שרשור פרשת שבוע - פרשת בשלח - מה אני מקבלת מהפרשה?🕯🕯מתואמת
עוקבת..אמא לאוצר❤
קוראת תמיד
מוסיף לי מאד!!
הלוואי שפעם יהיה לי גם מה להוסיף...
אשתדל לזכור לתייג אותך בפעם הבאה 
מתואמת
האמת שלא הספקתי עדיין לקרוא משהו מהפרשהמתואמת
מרגישה שהאדם רועדת וסוערת תחת רגלינו, שהגלים מאיימים להטביע אותנו, שעוד רגע הם ייקרעו מעלינו וכל העולם יתפרק...
מייחלת לראות ניסים. שתגיע רוח קדים שתשיב הרחק-הרחק את כל נגיפי הקורונה למיניהם. שנחזור לדרוך על אדמה יציבה, בלי לפחוד מדברים בלתי ידועים כמו ים או מצרים.
ואולי, אם חושבים על זה - מן הסתם עם ישראל היה בהלם גדול כשעמדו על שפת הים והמצרים רדפו אחריהם. הם הרי היו בטוחים שהגאולנ כבר הושלמה! שהם ניצלו סוף סוף מהמצרים ומכל הצרות! ופתאום - שוב הגאולה התערערה מול עיניהם...
ואולי גם ככה אנחנו מרגישים בשנים האחרונות. כל הזמן בטוחים שזהו - זה המשבר האחרון לפני הגאולה. אחריו בטוח המשיח יגיע. וזה לא קורה. ואנחנו מתערערים.
אבל גם הגאולה השלמה שלנו תגיע בסוף, נכון? הים המטלטל הזה ייבקע, ונזכה לראות את כל צרותינו טובעות מאחור...
כתבת כל כך יפה!בארץ אהבתי
כתבת מהמם! התחברתי והזדהתי...אמא לאוצר❤
מקסים!!אוהבת את השבת
עשית הקבלה יפה!אם מאושרת
אמן ואמן! הלוואי שכל הקורונה תלך מכאן... ונזכה במהרה לגאולה השלמה!!!
השוואה יפה, ארבע הכתות 
וכולן עם ישראל...מתואמת
ממש צודקת!!!חשוב לזכור שכולנו עם אחדאם מאושרת
משתפתבת 30
עכשיו יש לי עוד כל מיני קריעות ים סוף של החיים לעבור...
בע"ה שתמשיכי לראות ניסים וימים שנקרעים לחיוב!מתואמת
משתפת ברעיון יפהבארץ אהבתי
לפני קריעת ים סוף, הקב"ה אומר למשה "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!".
לכאורה זה מפתיע שהקב"ה אומר כך. בכל מקום אחר אנחנו לומדים שכשיש צרה צריך להתפלל. אז למה פה ה' אומר שלא יתפללו?
בשיעור הרב הביא כל מיני כיוונים לפרשנויות שונות להסביר את הדברים.
משתפת באחד ההסברים שמאוד אהבתי.
בהלכות תפילה יש הלכה שאומרת שצריך לסמוך גאולה לתפילה. ז"א שצריך להצמיד את ברכת אמת ויציב שבסוף ברכות קריאת שמע לתפילת עמידה.
ומהי ה'גאולה' שמוזכרת שם בסוף הברכה? עיקרה היא הסיפור של קריעת ים סוף, עם ציטוטים מתוך שירת הים (יש לפני זה כמה משפטים על יציאת מצריים, אבל רוב התיאור הוא של קריעת ים סוף)-
"...וּבְכורְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים עָבְרוּ יָם וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל . וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא. גָּדוֹל וְנוֹרָא. מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ. ומַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרום. מוצִיא אֲסִירִים. פּוֹדֶה עֲנָוִים. עוֹזֵר דַּלִּים. הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו:
תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון גּוֹאֲלָם. בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד..."
ולמה זה נקרא גאולה?
כי בשירת הים, עם ישראל כולו נהיו נביאים ('ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי'), וכולם ראו בבירור את סוף ההיסטוריה של עם ישראל והעולם. הם ראו איך הכל מסתיים בגאולה שלמה, 'מקדש ה' כוננו ידיך', 'ה' ימלוך לעולם ועד'.
וכשאנחנו מתפללים, אנחנו חייבים לסמוך את הגאולה לתפילה - להזכיר קודם כל שאנחנו יודעים ומאמינים שבסוף הכל מסתיים בטוב ובגאולה שלמה, ומתוך כך להגיע לבקשה.
ולכן לפני שירת הים עדיין לא היה הזמן להתפלל. כי תפילה בלי לדעת שבסוף תהיה גאולה, זו תפילה מתוך יאוש ופחד, ולא מתוך אמונה. ולכן באותו שלב, שלפני שירת הים, היה צריך לפעול ולא לצעוק לה'.
