פורום הריון ולידה (עמוד 114)

אתמול היה כזה קשה

ובעיקר כזה מפחיד

"איפה אני נמצאית עכשיו?" תשאלי את עצמך

ואיזה צעד, רק אחד, קטן, אני יכולה לעשות היום?

למשל,

להבין רגע את עצמך

שאת מרוקנת כרגע

שמאוד מאוד קשה לך

שהכוחות אזלו כולם

ולהפעיל בתוך עצמך מצב חיסכון בסוללה 

כן, כמו בטלפון, כך גם אצלנו

להוריד להוריד ולהפחית כל מה שלא דחוף ולא חייב

תורידי מעצמך

תקחי יום חופש / מחלה, או אפילו חצי יום

תזמיני רגע אוכל מוכן ואל תבשלי היום,

תבקשי רגע עזרה עם הבית או הילדים ורק תנוחי

תאגרי טיפה שעות שינה

תורידי עוד את כל מה שלא דחוף

הדבר הזה שרצית לעשות? - לא היום!

המחשבה ההיא שהייתה לך שחשובה? - לא עכשיו!

הדבר הזה שכן סובל דיחוי - לא כעת!

תהיי בחיסכון בסוללה

כי כשאין סוללה

לפחות עד שנמצא מטען

צריך לחסוך אנרגיה

ומותר לך להיות עכשיו מרוקנת לגמרי

לחפש מטען, בהחלט,

לחפש טעינה, בהחלט,

אבל בינתיים - הפעילי מצב חיסכון בסוללה.

ומחר חשבי איך להטעין ולהיטען

בינך לבין עצמך

ובינך לבינו

❤

את עוד תהיי, אתם עוד תהיו - 100% בסוללה!

100% בלב! ❤

לך לך לעצמך, לפנימיותך

לכי לך לעצמך, לפנימיותך

לך לך אל אשתך, אשת בריתך

לכי לך אל אישך, מושא אהבתך

וגם אם הדרך לשם קשה ותלולה

וגם אם לפעמים נראה שאין אוויר ואין אמון ואין תקווה

וגם אם כל העולם נראה קורס -

אנחנו נהיה אברהם

ושרה

ונמשיך ללכת

להתקדם

רק עוד צעד אחד עכשיו

ומחר עוד אחד

כל פעם קצת

באמונה גם בעצמינו

גם בחצי השני שלנו

בבורא עולם שמשרה שכינתו בינינו

באותה ה' שנוספת לאברם

ובאותה ה' שנוספה לשרי

שם ה' נקרא עלינו!

אנחנו נשמה אחת

וכמו אברהם אבינו

נצעד לעבר האמונה

בא-ל אחד

בה' אחד ושמו אחד

נגד כל העולם

הוא, לבד, יחיד ומיוחד

מלמד אותנו גם היום לצעוד

להמשיך ללכת

להמשיך להאמין

גם באחד שאנחנו - אשתי/אישי ואני.

אנחנו אחד.

ושם ה' אחד נקרא עלינו ❤️

אמא רחל

את לימדת אותנו מה זה להיות בדרך

מה זה לצפות כ"כ ולייחל למשהו

מה זה להמתין

מה זה להתפלל

מה זה לקוות

ומה זה לזכות לגאולה שלמה ב"ה

נתת לכולנו כוח לזכור את זה, את הדרך

זוכרת איך הרגשת כאשר בנך יוסף יצא לאוויר העולם?

כמה היו שווים כל התפילות, הדמעות, כל ההמתנה, כל צירי הלידה, כל הדרך המפרכת?

וכמה אור עצום הביא יוסף הצדיק לעולם כולו

ובנימין

ולימדת אותנו מתוך זה לזכור גם אנחנו

כמה היו שווים כל צירי הלידה, כל הדרך המפרכת כאשר החזקנו בפעם הראשונה את הבן/הבת שלנו

כמה אנו זוכרים את הטעם המתוק כאשר הצלחנו להשיג הישג שעמלנו עליו רבות,

איזה אושר זה להרגיש תחושה כזו של מסוגלות ויכולת מתוכנו פנימה - עשיתי זאת בעשר אצבעותיי!

ואת ממשיכה ללמד אותנו גם כאן,

גם בריחוק הגדול הזה, או בריב המכאיב הזה,

גם בפחד הגדול הזה,

גם כאן את לוחשת לכל אחד ואחת מאיתנו -

תחזיקו את זה -

אתם תצמחו!

תהיה לכם גם ממנו קבלה!

קבלה של הצלחה!

ועוד אחת!

תזכרו!

תזכרו מה כתוב לכם על הקבלה של ההצלחה הקודמת הזוגית שלכם

מתי ומה הצלחתם בעבר?

ומה תרצו שיהיה כתוב על הקבלה שלכם היום?

יש שכר לפעולתכם!

אתם בדרך

וצועדים בה יחד

יש לכם ויהיו לכם עוד הרבה קבלות!

אתם רושמים אותן

כל אחת ואחת

יש שכר לפעולתך אמא רחל ❤

ושבו בנים לגבולם

ושב לב איש אל אשתו, ושב לב אישה אל בעלה ❤

ולי יש חזיות הנקה מלטיפה (יש להם גם אתר) ממש נוחות, גם מידות גדולות. 

שבחנות של ]מינה בעצמם יש חזיות במידות שלא שמעתי עליהן (G למשל)

ושפע דגמים (אני ממש אוהבת את פמינה)

אז אולי תחפשי סניף שלהן.

וכמו שאמרו ברגע שיש חזייה נוחה אפשר בקלות להפוך אותה להנקה.

גם אנ ימידה גדולה ונדיר למצוא חזיות הנקה שכם תומכות ממש (יש לי אחת כזו שהיא 'חזית הנקה' בהגדרה של פמינה, והרבה שהפכתי להנקה בעצמי)

לק"י

דגם מוניקה 8487.

בלי ברזלים ובמידות גדולות. לי זה נוח.

אם יש לך אפשרות לקנות בחנות פיזית ולמדוד אז עדיף לך. לא רוצה לקחת אחריות אם זה יהיה לך מספיק תומך.

אבל הפס הזה באמצע החזיה רואים אותו על הבגד?

זה הבאסה בזה..

לק"י

איפה שהקאפ נפתח?

(לפעמים רואים... אבל זה ככה בחזיות הנקה. לא?).

יש פס כזה

Monica חזיית הנקה פלטינה 8487 - מעיין שטוב

שזה עיצוב של החיזה

לפחות לא עם כל הבגדים.

יש להם מידות גדולות עם תמיכה.

שאבתי לפני ואחרי העבודה. אבל כל יום התחלתי בשעות אחרות. לי זה לא הפריע. אבל יש נשים שצריכות לשאוב בשעות קבועות.

בעבודה אפשר בהפסקות תוך כדי האוכל. בטוח יש חדר שאפשר לנעול (אצלינו נראה לי שהיועצת תורמת את החדר שלה). אפשר בחדר צוות, אם כולם נשים ונעים לך לשאוב עם כיסוי. אם זה לא מרעיש (כי יש כאלה שזה מפריע להן לשמוע את זה).

בגיל חצי שנה (אם הארכת) הם גם מתחילים הרבה פעמים מוצקים, ואז צריך פחות חלב.

בהצלחה!

היו שם לרוב נשים.

אם נכנסו גברים הייתי עוברת לחדר צדדי. לפעמים מתחילה שם פשוט וזהו.

שאבתי עם חיקוי של ביאמבה מה שנתן לי חופשיות לקום באמצע,  לאכול תוך כדי או אפילו לצלם דפים..

כן היו לנו שני חדרי מורים, והייתי קרובה לקטן ולשקט יותר

אבל זה כן מאתגר יותר ובימים שמלמדים רצוף ובהפסקה של רבע שעה צריך להספיק לאכול, להתפנות ולשאוב זה קשוח.

אני שילבתי תמל באיזשהו שלב והמשכתי להניק בבית.. בבוקר לפני המסגרת, בלילה לפני השינה, אחהצ כשחוזרים מהמסגרת ובשבתות- אצל אחת נגמר לי החלב בשעות של המסגרת ואצל השניה הצלחתי להניק גם בשעות האלה

סליחה שזה לא מעודד אותך.

לא ראיתי איל אני מכניסה את זה בלוז והאמת שלא מתחרטת, שאיבות זה שנוא עלי. 

בן כמה התינוק כשחזרת?

אבל גם השתדלתי ממש לשאוב לפחות פעם ביום. השתדלתי שזה יהיה בשעה קבועה. נגיד הפסקת 10 או הפסקת צהריים. זה ממש לא תמיד הולך.

מגיע לך שעות הנקה שזה הפחתה של שעות שהייה אם אני לא טועה.

קשה. מתיש. עמוס.

אם מאריכים חופשה אז אפשר לחזור כשהתינוק כבר פחות תלוי רק בהנקה ואז יותר קל. 

לק"י

אבל בשביל זה צריך שהן יהיו בקצה (תחילת או סוף היום).

וגם לא זוכרת אם בכל אחוזי משרה מקבלים שעות הורות.

אם זה היחידות אז הייתי משקיעה לשחזר. היום יש אפשרויות...אז למה לא?

זה כיף שיש תמונות. 

אני אישית חיה תמונות של ילדים

עושה אלבומים דיגיטליים

אבל זה תלוי כמה לך זה חשוב

שאם לא תשחזרי, הספק ימשיך הלאה.

אלא אם כן ממש תצליחי לאתר מלא תמונות שתרגישי שלמה עם זה.

אז בואי תתחילי מלאסוף תמונות, ואז תחליטי אם זה מספיק לך או לא.

הייתי משקיעה מאות בודדות -300 או 400 ככה.

וקודם משקיעה זמן לקבל ממשפחה, אולי תקבלי מספיק שייתר את הצורך

הייתי משקיעה המון. ברמת האלפים, כי תמונות מאוד חשובות לי.

בלי קשר, אולי תשאלי במשפחה הקרובה אם יש להם גיבויים? כיום שולחים המון תמונות בוואטסאפ, ואם שלחתם למשפחה אולי עוד יש להם. וגם תמונות מאירועים משפחתיים

נמחקו מכל מקום? כמה מכשירים/גיבויים/גוגל תמונות? אם מהכל וזה התמונות היחידות הייתי משקיעה הרבה כדי לשחזר

זה משמעותי ממש ממש

בטוח, נמחק מהכל...

וואצאפ נמחק גם לי וגם לבעלי  ושנינו החלפנו מכשירים לאחרונה ככה שאין תמונות בגלריה ולשנינו מסתבר לא היה גיבוי בגוגל תמונות, איך לא בדקתי את זה....

אבקש ממשפחה וזה אבל לא יצא מזה הרבה כי אנחנו שולחים ממש בקטנה...

אין ברירה ללכת לשחזר כי תכלס זה לא סבבה שאין להם תמונות בכלל.... הבעיה היא שאני ממש לא זוכרת מה מהמכשירים המקולקלים שיש בבית הם המכשירים האחרונים שלנו.... אז זה זה אומר לשחזר מכמה פלאפונים... יש כאן 8 /-:

.מכירות דרך זולה יחסית בשביל זה?

אבל הקשר תמיד צריך להיות קרוב לדעתי ועדיף שזה יהיה מבוסס מגיל קטן אבל אף פעם לא מאוחר

מכל מקום גם בגיל ההתבגרות נוצרת נפרדות שהיא בריאה אבל עדיין חשוב לשמור על ערוץ פתוח לשיח מכיל ולא שיפוטי

במאמר מוסגר - ממה שאני הבנתי לגהי המקרה של אתמול, ההורים של הבחור גרים בחו"ל וממרחק בין ארצות קשה לי להאמין שהוא ממש שיתף בהכל

גם ילדים שגרים איתם בבית מסתירים קשיים חברתיים לעתים

לא חלילה כהאשמה, אלא כדי לתת לך פרופורציה לגבי החשש

המדריכים והצוות החינוכי (זה עוד לפני מדברת על הבחורים עצמם שהם לא ילדים קטנים..)

הסיפור הזה לא עוזב אותי מאז שקרה

סליחה שנכנסתי לזה, קשה לי עם זה מאוד. 

כדאי שתקפיצי במוצש.

בצהריים מילים רק אומר שזה לא או או.

זה גם הכי נורמלי וזה גם מדליק נורה אדומה לעבוד ולהתאמץ יותר על הקשר.

כמו שזה סופר נורמלי שבכיתה יש ילדים שבקצב ויש ילדים שלא בקצב, והמטרה של המבחן היא לאתר את מי שצריך חיזוק ולהתאים לו תוכנית עבור זה.

ההמלצה שלי בגיל הזה, זמן איכות אחד עם אחד.

באופן קבוע לזמן קצר יותר מן הסתם,

אבל גם זמן מיוחד כמו טיול או משהו בסגנון.

עוד המלצה קצת ייחודית, מבינה שהרבה לא יתחברו, אבל אצלנו ממש הולך טוב *מדי פעם* לשנות הרכבים של ילדים/ הורים שנמצאים בשבת בבית/ מחוץ לבית.

זה משנה את כל הדינמיקה הרגילה במשפחה ומאפשר יחס אחר ומגיעים למקומות שלא מגיעים בשבת רגילה.

אז אמנם זה לא בדיוק אחד על אחד,

אבל עצם השינוי פותח פתח לדברים אחרים וילדים מגיבים בהתנהגות שונה (לרוב חיובית מאוד)

להזדמנות החדשה.

(למשל ילד שמתווכח דורש הרבה אנרגיה ופתאום כשהוא לא נמצא שומעים הרבה יותר את הילדים האחרים)

בכל אופן, הדרכה ממליצה על תקשורת מקרבת.

אפשר לקרוא באינטרנט על זה.

אפשר גם בבינה מלאכותית כי יש הרבה חומר באנגלית שהמודל מאומן עליו.

זה באמת דבר מצויין שתורם המון מהרבה בחינות

מניחה שלא לכולם זה שייך ואפשרי

אז אולי באמת לעשות זמן אישי לכל ילד פעם בכמה זמן.

כמו שיש הבדלים באופי.

לפעמים הורה יתחבר יותר לילד שדומה לו באופי, ולפעמים דווקא הפוך - האופי הדומה יתנגש.

ואם מרגישים קושי ספציפי מול ילד מסוים, אני חושבת שיש מקום ללכת לייעוץ מקצועי כדי ללבן את סגנון הקשר ולמצוא דרכים להגיע אל הילד בכל זאת.

מסכימה גם עם מה שכתבה @אמאשוני - אצלנו הרבה פעמים ילדים נוסעים לשבת בהרכבים שונים. מלכתחילה המטרה היא לשמח את סבא וסבתא, בלי להעמיס עליהם יותר מדי, וכמובן גם אנו כהורים יוצאים נשכרים משבת שקטה יותר, אבל באמת ההרכב השונה של המשפחה יוצר לפעמים דיבורים ומפגשים שלא קורים בדרך כלל - ילד "סנדוויץ'" הופך להיות פתאום הגדול או הקטן, שני ילדים שבדרך כלל לא משחקים זה עם זה פתאום מבלים הרבה יחד, וגם לנו כהורים יש פניות לדבר יותר עם הילדים שנמצאים. וגם אצל סבא וסבתא הם מקבלים יחס אישי יותר ושוננ, וזה גם תורם להם. (אמא שלי גם תמיד מעדכנת אותי איך היה בשבת, ואני מגלה פנים אחרים אצל הילדים כך)

ובכל זאת - לא חושבת שהכול נופל על כתפי ההורים...

לפעמים החברה משפיעה כל כך, עד שלהורים אין יכולת לעזור בזה...

(והמקרה הזה באמת מזעזע ומטלטל כל כך😥 הוא הולך איתי מאז ששמעתי עליו, וקשה לי להתנתק ממנו...)

ליצור זמנים אישיים נפרדים עם כל אחד מהילדים. או בבית, לזמן קצר (ובדרך כלל כשכל שאר הילדים בסביבה), או בוקר שלם שהילד לא הולך ללימודים ואז עושים ביחד דברים כיפיים (האם והילד) - בדרך כלל יציאה לקניות, אבל אפשר גם יצירה וכו'.

לא תמיד ייפתח הלב בזמנים האלה, אבל זו הזדמנות טובה לכך אם מצליחים, וגם עצם היחס האישי עושה את שלו...

כל הילדים בקשר טוב איתנו

בעיניי זה נובע ישירות מניהול טוב של הקשר ושל ההתנהלות בבית

בקשר למקרה הנ"ל וגם במקרים אחרים דומים

לרוב מדובר בבעיות חברתית ולאו דווקא בעיות עם ההורים

הורים צריכים להיות עם היד על הדופק ולעזור לילד עם קשיים חברתיים

כמובן שצריך קשר טוב ע"מ לזהות בזמן ושהילד ירצה לקבל סיוע מההורים

בעיניי אם אין קשר מספיק טוב

ברור שההורה צריך לעשות אחרת

קשר הורה- ילד תמיד תלוי בעיקר בהורה

כי זה קשר בין מבוגר לילד

מבוגר יכול להשפיע על הקשר הרבה יותר מילד

הטיפים שלי

1. להוות דוגמא אישית טובה

2. להוביל את הילד- להמליץ לו מה נכון אבל לא להגיד לו מה לעשות

אם ההמלצה תואמת לדוגמא האישית שההורה נותן והילד מבין מה יוצא לו מזה

הוא כנראה יקבל את ההמלצה

3. לשחרר- לתת לילד לסלול את דרכו

להתערב לעיתים רחוקות

רק בזמן שההתערבות נצרכת

אם ההורה מרגיש צורך להתערב לעיתים קרובות

סימן שהוא לא יודע לשחרר 

שזה נכון בכל נושא

אבל בהקשר של השרשור הזה בעיקר דוגמא אישית של תקשורת נכונה

לדבר באופן כנה וישיר

לשתף תחושות רגשות

לשתף הצלחות וכשלונות

להקשיב ללא שיפוטיות

להכיל ולהגיב באמפתיה

לא לתת המלצה על כל נושא שעולה אלא רק לעיתים רחוקות כשהצורך שווה את ההתערבות 

חוזרת לניק שלי

אז לא אגיב לכל אחת בנפרד

אבל ממשיכה לעקוב

אני הרבה יותר קרובה ללהיות ילד בן 13 מאשר שאני קרובה ללהיות אמא לילד בן 13.

בהחלט תשובות חכמות קיבלת כאן

מזכרוני בגיל זה ולאחים בגיל הזה… זה כן גיל יותר של נפרדות. יותר של להתמודד לבד. הרבה פעמים גם בא עם עצמאות בתחומים אחרים (נסיעה בתחבצ לחטיבה, קבלת פלאפון…)  

וחשוב לציין שזה גם גיל של משברי/קשיי התבגרות

ולגמרי דמות ההורה היא חשובה. אבל בתור אחת שלשתף עשה לה בחילה, בא לי להגיד שהרבה מהעניין זה לאו דווקא להתקרב בכוונה. אלא קודם כל לתת לנער תחושה של אהבה ללא תנאי. שאת תמיד שם עבורו, ותמיד תמיד רוצה בטובתו ושמחה לסייע לו. (את לא תמיד תעשי מה שהוא רוצה, כן? העניין הוא התחושה, שגם אם את לא מרשה לו משהו זה תמיד מתוך רצון שיהיה לו טוב)

וגם להעצים. לתת לו תחושה טובה לגבי עצמו. לעזור לו לפתח גם תחומים אחרים שנותנים לו להרגיש משמעות, הצלחה וכו. זה יכול להיות חוג ציור, יכולה להיות התנדבות, פרגון על יחס שלו לאח אחר וכמה הנער משמעותי לאח וכו

ובעניין הקרבה ביניכם, חשוב גם למצוא את הרגעים הקטנים ביומיום. של לפטפט על הא ודא תוך כדי שהוא עוזר לך בכלים/כביסה או בנסיעה, או כל דבר אחר. אמא שלי הייתה לוקחת אותי מדי פעם לבוקר של אם ובת או בית קפה או משהו. אבל יש משהו קצת מאולץ בסיטואציה, ולפעמים אפילו מלחיץ קצת כנער של על מה נדבר ושלא תחפור לי.

ודווקא מתוך השיחות היומיומיות לפעמים צפים דברים. לא שיחות של 2-3 דקות איך היה היום, אלא שיחות ממושכות יותר גם אם "סתמיות" (בטיול היה כך וכך והנוף היה מדהים אבל אז היה קטע של פשוט רק חול ולא באמת משנה מה…)

לאכול

* כף שומשום קלוי  ביוגורט או בסלט

שמעתי על מישהי שתוך 10 ימים עלה לה הברזל!

* ירקות ירוקים

* תמר עם שקד/ אגוזים, גם מזין וגם נותן כח

* תאנה

* רימון

לגבי הכמות, את יכולה להתייעץ עם רוקח, זו לא תרופת מרשם ורוקח סביר ומעלה ישמח לעזור לך.

כדורים למציצה מתחת ללשון.

וכשתגיעי לרופא תשאלי אותו אם כדאי לקבל זריקות של b12.

והגוף בד"כ מפריש את הייתר.
 

לדעתי אפשרי להתחיל לקחת לפני שנפגשים עם הרופא.

שבוע וחצי לא יעלה את הb12 בצורה קיצונית.

(מומלץ לקחת עם חומצה פולית אם אין לך עודף)

הרופאת משפחה התקשרה אליי שבגלל שזה מאד נמוך אני צריכה לעשות את הזריקות פעמיים בשבוע.

מישהי יודעת איך זה עובד? היא אמרה לי לקנות בבית מרקחת. אני יכולה ללכת פעם אחת לקנות הכל או כל פעם צריך לקנות? ואפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה? 

עשיתי את זה בקופה רגילה, באחת הפעמים הייתי במרכז בריאות האישה בשביל משהו אחר אז כבר נכנסתי גם לאחות שם ולא הייתה לה בעיה

זה שורף אח"כ. לא הכי נעים

עזר לי מאוד

באתי פעם בשבוע-שבועיים לפי מה שאמרו לי. כבר לא זוכרת.

בהצלחה

עשיתי לפני יותר משנה.

עשיתי בזרוע (פעם, לפי מה שהבנתי, היה עושים בישבן).

עזר לי ב"ה.

נספג יותר נכון לגוף.

אפשרי גם בזרוע.

קונים הכל ומביאים בכל ביקור לאחות

אפשר כל מרפאה לא חייב מרכז בריאות האשה

להקפיד לשמור את הבקבוקונים לפי ההוראות.

לא שאלה מה אני מעדיפה.

את בטוחה שזה באמת נספג פחות טוב ביד? 

מה שעשו לך עשו לך, זה בסדר גם בזרוע.

כן, המידע שיש לי אמין, שאלתי בעצמי כמה אנשי רפואה אמינים וקיבלתי הסבר

כתבתי את זה כדי לומר שיש היגיון בהזרקה בעכוז ולא סתם מתחשק לאחות דווקא לעשות שם.

ולא לכולם זה מפדח ומפריע מאוד.

לי היה נשמע שזה לא מאוש משנה.

בכל אופן, גם לתחושה הרגשית יש משקל כאן, ובזרוע זה פחות מפדח...

עשיתי את החדש.

לפני יותר שנים עשיתי את הישן וזה לא היה בזרוע

שלא עושה תופעות לוואי

אבל אני עברתי מסרזט ליסמין (גם בעקבות כתמים) הכתמים פסקו לי מיד ובינתיים לא מרגישה תופעות לוואי 

יש בהן משהו יותר "מתאים" לגוף, כי יש גם מרכיב של פרוגסטרון וגם של אסטרוגן. כמובן אין דרך לדעת בוודאות. אני בעבר השתמשתי תקופה קצרה בהרמונט והיה סבבה

כמובן אף אחד לא יכול להתחייב לך לגבי תופעות לוואי 

גם יסמין עבד לי מצוין אבל עם נוברינג היה לי שקט רגשי ונטול סערות הורמונליות.

גם עליתי המון במשקל בגלל הכדורים, והתנפחתי, זה מבאס ומתסכל כל כך

ובדקת gbs?

כי בעיקרון זה מה שבודקים בשלב זה

וכמובן להיות את עירנית לתנועות

ואם הכל רגיל אפשר רק לחכות ללידה 😊

נותנת אז סיכום מסודר של ההריון לבית חולים

והפניה פתוחה למיון עד שבוע 40.

זה לא דברים דחופים אבל עושה 'פיניש' לפני הלידה כזה

מהאתר של הקופה

לפעמים שווה ללכת לרופא/ה בשביל הרוגע לדעת שנבדקת והכל בסדר

זכור לי שעשיתי את זה פעם בערב פסח כשהייתי שבוע 38 ולא ביקרתי אצל רופא מלא זמן

ורציתי להיות רגועה בחג

אבל באמת אין חובה או הנחיה כזאת

להוציא את הסיכום מהמרפאה. כי היא לא יכולה לשלוח דרך האתר (אז היא הדפיסה והשאירה לי אצל המזכירות).

שהיה לבן שלה

בזמנו אמרה אאל'ט שיש קבוצה בפייסבוק של קהילה

אז אולי לחפש שם ולהתייעץ

אם היא יכולה להיות זכאית לקצבה נכות, ואז גם מקבלים תוספת שעות היעדרות לטיפול בילד.

וגם אם לא, אולי אפשר לקבל רק את התוספת שעות היעדרות.

בכל מקרה את תמיד יכולה לסרב לבדיקת פתיחה.

גם כשהייתי בבית חולים הוא הציעו לבדוק אותי ולא רציתי אז לא בדקו.

ולהגיד לרופא מרופא שאת עם צירונים ולא יתרגשו מהצירים..

אבל זה נראה לי כבר מעבר לצירונים. זה כאב...

אולי באמת אלך לקופת חולים, ששם זה יהיה מהיר יותר כנראה. ומקסימום אם יתחילו צירים רציניים אמשיך למיון.

(אני תוהה עוד כמה זמן זה יימשך. לא בא לי ללדת לקראת שבת או בשבת🫣).

הייתי הולכת לקופה בקיצור

שאני הגעתי לקופת חולים אחרי שבוע 40

לא בדקו כלום

רק אמרו לי אחרי שבוע 40

אנחנו מפנים ישירות לבית חולים

ובכלל לא בודקים כלום

אז קחי את זה בחשבון

במרכז לבריאות האשה.

כבר הייתי שם השבוע למעקב הריון עודף.

תודה!

למרבה הפלא למרות שהיה רופא שהוכיח אנטיפתיות בהריונות הקודמים שלי, ואז רצה לעשות בדיקה פנימית, ונזף בי שלא רציתי, הפעם הוא לא ביקש לבדוק בכלל.

ב"ה! אין לי כח לנזיפות.

מספיק?

זה צירים מידי פעם, לא של לידה ממש.

וזה בטוח דימום ולא פקק רירי?

לא רירי או ג'לי.

והייתי במיון, וראו שזה מהפתיחה של צוואר הרחם.

אבל השתחררתי הביתה, כי הפתיחה עוד קטנה.

מסעדה חלבית יש את הסניור בטיילת. מקום ממש מוצלח.

ועד כמה שידוע לי גם הקניון ביג פאשן פתוח במוצ"ש וגם שם יש מספר מסעדות בכשרות של רבנות מהדרין.

אם זה בגלל שנדחה בכגלל צהבת נניח

אז אני מכירה גם שפשוט קוניםב מאפיה מה שיש ומחלטרים משהו..

אבל אולי תכתבי אזור ומה את מחפשת בסגנון וננסה לעזור לך למצוא קייטרינג נחמד שיעזור לך.

מקום לברית יש?

תיאמנו מראש עם קייטרינג (למעשה עוד לפני שידענו שנצטרך לדחות את הברית), ואז הוא הכין את הבשרים והקפיא, ואת הסלטים ושאר התוספות הכין באותו יום (אמר לנו לקבוע לצהריים שיספיק להכין הכל).

אבל נשמע לי שבמצב שלכם הרעיון של חנוקה נשמע הכי סביר.

אגב, אתם ספרדים או אשכנזים? כי אצל ספרדים לא עושים ברית דחויה ביום חמישי או שישי (ואצל אף אחד לא עושים בשבת).

אצלנו זה נתן קצת הכנה מראש כי ביום חמישי ידענו שהצהבת ירדה מספיק בשביל לעשות ברית, אבל למעשה עשינו את הברית רק ביום ראשון.

(ואם את כן מעדיפה שיהיה לכם קייטרינג כשכבר תהיה הברית, אז אולי אפשר לנסות לדבר עם בעלי קייטרינג לראות אם יש מי שיוכל להכין לכם כמו שהיה אצלנו..).

אם מעניין אותך אני יכולה לתת לך את המספר של בעל הקייטרינג שהיה לנו. הוא עובד באזור בנימין ונראה לי שגם מגיע לירושלים. היה לנו ממש נוח ונעים לעבוד איתו.

אנחנו קבענו עם קיּטרינג שברגע שנדע מתי הברית נודיע להם. ב8 בערב ידענו שתהיה ברית למחרת וקבענו אותה לצהריים. במהלך הלילה ובוקר הקייטרינג בישלו. ב"ה היה מעולה ממש.

(ואולי אפילו זה אותו קייטרינג ש@בארץ אהבתי שכרה אותו, אנחנו מאותו איזור )

תבחרי תפריט וכמויות, תדעי מחירים והכל,

תגידי שאין כדיין תאריך ותודיעי ערב לפני.

השאלה אם את מעדיפה אירוע בוקר או אירוע צהריים.

אנחנו עשינו אירוע בוקר אם טייקאווי מבית קפה (הם הצמידו לנו מנהלת אירועים אז היה קליל כל ההתארגנות)

אפשר גם בסגנון של פיצות ממאפה נאמן וכזה.. או ארוחת בייגלים.

פשוט תתקשרו לבדוק מראש מה יש ומה בא לכם..

אל תחכו לתאריך סופי בשביל להתחיל לברר

אני לא כל כך מבינה איך יכול להיות שזה היה אצלכם כל

כולן רוצים התראה של יומיים

איך אפשר??

מהסופר... אפשר גם לקנות דברים במאפייה גדולה (שמחזיקה כמויות)

כולם יבינו שאין לכם ברירה. ויכול להיות שיהיו גם כאלה שגם ככה לא יוכלו להגיע בגלל ההתראה הקצרה, אז יהיו פחות אורחים.

מה שחשוב הוא לסגור עם מוהל, אולי אפילו שניים, שיהיו מוכנים לאפשרות של ברית. ולמצוא מקום שהו אפשר להתכנס בהתראה של רגע (בית כנסת למשל).

אבל תתני לבעלך להתעסק בזה... את שנייה אחרי לידה, קיסרית, זה לא משהו שאת יכולה לעסוק בו עכשיו❤️

(אני בשלוש הבריתות שהיו לנו בקושי ידעתי מאיפה האוכל הגיע... וגם לנו הייתה ברית בהתראה קצרה יחסית - שלושה ימים, שזה לא ממש מהרגע להרגע, אבל עדיין פחות זמן מהרגיל - ובעלי הספיק לארגן את האוכל בזמן...)

לק"י

אולי יוכלו לעשות לכם משלוח.

לקנות ירקות חסלט מוכנים, ולהוסיף רק תיבול.

חד"פ- לקנות מראש.

היה ברית ההתראה של מספר שעות.

קנו סנדיביצים של בורגר, ומלא מלא צ'יפס.

אולי יכול להתאים לכם?

הזן את הכל/שדות
כבר יצא לנו להזמין משם ברגע האחרון (שישי בבוקר לדוגמא). תבדקי איתם. גם מחירים מעולים
053-2641388

פשוט המתאמת אירועים אמרה שהטבח מגיע שעה קודם לפני הפתיחה להכין את האוכל לאירוע (אבל היו מעט מוזמנים 20-30)

יש לכם הרבה אורחים?

אתם גרים בעיר?

אולי ארוחת בייגלים תתאים לכם.

אפשר לקנות את הבייגלים מראש ולהקפיא, וגם ממרחים ודגים קנויים.

ירקות לקנות ערב לפני, ולבקש עזרה מאורחים שיגיעו חצי שעה קודם לתקתק פריסת ירקות.

(אצלנו בשבת בר מצווה האורחים חתכו ירקות לקידוש של 200 איש ערב לפני, זה לקח 40 דקות גג. בערך 4-5  אנשים שעבדו על זה)

כל ירק אורזים נקי ויבש בנפרד.

בבוקר מארגנים כמה מוקדים של פלטת ירקות.

(כל החדפ תקני ערב קודם)

עוגות אפשר לקנות ולהקפיא (תבחרי מראש עוגות שעוברות טוב הקפאה)

שתיה חמה גם תהיי מאורגנת מראש.

אם מדבר אלייך תכתבי פה,

ונעזור לך לתכנן את הפרטים הקטנים שתהיי רגועה.

תצייני רק כמות מוזמנים ואם אתם גרים בחור, ואם יש לכם איך לערוך סידורים בעיר גדולה קרובה.

ואם את מעוניינת באירוע בוקר או ערב.

אני גם נלחצת מאירועים, חיבוק!!

בע"ה יעבור בטוב ויהיה שמח ומרגש 🥰

❤️

אצלנו כל הבריתות היו דחויות אבל תמיד ידענו בבוקר שאפשר לעשות ברית וקבענו ליום/יומיים אחרי.

ואז דיברנו מהבוקר עם האולם/הקייטרינג

שווה לשאול את המוהל, כשהברית דחויה ההתייחסות היא אחרת.

אצלנו המוהל אמר שאין בעיה לדחות ביום כי ככה הצהבת תרד עוד קצת. (לא דחינו בשביל להתארגן בנחת אלא כדי שהילד יהיה בריא וחזק יותר. אני מצידי לעשות ברית רק עם המוהל)

לפני ממאפייה מאפים לחמניות וכו

יש מקומות שגם עושים פלטות ירקות וכו

אפשר להוסיף קינוחים קנויים

ולקחת בחשבון שממילא יהיו פחות מוזמנים

אבל תני לבעלך להתעסק עם זה. אני בלי קיסרי בכלל לא הייתי מונחת בעניינים האלה. 

רבנים בדר"כ ממליצים לחכות לאחרי המקווה כי יש כתמים בהסתגלות

והרבה יותר קל להתעלם מכתמים בשגרה עם תחתון שחור

מאשר לעבור 7 נקיים ולהתיר אז את כל הכתמים.

לק"י

טבלתי, ואז התחלתי גלולות סרזט.

היה לי דימום של כמה ימים עד שבוע וקצת, זה כן היה בכמות שאסרה.

טבלתי שוב, ומאז היה שקט להרבה זמן.

אבל לפעמים אין הרבה דימום או רק כתמים, וזה לא אוסר. בשבעה נקיים זו כן עלולה להיות בעיה, ואז קשה לצלוח אותם.

תשאלי את הרופאה

ואם תגיד שזה בסדר

מי יודע אולי זה גם יחסוך את ההסתגלות

שזה וודאי סכרת..

את אומרת מניסיון?

אוף. אוף.

אין לי כוח לזה..

אני כל כך אוהבת מתוק, וזה הנחמה הרגשית שלי בימי מלחמה, מילואים, עומס עבודה ולימודים..

בהריון הראשון ובהעמסה של ה100 יצא ערך אחד לא תקין אז עשיתי ניטור סוכר למשך שבוע וב"ה לא הייתה לי סכרת.

ניטור סוכר מבחינתי הכי גרוע (לא רציתי לאכול כדי שלא אצטרך לדקור את עצמי).

וב100 יצא תקין ב"ה

אעשה בתחילת שבוע הבא, מקווה שהכל יהיה תקין..  

ואפשר לשאול איזה אחד יש לכם?

ממש יפה ומותאם לילדים.

אנחנו קוראים יחד כל שבת בסעודה. אחד הילדים מקריא. זה בשפה לא מורכבת והתוכן מצד אחד קליל מצד שני הרבה ערכים שנכנסים בצורה סיפורית. כמעט תמיד עולים דיונים סביב הסיפורים כי קל לילדים להתחבר. לדעתי מתאים מגיל 7+

בידיעות ספרים

ב-40 השעות הקרובות,
כל הספרים של סיון רהב-מאיר 
נמכרים באתר ב-40 ₪ בלבד לספר.

זו הזדמנות חד פעמית להתחדש בספרים מרתקים
לכם, לילדים, למשפחה, לחברים, למתנה, ולכל השנה כולה.

כל הספרים מחכים לכם כאן, עם קוד קופון 4040 עבור ההנחה:

היניקה מעייפת אותם

תעירי אותה בעדינות כדי לאכול או תחברי מתוך שינה

עברתי את זה עם כולם.

נולדו קטנטנים. אחד באמת היה עם לשון קשורה ו 2 לא.

עד שגדלו קצת והגיעו לי 3 קילו,  הייתי עושה שעון מעורר כל 3 שעות ביום ובלילה. תוך כדי האכלות מורידה להם בגדים . אם זה לא הספיק, מחליפה טיטול גם אם נקי. העיקר להעיר אותם ושיאכלו. לשון קשורה אבל יכולה להשפיע על העליה במשקל..

בעה התינוקת תעלה יפה במשקל וזה יהיה מאחורייך בקרוב. אפשר לבקש מהרופא משפחה לבדוק לו את הלשון כדי להיות בטוחה שזה לא קשור.

לגבי הטיפול בבית חולים,

הרופא הפנה אותנו לאיכילוב, השאלה אם שם הם קודם בודקים שבאמת מדובר בלשון קשורה ובפעם אחרת הטיפול?

אבל אצלנו הרופא בדק וניתק באותה פעם. זו פרוצדורה מהירה מאוד...

בכל אופן, התינוקת שלי גם אחר כך לא ינקה טוב כל כך, וטיפול אוסתיופאתי עזר לה, אז שימי לב לזה גם אחרי ההתרה. (גם היא ישנה יותר מדי בשלב הזה של החיים שלה...)

(אם יש צורך). יודעים את החשיבות שזה יקרה כמה שיותר מהר, וזה ממש פשוט ומהיר.

זה רק תחילת התהליך, שיכול לקחת זמן, ואני חסרת סבלנות

לא אמרו לי מראש שזה תהליך כזה ארוך שדורש טופס 17 שעלול לקחת זמן, אם הייתי יודעת שזה המצב הייתי מתחילה מזמן 😑

בינתיים שלחו כמה וכמה בקשות זירוז מהמרפאה וכלום

אולי יוכלו לזרז את העניינים.

בהצלחה!!

הייתי צרכה הפניה דחופה, אז דיברתי איתם והם כתבו שזה דחוף.

זו לא הפניה

זה טופס 17

ולא הפניה.

תתקשרי למזכירה של הסניף שלך שתדבר איתם. ושוב. ושוב. לא רק בקשת זרוז, שתדבר איתם ישירות. לי אישרו בסוף

אגב, לא היה עוזר לך להתחיל את התהליך מוקדם יותר. הם יושבים על הבקשות המיוחדות רק ברגע האחרון. הכי טוב לשלוח בקשה חמישה ימים לפני התור ולהציק עד שהיא מאושרת

ולגבי תור- הבי"ח מחכה לאישור במייל ואז יתחילו את התהליך, זה לא שיש לי תור...

הם בעצם בתפקיד של לשמור אותך מרוצה ובקופה שלהם...

אז אם את לא מרוצה מההתנהלות הם יכולים להיות הכתובת..

אצלי(בתחום אחר קצת, הייתי צריכה תור למשהו שרק המחוז יכולים לקבוע ואני לא יכולה להזמין בעצמי) אני לא יודעת איזה אחד מהדברים עזר אבל ביום שבכיתי למנהלת משרד של המרפאה והיא פנתה לאחראית שלה שתמצא פתרון

ובמקביל פתחתי פניה בקשרי לקוחות

למחרת התקשרו אלי וקבעו לי תור יחסית קרוב...

אני לא יודעת איזה אחד מהדברים השפיע יותר, אולי שניהם.. אבל זו ההמלצה שלי

המרפאה שלחה את הבקשה, לא אני.

וגם ככה לי אין שום דרך לברר בלי המרפאה

תרגישי טוב מהר מהר מהר!!!!

והלוואי שתצליחי להנות טיפה מהמנוחה הכפויה.

חיבוק ענק

למה את צריכה לקבל זריקות? למשך כמה זמן?

כמה זמן תצטרכי להיות עם גבס?

יש לכם קהילה תומכת?

נראה לי זה ממש זמן שצריך ללמוד להיעזר באחרים - משפחה, שכנים, וכמובן גם עזרה בתשלום במה שצריך.

חיבוק לך... ממש לא כיף להיות מוגבלת ככה. בעז"ה שרק יעבוד בקלות ותוכלי לחזור ולתפקד כרגיל (ולהעריך פי כמה את הרגליים הבריאות שה' נתן לנו...)

עוד שבועיים ישקלו מעבר למגף הליכה אם ככה קוראים לזה

קהילה פחות

אבל אנחנו גרים ממש ממש צמוד להורים שלי ולחלק מהאחים שלי

שיהיו בריאים בעלי משפחות מרובות כבר

אבל אני מקווה שבאמת יוכלו לעזור

בתשלום פחות יתאפשר כי גם לעבוד אני לא אוכל…

אני לא יודעת איך לאכול את עתמי אני בחיים לא מבקשת עזרה אני מסתדרת ועוזרת לאחרים

כפית!!! כפית! הייתי צריכה לבקש שיביאו לי עכשיו

קשה לי

מקווה שבאמת תוכלי לעבור למגף הליכה, זה נשמע משמעותית יותר נוח...

וטוב שיש הרבה משפחה בסביבה, זה לגמרי הזמן להיעזר בהם.

ובינתיים חיבוק... זה לא כיף להיות תלויה באחרים🩷🩷

רק לגבי זה שלא תעבדי בזמן הזה-

יש לך אפשרות לתבוע בזמן הזה דמי תאונה אישית מביטוח לאומי (טופס 2201)

תרגישי טוב!!

גם מהם אפשר לקבל.

בכל מקרה כיסוי כלשהו לשכר אמור להיות לך, או מבט"ל או ממשום אחר

(לי היה עובדת שבגלל גבס לא יכלה לעבוד חודשיים וחצי ובט"ל שלמו לה מלא, זה אפילו לא אכל לה ימי מחלה)

וסילחה עכשיו רואה שמאנונימי פשוט אם אני אצא ואחליף עכשיו אני לא אכתוב לך ונראה לי זה חשוב המיצוי זכויות הזה

על אבדן כושר עבודה..

את לא אמורה לחיות מהאוויר עכשיו 6 שבועות.

שבעז"ה תחלימי מהר והרגל תחזור לתפקוד מלא ותקין.

שה' יתן לך הרבה כח לעבור את התקופה הקרובה

רק בריאות יקרה

רפואה שלמה

זה אתגר רציני..

קודם כל- החלמה מהירה ובעז"ה ללא כאב!

אחר כך.. תמצאי לך סדרות טובות לזמן המנוחה ופינוקים שווים בריאים ובריאים פחות.. זה באמת אחד הקשים לאבד כך שליטה אבל מצד שני, לכולם ברור שאת חייבת עזרה אז תנצלי את האפשרות ללמוד לקבל עזרה גם את מאחרים..

ותזכרי שאת עדיין אמא, גם אם יש דברים שאת לא יכולה לעשות, את הדברים החשובים באמת כמו לדבר עם הילדים, לחבק ולנשנש, את יכולה לעשות בכיף מכל הלב!

מזה?!?! כלכך לא נעים ומבאס

תבכי שישחרר קצת..

חיבוק גדול

תקיפי את עצמך בפינוקים

ספרים/אוכל טוב/ סרטים לראות

תנסי לקחת אתזה כמנוחה😏 אוי זה באסה

ברוך ה' אתמול באמת הייתי עם ההורים שלי ובעלי

אבל עשיתן לי כלכך טוב על הלב

תודה❤️❤️

אני קשה לי מאוד

מנטלית

אבל ה' יעזור

וגם, היחדה היתה לידי כשהחלקתי והיא ראתה שזה מהצעצוע שלה וניראלי קצת מרגישה אשמה היא כל הזמן אומרת אנא נפלה מהצעצוע שלי זה היה מהמשחק שלי

אמרתי לה עכשיו בבוקר שנכון, נפלתי אבל זה יכול לקות לכל דבר וזה בסדר והצעתוע לא אשם

רעיונות מה עוד?…

אלא ממסגר את הסיפור ומתאר שלב אחרי שלב מה היה, לעזור לשחרר את הטראומה.

לך זה ממש קשה לשמוע את זה כי זה מרגיש לך שהיא מרגישה אשמה, אבל לרוב זה לא זה.. היא פשוט צריכה לאוורר את החוויה שלה אז מספרת שוב ושוב.

ממליצים לעשות ככה אחרי אירוע טראומתי. את יכולה גם להזכיר לה מה היה לפני ומה אחר כך ואז לסגור את הסיפור בצורה מעצימה. ("אז אמא הלכה לרופא והוא אמר שאמא צריכה גבס, ולכן עכשיו אמא בספה יכולה לשבת ולחבק ולנשק ולספר לגילי מלאאאאאא סיפורים...")

את יכולה גם לשאול אותה ישירות אם היא מרגישה מצפון. רק צריך לחשוב איך לנסח את זה בצורה שלא תעורר אותו..

זה רעיון מעולה לנסות לתת לזה סיום נחמד יותר

אתמול כשחזרתי הביתה היא לא התקרבה אליי היא ממש פחדה

שאלתי אותה אם זה מפחיד שלאמא יש דבס אמרה כן

אז הוצאנו טושים וציירנו עליו קצת זה שיחרר אות

אבל הבוקר היא נורא התפלאה כשעדיין היה לי אותו חחח

אבל מבחינה ריגשית היא סופר מפותחת

היא שמנ לב לרגשות ומבחינה אם מישו הוא כועס/עצוב/ נעלב

היא ממש מודעת ומרגישה

באחרים 😑

שולחת לך מלא מלא כוח ותנסי לנוח כמה שיותר💙💙💙

קרה לי פעם שנפלתי ומאוד כאב והייתי בטוחה שזהו גבס ולשכב כל היום ועם תינוק קטן

כבר הרצתי בראש את כל הסיטואציות

אז ממש יכולה לדמיין מה עובר עליך.

חיבוק ושיעבור מהר !!

מהניסיון שלי בהנקות קודמות, בדרך כלל כשחזר המחזור הוא כן היה סדיר.

חוץ מפעם אחת, שאז חזר יותר מוקדם, ובהתחלה לא היה סדיר.

יכול להיות שהביוץ היה מאוחר ובגלל זה אין תשובה חיובית.

אני פשוט לא יודעת מה המצב.

אפשר לחכול שבוע, ולעשות שוב בדיקה. אם לא יגיע.

או לפנות לרופא משפחה/נשים להתייעצות.

ונראה אם יגיע מחזור, או שנעשה עוד בדיקה.

השאלה אם לעשות עם אותן בדיקות פגות תוקף, או לקנות חדשות. יש לי שם עוד 3 בדיקות בחבילה.

לא נראה לי שיש מה לפנות לבירור רפואי. אני עדיין מניקה.

אולי אם יהיה איחור מאוד משמעותי, נבדוק את זה.

ולא הייתי בהריון...

שווה לקנות פשוט כן בתוקף

הבדיקה שלי בתוקף עד 8/25.

זה אומר שעברו פחות מחודשיים.

לא מאמינה שהיא כבר תזייף.

עם בדיקה פגת תוקף, אבל לא זוכרת בכמה היא הייתה פגת תוקף.

יצא שלילי. ניסיתי שבוע אחרי זה עם הפגת תוקף (הייתה חבילה), שוב שלילי.

הלכתי אז לרופא והיה דופק

ואיפה לקנות, יש באושר עד

גם זה דורש ממני להשיג הפניה, וללכת לעשות את הבדיקה.

גם צריך לחכות לתשובה, ואם אני רוצה לדעת ביחד עם בעלי, אז זה לחכות עד שהילדים ישנו.

וגם בבדיקת דם יכולה לצאת תשובה שלילית, אם הביוץ היה מאוחר.

בינתיים לא קיבלתי מחזור.

קניתי בדיקות עם תוקף, של חברה אחרת.

נחכה עוד כמה ימים, לראות אם משהו קורה.

כנראה שהביוץ היה מאוחר.

הגיע היום הדימום, ביום ה 42.

נראה מתי יהיה בפעם הבאה.

סיכוי גבוה שהבדיקות אמינות, אפילו שהן לא בתוקף.

וסתם קניתי חבילה חדשה.