פורום הריון ולידה (עמוד 1087)

צריך לשאול את האחות.
בהריון הראשון שלי קניתי בבית מרקחת וישר הלכתי להתחסן.
בהריון השני היה לאחות ורק שילמתי במזכירות

הלכתי לאחות, היא הביאה לי אישור לבית מרקחת, קניתי וחזרתי לאחות.
במאוחדת בירושלים.

תבררי איך זה אצלכם.

קניתי בבית מרקחת, זה נשאר שם במקרר, הבאתי לאחות את הקבלה, היא הלכה להביא את זה.

בקיצור, מארבע תגובות פה בשרשור אפשר להבין שבכל מקום נוהל אחר לגמרי אז כדאי פשוט לברר.

אבל גם מי שכן, לא נראה לי תיקח אחריות לעשות את זה בפורום.
עוד כמה זמן התוצאות?
מה שכן, mri בדיקה סופר רגישה (שמושפעת ממחזור של האישה ועוד מכל מיני דברים) ולפעמים יכולה להראות דברים שלא באמת קיימים.

ורגישות שלהם. כך שגם אם עשית בעבר וזה משהו כביכול חדש לא מחייב שזה משהו חדש. בפענוח הם אמורים לבדוק הכל.. בהצלחה ובשורות טובות

דברים מחשידים והרבה פעמים בביופסיה מתברר שזה שום דבר

בעיקר הנקה
אולי פריכיות אורז? אורז מבושל בהרבה מים?

הוא עם דלקת אוזניים והיום התחלנו אנטיביוטיקה,נקווה שישתפר בע"ה..
תודה רבה!
אין על העצות שלך!

הנקה זה מושלם בכזה מצב.

מיץ תפוזים סחוט, מיץ תפוחים טבעי.
לא בטוחה שזה מתאים לבחילות. אבל לנוזלים לגוף זה בטח מתאים.

שבוע מבורך!

בדרך כלל מגביר אותן ועושה רע

רק יכול להחמיר את המצב.
תפוחים טוב

אורז זה מצוין, תפוח.. אם הוא יונק כרגיל לא הייתי דואגת..
תרגישו טוב!!

גם בכללי הוא לא אוכל ככ, אז אני קצת דואגת, אבל בע"ה יעבור 🙏

אני רואה שזה עוזר להתאושש גם כשלא מיובשים, ורוב הפעמים מפסיק את הלופ של ההקאות/שלשולים.
ואני לא יודעת אם יש פרוביוטיקה לגיל שלו, אבל גם ממש עוזר.

אבל מן הסתם יש דברים אחרים בסגנון שכן אפשר לפני.

מוטיבציה של תמיכה אחת בשנייה נראלי..

אני לא יודעת אם אפשר לכתוב פה את השם, אז אשלח לך בפרטי.

 

אני לא מכירה אותה באופן אישי, ואין לי שום אינטרס להמליץ עליה, אבל אני ממש התחברתי לשיטה שלה, אז אני בהחלט ממליצה

שלחתי לך

על משהו שאין לך אחוזים ממנו..

קוראים לה מעיין דיין. היא תזונאית, ואני ממש מתחברת לשיטה שלה, כי היא בעיקר מסבירה איך אפשר לשלב את כל המאכלים שאוהבים, ועדיין לרדת יפה במשקל. אני עשיתי אצלה תכנית קצרה וירדתי ממש.

 

אני לא מצאתי קישור ישיר לקבוצה בוואטסאפ, אבל אם נרשמים לאחד מהדברים החינמיים שלה (הדרכות / מדריכים / וכו') מקבלים בסוף אפשרות להכנס.

 

הדבר האחרון שהיא שלחה זה מדריך ליום העצמאות עם כמה מתכונים נחמדים. אז אני שולחת את זה פה, למי שזה מעניין אותה (אח"כ מקבלים ממנה למייל כל מיני תכנים, חלק זה פרסומות, אבל גם הרבה תוכן ומידע)

מתנה ליום העצמאות

 

אגב, למי שיש, יש לה גם קבוצה בפייסבוק שהיא מעלה לשם סרטונים ועושה כל מיני אתגרים (וגם מסבירה מה עומד מאחורי כל משימה באתגר) ואינסטגרם שהיא מעלה גם לשם המון תכנים מעניינים ומתכונים

תתפללי
תתבודדי על זה
תפרסי את כל הצדדים
קודם להודות על כל הדברים הטובים שיש בחייכם

קצת מזדהה איתך, אז אין לי עצות...

לעשות שינויים צריך לקחת בחשבון:

1. את היתרונות והחסרונות של המצב הקיים, את היתרונות והחסרונות של מצב לאחר השינוי ולחשב עלות תועלת.

2. לבצע כל פעם שינוי אחד ולא כמה ביחד, כדי לבחון את טיב השינוי.

3. שינויים יכולים להיות הצלחה גדולה (או קטנה) ויכולים להיות כישלון, צריך לקחת בחשבון כוחות להתמודד עם כישלון אפשרי.

4. לא צריך להמנע מלעשות שינוי בגלל פחד מכישלון, לפעמים עדיף לעשות ולהכשל מאשר לא לנסות.

5. שינוי עוזר ללמוד את יכולת ההתגמשות, תכונה שעוזרת באופן כללי לאיכות החיים.

ולפותחת אני מציעה לתת דגש אפילו גדול יותר על סעיף 4 של התגובה שמעליי כי נשמע שאת גם ככה מפעילה הרבה היסוסים רציונליים שמאד מעכבים וחונקים אותך, אז עוד חישובים עלולים לרפות את ידיייך אם לא יתלוו למנטרה שלפיה אם זה אך ורק מפחיד להיכשל אז אין סיבה אמיתית להימנע.

היא מכירה הרבה מעל הארץ
יש לה מענה במייל
תבקשי ממנה המלצות

בהצלחה!

מגיעים הביתה,
משחקים קצת ביחד וקצת לבד.
נשנוש- פרי/במבה/פתי בר. לפעמים מגיע ממש רעב אז כבר אוכל משהו יותר כבד.
אחרי שעת משחק, סיפור, בלאגן בבית, —> או גינה(שזו העדיפות בעקרון)
ארוחת ערב בערך ב18-18:30) שלפעמים מכינה ולפעמים יש במקרר (משתדלת שיאכל כמה לעמים בשבוע בערב בשרי ולא חלבי קליל)
ואז מקלחת
סיפור
ולישון

מגיעים הביתה
לפעמים אוכלים פרי או משהו קטן אחר, לא תמיד
זמן של משחק, סיפור, לשמוע מה היה בגן... לפעמים אני בינתיים מטפלת בכביסות...
בחמש וחצי מתחילים ארוחות ערב (משהו קליל, חביתות, טוסטים, סלט..)
סביב שש מקלחות
ומיד למיטה, סיפור, ק"ש ולישון סביב שש וחצי - שבע.

