פורום הריון ולידה (עמוד 114)

זה תקין אולי כתמים. דימום ממש כבד לא נשמע תקין

הייתי מתייעצת עם מכון פועה

אולי שכחת יום?

זה לא אמור לקרות

היה לי בדיוק מה שאת מתארת.

כדאי לקבוע תור לרופא זמין.

לדעתי עדיף להיות אסורים ושפויים מאשר הפוך..

שזה יכול להיות דימום הסתגלות ולהמשיך לקחת את הגלולות

אבל המשכתי עוד יומיים והדימום המשיך

ונאסרנו

וממילא הגלולות עשו לי כל כך לא טוב שתכננתי להפסיק אחרי החג

אז אם כבר אסורים אז הפסקתי.

בכל מקרה זה לא היה כתם אלא ממש דימום.

והרב של פועה אמר שזה יכול להיות בגלל השינוי התזונתי הקיצוני של פסח!!!

הזוייי

כי בגלולות של הנקה לא מפסיקים בגלל דימום הסתגלות. ואצלי זה היה דימום שאסר, ונעלם תוך כמה ימים.

זואלי,

הרופאה אמרה שאפשר לקחת 3 חודשים ברצף

סהכ לקחת 15 ימים? או שהכוונה 15 ימים מחפיסה חדשה?

זה היה החבילה הראשונה 

(כן זה אומר שבקושי היינו מותרים.. כי מתחילים לקחת במחזור)

כי גם אם אצלך את לא יכולה לחבר חפיסות (יש כאלו שלא מסתדר להן) לא אמור להגיע דימום בשלב זה בכלל.

יש לך אפשרות להתייעץ עם הרופא שלך?

בחיים לא היה לי דבר כזה. רק אחרי חיבור של שלוש חפיסות יש דימום ממש בקטנה באמצע החפיסה.

 לדעתי כדאי לך להתייעץ עם רופא, זה נשמע לא תקין

וכבר אין לי פה מבחר של עוזרים שישעשעו אותו😅

נעזרתי במרפאת ליבה שהם שלוחה של שלותה, בכללית בכפר סבא.

עזרו לי מאוד.

תור ראשוני להערכה ע"י 2 מטפלות מהמרפאה, תוך זמן קצר.

לפי המלצתן קיבלתי תור לפסיכיאטרית בזמן קצר, שבאתי אליה בהמשך למעקב וגם ידעתי שאם חלילה יש משהו דחוף לא טוב, אני יכולה לפנות.

הציעו לי להצטרף לסדנה טיפול קבוצתית עם מטפלת באומנות לנשים עם דיכאון אחרי לידה.

זה היה גדול עלי אז הצליחו להכניס אותי ל'התערבות במשבר': טיפול אישי קצר טווח.

פגשתי צוות נשי, נעים ואדיב. גם המזכירות של המרפאה מקסימות ממש וזה מקל.

הרגשתי שקשובים למצב שלק ובאמת רוצים לעזור לי.

מבחינתי זה היה סוג של הצלת חיים...

אגב, ראיתי כתבה על המרפאה של 'שיבא' והיה נראה ממש טוב. אולי שווה לבדוק גם את זה...

תרגישי טוב!

כולל פספוסי לילה בכל לילה החל מפרוץ 7 אוקטובר.
לא עזר כלום, בהתייעצות עם פסיכולוגית, עשינו לה עיבוד חוויה למה שקרה באותו יום, ממש שיחזרנו את האזעקות, ומה היה ומה הרגישה וכו וכו
לחישות לילה
וב"ה עבר לה.
גם הייתה אז בגיל 5...

אחרי שדיברתם איתה על זה הכוונה.

הבעיה שאני חושבת שזה התחיל מהפחד ממפלצות אבל עכשיו זה כבר סתם ככה, גם באמצע היום וכשיש אור

ועשינו תהליך כבקסם הפסיק לה באותו שבוע.
אולי היה עובר לה בכל מקרה? גם בלי עיבוד? כי פשוט גדלה ושכחה בינתיים?
לא יודעת... אבל זו הנקודה שהשפיעה.

הגיוני שמפחד המפלצות התעצם לו יותר וגדל גם לפחד מאזעקות וכו...לא?
לחישות לילה בכל מקרה זה תמיד טוב.(מתייחס לתת מודע)
 

כי פחד הוא לא דבר רציונלי (מה גם שפחד מטילים, למשל, הוא כן רציונלי, ונשמע ממך שיכול להיות שגם על זה מתיישבת הרגרסיה...)

