היום היום החמישי למחזור. בדרך כלל אני עושה היום הפסק.
בלילה באמת בקושי יצא משו
התחלתי היום עבודה חדשה כך שמטבע הדברים היה לחוץ יותר בבוקר ובמהלך היום. וגם בקושי היה משו כבר ממש חשבתי שאגיע הביתה אעשה הפסק!
בדרך הביתה יצא פתאום יחסית הרבה ועכשיו בבית גם. אני ממש תמיד מפסיקה בחמישי...
יכול להיות שבמשך על היום הגוף עצר את עצמו מהלחץ?
מבאס לפתח תקווה ופתאום ככה...
נו מחר אני חייבת כי שבוע הבא שני בלילה זה היומולדת של בעלי...
עצוב לי...
מה מאמץ? נסעתי ברכב זה רק לשבת...
כמובן גם השנה בעיות עם החגים
חמותי כל כך קשה בכללים שלה ולא מתפשרת
אז שנה שעברה היה לי איפה להיות בפורים ברוך ה' מצאנו בדקה התשעים מישהו במקומם
כי הם לא רצו שנישן אצלם אחרי פורים כי זה היה יום חמישי וצריך להכין שבת וכל מיני תירוצים
השנה- התירוץ המגעילללללללללל והמעליב!!!!!!!!! אנחנו יכולים להגיע רק בשעה 16:00 אליהם כי זו נסיעה של שעתיים ולכו תדעו איזה פקקים יהיה בפורים
וחמותי טוענת שזה לא בסדר וזה מאוחר כי אח של בעלי שגר לידם ביקש שיעשו את הסעודה מוקדם כי הוא רוצה להגיע גם אליהם ואחר כך הולך לסעודה ארוכה יותר אצל ההורים של אישתו
למה אנחנו אמורים להתחשב בהם? יש להם שני צדדים לאירוח!! ולנו רק את הצד של בעלי
וחמותי לוחצת, כאילו איך היא רוצה שנגיע במטוס???? חשוב לה שאח של בעלי יהיה ואנחנו לא?
כל כך נפגעתי! למה להתנהג בצורה כזו? למה כל חג הופך לסיוט ובלגן?
אמרתי לה בטלפון עכשיו שזה לא פייר כי להם יש עוד צד ולנו אין לי מי ללכת השנה
התגובה שלה הייתה צוננת וקצת הלם כזה
אני כבר לא יודעת איך להתמודד איתם
ולא, לא רלוונטי לעשות בבית לבד, אנחנו כל השנה לבד
אקטופי
)אקטופימקפיצה לעוד תשובות, קצת מודאגת
במיוחד בהנקה
אם היית כותבת שאת לא מניקה הייתי אולי כותבת אחרת
אבל בהנקה זה ממש משתנה
בהנקה האחרונה לא קיבלתי 10 חודשים לעומת הנקות קודמות שקיבלתי כמעט חודש בחודשו
ולא להפך
שכאילו אפשר לתת קודם.
זה ככ מסוכן
אז אם כבר להחמיר בזה
ולגבי איך מסבירים
זה גם לא שאלה בעייני
כי ברגע שלהורים זה ברור שזה סכנת חיים ממש
כמו לרוץ לכביש\להכניס יד לשקע
אז הוא משדר את זה לילד. בלי חכמות
ואם זה קשה מידי אז כן להתנזר מזה ליד הקטנים
(כמו שאוכלים אצלנו פיצוחים\אגוזים בשבת ולקטנה ברור שהיא לא אוכלת. *לה* זה מסוכן. לאחיה בן ה7 ולכולנו-לא. אז היא לפעמים תנסה לבקש.. ונסיח את דעתה או ניתן לה משהו נחמד אחר לאכול וכן הלאה.)
ולגבי זה שזה פחות מסוכן זה ממש לא נכון.
פופקורן זה אחד הדברים המחניקים שאפילו בתור מבוגר קל להרגיש איך זה עלול לעיתים לגרום לתחושת חנק\להתקע בגרון.
חצילושהיינו אצל אחותי בשבת ויש לה תריסים ממש חזקים
הילד רצה לראות את הכביש משם כי ראה את הבנדוד
הושבתי אותו שם ועמדתי מאחור ואחזתי בו
היא גרה בקומה ראשונה
פתאום עברה אשה שאני לא מכירה, יהודיה לא דתייה ואמרה לי אם אני לא רוצה להוריד את הילד שזה מסוכן, אמרץי לה שהתריסים בטוחים והיא התחילה להגיד שלא צריך הרבה שכל בשביל לא לעשות את מה שאני עושה, לא עניתי לה כלום והלכה תוך כדי שהיא אומרת בקול שהיא לא מאמינה
אבל נשארתי עם הרגשה ממש רעה, לא יודעת למה, אני בדרך כלל לא מתרגשת ממה שאומרים אנשים אבל אני חושבת שאולי זה היה גם חילול ה'
תחזקו אותי שאני בסדר, שאהיה חזקה מול אנשים כאלו......
ומי שחושבת שהתריסים לט בסדר וכו'.... תגידו את זה בפעם אחרת ולא פה, זה לא מה שאני צריכה ומבקשת
תודה אהובות! יודעת שזה שטויות אז שולחת לפני שאתחרט.........
