פורום הריון ולידה (עמוד 1138)

יש בדיקות שמזהות לפני האיחור ויש שלא...

 

אבל אם הייתה לך היום שלילית הייתי מחכה ועושה מחר בשתן ראשון.

בהצלחה רבה בשורות טובות!

 

אם את בדיוק 14 יום אחרי הביוץ, איך את 3 ימים לפני האיחור?

כן לפני בדיוק 14 יום היה לי ביוץ (אני במעקב זקיקים)

אבל חודשים קודמים כל חודש קיבלתי ב16 לחודש (והיום ה13) ...

 

 

מקבלים וסת (יום האיחור) בין 12 ל16 ימים אחרי הביוץ כשהממוצע הוא 14 וזה ממש רוב רובן של הנשים.

אז תחכי עוד יומיים. אם עדין לא תקבלי, זה די אומר שאת בהריון (בגלל שעשית מעקב זקיקים).

בהצלחה!

בין אם טרף או חלבי שרוצים להפוך לפרווה. או שהשתמשו במוצר לא כשר
כדאי לשאול רב זה גם תלוי בסוג המכונה ולא כול דבר אפשר להכשיר

בעיקרון נכנס קפסולות וזהו.
אם יש גם כזה של חלב אז פשוט תרתיחי שם מים ותפעילי כמה פעמים על זה.
בכל מקרה אם לא שלכם כדאי עם מים וסבון.

לא להכשיר, נו לא זוכרת את המילה

בקיצור כמו שמטבילים כלי קודם השימוש. אז אי אפשר להטביל את המכשיר הזה

לא זוכרת את הנימוק ויש כאלה שמקלקלים משהו במכשיר ואז מתקנים, ואז יהודי סיים את הפעולה....

הרי היא סה"כ מחוררת קפסולה ומזרימה דרכה מים. לא ברור לי איזה חלק יהיה חיב טבילה... מעניין לברר
אם יש מקציף חלב אז הוא בד"כ ממתכת ובאמת צריך טבילה אבל זה חלק שאמור לשרוד טבילה במים וייבוש טוב

אני תקועה עם מכונה כזו שעוד לא הצלחתי להכשיר לשימוש...
שמעתי על פתרון למצוא גוי, למכור לו ולקבל ממנו רשות שימוש, אני בתכנונים לעשות את זה

בעלי חושש שיש אם זה בעיה,אני כבר לא זוכרת מה היא... אולי זה לא נחשב "מכה בפטיש" לפי הפוסק שלנו?

וכך עשינו

וזה עובד למרות שהפחידו שאסור שיגעו במים,עכשיו רק מחפשת מישהו שיודע לפתוח את המכונה הזו של נספרסו 

 

 

לפרק ולהרכיב חלק מהותי להפעלה על ידי יהודי. כך אנחנו עשינו

E-טבילה כלים חשמליים - טיקצ
מוכרים איזשהו חלק מהכלים לגוי או משהו כזה. חפשי באתר שלהם את ההסבר, צירפתי לך קישור למכירה עצמה

ממה שאני מכירה, פיצוי זה להחזיר את הכסף ששילמת עבור ההזמנה.
אף פעם לא שמעתי על אף אתר שמפצה מעבר לכך. גם אמזון למשל, ששירות הלקוחות שלהם נחשב מעולה, אם ההזמנה לא מגיעה פשוט מחזירים את הכסף. הם לא עוזרים לאתר את ההזמנה למשל.

וזה היה דברים אחרונים במלאי

וזהו. יש להם מעילים מעולים לילדים במחירים סבירים ממש. הזמנה הגיעה או לא - הילד צריך מעיל

ואין עם מי לדבר שם!!!! סיוט של ממש!!
אני עצבנית בקטע אחר

אבל זה הסיכון בהזמנות אונליין
תבקשי החזר ותקני לו מעיל בארץ

אבל לא דברים דחופים. והאמת לרוב כן מגיע תוך מקסימום שבועיים. כנראה נאבד. זה קרה לי עם נקסט לא מזמן. וזו הייתה אשמת הדואר פה. ועדיין הם החזירו לי כסף והזמנתי שוב. לא היה פיצוי מעבר להחזר. זה לא עובד ככה. אגב, בסוף זה הגיע ושמרתי לי (זה היה למתנה אז נתתי את מה שהזמנתי במקום ונשארה לי המקורית).

אגב, שמעתי שקרה ליותר ממישהי אחת ובסוף היא גם קיבללה זיכוי וגם את החבילה, אבל ייתכן שבגלל דואר ישראל זה פחות יקרה.

