הכי לא צפוי שיש, הכי מלחיץ!
טבילה מוצאי תשעה באב, אהההההההההה
אנחנו אף פעם לא בבית תשעה באב, שתינו לא צמים טוב וצריכים עזרה עם הילדים.
תכננו להיות אצל ההורים של בעלי לכמה ימים, הם מוכנים לקבל אותנו...
איך מתפעלים את הסיטואציה??
לא להאמין! אבל קיבלתי עכשיו....אנונימית בהו"ל
קרה ליקפצתי לבקר
שנה שעברה נראה לי. אולי יותר
גם צמים גרוע...
היינו אצל ההורים, כמתוכנן. בלילה אחרי שהתאוששנו נסענו לבית, עשינו סיבוב די רציני להגיע למקווה תורן. הגעתי ב11 בלילה, התארגני שם בזמן שבעלי עם הילדים הישנים באוטו, טבלתי ונסענו הביתה.
יחסית לסיטואציה שרדנו יפה.
בהחלט סרט..
אני רק שאלה...גלויה
איך את כבר יודעת מתי הטבילה?
אולי היא סופרת רק 4 ו7 ויודעת שיש לה דימום קצראמהלה
אחרת זה לא יכול להיות.
סליחה שאני נתפסת לקטנותשלומית.
אבל זה מסתדר גם 5ו7
אם היא קבלה בלילה- זה לא יתכן. אלא א"כ יש כאלואמהלה
שנוהגים לספור אחרת.
אני יודעת שאם מקבלים אחרי השקיעה, הספירה מתחילה בעצם מהיום למחרת.
אבל למדתי כאן שיש הרבה הנהגות ופסקים שונים. אשמח שתאירי את עיני.
למה? אםשלומית.
היא קיבלה בשלישי בלילה זה בעצם יום רביעי.
ואז סופרים רביעי, חמישי, שישי, שבת ראשון.
ראשון שאחריו זה ט באב והיא טובלת במוצאו
הא סליחה, חשבתי שהיא קיבלה אתמול. צודקת לגמריאמהלה
למה לא?תהילנה
בדרך כלל האורך של הדימום קבוע, לא?
אם זה לא אחרי לידה/ גלולות חדשות.
ככה אצלי בכל אופן....
ולפותחת- אכן לוגיסטיקה מורכבת. אני אישית הייתי שוקלת לקחת עזרה בתשלום במקום להיות אצל ההורים. יש הרבה קייטנות בשעה באב, ולשאר הזמן מביאים בייביסטר לקטנים ממש ואת הגדולים מושיבים מול מסך.
צום קל והרבה כוח!
אצלי לא כ"כגלויה
מעניין.
במוצאי תשעה באב המקוואות נפתחים מאוחר. גם הבלניותאמהלה
צריכות זמן להתאושש. והם פתוחים עד ממש מאוחר
בד"כ יש עומס גדול יותר של נשים כי מגיעות גם נשים שהיו אמורות לטבול בליל תשעה באב.
אחרי שיוצא הצום, אוכלים בנחת, מתאוששים קצת ואז הולכים
נזהרים מאד עם האמבטיה כי זה עלול לעשות סחרחורת
אולי כדאי להתייעץ עם רב מה אפשר ואיך אפשר להקל
ומבחינה טכנית- אם יש לכם אפשרות לחזור אח"כ הביתה כמובן עדיף.
לי באופן אישי יצא פעם שהייתי צריכה לטבול במוצאי תשעה באב
זכור לי שעשיתי חלק הכנות לפני הצום כדי שיהיה לי קל יותר אח"כ
כמובן שכהרגלי בסוף לא יכולתי לטבול כי התחיל בבוקר תשעה באב דימום.....
אני צמה גרוע ויצא לי פעמייםהבוקר יעלה
טבילה במוצאי כיפור..
אכלתי נחתי והתארגנתי לטבילה.
פעם אחת הייתי אצל ההורים פעם שניה לא.
כן אייעץ לך לראות מה יעזור לך בצום. אני ניסיתי המון דברים כי בסופו של דבר הייתי צריכה לטפל בילדים שלי, כך או כך..
ניסיתי קלי צום, בי פולן וכו. והדבר שהכי עזר לי זה לשתות המון תירוש ביום שלפני. לפחות חצי בקבוק. כן זה מגעיל ואני לא אוהבת אבל מכריחה את עצמי כי זה עוזר ממש ממש בצום..
ואם בכל זאת קשה לך, תדחי ביוםהבוקר יעלה
לא סוף העולם.
מה שאני עושה זה לעשות הפסק יום אחרי, כי מעדיפה לא לדחות טבילה אלא הפסק.
אני עושה את זה תמיד בשבתות כי אין לידי מקווה וזה סיפור. אז גם אם נקייה בשישי אני אעשה הפסק בשבת..
גם אני ממש ממליצה על תירושרק טוב!
והפעם אפילו אפשרי בניגוד לשנים אחרות. כי ט באב במוצאי שבת אז אפשר לשתות בשבת למרות שלא שתים יין בתשעת הימים.
תירוש מוגדר כיין?הבוקר יעלה
לא חושבת..
תלוי דיעה.מוריה
אצלנו נחשב.
השנה ערב תשעה באב יוצא בשבתהשם שלי
אז אין בעיה לשתות.
נכון. לא על זה דיברתי.מוריה
אלא אם ב9 הימים/שבוע שחל בו זה נחשב יין.
לפי הרב שלנו מוגדר ןאסור לשתותתוהה לעצמי
ואז במקום זה אכלתי המווווון ענבים
כך אנחנו נוהגים, לא מכירה אחרת.רק טוב!
אבל הכי טוב שכל אחד ישאל את רבו.
מניחה שיש הבדל גם בין העדות השונות
חידשתם לי, לא ידעתיהבוקר יעלה
ממליצה למהול את התירוש במיםתוהה לעצמי
ככה הוא פחות מתוק ויותר טעים וקל לשתיה בעיני וגם מוסיפים על הדרך עוד נוזלים לקראת הצום
אני מוהלת בסודהקפצתי לבקר
זה הופך למיץ קליל מרענן
נשמע מעולה!תוהה לעצמי
לא חשבתי על זה, ובאמת בהריון הזה אחד הדברים המפנקים אצלי זה מיץ מעבודה קרה.. ננסה.
תודה על הרעיונות!הבוקר יעלה
אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל
מצטרפת לבאסה,
אמורה לטבול אולי בליל שבת (אם יצליח ההפסק ביום החמישי ולרוב זה לא הולך)
ואז מוצ"ש לא טובלים כי ליל תשעה באב
ואוף אוף אוף מוצאי תשעה באב
הבנתי שהמקוואות מפוצצים
תמיד אני גמורה אחרי צום ועם כאבי ראש הזויים
הדבר היחיד שהתנחמתי שאני יכולה להתקלח חופשי במוצאי תשעה באב (אצלנו בעיקרון מחכים עד לי' אב בחצות, למרות שבדר"כ לא מסוגלת לשרוד את זה ומתקלחת כבר בלילה אבל עכשיו זה יהיה מלכתחילה 
)
אה וגם נהיה מותרים בחופש שתיכננו, זה גם נחמד.
רק רוצה להגיד לכולןלפניו ברננה!
שבשנתיים האחרונות טבלתי פעמיים במוצאי תשעה באב ופעם במוצאי יום כיפור.
והרגשתי שהייתה פשוט סייעת דשמייא עם הצום!
נכון התארגנתי קודם טוב... לקחתי בי פולן והקפדתי על שתייה ואבטיח. אבל היו עוד צומות שהתנהלתי ככה וברור לי שהסייעתא דשמייא הייתה בזכות מצוות הטבילה. אחרי הצום נחתי קצת ואז התארגנתי. שנה שעברה עשיתי את רוב הארגונים למקווה לפני תשעה באב - זה היה מוזר.. 😅
תודה לכולכן על התגובות! קראתי ולא הצלחתי להתחבראנונימית בהו"לאחרונה
בנתיים נראה כי המוך פתר את המצב
כבר התחלנו לגבש פתרונות מתוך מה שנשמע כאן... כמעט מתבאסת שלא יצא;)
שואב אבק/שואב שוטףאין לי הסבר
מתלבטים מה לקנות.
כבר הרבה זמן אני רוצה שואב (אלחוטי, בסגנון של דייסון, אבל לא במחיר של דייסון). בעלי הציע שואב שוטף.
החשש הוא מהתחזוקה שלו, כי אבק ומים ביחד זה בוץ בעיקר, ואנחנו לא חזקים בלתחזק מוצרי חשמל.
מה עדיף לדעתכן?
יש חברה ספיציפית שאתן יכולות להמליץ עליה?
יש ככ הרבה חברות בשוק, ולא מזיז לנו ה''שם'', אלא בעיקר שיעשה את העבודה שלו כמו שצריך.
תודה מראש לעונות❤️
אני אחרי ים בירורים קניתי לפני חצי שנה אתאנונימית בהו"ל
הדרימי H14 דואל. ןאני מרוצה מאד!!
יש לו גם אןפציה לשואב שוטף וגם לשואב אבק רגיל.
מבחינת תחזוקה הוא מנקה את עצמו, וצריך לרוקן ולשטוףף מיד את מיכל המים המלוכלכים, פעם ב...... את המברשת, אני מכבסת אותה ויש עוד אחת ספייר.