מתואמת
כל הענין של להאכיל כל 3 שעות שייך רק לתמ"ל. בהנקה צריך לתת לפי דרישה...
גיל 3 שבועות זה גיל של קפיצת גדילה אז הגיוני שירצה לאכול יותר
60 זה נראה לי בסדר בגיל הזה (בעיקרון יש חישוב להכפיל את המשקל של התינוק ב150 ולחלק ל8 או 12 כלומר חלקי הארוחות ביום. אם אוכל כל שעתיים תחלקי ב12 - אבל כאמור זאת המלצה כל תינוק והקיבה החמודה שלו).
בכל מקרה אני לא אשת מקצוע, ואם את לא רגועה פשוט תפני ליועצת הנקה או מי שמבינה בזה...
בהצלחה וגידול קל! גזים זה לא קל, אבל בעז"ה יעבור... קחו נשימה ותזכרו כל הזמן שזה יעבור וזאת התקופה ואחרי שהיא תעבור איך היתם רוצים לזכור שהתנהגתם בה?
אצלינו בלילות שהיא היתה על הידים היינו מדברים ומשחנשים ותומכים אחד בשני, במקום עצבים...
בהנקה זה לפי דרישה.
כמה שרוצה - מקבל.
לתמ"ל יש נוסחה-
משקל בקילו, להכפיל ב150- זו הכמות היומית שצריך לאכול.
מחלקים במספר ארוחות.
הם באופן כללי יודעים לענות ומרגיעים מאד בנוגע לאכילה של תינוקות קטנים.
אצל פג כשהמשקל כ"כ חשוב - נראה לי עדיף סמכות מקצועית ולא רק נסיון של נשים בפורום
איזה מרגש שהוא כבר בן 3 שבועות והכל בסדר
זוכרת את כל השיתופים שלך, וכ"כ שמחה בשבילך
תחילת הריון יש כאבים ממש כמו לפני מחזור
ואז ככה יש רעיונות:
לחבר כמה דפים ולצייר על הכל ואז לצבוע (אפשר להדביק על הדלת ואז לצבוע) וזה מיוחד.
ג'ימבורי - להוציא מזרונים וכריות לרצפה ולקפוץ וולהשתולל (עם מוזיקה או בלעדיה.
לבנות את הארמון של אחשוורוש
לבנות שביל מקוביות בבית
לקרוא ספר
ארוחת בוקר, ארוחת עשר
תפילה
לשמוע סיפור
לקפל/לתלות כביסה
עבודה בברבצק
דפי עבודה
ללמד אותיות ומספרים
לגזור דברים מעיתון ולהדביק
תודה על השאלה, הנה גם לי יש רשימת אפשרויות למחר
לכמה דקות.
הגדול בא אליי בהלם עצום: "אימא, X על הרצפה!!"
הוא לא הבין איך זה הגיוני
אז מזדהה איתך... אבל ב"ה הוא במסגרת, אז לפחות עד אחת אני משוחררת...
אז כנראה שאתן לה לנכס אותה, ואמצא כרית אחרת שעליה אני יכולה להניח את המחשב וכדומה...)פעם אחת גם שמלה חמודה ממש שהתאימה להריון...
בכל מקרה, יש ברחובות גמח עם שמלות מקולקציות קודמות של הרבה מותגים. שמלות ממש יפות! וממש בזול. אבל בגלל שזה גמח אז קצת כאב ראש. אם מעניין אותך אלפרט לך ואחפש את הפרטים
זה קו נקי אבל פשוט יותר...
אני אוהבת שמלות סאטן/ משי חלקות ומטפחת מהממת בגוונים דומים.
קניתי מפסיפס. יקרות ומהממות...
לא כאב לך להניק? ממה שאני זוכרת בתחילת היריון בעיקר האיזור רגיש כזה
ואז הוא כבר לא רצה ככ + הגיע יום כיפור וגמר לי על כל החלב
כן מניקה עד שבוע 10 כמעט
הרב שלנו דוגל בכך שכן צריך להפסיק
אנונימית בהו"לאנחנו חרדים.
ספרדים אומנם אבל במוסדות ליטאיים.
ויש לי 2 שמות הראשון מאוד שונה וגם בדתי לאומי הוא נדיר ( יש משו ממש ממש דומה לו אבל זה משמעות שונה והייתי ממש מתעצבנת כשהתבלבלו וקראו לי ככה)
ברמה שהמנהל של התיכון היה קורא לי רק בשם השני או בשם המשפחה כי הוא לא ידע לאכול אותי😅
ותמידדדד זה גרם לי להרגיש מיוחדת! ועד היום זה ממש כיף לי!
עכשיו כשבחרנו שם לבת שלי, זה היה מה שחשבתי- משו שונה, אחר, שלא לכולם קוראים כך
ולא זה לא הפריע בשידוכים בכלל. לא עלה בכלל...
כשרציתי להיכנס לתיכון שאלו אותי מה המשמעות ולמה קראו לי ככה ובזה זה נגמר. הכל מעולה.
אז באמת שלא, לא הרסת לילד את החיים בכלל. הפוך! נתת לו מתנה ממש מיוחדת😍
תרוו נחת!!
)