ולקנות בחנות פיזית מעיל

אבל אם זה המצב והם מוכנים להחזיר את הכסף, הייתי הולכת על הז וקונה אחר

הזמנתי אקספרס גם, האמת שהגיע תוך 4 ימים והייתי בהלם. אבל כמה דברים פשוט לא הגיעו! חשבתי שאמורים להגיע בנפרד ולא ושילמתי על זה

תקבלי את כסף בחזרה,

וכשיגיע יגיע, לא תצטרכי לשלם על ההזמנה

זה קרה לי בעבר בקורונה 

החזירו לי את הכסף וקבילתי הזמנה חינם 

בושם זה ממש בעייתי. ממש.
מילא איפור. או לבוש יפה (יפה. לא פרובוקטיבי שהוא צנוע) . כנשואות טריות הן רוצות להיות בשיא מול הבעלים וכנראה לא שמות לב לעצמן בהקשר לזה.
זה גם יכול להיות קשור להרגלים במשפחות שלהן.

הייתי מציעה לשבת רחוק בשולחן, שניכם, ולהתעסק בעצמכם. אבל אם זה ממש קשה לכם תפחיתו תדירות של ביקורים כשהם באים. ואני רצינית לגמרי.

אני גם לחוצה מזה קצת, אבל הולכים לשם די הרבה

 

זו בחירה אבל. כמו שבחירה ללכת ולהתמודד עם מה שיש

אני ממש חושבת שזה מסוכן, להציע הצעה כזאת . בתור אחת שמאוד קשה לה הביקורים אצל ההורים של בעלי, אני עדיין עושה את ההשתדלות י משפחה הזה מעל הכל.
כאן היא לא מתארת בעיה האירוח, פושט יש כמה גיסות שקצת מגזימות.
ולייעץ למישהי בפורום להפחית ביקורים בגלל הזה נשמע לי לא טוב, מכרה הרבה עששו את הז וזה פגע משמעותית בקשר עם ההורים

ולי לא
חוץ מזה שלא אמרתי לא להגיע בכלל אלא להפחית ביקורים בנוכחותם, לא רואה בעיה בלהמשיך להגיע גם כשהם לא נמצאים. אם הם ממשיכים להרגיש שלא בנח.

יש מי שמקדש את המשפחתיות בכל מחיר,
אני לא. לא כל עוד הם חשים שלא בנח וזקלו את שאר האופציות. אני בטוחה שיש מי שתגיד להתמודד, את זה גם אני אמרתי, אבל אם זה בנפשם אז יש גם את הקול שלי.. כל אחת מדברת מנסיונה. לך קשה ואת מתמודדת בכל מחיר, לי קשה ואני מתמודדת בדרכי ובוחרת בחלופות אחרות שלא תפגענה בקשר שלי עם המשפחה, בתדירות ובתזמונים ובנוכחות של אנשים שיותר מתאים לי להיות בחברתם. וזה בסדר.

הפותחת וודאי לא תיקח את דבריי כאורים ותומים. כי אני לא. רק הבעתי את דעתי. מפה ועד מסוכן.. קצת הרחקת לכת בתחושה שלי

והיה לי חשוב להשמיע את הקול הזה. סליחה ש"התלבשתי" עלייך. אוכל אחר כל להרחיב

חייבת לומר שאני ממש ממש נגד ריחוק יתר או ניתוק קשר עם הורים, אלא אם כן והם רעילים חלילה.
ועם זאת, כאחת שבאה ממשפחה יחסית גדולה, שכל אחד הוא עולם אחר - לפעמים זה לא מתאים כל הביחד המשפחתי, או אפילו המינונים. וזה בסדר. לא מדברת בהקשר לפותחת ספציפית אלא בכללי. ואני מדברת פה על מקרה שבו שני בני הזוג תמימי דעים בעניין.

במקרה שבו יש פערים בין תחושה של בעל לאישה - ודאי שצריך להתאמץ לקראת הצד שזו המשפחה שלו גם אם קשה. וגם תלוי במה מדובר כמובן באופן ספציפי.
ההורים הם השורשים שלנו וצריך לשמור עליהם כמעט בכל מחיר, ויש הרבה פתרונות יצירתיים איך ניתן לעשות זאת גם בלי ללכת בזמנים שהם יותר מועדים לפורענות. ועם זאת, צריך לזכור שאין מצווה להגיע לידי ניסיון כדי ללכת דווקא בזמנים ספציפיים. ולכך התכוונתי.

אני מסכימה איתך. כנראה לא הבנתי נכון.
גם אנ ץי באה ממשפחה גדולה ומגטטנת ולכל אחד יש צרכין שונים. ובאמת הרבה אחים שלי מפחיתים ביקורים ולא באין הרבה... ואני רואה כמה זה כואב להורים שלי. וכמה זה פוגע במשפחה.
אז לא צריך בכוח. נכון. אבל להגיד שלא יגיעו כשהן מגיעים זה לא תמיד אפשרי, כי יכולים לקרות הרבה מצבים שבאים לשבת וםתאון ברגע האחרון גן הם מצטרפים . או שגם הם באים ולא ידענו על זה מראש.
ובגלל שהנושא הוא מאוד שולי, לא חושבת שכדאי להיכנס לזה. מתי הם באים ומתי לא. כי יהיו גן בע"ה שמחות משפחתיות, אירועים וכו' , אז זה לא פיתרון שיעבוד תמיד.
בעיניי אפשר לנסות להתמודד עם זה, זה לא שהן מתלבשות בחוסר צניעות או עושות משהו לא בסדר.
אפשר לנסות לחשוב על דרך נעימה להעיר, אבל אני לא טובה בזה... הייתי מעדיפה להתרחק ולהתעלם