ואז באיזה שעה הם קמים לך? בני כמה?

גיל שנתיים עד חמש וחצי.
לנו זה טוב הקימה המוקדמת הזאת בשגרה, כשקמים יותר מאוחר לא מספיקים להתארגן בנחת...
באמת בחופשים וכאלה הכל יותר מאוחר.

יצירה
פרי או בייגלה
משחק
מקלחת
ארוחת ערב
סיפור
משחק במיטה


זה כמובן באופן תיאורטי בלבד😌

אז אם יש אוכל זמין (שאריות מארוחת צהריים שלי) הם יושבים ואוכלים. אם לא- פרי.

בימים האחרונים יוצאים לגינה, אבל בד"כ מוציאים משחק או מזמינים חברה וזה תעסוקה בפני עצמה.

סביב 5 וחצי -ארוחת ערב (שוב, מבושל. ואם לא אז פיתה עם חביתה או פרי, בהתאמה לצהריים)

מקלחות (אני נעזרת בבעלי, עובדים בשיטת הסרט נע...)

במיטות בסביבות 7 או קצת אחרי.

בין לבין כל הסיפורים מהגן, קצת מריבות, סידור של הבית, כלים, כביסות...

אם רעבים אז אוכלים פרי אבל ארוחת ערב בחמש וחצי והם אוכלים מאוחר במסגרות אז בדכ לא רעבים
משחקים
ארוחת ערב
בדכ אזור שש ורבע- שש ועשרים מקלחות לשניהם, רבע לשבע כבר שניהם מאורגנים ואני מיניקה את הקטן ואז אזור שבע שניהם במיטות, בעלי עם הקטן כשהוא נמצא ואני משכיבה את הגדולה
באופן אידאלי שבע וחצי סיימנו השכבות

בדרכ כשמגיעים מביאה הפתעה- חמצוץ, שלוק, חטיף או פרי.
משחקים או עושים יצירות.
רבע לשש, שש הם מסדרים את הסלון.
אוכלים עם סיפור עד 6 וחצי
מקלחות (לפעמים מקלחות לפני האוכל, אם הם בשלב עייפות או מריבות וכו׳)
ואז יש להם זמן חדר -7 עד 7 וחצי. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים אבל רק בחדר. לפעמים מגבילה אותם בספר או משחק שקל לאסוף.
7 וחצי השכבה
תוך 5 דק יש פה דממה
תודה לה'!

אבל זה כבר כמה שנים דיי ככה אצלנו..

מגיעים מהגן בארבע
לרוב יהיה איזה נשנוש- לפעמים ממש אוכל, לפעמים פרי/ירק/בסקוויטים.. כי הוא חוזר רעבבב, וקצת נמרחים כזה מתאפסין עד ארבע וחצי בערך..

אח''כ זמן משחקים, גן שעשועים/משחקיה/ספריה/אופניים/חברים....
לקראת שש מתארגנים לארוחת ערב, כשעד שש וחצי הוא יושב לאכול
ואז מקלחת/להחליף בגדים
ואיפשהו בין שבע לשמונה הוא הולך לישון.

מגיעות הביתה

אם יש לי כח לפעמים יוצאות החוצה

לפעמים לא ואז היא משחקת בבית, סיפורים קצת וכו'

בחמש וחצי- רבע לשש ארוחת ערב

6 והלאה מקלחת והתארגנות

אם אחר כך נשאר זמן אז לפעמים עוד סיפור או משחק קטן

ואז בסביבות רבע לשבע- שבע הולכת לישון

 

היא מקבלת בסוף היום במעון פרי\ כריך וכו' אז היא לא חוזרת רעבה.

חוזרים הביתה, אוכלים משהו קליל, פרי, שלוק, לפעמים מכינים לה מראש שקית עם קצת בייגלה / במבה / משהו כזה.
זמן משחק- או בבית או בגינה, לפעמים אצל השכנים.
ארוחת ערב
מקלחת
לילה טוב

לא תמיד היא מקבלת משהו לאכול, לרוב בגינה היא תחפש בתיק, בבית לא תמיד מבקשת. אם היא מבקשת אני מביאה לה משהו.

עד שש בערך
שאז ארוחה כולם יחד.

אם רעבים אז מקדימה את הארוחת ערב.
(אם הם יאכלו משהו קטן, הם לא יאכלו כלום לארוחת ערב)

ואז מקלחות
במקלחת הם יכולים להיות שעות.

מגיעים הביתה
אמא שפוכה
מנסה לנוח קצת, ולהניק.
לאכול משהו, בדרך כלל הקטנה מצטרפת לארוחה.
ואז זמן מת כזה של משחקים, סיפורים, כל פעם משהו אחר.
לאחרונה הצטרף ללוז מקלחות כבר בחמש ובדיקות כינין קפדניות...
ואז ארוחת ערב
צחצוח שיניים
ולישון...
לוקח להם הרבה זמן להירדם, נרדמים אחרי תשע...

בעיקרון מקבלים בצהרון פרי אז לפי הרעב שלהם... לפעמים יש קצת פירות ולפעמים ארוחת ערב ב6....

ומה שאת מצליחה לאכול קצת קצת

בגדול לא נורא גם אם קצת ירד החלב לכמה ימים. אבל אם היא לא רגועה תנסי להוסיף לה
אפשר מוצקים גם

לפי מה שהבנתי באופן ממושך וכהרגל קבוע זה לא בריא

הוא לא יעשה? אחד הילדים שלי גם היה מתאפק. היה עושה בבוקר ומחזיק עד הערב
היינו בהתחלה לוקחים אותו באופן יזום לשירותים פעם בבוקר, פעם בצהריים פעם בערב

הוא לא ניגש מיוזמתו כל היום?

מומחה לעניינים האלה. תפני עליי בפרטי ואתן לך מספר

מצאתי את האתר שלו, ויש שם מספר

@חרותיק האלופה

הביוץ בשביל תמיכה זה לא מונע מחזור

תלוי מה את לוקחת ובאיזה מינון. באותו אופן בו דוחים מחזור עם פרימולוט למשל. זה יכול להימשך ככה שבוע, אולי יותר.
אבל הרופא אמור להדריך אותך מתי להפסיק.

200 מג פעמיים ביום
הרופא אמר לעשות בדיקת הריון 12 ימים מהביוץ
אבל בגלל כל מיני אכזבות שעברתי לאחרונה חשבתי אולי לא להיבדק ולחכות לראות אם מגיע המחזור
אבל לפי מה שאת אומרת אי אפשר להסתמך על זה וכנראה אין ברירה אלא להיבדק..

כמובן שזה לא עובד אצל כולן כמו שעון יש כאלה שהיו להן דימומים בלקיחה של הרבה זמן (ככה קראתי)
אמי הייתי לוקחת דופסטון. יומיים אחרי שהייתי מסיימת לקחת הוסת היתה מגיע.ה.