ואני חושבת שהידיעה הזו, שבסוף הכל הולך לקראת גאולה שלמה, טבועה בנו עמוק והיא זו שנותנת כוח בזמנים קשים. היא זו שהחזיקה את התקווה של עם ישראל כל השנים בגלות, והחזירה אותנו לארץ.
וגם היום, כשהכל מסביב נראה משוגע, האמונה שהקב"ה מנהל הכל, ושהכל הולך לקראת סוף טוב, נותנת כוח ותקווה, ומאפשרת לנו להתפלל מתוך אמונה.
ממש יפה. תודה רבהעוד תשובה
וואו, זה ממש מחזק! תודה לך!מתואמת
ממש מסדר את הדברים בסדר הנכון-אם מאושרת
שאין על מי להישען בכלל. קל וחומר לא על בני אדם.נפש חיה.
מקסים!מתואמת
כי בני ישראל היו כמו יונה שנתקעה בין הנץ לנחש ואז התפללהנפש חיה.
טלטלה בין יאוש לתקווה
והבנה חוזרת שרק השם ייתן ישועה.
וואו, מיוחד... שתראי תשועה בקרוב 
מתואמת
הלוואי. כולנו .נפש חיה.
מנצלשת אם אפשר...אקונהמטטה
יתקבלו בברכה.
שקד, גאולה, חרות, שירה, שיר-ציון, כרמלטליה כ
הלליטליה כ
תמרמאוהבת בילדי
שירתסליל
הלל
גפן
כרמי
כמה מחשבות על פרשת המן, על ט"ו בשבט ועל השמיטהבארץ אהבתי
אוכל שמיימי ישר מה', כל יום ויום מחדש.
יש בזה משהו מופלא, שלא צריך לדאוג לאוכל, לא צריך לטרוח ולתכנן, כל יום מקבלים אוכל טרי ומוכן, תמיד מספיק לכולם.
יש שממשילים את המן להנקה - הכל מוכן ישר מהאמא, בכל הנקה התינוק יונק עד שמספיק לו, אבל לא צריך לחשוש שמא נגמר - תמיד יהיה שוב עוד בהנקה הבאה.
אבל כשה' אומר שייתן את המן, הוא אומר "לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתֽוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא"
ובחומש דברים כתוב על המן "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם".
כי המן היה ניסיון. ניסיון מתמיד באמונה.
תינוק יכול לסיים את ההנקה ולהיות רגוע שגם בהנקה הבאה יהיה לו מה לאכול.
אבל לאדם מבוגר זה ניסיון עצום - שכל האוכל נגמר כל פעם מחדש, ואין שום דבר שאפשר לשמור למחר, ואין עצים בשדה שאפשר לקטוף מהם, והכל רק בידי שמיים - רק 'על מוצא פי ה' יחיה האדם'. וכל יום מחדש צריך לסיים את האוכל ולהאמין שמחר שוב ה' ימטיר את המן.
ואני חושבת שאני יכולה להבין את הניסיון הזה, ולחוות אותו בדברים אחרים - כי גם כשאנחנו רואים את יד ה' שעוזרת לנו שוב ושוב (במימד הלאומי, וגם בדברים פרטיים), עדיין בכל שלב חדש ובכל קושי חדש, יש את הפחד והחשש ממה שיהיה וממה שיתפתח, וצריך לזכור שזה חלק מהניסיון שלנו באמונה - להאמין שבאמת הקב"ה איתנו ורוצה בטובתינו, וכמו שהוא עזר עד עכשיו, הוא ימשיך להיות איתנו ולעזור לנו.
וזה מתקשר לי גם לט"ו בשבט, שמבחינה הלכתית המשמעות שלו היא 'ראש השנה לאילן' - בו מתחלפת שנת המעשרות. אבל לאורך הדורות הוא התפתח להיות חג של ארץ ישראל, בגלות זה היה חג של געגוע לארץ, ובארץ זה התפתח להיות חג של חיבור לארץ, של נטיעה והתיישבות בה.
ובעצם בכניסה לארץ, כשעם ישראל יכל להתחיל לעבוד את אדמת א"י ולאכול מפרייה, פסק המן.
ועמ"י עבר לסוג אחר של אמונה.
אם עד עכשיו הקב"ה נתן את הכל, והיה צריך לבטוח בו ולהאמין שהוא באמת יתן, עכשיו עם ישראל שותף ממש בעשייה.
וזה כבר מביא לניסיון אחר - של 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'.
כי ברגע שאנחנו עושים, אנחנו נוטעים ואנחנו מגדלים ואנחנו בונים ואנחנו נלחמים, ואנחנו כל הזמן רואים את הפירות של העשייה שלנו, את ההצלחות של ההשקעה שלנו, אז בקלות אפשר לשכוח שהקב"ה עדיין שותף מלא, הוא זה שנותן לנו את הכוח לעשות חיל, והוא מחליט מה בפועל יצליח ומה ייכשל.
(ואולי זה קצת מקביל לגיל ההתבגרות, שפתאום הילדים חושבים שהם מבינים יותר טוב מההורים, ולא מבינים שבעצם עדיין יש הרבה מה לקבל וללמוד ולהיעזר בהורים).