למחוק אותם מהחיים 😅 ברור, את צודקת בכל מה שאמרת והם משפחה והכל.. אבל נגיד שבת שלמה בתוך בית בתדירות גבוהה זה לפעמים.. פחות. שימי לב שכתבתי להפחית תדירות ולא להימנע ממפגשים בכלל, שהרי זה לא באמת אפשרי/ישים/ נורמלי בעיניי

אפשר לעצור את זה כאן

כמובן לגיטימי, מה שתחליטו זה זכותכם
אבל לדעתי הקשר עם המשפחה זה דבר חשוב מאין כמוהו שראוי להשקיע הרבה בשבילו

ובכלל בעיני אין הגיון בלברוח מסיטואציה שבה יש עוד נשים מסביב לשולחן מבושמות/לבושות יפה
כמובן אם מדובר בחוסר צניעות ממש אז זה משהו אחר אבל כל עוד הן סה"כ ברמה נורמלית זה לא אמור להפריע לך ולא לבעלך. וזה טבעי ונורמלי שזה מפריע לכם כרגע אבל לדעתי אתם צריכים ויכולים לשאוף למקום שזה לא יפריע לכם כי הבטחון שלכם בקשר הזוגי וביכולת של בעלך למשול בעצמו יהיה חזק מספיק

אפילו אם אתם בחברה חרדית ממש יהיו מספיק סיטואציות בחיים שהוא יתקל באישה יפה אפילו במכולת או בגן של הילדים. לברוח מזה בכל פעם זה באמת מקשה על החיים ולא טבעי

אז אולי כשלב ביניים תפחיתו קצת ביקורים או תבקשי מחמותך להעיר להן בעדינות אם יש אופציה כזו שהן לא תעלבנה ולא תדענה שזה מגיע מכם

אבל בראיה רחבה- אני חושבת שאתם צריכים לראות איך סיטואציות כאלה לא מערערות אתכם.
אני מניחה שאנחנו מגיעות מרקע שונה ובטוח שזה איכשהו משפיע. אם זה בכלל לא מדבר אליך את יכולה גם לזרוק את התגובה שלי לפח
אבל מציעה לכם להקדיש לזה מחשבה

תתמקדו בשלכם
להמעיט בשיחות של צחוק או סתם הערות סתמיות
לשבת במרוחק
לא חייבים לרצות את כולם גם במחיר של חוסר צניעות.

אני יכולה לשתף אותך שגם במשפחה של בעלי זה קיים. יש כלות שהן כל הזמן מצחקקות עם כולם, ומתבדחות. הן נחשבות "המקובלות". זה לא כלכך מעניין אותי התויות האלה. אני ובעלי למשל נחשבים עוף מוזר. לא יושבים בפורומים כאלה, ולא מצחקקים עם כולם. ממש לא מטריד אותי. ומצטרפת למקורית.
אנחנו לא מגיעים לכל מפגש. תלוי מה התוכן ומה מתוכנן
בגלל ההכרות שלנו עם הנפשות הפועלות אנחנו יכולים כבר לנחש איך זה יתנהל ולהחליט בהתאם אם לא להגיע או כן

למה זה מפריע לך?

אם מפריע לבעלך - כל הכבוד ואשריו שזה מפריע לו - אז נשמע שהוא מתמודד היטב, מתחמק מלשבת לידן, יכול להשפיל עיניים, אולי יש דברים שאת יכולה לעזור לו אם הוא רוצה.

אם מרגיש לך לא נכון להתלבש ככה ליד הגיסים אז אל תתלבשי ככה באמת.

גם אני משקיעה בלבוש וגם שמה בושם ( בקטנה בעיני לפחות). אבל אני צנועה ויפה. ממש לא חושבת שאני מתלבשת פרובוקטיבי

לדעתי זה ממש בעיניי המתבונן כל עוד זה לא מוגזם.
לא רואה בעיה להתאפר ולשים בושם ולהסתובב ליד גיסין שלי. אני לא אמורה להיות לא מטופחת כי יש בעולם עוד גברים..

צניעות זה מושג רחב מאוד. ומשתנה מאוד.
אם הם מרגישים עד כדי כך לא בנח שהם קוראים לזה פרובוקטיבי - זה לא משנה מה בעינינו. כי זה סטנדרט שלהם, שהם רוצים לשמור עליו.
אולי התחושות שלהם צוגזמות בעינינו ואולי לא, אבל זה גורם לבעלה חוסר נוחות שם. אז זה דורש חשיבה

אבל אני כן חושבת שצריך לקחת בפרופורציה ולהבין שיש דברים שלי הם לא מתאימים, וזה בסדר גמור כמובן. אבל לא הייתי מתארת אדם כפרובוקטיבי על לא עוול בכפו.
כמו שאם בעיניי אני חושבת שצריך להענות לכל בקשה של הילד, אבל אם אראה הורים שלא אומרים כן על כל בקשה שלו- לא אגיד שהם מתעללים בו, נכון?