היא בת 5.

אולי יצירה של כלי נגינה? איזה ואיך?

שיהיה בהצלחה לבנות שלי 😅
אולי איזה פעילות עם נייר? תלמדי אותה קיפול נייר פשוט - למשל אוניה והיא תלמד אותן? זה שייך בגיל הזה?

נקנקיה 🤭
נשימה. אפשר לעשות דגם כזה של ריאות. 🤭

אבל נראה לי שחיבור נקודות לא לוקח 10 דקות.

אבל זה רעיון טוב. אציע לה.

אשמח לעוד רעיונות.

אולי פעילות עם ניירות? יש מלא קשקושים

כולן הולכות לישון??

כשהיא תהיה מתבגרת זו תהיה אחלה פעילות

יש להם
הם יכולים לישון כמה שהם רק רוצים

כשהם כבר ילדים גדולים מדי בשביל שזה יהיה רלוונטי🤪

נצנצים - להדביק נצנצים על תמונה (אולי תמונה של נמר?)
נקודות- לשחק קו נקודה, מכירה?

תחרות ריצה

דף צביעה של ניקי
הכנתכתרים של נסיכה

הניחושים
מנסה עוד לחשוב

המשימות של הגננות יכולות להיות מאתגרות🙈

ילדים ממש אוהבים את זה

מעיסת כדורי שוקולד?

אם כי דורש השקעה

אבל לא עולה לי רעיון לפעילות

במדבקות יהלומים / פנינים (הילדים שלי עשו כאלה יצירות בגן פעם...)

נרונים - צובעים אותם בצבע
נחושת, - מקשטים עם
נצנצים - ועליהם מדביקים
נוצות - ומסביב לכל מדביקים
נקניק מפלסטלינה. אפשר כצ'ופר לחלק גם
נשיקות

יש הרבה ניסויים מדעיים חמודים שלא דורשים הרבה ציוד
(אם נשמע לך אשמח גם לחפש)

ניקיון - הגננות יאהבו

ניק - כל הילדים פותחים ניק בערוץ

תקני מדבקות יפות ופנקס פתקים יפים
כל ילדה מקבלת פתק וכמה מדבקות וכותבת משהו טוב לילה אחרת (אפשר גם לוותר ושיציירו על דפים שלהם(
ואז הן נותנות אחת לשניה בתוספת סוכריה.

להדפיס כמספר הבנות את הברכה
הבנות גוזרות
מדביקות על בריסטול
מקשטות במדבקות רגילות, מדבקות יהלומים
צובעות
אפשר להוסיף שקית סנדביץ ובתוכה כל בת תקבל שני נרונים

יש כאן רעיונות ממש יצירתיים

עכשיו נשאר רק להקריא לה ושתבחר...

(וכמובן לקנות חומרים. מקווה שיהיה פתוח מחר)

בסוף היא בחרה לעשות על נתינה- וכל ילדה ציירנ ציור לחברה ונתנה לה אותו בתוספת נשיקה.

אין עליכן!!

לא הקפיצות בעדינות זה מאוד מסוכן אם חלילה תיפלי או שילד יפול עליך. ואם זה לא טרמפולינה ביתית כמובן שאין ביטוח ואסור לך לעלות

אסור מבחינת אם יקפצו עליי
ולא מבחינת הקפיצות שלי?

טרמפולינה היא מתקן שמותאם לקפיצות ולנפילות
לא ככ מתאים לקפוץ וליפול באופן יזום בהריון הרי..
את לא יודעת אם תפלי, איך תפלי, ומה ההשלכות
אז לא מומלץ בעיניי בכלל

האמת שזה מתקן קצת מסוכן באופן כללי לדעתי..

.

זה ממש פוגע ברצפת האגן

מקפיצה אותו בתקווה שמישהו תספיק לכתוב משהו לפני שבת. מקווה להספיק גם בעצמי...

( שנה שעברה הבאתי כאן פירוש של האור החיים שמתאים ליום העצמאות, אני מביאה אותו שוב, כי בגלל ה"איסרו חג" ליום העצמאות שחגגנו אתמול לא הספקתי ללמוד פרושים נוספים,אבל הפירוש מחבר אותנו באמת ל"איסרו חג " של אתמול, כל הארועים שמתרחשים כאן בחודשים האחרונים הם על הקומה הנוספת של מדינתנו שהאור החיים מדבר עליה)  

על הפסוק
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:
וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה’:
וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם"
מפרש האור החיים שיש כאן 3 מצוות-
א.עליה לארץ.
ב.נטיעת עץ מאכל להשביח את הארץ.
ג.ערלה.

ובהמשך כותב דברים שממש מתאימים ליום העצמאות.

שהכוונה בביאה לארץ ישראל לא צריכה להיות להנאת החושים הגשמיים אלא לחיבוב וחשק קדושת הארץ שה' בחר בה ובה בית המקדש.
{אולי לכן הארץ מצמיחה פירות אחרי שעם ישראל החל לעלות ולא לפני? כדי שהעליה לארץ תהיה "לשמה "?}

וממשיל עץ מאכל לבן תורה.
שתכלית הביאה לארץ היא כדי לבנות את הקומה הרוחנית של עם ישראל.

ומשווה בין התפתחות ילד לשנות הארחה.
3 שנים ערלה. בלי תורה.
השנה הרביעית -קודש הילולים.מתחילים ללמדו.
בשנה החמישית - כבר מותרים הפירות באכילה. לילד כבר יש תורה.בן 5 למקרא.

וכך זה גם בבניין האומה הישראלית.
בהתחלה השקיעו בבנין המדינה בבחינה הגשמית. וצריך לזכור לא להסתפק בקומה הגשמית,אלא לשאוף לתכלית-ולבנות את הקומה הרוחנית.