אפשר ללמד אותו דברים שמשרים ביטחון (פנס קטן שמגרש מפלצות, פסוקים לשמירה שאפשר לומר וכו')

ואפשר גם להפוך את הדבר המפחיד למשהו חמוד או מצחיק (יש כל מיני ספרים כאלה. יש למשל ספר חדש ומקסים בשם בובי ואני של יעל כורסיה שיכול להתאים).

הציעו פה מבצעים - גם על זה אני חושבת שלא מתאים במקרה שהרגרסיה נובעת מפחד... יותר לדבר איתו על כך שלפעמים הפחד גורם לנו לעשות דברים שלא נעימים לנו, אבל אנחנו יכולים להיות חזקים יותר ממנו, ולהתגבר עליו כדי שלא יקרו לנו דברים לא נעימים כמו פספוס בתחתון...

(האמת שאם זה לא עובר - לדעתי כדאי להתייעץ עם פסיכולוג...)

לגבי הפסוקים הזכרת לי שפעם לא יכלנו לבוא איתו לשירותים והוא פחד ללכת ומה שעזר לו זה שאחותו עמדה מחוץ לשירותים ואמרה שוב ושוב "אין דבר כזה מפלצות ומכשפות" עד שהוא סיים 🤣

אחפש גם את הספר שהמלצת.

הוא ילד עם רגישות גבוהה מאד ואנחנו בכמ רוצים לדבר עם פסיכולוג, וקיבלנו הפניה להתפתחחת הילד על נושאים רגשיים אחרים אבל זה גם יקח זמן.. 

טוב שאתם כבר בכיוון של טיפול.

בהצלחה!

שפחדה מחלומות רעים, עזר 'ספריי נגד חלומות רעים',

זה היה בקבוק מרסס קטנצ'יק כזה שקוף שקונים בסקארה וכדו', ובתוכו שמתי מים, כמה טיפות לוונדר, ונצנצים. היינו מרססות על המיטה ועל הכרית לפני השינה ומשאירות לה במיטה אם יהיה צורך בלילה. אותה זה הרגיע 

אם יש משהו שמפריע וכו.

או שהוא אומר שהכל סבבה והוא פשוט לא מרגיש שצריך, או שהוא מתחיל להמציא תשובות לא קשורות על אירועים נקודתיים שעיצבנו אותו.

לגבי אי הנעימות בפספוסים נראה לי שירינו לעצמנו ברגל, מרוב שרצינו שלא ירגיש רע עם הפספוסים בלילות אמרנו לו שזה קורה ולא נורא אז מבחינתו פספוסים זה פשוט סבבה. הוא רק צריך להתנקות ולהחליף בגדים וזה לא מטריד אותו בכלללל

אז הוא יכול להגיד בנחת כזה "בסדר אם אני אפספס אני אחליף" 

 להסביר לדוגמה על כמויות כביסות, על הקטע החברתי (זה קורה לו בגן באמת או רק בבית?) וכאלה, וממש לסכם שמדי פעם הוא הולך בצורה יזומה גם אם לא מרגיש כשצריך.

אפשר גם לעשות מבצע מדבקות או משהו בסגנון שיעודד אותו ללכת.

לרץא שמעתי על זה בכל אופן. אברר.

ניסינו להסביר ולדבר, זה פשוט נגמר במשיכת כתף עם "לא רוצה"..

בעבר כשתמרצנו עם מדבקות הוא פשוט עשה דברים כל הזמן בלי צורך רק כדי לקבל את המדבקות ולא בא לי שילך לשירותים 3 פעמים בדקה.. מתלבטת אם זה עדיף

לדעתי מעולה שאתם מרגיעים לגבי פספוסים בטח בלילה שזה פיזיולוגי - אין סיבה שיהיה עם אשמה...

וגם ביום- זה שהוא ככה זה קריאה ממנו אליכם לשים לב למה שהוא שקשה לו, אז להלחיץ אותו יכול להחמיר דווקא.. גם אם ייפתר מבפנים ייצבר...