והשנה, שאנחנו בשנת שמיטה, הקב"ה בעצם נותן לנו פסק זמן מה'כוחי ועוצם ידי', ומזכיר לנו שוב שבעצם הכל ממנו. קצת כמו חזרה למן, רק דרך פירות הארץ.
אומנם אנחנו לא מרגישים את זה כל כך, כי היום רוב העשייה שלנו היא לא חקלאית, אז גם בשמיטה אנחנו ממשיכים לפעול ולעשות ולראות את הפירות של ההשקעה שלנו, אבל אולי זה בכל זאת זמן שצריך לחזור לפחות במחשבה, לאמונה ולהרגשה שהכל ממנו - 'כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם'.
וואו, איזה תהליך עשית פה! וכמה העמקת על כל שלב ושלב!מתואמת
תודה!
חיזקת אותי!מאוהבת בילדי
וואו מדהים! תודהמטילדה
מהמם. תודה !טל אורות
מקסים!!!אם מאושרת
(על הפסוק שהבאת - "ויענך..."- מפרשים שהמן היה עינוי כי הוא הראה כל בוקר לפי המרחק מפתח האוהל שהמן ירד שם האם האדם חטא,וכולם ראו כשעשה תשובה והמן חזר לפתח האוהל ,
וגם על ארץ ישראל כתוב שמתנהגת איתנו לפי המעשים שלנו- "ולא תקיא הארץ אותכם", רואים את הקץ לפי העצים והפירות שהארץ מוציאה לנו)
תודה על התוספת, ממש יפה!בארץ אהבתי
תודה לך על המהלך המיוחד!!!אם מאושרת
מהמם! תודה על זה!אמא לאוצר❤
מרים הנביאה-חינוך בשמחה ושותפותאם מאושרת
מה שמשה רבינו ואהרון הכהן לימדו את הגברים .
והרב נריה כותב שצריך ללמוד ממנה כיצד לחנך,כי רואים שהיא "גידלה" דור של נשים צדיקות.הן לא חטאו בחטאים שהגברים חטאו,הן היו זריזות לתרום לבניין המשכן.
הרב נריה תולה את זה בדרך החינוך- שרואים בשירת מרים- היא לקחה תוף ורקדה יחד איתן- החינוך יהיה מתוך שמחה, ולא יראה,
ושהמחנך יהיה שותף עם התלמיד-ירקוד יחד איתו יחווה איתו יחד ולא יהיה מרוחק.
יה"ר שנזכה כאמהות ללכת בדרכה של מרים הנביאה ולגדל משפחה בשמחה וקירבה!
מהמם! ממש אהבתי, תודה רבה!בארץ אהבתי
אני חושבת שהיכולת הזו להסתכל קדימה ולהאמין בטוב, זה חלק ממה שנותן את הכוח לא לחטוא. כי החטא הרבה פעמים קשור להסתכלות הממוקדות ב'כאן ועכשיו', וכשמסוגלים להסתכל על התמונה הרחבה, זה משנה את המבט.
מקסים! תודה גם על נקודת המבט הזו!מתואמת
תודה!!! באמת יכולת מיוחדת שצריך לסגל לאמהותאם מאושרת
וואו, איזה יפה! ממש ממש נותן כוח ומחזק במציאות היומיומית!מתואמת
אור החיים הקדושאם מאושרת
זה הזכיר לי שמישהו שאלה כאן לפני כמה חודשים על סגולה לעשות בשביל חברה שתיפקד,ולא הספקתי אז לכתוב שראיתי שיש הרבה הרבה סיפורים והדרכות מרבנים על לימוד שבועי קבוע של האור החיים הקדוש על פרשת השבוע.שזה סגולה להיפקד בילדים.
חשבתי לכתוב כל שבוע פירוש אחד של האור החיים הקדוש, ומי שרוצה תוכל לכוון לזכות חברה שתיפקד?
( האמת שבהקדמה של הספר "אור החיים" כתוב שזה סגולה גם לעוד הרבה דברים,אז אפשר לכוון גם לדברים אחרים)
כמובן שהלימוד יהיה לשם הלימוד,וזה זכות גדולה ללמוד את הפירוש של האור החיים הקדוש,ולהוסיף בלימוד תורה.
ובנוסף נתפלל לה' שבזכות זה מי שאנחנו מכוונים עליו יזכה לישועה.
כן כןנפש חיה.
נשמע מעולה!🙂בארץ אהבתי
בעז"ה נתחילאם מאושרת
בתפילה שנזכה ללמוד סבב שלם עד פרשת בא התשפ"ג.
תודה רבה למי שהגיבה כאן ובפרטי.
(ט"ו, י"א)
" מי כמוכה באלים ה',מי כמוכה נאדר בקודש ,
נורא תהלות עושה פלא".
פירוש יש לכל לירא מהגיד תהילותיו ,
לצד שמעשיו כולם פלא ומי הוא שיצטדק בתהלותיו,
כי אין אדם ישיג דעת המופלא לשבח בו,
ואיך יהללו במדרגה קטנה ?!