נקודת הסתכלות של אדם. בטח ובטח לא בענייני צניעות, ולהגיד לו שבגלל שבעיניי זה לא נורא אז שיוריד סטנדרטים
אולי זה יגרום לי תחושה של אי נוחות, אבל זה שלי.
הוא יחליט אם מתאים לו להתאים את עצמו לסיטואציה או לפרוש ממנה כי זה לא נעים לו.
ומאחר ואנחנו לא מכירות יצר הרע של הגבר, אם זה מפריע לו - זה מפריע לו. מי אני שאגיד לו 'אתה מגזים'?
אפשר להציע דרכים לעקוף כמובן. אבל אני לא מדברת על ה-למעשה מה הפתרון עכשיו, אלא כהסתכלות על העניין בכלל

רק הארתי לגבי ההתבטאות עצמה שלי היתה מרגישה לא נעימה אם היו מתבטאים כך כלפיי על מעשה כזה..
וברור שמה שלא עושה טוב- להתרחק.

במשבצת כזו כשזו בכלל לא הייתה כוונת המשורר

רק ששלי בת שבעה חודשים 🤦🏻‍♀️

רק בן תשעה חודשים

אמא איזה לילה היה
אני גמורה גמורה
איפה מתפטרים?🫣

לא ברור למה
עיני נעצמות

בע"ה בשורות טובות!

תודה רבה!

קראתי שזה די שכיח וגם שמעתי מחברות שחוו את זה בהתחלה..

בכל מקרה טוב לדעת

ולפעמים הוא גם מגיע בימים שאחרי האיחור.
הרבה פעמים רואים אותו כדם חום שזה אומר שהוא ישן ובעצם יצא אחרי שהיה הדימום בפועל.

תסמינים תמיד יכולים להיות או לא להיות ולמרות שמאד היינו שמחות לדעת ושזה יהיה חד משמעי אין ברירה אלא לחכות לאיחור

יכול להיות שזה יקרה לפני האיחור?

מההשתרשות ברחם.

לזה שאני מוכנה להיות איתו בכל מצב ומגבלה
לא ידעתי להיות שם

ממש בולט איך חשוב לך בפעם הבאה כן להיות שם בשבילו בקושי וכמה הוא מחפש את הקרבה אלייך

מדהים שהוא בחר קלפים עם צבעים חמים
הוא לגמרי מחפש קרבה וחום ממני

שתדעי שאני זוכרת אותך וחושבת עלייך לא מעט פעמים, ממש שמחה לשמוע!! מדהים.. חסדי ה'!!!

איזה כיף שחושבים עליי

ולקרוא שאתם במקום טוב יותר. הבחירות ככ משקפות את הסיטואציה
מהמם ❤️❤️

עם משאבה אבל
וילדתי באותו היום
ולפני לא היה שום סימן שום ציר או פתיחה..

מה שכן זה כן לא מומלץ כי עלול לעשות צירים לא סדירים ואפקטיביים וזה עלול לעשות בעיות בדופק
לא היתי עושה סתם
אני עשיתי כי זה היה או זה או זרוז מלאכותי


מה שכן-
רפלקסולוגיה,שיאצו-דיקור..תרגילים למיקום העובר

וחוץ מזה
פשוט להזכיר לעצמך
שזה לא בידיים שלך
שזה בכלל לא הסיפור שלך
יש פה נשמה שצריכה לרדת לעולם
ויש לה את הזמן שלה שנקבע מששת ימי בראשית
תחשבי על כ-ל ההריון
על איך הוא נוצר שם בפנים יום אחרי יום..חודש אחרי חודש..איזה פלאא
ומי ששם אותו שם ויצר אותו גם יתזמן את הלידה לזמן הכי מדויק
ומה זה עוד שבוע-שבועיים לחכות לעומת כל ה38 שבועות עד עכשיו?
ונכון הסוף הכי קשה וכבד ועייף ומותח אני גם ככה מרגישה בזמנים האלה
אבל מאוד עוזר דוקא לשחרר את התזמוני ברית וכו ולמסור לה' את המפתח

אבל צריכה שהברית תהיה בחנוכה

כאילו שזה תלוי בי 

לרדת.

 

לא יעזור מה שתעשי או לא תעשי.. 

 

נכון שהסוף לא קל ולפעמים יש לנו תכנונים כאלה ואחרים אבל זה לא בידיים שלנו ואנחנו לא יכולים להתערב בזה.

 

ממני שעשתה הכל כדי לא ללדת את הבנים שלי בשבת ו-3 מהם נולדו בשבת 

שיהיו בריאים.