לדבר הרבה, אפשר להסביר שלא ברחא להתאפק, שהרמבם לימד אותנו שמשתחררים ככה חומרים לא טובים בגוף, ותשמחי לעודד אותו ללכת עם מדבקות או משהו אחר ובמקביל לנסות ליצור איתו זמן אישי שהוא יכול לשתף ולעבד דברים ולהיותרגישים אליו כדי שייפתח...

פחות לדעתי לשאול אותומה גורם לו לפספס כי לא בטוח שזה מקושר אצלו לסיבה של זה, אלא פשוט זה הביטוי הרגשי של משהו משכביד עליו....

קל לדבר , קשה לעשות... גם לי כמובן..

סחתיין על הסבלנות!!!

ומלא בהצלחה!!

ילד שגמול כבר כמה שנים לא מתחיל לפספס בגלל משהו בשליטה שלו או בזיהוי וכדומה, הוא מפספס כשהוא לחוץ, מפחד או משהו רגשי אחר שחוסם אותו. ולכן גם לדבר איתו על הפספוסים עצמם לא יעזור, מסכימה עם הכיוון שממתקית העלתה.

אני אשתף שהבן שלי היה בן שלוש ועלה לגן הוא היה גמול לגמרי חצי שנה וממש חזר לפספס ולא הלך לשירותים בכלל בכלל, לא עזר שום שיטה שעבדה נפלא חצי שנה קודם כשגמלתי אותו, אחרי חודש בערך כשהוא הסתגל יותר לגן זה נעלם לבד. זה התחיל ביום שלפני היום הראשון שבו היה מפגש היכרות ונעלם בחגי תשרי. ולא היה שום קשר בין החזרה שלו לעשות בשירותים לבין מבצעים ופרסים שניסינו לעשות לו במהלך החודש הזה...

לך וגם ל @אוהבת את השבת

מבינה שכרגע פשוט צריך לתת לו את הליווי עם הפחדים בתקווה שישתחרר מהם לאט לאט

והתברר שהייתה לו פטרייה שם.

קיבלנו משחה

כי הוא באמת מגרד שם הרבה לאחרונה.

אבל אומר שלא כואב לו

והיה איזשהו בלבול בין "כואב לי" , "מציק לי" , ו"אני צריך לשירותים" (זה גיל שלפעמים קשה להם להגדיר בדיוק מה הם מרגישים).

לא ראינו משהו חריג, אבל כמו שאת תיארת - לפני זה לא היה עניין בכלל סביב השירותים.

הלכנו לרופא והוא אמר שזו פטרייה. זה היה כאילו מתחת לאיבר (סליחה על התיאור)

ואצלו זו הייתה פטרייה "מעצבנת"...

כלומר התחלנו למרוח והיה שיפור ניכר. אחר כך שכחנו ליום, וזה חזר...

הרופא אמר שאם לא ייעלם לגמרי לחזור אליו והוא ירשום משחה נוספת.

אני חושבת שיהיה יותר קל למצוא.

מה גם שבצימרים בד"כ אין אוכל.

בכל מקרה, בהצלחה רבה!!

אוכל זה לא בעיה לקנות מקייטרינג

במלון יש הרבה אנשים ואני מעדיפה מקום שקט ופרטי בלי אנשים שיהיו בסביבה. חוץ מזה במלון נצטרך לעלות ולרדת במעלית וזה בעייתי בשבת 

רק השירותים אני לא בטוחה אם מספיק רחב הפתח

משפחה מדהימה מפעילה אותו והכל נגיש

מקבלים שובר מילואים

"מוזה צימר" בנופי פרת - המלצות, מחירים ומבצעים - RRR.co.il

הצימרים האלו נראים ממש טוב אבל לצערי הם רחוקים, נסיעות ארוכות מורכבות לנו.

אם יש עוד המלצות אשמח לשמוע

מדהים שאתם יוצאים!! מחזקת אותך בזה ממש...

בע"ה שתמצאו משהו מדויק ובקלות ושיהיה מצויין!!

מפי אלה ששמרו עליה (לא אני🙈) -

וכנראה שהיא פשוט עייפה...

אז טוב, ניתן לה לישון, ונקווה שמחר היא תלך... (בתקווה שהשגרה הנחמדת תימשך עוד קצת)

ביום חמישי הגדולה לא הלכה ללימודים, כי לא לומדים באיסרו חג.

ביום שישי הקטנה היתה בבית, כי אין משפחתון בשישי.