כיון שיש לו בחינה מופלאת ומכוסת גדולה ועצומה!
*******************
פרוש קצר,אבל זה פסוק שאנו אומרים כל יום בשירת הים,והפירוש שלו נותן משמעות מעבר לפשט הפסוק.
סימנתי בצבעים,
נורא מלשון יראה
תהילותיו מלשון להלל
פלא מלשון מופלא
פרושו של האור החיים מפגיש אותנו עם גדולת ה' ,
ומלמד אותנו שכל השבחים הכי גדולים שאנחנו יכולים להכיר ולבטא הם לא מבטאים כלל את עוצם גדולת ה', שהיא מעל ומעבר להשגתנו.
כמובן שכן צריך להלל את ה' אבל מתוך יראה והבנה שאנחנו לא משיגים את גדולתו.כך השבח ירים אותנו ולא חלילה יקטין את ה'.
ממש יפה! תודה!בארץ אהבתי
תודה רבה! (ניסיתי לשנות עכשיו ולא הצלחתי🙄)אם מאושרת
לא נורא, הצלחתי לקרוא וליהנות גם ככה..🙂בארץ אהבתיאחרונה
לא יכולה כבר עם המתח הזה, תהייה מערכה נוספתממתקית
לא תהייה, תהייה לא תהייה אי אפשר לקבוע כלום, כל פעם מהססת מה יהיה, ברור שהשגרה הולכת להיהרס מתישהו, אבל המתח הזה של מתי זה יקרה גומר עליי, אין לי חשק לקבוע כלום ולא להתחייב לכלום.
כבר עדיף שהמלחמה תתחיל, תיגמר, המשיח יבוא ודי.
לי נמאס!!!
האמת שמרובהמקורית
שחוזר הניגון, החלטתי לסנן
באמת אבל
אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר
אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש
זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה
היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו
מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו
( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)
בהחלט במקום יקרה, תודה.ממתקית
אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו
אני הכי לא מעודכנת במדינהאוזן הפיל
אבל שומעת קולות.
לא דיבורים, קולות של מטוסים.
אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.
ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.
וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.
כי אולי כן, אבל אולי לא
ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש
ואי ממש לנו יש טיסה שבוע הבאעדיין טרייה
הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔
איזה אומץ לקבוע טיסה בימים כאלוממתקית
מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום
הטיסה נקבעה לפני יותר מחצי שנהעדיין טרייה
ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...
גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.
מקווים לטוב..
יאא כיף לכם!!!ממתקית
נקווה שבאמת יתממש 🙏עדיין טרייה
נראה לי פשוט להתנהל כאילו אין כלוםשיפור
תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....
נכון, אי אפשר. אני בחוסר וודאות מוחלט.ממתקית
ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.
וואי אני ממש מנותקתבאתי מפעם
מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.
מבחינתיoo
אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)
בתקופה כ"כ משוגעת
חוץ מלא להחשף לחדשות
צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם
כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע
למה מתח, מאיזו בחינה?אמאשוני
מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.
יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.
אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.
כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,
יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.
הילדים ממילא בבית בחופש.
קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב
מקסימום נעשה עם משלוח.
באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..
ואם לא יהיה גם טוב,
כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.
היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.
מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..
העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜
נכון צודקת בעצם זה לא משנה באמת מתי באמת יתחילממתקית
ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו
מצחיקה אני
אני פשוט חיה ומתנהלת רגילאורי8
ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.
אני כ"כ לא עוקבת שעד עכשו לא דאגתיואני שר
עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒
איף.
משיח דחוף.
זה מוזר.אני קוראת כל יום את הדף חדשות בערוץ..ואפילהלוואייי
לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...
אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?
טראמפ תוקף אנחנו לא...
איראן תוקפת במכוון לא אותנו
נכון אולי
אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות
לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה
לבין האולי כרגע
טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה
לנו אין המון אינטרס בזה
ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש
נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות
אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני
קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות
זה עבודה תודעתית
וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו
וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...
זה נכון שאיראן לא תוקפת את ישראל בינתייםפרח חדש
דווקא כאחת שכן קראה הרבה על
להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.
הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר
עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור
אולי מחכה לאחרי המונדיאל
אולי מחכה לבחירות האמצע שלו
זה לא יודעים... ימים יגידו
אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו
אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה
עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך
האמת אני ממש לאשלומית.אחרונה
מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.
תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.
חבל מעכשיו להיות סביב זה.
מבחינתי הכל כרגיל
מה עושים עם תיקנים? ראיתי כבר כמה פעמים😒אוהבת את השבת
היצור הכי מגעיל בטבע בעעמסע של החיים
הדברה.
אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.
אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה
מה עושה מדביר?יעל מהדרום
לק"י
אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.
לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦♀️
מדביר שמכבד את עצמו יעשה הדברההמקורית
ולא ישים ג'ל
אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית
אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.