 

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, בקלות, בבריאות, בלב שמח ובידיים מלאות בע"ה.

אמן

ניסיתי שאיבה, ניסיתי הליכה ומדרגות,
והם עשו צירים כואבים ולא אפקטיביים כי הגוף עדיין לא היה בשל ללידה...

אפשר רפלקסולוגיה או אוסטאופתיה.

גם יכולהיות שידלה לאחרי התאריך בכלל ואז חבל על התסכול
וגם ככל שאנחנו לומדים לשחרר סביב הדברים האלה אז אנחנו פחות נכנסים למסלול של באסה והחמצה על דברים שננעלנו עליהם סתם..
ואז אפשר לחוש איך הקב"ה מכוון את הכל בזמן הנכון לנו והדרך הנכונה לנו..


איך שמעתי מישהו אומר אתמול
"רוצה להצחיק את אלוקים?
אז תספר לו על התוכניות שלך 😅😅"

ויש לכך אפילו משפט קדום ביידיש- האדם מתכנן ואלוקים צוחק
דער מענטש טראכטן ,די גוד לאכטן
מהשו כזה

ובעה" שיהיה בקלות ובבריאות וכמובן יידים מלאות!!

חיבוק ממני
שכבר ב41
ואני מרגישה רווקה בחתונה שכולם מברכים אותה בקרוב אצלך או נו יש מישהו??
רק בסגנון של מזה עוד לא ילדת? מה לא בא לך ללדת??
לא אני נהנית מכל רגע גם מלהרגיש היפופוטם ומללכת כמו פינגווין תודה 😍

למה כן לצפות?? תינוק/ת בריאים, חווית לידה טובה
תתמקדי קודם בזה
מתי תלדי, זה לא בידיים שלך ממילא

בשורות טובות ומשמחות והמון מזל טוב בע"ה

אולי רק בערב שאז בדר"כ הם מתחילים להשתולל

יש לה כללים, לא ממש זוכרת, תיכף יבואו מנוסות יותר

פחות מ3 בחצי שעה

אומרת שאת צריכה להרגיש אותו כמו שאת רגילה להרגיש
אם יש מיעוט תנועות אז בודקים לפי שעון
כלומר זה לא שמשבוע 25,27 יושבים כל היום עם שעון
אלא רק כשאת מרגישה שינוי בדפוס

בלי קשת

אבל אין בעיה להניק בלי, פשוט את צריכה להרים מלמעלה כדי לראות מה קורה...

בלי קשת
ויש לי סינר על קשת אבל היא כל הזמן נהרסת לי. לא נוח לקפל אותה. אבל ההנקה זה נחמד שיש קשת כדי לראות את התינוק, בכשמייה זה פחות נוח בקטע הזה

סינר הנקה שמלבישים ממש כמו חולצה בגרושים!!! לא יודעת איפה זה עכשיו, לדעתי את תצליחי למצוא בקטגוריה של ההריוניות 

חושבת שעבר תוך שבועיים, לא זוכרת בדיוק.

היה לכל הילדים שלי סביב גיל חודש. לא זוכרת מתי בדיוק עובר, אבל זה הורמונלי והגיוני מאוד.

זה קורה רק לתינוקת יונקים?
מקוה באמת שיעבור מהר. היא כזאת יפה וזה מכער אותה 😑

ממש ראיתי שינוי אצלינו

הורמונים שבוע-שבועיים גג חודש זה נעלם הכל

מלחיץ אבל עובר

קראתי המלצה להקפיד על שטיפות פנים עם מים.

הבנתי שזה מההורמונים של ההנקה..זה עובר לבד

שבועיים ככה..מרחתי קרם לא יודעת אם זה מה שעזר

גם עם גלולות, כרגע לא מחברת וקשוח לי, אולי אנסה לחבר...

אולי רק לנסות להחליף סוג של גלולות?

אבל יש תור לרופאה הכי מוקדם לינואר
וזה אומר עוד סיבוב אחד לפחות עם אלה
אז להמשיך לקחת עם הכתמות או לסיים סיבוב? כבר לא יודעת בעצמי מה פחות גרוע
בא להפסיק וזהו
אבל לא יודעת אם אצליח להתמודד עם ההשלכות

וואי נשמע ממש מעצבן.. אוופפ.. מתי כבר ימציאו אמצעי מניעה לגברים???

ואז את יכולה לקבוע מכל סניף גם ממש מרוחק

נראה לי מנון נמוך יותר. בעבר השתמשתי במדבקות ואחרי זמן של חיבורי חפיסות כבר נהיה דימום
וכשעברתי לנוברינג חיברתי שתי טבעות תקופה ארוכה ללא בעיות

קשוח ממש
חיבוק

(ונוברינג לא חייב להכניס עד הסוף, עובד גם אם הוא לא ממש בפנים)

את לא צריכה להגיד לו - למה רק כשאני קורסת
אלא לשבת לשיחת תיאום ציפיות ולומר שאת מרגישה שקשה לך ושאת צריכה שמכסת המחויבויות והמטלות שלו בבית תגדל כפי הצורך.
אל תתנצלי על זה. פשוט תבקשי. תודי ותעריכי את העזרה, זה אמור לעשות את העבודה.
על בשרי למדתי, שעזרה מגיעה בשעת קריסה רק כי לא ביקשנו אותה קודם. לא משנה אם זה מהבעל או דרך מיקור חוץ. אז פשוט תמפי את הצרכים של הבית, תראי מה את יכולה לקנות בכסף כדי לא להכביד, וכל השאר - לבקש.

מההיכרות שלך עם בעלך או שלו עם עצמו - להיעזר בו בדברים שהוא יכול לעשות. שזה יהיה ישים. אחרת, אין טעם וזה גורר תסכולים רבים ואכזבות שעלולים להעכיר את היחסים, ואז כבר עדיף לשלם לעזרה חיצונית

ודווקא הקפדתי שזה יהיה שיחה עניינית, בנחת. לא בזמן שאני עצבנית.
אבל הוא טוען שאני לא מנהלת את הזמן נכון (הוא באמת אלוף בניהול וניצול זמן. אני לא אלופה, אבל גם לא מורחת את הזמן יותר מדי)

ולא מעט פעמים אני מוצאת את עצמי יושבת ולא עושה "כלום", פשוט כי אין לי כוח. אין לי חשק היום לעבוד (כלום זה אומר גם לקרוא ספר) ואז למחרת מצטברים לי דברים ונהיה לי לחוץ.

ו'מנצח אותך' כי הוא לא בהריון, הורמונלי, מבוחל ועוד.
הגם שאת לא מנהלת את הזמן נכון, נגיד, זה לא נובע מעצלות אלא מעייפות וחוסר כוחות ועומס. ולכן את צריכה את העזרה שלו. לא בשביל הביקורת על ניהול הזמן, טיפים, אצונה ביכולת שלך וכו אלא כדי שייתן יד כי *קשה לך* פיזית.

השיחה צריכה להתמקד ברובד הזה של הדברים ולא בתכנון זמן כזה או אחר. זה לא תכנון זמן אלא ניהול כוחות. זה או שאת עובדת ומגדלת ילדים ועוד ועוד או מנהלת בית ועוד ועוד ועוד. במצבך, אי אפשר הכל. ועובדה שאת לא מצליחה.
אז לשוחח על זה ממקום של קושי שלך ולהגיד לו שאת צריכה עזרה. ותבחרי את המלחמות שלך. אין צורך לריב איתו. אם לא מדובר בהורדת סטנדרטים זמנית, אלא יותר מכך - לשלם על העזרה וזהו.
לסחוב עוד ילד בנוסף לקיימים וגם לעבוד זה המון. המון המון. את עושה את המאמץ שלך למען הרחבת המשפחה ואת צריכה עזרה נקודה

את יוצרת חיים בתוכך כל רגע וכל שניה.
כל השאר זה בונוס.
אם את תאמיני בזה גם הוא יראה את זה ככה

את גם בהריון

גם עןדת שמונה שעות כל יום

וגם עם הילדים בצהריים?!

מאוד הגיוני בסוף יום לרצות לנוח

לשבת ולא לעשות כלום, פירושו לנוח, לעשות למען הנפש.
לאורך היום שלי אני לוקחת פסקי זמן של ׳לא לעשות כלום׳ כדי לתת מנוחה לעצמי ולנפש.
דווקא פסקי הזמן הללו עוזרים לי להגיע לניהול טוב יותר של המשימות שלי.

לגבי הקריסה- הרבה נשים עושות יותר מהיכולת שלהם, כי יש הרבה עבודה בבית ומאוכזבות מהבעל שלא עושה מספיק וגורם להם לקרוס.

אבל האמת שהקריסה לא קשורה לעשיה של הבעל. היא קשורה לעשיה של האישה מעבר לכוחותיה.

בעבר כשהיו לי 2 תינוקות קטנים, הרגשתי שאני קורסת. החלטתי לא להגיע לקריסה ולהפסיק לעשות דברים כשאין לי כוח.

גיליתי שלא קורה כלום שלא עושים דברים. אפשר לתעדף משימות ולהשאיר הרבה משימות בצד. גם בעלי גילה שיש הרבה משימות בבית שלא נעשות מעצמן ולמד לעשות מעצמו.

איך זה מתבטא?
מה דעתך "לקרוס" כשהסוללה מגיעה ל40%?
אם בעלך מסייע כשצריך אותו, ולא מסייע כשלא צריך,
אז תצריכי אותו קודם... למה להגיע לסוף של הסוף אם לא טוב לך עם זה תגרמי לו לעזור עוד קודם.

לגבי איך להגיב אני מניחה שעדיף להגיב על דרך החיוב ולא על דרך השלילה.
במיוחד כל עוד מצבך לא מאפשר תפקוד סביר.