הפירוש-
ג' מצות נאמרו כאן. א' ביאת הארץ על דרך אומרם (כתובות קי ב) הכל מעלין לארץ ישראל וכו'. ב' לנטוע כל עץ מאכל לשבח הארץ. ג' לנהוג שני ערלה:

עוד ירמוז באומרו וכי תבאו אל הארץ שלא תהיה הכוונה לתיאבון המורגשות אלא תהיה כוונת הביאה אל הארץ לחיבוב ולחשק הארץ הקדושה אשר בחר ה' בה הר ה' שמה, ואמר כי אין כוונת דיבור זה להחליט המניעה מהשתדל בישוב הארץ אלא ונטעתם וגו', הא למדת שמה שהתנה במאמר אל הארץ הוא בבחינת תכלית המחשבה שתהיה למעלת הארץ במושכלות לא להנאת הגוף ואולי שרומז באומרו עץ מאכל על בני תורה שגם הם נקראו נטעים, כמו שאמר ר' יוסי (שבת קיח ב) ה' בעילות בעלתי וה' נטיעות נטעתי, ונקראים גם כן עץ דכתיב (ישעי' ס"ה) כימי העץ ימי עמי, וכמו כן דרשו בזוהר (ח"ג רב) בפסוק לא תשחית את עצה שמדבר באדם בן תורה, ויצו ה' שתהיה עיקר הכנסת הארץ לנטוע בה עץ מאכל שהם בני תורה כי אוירה של ארץ ישראל מחכים ומטהר הנפש (ב"ב קנח ב), ונקרא בן תורה עץ מאכל כי ממנו מזון לנפש. וצא ולמד ממעשה של ר' עקיבא (מס' כלה רבתי פ"ב) שלמד תורה לאותו תינוק שהיה אביו מת ונתון בצרה גדולה ומיום שפתח פיו בדברי תורה נהנה אביו בעולם העליון:

ואמר ג' שנים יהיה לכם ערלים, פירוש אטומים שלא יצא מהם צפצוף תורה שהוא פרי מאכל (תנחומא קדושים יד) שעד שלש שנים אין התינוק יכול לדבר, ובשנה הרביעית שהתחיל לדבר ילמדו לומר תורה צוה לנו, שמע ישראל, וזה יקרא קודש הילולים, ובשנה החמישית תאכלו את פריו כמאמרם ז"ל (אבות פ"ה) בן ה' שנים למקרא, ויתחיל להיות עץ מאכל. וסמך הכתוב לזה מצות לא תאכלו על הדם, רמז הכתוב שלא יהיה סיפוקו במאכלו על סיבת הדם שהוא גשם האדם ותכונתו אלא לתכלית המושכל הרמוז בעץ מאכל.על הפסוק
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:
וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה’:
וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם"
מפרש האור החיים שיש כאן 3 מצוות-
א.עליה לארץ.
ב.נטיעת עץ מאכל להשביח את הארץ.
ג.ערלה.

ובהמשך כותב דברים שממש מתאימים ליום העצמאות.

שהכוונה בביאה לארץ ישראל לא צריכה להיות להנאת החושים הגשמיים אלא לחיבוב וחשק קדושת הארץ שה' בחר בה ובה בית המקדש.
{אולי לכן הארץ מצמיחה פירות אחרי שעם ישראל החל לעלות ולא לפני? כדי שהעליה לארץ תהיה "לשמה "?}

וממשיל עץ מאכל לבן תורה.
שתכלית הביאה לארץ היא כדי לבנות את הקומה הרוחנית של עם ישראל.

ומשווה בין התפתחות ילד לשנות הארחה.
3 שנים ערלה. בלי תורה.
השנה הרביעית -קודש הילולים.מתחילים ללמדו.
בשנה החמישית - כבר מותרים הפירות באכילה. לילד כבר יש תורה.בן 5 למקרא.

וכך זה גם בבניין האומה הישראלית.
בהתחלה השקיעו בבנין המדינה בבחינה הגשמית. וצריך לזכור לא להסתפק בקומה הגשמית,אלא לשאוף לתכלית-ולבנות את הקומה הרוחנית.

הפירוש-
ג' מצות נאמרו כאן. א' ביאת הארץ על דרך אומרם (כתובות קי ב) הכל מעלין לארץ ישראל וכו'.

ב' לנטוע כל עץ מאכל לשבח הארץ.

ג' לנהוג שני ערלה:

עוד ירמוז באומרו וכי תבאו אל הארץ שלא תהיה הכוונה לתיאבון המורגשות אלא תהיה כוונת הביאה אל הארץ לחיבוב ולחשק הארץ הקדושה אשר בחר ה' בה הר ה' שמה, ואמר כי אין כוונת דיבור זה להחליט המניעה מהשתדל בישוב הארץ אלא ונטעתם וגו', הא למדת שמה שהתנה במאמר אל הארץ הוא בבחינת תכלית המחשבה שתהיה למעלת הארץ במושכלות לא להנאת הגוף ואולי שרומז באומרו עץ מאכל על בני תורה שגם הם נקראו נטעים, כמו שאמר ר' יוסי (שבת קיח ב) ה' בעילות בעלתי וה' נטיעות נטעתי, ונקראים גם כן עץ דכתיב (ישעי' ס"ה) כימי העץ ימי עמי, וכמו כן דרשו בזוהר (ח"ג רב) בפסוק לא תשחית את עצה שמדבר באדם בן תורה, ויצו ה' שתהיה עיקר הכנסת הארץ לנטוע בה עץ מאכל שהם בני תורה כי אוירה של ארץ ישראל מחכים ומטהר הנפש (ב"ב קנח ב), ונקרא בן תורה עץ מאכל כי ממנו מזון לנפש. וצא ולמד ממעשה של ר' עקיבא (מס' כלה רבתי פ"ב) שלמד תורה לאותו תינוק שהיה אביו מת ונתון בצרה גדולה ומיום שפתח פיו בדברי תורה נהנה אביו בעולם העליון:

ואמר ג' שנים יהיה לכם ערלים, פירוש אטומים שלא יצא מהם צפצוף תורה שהוא פרי מאכל (תנחומא קדושים יד) שעד שלש שנים אין התינוק יכול לדבר, ובשנה הרביעית שהתחיל לדבר ילמדו לומר תורה צוה לנו, שמע ישראל, וזה יקרא קודש הילולים, ובשנה החמישית תאכלו את פריו כמאמרם ז"ל (אבות פ"ה) בן ה' שנים למקרא, ויתחיל להיות עץ מאכל. וסמך הכתוב לזה מצות לא תאכלו על הדם, רמז הכתוב שלא יהיה סיפוקו במאכלו על סיבת הדם שהוא גשם האדם ותכונתו אלא לתכלית המושכל הרמוז בעץ מאכל.

בין המצוות לילד!!

יישר כח גדול!

חשבתי עלייך השבוע בהקשר של הקומות האלה.

שאנו נמצאים בדור גדול, ויש בו דברים לא פשוטים,המעבר בין קומה לקומה לא פשוט, וזה לא תמיד קל וכיף, ומה שכתבת השבוע בהקשר של שוני בדעות בין בני זוג, זה גם תוצאה של כל האור והצל שמשמשים בעירבוביה וזה ממש לא קל ליחיד, אשרייך שאת עומדת בזה ( בית שמאי ובית הלל התחתנו אלה עם אלה) ובעז"ה בתפילה שנזכה במהרה ש.הכל יתבהר ויראה בברור האור הגדול.

המילים שלך כל כך חשובות לי.

 

יש פה מעין חיבור של שלושת הדברים של ישראל - עם ישראל (התיאור של התפתחות הילד), ארץ ישראל (התיאור של התפתחות הארץ) ותורת ישראל (הפירוש עצמו, על פי מה שכתוב בתורה).
בהחלט מיוחד!

נקודה קטנה מתוך השיעור של הרב ראובן ששון על הפרשה (בשיעור יש לו מהלך הרבה יותר רחב מזה על מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', אבל אני לא אספיק לסכם הכל, אז משתפת לפחות בנקודה אחת שהיתה לי משמעותית).

מצוות 'בצדק תשפוט עמיתך' מלמדת אותנו שאנחנו צריכים לדון את השני לכף זכות. אם יש לנו אפשרות לפרש את אותו מעשה לחיוב או לשלילה - אנחנו צריכים לבחור לפרש לצד החיובי.
זה מתחבר גם לפרשות הקודמות, בהן למדנו על המצורע וטהרתו. למה בענייני צרעת צריך ללכת דווקא לכהן, ולא לתלמיד חכם? כי הכהן הוא צאצא של אהרון הכהן, הכהן הוא אדם של קירוב, של ראיית הטוב. וממנו אפשר ללמוד על התקנה מחטא לשון הרע.
כי כדי לא להגיד לשון הרע, העניין הוא לא לעצור את הדיבור לפני שהוא יוצא. זה גם חשוב. אבל אם באמת רוצים לתקן עוד יותר - אז התיקון הוא לראות טוב. "מי האיש החפץ חיים? אוהב ימים *לראות טוב*". עוד לפני שמגיעים ל"נצור לשונך מרע", קודם כל צריך לראות טוב.
וזה מתבטא ממש בפרשת המצורע, שכמעט בכולה הוא לא נקרא 'מצורע' אלא 'האיש המיטָּהר'. לא רואים את השלילה שבו, אלא את זה שהוא בתהליך של תיקון, של היטהרות.
וכשנמצאים במציאות בה שופטים אחד את השני לצדק, רואים את הטוב אחד בשני, נותנים אמון אחד בשני שכולנו מתכוונים לטוב, זה עצמו מייצר טוב. זה יותר סביבה של אמון ורצון אמיתי להיטיב.

לי זה מתחבר גם לזה שהרבה פעמים זה עוזר לי ולילדים, שכשהם עושים דברים שמכעיסים אותי, אני מתייחסת לזה בתור 'היצר הרע הצליח להיכנס אלינו הביתה', או 'היצר הרע קצת התגבר עליך, זה לא באמת מתאים לך להתנהג ככה' (לא בכל מצב זה מתאים, אבל יש מצבים שזה ממש עוזר).
זה לא ממש 'לדון לכף זכות' במובן הפשוט, כי הם כן עשו משהו לא טוב. אבל זה אמון בטוב שבהם, בזה שבאמת הם טובים ולא רוצים לעשות משהו רע, והיצר הרע הוא חיצוני להם רק שלפעמים הוא כן משפיע (כמו שגם עלי הוא לפעמים מתגבר).
ואני חושבת שזה באמת מייצר אווירה יותר נכונה וחיובית בין כולם.

אמנם כבר מוצאי שבת, אבל רציתי להמשיך עוד מהשיעור של הרב ראובן ששון, שמתחבר גם למה שקורה איתנו בדור הזה בכלל, וגם בתקופה הזו בפרט (התחלתי לכתוב ביום שישי ולא סיימתי, אז משלימה עכשיו…).

במצוות ואהבת לרעך כמוך יש כמה הסברים על פי הפרשנים השונים, והרב ראובן ששון מסביר שאפשר גם להתייחס אליהם בתור כמה דרגות בקיום המצווה.

ההסבר הראשון הוא 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'.
ההסבר הזה לא מבטא מצב פנימי של אהבה לחבר, אלא הנחיה מעשית איך לפעול. מה שאני לא רוצה שיעשו לי - אני לא עושה לאחרים.
זה מאוד חשוב להתחיל מהדרגה הזו. גם אם אנחנו עדיין לא בדרגה גבוהה שאנחנו באמת מרגישים שאכפת לנו מהאחר ממש כמו שאכפת לנו על עצמנו, עדיין אנחנו יכולים לקיים את המצווה על ידי כך שנדמיין את עצמנו במקום של האחר, ונדאג לא לעשות לאחר מה שלא היינו רוצים שיעשו לנו.

הדרגה הבאה, או ההסבר השני (נראה לי של הרמב"ן, אבל לא בטוחה), זה להבין את הפסוק כך - "ואהבת *ל*רעך כמוך" - לא כתוב 'את רעך' אלא 'לרעך', והכוונה שאנחנו צריכים לאהוב את מה ששייך לאחר - הממון והחפצים שלו, כמו שאנחנו אוהבים את הדברים שלנו.
ההסבר הזה הוא כבר לא רק הנחיה מעשית, אלא גם מתייחס לרגשות שלנו, אבל זה עדיין לא עד הסוף. זה רק על הרכוש, הדברים ששייכים לנו.
(מקווה שהסברתי מדוייק, הייתי קצת פחות מרוכזת בחלק הזה).

הדרגה הגבוהה ביותר היא דעת הרמב"ם, שעל פי דעתו המצווה היא שנאהב את החבר ממש כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו.

ועל ההסבר הזה הרב ראובן ששון הרחיב עוד, מתוך חיבור לדורנו.
הדרגה הזו של אהבת הרע ממש כמו שהאדם אוהב את עצמו, יכולה להתקיים מתוך כך שהאדם ירגיש ויפנים את זה שעם ישראל הוא כמו גוף אחד גדול, וכל אחד מאיתנו הוא תא בגוף הזה. כשאנחנו מבינים שאנחנו לא עומדים בפני עצמנו, ואנחנו והאחר כולנו ישות אחת של עם ישראל, אז אין מקום לכעס, לקנאה, לשנאה או לתחרות. אנחנו רוצים בטובתו של האחר בדיוק כמו שאנחנו רוצים בטובתנו, ממש כמו גוף אחד.

ההרגשה הזו של עמ"י כגוף אחד, זה משהו שהיה חסר לנו בשנות הגלות.
כתוב "ומי כעמך ישראל גוי אחד *בארץ*". רק בארץ אנחנו באמת יכולים להיות גוי אחד.
בגלות הגוף של עמ"י מת. למוות יש שני ביטויים - עזיבת הנשמה, והתפוררות הגוף. וזה מה שקרה לעמ"י. השכינה - נשמת ישראל, גלתה. ועמ"י התפורר בכך שהתפזר בכל הגלויות.
וזה מה שמתואר בחזון העצמות היבשות ביחזקאל - "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ".
ועכשיו אנחנו בשלב שבו הגוף נבנה בחזרה. עמ"י מתאחד שוב בארץ ישראל, כמו שהקב"ה הבטיח באותה נבואה - "הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל".
אבל האיחוד הזה לא מסתיים רק בזה שנגור ביחד. עמ"י צריך להתאחד לגוף אחד, שיש בו הרמוניה בין כל החלקים שמרכיבים אותו.
ואחרי כל השנים שהיינו מפוררים בגלות, זה תהליך לא פשוט שאנחנו צריכים לעבור. ועכשיו אנחנו חווים באופן חזק מאוד את האתגרים שהוא כולל.
אבל זה חלק מתהליך הגאולה. ודווקא זה שהווליום של המחלוקות עולה, זה אומר שאנחנו יותר עמוק בתוך התהליך. זה לא שהתרחקנו יותר, אלא שהמחלוקות והמתחים שעד עכשיו היו קיימים מתחת לפני השטח, עולם עכשיו לקדמת הבמה, כדי שנתמודד איתם.
והסוף של התהליך הזה יהיה 'גוי אחד בארץ', בסוף כולנו נתאחד באמת, ונרגיש באמת כמו תאים בגוף הגדול של עמ"י. גם אם עכשיו זה עוד נראה רחוק…




וזה מתחבר לי לעוד מחשבה שהיתה לי לאחרונה -
כשאני מתפללת, אני משתדלת להתכוון בברכת 'השיבה שופטינו' על תיקון מערכת המשפט, שזה עוד שלב בגאולת ישראל, ואני מקווה ומאמינה שהשינוי שהממשלה מנסה לעשות עכשיו במערכת המשפט זה שלב בתוך התהליך הגדול יותר של גאולת ישראל (אני יודעת שגם אחרי הרפורמה המשפטית, זה עווד לא יהיה עדיין 'שופטינו כבראשונה', אבל זה תהליך, ואני חושבת שמה שקורה פה זה כן חלק מהתהליך הזה).
ולאחרונה חשבתי, שאולי בהמשך הברכה "והסר ממנו יגון ואנחה", אפשר להתכוון להתפלל על כל מי שהתיקון הזה עכשיו כל כך כואב לו, על הצד השני שנלחם נגד, בכל האמצעים העומדים לרשותו, מתוך פחד גדול ממה שהשינוי הזה יביא למדינה. עם כל כמה שאני כועסת על ההתנהלות שלהם, הם עדיין חלק מעמ"י שאנחנו מצווים לאהוב. וגם בנושא הזה שאני לגמרי חולקת עליהם, אני יכולה להתפלל שה' יסיר מהם יגון ואנחה, שהם יוכלו לקבל את השינוי הזה ולהבין את הטוב שהוא מביא בסופו של דבר לכולנו…

מתוק כ"כ לקרוא את מה שכתבת.
שְנזכה במהרה!

היה לי בתור רווקה לפני מחזור אבלכאבים. לא נפיחות. ארז לא ידעתי אם גם זו תופעה...
תודה!

לפני מחזור, יכול להיות גם שבוע לפני
כאילו החזה מתמלא במשהו
ואחרי כמה רגעים זה עובר..
כנראה תופעת קדם וסת

ריבוי תנועות ממש לא מראה על מצוקה. להיפך וזה גם עניין של אופי אין מה להשוות מהריונות קודמים.
ההנחיה ללכת להבדק כשיש ריבוי תנועות היא מכיוון שהיו מקרים נוראיים שבדיעבד האם נזכרה שלפני שלא הרגישה תנועות היה זמן של ריבוי תנועות.
ואל תשכחי שיש לו עכשיו המון מקום להשתולל
המשך הריון קל ובריא

וגם לגבי האופי אני קצת דואגת אם להיןת כנה
אולי זה מעיד על היפראקטיביות או משהו?
או שאני מגזימה? לא יודעת כבר

תודה ❤️

זה מנגנון ניסי של הגוף כדי למנוע פצעי לחץ ל''ע
יש עכשיו שילייה אחורית ואצל הגדול קדמית?
אני ראיתי הבדל עצום

לק"י

הגדול שלי היה זז מלא. היום הוא בן 8, ילד די רגוע.

או יום של תנועות מרובות ואז אחכ שקט.
בשלב הזה זה תלוי גם באיפה הןא נמצא ברחם יכול להיות שפשוט הוא מאוד צמוד ובגלל זה את מרגישה ככה?
וגם ממש צריך לדעת כל ילד הוא שונה לגמרי. לא שייך מה היה בילד הקודם..

לדופן הבטן…

אבל זה כ”כ מוזר
סך הכל שבוע 17-18
ואני מרגישה תנועות חזקות אפילו בישיבה כשאני משחקת עם הבן שלי למשל.

ואני נזכרת עכשיו שיש אמהות שאומרות שממש כואב להן העוצמה של התנועות בסוף.
לי זה בחיים לא קרה.. אז מניחה שבאמת כל תינוק הוא שונה

הגדול שיהיה בריא
אף פעם לא הכאיב לי היה ממש עדין וגם אחרי שנולד ראיתי שזה מתאים לו לאופי

הרגשתי מיעוט תנועות.
מניחה שכל מקרה לגופו.
לא שמתי לב גם שמי שהיה פעיל בבטן פעיל באופן מיוחד גם מחוצה לה.

משבוע 16 כזה תנועות וכל רציפות וחדות שפעם בשבוע 20 בשבת לא הרגשתי כמה שעות ונלחצנו ממש כי כבר הייתי לגמרי רגילה לתנועות שלה!

כזה
היו ימים שמרגישה ממש
וימים שלא מרגישה ואמרו לי שזה תקין

מעקב עושים רק כשהם מספיק גדולים כך שבכל תנוחה שלהם אנחנו יכולות להרגיש אותם. ולא בגודל שאם הוא נכנס קצת פנימה הוא נעלם

באמת צריך להגיד ב"ה וחושבת שעצם זה שיש תנועות מורגשות זה מראה שהכל תקין איתו

יש מצב שיהיו ימים יותר רדומים כי זה עוד מוקדם אז לא להיבהל

בעצמך בגיל הזה כשיש חורים זה בולט. את תראי ממש חור או כתם ככה בשן או בין השיניים או עששת.

ואני לא אסע לאום אל פחם או לנהריה .
איך רואים עששת?

בקופות חולים מהיום להיום, או למחר. אפשר לסתכל בפה ולראות אם רואים חורים או בעיה בשיניים.

עצמה גם בפרטי לא אמורה לעלות הרבה
עששת זה סימנים שחורים/ אפורים על השיניים עששת פנימית רואים פשוט שטח כהה או חום בחלק מהשן תסתכלי עם פנס

בנוסף הייתה לי פאדיחה רצינית שעשתה לי כל כך רע ולמרות זה הצלחתי להחזיק את עצמי ולהיות סבלנית לילדים. הצעירה התחילה לאחרונה בהתשה עד שהיא נרדמת ולא הצלחתי כבר להתרכז בכלום....