מה?? למדביר יש חומרי הדברה ייעודייםמסע של החיים
למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..
או שעקצו אותךרקאני
או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם
כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג
הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים
הוא היה מדביר שהמליצו עליו אצלינו בשכונהיעל מהדרום
לק"י
בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.
לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...
לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.
הזוירקאני
למה המליצו עליו
אנחנו עשינו חא מזמן הדברהמקרמה
ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות
מרסס פתחי ביוב
אדני חלון
ארון מתחת לכיור
ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית
כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו
וצריך לנקות אחר כך? נניח שיש וכאלה?יעל מהדרום
החומר משאיר סימנים לבניםמקרמה
אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה
(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)
היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום
אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת
מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש
לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון
תודה!!יעל מהדרום
אני לא גרה בקרקעהמקורית
והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ
איך אפשר לרסס בקומה גבוהה?מקרמה
מרפסות ברור שעושים
בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...
מחוץ לדלת אין בעיה לרססהמקורית
הדברה.. ולנסות לאטום חורים שלא יכנסובעלת תשובה
זוועה. גם לנו יש מכה בביתיעל מהדרום
לק"י
וזה דוחה. בעיקר במטבח.
תקיני סף לדלת הכניסההמקורית
ותוודאי שאין חורים בקירות
חורים זו אחת הבעיות חד משמעית. במיוחד חורים במטבחPandi99
יש סבון לשטיפת רצפה נגד תיקניםרק טוב!
גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.
כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'
את מרגישה שהוא עוזר לך?יעל מהדרום
אני לא משתמשת בורק טוב!
ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.
אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.
איך הריח שלו? חחכנה שנטעה
לא זוכרתרק טוב!
לא מסריח.
אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)
נעים. אני אוהבת ועכשיו כבר לא משתמשת אלא מרססתנפש חיה.
רק מדבירSeven
בדברים האלה לא שווה לחסוך
בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר
במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע
מדביר מרסס, וצריך לרוקן ארונות ולא לשטוף?יעל מהדרום
לק"י
(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).
מדביר לא מרסס בארונותטארקו
צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)
וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל
זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה
תודה. אוותריעל מהדרום
זה ממש לא מסובך!יראת גאולה
צריך שהבית יהיה מסודר בגדול כזה,
שלא יהיו שום אוכל וכלי אוכל מחוץ לארונות (כלומר על השיש),
ולצאת לכמה שעות.
אני תמיד העדפתי לצאת ליותר מכמה שעות, בפרט אם יש תינוק זוחל.
אם הצלחתי להביא מדביר ביום שישי או אפילו חמישי, ולצאת לשבת להורים למשל.
זה נותן שקט מוחלט לשנה ויותר!!
וזה גם לא יקר במיוחד, כ400 ש''ח, תלוי בגודל הדירה.
אצלנו כבר כמה שנים של שקט אחרי הדברה כזועדינה אבל בשטח
שווה כל שקל, אין לי פחד יותר ממקקים, ב"ה ויש מלא בסביבה שלנו, ברחוב או בבניין, לבית הם לא נכנסים
כנלמדברה כעדן.אחרונה
אם יש חור בארונות כדאי לסתום אותםהמקורית
לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה
יש יותר מידי חורים🤦♀️ אין לי כח לזה...יעל מהדרום
לק"י
אבל אולי כדאי.
אוךי במקום לשלם למדבירהמקורית
תביאי הנדימן שיסתום לך ?
נראה לי עדיף
יש בזה משהו. האמת שצריך כמה תיקונים בביתיעל מהדרום
אממ אצלנו המדביר מזיז תרהיטים שצריךSeven
ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני
חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום
אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..
די השתלטתי לך על השרשור. מקווה שהועלתי גם לךיעל מהדרום
לק"י
ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.
לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....
חד משמעית!!אוהבת את השבת
מה השאלה...? ריסוס כמובןמדברה כעדן.
ויש לזה אחריות
איך שורדים את זה שהבעל מתפרק כל הזמן?אנונימית בהו"ל
לבעלי יש קטע שבמצבי לחץ קשים
הוא מתפרק ומתפרץ או שהופך הכל עליי ויוצא עליי בעקיצות, בציניות
זה יכול להיות צרחות. ניתוקי טלפון, בצורה משפילה מאוד
אם אני לא שותקת, זה כמו כדור אש מתגלגל לריבים וכאסחים מטורפים
אם אני שותקת זה יכול להירגע אבל אני יוצאת עם תחושה רעה ועלבון
וזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב כך או כך
ברור לי שהוא חייב טיפול כי זה משפחתי אצלו
אבל הוא לא בכיוון של טיפול
קשה לי ממש!!!!!! עוברים עכשיו איזה מצב לחוץ ממש והנה הופ
הכל יוצא עליי בצורה הכי דוחה שיש
התפוצצתי עליו עכשיו בוואטספ אז הוא פגוע
ומה איתי?????