מקווה שעוד מעט תתחילי להרגיש יותר טוב ואז תוכלי לחשוב איתו יחד על חלוקת התפקידים בבית ומחוץ לבית.
מה שבטוח שחיים של עשייה מחוץ לבית (תורנית או על עשייה אחרת) באה על חשבון עשייה בבית ולכן צריכה להיות החלטה זוגית.
בתוך ההחלטה הזאת אפשר להחליט מה עושים במצב של שגרה ומה עושים בחוסר שגרה.
לצורך העניין ההחלטה על הריון נוסף צריכה לקחת בחשבון תגבור של עשייה שלו בתוך הבית וצריך לבדוק אם זה אפשרי או שצריך להוריד מהעשייה מחוץ לבית.
בסוף יש כמות משאבים מוגבלת וצריך לתעדף את החלוקה בזמנים וסיטואציות שונות.
מה שכן אפשר תמיד לחשוב יצירתי ולנסות למצוא עוד פתרונות שזה לא רק או את או הוא אבל צריך לחשוב על זה יחד ולא לקבל מובן מאליו שעל העומס שבא בעקבות הריון בריא. מחדל נופל עלייך ורק במצב של קריסה הוא נותן יד.

כשהוא עוזר להגיד לו משהו כמו
וואו זה כל כך משמעותי שאתה שותף יותר,
תמיד זה מאד מאתגר אותי כל העבודה ועוד יותר בתקופה הזאת
ולספר כמה זה עושה לך טוב שהוא תומך בך



ובכללית, לא לשמור בבטן ולא לבקש שתקרסי
להגיד לו בצורה ברורה מה תשמחי שיעשה,
ילדאוג לעצמך ולא לחכות שתקרסי או שאחרים יזהו שאת הולכת לקרוס ויצילו אותך מעצמך

ובתחילת הריון...? בכנות ובלי להעליב את בעלך, עם כמה שהיום שלו עמוס הוא לא עושה חצי מזה.
את מדברת במונחים של עזרה ואני מציעה לך לנסות לאמץ מונחים של שותפות. יש לשניכם עיסוקים מחוץ לבית, עול פרנסה, יש ילדים משותפים לגדל, הריון משותף ובית משותף. את לא צריכה לבקש עזרה,את צריכה שהוא יעשה חלק משמעותי יותר במשימות המשותפות. לנוח בתחילת ההריון (ובאמצע, ובסוף ואחרי הלידה...) זאת לא פריבילגיה. זה חלק מהתהליך של הרחבת המשפחה המשותפת שלכם.

כל פעם אומרים פה בעלך חייב לעזור הוא לא עושה חצי מזה וכל מיני אמירות כאלה שדי נכונות אבל נראה לי זה ממש לא המהות...

בעל שעוזר יותר לפרגן לפרגן לפרגן כאילו עשה כל מה שרצית להגיד לו כמה הוא מציל ואתך ואיך את מתרשת שהוא רואה שאת צריכה יותר עזרה ועכשיו את פשוט מרגישה הרבה יותר טוב וזה ממש מדהים כמה שהוא מתגייס.

ממש לשבח כל דבר פיצי שהוא עושה ולהזכיר גם משהו ששימח אותך שבוע שעבר.

מבטיחה לך יעזור יותר מכול תיאום צפיות והסבר על כמה קשה לך והוא לא מבין מה זה הריון.

תשלחי לי עוגה שבוע הבא כי יהיה לך מלא זמן פנוי.

עלי.

ולספר כמה זה משמח ומקל עלייך. מאוד מעודד בעל להמשיך.
לא יודעת מה מעבר לזה.

חבל שהוא לא עשה את זה עד עכשיו. אבל עכשיו הוא תפס את עצמו, איזה יופי!!
אם תעודדי אותו ותעצימי את הטוב, הזה יעשה לו חשק להמשיך. אין סיבה להזכיר כמה הוא היה לא בסדר...

אפשר סט מצעים יפה עם כיתוב על הציפית
אבא מהחלומות
אמא מעל לכל הציפיות
להוסיף נעלי בית כייפיות
וחלוקי מגבת נעימים

יש לך מושג איפה עושים דבר כזה?

בכל בית דפוס
תקנו מצעים יפים והם יעשו לכם את הציפית/ ציפה(איך כותבים?)
תוסיפו לזה עוד כמה פריטי חורף כייפים ונעימים
לדעתי זה ממש חמוד
אפשר אם נשאר תקציב תמונה של כל הנכדים

אבל תודה!

בגלל חתונת הכסף... או פשוט לעצב את המתנה בצבע כסף, מטבעו שוקולד כסף.

ההורים שלי מאוד נהנו מזה.
מגיע עם עיגולים ריקים שאפשר להוסיף תאריכים עם הזמן.
מצרפת תמונה לדוגמה

איפה עושים דבר כזה?

אפשר שובר לצימר או מסעדה
תמונה גדולה לסלון מרקמה (עשינו לסבא וסבתא שלי תמונה רקומה "בניך כשתילי יזתים" ועץ זית גדול כזה רקום..
לעצב אצל גרפיקאית לוח עד של התאריכים של ימי ההולדת שלכם.
תמונה גדולה שלהם מורכבת מהמוח תמונות קטנות... אפשר לעשות בקלות באתר, לדוגמא סיבוק

לי זה קורה כשאני נכנסת דרך ההתראות. אם אני נכנסת דרך הרשימה של הפורומים אז זה עובד לי בסדר (בינתיים לפחות).

וגם ביתר הערוץ. מעצבן ממש

הכי חשוב לדעת איפה בדיוק הכניסה כדי לא להסתבך כשמגיעים עם צירים, אבל הסיור עצמו ממש לא קריטי ואפשר ללדת בכייף בלעדיו

אני לא הלכתי ולא הרגשתי שזה חסר לי

עשיתי מעקב הריון עודף בבית חולים שרציתי ללדת בו וככה הכרתי את המקום

רק אחותי הסבירה לבעלי בדיוק איפה הכניסה למיון יולדות וכו'
לא מתחרטת על זה אבל תוהה לעצמי אם הייתי מחליטה אחרת אם הייתי רואה את כמות היולדות במיון..

לא עשיתי סיור מעולם
ולא מרגישה שזה היה תורם לי במשהו האמת

להגיע לסיור עצמאי
הכי חשוב!! לדעת איך מגיעים למיון יולדות כל השאר זה כבר הצוות הרפואי..;)

עשינו את זה לפני הראשון. אבל באמת שטויות. את יכולה לשלוח את הבעל אם ירגיע אותך רק כדי לדעת להתמצא ולאן ללכת ב''רגע האמת''.

לאן הולכים וכו
אתם יכולים לקפוץ כשנוח לכם, לחנות, להכנס למיון ולהסתכל שם.
וגם אם לא תעשו את זה - הכל יהיה בסדר

ממני שהגיע בלידה ראשונה בפתיחה מלאה ומזל שידעתי לאיפה ללכת.. אחרת הייתי יולדת במסדרון..

בגדול אין המון מה לעשות עם זה.
התייעצתי עם מרפאה בעיסוק. היא בגדול אמרה לי איך לעשות חשיפה איטית.
וכן זה נרגע לה. מגיבה פחות בבהלה.

אני רוצה להכניס אותה כבר אבל אני לא רוצה שהיא תחווה חוויה של התקפה חושית כל היום... ממש מדאיג אותי.
ואיך הגעת למרפאה בעיסוק? דרך הקופה?

להכניס אותה. אבל מצאתי בסוף מישהי עם רק עוד תינוק אחד והיא תתחיל ללכת ליומיים בזמן הקרוב.
הגעתי למישהי פרטית.
קופה לוקח נצח.

אבל תרשמי בגוגל מרפאה בעיסוק לפעוטות בטוחה שתמצאי

לדעתי את יכולה להיות זכאת דרך התפתחות הילד

גם ראיתי שהתפתחותהילד זה רק מגיל שנתיים, והיא עוד לא

נשמע לי הגיוני שתוכלי לקבל ריפוי עיסוק דרך הקופה.
ממליצה לה קשר למוקד של הקופה ולברר מה התהליך.
אולי רופא יכול להפנות אותך

אבל זו ביורוקטיה ארוכה לצערינו. (בכל גיל, אולי דוקא מזרזים בגיל הזה. אני לא יודעת)

צריך הפניה מרופא הילדים, ולמלא שאלון הורים ושאלון גננת (מניחה שאין בזה צורך אם היא לא במסגרת). על סמך זה מפנים בקופה לאבחון, ואחרי האבחון מאשרים טיפול בהתאם למורך שעלה.
כל המתנה בין שלב לשלב (עד לאבחון, עד לטיפול) יכולה לקחת כמה חודשים לצערינו.

בהצלחה

(לא יודעת לגבי הנקודה הספציפית של רגישות חושית),
התור הראשון של הריפוי בעיסוק הוא בעצם האבחון.

הדרכה של מרפאה בעיסוק.
אם את רוצה מישהי פרטית, יכול לתת לך שם של מישהי מדהימה עם המון ניסיון, לא בירושלים, אבל בטוח תוכל לתת לך הדרכה בזום.

לא מספיקה הדרכה בזום
זה יכול להיות בנוסף לטיפול אבל לא במקום

כשאני ביררתי על הבת שלי. בעיקר בפרטי אבל אני חושבת שגם דיברתי עם הקופה.
אמרו לי שבגיל הזה לא מתחילים סדרת טיפולים (היא הייתה אז בת שנה אולי אפילו פחות) וכן מחכים.
לקחתי את הבת שלי לראות מרפאה בעיסוק בסוף היא אמרה לי איך לעשות לה את החשיפה. ובאמת המון עזר.