנאי לקשר איתם, שחידושו יצטרך להיות בליווי רגשי מקצועי.

 

 

אוהבת לקרוא את התגובות שלך, 

מנרמלות ומחזירות לקרקע. 

 

תודה! 

 

אני זוכרת שפרקת פה כבר כמה וכמה פעמים על חמותך והקושי שלך מולה, כך שמה שאת כותבת זה באמת יושב על רקע טעון וקשה.
ואני מבינה אותך כל כך, זה באמת קשה שדורשים ממך להיות זו שלוקחת אחריות על הפיוס, ושדורשים ממך להתקדם בקצב שאת לא נמצאת בו ולהסכים לדברים שאת לא מוכנה אליהם, בשביל ה'קירוב לבבות' הזה.
ואת כותבת שכן הסכמת להגיד 'מחול מחול מחול' כמו שהוא ביקש, והצלחת גם לדבר איתו בכבוד למרות שזה כל כך הרתיח אותך, ומצד שני המשכת לעמוד על מה שהיה חשוב לך, ולא להסכים לכל בקשה שאת מרגישה שכרגע לא נכונה לך.
את באמת גיבורה! זה באמת ניסיון לא קל בכלל, ואת מתמודדת עם זה בהרבה גבורה, למרות הקושי של הסיטואציה.

אני לא חושבת שאני יכולה לייעץ לך מה לעשות במצב הזה, כי אני לא באמת מבינה ומכירה את הקשיים שאת עוברת ואת מידת היכולת שלך להתמודד.
מה שכן הייתי רוצה להגיד לך, זה להזכיר לך את מה שכתבת פעם בשרשור אחר - שכשמברכים 'לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים', המעשים הטובים מוזכרים אחרי החופה, כי אז מגיעים הניסיונות האמיתיים של המעשים הטובים.
(אני שמה לך קישור לאותו שרשור, לפעמים זה מוסיף לקרוא דברים שכתבנו ומה שכתבו לנו מתוך פרספקטיבה אחרת…)
שמעתי אתמול משהו יפה.. וזה לא יוצא לי מהראש.. - יורדות מהפסים

אני חושבת שאם הייתי במקומך, הייתי מנסה לשבת עם עצמי לאיזו התבוננות ודיבור עם ה' על כל המצב הזה.
הייתי מנסה לשאול את עצמי קודם כל - איך הייתי רוצה שהמציאות תיראה, אם הכל היה מושלם. הייתי ממש מדמיינת ומנסחת במילים את החלום הזה - לא כי אני יכולה להגיע לשם, אלא כי זה עוזר קצת לחיות את החלום שבאמת הייתי רוצה שיקרה, ואז להבין את הפערים של המציאות מול החלום, וגם להבין שה' בחר לשים אותי במציאות אחרת, ולא הכל תלוי בי, אבל אם ה' שם אותי פה, כנראה שאני צריכה לעבור משהו אחר.
ואז הייתי מנסה לחלום מחדש - חלום שבו כל מה שלא תלוי בי לא משתנה, כולם נשארים אותו דבר כמו שהם, אבל אני מגיבה בצורה הכי אידאלית ושלמה. אפשר בשלב הזה לנסות לדמיין מישהי שאת ממש מעריכה - איך היא היתה מתמודדת עם המצב הזה. לא צריך לפחד לדמיין דברים שאת עוד לא מסוגלת לעשות, זה רק חלום ולא מציאות, זה רק בשביל לתת כיוון. אבל עצם זה שאני מתעלמת מהחסימות ומהקשיים שלי במציאות, ונותנת לעצמי לחלום עד הסוף, זה עוזר לי להבין לאן אני באמת שואפת, ומשם אפשר לחשוב על צעדים מעשיים שלא גדולים עלי מידי.
(את שני השלבים האלו אני מרגישה שיותר מועיל לי לעשות בכתב, ממש לנסח את הדברים במילים ולא רק במחשבה כללית. זה דורש זמן והשקעה, אבל בדברים שקשורים להתמודדויות משמעותיות, זה שווה בעיני).
אחר כך הייתי מתפללת על זה לה' - פה אין בכלל כללים, אפשר לזרום עם מה שיוצא. אני חושבת שלי עוזר קודם כל לפרוק את הקושי, ואז גם להודות על כל הטוב שיש לי בחיים, וגם על הדברים הטובים שמסביב לקושי (למשל עצם זה שיש בעל, שבגללו צריך להתמודד עם ההורים שלו), ואז גם על הקושי עצמו - כי אם ה' שלח לי אותו, כנראה שהוא לטובה גם אם קשה לי להבין את זה. ואז אפשר להתפלל על איך שאני רוצה להתמודד עם זה, מה הייתי רוצה לעשות ולמה זה חשוב לי, וגם למה זה קשה לי.
ובסוף אני הייתי לוקחת משהו אחד שאני בוחרת לעשות שדורש ממני קצת מאמץ, אבל לא גדול עלי מידי. משהו שכן דורש ממני איזה עבודת המידות, אבל שיתן לי הרגשה של סיפוק שהצלחתי, ולא הרגשה רעה שמחקתי את עצמי או משהו שגדול עלי מידי ואני לא אצליח ליישם.

זה לא קל, ואני לא יודעת אם כל מה שכתבתי יתאים לך. את מוזמנת לקחת רק מה שאת מרגישה שנכון עבורך…
חיבוק גדול!❤️

קודם כל כדי לנרמל,, 3 חודשים זה לא הרבה , הגוף צריך לחזור לעצמו אחרי גלולות....

יכול להיות שגם הגבת ככ בעצבנות וזה ככ השפיע עלייך גם בגלל המחזור .. הימים האלו מלאי הורמונים ..

אל תדאגי!! יהיה לך יהיה לך!!! וזה לא קשור לחמותך, וגם אל תכניסו לעצמך מחשבות כאלו לראש!!!

לגבי החמות , חכי קצת. אל תחשבי על זה עכשיו... יכול להיות שתחליטי אחרת או תרצי לעשות אחרת , אבל לא עכשיו... שחררי. תעשי לך משהו כיף..

תעביר את השבועיים האלו בנחת ולאט לאט

אבל למה ההורים צריכים לפרנס אתכם? ובמיוחד שאין להם וזה על חשבון הפנסיה שלהם.
אני לא שואלת מחטטנות אלא כי מצבים כאלה תמיד מגבירים את המתח בין הצדדים, גם במשפחות ״הכי טובות״...

ברחם
זה מאוד נפוץ
וזה יכול ללוות אותך עוד הרבה. זה חלק מתופעות הלוואי של התקן תוך רחמי.
את צריכה ייעוץ הלכתי כיצד לא להיאסר
אבל זה לא נחשב חריג מנסיוני

הנקת?
יכול להיות שינויים במחזור מכל מני סיבות

אפילו שנה וחודשיים. אבל סיימתי להניק מזמן וכל החודשים האחרונים קיבלתי מחזור מדויק

אז אין הריון. אבל הגיוני שיהיה את ההורמון הזה ברמות נמוכות גם בלי הריון .. נכון?

לרוב כשזה שלילי רשום קטן מ5 או קטן מ2
אני לא יודעת מה המשמעות שרשום ממש מספר נמוך.
אולי הריון כימי עם התקן זה לא כזה נדיר

את צריכה לדווח רק על מה שעכשיו, ומלגות לא מדווחים עליהן.
בתחוש שלך יש רישום מסודר של שעות,
אני השנה קיבלתי דרגה גם עם שכר גלובלי שאין שם בכלל שעות מדוייקות.

יש טופס הורה לומד שצריך למלא, ויש שם שורה שצריך לכתוב אם מקבלים מלגה. הבעיה שהמלגה רלוונטית רק לשנה הנוכחית

בעיקרון הם הולכים לפי השנה כי את לא יכולה להעלות תלושים עתידיים. .אבל אפ את יודעת בוודאות שזו הכנסה שלא תהיה לך שנה הבאה אל תכתבי עליה לדעתי.
בועדות קבלה הם כביכול קובעים את הדרגה ואז לפי זה מחליטים מי יותר זכאי למעון.

לגבי השאלה שכתבת בהודעה הפותחת אני חושבת שבתלוש אמור להיות כתוב לך על כמה שעות עבודה משלמים לך

ועכשיו הם יודעים. כמה זה מבאס אותך?
אם מאד, תגידי לו את זה.
אם בקטנה, הייתי זורמת איתו..
כמובן החלטה שלך.
גם אם ההורים יודעים לשמור סוד, רלוונטי לך לשתף רק אותם?

אני אוהבת את ההפתעה ברגע של הלידה... מוסיף לי להתרגשות.
חושבת שאם הם ידעו זה כבר יתפרסם גם מעבר..

לא יודעת מה הייתי עושה..
כשהייתי קטנה ולא הצלחתי לקבל החלטה אח שלי היה אומר לי לעשות הגרלה ולראות כמה התוצאה משמחת או מעציבה אותי ולפי זה להחליט
קצת דומה למה שכתבתי למעלה

משהו בתחושה כאילו הבטן שקופה כזה. מרגישה שמשהו פנימי חשוף מידי.
את עצם ההריון רואים מבחוץ, את המין לא.

את בהריון זה הגוף שלך והפרטיות שלך ובעלך צריך להבין שזה בא מהמקום הזה ולהבין.

גם לא משתפת במין העובר

אבל זה מסוג הדברים שנראלי הקב"ה שולח את ברכתו כשעושחם מאמץ מתוך בחירה לשמח את בעלך.
במיוחד שכמה הריונות היו כפי שהיה נח לך

כאילו יש לי תחושה שבמצבים כאלה הקב"ה מפנק

כל כך טוב עשית לי לקרוא.
שגם את מבינה וגם מברכת שבמאמץ ללכת לקראתו תהיה ברכה. נראלי השכנעתי בזכותך ️

ונשמע שכש עוד מה להציל בינכם
וגם אם לא לפחות את עצמך ואת הילדים
וכן מגיע לך להרגיש טוב.
אז בבקשה תשתפי מישהו קרוב,שיכול לכוון לאן לפנות..
שולחת לךהרבה אהבה יקרה

אולי מישהי תוכל להמליץ לך כאן מניסיון על מטפלת טובה. יכול להיות שרק שיחות לא יעזרו וצריך שילוב של כדורים
בהצלחה!!

זה לא סותר טיפול בשיחות, אבל ייתכן וזה ממש יועיל לך. נשמע כמו דכאון אחרי לידה האמת.. הלווואי שתצאי מזה בקרוב ושמחה וקרובה לבעלך (לב)

כאילו אין רופא שמכיר אותי

הולכת פעם ב.. למי שזמין ובדרכ מבקשת מרשם באינטרנט (ב"ה בריאה!)

וגם בהריון לא הצלחתי ללכת לאותו רופא פעמיים כי התורים הזויים..

אולי תכתבי בפרטי אזור.
אולי אוכל להמליץ לך על מטפלת🙏

הן יכולות ממש לעזור!

* תחפשי מטפלות דתיות ביוטיוב,ומי שאת הכי מתחברת לאישיות שלה - תלכי אליה....
*חוץ מזה- תמצאי דברים שעושים לך טוב- מפגש עם חברה,אולי דווקא התבודדות,בית קפה , גלידה, תחביב,מוסיקה ,קניות וכו'
* תחשבי לעומק- מה הבעיה העיקרית בינך לבין בעלך? לא להכנס ללופ של ענינים רבים מעורבבים..... האם אתם חוזרים על אותו נושא פעמים רבות? יש כלל חזק בזוגיות שיכול לחסוך הרבה ויכוחים- 'להסכים שלא מסכימים'-דהיינו לא לשכנע את השני בדעתך.... אלא לקבל שהוא חושב אחרת ממני
אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך ( ולא מולו!) אם טוב לך איתו או לא,הכי ברצינות שיש,
אם המצב מבחינתך בלתי נסבל- אז צריך להתגרש,
אם אלו חסרונות שאת מוכנה להתפשר בשביל הזוגיות ולמצוא פתרון שהוא פשרה עבורכם - ויש בו בבעלך דברים טובים שהיית רוצה להמשיך איתו- אז יש על מה לעבוד
זו החלטה ובחירה אישית שלך, אף אחד לא יכול להכריח אותך להשאר איתו
מה שטוב לך - תעשי
ולפעמים את לא יודעת מה טוב לך,אז אולי תנסי לנתח על דף- יתרונות למול חסרונות ..

לגבי מטפלת מקווה שאצליח מלמצוא עכשיו מההמלצות פה מישהי להתחיל איתה לנסיון

 

לגבי בעלי זה מורכב.. אין איש מושלם.. גם לא בעלי אבל באמת אני מאמינה שהוא ההכי קרוב לזה שיכול להיות בשבילי.. באמת יש לו מידות טובות ורצון עז לעשות לי טוב.

אני מרגישה שהוא נשחק.. באמת אחרי תקופה ארוכה לא קלה.. ואז התחילו להווצר כעסים אי הבנות ריבים ונוצר מין נתק

אני ממש מרגישה במקום עמוק בנפש שזה לא 'אמיתי' אבל זה קשה לי מאד כי בעלי היה ממש מקור התמיכה שלי, הזוגיות שלנו היתה העוגן שלי ופתאום הדבר הזה היציב נהיה כל כך רעוע..

כשאני מנסה להגיד משהו לבעלי בסגנון קשה לך מדי איתי.. נשבר לך ממני..הוא ממש מזדעזע מבחינתו אנחנו אחד וביחד, אבל- אני חייבת ללכת לטיפול. ואני מסכימה עם העיקרון רק זה קשה כי קשה לי עכשיו לדחוף את עצמי לעשות דברים (אבל נרשמתי כבר להתעמלות, כל הכבוד לי!) והוא לא ממש יודע איך לעזור לי בלמצוא מטפלת.

 

מבחינה תרופתית התחלתי טיפול להפרעת קשב שלי שהרבה שנים לא היתה מטופלת כי הסתדרתי ואני מאמינה שזה גם אמור לעזור אז לא נראה לי רעיון טוב להתחיל מיד טיפול פסיאטרי נוסף, כמובן אני לא שוללת את זה רק יודעת שזה לא באמת הוקוס פוקוס, כדורים כאלה ניתנים בהרבה ניסוי ותהיה ולא תמיד בשלב הראשוני זה עוזר, אז מעדיפה לקחת אחרי שכבר יש לי מקור תמיכה מסוים (טיפול)

 

למה להתחיל להפרעות קשב דווקא עכשיו אם תמיד הסתדרת בלי? הנפש יותר חשובה. וצודקת לגמרי שזה לא הוקוס פוקוס. דווקא לכן חשוב להתחיל. אתם נשמעים מהממים. בטוחה שעוד תמצאו את האושר המשותף. בע''ה בקרוב.

יש אור גדול בעולם
ןבע"ה תגיעו לדם בשמחה

מציעה להתייעץ א
עם משהי מהאזור שלך שאת סומכת עליה על מטפלת מתאימה


וטיפול אי משהו בסגנון גם לבעלך!!

ולא כל מיני תרפיות. טיפול מפסיכולוגית או עו''סית קלינית. פלוס טיפול תרופתי. מאוד הגיוני שהזוגיות נפגעה. זה לא אומר עליכם שום דבר לא טוב. בעיקר שאת מתארת תקופה ארוכה של תמיכה. זה מדהים! פשוט נשמע שצריך לטפל בחוסר האיזון הנפשי בהקדם ואח''כ בהדרגה לאט לאט ובתהליך תחזרו לעצמכם זוגית. אין לי המלצות אבל יש מטפלים מעולים שעובדים בהסדר עם הקופות. תבררי עם המזכירה בסניף שלך לרוב יש להן ידע והן גם דואגות לשמוע המלצות. וגם ולהגיע לפסיכיאטר בהקדם. אפילו פרטי. בהצלחה רבה יקרה. יש אור בעולם. בקרוב הוא ייגע גם בך.

אבל גם שלי, בת שנה ושבע לא ככ מגיבה לשם שלה כשאני קוראת לה..

היא כן יודעת להצביע על עצמה כשאני שואלת איפה ****? אבל סתם ככה כשאני קוראת לה לבוא, אז לא ממש.. אני לא יודעת להגיד אם זה מצופה בגיל הזה..

הוא מגיב לשמו אם אני אגיד לו: א' אתה רוצה בננה.?(הוא מאוד אוהב), אז הוא מיד יסתכל עליי ויחייך או יגיב באופן מתלהב כדי שאבין שהוא רוצה

שש מילים זה נהדר
זה שהוא עונה לך לא גם יפה
איך המשחק שלו?
האם כשאת שואלת שאלה למשל איפה אבא הוא מצביע או מסתכל עליו?
ואגב כדאי לשלול קושי אחר בשמיעה לא רק נוזלים
ואינטואיציה של אמא היא הכי חשובה. אם את חוששת תבקשי הפניה להתפתחות הילד

אוהב מאוד לדפדף בספרים, ולהתעסק בהרכבה של חלקים קטנים שדורשים ריכוז, השחלות
איזה קושי נוסף בשמיעה יכול להיות?

קושי בשמיעה חוץ מנוזלים יכול להיות לקות בשמיעה
אם את חוששת תבקשי בדיקת שמיעה
למרות שממה שאת מתארת לא נשמע שיש משהו חריג.
מושך בחולצה ויודע לקרוא לך זה סופר תקשורתי
ממה בעצם את חוששת?

הדבר היחיד שאולי מצביע על עיכוב הוא זה שהוא לא מצביע על חפצים. כך אם אני זוכרת נכון.
לא מגיב לשמו - נראה לי שזה עוד בסדר.
כל השאר נשמעים לי תקינים. נראה לי שאת דווקא מתארת שכן יש לו קשר עין סביר.
כותבת לפי מה שאני זוכרת מילדיי. כמובן, אני לא מקצועית.
אם תחושת הבטן שלך אומרת אחרת, אז אולי כן כדאי לשאול את רופא הילדים.

אבל עודע להשיג בדרך אחרת. הוא מושך לי בחולצה כדי שאתייחס אליו, או נותן לי טפיחה קלה ועושה לא בראש עד שאני מצליחה לגלות את מה שרצה

ובכל זאת שמה את זה כאן, בשביל כל מי שקוראת ומזדהה עם הספקות:

20230310090019.pdf
יש באתר שלהם גם הרחבה וסרטונים עם דוגמאות, באנגלית.

אני חושבת שלכל אמא שיש דאגה או חוסר בהירות לגבי תקשורת, כדאי שתכיר את זה.
ואם יש ספק, עדיף ללכת לחינם לרופא התפתחות או להתפתחות הילד ולא להפסיד עזרה וקידום.
(אם כי, הרבה פעמים קשיי תקשורת לא מתגלים בגיל כ"כ צעיר, גם כשהולכים לרופא ולאבחון וכו')



(אני עובדת בתחום משיק, לא מקצועית בנושא, רק נחשפתי אליו בעבודה)

''לפעמים מגיב לשמו כשרוצים לתת לו משהו שהוא אוהב''
אז לא רק שהוא מזהה את השם שלו, הוא גם בוחר לתעל את תשומת ליבו לפי מה שמתאים לו והוא בוחר. מה הבעיה בזה? ילד חכם!

6 מילים כמדומני זה גם אחלה, במיוחד שהוא נשמע ילד שמשיג את מה שהוא רוצה בלי מילים, ומתעדף משהו אחד על פני השני.
היה לי אח שלא דיבר עד גיל שנתיים, ולא כי הוא לא ידע, אלא העדיף לא להתאמץ.

לעשות ''לא'' טלמשוך בחולצה, שוב מחזק את מה שכתבתי קודם. הילד חכם, ונהנה כנראה מזה שאתם ''רודפים'' אחריו ומנסים ''לאצות אותו''.

לפי הניתוח שלי, הוא נשמע ילד חכם, שידע להסתדר מצויין בחיים.

הוא לא כל כך מתייחס כשמדובר בי אבל לדברים שהוא אוהב כמו שירים או אוכל הוא מגיב יפה. וכן הוא ילד חכם ב"ה

הוא יודע במה להשקיע מאמץ

תמיד טוב להיות במעקב של טיפת חלב או רופא התפתחות, אבל בגדול הילד נשמע מתפתח נהדר

למשוך בחולצה- הכוונה שהוא לוקח את היד שלך ומשתמש בך לתקשורת או שכך הוא מנסה לקרוא לך? חוב לשים לב להבדל הזה אם החשש הוא תקשורת.

מה הכוונה קששר עין? את רואה שוני בין האחים שלו או שפשוט לאחרונה הנושא של תקשורת בכותרות אז את יותר שמה לב? בגיל שנה ו5 חוד' קשר עין לא אמור להיות ארוך מאוד, זה גי שבכללי קשה להחזיק קשב.

 

כדי שאסתובב ואתייחס אליו ואז אני מבינה שהוא מבקש משהו
לגבי התקשורת אני פחדנית מטבעי אז תמיד חוששת

ההתפתחות נשמעת לי תקינה

אני אמא לילד אוטיסט אז אני בערך יודעת לזהות נורות אזהרה לי נשמע על גבול התקין

אם את חוששת הייתי מחכה עוד כמה חודשים לראות איך השפה מתפתחת

אם את חוששת אפשר הפניה להתפתחות הילד

איך הוא עם אחים שלו והסביבה הקרובה?

מראה לכם צעצועים או דברים שעושה?

נהנה בחברת ילדים אחרים?

שווה אולי לחפש יד שניה

הבן שלי כמעט בגיל הזה, הולך פיקס. למה צריך טיולון?

ואז בהצשך יכול לנסוע לבד

אם לא אז בשביל מה

הולך ורץ יותר מהר ממני

רק מאדדד אוהב את העגלה שלו

בעקר בבית

נרדם רק בה ואז מעבירים אותו ללול

מה אתו אומרות

עד חודש לפני גיל 3 וגם היה משתמש בה בבית.
אני הייתי קונה, לא כדאי לקחת לו את העגלה בשביל אח שלו, בלי להביא לו אחרת, אם הוא משתמש ואוהב.

הייתי קונה חדשה

יד 2 או למסירה...
הרי זאת לא עגלה שתצטרכי לשימוש כבד...

לק"י

הבן שלי בן כמה חודשים, ואני משתמשת בטיולון הרגיל בשבילו. לא זה של העגלה המשולבת.

מה ההבדל בין ליסוע בטיולון לבין ליסוע ברכב?

לא משתמשת המון בגיל הזה מאז שאני יותר עם רכב אבל כשצריך אז צריך (טיול, יציאה, חתונה, שבתות משפחה עם הרבה הליכה, סיור, יום סידורים).
בכל מקרה מן הסתם ילדים נוספים ישתמשו בהמשך. אז גם אם זה לא לשימוש יום יומי ויישמר, יעשה בזה שימוש בהמשך. מה שכן, אפשר ממש בכיףףף ללכת על יד 2 בזה. לי יצא אחד ממש מוצלח לפני כמה שנים.

או תלת אופן

אלא רק אם יש רכב ולכל מקום אתם מתניידים איתו

ב"ה אני בטוב שיתפתי פה שב"ה עשיתי את הביופסיה, ושהרופאה אמרה שכמעט 100 אחוז שזה כלום, ושהרדיולוגית שפיענחה את הUS הקודם סתם כתבה כאילו זה ממאיר...

 

וב"ה אתמול שקלתי עוד פעם את החמוד הקטן, אחרי חודש של הנקה אינטנסיבית ומיליון מאמצים על אוכל, שחלקם צלחו, וכמובן שהאבסתי אותו לפני השקילה, והוא עלה לאחוזון 0.7 !!

 

ומיד כשיצאנו הוא עשה מלאאאאאא קקי, אז אמרתי איזה נס שהוא עשה את זה אחרי השקילה ולא לפניה

וזה היה מעולה
אבל השמנתי
והמגבות במקוןה אצלנו לא מספיק גדולות בשביל לעטוף אותי........

תבחרי מגבת קבועה שיש לך בשביל זה.
שהיא ישנה ובטוח לא מוציא סיבים.
אפ את ממש בלחץ לגבי השקית - תשלמי בסופר עוד 10 אגורות לשקית חדשה שלא השתמשו בה.
ודבר נוסף - כשאת נכנסת לתוך המקווה עצמי - הגוף שלך בעצם עובר עוד שטיפה.. אז אפילו אם היה משהו זה בטח ירד.
ותזכרי שבעקרות מיעטו שאינו מקפיד עליו לא חוצץ בכלל, וזה רק סוג של הידור שאנחנו מקפידות שלא יהיה כלום - אז גם אם היו פירורים או סיבים בודדים שלא ירדו כשטבלת - הם מיעוט שאינו מקפיד והטבילה בכל מקרה כשירה

אם את לא מתקשה בטבילה את יכולה להוסיף טבילה נוספת ואז גם אם נדמה לך שיש עליך איזשהו פירור ממגבת הוא יתנקה במי המקווה.

אני תמיד מביא המגבת מהבית מה שיוצא.

רק לא חדשה מאוד.

סתם רציתי להקל עליך אזאמרתי שתקחי מהמקוה

אני אף פעם לא בודקת עם השקית נקייה

יד כשאת יוצא מהמקוה את ממילא המתנגבת שוב באותה מגבת ויכולה תלות

אין שום צורך להקפיד.

רק להרגיע את  עצמך...

מבינה שיש לך קצת OCD.

לא יודעת אם מאובחן או לא אבל באמת באמת שאין שום צורך להקפיד עד כדי כן

אבל אני תמיד חוששת שאולי נדבק משו שלא יורד במים

גם במים לפעמים צפה שערה. בררר

לצערי קורה.

הרעיון שאם מים יכולים להכנס מתחת זה בוודאי לא חציצה

אפילו בשיטה המחמירה שנוהגות בה.

וסיב- בוודאי בוודאי שיכול להכנס מים תחתיו

תחשבי- יש לך שיער על הראש כנראה? למה זה לא חציצה, איך הקרקפת טובלת?

פשוט ברגע שאין קשרים זה מקום שיכולים לבוא בו מים.

והם באמת נכנסים- כשיוצאים מהמקווה הכל רטוב לא רק השיער 'החיצוני'

אולי ההסבר שלי יעזור?

 

תבורכי

אני קוראת כל מילה ונעזרת מאד

תוכלו רק לומר לי
איך אתן מתנהלות עם המגבת כשאתן הולכות למקווה?

אני מכירה את הכלל של מיעוטו שאינו מקפיד
אבל תמיד תוהה לעצמי אם זה רק אני לא מקפידה על זה
ושאר הנשים כן מקפידות, אז בעצם זה לא עוזר שאני לא מקפידה..

אני יוצאת מנקודת הנחה, שמה שנתפס על הגוף ברגע ובקלות, גם יורד במים ברגע שנכנסים למים.
וגם לו יצוייר שהוא לא יורד,
אף אישה בעולם לא מקפידה על זה סתם בשיגרה. לכן ממילא אין סיכוי שזה נחשב לחציצה מאיזשהו כיוון.

דווקא כן מטריד אותי שאחרי שאנה מוכנה והכל הרגליים מתלכלכות מהגרבייך והנעליים... ואני מתםדחת לבקש להשתמש במקלחת (עד לא מזמן עוד היה אסור). אבל הבלנית אמר. לי שאפשר לטבול את הרגליים המדרגה הראשונה של המקווה ואז לרדת. או שאני שוטפת רק רגליים במקלחת

או נראה לי שנשים מקפידות?

כולנו פשוט לוקחות מגבת ומתנגבות ולא חוששות בכלל לסיבים..

אז גם בטבילה זה אותו דבר..

זה גם צריך להיות לכלוך ממש, כדי שיהווה חציצה.
אם את איסטניסטית ומקפידה על חיטוי זה לא גורר שמשהו שהוא מלא בחיידקים יכול ללכלך אותך למקווה כי אין להם ממשות לעניין החציצה

ועוד דבר- פירורים קטנים או סיבים נופלים מהגוף כשנכנסים למים, ואין מה לדאוג להם...

ודבר אחרון- עניין הסרת החציצה צריך להיות משהו נורמלי שקל ופשוט לנשים ליישם (והסבתות של הסבתות שלנו? שבקושי סבון נורמלי היה להם? ובטח לא כבסו מגבת אחרי כל שימוש... עשו מה שהיה מקובל בתקופתם והטבילה היתה כשרה לגמרי)

שברגע שהיא אמרה שהטבילה כשרה, אז זה כשר בלי לדאוג יותר. כמובן בהנחה שההכנות והעיון נעשו תוך השתדלות שיהיה כמו שצריך

יש לי שיער ארוך ונשירה כמעט תמידית
וכל פעם הייתי לחוצה שיש שיערות שנשרו.. וביקשתי מהבלנית לבדוק.
עד שבלנית אחת מהממת אמרה לי שהיא לא מוכנה לבדוק כדי לא להכניס אותי ללחץ, כי בכל מקרה גם אם יש שיערות וסיבים הכל יורד בטבילה הראשונה לפני הברכה. (אשכנזיה)
זהו, מאז נעלם לי לחלוטין הלחץ הזה וזה יותר לא מעסיק אותי, מעבר לעיון הרגיל....

הנשים מקפידות על עניין איזה מגבת לקחת/לכלוך שנדבק למגבת/סיבים שנושרים מהמגבת:

* בחיים בחיים לא חשבתי על איזו מגבת לקחת למקווה מבחינת מה שיכול להדבק/לרדת ממנה. מבחינתי כל מגבת שיש לי בבית מוכשרת לגמרי להיות מגבת למקווה. אם היא היתה משירה סיבים ברמה שהייתה מפריעה לי, כנראה היא כבר הייתה בפח.
אני יכולה לקחת מגבת חדשה, ישנה, כזו שהתייבשה במייבש, או על חבל, שהייתה מקופלת בארון או שחיכתה בסלסלה לקיפול. בפשטות ממש כל מגבת נקייה מהבית.

* בחיים בחיים לא התלבטתי באיזה שקית או תיק לשים את המגבת, כדי שתישאר מספיק נקייה מבחינת חציצה.
מן הסתם לא אקח שקית שקודם היתה בה לחמניה מתפוררת או ביסקוויט מעוך. לא בגלל חציצה אלא בגלל שאני לא מעוניינת להתכסות בפירורים כשאני מתנגבת, זה מגרד ולא נקי. לצורך העניין, גם לשבת או לבריכה, אם אארוז מגבת, אשים בסתם שקית, אבל כזו שאין בה פירורים נראים לעין. לא קשור לחציצה בכלל.

* מחילה, אבל עיסוק אובססיבי בשתי הנקודות הנ"ל, בעיני הוא באמת אובססיבי- מוגזם ולא נצרך. שמחה בשבילך שהתגברת על הרבה מהחששות הנוגעות למקווה, בעיני החשש שאת מתארת לגבי ספק חציצה מדברים בהם המגבת אולי נגעה, הוא מוגזם ולא בריא ובאמת כדאי לעבוד על עצמך לשחרר גם את הנקודה הזו 👍

יש אתר להזמנות אונליין

אז כמה קריטיות ה"פדיחות" שלהם?

היא הצליחה להשיג אותם בסוף, אבל הם אמרו לה לבוא להחליף בחנות עצמה - שנמצאת במרחק שעתיים נסיעה מביתה... גם אני וגם היא ויתרנו בסוף, כי זה היה סכום זניח יחסית...

הביאו משהו שונה ממה שהזמנתי, ופשוט לא היה עם מי לדבר כדי לבצע החלפה...

בסוף 12 והוא אמר שהוא כמעט בטוח שזה בן והיה בן

נראה לי יותר שבוע 12 אבל לא ממש זוכרת

פחות סביר שיצליחו לראות.

זה לא 100%. ואז זה כבר עניין שלך אם את מעדיפה להיות בספק או לא לדעת בכלל

הרופא שעשיתי אצלו אמר שהוא מעדיף לא להגיד בגלל שזה לא מדוייק בשלב הזה.

סקירה. בת. בוודאות

נולדה בת
לא סומכת על שבוע 12.

לא ראו

 

נראה לי הרופא אפילו לא ניסה לבדוק

זה רופא שממש מומחה לסקירות

הוא אמר לי שב12+5 הוא כבר יכול לראות

 

הרגליים חחח
נראה לי היתה שבוע 12+3 משהו כזה

בסקירה כבר אי אפשר היה לפספס
הרופאה שחשבה שהיא מצחיקה ניסתה למתוח אותנו ואמרה שתגלה רק בסוף, ושנינו ראינו את זה מייד והסתכלנו אחד על השני בחיוך של הבנה שאפילו הרופאה ראתה שקלטנו שזה בן ואישרה את העניין 😅

רק בסקירה ראו שזו בת

ובסקירת מערכות אמרו שזו בת...

שבוע לאחר מכן יש לי תור לרופא מעקב הריון אז אולי הוא יעשה לי א״ס וידע את המין

דואגות אם זה בסדר ואולי להעיר..
שהוא לא ישן דואגות למה לא ישן.

שלא עולה במשקל דואגות שיאכל.
ושאוכל רגע אבל שלא יעמיס לו על המערכת...

שיעשה גראפס אבל שלא יפלוט

שיהיה לו חם אבל לא מידי

דייייי מה יהיה?! חח

אני לא צריכה לחפש ולמצוא. יש לי מספיק דאגות בנמצא🙈

גברים לא היו יכולים לחנך ילדים, זו רמת אחריות גבוהה, הערנות לכל פרט אצל הילדים או הבעל, להיות עם יד על הדופק כל הזמן..
זה קשה, אבל זה תפקיד מאוד אחראי וגדול

יותר לכיוון מסוים.....וטוב שכך..

אם עד עכשיו אכלת טוב אז יש לך בגוף מאגרים מספיקים
מקסימום הייתי משתדלת שהמעט שאת כן אוכלת יהיה מזין ולא שטויות. עשיר באנרגיות וחלבונים.

שיהיה בקלות ובבריאות!

באנרגיות ללידה, חוץ מזה כנראה שיש כבר מאגרים ולאכול לפי בתאבון..
להקפיד על שתייה ומנוחה בעיקר..
שתהיה לידה קלה וטובה בע"ה!!🙏 בריאות לך וביידים מלאות!!

לאכול לפי התיאבון זה אומר כמעט לא לאכול...
אבל אשתדל שזה יהיה פחות שטויות.
ושתיה, נכון, חשוב תמיד.
מקפידה על מנוחה, ותוהה אם לידה יכולה להתחיל בכלל כשאני כל הזמן בשכיבה

דרכי דמעות. בדקת את זה?

אלא אם כן יש טיפות עיניים בתוקף בבית (שנפתחו פחות מחודש לפני)

נותנת טיפטת או משחה ישר

לא רציתי לבאס אז לא עניתי בהתחלה... אבל ברוך ה' לא הייתה לו בכלל דלקת עיניים

כשמפסיקה כל פעם יש שפריץ רציני...

?

בלילה את מתיישבת להניק או מניקה בשכיבה?

איך שהתינוקת רוצה

כי אני שמתי לב שבשכיבה גם יש זרימה יותר איטית

.

כמה פעמים
תקופות, בסוף זה עבר

מאמינה שקשור לזרם ולרפלקס שחרור החלב

אולי גם טורטיקוליס. אצלנו היה גם וגם

תנסי להניק אותה בתנוחה שנוחה לה גדי שתינק גם מהצד הזה..
אולי זה לא קשור בכלל לחלב אלא לשרירים אצלה וכו..

שמעתי שאולי גם אוסטאופטיה תעזור אבל לא ניסיתי בעצמי.

מקווה שיעזור...

אם לאחת הגדולות לדעתי כדאי
וכן זמינות של רופא נשים קרוב זו סיבה מספיק טובה לעבןר

אני באנונימי וציינתי עיר.

איפה שהייתי גרה קודם הייתי מרוצה מאד מהקופה!

ואני גם צריכה לחשוב על תור בקרוב...

בכל מקרה, בדיקת דם את יכולה לבקש מרופא משפחה.

ואז חזרתי לקופח הראשונה כי גיליתי שבדברים אחרים מאוד לא נוח לי בקופה החדשה.. למשל - בדיקת דם הייתי צריכה לנסוע לעיר אחרת ב3 אוטובוסים

כללי.

מה לדעתך צריך לבדוק?

את מתכננת גם להעביר את בעלך? את הילדים?
אם כן תבדקי גם לגבי שירותים שהם צריכים, האם יש באזור בדיקות דם? רופא משפחה? רופא ילדים?
טיפולי שיניים אם רלוונטי
האם לרופאת נשים שאת הולכת לעבור בגללה (נניח) יש אולטרסאונד בחדר? אחות מעקב הריון
תוודאי שכל הדברים האלה נגישים לך ונמצאים באותו מקום אולי.
דבר נוסף - עברתי קופת חולים ישר אחרי הלידה, ולוקח זמן עד שזה באמת נכנס לתוקף (יש רק כמה מועדים בשנה שבהם אפשר לעבור קופת חולים) - בזמן הזה ״פספסתי״ זמן שהייתי יכולה לקבוע תורים לפיזיו רצפת אגן וכל מיני דברים שהייתי צריכה אחרי הלידה

מרוצה מאד מהשירותים של כללית בבית שמש. רופאים ורופאות מצויינים ואחיות זמינות. יכולה להמליץ בפרטי על רופאים ספיציפיים

אבל נשמע לי מאוד מוזר שאין תורים פנויים בבית שמש... הקופה שם נחשבת חזקה, ויש שם אפילו מרכז בריאות האישה... לכאורה אמור להיות מגוון של רופאים וזמינות יותר גבוהה ממקומות אחרים.

בכל מקרה- בעיניי יותר חשוב מזמינות של רופא נשים זה זמינות ואיכות של רופא משפחה ורופא ילדים. וחשוב לוודא מה כל קופה נותנת בכל רמת ביטוח.

ובלי קשר- אם עוברים קופה כדאי לוודא מה המשמעויות של זה מבחינת עבר ביטוחי. יודעת למשל שיש דברים של הריון שצריך וותק של שנה לפחות כדי לקבל, ולכן אולי דווקא עכשיו זה תזמון קצת פחות טוב...

לק"י

אבל גם לרופאת נשים שלי לפעמים התורים הם לעוד שלושה חודשים. בשני ההריונות האחרונים ביקשתי הפניה לספירת דם ואול' גיל ההריון מרופאת המשפחה. והגעתי לרופאת נשים אחר כך. למרות שעוד 4 חודשים באמת מוגזם, כי צריך הפניות לעוד בדיקות, תלוי איזה את עושה.

אבל אחרי שהייתי אצלה היא שלחה אותי לקבוע מראש כמה תורים קדימה אצל המזכירות במרפאה. ואז התורים במרווחים נורמלים.
אולי גם אצליכם זה אפשרי?

בשעה טובה!