יש לציין שבלי זה הוא בעל מהמם
נשמה זה אלימותאמאשוני
זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,
אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.
זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.
משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,
מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.
אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.
תזכרי שאת לא אשמה בכלום!
בהצלחה יקרה!
אופציה גהמקורית
לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה
ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין
אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.
צריך להציב אולטימטום, גבולנעמי28
שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.
תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.
הוא מודע לבעיה שלו?שלומית.
מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?
אני חושבת שזה הצעד הראשון
אמoo
מה זה 'התפוצצתי עליו'
צעקות?
זה שונה ממה שהוא עושה?
אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת
אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת
בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה
זה משפיע על השני
אם זה חד צדדי ומתמשך
למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה
זו בעיה אחרת
משמע ממש קשוחשוקולד פרה.
בשבילך כאישה.
עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.
אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.
אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.
זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.
מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.
שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה
אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.
והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,
ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.
זה הזוי.
אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.
ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.
הוא מפסיד את הכבוד שלו
הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו
הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו
והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר
אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.
חיבוק חזק!
עם טיפול זוגי יש סיכוי שיזרום?שיפור
אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.
אתן מהממות, תודה על כל תגובהאנונימית בהו"ל
מנסה לענות....זה לא התפרצויות של זריקת חפצים
זה צעקות ואיבוד שליטה על הפה בעיקר
שזה יכול להיות הכי הכי פוגע
ותמיד אני צריכה להיות אסופה ולשתוק או להיות "השוטר הטוב"
עד שהכל יעבור
וגם אני בתוך הלחץ וגם אני עוברת
אז כמה אפשר להישאר חזקה?
והוא תמיד הכי הכי מסכן והכי קשה לו
נשמע כמו דינמיקה זוגית לקויההמקורית
מה שטוב זה שאפשר לתקן
אני חושבת שאתם קצת בהיפוך יוצרות
בעיניי גבר/ בעל לצורך העניין כמובן, הוא דמות להישען עליה.
ממליצה ללכת לטיפול כדי לדעת איך להגיע לדינמיקה נכונה עם ליווי נכון. זה נכון שהוא מגיב בצורה מסוימת אבל יש לך אפשרות לשנות את התגובה וההתייחסות להתנהגות שלו ומכאן דברים יכולים להשתנות
למה את צריכה להשאר אסופה ולשתוק?פרח חדשאחרונה
אני לא אומרת שתצעקי אחריו בחזרה כי זה כנראה לא יעזור
אבל לדבר באסרטיביות
ככה לא תדבר אלי, לא מקבלת שככה מדברים איתי.
רוצה ששוב נשב יחד לארוחת ערב? תתנצל ותבטיח שתטפל בהתפרצויות שלך.
אני מבינה שאני צריכה עזרהשמחה כפרוייקט
מרגישה כבר תקופה ארוכה שאין לי שמחה בגידול הילדים.
הכל עול
הכל קשה
הכל מתיש
סבלנות, סבלנות ועוד סבלנות שפשוט אין לי.
והבית מתלכלך בשניות וכביסות בלי סוף ובאלגן בכל פינה.
לא בהריון, לא לפני ולא אחרי
ועדיין לא מצליחה לאהוב או לשמוח.
הם רעבים, הם צריכים, הם רוצים, הם מלכלכים, הם מציקים, הם רבים, הם בוכים, הם קמים בזריחה, הם רוצים מלא צומי והם הורסים דברים בבית.
ככה כי הם ילדים.
ואין לי כח אליהם.
לא פיזי לא מנטאלי.
יש לי חברות, יש לי זוגיות טובה, אני יוצאת ואני חיה.
אבל לא כיף לי האמהות.
ואולי יש עוד מושהי שמרגישה כמוני?
עוד לא התחיל הקיץ ואני על סף ייאוש
מרגישה כלואה בתוך זה
לא בא לי
מתואמת
יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.
מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️
מזדההילדה של אבא
אין לי עצות, חוץ מלפעמים
שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.
ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤
בא לי לשתף אותךהלוואייי
כי הכנות שלך נגעה בי
האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה
אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..
נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..
וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..
והרגשתי ש-
אני לא שמחה
לי אין כח
אין לי חשק
אני לא חיה
אני בלי אנרגיות
וכו וכו
הבנתי
שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.
והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.
כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.
זה קשור אלי.
להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.
ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.
וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.
ואז כשזיהיתי את זה
אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.
עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.
אז את נורמלית
וחיבוקקקק
וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב
שתפי אותישמחה כפרוייקט
מה עזר לך לחזור לחיות
ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש
תודה יקרה
אני עוד לא מצאתי מטפלת קרובה אלי שהתחברתי אליההלוואייי
ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם
והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..
לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..
שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה
לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ
מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש
גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר
ופשוט שמחה זה ממכר
ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש
אז פשוט בא לי מזה עוד
זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!
