אני די בהלם
כל כך רציתי כבר וחיכיתי
מנעתי שנה ואז לקח זמן עד שנקלטתי
ועכשיו אני בלחץ של החיים
ההריון הקודם היה נוראי. אחריו חוויתי דיכאון לא פשוט שלקח לי הרבה זמן (וטיפול תרופתי) כדאי לצאת ממנו.
עיבדתי את החוויה, התייעצנו עם פסיכיאטר ועם הפסיכולוגית שלי והפסקנו מניעה רק כשידענו שאני מוכנה לעוד הריון (כמובן שממש רציתי)
ועכשיו אני בלחץ אטומי, מפחדת שמשהו ישתבש, מפחדת ששוב אני אצטרך לצאת לשמירה..
בבקשה תעודדו אותי
תספרו לי שהריון שני לא חייב להיות גרוע כמו ההריון שקדם לו
שיש סיכוי לשרוד את התקופה הזו בשלום
וגם, איך עוברים הריון כשכבר יש ילד בבית?
תודה מראש
כל כך רציתי כבר וחיכיתי
מנעתי שנה ואז לקח זמן עד שנקלטתי
ועכשיו אני בלחץ של החיים
ההריון הקודם היה נוראי. אחריו חוויתי דיכאון לא פשוט שלקח לי הרבה זמן (וטיפול תרופתי) כדאי לצאת ממנו.
עיבדתי את החוויה, התייעצנו עם פסיכיאטר ועם הפסיכולוגית שלי והפסקנו מניעה רק כשידענו שאני מוכנה לעוד הריון (כמובן שממש רציתי)
ועכשיו אני בלחץ אטומי, מפחדת שמשהו ישתבש, מפחדת ששוב אני אצטרך לצאת לשמירה..
בבקשה תעודדו אותי
תספרו לי שהריון שני לא חייב להיות גרוע כמו ההריון שקדם לו
שיש סיכוי לשרוד את התקופה הזו בשלום
וגם, איך עוברים הריון כשכבר יש ילד בבית?
תודה מראש
הביוץ היה לפני חמישה ימים. הגיוני להרגיש תופעות של הריון כבר?
אז זה הספיק לה...