בראשון דווקא כולם היו במוסדות,

אך היום השני נשאר בבית כי לא מרגיש טוב.

ואני

צריכה

שקט

ולבדדדדדד

שיהיו בריאים אמן.

לפחות אצלנו עכשיו כל החולים (האמיתיים והמדומים) ישנים, אז יש לי קצת שקט...

מקווה שגם אצלך❤️

כתיבה משעשעת.

מודה שאני מיציתי את ההשכמות. הבוקר בקושי קמתי...

ואחרי פרק זמן של עצבנות היא התאוששה ונהייתה עליזה ושמחה כרגיל.

עכשיו צופה בסרט עם אחיה, שגם התעורר משנת חוליו🙈 (אין לי כוח וגם אין טעם לקחת אותה למשפחתון)

מקווה שהלילה היא תישן טוב ומחר תלך...

פעמיים חום.ועוד כאבי בטן והקאות.

וכולה יומיים בקייטנה🙄

אולי מהשכנים במקלט🤷‍♀️

כי הבן הגדול התחיל להשתעל עוד בפסח... (והרופא אמר שזו דלקת)

וואי מסכן שירגיש טוב!

גם שלי מנוזל מאד מאד ומשתעל אבל אני לא מכניסה את זה לקטגורית חולי🤦‍♀️

לצערי הוא ככה הרבה מהשנה- אנחנו גם יודעים את הסיבה.

רפואה שלמה🩷

גם לו יש נטייה להשתעל, אבל לא תמיד. והוא אכן נשמע מסכן... (הוא לא משתף מעצמו מה הוא מרגיש)

אני גם משתעלת קצת וסובלת מכל שיעול, אז רק לדמיין מה הוא עובר...

זה באמת לא פר

שולחת חיבוקים

רק רוצה לומר

שלא כל גבר שבסופר לא עושה מילואים או משרת,

בעלי משרת במקום שלא רלוונטי מתחילת אירן האחרונה,

אז יוצא שהוא בחופש אחרי שהיה כמה שבועות רצוף לפני כן, סיוט.

והוא חרדי

חבל להסתכל על זה ככה כי אנחנו באמת לא יודעים כלום ובסוף לך מר בלב

מציעה פשוט להאמין שאת עושה את השליחות שלך, הכי טוב שאת יכולה.

ומי שלא? בעיה שלו

וואו.

בעלי גם עכשיו במילואים ואני ממש מתקשה,

טכנית מצליחה להתגבר ולנקות כמעט לבד,

אבל רגשית מעורערת לגמרי,

בלחץ, בצורך לשלוט תמיד על המצב, לא מרפה,

לא ישנה טוב,

לא כ"כ אוכלת ובלי תאבון.

אז לחשוב שאת עוברת את זה שנה שלישית, זה רק להעניק לך כתר!

איך את שורדת??

תקשיבי, זה קשוח בטירוף!!

תתפחי לעצמך על השכם שאת מסוגלת להסתדר לבד! זה אחד הדברים שקרו לי במהלך המילואים שחשבתי שאני לא מסוגלת לבד, לא מסוגלת לבד לנהוג רחוק, לא מסוגלת לבד לנקות, לא מסוגלת לבד להיות עם הילדים 24/7 ומסתדר שעשיתי זאת, אז תתפחי לעצמך על השכם על כל מה שלא האמנת בעצמך ועשית זאת! תגידי לעצמך אני מדהימה ובעלת כח ויכולת עצומה!

לגבי הסופר עם החרדים, זה קרה לי גם... הייתי בתחנת דלק עם תינוק ניו בורן ביד אחת וביד השניה מתדלקת תוך כדי הדמעות פשוט נזלו בלי שליטה... מלא חרדים שם ואני פשוט חשתי עלבון עמוק שאין לתאר... עברו כמעט שנתיים וזה עדיין קשה להיזכר... חיבוק גדול! 

אוף מבינה כמה זה מציק שכל הסביבה חיה מציאות אחרת.

ראיתי עכשיו כתבה על תושבים בקריית שמונה (כתבה של הכתב אוריה אלקיים)

איזה אנשים!

נותן הרבה כוח ומשמעות להקרבה ❤️‍🩹

הדיסוננס הזה מטלטל.

הלוואי שזו באמת תהיה המלחמה האחרונה

אין לי מילים, אני לגמרי איתך

שולחת חיבוק גדול!

ומקווה שיפתחו לכולם העיניים, הפסוק שמלווה אותי ברגעים כאלה זה "וירא בסבלותם"! בבקשה, רק תראו!

הלכתי לפני כמה ימים עם הילדים לפעילות שמיועדת בעקרון למשפחות המילואים. היו שם בעיקר נשים וילדים מגויסים. אבל הצטרפו בכיף הרבה אבות חרדים כדי לאפשר לאישה לנקות. זה כאב לי מאוד

אני אומרת בשבילך, כי חבל שזה יכאב.

אני הייתי פעם אחת בספארי וראיתי בכל פינה דוכני שתיה מתוקה בחינם וכשבאתי לקחת אישה העירה לי שזה רק לאנשי מילואים.

הסתבר שזה היה יום כזה בשבילם גם עם הרבה פינוקים ובאמת מגיע.

אבל אני הגעתי לספארי ושילמתי כסף מלא וחשבתי שזה פינוק לכבוד החג/חופש- לא זוכרת מה כבר היה המלחמה הזאת יותר מדי ארוכה.

מקווה שהוא יצליח להגיע לחג, ומתפללת שה' יפנק אתכן עם כל הטוב עלי אדמות. שולחת לך המון המון המון כוחות.

ופשוט תודה תודה תודה על המסירות בשביל כולנו!!!!

אף פעם לא אוכל לסלוח על זה שרובם לא מתגייסים...

לא שהם יודעים את זה ולא שזה מעניין אותם, כן?

זה פשוט לא בר תיקון. מבחינתי אין על זה מחילה...

חיבוק ענק ענק ענק של הבנה ❤❤❤

בעלי גם עושה מליון ימי מילואים

בשנה הראשונה למלחמה נורא כעסתי על החרדים שלא עוזרים לנו בזה.

עעשיו משהו נרגע לי בכעס הזה. עושה את מה שמרגיש שהקב"ה רוצה ממני.  

ועכשיו מרגישה שלא

בכללי התחלתי להסתכל יותר מלמעלה על המציאות

עמ''י בתהליך ארוך ומתמסך לקראת גאולה

יש בו כל מיני חלקים שצריכים תיקון

חלק אצל מגזרים אחרים

וחלק גם אצלי

אני עושה ככל יכלתי

אבל אין לי שליטה על אחרים

רק רצון להשפיע טוב ככל יכלתי וגם לעורר תודעה לאומית ותורנית יחד בכל כיוון

לשקוע בכעס על החרדים שלא מתגייסים ולא שותפים ל זהות הלאומית

ועל החילונים שלא שותפים לתפקידנו הרוחני

לא עוזר לנו

מה כן

אני באמת מחפשת מה כן אפשר..מחפשת לשיחות בתחום ההשפעה הזה בחיים

איפושהו איכשהו

אשמח גם לרעיונות איך

האיש לא יצא לפסח בכלל בסוף. לא ליל הסדר ולא חג שני וכלום. יגיע לשבת הקרובה בע"ה.

החג שלנו היה ועדיין בהתאם, חג של הנמכת ציפיות.

כתבתי ומחקתי מילים קשות מאד על הציבור החרדי כי יודעת שיש פה בפורום לא מעט נשים חרדיות ואין לי רצון לפגוע אישית באף אחת, בסוף זו במה להריוניות ויולדות ולא לנשות מילואים.

כן אכתוב שכפי שעולה פה כל שרשור שני בערך - משפחה יכולה להיות פוגענית ורעילה מאד. 

מאחלת לכן שבזכות ההקרבה והמסירות הזו תיזכו לכל כך הרבה שפע וברכה.

שכרכם ירבה מאד💖

אני מבינה שהמשפחה פגעה בך, למרות המצב הכל כך מורכב שבו את נמצאת?

באמת שאין לי מילים חוץ מחיבוק!!

את כנראה אישה מאוד מאוד חזקה מבפנים.

את ראויה לכל כך הרבה תמיכה ואמפתיה.

התכוונתי שהציבור החרדי פגע בי. אחים. לא למשפחה הפרטית חלילה

ניסחתי לא ברור והייתי צריכה לוותר בכלל על המשפט הזה בכל מקרה תודה

אני רואה הרבה יותר אנשים עם חזות חרדית ונשקים ארוכים ברחוב.

בעיקר זה בולט בשבתות.

חליפה ומגבעת ונשק.

זה לא היה ככה לפני שנתיים.

קטונתי

הלוואי שהשם ישלח לך הרבה טוב שרק תחייכי 🩷

מאוד נפוץ שבשליש ראשון יש עליות וירידות בכמות ועוצמת התסמינים.

אצלי תמיד לפני שהבחילות עוברות לגמרי יש יום יומיים של החמרה מטורפת ואז מפסיק לגמרי. 

במקרה הזה זה יכול לתת לך פיתרון מעולה.

בשימוש נכון אחוזי המניעה ממש גבוהים.

ששימוש נכון- התאמה אצל מתאמת, שימוש בקוטל זרע והקשבה להנחיות

אחרי התאמה אצל מתאמת (זה נתן לי גם 10 אחוז הנחה)

אבדוק עם רב

תודה!

נשמע ממש מוזר. זה אמצעי מאוד בעייתי מבחינה הלכתית כי הוא חוסם הזרע מלהיכנס. (גם דיאפרגמה, ולכן זה גם לא פשוט, אבל הבנתי שאותה כן מתירים בקלות יחסית.)

לא חושבת שהסיבה שאוסרים היא מה שכתבת כי כמו שאמרת גם דיאפרגמה עובדת ככה ומתירים אותה הרבה יותר בקלות. אני חושבת שפשוט רבנים מעדיפים להתיר אמצעי מניעה שהאישה לוקחת/משתמשת ולא האיש. 

שיצאו נגדו כמה רבנים, בניהם הרב אריה כ"ץ ממכון פוע"ה שכתב גם מאמר תגובה.

המקרה שעמד לפניו במאמר הוא על אישה שכבר היו לה שישה ילדים והיא לא רצתה עוד, ולא רצתה אמצעי מניעה אחרים, ולכן לא הסכימה להיות עם בעלה והייתה פגיעה בשלום בית.

מה שכתבת הוא פשוט לא נכון. יש איסור השחתת זרע, וככל שהזרע נפלט במגע עם האישה זה פחות אסור. כמובן שהכי מועדף זה כניסה לנרתיק.

בדיאפרגמה יש מגע עם הנרתיק, אבל יש חסימה מהזרע להיכנס אל הרחם עצמו. כך שזה גם נושא לא פשוט, אבל יש מתירים.

זה שונה משמעותית מקונדום שאז אין שום מגע ישיר בין האיש לאישה, והזרע נפלט לתוך הגומי. מה שנקרא בשפת ההלכה :"משחית את זרעו על עצים ואבנים".

הסוגיה ההלכתית הזאת היא עניין מסובך, וכדאי לשאול רב שבקיא בפרטים, לא פוסקים הלכה מהפורום.

אבל בכל מקרה הינה מאמר התגובה של הרב כ"ץ. יש לי גם את המאמר המקורי של הרב בוצ'קו, אבל בקובץ פי די אף, ואני לא מצליחה להעלות אותו לכאן. 

ברבנים שחלקו על רבנים אחרים, זה לא אומר שום דבר מהותי בנוגע לאף אחד מהצדדים.

למכון פועה יש זכויות רבות, אבל לא מונופול הלכתי בתחום..

כל אחד ילך לפי רבותיו, ורצוי עוד יותר - ילמד ויעמיק ויגבש גם דעה

לא עזרתי אני מניחה..

אם כן שומרים אצלך תנסי את קאמלבק הבנתי שהם דומים לקונטיגו

לקטנים את הפשוטים שעולים 30-40 ש"ח. יש של 500 מ"ל ויש של 750

מבחינת איכות זה יכול להחזיק מעמד שנה שלמה. אני מחליפה כל מס חודשים שנראה לי שכבר צריך חדש

לגדולים גם של אדידס אבל נירוסטה. 

וואלה לשם שינוי החזיק מעמד.

עלה 30-40 לבקבוק.

וגם אם אבד, מצאו אותו.

של חברת מוסקו.

בסגנון הזה-

בקבוק שתיה טריטן 700 מ”ל עם פיית הברגה WINTER LOVE - מוצרי לייף סטייל - מוסקו

סגנון מדרחוב

שם לפעמים יש מציאות במחיר שפוי

זוכרת בתור ילדים אמא שלי הייתה נוסעת לבני ברק עוברת חנות חנות

להזמין בארץ באתר באמת יצא לך יקר לשלוש בנות

לק"י

אלא אם כן, את רוצה ממש נפוח.

אולי מידה 4 או 6 תתאים לבת השלוש.

יש להם גם שמלות לבנות

לא רואה שיש באתר אבל בחנויות באזורים דתיים

וקיווי כמו שכתבו

פעם היה להם גם אתר. עכשיו לא מצאתי.

חכי ששני הפסים יהיו באותו צבע או כמעט אותו צבע

מגיל שלושה חודשים בערך כשממש חם אפשר להלביש אפילו קצר. לפני כן - שכבה אחת ארוכה.

אבל עכשיו באמת עדיין לרוב קריר...

חנות בגדי תינוקות - בזאר שטראוס.

הייתי מלבישה כמו את עצמי ארוך דק או קצר בהתאם לתחזית.

ואם היא הולכת למסגרת שיהיה לה איזה קפוצון איתה למקרה שיתקרר

לק"י

עדיין קריר אצלינו.

אם חם- אז שכבה אחת דקה או בגד גוף ארוך ודק ומעל עוד שכבה דקה.

כשיהיה ממש קיצי- נעבור לקצר.

אז אחד מהשכבות יהיה עבה יותר.

ובחוץ מוסיפה שמיכה אם קר או יש רוח..

כשממש חם אז קצר

כשחמים אז ארוך דק

וכשעדיין טיפה קריר אז 2 ארוך דק

אם השרוול קצר אז מכנס ארוך

אם המכנס קצר אז שרוול ארוך

אם שניהם קצר שזה נדיר, אז גרביים לפחות חח

לא מסוגלת כבר ילד אחרי ילד להלביש בקיץ ממש ממש קצר אפילו שחם, רואה אמהות שמלבישות קצרצר את התינוקות והם חופשי בדשא/בשטיח

ואני לא מסוגלת חח (אולי זה קשור למוצא שלנו מברית המועצות לוידעת)

לא משפיע עליי בכלל לעומת זאת הריון וגלולןת יסמין עושים לי רעעעע.

היה לי כתמי הסתגלות להרבה זמן, וגם דיי הרבה זמן כתמים אחרי מחזור עד שמצליחה לעשות הפסק.

לאחרונה,

לוקחת בימים הראשונים של המחזור 2 ויטמין סי שמעתי שזה עוזר - ב''ה שני מחזורים אחרונים לא היו כתמים.

יכול להיות שלא ''תסבלי'' מכתמים כמוני, אני אחת שבאופן כללי סובלת מזה. בלי קשר להתקן. 

ומקווה שיהיה טוב

כי אני רוצה לשים מירנה כדי לא להאסר כל חודש...

פועה אומרים שאם זה לטווח ארוך אז זה אמור להיות 'שווה' את תקופת ההסתגלות.

אבל מאד חוששת מההשפעה ההורמונלית

אחרי שהתחלתי עם הויטמין סי ב''ה שיפור מדהים.

אני גם קיוויתי לחסוך מחזורים, מקבלת בערך אחת לחודשיים

מצב רוח מצוין ממש לא מורגש מהבחינה הזו.

יש מצב שמשפיע על החשק.

אבל לא מתקרב אפילו להשפעה של גלולות.

אני כבר פעם שניה איתו ומרוצה ממש.

כי אם חושבת על זה, נראה לי החשק עלה לי מאז ההתקן.

למרות שתכלס זה משתנה אצלי בתקופה של החודש, כמו שצריך להיות. 

בכלל, רק עם ההתקן אני מרגישה 'אני' לאורך זמן, בלי הריונות, מחזורים וגלולות ששיבשו אותי בצורה קשה.

על משקל דווקא אולי הוא כן השפיע, כי באמת יותר קשה לי לחזור למשקל שלי לעומת בתחילת הדרך, אבל יכול להיות גם שזה קשור לגיל.

חויה שלילית ,גרם להמון דימומים ,לא הצלחתי להיטהר במשך חודשיים . גרם לדלקת ברחם .

מעבר לזה אין לי עוד מה להוסיף

בהצלחה 

כמעט ואין השפעה רגשית-הורמונלית, זה דיי שטוח.

לעומת גלולות/גלולות משולבות/הריון זה ממש כמעט ולא.

בכללי ממליצה, זה אינדיבידואלי אבל לי זו המניעה שהכי התאימה עד כה.

אני לא בדיוק יודעת מה ההבדלים בינהם

רק שהרופא שלי חשב שהוא יתאים לי יותר ונתן לי מרשם אליו...

כתמים בלי סוףףףף

אח"כ ווסת מבולגנת

התחיל עם כמה חודשים של כתמים גדולים יותר או פחות

היה צריך לתמרן כדי לא להיאסר והצליח.

ומאז שקט.

מבחננת מצב רוח השפיע ממש בקטנה. קשה להשוות למצב רגיל כי אין רגיל. גם בתקופה של ההתקן הלא הורמונלי יש תקופות של אפ ודאון. זה טבעי.

לא מתקרב להשפעה של גלולות.

לגבי תיאבון כן עורר לי את התיאבון. חייבת לאכול משהו לפני השינה.

עליתי כמה קילו והתאזן. כלומר זה לא במגמת עליה תמידית.

היו לי תופעות לוואי נוספות בהתחלה.

מעט בחילות, כאבי ראש. מיגרנות, רגישות לריח.

תופעות הורמונליות אבל הורגש די מינורי.

נניח הייתה לי בחילה, אז אכלתי משהו מתאים. זה לא כמו בהריון שצריך להיזכר איך נושמים מרוב בחילה.

ביחס לאמצעים אחרים

כמה חודשים של כתמים ואסורים הרבה

אחכ היה לי שקט ארוך ואז ווסת כל חודשיים בערך. בין לבין כתמים מדיי פעם שלרוב לא אוסרים.

משפיע על החשק אבל פחות מגלולות. עליתי במשקל והתאזן בהמשך. מצב רוח ללא שינוי

בעיקר כי זה אמצעי המניעה היחיד שנשאר לי.

היו לי כמה חודשים טובים (יותר מחצי שנה) התקפי עצבים כאלה שמתחילים מטריגר קטן ואני מרגישה שהגוף שלי עומד להתפוצץ. ברגע שנהייתי מודעת לזה הצלחתי הרבה יותר לשלוט בזה ולהירגע.

זה הפסיק לכמה חודשים אבל עכשיו נראה לי שאולי זה חזר.

זה גיל גבולי, במיוחד כשהם בגן ויש סדר יום מעייף (אבל גם אם הם בבית).

זה יתאזן לאט לאט...

(בדיוק היום שמתי לב שבת הארבע שלי כבר לא קורסת לישון באמצע היום... היום אפילו אחרי הגן, ואף שהיא נרדמה בהסעה - היא התעוררה אח"כ והייתה ערנית להפליא עד לא מזמן...)

שהיא ערה עד מאוחר

אבל זה גם קשור לזה שלא הרגשתי טוב, ולא היה לי כוח להשכיב אותה נורמלי... (עם כל הגדולים שיש כאן - אף אחד לא ממש התנדב לעשות את זה)

גם ישנה שנ"צ וגם הולכת לישון מוקדם בערב, תיזהרי, זה כמו האימהות שדואגות שהילד ישן לילה שלם ברצף ואז הוא מפסיק

בעיקרון זה גיל שצריך לישון בו בין 11-13 שעות ביממה, אז היא בטווח נורמלי לגמרי.

איך אתן מצליחות?

ותודה לכולן על המענה, מעודד

@שמש בשמיים היא קמה בלילה לפעמים ;) לשירותים, מים וכדומה

ב"ה ילדה מקסימה

השעון ולא לפי האור/חושך בחוץ

שבאותו גיל הייתה שונצת קבוע עד שהתחיל המבצע הנוכחי. עכשיו זה לפעמים.

נשמע לי ממש הגיוני

ע"י טיפות ואסור אח"כ לנהוג 3 שעות

הראייה אחכ מאוד מטושטשת ומסנוורת. תצטיידי במשקפי שמש לאחרי הבדיקה

איחולי בריאות ובשורות טובות 

אם הבנתי את השאלה שלך

ושבועיים אחרי הביוץ וסת ראשונה. סהכ שלושה שבועות אחרי ההפסקה.

נכנסתי להריון אחרי 7 חודשים מההפסקה

נראה לי די מייד הפסיקו לי התופעות לוואי

ונכנסתי להריון נראה לי 4 חודשים אחרי.