ושווה להתאמץ עבור זה!
יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות
תןדה שכתבת!אוהבת את השבת
יש גם רגעים שאת מצליחה לראות את הטוב?המקורית
רגעים של הנאה מהם? נחת?
יש אבל הם לא מספיק כדי למלא אותישמחה כפרוייקט
כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד
וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים
תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית
לנקות כינים
לקחת לרופא עור
לתקן את המשקפיים
תולעים
סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש
ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.
רק שתדעי שאני ממש מצליחה להבין אותך❤️המקורית
ה"להיות בתפקיד" הזה, עם כל הברכה שבו, ב"ה, יכול גם להיות קשה ומכביד נפשית לפעמים
זה לא אומר שאת לא בסדר אם קשה לך, בעיניי את פשוט נורמלית כי זה הרבה להחזיק באמת לאורך שנים
ועם זאת, יש את התחושה שאת כלואה. מנסיוני תחושה כזו נובעת לפעמים ממצב שכביכול אין לנו בחירה במצב שדוחק אותנו לקיר ומאלץ אותנו להיות בסיטואתיה שאנחנו מרגישים בה לא בנח
אז אני רגע רוצה לשאול - מה היה נותן לך תחושה של חופש כביכול? תתפרעי רגע במחשבה עם עצמך
אולי באמת פיזית נפשית להתרחק רגע ייתן לך מילוי? יום יומיים מחוץ לבית נניח
לא יודעת בני כמה הילדים, אבל אולי לפרק רגע את הריכוזיות בבית ולתת לעצמך את האופציה להתאוורר קצת מאחריות שמקשה עלייך לאורך זמן? להיעזר בילדים, לקנות אוכל, להוריד תלות של הילדים בך ולעודד אותם ליותר עצמאות? פחות לרצות אותם בכל דבר? כמה בעלך מעורב ונוכח?
את ישנה טוב? זה ממש משפיע על תחושות ייאוש מנסיוני
אני כ"כ מבינה אותךבאתי מפעם
מה שעוזר לי זה לעשות לי 'חופשים' קטנים במהלך היום, נניח מקבלת אותם בצהריים בחזרה מקייטנה, מדברת איתם קצת, שעה, שמה להם לאכול ואז מסתגרת בחדר לרבע שעה/ חצי שעה, תלוי כמה הם מסתדרים. וככה במהלך היום נכנסת לחדר מפעם לפעם, נועלת, מבקשת שלא יפריעו, בה לא תמיד הולך אבל בגדול הם פתאום מתחילים לדבר אחד עם השני במקום רק איתי שזה אחד הדברים שסוחטים אותי ממש, להקשיב לסיפורים הלא נגמרים האלה וכולם רוצים לדבר ביחד...
התיאורoo
שלך הוא תיאור מדויק על ילדים
במיוחד בגיל קטן
זה פשוט מאד קשה
במיוחד אם יש כמה קטנים
אני הרגשתי הרבה שנים
אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם
וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי
יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה
עם כמה ילדים קטנים ועם העומס
אולי יש כאלו שזה עובד אצלם
אבל אם זה לא עובד
זה לא אומר שמשהו לא תקין
כי זה הכי הגיוני שיש
נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות
וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה
כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים
כואב לי על האווירה בביתשמחה כפרוייקט
ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה
זה לגמרי מעל לכוחותיי
לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה
עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.
אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.
אמאלה זה מתיש.
אוליoo
להתחיל משחרור הכאב
להבין שהמצב בבית עמוס אובייקטיבית
זו לא רק התחושה שלך זו התחושה האמיתית
זה קשה וכואב
וזה יעבור מתישהו אבל יקח זמן
עד אז כדאי לחשוב על צמצום נזקים
אם אפשר יותר עזרה
יותר יציאות ובילויים לעצמך
והכי חשוב
יותר הבנה עצמית
שזה פשוט קשוח מדי
בני כמה הילדים שלך?פרח חדשאחרונה
כי הרגשתי בדיוק ככה לפני כמה שנים
עם 4 ילדים בגילאים 0-7
אני זוכרת שהייתי רואה אישה בהריון ודבר ראשון חושבת אמאלהה איזה מסכנה מה מחכה לה 🫣
היתה תקופה של כשנה וחצי שהייתי בבית ולא עבדתי, באמצע פרצה הקורונה ואז בכלל הרגשתי שאני בכלא
לא היה הבדל בין יום ולילה
כל היממות היו ברצף כי ביום תפקדתי עם הגדולים יותר בלילה הקטן היה ער רוב הלילה
בסוף מה שהרים אותי היה לצאת לעבוד מחוץ לבית
זה היה מאוד קשה השינוי הזה אבל הרים אותי ממש. פתאום פגשתי עוד אנשים, טיפלתי בדברים שלא קשורים רק לתפקוד הבית
חיכיתי עוד כמה שנים להריון הבא אבל אני יכולה להגיד לך שככל שהזמן עבר והם גדלו המצב השתפר מאוד
יש לי עדיין ב"ה הרבה עבודה והרבה תפקידים בבית אבל הילדים יותר עצמאיים ולא תלויים בי לכל כוס מים
מה אני רוצה להגיד לך זה שכשהייתי במצב הזה לא הבנתי איך אני אשרוד ככה תמיד
אבל הם גדלים וזה נהיה יותר קל מבחינות מסויימות
ותחשבי מה את יכולה לעשות לעצמך שיעשה לך טוב.