ממש מרוצה ממנו, הוא החבר הכי טוב שלנו
קו חלש בבדיקת הריוןנעל בית
מנסיוני זה לא מדע מדויקשם משתמשת חדש
לא תמיד רואים בבדיקה משהו עקבי ולפעמים תלוי בריכוזיות השתן ..בכמות שתיה
אצלי בימים הראשונים זה לא מובהק ההתחזקות..
אחרי שבוע כן רואים הבדל יותר משמעותי
אבל אני בודקת מוקדם
חוץ מלחכות בסבלנות או לעשות בטא אין תשובה מוחלטת
זה תלוי בריכוז השתןיעל מהדרום
לק"י
ובהריון צעיר הגיוני שזה חלש.
אפילו ששתי הבדיקות היו בשתן של הבוקר?נעל בית
אני חושבת שכןיעל מהדרום
לק"י
אם את רוצה להיות יותר בטוחה, תעשי בדיקת דם או בדיקה ביתית עוד כמה ימים.
רוצה להירגענעל בית
פשוט ההריון הקודם שלי הסתיים בהפלה, אחרי שהיה כמה, אני רוצה להיות יותר רגועה שעכשיו הכל בסדר...
אז נראה לי שבדיקת דם עדיפה. שימשיך בטוב!יעל מהדרוםאחרונה
נראה שיש פסתוהה לעצמי
למה לא לעשות בדיקת דם?
שוב אני ואחסון צעצועים ומשחקיםיעל מהדרום
לק"י
החלטתי שהכי יעיל יהיה לקנות ספריה פשוטה, ובתוכה לאחסן דברים.
השאלה אם זה דבר יציב, או שיש דרך לקבע לקיר.
משהו בסגנון הזה:
(אני בכוונה מחפשת משהו שלא דורש התקנות עם כלי עבודה וכאלה, כי זה פשוט יישב לנו בבית בלי להפוך לספריה).
תודה. כוורת לא נראית לי מתאימה בשבילנויעל מהדרום
בטא אחרי ארבעה ימיםסטודנטית אלופה
ברביעי הבטא הייתה 281.6 והיום 2069.31. זה תקין? (יותר מכפול)
תקין עד כמה שאני יודעתהשקט הזה
צריכה להיות לפחות הכפלה, אבל אם יש יותר זה בסדר..
עד אלף בודקים הכפלה פי 1.5מדברה כעדן.אחרונה
אחכ העליה משתנה...
בשעה טובה
חום ממושך אצל תינוקתshiran30005
שבוע טוב יקרות מה שלומכן? תינוקת בת שנה וחצי עם חום מיום חמישי אחהצ, בשישי ובלילה החום טיפס ל 40.9 (היא ידועה בחום גבוה כבר) הקטע הוא שכבר אין גבוה ככ כמו אתמול אבל האקמול לא מוריד את החום לגמרי. נניח עכשיו היא שעתיים אחרי אקמול והחום עןמד על 38.5
שואלת אם לבקש מחר ספירת דם? פעמיים היה לה דלקת סמויה שגילינו רק בספירת דם
לא רוצה לדקור אותה סתם. ואם בכלל יכול להיות שאקמול לא מוריד חום. בלילה שהיא הגיע לחום גבוה ככ האקמול לא עזר בסוף נאלצתי לתת נורופן למרות שהייתה 5 שעות אחרי נורופן, לא היה לי ברירה. (משחקת עם זה פעם נורופן פעם אקמול)
מה הייתן עושות?.
הולכת לרופא.מוריה
ייתכן וירוס. יתכן דלקת בשתן. יתכן סתם שיניים.
איך היא עם התרופות?
כן ברור שנלך לרופאshiran30005
השאלה אם מצריך בירור כבר או לחכות עוד קצת? ולמה החום לא יורד? היא כבר כמה ימים עם חום ככה שאקמול לא עוזר רק נורופן
יש ילדים כאלה. שנורופן עוזר ואקמול פחות וכן להיפך.מוריה
ולפעמים זה גם לוקח יותר זמן עד שמתחיל לפעול.
עכשיו היא כמעט 3 שעות אחרי אקמולshiran30005
ויש לה חום של 40.5 שלפני שעה היה 38.5
בקיצור אלך מחר לרופא ונראה כבר איך נתקדם
יש מצב שהייתי הולכת למיון עם חום כזהטרכיאדה
בטח שלא יורד עם משככי כאבים.
להתקשר לאחות המוקד!
הולכת לרופא כמובןפה לקצת
בכל מקרה הייתי הולכת לרופא כי זה כמה ימים.
אבל לפי מה שאני יודעת צריך שהאקמול יוריד את החום, אבל זה לא אומר שלגמרי.
אם ירד קצת זה גם נחשב שהוא הוריד את החום.
אם ירד מארבעים ל38.5 זה נחשב שירדאורוש3
תלכו מחר לרופא. חיבוק
אני הייתי לוקחת מחר לרופאפרח חדש
איך שאני מכירה את הרופאה שלנו
אז אם לא היתה רואה סימני דלקת או מחלה אחרת
היתה אומרת לנו לחכות עוד יום או יומיים ואם לא יורד החום אז בדיקות דם.
אבל אותי זה מרגיע לדעת שרופא ראה את הילד
יש לי מחר אצל רופאה טובהshiran30005
אבל בגלל שכבר עברנו פעמיים את הסרט הזה של דלקת שגילינו רק בבדיקות דם אחרי שחיכינו וחיכינו שניה לפני אישפוז מעדיפה לתפוס את זה בזמן ולטפל.
נראה מה היא תגיד
גם לנו היה ככה לפני שבועיים עם בן שנהאין לי הסבר
הרופאה אמרה שהתרופות להורדת חום מורידות בערך במעלה וחצי.
אחרי 5 ימים של חום ממש גבוה (40 ועם נורופן 38.5) ירד לגמרי...
אבל הלכנו לרופאה ועשינו בדיקות דם.
מעדיפה את הדירה הקטנה הזו, ולא חלילה לפספס משהו. עשינו לו גם בדיקת שתן
אז כדאי גם בדיקת שתן?shiran30005
בהנחה שהיא לא תמצא משהו בבדיקה. החום שלה כרגע נושק ל 41, היא מלחיצה
אצל בנות זה בעייתי לעשות בדיקת שתן היא סתם צורחת וזה לא נעים
ספירת דם ברור לי שנבקש לעשות
ולא יודעת אם קשור אבל יום לפני עשתהshiran30005
חיסון של גיל שנה וחצי-צהבת ואמרה שאין כלל תופעות לוואי, אז קשה לי להאמין שזה קשור לחיסון
זה לא כבר חום למיון אהובה? גוגל אומר שכןאורוש3
אצלנו נתנו ביחד...אין לי הסבר
זו בדיקה יחסית פשוטה, ואצל בנות יש סיכוי גבוה יותר לדלקת.
אבל באמת מסובך יותר לעשות ...
תנסו לעשות המקסימום לא תצליחו.
נושק ל41, הייתי הולכת למיון בלי להססטרכיאדה
מה שלומה?בכינוי אחר
הלכתם בסוף למיון?
נשמע כמו דלקת בשתן 😐מולהבולה
הלכתי איתה הבוקר לרופאshiran30005
עשינו ספירת דם ולפי זה נדע אם ללכת למוקד ולעשות בדיקת שתן. החום בסוף ירד בלילה עם נורופן לכן לא נסענו
מחכה לתוצאות
אף פעם לא היה לה דלקת בשתן לכן לא בטוחה שזאת הסיבה
חומים כאלה מאוד מתאימים לדלקת בשתןמולהבולה
כותבת מניסיון עם הבת לי
מעדכנתshiran30005
אין מדדי דלקת בספירת דם, החום היום במגמת ירידה ב'ה, נראה שנוותר על נסיעה למוקד להשלים בירור
ברוך ה'. בשורות טובות!מולהבולה
רפואה שלמה!פשוט אני..
בתקווה שלא תזדקקי עוד,
וגם לא אף אחד אחר,
רציתי רק להוסיף שבחום כ"כ גבוה - יש חשיבות לראות רופא זמין, גם אם זה אומר להגיע למיון באמצע הלילה.
חום כ"כ גבוה מסוכן פעמיים:
גם כי בפני עצמו הוא עלול לגרום לסיבוכים בפני עצמו (למשל פרכוסים), וגם כי הוא יכול להעיד על סערה שמתחוללת בגוף כמו זיהום חיידקי שדורש התערבות מיידית.
רופא ילדים יידע לבדוק במקרה כזה כל מיני אפשרויות שיכולות לרמוז על מקור הבעיה (כמו פריחה, קשיון בעורף, דלקת גרון/אוזניים, להקשיב לריאות וללב),
וביחד עם הערכה כללית של מצב התינוקת ועם בדיקות נוספות כמו סטורציה, לחץ דם, דופק, שתן ודם (בבית חולים מקבלים תשובות תוך דקות ספורות),
הרופא יכול להחליט שהמצב מחייב טיפול דחוף אפילו אם הוא עוד לא יודע בדיוק מה מקור הבעיה.
במצב כזה אפשר לתת אנטיביוטיקה ומורידי חום ישר לווריד, כך שההשפעה תהיה הרבה יותר מהירה ומדויקת מאשר תרופות פומיות.
(נכון שלימדו אותנו שלא לוקחים אנטיביוטיקה בלי לדעת בוודאות שיש זיהום חיידקי, אבל זה טוב ויפה למצב רגיל. במצבים שבהם יש חשש שהמחלה יותר מסוכנת מאנטיביוטיקה שניתנת לשווא, מתחילים טיפול מיד בלי לחכות)
רק מוסיפה על מה שכתבתמולהבולה
בבית חולים מתקבלות תשובות לבדיקות דם תוך שעתיים עד ארבע שעות. גם דחופים
רק בדיקות מסויימות מאוד מגיעות מהר.. לצערי הרב יש לי ניסיון עשיר עם בתי חולים
אולי תלוי בית חוליםפשוט אני..
בתל השומר תשובות של בדיקות דם מהמיון מגיעות תוך דקות, גם לרופא וגם למטופל עצמו (הוא מקבל לינק לטלפון לצפייה בכל הבדיקות)
אולי ספירה רגילהמולהבולה
לזה התכוונתיפשוט אני..
מספיק בשביל לראות מדדי דלקת מוגברים ועוד כל מיני דברים שיכולים להעיד על מצב אקוטי
צודק לגמרי!טרכיאדהאחרונה
שמירת הריון, אשמח לעזרהאנונימית בהו"ל
ההריון שלי מוגדר ההריון בסיכון, בגלל שלעובר יש קלאבפוט,
בנוסף כנראה שיש לי גם סוכרת הריון.
מישהי יודעת אם אפשר לקבל על הדברים האלו שמירת הריון?
ומה בדיוק הטפסים שצריך?
האמת? ממש ממש לא נראה לי..רק טוב=)
לפחות הקלאבפוט אין שום קשר בינו לבין שמירה
מקפיצהאנונימית בהו"ל
לעוד תגובות.
מישהי יודעת אם מקבלים שמירת הריון על סכרת הריון?
אני עובדת בעבודה שדורשת ממני להתאמץ וקשה לי כבר..
לא מקבלים שמירה על סכרתמתיכון ועד מעון
בטח לא אם את יחסית מאוזנת
אציין שבאופן כללי קשה ממש לקבל מביטוח לאומי הכרה בשמירה.
אם קשה לך ואת לא מרגישה טוב אפשר אולי לקחת מפעם לפעם יום של חופשת מחלה
את יכולה לנסות להוציא בגלל אופי העבודההמקוריתאחרונה
ולא בגלל סיכון לעובר
אבל צריך רקע שיתפוס
נגיד את כאובה ממאמץ - יש לזה תיעוד?
איזה מאמץ זה בדיוק?
זה יותר פנייה לרופא תעסוקתי שייתן המלצה
וגם אז, קחי בערבון מוגבל כי זה לא מבטיח אישור של ביטוח לאומי
בעיקרון אלו לא דברים שדורשיםשלומית.
שמירת הריון...
שמירה מקבלים על סיכון לאם או סיכון לעובראמהלה
אם המאמץ בעבודה עלול לגרום סיכון לאם או לעובר זה יכול להצדיק שמירה
(לדוגמא הרמת משאות, שאיפת חומרים מסוכנים או עבודה בקרבת מכונות מסוכנות, מורה לכושר גופני, וכד')
את במעקב הריון בסיכון כי את צריכה מעקב מדוקדק אחרי הקלאבפוט ואחר הסוכרת
אבל לצערי שניהם לא מצדיקים שמירה
חיבוק ענק
אני בטוחה שקשה לך מאד
גם המתח והחוסר ידיעה על העובר
וגם ההתמודדות עם הסכרת
ולשאלתך הטפסים שצריך למלאות
הם טפסים של ביטוח לאומי
את יכולה להסתכל כאן
תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון (330) - אמהות | ביטוח לאומי
אני קיבלתי שמירה על היפרמאזיס (די קשה ורק ל3.5 חודשוקולד פרה
זה בהחלט נכנס בהגדרת סיכון לאם. יש גם נשיםאמהלה
שמצליחות להוציא על סימפוזיוליזיס קשה. אני לא הצלחתי לקבל בגלל זה.
קבלתי כשהייתי בהריון עם תאומות זהות אבל בגלל הסיכון שבהריון ולא בגלל הסימפי'
אבל אף פעם לא שמעתי על אישה שקבלה בגלל סכרת הריון.
תודה רבה!אנונימית בהו"ל
רק ההזדהות שלך והעידוד כבר עוזרים. בהחלט הריון מאתגר..
מישהי יודעת לפי מה הביטוח לאומי מחשבים דמי לידה?בכינוי אחר
החודש הזה היו לי כמה ימי מחלה וחוץ מזה כמה ימים שהעבודה אמרו שלא צריך שאבוא, אז מאמינה שהמשכורת תהיה יותר נמוכה. השאלה אם בביטוח לאומי מתייחסים לחודשים האחרונים שעבדתי או לחודשים שקיבלתי יותר כסף?
כי יכול להיות שלא אחזור לעבודה עד הלידה (נשארו לי 3 חודשים בע"ה)
הם לוקחים ממוצע שלכורסא ירוקה
3 חודשים אחרונים
ו6 חודשים אחרונים
ואז נותנים לך את הגבוה מביניהם.
לגבי אם ימי מחלה שניצלת נכנסים לחישוב של הממוצע אין לי מושג
ימי מחלה נכנסים לממוצעדיאן ד.אחרונה
כי הביטוח לאומי מסתכל על השכר ברוטו שעליו שילמו ב"ל.
ולכן גם דמי מחלה נכללים וגם ימי חופשה.
מחשבים לפי 3 או 6 חודשים אחורהכבת שבעים
הגבוה מביניהם
תסמיני הריוןשמנתת
שאלה אני נמצאת בתחילת הריון
ויש לי תסמינים וחלק מהתסמינים מוזרים כמו:
השתנקות קלה
קוצר נשימה קל
ודפיקות לב
עכשיו כל התסמינים האלה לא קורים בתדירות גבוהה
אבל השאלה אם מישהי מכירה תסמינים כאלה ?
אם אני לא טועהרקאני
זה יכול להיות עניין של לחץ דם נמוך
לי דופק מהיר וחזק וקוצר נשימהדיאן ד.
היו תוצאה של חוסר בברזל.
אני יודעת שB12 בנורמה אבל נמוך יש קשר?שמנתת
לא יודעתדיאן ד.אחרונה
לי היה המוגלובין נמוך ומאגרי ברזל נמוכים.
אני יודעת ש B12 קשור לברזל אבל לא יודעת להסביר את הקשר.
דפיקות לב- מןוכר לי מאוד...ממתקית
הלוואי ויהיו לכן עצות טובות בשביליאנונימית בהו"ל
בעלי המון בפאלפון ועוזר לאחרים על חשבון הזמן שלי, כלומר,בצהריים בעיקרון האחריות שלי להיות עם הילדים כדי לתת לו לעבוד, והוא ממש אם אני צריכה עזרה פה ושם הוא עוזר לי,לא משו מעבר.
אני אמורה ללדת כל רגע, והכל כואב לי וממש קשה לי ללכת ולהתנהל, ולמרות זאת אני ממשיכה לבוא איתו לקניות כדי לעזור לו או לעשות לבד למרות שזו המשימה שלו(בין המשימות היחידות שלו בבית) ומכינה א.צהריים,ולפעמים אפילו יוצאת עם הילדים לפארק או לאנשהו כדי שיהיה לו שקט ויוכל להתרכז, כי הבית שלנו קטן ואין באמת מקום ממש שקט שהוא יכול לעבוד כמו שצריך.
העניין הוא שהוא עוזר לכל מיני אנשים בעבודה שנתקעים בדברים למרות שהוא ממש לא מחוייב,ועוזר להם במשימות שלהם כשהם מבקשים, וכן זה לוקח לו זמן וזה על חשבון הזמן שלי והכוחות שלי כי בסוף הוא מתלונן שלא מספיק לעשות את העבודה שלו ואז אני צריכה גם לתת לו את הצהריים וגם לתת לו שקט בערב עד שעות מאוחרות.
הוא תמיד לא רוצה שאגע לו בפאלפון שבחינתי זו נורה אדומה ענקית וזה היה ככה מאז שהתחתנו,וזה רק הולך ומחריף.
ניסיתי כמה פעמים לדבר איתו על זה והוא טוען שזה בגלל שהוא מפחד שאני אתעצבן עליו על שטות שהוא רשם בווצאפ או משו ואין לו כח לזה.
אני מאמינה שאם יש דברים ממש בעייתים שהוא יודע שבוודאות שאתעצבן אז הוא מוחק,ואת הדברים היותר סבירים הוא משאיר-והיום הסתכלתי לו וראיתי שהוא עוזר בצהריים על חשבון הכוחות שלי שאני עם הילדים בקושי מצליחה לקום מהספה,ולא רק זה-אלא הוא כל היום מתלונן שהוא לא מספיק כלום והוא בפיגור,ואני לא מצליחה להבין איך,הרי אתה כמעט בכלל לא מדבר איתי,פעם ב יש אינטימיות כי הוא רוצה וכנראה יש לו יצר-למרות שאני המון פעמים מרוחקת רגשית ולא מסוגלת שאפילו הוא יחבק אותי.ואני מרגישה שהוא פשוט הרס לנו את הזוגיות-זה לא הילדים,זה לא הצבא, זה רק דברים שהתחילו אולי את המשבר,זה בעיקר שהוא שם את הזוגיות בתחתית הרשימה.
היום באתי אליו בצורה הכי יפה בעולם וניסיתי לדבר איתו והוא רק התעצבן עוד לפני שבכלל התחלתי לדבר כי הוא הבין למה אני חותרת. נגיד היום נפגעתי ממנו בגלל שהלכתי עם הילדים לאיזה אטרקציה כדי לתת לו שקט,נסעתי באוטובוסים וחזרתי גמורה גמורה!!וכשהגענו לאיזור הבית אז הלכנו בחוץ וקראתי לו כי דאגתי שיאכל והוא בא ואכל אבל היה המון בפאלפון כרגיל.ובמהלך השעות שהייתי איתם בחוץ לא קיבלתי אפילו לא הודעה אחת על איך הולך,ואם אני רוצה שהוא יסיע אותנו הביתה בחזור,ולא כלום!!אני התקשרתי אליו כמה פעמים כדי להתעניין בו ולהראות לו בוידיאו איך הילדים נהנים ועזבו שלחלק מהשיחות הוא לא ענה בטענה שלא היה בפאלפון,אלא גם כשענה לי פעם אחת זירז לסיים את השיחה כי הוא צריך לעבוד והוא לחוץ.וכשאני הסתכלתי לו מקודם בפאלפון אני רואה הודעה שהוא שלח למישהי מעבודה על איך הלך לה איזה משהו שהיה לה היום. וכל כך נפגעתי, עד עומק נשמתי-אני קורעת את עצמי ברמה שזה נראלי כבר מסוכן בריאותית שאני מתרוצצת ככה למרות שכל הגוף שלי כואב,אני מרגישה שכל רגע אני הולכת ללדת,והכל בשבילו,הכל!!ולא רק שאין תודה או הערכה,הוא מתעניין באחרות ולא בי.
עאלק דוס, בעיני זה לא הדוס שהתחתנתי איתו,וגם לא קשור בכלל לדוס-זה לא בעל אכפתי, דואג ותומך, ההפך הגמור!אני מרגישה שאני רוצה ללכת לבד ללידה, ולא אכפת לי שזה יהיה עבורי עצוב ושובר,אני לא מסוגלת לחשוב שהוא יהיה שם בשבילי-גם כי הוא כבר לא שם בשבילי,וגם מבחינה רגשית אני כל כך מרוחקת שאני לא מסוגלת שהוא יראה אותי במצבים כאלה, באלי מישהי/ו שבאמת יתמוך בי ולצערי אין כאלה,אני בקשר סבבה עם אמא שלי אבל היא לא אחת שתרצה להיות בלידה והיא לא כזו חמה,ואני צריכה בעיקר חום ואהבה בלידה,ותמיכה,ואין לי ממי לקבל את זה.
אני כותבת והדמעות שלי לא מפסיקות לזלוג.
כבר כמה חודשים שבאלי ללכת מהבית עם הילדים,או שהוא פשוט ילך ואני אסתדר מעולה,אני בכל מקרה זו שעושה הכל כמעט בלי עזרה,והוא רק פוגע בי וגורם לי לבכות כל הזמן.
והכי עצוב,שהבכי שלי לא מעניין אותו,לא מזיז לו ברגש!אין לו כבר מצפון על כלום,ולא חשבון נפש.
ולא מגיע לי חיים כאלה,אני אישה יפיפיה, וטובה,ודואגת,ובאמת שאין כמוני, באלי גם בעל שידאג לי כמו שאני דואגת ותומכת, באלי,ממש באלי!
לא מגיע לי להיות אמא כל כך צעירה ועצובה נורא,ולא שלמה עם הבית שלה.
אני יודעת שאם אני אפתח את הדברים מול ההורים שלי כמובן שהם יצדיקו אותי ואני לא רוצה לפגוע בבעלי, במיוחד לא מהכיוון שלהם,ולא רוצה להכניס אותם.
ואני יודעת גם שאם אספר להורים שלו הם נורא יכעסו עליו ויצדיקו אותי,במיוחד אבא שלו, ובעלי אפילו הודה בזה היום כשאמרתי לו את זה.ואין,למרות זאת זה לא מעורר בו שום מצפון ושום כלום.
ואין לי את מי לשתף,ובאלי כבר ללדת אבל לא באלי בצורה הזו.
ואני פשוט לא יודעת מה לעשות,לא באלי לפרק את הבית שלי אבל זה גם לא מגיע לי חיים כאלה עצובים ובודדים.
מי שקרא עד לכאן אני ממש מעריכה,ואשמח לתגובה רק אם יש לכם חיבוק,או משו מועיל להגיד.
אני עוד יותר מאשמח ש @נגמרו לי השמות תגיב לי ותיתן לי כיוון אמיתי מה לעשות,כי מה שבידיים שלי כבר אני מרגישה שעשיתי.
זו לא דאגה מהמקום שאת אמורה להיות בוהמקורית
באמת
זו דאגה ממקום אמהי, שהופכת את היוצרות ביניכם וגורמת לו להתנהג כמו ילד
כבר כתבו לך פה יפה על העניין. אל תחשבי מה הוא היה רוצה. תחשבי מה את צריכה קודם. כי כשזה בא על חשבונך בצורה כזו כמו שאת מתארת,זו כבר דאגה לא בריאה בעיניי
מסיבת הודיה לפעוט בן שנתיים, מה הייתן קונות?אנונימית בהו"ל
מצב קצת רגיש כי הוא לא רואה כל כך טוב ויש כנראה איזה שהוא עיכוב אז לא יודעים מה מתאים מבחינת משחקים וכו.
להביא כסף קצת כבד אבל מוכנה לשמוע מה כדאי...
משחקקפצתי לבקר
גם עם בעיית ראיה ועיכוב התפתחותי אפשר לשחק בחיות, מגנטים, מכוניות, כלי נגינה לילדים, משחקים מנגנים, המון משחקים לא דורשים מוטוריקה ברמה גבוהה מידי ואפשר למשש/לשמוע ולא רק לראות
יש דברים שכולם שמחים לקבלפשוט אני..
עוד לא ראיתי תינוק שאמר "לא" לבובה של פו הדוב או לרכבת / משאית...
עם הדברים האלה אי אפשר לטעות.
ובכל מקרה מביאים פתק החלפה ואז בכלל אי אפשר לטעות.
יש המון משחקים שמתאימים לגיל הזהכורסא ירוקהאחרונה
קוביות רכות, כדור או כדור רך, קוביות, מגנטים, רכבת איקאה כזו מעץ עם מסלול, דופלו, עגלה עם בובה (גם בנים אוהבים בגיל הזה), מכוניות/טרקטור/משאית, בצק משחק עם חותכנים, דלי עם כלים לחוף, משחקי אמבטיה.. יש עוד מליון דברים, תלוי מה הוא אוהב וכמה בא לכם להשקיע.
היי אשמח להמלצות על שיעורים או פודקאסטים להאזנהאנונימית בהו"ל
על ניהול כעסים - בהקשר של הורות🙏
בעל במילואים-חרדותמחשש לאאוטינג
בעלי במילואים עכשיו.. כבר לקראת סוף הסבב..
אבל אני מתחרפנת מחרדות עליו.
יש לי רקע של התמודדות עם חרדות בכללי אבל זה כבר תקופה מאחוריי.
מחפשת עצות פרקטיות איך מחזיקים בימים הקרובים.
אני תלויה כל כך בכל הודעה שהוא שולח אבל הוא רוב היום לא זמין ואם עובר הרבה זמן מאז ששלח הודעה אני מתחילה לאבד את זה.
הלוואי שיש לכן עצות..
אני מנסה להשתמש בכל הכלים שכבר צברתי אבל זה עובד חלקית..
וואי הז באמת התמודדות מאוד קשהשם משתמשת חדש
אין דרך לגמרי לפתור את הפחד
אבל יש הרבה כלים לש חוסן והתמושדות עם חרדות שכדאי ממ שלל וד אותם..אפילו דברים פרקטיים
ממליצה לך לקרוא ולהתי גם עם נשים מהתחום.
ומה לשי יש לומר-
א. לא להיות במלחמה עם הפחד זה בעיקר מקביר אותו.
לקבל שהוא קיים וזה טבעי . אבל למצוא את הדרכים שהוא לא ינהל וישתלט על הכל.
להסיח את הדעת, להרים טלפון למישהי, ללכת להכין לאכול או לנקות לעשות משהו מעשי..
חברות מאוד עוזרות במיוחד מי שבמצב דומה..להפג שלדבר להתכתב..להיות חלק מהקשר נותן כח.
אפשר לחפש הקשר כזה..יש במקומות מסוימים
גם משפחה אם יש..
ללכת לטיפול- עוזר שיש פינה לפרוק ולקבל כלים.
יש גם קווי סיוע טלפוני להתקשר לשתף בזמן אמת
להיות עסוקה..
לתת לעצמך מאחב מפנק 7מתדלק לפעמים- חוג או משהו שמטעין בכח
גם הליכה וספורט מאוד בריא לנפש
תודה!מחשש לאאוטינג
עם משפחה קשה לי לדבר על זה כי הם גם בחרדות אז מרגישה שזה רק נותן תדלוק לחרדה שלי ולא מפחית אותה..
חברות אין לי מישהי שמתאים לי לשתף..
איזה קווי סיוע יש?
ומחפשת טיפול שבאמת יכול להועיל בטווח המיידי(לא מצפה לקסמים אבל כן לקצת הטבה)אם יש לך רעיון אשמח
משהו שעוזר בטווח המיידי זה רק אנרגטילב אוהב
ממה שמכירה.
פרחי באך או מטפל אנרגטי. כל השאר זה תהליך שלוקח זמן לרוב...
יש לי המלצה למטפל טוב אם תרצי.
וגם מצרפת לך תפילה של הרב הינוקא לשלוות הנפש, זה באמת עוזר!! והוא גם ממליץ לחרדות להריח בשמים ולומר אחר כך "ריח ניחוח אישה לה' "
חלק 1 של התפילהלב אוהב
תודה על זה!מחשש לאאוטינג
נשמע ממש קשוחילד בכור
גם בעלי בסוף הסבב וקשה לי ממש, אז להוסיף לזה חרדות נשמע לי קשוח מאד!!
הציפיות שלי מהשבוע הקרוב הם מאד נמוכות, העיקר שנשאר בחיים
מעבר לזה לא מצפה, את השאר נשקם כשיחזור.. אוכל מינימלי, מקווה כמה שפחות לצאת על הילדים אבל גם בחמלה לעצמי
הכל להוריד למינימום
לחרדה- לעשות הרבה הרבה תרגילים, זמן לעצמך, מנטרות בראש של משפטים חיוביים ולהגיד לעצמך שאם יקרה משהו חס ושלום תתמודדי איתו כשהוא יקרה
עזרה מיידית תתקשרי למרכז חוסן או נטל
יש לי חוברת תרגילים לחרדות אם תרצי שאשלח לך
תודה רבה!מחשש לאאוטינג
חיבוקתהילה 3>
רק רוצה להגיד לך שזה ממש ממש טבעי לפחד.
זה באמת מפחיד מאד. ומה שצריך זה לא להלחם בעצמך אלא לחבק את עצמך. להתפלל. להתחזק באמונה.
תודה על החיזוקים!מחשש לאאוטינג
לא יודעת אם נחשב פרקטיאמאשוני
מבחינתי, ההתניה הזאת שאם את לא שומעת ממנו את לא יודעת מה מצבו,נכונה לשני הצדדים.
השאלה מה קו פרשת המים.
האם רק כשאת שומעת ממנו אז יודעת שהוא בסדר, וכשאת לא שומעת ממנו יכול להיות שהוא לא בסדר שמצטרף לצד שאני יודעת שהוא לא בסדר,
או שהוא בסדר כל עוד את לא שומעת אחרת.
אני למדתי להעביר את קו פרשת המים לאפשרות השניה. אם קרה לו משהו, אדע על כך במוקדם או במאוחר, אז מעדיפה במאוחר.
כלומר התקשורת איתו לא קובעת אם הוא בסדר או לא. אלא אי תקשורת עם הגורמים הרלוונטיים בצבא, מעידה שהכל לבינתיים בסדר.
כלומר מבחינתי, מה שיהפוך מצב של בסדר למצב של לא בסדר, זה הדפיקה בדלת למעשה, ולא סימנים אחרים.
האמת שזה גם מה שעזר לי גם עם ההריון בסיכון. בהתחלה כשהייתי יוצאת מהרופא הייתי שמחה שראיתי באולטרסאונד שהכל בסדר, ואז אחרי שעה התחלתי לחשוב, רגע אבל לפני שעה הכל היה בסדר, מי אמר שעכשיו הכל עדיין בסדר?
ואחרי יום? ואחרי שבוע?
והחלטתי שאני לא מוכנה לחיות לפי זה.
החלטתי שכל עוד לא ראיתי באולטרסאונד שיש משהו לא בסדר, החלק של אי הידיעה מצטרף לחלק שהכל בסדר בוודאות!
וגם הרופא עודד אותי לחשוב ככה ולהפחית בדיקות וזה באמת מה שעזר לי לא לחשוב על זה כל הזמן ועם הזמן להרפות מהצורך לבדוק כדי להירגע.
ברור לי שלא לכולם התשובה הזאת מתאימה,
בכל מקרה, נקודה חיובית, לפחות אתם קרובים לסוף הסבב שיגמר בשלום ובשלווה בע"ה!
וואי זה כל כך נכון. אני יודעת שהכל בראשמחשש לאאוטינג
הלוואי שאצליח לעבוד על ההתניה הזאת גם.
זה כל כך פשוט וכל כך קשה.
אלופה שהצלחת לעשות את זה במצב כזה, אני יודעת איך זה להיות עם דימומים והמטומה..
תודה רבה!
כ"כ מבינה אותךהבוקר יעלה
אין לי הרבה עצות טובות. אצלי הוא היה יותר זמין אז זה הקל.
אבל כשלא,פשוט התפללתי מהלב. אמרתי תהילים. האמונה הכי עוזרת לי להתמודד.
תודה!מחשש לאאוטינגאחרונה
הלוואי שאצליח להתחזק באמונה..
ילדים, חופש ושאר עצביםשמחה כפרוייקט
החופש הזה מציף לי דברים שאני לא אוהבת.
מרגיש לי שאני מגדלת חבורת מפונקים עצלנים.
רוצים רק לקבל ומעט מאוד לתת, אם בכלל.
גילאי 3-12 מאוד בוגרים לדעתי.
כל היום נדבקים אליי, מלא מלא דרישות.
הם לא יכינו לעצמם אוכל סביר - יאכלו מה שהכי קל ומהיר, גם אם זה זבל. למרוח סנדביץ' או להוציא פרי לא בא להם.
משעמם להם - הם רובצים על ספה/רצפה.
פרצופים חמוצים ומלא עצבים.
רוצים רק מסך ולהתלונן כמה שיותר.
אני מבקשת עזרה, גוררים רגליים ועושים הכי מעפן שיש. או שאומרים אין לי כוח, למה אני.
עייפתי, באמת.
מגיע רגע שאני מתהפכת עליהם ונשבעת לעצמי שזהו, שביתה בבית. לא יוצאת איתם, לא קונה להם, כלום.
אבל זה לא עובד כמובן.
אין לי כוחות
ילדים קלאסייםoo
יש לי כלל פשוט
ככל שאני נותנת פחות
הם מעריכים יותר
אין לי בעיה עם הרבה מסך
אצלי הם כן מכינים לעצמם אוכל נורמלי מגיל קטן (אני לרוב לא עומדת להכין למי שמסוגל בעצמו)
בעיקרון אצלנו עדיין לימודים
כשיתחיל יש לי תכנון לשבוע הראשון וזהו
אח"כ אני מזכירה להם שהם כבר בילו כהוגן באותו שבוע
ומה עושים עם העצלות הזאת?שמחה כפרוייקט
הם יאכלו ביסקוויטים ולא יכינו משהו מזין
ואני לא יכולה לעשות הכל בבית זה פשוט מתיש
אוליoo
אם לא תכיני להם אוכל בעקביות ותתני להם להכין בסוף הם יכינו ולא יאכלו ביסקוויטים
אני חושבת שארוחות בסיסיות כן מקובלפרח חדש
שאחד ההורים יבשל.
לא מצפה שהם יעמדו ויבשלו לעצמם ולשאר האחים.
אפשר בבוקר ובערב שזה לא ממש ארוחה מסובכת לתת להם תפקידים,
להכין טבלה מה אוכלים כל יום
מה כל אחד עושה
אבל בגדול אנחנו ההורים צריכים להוביל.
זה מאוד מאוד אוטופי לחשוב שהם יעשו הכל מעצמם
זה שזה קורה בבתים מסויימים לא אומר שככה יכול להיות בכל בית
אניoo
לא מכינה לילדים מגיל 8-9 ארוחות בוקר/ ערב
הם מספיק גדולים להכין בעצמם
ארוחת צהריים יותר הגיוני להכין וגם בגיל 12 כבר אפשר לעמוד ולהכין צהריים לכולם
אני דווקא חושבת שזה גיל שעדייןפרח חדש
יכולים להיות תלויים בי כדי לאכול ארוחה מסודרת וטובה.
אם אתן להם להסתדר לבד, הם יסתדרו
אבל יאכלו קורנפלקס עם חלב
עוגיות
עוגה שנשארה משבת
מבחינתם זה בסדר
ואם מבחינתי לא
כאן אני צריכה להתערב.
אצלנוoo
השיח על תזונה נכונה קיים מגיל אפס
ככה שאין פה ילד שיבחר באופן קבוע לאכול ארוחת בוקר לא מאוזנת
גם אם אף אחד לא מכין לו
בגיל 8-9 כבר יש מספיק יכולות כדי להכין ארוחות קלות
יש ילדים שגם בגיל 18 לא יודעים להכין
לרוב זה בגלל שהכינו להם כל השנים
ברור שאני מכינה!שמחה כפרוייקט
ארוחה חמה כל יום!
אני לרגע לא מתנערת מהתפקיד שלי..
וזה מרגיז פי כמה שרק כשאני מכינה הם אוכלים נורמלי, אחרת אין להם כוח.
בוקר למשל, בחיים לא יטגנו חביתה, יפתחו טונה או יחתכו ירק. מצידם יאכלו קורנפלקס 5 פעמים ביום.
וכן חשוב לי שיאכלו בריא ומאוזן אבל נמאס לי לעשות בשבילם.
מתלוננים שרעבים ואין להם כוח להכין
ובכללי לא בא להם להתאמץ בכלל
זה טבע האדםאמאשוני
אם הייתה לך אפשרות, לא היית רוצה איזה גמדון בית שיעשה לך הכל ולא תצטרכי להתאמץ?
לא חושבת שיש מה להתעצבן על זה, זה ממש טבעי והגיוני.
איפה שלא צריך להתאמץ, למה להתאמץ?
גם את איפה שלא צריך, אל תתאמצי.
מפריע לך שהם אוכלים קרונפלקס? אל תקני.
איפה שהן יפסידו מחוסר מאמץ, הם יתאמצו.
כשזה משגע אותך, זה מרחיק אותם מלקחת אחריות.
הם מתלוננים שהם רעבים, תעני להם- גם אני.
מה שאתם מכינים לעצמכם תכינו גם לי.
משעמם להם? תשאלי לאיזה תגובה/ עזרה הם מצפים.
נניח מבקשים שתקני חומרי יצירה, תגידי להם שיכינו רשימה.
נניח מבקשים לצאת לפעילות/ אטרקציה תני להם להוביל פתרון מה הם רוצים שיקרה.
לגבי סדר וניקיון, שמתי לב שאם אני מגדירה לילדים זמן למנוחה, ואומרת מתי נגמר זמן המנוחה ומתי המנוחה הבאה, הם משתפים פעולה יפה. לקטנים אני עושה 10 דקות של כרגע, מנוחה ועוד עשר דקות של עזרה.
לגדולים רבע שעה ואז עוד רבע שעה, וזה מספיק כי כשהן משתפים פעולה יפה מספיקים הרבה.
אם יש לחמניות, הם לא ימרחו לעצמם משהו?יעל מהדרום
לק"י
אצלי 2 הגדולים בני 10.5 ו-7.5 כן מכינים לעצמם לפעמים אוכל בבוקר ובערב. בדרך כלל לחמניה/ פיתה עם גבנ"צ וזיתים וכדומה.
חביתות לרוב אני אכין.
מסכימה לגמריהבוקר יעלה
האמת שהאוכל זה רק דוגמאשמחה כפרוייקט
מעצבן אותי העצלות באופן כללי והתחושה שהכל מגיע להם
וכמו שמישהי כתבה מעליי ככל שעושים בשבילם פחות הם מעריכים יותר
וזה כל כך מבאס אותי
כי אני באמת רוצה להיות האמא שעושה לילדים מאהבה ואני משתדלת להעניק בכיף
אבל מגיע הרגע שאני מרגישה מנוצלת
ואז מתהפכת עליהם ולא בא לי לעשות בשבילם כלום
והתחושה הזאת שאני נלחמת בהם לא טובה לי
אבל הם באמת לא מושיטים לי אצבע
ונגמר לי מזה
יש אצלכם תפקידים בבית?רינת 35
הילדים שלך מתנהגים כמו כל הילדים וזה לא נכון להתייחס אליהם כמו איזה נצלנים ולצפות שהם ישתנו מעצמם.
זה חלק מהתפקיד של ההורים לנהל את מטלות הבית ולחלק תפקידים בין הילדים.
אני חושבת שאם הילדים ישתתפו במטלות בהתאם לגילם (למשל הורדת כביסה מהחבל, לזרוק את הפח, לערוך שולחן, לפנות כלים מהמדיח ועוד) גם ירדו לך מטלות וגם יהיה לך יותר "כיף" להכין להם ארוחת בוקר (סתם דוגמא).
צריך לדעת שזו עבודה קשה לנהל את המטלות האלה כי רוב בני האדם כולל ילדים לא נהנים מהן. אצלנו למשל ביום שישי אפשר לראות מסכים רק אחרי שמסיימים את המטלות לכבוד שבת וזה לגמרי מקצר תהליכים 😉
אשמח לעוד דוגמאות למטלות לגיל 5,7מנגואית
תודה!
לקפל כביסה פשוטהיראת גאולה
להפעיל מייבש
לסדר קניות (מה שלא גבוה להם)
לאסוף משחקים
לנקות עם מגבונים / תרסיס ניקיון כמו תרסיס לחלונות (לנקות שולחן מטבח, אי, כסאות, ארונות מטבח, מקרר, דלת ויטרינה. עד גובה הידיים שלהם כמובן).
אם יש שואב רובוטי או שואב שוטף הם יכולים לנקות איתו
להזיז את הספה כדי להוציא את הצעצועים שנכנסו תחתיה
פיזור כביסה, שטיפההמקורית
מיון צעצועים, אבק, לטאטא את הבית, קילוף ירקות
לסדר את החדר/ את הסלוןרינת 35
לחתוך נייר טואלט לפני שבת, לזווג גרביים, לקפל מגבות, לנקות עם מגבון את הארונות של המטבח, לזווג מכסים לקופסאות פלסטיק
גם אצלינו הם לא בדיוק חרוצי העולםיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך א' באב תשפ"ה 21:02
לק"י
הם כן עושים דברים, אבל לרוב לא ייזמו מעצמם עבודות בית.
ולמרות שאני מבינה שככה זה ילדים, זה עדיין מעצבן...
אולי שווה לעשות איתם ישיבה ולדבר על הדברים, להעלות מה שכתבת, לחשוב על פעילויות לחופש.
אני חושבת שצריך הפרדה בין חינוך לבין עזרהשם משתמשת חדש
את הילדים נכון לחנך לעזור בבית עבור עצמם-שיתחנכו למידות ותכונות טובות של לקיחת אחריות ואכפתיות ועמל והשקענ וכו וכו
ולהבין שזה תהליך למידה וזה הדרגתי ולוקח זמן
לשים לב שיש שוני בין הילדים -יש לכל אחד תחומים שיותר קל לו לעזור ויש שיותר קשה. ולא צריך את הכל יחד או לדרוש רק מה שקשה
אני משתדלת לבקש מהבת הגדולה ששונאת לסדר למשל... לעשות דברים אחרים
זה לא שאף פעם היא לא תצטרך להתאמץ לסדר
אבל הסדר לא מה שחשוב בייני אלא הלמידה שלה לקחת חלק ולפעמים גם להתאמץ ולעשות עבורו משהו שלא קל לה.
וזה גם נחמד שזה עוזר לנו מדי פעם
אבל להציב את כל הציפיות כדי שיעזרו לנו זה לא נכון בעיני
כי את מתערבבת
את נכנסת לזה בפן אישי
מפרשת שזה כנגדך
והאמת שילדים הם לא כנגדנו
הם פשוט בעד עצמם
וזה טבעי
ואנחנו יכולים לנתב אותם
לכוון אותם להגדיל את הכלי..להרחיב את המבט.. ללמוד להרגיש את הסביבה יותר
אבל זה תהליך
אל תצפי ותתאכזבי כל פעם
תתבונני ותלמדי
מה החוזקות של כל אחד
מה הנק' שחלשות
איפה את חושבת שיש לך תפקיד לכוון
ואיפה לא
מה הציפיות שלך- האם הן עבורך או עבורם?
זה מרחב להתבונן וללמוד ממנו
הבעיה מתחילהoo
בהסתכלות שהעשייה שלהם היא 'עזרה'
כי אם הם רק עוזרים אז האחריות נשארת עליך והם לא מרגישים מחויבים למשהו
אצלנו אין משימות ואף אחד לא צריך לעזור
אלא הבית מתנהל בשותפות
אם למישהו נשפך משהו
הוא ינקה
גם אם הוא בן 5
הוא ינקה כפי יכולתו
הוא לא יחשוב שמישהו צריך לנקות את מה שהוא לכלך
ככה בהכנת אוכל (בגיל מתאים) ובשאר ההתנהלות של הבית
נראה לי שזה מתחיל בהתנהלות הזוגית
אני לא אחראית על הבית ובעלי עוזר
אלא שנינו שותפים מלאים באחריות
אם יש תפיסה שהאמא אחראית לניהול הבית
כנראה הבעל והילדים לא יקחו אחריות
זורקת נקודהאפונה
בא לך להיות האמא שמעניקה
ומבאס אותך שאת צריכה לבקש ושהם עושים לך פרצופים
אולי את מתבאסת עליהם כי את לא רוצה להיות האמא שדורשת, והם מכריחים אותך להיות כזו.
אבל אם תתבוננו בזה תראי כשאת מניעה אותם לעשיה את הכי מעניקה להם בעולם -
את מעניקה להם מיומנויות חשובות לחיים,
את מעניקה להם שותפות בבית,
את מעניקה להם סיפוק
את מעניקה להם עצמאות.
וכשאת עושה במקומם כשאת לא רוצה - את לוקחת מהם
כי את מייצרת להם אמא מבואסת מלאת טינה.
אני דוקא חושבת שיש עניין כן לעשות בשביל הילדים גם מה שהם יכולים בעצמם, כן לפנק ולתת להם מעבר. אבל להקפיד לעשות מתוך שמחה. ממש להיות ערנית למקום של מה שאת רוצה לתת ואם לא - אז לסרב באהבה.
אני מרגישה על הילדים שלי שהמון זה דוגמא אישית, אם אני מתלוננת על המצב של הבית ועל זה שצריך לנקות - גם הם לא ירצו לנקות, כי מי רוצה לעשות דבר כל כך מבאס?
ילדים חיים בעולם של משחק, לעשות "כי צריך" זה שייך לעולם המבוגרים. אז קודם כל אפשר לחזור להיות קצת ילדים בעצמנו ולחפש איך אנחנו נהנים מהעשיה, וכדי להפעיל את הילדים כדאי להיות כמה שיותר יצירתיים, להפעיל משחקיות גורמים מעוררי מוטיבציה אחרים (דווקא לא פרסים לדעתי)
אגב אצלנו אחד הדברים הכי מעוררי מוטיבציה זה לשמח את אמא...
ממליצה ללכת להדרכת הוריםאוהבת את השבת
דבר ראשון על הכבוד שבאת וכתבת
ואת שמה את הדברים על השולחן ועוצרת לשים לב שזה לא מה שאת אוהבת ורוצה לעצמכם...
ממליצה ללכת להדרכת הורים,
הרבה פעמים התשובות נמצאות אצלנו בפנים
אבל עצם זה שיושבים עם בעל מקצוע וחושבים על הדברים מסודר יכול לעשות ניסים ונפלאות.
נשמע שהמצב אצלכם כבר ממש ממש קשה לך והדינימקה היא כבר שבאסה גוררת באסה,
אז אולי כבר כדאי להמשיך למשוך
אלא לתת לזה רגע את ההשקעה בזה ובע"ה יצא מאוד לטובה
ותצמחו בגדול מהמקום הזה!!
אישית אני מאוד אוהבת את התכנים של אורה פולק ומקבלת ממנה,
אבל לא התנסיתי בהדרכה אצלה.
בהצלחה גדולה!!
תודה על הנרמול. כבר מכניס לפרופורציותשמחה כפרוייקט
באמת שקראתי כל תגובה פעמיים. תודה על העצות החכמות! 🫂
אני תוהה לגבי הנושא של תפקידים קבועים. כרגע הססטוס הוא שאני מבקשת לפי הצורך וזה די מעייף אותי אבל בפועל הכי יעיל. אין לי רעיונות לתפקידים קבועים כי הכל בבית דינאמי בעיניי וזה לא יהיה משמעותי עבורי. אני צריכה 'הושטת יד' במהלך היום בכל מיני דברים שצצים ואז מרגישה שאני צריכה להתחנן. משגע אותי שאני מבקשת ואין היענות. השאלה אם תפקיד קבוע יתבצע יותר בקלות לעומת בקשות משתנות בתזמונים שונים…
אצלינו בימי שישי עובדת טבלהיעל מהדרום
לק"י
עם פירוט כזה:
- לאסוף 25 פריטים לזבל.
- לאסוף 20 חלקי משחק למקום.
- לבחור משימה נוספת לבחירה.
וכדומה.
במצב שהבית הפוך בהגזמה (כמו שהיה אצלינו לאחרונה) זה לא עזר מאוד, אבל כן הקל. והם שיתפו פעולה יפה (בעיקר 2 הגדולים. בת החמש אספה דברים בלי לספור).
אפשר גם לעשות רשימה של משימות מוגדרות, וכל אחד בוחר 2-3 או יותר משימות:
- לאסוף משחק איקס.
- לשטוף כלים בשריים.
וכו'.
אצלינו לקבל זמן במחשב ביום שישי מותנה גם בלעזור, אז זה גורם לפחות לחלקם לעזור.
ועוד משהו- תבדקי אם יש דברים שגורמים ליותר בלגן בלי לשים לב. אצלינו לצערי זה קורה🤦♀️ ואני צריכה להיות נודניקית על זה. דברים כמו: שמשאירים כלים על השולחן בסוף הארוחה, אוכלים חטיף ולא זורקים לפח, לא אוספים דברים בגמר השימוש (לא מדברת על משחקים גדולים שבשימוש יומיומי. יותר דברים קטנים שמתפזרים לכל עבר).
ושלא תחשבי שאני לא מבינה את הצורך להתחלק בעול הזה. הלוואי ויכולתי להביא עוזרת שתאפס פה, ואז הילדים היו נדרשים לעזור יותר בשביל החינוך, ופחות כי חייבים אותם.
הם צריכים תיאןם ציפיות מראש, בצורה מסודרתאוהבת את השבת
תחשבי שגם לך כמבוגר יוצר קל להיענות למשהו שאת מוכנה אליו נפשית מרא
ולא הקפצה- בואי עכשיו תעשי ככה
לכן עדיף לדבר על הדברים בישיבה מסודרת
בזמן טוב ורגוע
ולעשות בנחת תיאום ציפיות
כשלך ברור מה את רוצה
אבל את גם בהקשבה אמיתית לרעיונות שהם מציעים
אז תעשי טבלה של כל הדברים שצציםהבוקר יעלה
נגיד לפנות זבל מחדרים
לקלוף תפו"א
הורדת זבל
שטיפת כלים.
ואז כשצץ לך משהו את פונה למי שהמטלה שלו.
זה מה שעובד לנו כרגע
אני ממש מסכימה עם 00באתי מפעם
לגבי זה שככל שנותנים להם הם יותר מפונקים ומתלוננים.
שבת אחת לפני שלושה שבועות אני מוצאת את עצמי מתווכחת עם ילד בן 10 שיפנה את מה שנשאר מהשולחן, אני שוטפת כלים, אני מטאטא, אני מכניסה סלטים לקופסאןת...רק תפנה את בכמה צלחות שנשארו בשולחן שזה ממש 3 צעדים בין השיש לשולחן.
''למה רק אני? " וכו'.
ואז יצאתי על כל הילדים שלי ב200 קמ"ש על כל ההתנהגות הזאת (פיות מומלץ) והודעתי להם חגיגית שאין יותר את זה אצלי בבית.
יש לי לוח מחיק, כל יום אני רושמת לכל ילד משימה, רשימה מסודרת ומקריאה למי שצריך. לפי הגיל שלו, למשל ילד בן 4 להוריד כביסה.
ילדה בת 6 לפנות שולחן ולנקות (בסדר, זה לא הכי נקי..) ילדה בת 8 למשל, לסדר חדר שלה... ילד בן 10 פעם למדתי אותו לנקות שירותים, ממש הסבר מפורט, אז לפעמים דברים כאלה. וגם לפעמים המשימה יכולה להיות לחתוך ירקות לארוחת ערב וכד'. הם יודעים שאם הם לא עושים את המשימה הם לא יכולים ללכת לחברים/ מסך/ בריכה/משחק.... תלוי מה יש באותו יום. מה שאני באה להגיד, שכשהכל מוגדר, קבוע, מסודר, אז יותר קל להם להפנים שיש לזה תוקף.
האמת שהילדים שלי לא בגיל הזה (הגדול בן 3.5)דיאן ד.אחרונה
אבל לדעתי ממש חשוב לחנך ילדים מגיל צעיר שאין פה משרתים ושום דבר לא נעשה מעצמו
וזה ממש חובה לשאת בעול של הבית ולהיות חלק.
כשהתחתנתי והגעתי לבית של חמותי הייתי בהלם לראות איך היא
מכינה את כל השבת, מארגנת את כל הבית, עורכת את השולחן, מורידה כלים
מגישה מנה הבאה, שוטפת כלים וכו' וכו'
וכולם יושבים להם באיזי בנחת ומדברים.
וכששאלתי את בעלי על זה הוא היה ממש נבוך
הם פשוט מעולם לא חשבו על זה.
כיום בעלי ואני משתדלים לעזור שם הרבה וגם הכלות הבאות שהגיעו.
אבל הילדים בבית לקח המון זמן עד שהבינו שאמא היא לא משרתת ולא אמורה לעשות הכל בעצמה
אבל אם אמא לא אומרת כלום ולא מציבה גבולות אז איך הילדים ידעו.
וגם כשאני הייתי ילדה, היינו כמו הילדים שלך
מתי שרק יכולנו להתחמק מעבודות הבית התחמקנו
כי מה לעשות, קשה לשכנע ילדה בת 10 שזה כייף לשטוף כלים ולסדר סלון
והיו פעמים שהיא עשתה לנו שביתה והבהירה שאצלנו זה לא קביל.
ואם אף אחד לא שטף כלים בשריים מאתמול אז אופס אין לה איך להכין ארוחת צהריים למחרת.
לא ממש פודקאסט - שיעור שבועי בפרשת שבוע של סיווןשושנושי
רהב מאיר, אני אוהבת. היא מעלה בדכ בשלישי.
שיעור של 20 דקות שמכניס קצת לאווירה..
עוקבת איתך לפודקאסטים מעניינים
ואי שמעתי היום פודקאסט מרתק-באתי מפעם
שעשני אישה. איך לריב נכון.
יש עוד מלא פודאקטים של שעשני אישה בנושאים אחרים ממש מרתק להבין את ההבדל בנפש שלנו, מה מניע אותנו ומה סוגר..
עוד אחד עם שעשני אישה עם אלירז פיין.
נכון פודקאסט מהמם רותי מעניינת וגם האורחיםאם_שמחה_הללויה
המועדפים שליאמאשוני
גיקונומי- ראם שרמן
היסטוריה עם יובל מלחי (במיוחד הסדרה על יציאת אתיופיה)
חושבים טוב- יהודית כץ
פופקורן- ליאור פרנקל
רשת עושים היסטוריה (עושים היסטוריה, התשובה, עושים טכנולוגיה, עושים חשבון)
קדמא- היסטוריה יהודית- נועם אשכולי
חשיבה פורצת דרך- פז אושרן
מפלגת המחשבות- מיכה גודמן ואפרת שפירא
חיות כיס
המנגנון- שאול אמסטרדמסקי
עוד קצתאמאשוני
משפט חוזר (כאן)
המעבדה (כאן)
המשחק הגדול (דוד ניצן פוקס)
איך הצלחת (עידן בן אור)
גם אהבתי את "איך הצלחת" מנחה את זה מענייןאם_שמחה_הללויה
עוד קצת..אם_שמחה_הללויה
"אנשי הקשב"
"המוג'ו של בן בן ברוך"
"הפודקאסט של דניאל דושי" - פרקים עם משה פייגלין ועם גלעד אלפר היו מאוד מעניינים
מתי את מספיקה לשמוע כל כך הרבה?בארץ אהבתי
הכל נשמע מעניין, אבל מתי??😊
יש לי אוזניות אלחוטית אז בזמן שטיפת כלים,אם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך ב' באב תשפ"ה 10:31
ספונג'ה, נסיעות (נוסעת לעבודה בתחב"צ), בהליכות, בערב מסיימת הרדמות אומרת לילה טוב, עדיין נמצאת בחדר מקפלת כביסה או משהו עד שיירדמו, אבל זהו, לא פונים אליי זמן שלי עם איזה פודקאסט חח
בנהיגהאמאשוני
בנסיעות לעבודה, יש לי הרבה זמן.
טועמות כי טוב עם הרבנית נעמי שפיראיעל...
ואיי יש המון. אולי תנסי למקד אותנו באיזה נושא?אם_שמחה_הללויה
יש לעדן הראל פודקאסט חדש דיבורים מגן עדן
יש את רחל בזק- יותר שיעורים שלה,
יש את "מהתמכרות לגאולה" (קצת סיפורים קשים לפעמים, אז תראי אם זה מתאים)
יש את "מה בליבא"
פודקאסטים זה החיים🥰
יו, איזה כיף ליריבוזום
תודה רבה רבה!
קשה לי למקד כי באמת כל נושא יכול לעניין מבחינתי: תורני, מדע, מחשבים ומתמטיקה, היסטוריה, אקטואלי... הסגנון מעבר לנושא יותר יקבע לדעתי (אבל אני לא יכולה לתת דוגמאות כי אני לא מכירה כרגע כל כך. בזכותכן מקווה להכיר בקרוב תודה!)
אם זה משהו שמעניין אותךמרגול
אני מקשיבה לפעמים לפרקים של בגוף ראשון (של מיכל פרינס, לדעתי כבר מזמן הפסיקו להקליט אבל אני מקשיבה פעם באף פעם), זה על מיניות וגוף בחברה הדתית
ובהמשך לעושים היסטוריה שמישהי כתבה פה - יש להם את עושים פסיכולוגיה שאני ממש התחברתי אליו. כל פעם פרק על משהו אחר בעולם הפסיכולוגיה (בעיניי מעניין מאוד וחלקם גם חשובים מאוד, כמו על דיכאון אחרי לידה וכו). לא צריך להבין בנושא מראש, היא מסבירה די טוב.
בלב ההורות, על השיטה ההיקשרותית, פרקים קצריםאוהבת את השבת
של כ20 דק
קיבלתי את ההמלצה פה בפורום, ממליצה
מצטרפת להמלצהתוהה לעצמי
מצטרפתילד בכור
יש המון מאוד יפיםדיאן ד.
אני התחלתי לשמוע לא מזמן את אוכל נפש של שירי כהן. מדבר על הקשר בין אוכל לרגש
חוץ מזה יש את אחד ביום שמאוד מאוד מעניין, כל יום סיפור על נושא אחד בכותרות אבל לעומק.
הורות מגדלת ומובילה אפרת וקסלריראת גאולה
שאלה לכולן איפה מקשיבים לפודקאסטים? 🤭דיאט ספרייט
כאילו, איפה זה יושב? ביוטיוב? בספוטיפיי?
בספוטיפיי (אפליקציה חינמית) ויש גם ביוטיובאם_שמחה_הללויה
וב YouTube music
😍דיאט ספרייטאחרונה
מוסיפהיהלומה..
עוגן משפחתי של הרב שלום ודבורה הרצל
משפחה פודקאסט - יש להם מלא נושאים. שואה/ פודקאסט לנשים על עבודת המידות, אימהות, יציאה לעבודה ..
על המשמעות - עם הרב יהושוע שפירא והרבה גיא אלאלוףרחלי:)
לי היה מעניין ממש..
מישהי יודעת אם הארכת חופשת לידה לשמונה חודשים בערךאנונימית בהו"ל
נחשבת לדרגה של התמ"ת?
אם לא שינו את זההשקט הזה
אז חל"ד נחשב לדרגה רק בתקופה של החל"ד בתשלום, ללא הארכה
^^^יעל מהדרוםאחרונה
אשמח להמלצות על משאבה ידנית.. תודהמוריה 7
לי יש אוונט ידניתטריה
ממש ממליצה.
^^^יעל מהדרום
אוונט מצוינת. השתמשתי בחד צדדיתכורסא ירוקה
ממש ממליצה על לנסינומעיין אהבהאחרונה
מחזור חלש אחרי הפלהילד בכור
כבר יומיים של כתמים ובניגוב
מנסה לא להלחץ ושאולי תכף המחזור יגיע
אבל לא מצליחה וכן נלחצת
בעקרון הרחם נקיה
והשארית שהייתה יצאה, הרופא ראה ביוץ לפני שבועיים אז זה מתאים למחזור
ואני צריכה להתחיל גלולות ולא מבינה מתי להתחיל
נכון המחזור יגיע בימים הקרובים? יאללה חבל על כל יום שגם ככה בעלי בצבא וככה אני אטבול יותר מוקדם
פליז אל תגידו לי לבדוק הריון.. אחרי 2 הפלות רצופות אני רוצה שקט. גם אין שום תסמין של הריון כמו שתמיד יש לי בהריונות. יש כאבי בטן של לפני מחזור
מקפיצה לעצמי..ילד בכור
הרבה פעמים שהגוףshiran30005
בסטרס המחזור מתעכב. בתור בוגרת המון הפלות יודעת שיש קשר ישיר, לי עוזר פלאים לשכב לעשות הרפייה לגוף, נשימות ותוך כמה שעות המחזור מגיע....
יכול להיות שזה פשוט היה המחזור?ילד בכוראחרונה
תחושות בשלב הלוטאליגולדסטאר
היי בנות אני 6 ימים לאחר ביוץ ו7 ימים לאחר הזרעה
מיום שבת אני מרגישה תחושות מוזרות מאוד
התחיל בנפיחות מטורפת בבטן (שלרגע חשדתי שיש לי רגישות יתר שחלתית אבל זה עבר לבד) עם בחילות והקאות ועייפות
ממשיך ללחצים בבטן תחתונה יבגב תחתון (לא כאבי מחזור, משהו שונה) רגישות בפטמות וזרמים בשדיים (כמו דקירות מתפשטות)
תראו אני מנסה לא ליפול לאשליות האלה גם בהריון של קטני לא היה לי תחושות מוקדמות בכלל בזמנו גיליתי נטו בגלל איחור במחזור..
בהפלות שחוויתי (3 במספר) אז כל אחת מהן בתחילת ההריון הרגישה שונה
רק להבנה שלי עם עצמי אשמח לשמוע שיתופים של מי שהרגישה ככה?
אני פיזית חד משמעית מרגישה שונה מכל pms שחוויתי בכל שנותיי
אם את לוקחת תמיכה, דופסטון או קרינון ודומיהםקופצת רגע
מניסיוני זה מסביר את כל תסמיני ההריון למיניהם.
מקווה שאצלך זה באמת התחלת הריון 🙏
זה תופעות של פרוגרסטרון..לפניו ברננה!
מתאים לשלב הלוטאלי ואם את מקבלת תמיכה אז בכלל...
זה גם מה שגורם לתחושות האלה בתחילת הריון - פרןגרסטרון בכמות גבוהה..
זה לא קרה לי ככה בחיים..גולדסטאר
רץ וירוס בטן עכשיו שיש לו בדיוק את התסמינים הנ"ל.אמהלה
אני והרבה ממשפחתי עברנו את זה ועדיין בהתאוששות
לעניות דעתי זה יותר הגיוני שנדבקת ממשהו מאשר תסמיני הריון כשבוע אחרי ביוץ
כי גם אם התפתח משהו זה עדיין רק בשלב ההשרשה, עוד הבטא בקושי עלתה.
הלוואי וטעיתי...
מאחלת לך הריון תקין וקל, בבריאות, שבמחה ובידיים מלאות
לא מאמי אין לי וירוס.. ב"הגולדסטאר
אמרת שהיה לך בחילות והקאות ועייפות, או שטעיתי?אמהלה
יכול להיות שזה גם תופעות של גירוי יתר
לי באופן אישי תרופות פוריות גרמו לי לתופעות לוואי נוראיות
הרגשתי ממש חולה כשלקחתי
זה עבר זה היה נפיחוצ שגרמה לבחילה והקאהגולדסטאר
לא ויראלי
אני מזהה ויראלי
בויראלי אני מגיעה לעירוי ועעלפון
חיבוק ענק על ההפלות. הלוואי ממש. אבל התופעותאורוש3
יכולות להיות לחלוטין מהתמיכה שמן הסתם את לוקחת. מניסיון....
מבינה אותך ממש. אבל רק בדיקת דם בזמן. עד אז כמה שיותר להתעסק בדברים אחרים.
זהו הבעיה שיש לי כמה ימע חופש מהעבודהגולדסטאר
אז הראש שלי מתעסק יותר מידי כי הוא לא עסוק בבקרים
צאי לטבע, תטיילי...אורוש3
בטבע חם 🥵🥵🥵קופצת רגע
בתוך מים חחאורוש3
טיילתי למזגן כל הסופש חחחגולדסטאר
חחח טוב נואורוש3
את גם מקבלת הורמוניםים...אחרונה
התחושות הן לא סימן. יכול להיות מישהי שהרגישה ככה ונקלטה ויכול להיות שלא....
כמו שרשמת פעם ככה ופעם ככה ואין משהו חד משמעית
את עדין בהתחלה, רק 6 ימים מהביוץ. ואת כל כך רוצה וזה לגיטימי לרצות לדעת אם הצליח או לא.
בשלב הזה אין אפילו השתרשות. אם יש הפרייה או לא, זה לא מורגש בגוף לדעתי
תתפללי שהצליח, בע"ה שנתבשר בשורות טובות
ולהשתדל להרפות. עשית את ההשתדלות שלך, עכשיו זה בידי ה'