שהצלחת למרות הכל להיות סבלנית! איזה יופי את!
את נשמעת עמוסה כל-כך... מותשת...
זה מאוד הגיוני שבתוך העומס הצרכים שלך נדחקים להם. זה לא טוב וזה מצריך תיקון, אבל זה מובן כל-כך שזה קורה לך... שאת לא שמה לב לעצמך מרוב דאגה לאחרים. קבלי את המצב, בבקשה, אל תכעסי לא עלייך ולא על בעלך. לא לכל מצב רע יש אשמים. אחרי שינה ויותר ברוגע, תשבי ותחשבי איפה אפשר לתקן. מתי חשוב לך לקבל זמנים לעצמך ומה יהיה בהם, וכיצד לדאוג שזה יקרה, תשתפי את בעלך, ותשנו את המצב ביחד. כי את בהחלט חשובה!

את במקום שאת נותנת לעצמך יקרה❤️

התכוונת אבל למשפט הזה?🤭

אבל כנראה שאני צריכה להסביר
בע"ה בערב יהיה לי יותר זמן לכתוב...

ואיזה כיף שחיכית❤️

החוויה שלך יקרה, שבה את דואגת לצרכים של כל העולם, משקיעה, רואה את כולם
משקיעה ומשתדלת בשביל כל אחד ואחד וכל הדברים המהממים שפירטת על עצמך,
ובסופה התחושה שאותך לא רואים עם כל זה, היא חוויה משותפת ללא מעט נשים.

ומתלווה אליה החוויה הכל כך מתסכלת, איך אני כל כך רגישה, מסורה, משקיעה, מתחשבת,
רואה את הצרכים של כל העולם ונענית להם עוד לפני שהם ביקשו, ורק לי אין מי שדואג לצרכים הכי בסיסיים.

למה זה תמיד קורה?
ולא פעם אני רואה נשים כאלה שרק מלקות את עצמן, ותוהות אולי הן לא משקיעות מספיק כדי שיעריכו אותן, ומשקיעות עוד ועוד, וממש גומרות את עצמן, כשהתשובה היא בעצם בכיוון השני, או בעצם במשפט הראשון שכתבתי.

איפה את בכל הסיפור? במקום שאת נותנת לעצמך.
כשהחוויה והשדר שלך הם שהצרכים והרצונות וההעדפות של כל העולם הם הכי חשובים,
ואת יכולה לוותר על הכל, על התקדמות מקצועית ועל שינה ועל אוכל ועל כל דבר שאת מוותרת,
זה השדר שכולם גם מקבלים סביבך, שהכל חשוב אבל את לא קריטית❤️

יש בזה עומק גדול יותר שלא כאן המקום להאריך בו.

ודאי לי שאת עושה הכל ממקום טוב וטהור ורוצה שיהיה לכולם טוב, הייתי שם בעצמי.
אבל האמת לאמיתה היא שלכולם יהיה טוב כשלך יהיה טוב.
כשתלמדי לשים את עצמך במקום טוב, בראש סדר העדיפויות.

אחד המשפטים שאני אוהבת ללמד בקורס שלי זה *את הכי טובה כשטוב לך*.

כשאת מרגישה שמחה, כשאת מרגישה אהובה, כשהצרכים שלך מתמלאים, כשאת מרגישה מסופקת
יצאו ממך דברים טובים הרבה יותר ומשמעותיים הרבה יותר גם לבית שלך- לבעלך, לילדים ובכלל לסביבה שלך מאשר כשאת מוחקת את עצמך לכאורה עבורם, ומרכישה קורבן או סתם רק תסכול ותשישות ואכזבה וצער.

לפני שנה בערך כתבתי מדריך חינמי שעוסק בזה.
המבצעים שכתובים בו כבר לא בתוקף, אבל מוזמנת באהבה להוריד אותו הוא מדבר הרבה על מצבים כאלה❤️

https://at-ori.ravpage.co.il/madrich3

כ"כ נכון וחשוב 

אם הבנתי נכון, את מרגישה שהוא לא מספיק מעריך אותך על
-
1)העשייה שלך בבית?
2)וגם לא מעריך שאת מקריבה את זמנך לבית על חשבון התקדמות מקצועית ואישית?

כתבת מעורבב אז לא בטוחה שהבנתי אותך נכון...
אם כן זו כוונתך,
א.
זה מתסכל ומובן, כל הכבוד לך ,את ממש צודקת , לא יפה שהוא ככה 'מזלזל', זה באמת עבודה קשה ומייגעת ,פיזית ונפשית לנהל בית, קל וחומר עם ילדים, וקל וחומר עם ה'שעמום' שבחוסר חברה באופן די תמידי להיות כלואה בבית.. ועוד להרגיש לא מספיק מוערכת- בכלל....
ב.
גברים לא מעריכים מספיק, נקודה
כמו שאולי נשים לא מספיק מעריכות את הבעלים שלהן
בקיצור אף אחד לא יודע כמה מאמץ זה עבור השני מה שהוא עושה עבור בן הזוג או עבור הבית ( פרנסה או נקיון הבית וכן הלאה)
אז אולי תנסי .....אפילו שממש מעליב והכי בצדק-
לנסות להבין שהוא לעולם לא באמת יעריך את כל המאמצים? כי הוא מרוכז בעצמו, כמו רוב בני האדם.. ( קל להגיד,קשה באמת לבצע.. קשה להרגיש לא מוערכת,כואב מאוד.. רק מנסה להציע רעיון להתמודדות..)
זה יגרום לך להשתחרר מהציפיה המוצדקת אך לא כל כך מציאותית.. ותרגישי הקלה ושחרור לחשוב על ענינייך...
ג.
לשמח את עצמך בכל דרך,גם אם לא הספקת דברים בבית
ליזום יציאות למקומות כיפיים או חוגים, חברות,קניות וכו'-מה שעושה לך טובה לבקש ממנו לשמור על הילדים-ופשוט לצאת!
שלא תרגישי חנוקה בסוף....אם תחכי שהוא ידאג לך באמת שתהיי שמחה- לצערי זה לא יקרה לעולם.... הוא יכול פה ושם לשמח,אך רוב העבודה של לדאוג לעצמך להיות מאושרת ולעשות דברים כיפיים- את צריכה לעשות, כי את יודעת הכי טוב מכולם מה הכי טוב לך..
חיבוק !

התכוונתי לדברים הבסיסיים כמו לאכול בנחת צהריים, להתקלח בשעה סבירה ובנחת כשהוא שומר על הילדים...לא לדברים מעבר שאני חלק עושה וחלק לא

בסד
אני מאוד מכירה את התחושות שלך.
גם לי היו ויש אותן לפעמים.
למשל בבקרים הוא הולך להתפלל ואז אני מארגנת את הילדים מכינה אוכל מכינה גם לו והוא בא והולך לעבודה בכיף
היו פעמים שלא הרגשתי טוב. ואמרתי לו שאני על הפנים באותו יום וציפיתי שיעזור לי ..למשל יקח את הקטנה כי לרוב אני לוקחת את 2 הקטנים לגן. והוא לא עזר לי בזה. רק אמר משפט כמו: וואי אני חייב לטוס לעבודה. ויצאתי עליו שלא אכפת לו ממני וכו' וכו'. והוא כולו לא מבין מה אני רוצה. אמר לי תגידי בדיוק מה את מתכוונת מה את רוצה אני לא מבין רמזים
אז זאת המסקנה שלי גם אלייך. גבר עובד בשונה מאישה אין לו את האינסטינקטים הנשיים והרגישות הסביבתית שלנו. הוא שומע אותך אומרת משהו. הוא לא מתחיל לנתח את זה. הוא מקבל את זה כעובדה ולא ממשיך עם זה הלאה. לא כי הוא חסר רגישות כי הוא לא בנוי ומתוכנת כמונו. מצד שני נשים לפעמים מפרשות כל מילה של הגבר למקום מסויים למרות שבכלל לא התכוון לניתוח שעשו לגבי מה שאמר.
לכן ממני אליך יקרה שכל פעם שאת מצפה למשהו אל תצפי פשוט תגידי לבעלך ממש לפרטי פרטים מה את מצפה זה יחסוך לכם הרבה כאבי ראש בשלום בית. מניסיון עתיר שנים.

ולרוב הם לא מגדילים ראש. ולכן ממליצה לך לעמוד על הצרכים שלך ולראות אותך לפני הכל.
זה לא אגואיזם
וזה לא ניו אייג'
ויש מקום לעשות ויתורים
אבל תמיד תזכרי שכשאת בטוב - הבית בטוב
האישה בגדול מחזיקה את דגל השמחה בבית
בכך שהיא קשובה לעצמה ולא מתרוקנת מנתינה לאחרים

תודה לכל מי שהגיבה!
בדרך כלל אני אומרת מדויק ומפורש מה אני רוצה וצריכה. אבל אתמול יצא שלא אמרתי כי נהגתי ולפני כן הייתי מאד עסוקה ולא יכלתי לדבר. וכן, ציפיתי שאחרי שדיברנו על זה כל כך הרבה פעמים ולפעמים הוא חווה בעצמו את זה, שטיפה יפנק, ישאל לשלומי, ידאג, יפתיע... אני לא צריכה שרשרת או ספר מתנה. אני צריכה את כל זה! ודיברנו על זה.
אז אין השלכה ממעשה אחד לשני???

ובמקום זה לא רק שהוא לא מפנק , אלא גם לא עוזר עם הקטנים ומשאיר אותי לבד והכל בשביל להספיק עוד משהו בעבודה שיכול לחכות לערב !!!
במיוחד אחרי שבאמת עשיתי שמיניות באויר שאצא בזמן שמתאים לו ומתאים לקטנה שאיתי בבית השנה (ולא יכלתי להביא אותה איתי). ולא יצאתי לקניון לטייל. יצאתי לתור חשוב לרופא.
וזה פגע בי. ונתן לי תחושה לא טובה. שאני נהיית אויר בבית.

ואז הייתה לי פאדיחה רצינית עם קרוב משפחה ושוב הרגשתי תחושה לא טובה ומבוכה גדולה.

4 ימים לפני איחור?!

אז יופיע ערך < 5 (קטן מחמש)
מספר שבע יכול להיות הריון תקין מאוד התחלתי
וגם יכול להיות שלא יתפתח מזה כלום ויהיה מחזור רגיל
תבדקי שוב עוד שבוע

שיותר קשה לו לתפוס חפצים

 

האמת לאחרונה ביומיים האחרונים מאז שהחלים נראה לי חזר לשגרה

אבל כשהיה עם חום בוודאות היה לו יותר קשה לתפוס חפץ.. היה פחות ממוקד..

 

הוא בן תשעה חודשים

אבל אם יש חום ואת רואה שוב שקשה לו לתפוס חפצים וכו' עדיף ליידע את הרופא

ואין לי מושג לגבי התסמונת הזו ה' ישמור, אבל מניחה שאם הוא בסדר אז אפשר להירגע

כתוב שם שדווחו מקרים של תסמונת ריי כתוצאה ממריחת החומר הפעיל, רך לא הוכחה הסיבתיות במקרים אלו.
במילים אחרות, לי נשמע כמו חשש רחוק, אחרת התרופה לא הייתה מאושרת לילדים. תרופות אחרות שהוכח הקשר ביניהן לתסמונת לא אושרו ליךדים לפי גוגל
ובכל מקרה אם עכשיו את רואה שהילד בסדר אז סביר שהכל בסדר. התסמינים של התסמונת לפי גוגל לא מתאימים לתיאור שלך.
טוב ששאלת רופא ומקווה שירגיע אותך מהר
והאמת שאני העפתי את הטיגל לפח מיד כשקראתי אץ העלון...

גם אם זה אומר לוותר על סטנדרטים וציפיות....
ולקבל עזרה איפה שאפשר.

ברור שההורמונים משפיעים על מצב הרוח והמח
אבל יותר מהכל תופעות הריון ולידה הם פשוט מהעייפות והקושי הגופני. ככל שמצמצמים אותם יותר קל להתמודד עם שאר הדברים
בשעה טובה ובבריאות!

את ממש צודקת,

בינתיים זה ממש התחלה והודו לה' התופעות הפיזיות לא במלוא עוצמתן (עדיין? שלא יבואו..)

בעיקר הקטע הנפשי עכשיו הציק לי

אבל בעקבות מה שכתבת שמה לב לזה שכשאני עייפה זה מתגבר. אז תודה!

אז אני פה בשביל להזכיר שזה לא ישאר ככה במשך 9 חודשים. בהתחלה יש תופעה של פתיל קצר מאוד, וזה עובר אחר כך. כמה זמן בדיוק זה יקח אי אפשר לדעת, אבל לפחות אצלי זה ככה, זה מאפיין בעיקר את השבועות הראשונים, וחוזר לקראת סוף ההריון. אבל זה לא יהיה ככה, לפחות לא בעוצמה הזו, במשך כל ההריון 💕

זה ממש מה שהייתי צריכה לשמוע, שזה לא יהיה ככה 9 חודשים ושזו תופעה נפוצה.

מההריונות הקודמים זכרתי תופעות פיזיות, זכרתי מצבי רוח הורמונליים, אבל את הפתיל הקצר הזה לא זכרתי... 

לא להכנס עם הילד לקטנות.
לעשות דברים כיפיים יחד שאת יכולה לנוח תוך כדי.

תודה! אני אשתדל לשחרר..

אחר כך מתחיל להיות טוב יותר וההרגשה משתפרת

חשוב לנוח ולשתות הרבה עכשיו ופשוט לשחרר 

ולהסביר לבעלך את המצב גם אם אמרת לו את זה פעם, הם שוכחים מהר

תודה על העידוד והאופטימיות!