כל הכבוד לךשקדי מרק
ההכרה במצב היא התחלה מצוינת
כדאי לקבל עזרה.
לדעתי זה באמת לא צריך להיות ככה..
למרות הקושי האובייקטיבי, התחושה שלך היא לא מחויבת המציאות ואפשר אחרת
ממליצה לך בחום לפנות לטיפול
סכרת הריוןהריון ולידה
אז יש לי סכרת הריון,ואני לא מצליחה לאזן אותה תזונתית אפילו שאני ממש שומרת.
הערכים בבוקר גבוהים ואין לי שליטה על זה (וגם אחרי אוכל הם התחילו לעלות... 95 במקום 80 אחרי סלט..)
הרופאה רשמה לי גלוקומין אבל אני רק בתחילת ההידרדרות (שבוע 23) ומתה מפחד להגיע למצב של אינסולין או של ניתוח קיסרי 😑 מה אפשר לעשות??
לא כ"כ הבנתיהבוקר יעלה
95 בצום,או אחרי סלט?
מה הערכים שלך בדרכ?
אחרי אוכל הערכים שלי תקינים תמידהריון ולידהאחרונה
בצום היו תקינים אבל התחילו לעלות- 105 וכזה...
העניין הוא שגם אחרי אוכל אני רואה שיש עליה.
אפילו שהיא עדיין בגבול התקין-
אם פעם סלט היה מביא אותי ל80- היום הוא יכול בכיף לעשות לי 95.
בן חודשיים ישן 8 שעות רצוףניקזמני
זה סביר?! הוא אפילו לא התעורר לבד אני הערתי אותו מרוב פחד, הוא חינני ומבסוט אבל הטיטול היה יבש
יש סיבה לחשוש?
מוסיפה שאתמול הרגשתי מחסור בחלב אז הנקתי הרבה בערב
הבת שלי היתה ככה קבועהשם שלי
אבל היא עלתה שעות בהדרגה.
זה נשמע בסדר.
תעקבי איך הוא במשך היום.
באיזה משקל הוא נולד?מתואמתאחרונה
אם מעל שלושה קילו - אז מצוין, שיישן ותנוחי. ותדעי שזה עלול להשתנות בהמשך🤭
אם מתחת - אז צריך להעיר... (זה מה שהיה לי עם הקטנה שלי - עד שהיה לי תינוק שישן לילה, הייתי צריכה להעיר אותה לאכול כי היא הייתה קטנה מדי וגם לא עלתה טוב במשקל... כבר היה קל יותר אם היא הייתה קמה מעצמה🤭)
חזיות הנקהתוהה לעצמי
יש למישהי המלצה על חזיות הנקה שמחזיקות את החזה כמו שצריך? אשמח ממש לשמוע❤️
קניתירקאני
במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים
רק עם ברזלים עומד טוב
אבל לא הכי נוח....
אני קונהאנונימית בהו"ל
רק בסייפיש
יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה
ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי
ברבאדוDoughnut
אם את מבית שמש והסביבה, יש חנות "פרפר סגול"נפש חיה.אחרונה
איזה מאכל התעכל לכן בתחילת הריון עם הקאות?מעיין34
גיליתי על עצמי שפירות , ירקות חיים, וגבינה צהובה עושה לי רע ואירי כמה שעות של אי תפקוד- אני מקיאה וזה עובר.
כעכים לא מסוגלת לאכול יותר.
ומשתוקקת לאוכל בריא
פליז כל רעיון יתקבל בברכה מניסיון🙏
את לא תרצי לדעת...ממתקית
אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח
קאסטות הגלידות כאילו? כי במקרה גם את זה יצא לי להקמעיין34
ברורא גם הייתי מקיאה אותםממתקית
אבל לפחות היה נבלע איכשהו
צנימים.מוריה
בלי כלום.
לא מצליחה לאכול יותר מאכלים יבשים😭מעיין34
תפוציפס טבעי או פרינגלסאםאני
לא הכי בריא בעולם,
אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,
קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.
פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)
אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.
אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.
אני אוהבתאנונימית בהו"ל
קורנפלקס עם חלב
מלפפון ככה
נשנושים שמנת בצל
עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות
ענבים
חמצוצים בטעם תפוח וקולהאמאשוני
אבל תנסי קודם סודה.
מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.
אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.
לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.
הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.
לחם קלוי בטוסט, קרח מלאאא קרחדיאן ד.
לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....
אני אכלתי את הירח מתוקאוזן הפילאחרונה
לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.
אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה