פורום הריון ולידה (עמוד 1177)

חיבוק יקרה

חיבוק

בסוף אם את רואה פס אפילו חלש אז סכוי גדול שיש סכוי להריון
בעז''ה מקווה בשבילך

בשעה טובה!!

כדי להיות ודאית

בדקתי שוב הבוקר כי לא התאפקתי ויצא שלילי
ההפרשות החומות התחזקו גם..

קיצר אבוד ? הריון כימי?

וגם יכול להיות הריון מוקדם...
זה זמן לבדיקת דם ולגמור עם הספקות

מקווה לטוב 🤣

אפילו לפני האיחור

רני מאירסדרוף מחברת חתונה ותראי מה יש לה
בחינם אם אני זוכרת נכון

ולפותחת- תבדקי קודם שאין חברה שעושה לה ..

הרבה פעמים החברות מכינות מחברת כלה, אזסתם מבאס להשקיע ולגלות שכבר יש לה...

יש לך רעיון אחר?

זה היה ממש נחמד והיה בזמן שעוד לא התחלתי לקנות מטפחות וריגש אותי שיש לי כבר כמה בארון
בכל מקרה תוסיפי פתק החלפה

בשביל שארגיש בבית...

(זה לא תמיד עובד, כן? אבל זה היה לי שימושי)

מין מילון סלנג כזה
וסיפורים איקונים ומשמעותם?

אבל אין לי כלכך זמן לזה..מחפשת משהו פשוט יותר

וכותבים נקבל פנייך בנשיקות...

תיכנסי לאתר שלה

אולי עוגה לשבת עם פתק "מתרגשת לרגל הצטרפותך למשפחה.."

מחזיק מפתחות?

עט מיוחד?

דפי ממו מעוצבים עם השם שלה (את גם יכולה להכין בבית)- לתזכורות...

 

איזה חמודה שאת ככה חושבת עליה!

ולהכין לה קלסר כזה...

ולרשום שזה לא במקום הזמנה 

אני אסביר
באירוסין הם קיבלו מתנה
בחתונה יקבלו
אחכ יגורו קרוב, אז בטח נזמין אותם אלינו לשבת ראשונה
אני רוצה לתת לה מתנה שהיא קבלת פנים כזו..

כמו הנשיקות שהציעו לך למעלה, או עוגה...
משהו שמחמם את הלב ולאו דווקא שימושי.

אני לא במשפחה שלך אז לא יודעת...
אבל אולי תנסי לחשוב עם אחים אחרים על משהו שקשור למשפחה... או איזה בדיחה על העדה שלכם... סתם נגיד המשפחה של בעלי באו מהודו אז כל חתן או כלה עושים לו איזה מתיחה עם פילים (כי יש הרבה פילים בהודו)

תדעי שזה ממש מחמם את הלב!

סתם כי לי אף פעם לא קנו כלום מהמשפחה של בעלי וגם לא מתקשרים להגיד מזל טוב ביום הולדת, אולי שבוע אחרי כבדרך אגב חח 

יעזור לך אם אגיד שגם לי לא? פעם היה מפגש ולי ולעוד כלה היו ימי הולדת שחלפו. אז החליטו לנצל את המפגש ולהביא מתנה. הביאו רק לה. גם לאירוסין לא הביאו לי כלום ואת האמת שמאז לא קיבלתי שום דבר 🙈 מזל טוב בקושי קיבלתי אחרי לידות עזבי ימי הולדת 😏

את מקסימה על המחשבה .. בכל מקרה כבר יש את החתונה, אז אפשר לתת מתנה לחתונה ..
משהו לבית החדש

לחתונה מקבלים הרבה מתנות...
לקבל מתנה ''סתם'', בין האירוסין לחתונה, אפילו אם זה לא משהו גדול זה כ''כ מחמם את הלב.
למה?
כי לא מצפים לקבל מתנה...

באירוסין הם קיבלו, בחתונה גם יקבלו, ואני רוצה משהו אישי ממני אליה. לא בגלל ש.. ולא כי.. סתם כדי לשמח אותה

מצאת רעיון?

אשרייך!

גם אני בהתלבטות הזו. אבל אצלנו זו גיסתי שמתארסת ואני ממש הקעתי לוורט מלא עוגות ומוסים, וגם לאירוסין.

אפילו קראתי לה שתבוא אלי הביתה כדי לעשות הפרשת חלה (ואני אפיתי- רק בשביל שתהיה לה המצווה)

אבל כן בא לי להביא משהו *לה* ולא לאירוע. משהו לתשומת לב...

אז עוקבת פה גם בשבילי, למרות שזה לא בדיוק אותו צד...

אנסה לחשוב מה מתאים

בשבוע שאחרי לידה...

יכול להיות שזו דלקת ואז הרופא ייתן אנטיביוטיקה ויעבור🙂

רפואה שלמה ורק נחת!!

להתחיל אנטיביוטיקה

אבל אם ידוע לך בודאות שהחום מהגודש אולי רופא יספיק.. חשוב לעצור את זה בזמן שלא יתפתח לדלקת. אם הרופא יתן אנטיביוטיקה זה מעולה. במקביל צריך לשחרר את השד. תנסי באמבטיה תחת זרם מים חמים לעשות עיסוי לשד מאיפה שהגודש מתחיל עד הפטמה. ממש לנסות לשחרר את החלב מתחילת הצינורית קרוב לבית שחי.. בהצלחה! תרגישי טוב.

דחוף רופא

את כנראה צריכה אנטיביוטיקה

אם יש גודש, כאב, אדמומיות באמת זה דלקת בשד ולא הכרחי מיון.
מניסיון אישי, אם את במכבי, תתקשרי למוקד אחיות. אחרי תשאול הם ימליצו לך מה לעשות.
(אצלי, שבוע אחרי לידה עם חום, אבל לא מאוד גבוה, נתנו הוראות לטיפוח בגודש פלוס נורופן, אפילו בלי אנטיביוטיקה ל 24 שעות. באמת עבר ככה.
ולפני חודש עם חום גבוה העבירו טלפונית לרופא שרשם אנטיביוטיקה...)

אחרי שאת הולכת לרופא לבדוק על החום.
לעשות דיקור לגודש
הדבר היחיד שגמר לי את זה וסבלתי נורא נורא ואיזה 20 דקות לפני הנקה להיות עם רפידה קפואה עוזר לאזן את ייצור החלב

להתקשר למוקד אחיות

לקחת נורופן
להתקלח ותוך כדי כשאת נשענת קדימה עם היידים לנער את האזור קלות מצד לצד לשחרר קצת
להניק הרבה
לנוח לנוח לנוח
לעסות את עיגול שמסביב לשד בתנועות סיבוביות עדינות ולאטלאט לץכן על השד עצמו לשחרר את החלב


וואי זה גודש שהוא הסיוט המרכזי שלי כל לידה..
זה ממש סיוט.

אבל יכול להיות שאם יש חום צריך אנטיביוטיקה אבל לא בטוח,
בכל מקרה תנסי בינתיים להשיג תור לרופא.
ולהשיג מישהו שיהיה איתך ביום יומיים הקרובים עד שיעבור
שיתן לך לנוח,להתקלח, ללכת לרופא וכו'...

לרוב זה עובר אחרי 24 שעות, אבל אם יש חום אז אולי זה אחרת..

וכרוב!!!!

ואני גם שתיתי תה נענע, כדי להקל על הקודש אבל קצת מדי ייבש לי את החלב...


וחיבוק ענק!!!! בע"ה יעבור מהר ותשכחי מזה ❤️❤️❤️❤️🙏

ומזל טוב!! תרוו נחת💖💖

גודש אחרי לידה זה מצב הורמונלי תקין, הגוף מייצר מלא חלב לכל 'צרה' שלא תבוא (וואלה הביטוי ממש לא מתאים אבל העיקר שהבנת). לוקח לו יומיים שלושה להבין מה הצריכה של התינוק וכמה לייצר. ואז הגודש פשוט עובר.

אבל בשביל זה חייבים להתנהל נכון!!
איך?
העיקר זה להניק לפי דרישה ולא יותר.
אסור להתפתות לשאוב או לסחוט אם זה לא הכרחי כי אז הגוף ממשיך לייצר כמות כפולה..
סוחטים רק אם השד קשה ברמה שהתינוק לא מצליח לתפוס או רק אם את כאובה וגם אז רק עד להקלה.
זה לא 'פקק' שצריך לשחרר. להיפך, על כל טיפה שהוצאת יגיעו 2..

כותבת לך את זה ממש מנסיון וטעויות שחבל לך לשחזר. וראיתי שבתגובות פה היו כמה עצות ממש לא מומלצות.

אם קשה לך להניק מרוב כאב או שהשד קשה והתינוק לא מצליח להתחבר אז אפשר לעסות במקלחת חמה ומיד להניק או להעזר לפני הנקות בכרית חמה כדי שהמקום יהיה רך יותר.

קור עוזר להפחית כאב. בהצלחה!!

כל שאיבה אני באמת יודעת שכדאי להמנע כי זה מגביר חלב, אבל מצב של גודש שהתינוק לא מרוקן עד הסוף לא צריך להגיע לכאב פסיכי כדי לשחרר קצת עד להקלה. לפחות אצלי לא ראיתי שזה הגביר אלא רק עזר לי לחזור למסלול..

ב3 לידות
בלידה הראשונה כמו שאמרת התינוק לא הצליח להתחבר מרוב שהיה קשה, ואחרי ששאבתי כמות פסיכית השד התרכך סוף סוף והכל הסתדר
בלידה השניה והשלישית כבר לא פחדתי לשאוב ושאבתי פעם אחת להקלה לפני שהגיע למצב כזה (ביום שהשתחררנו הביתה והחלב התמלא ממש), פשוט צריך לא לרוקן עד הסוף

הרופא נתן אנטיביוטיקה
וחוץ מזה אני ממשיכה פשוט להניק עפ דרישה..
מתי זה אמור להסתדר??

לוקח לזה זמן להתאזן.. אין זמן מוגדר

יקח לפחות יום/יומיים עד שיירגע..בינתיים תסחטי או תשאבי ממש מעט אם השד ממש קשה.רק להקל את הכאב ולא יותר!
תרגישי טוב.

איזה יופי! רופאה ולא רופא לא הצלחתי למצוא.

אז נשמע שזה כן קריטי

ומחר יראו אם את כבר אחרי.. לדעתי לא פספסת והכל בסדר

מוזר

אז לי נראה שאת לא מפספסת ביוץ החודש
בהצלחה יקרה!!

הרבה תפילות

הייתי פעם במעקב זקיקים ביום שני ואמרו לי שנראה שהיוץ מחר- כלומר שלישי

וטבלתי ביום חמישי כך שהתייאשתי כבר מהחודש ההוא.

מפה לשם היא בת 4

שבגלל זה הייתי בטוחה שהיא בן- כי אומרים שאם הביוץ לפני היחסים ובללל

קיצור קניתי בגד לברית בתחילת ההריון בסוף עונה של חורף כי הייתי אמורה ללדת בסוכות הבא.

סוף יצאה בת

זה בגדול להתחזק מאוד באמונה
ולנסות להסיח את הדעת כמה שיותר

הייתי היום בבדיקת דופק, הייתי בטוחה שכבר יהיו תאומים עם כמות הסבל שיש לי בהיריון הזה..😖

חיבוק גדול! איזה שבוע את?
קיוויתי שהרופא ייתן לי פתרונות, הוא אמר שאין מה לעשות חוץ מלחכות שיעבור😬 (ואני פשוט לא מתפקדת.. לא יכולה לאכול/לבשל/לעשות משו בבית/ללכת מרחקים או לרדת מדרגות :/ חלשה ועייפה ברמוווות)

חיבוק לכן 2 האנונימיות!!!
תנוחות הרבה
ואין מה לעשות.. זה נשמה גדולה בדרך לכאן והיא דורשת את שלה...
תשחררו בהכל- להביא לילדים פסטה/פיתה עם שוקולד/ דברים קנויים וכן גם בשבתות.
שבתות מינימליות לגמרי...

בסוף שוכחים הכל, את כל ההנחות מסביב,
אבל לא אם יקרה משהו להריון חס וחלילה,
או אם יהיה לכן חוויה קשה מזה..

וגם, משו שהבנתי רק אחרי הלידה שהקב"ה לא סתם שולח לנו חולשה פיזית בשלבים מסויימים של ההריון או הלידה הוא מבקש מאיתנו להתפנות גם נפשית ליצור הקטן שגדל בתוכנו ולהשקיע בו מנוחה, שלווה ורוגע..
מקווה שהצלחתי להסביר..
חיבוק גדול לשתיכן!!!!

ותודה ל @אם מאושרת שהזכות המילים והחיזוקים שלה שרדתי את תחילת ההריון האחרון - זה באמת שלב קשה ככ שגם אין הבנה לעזרה מהסביבה ..

מצטרפת למה שכתבת- לזכור שיש כאן נשמה יהודיה שיורדת לתוכך מכסא הכבוד, וזה באמת משימה אדירה שהיא לא קלה,
ולדעת לשחרר בכל הפיזי מסביב.
ותודה רבה לך שאת הרבה פעמים מזכירה לנו את הדבר החשוב שנשים תמיד שוכחת - להקשיב לגוף!!!

ובשעה טובה לאנונימיות 💐

ומה שהבאת מהרצי"ה ממש חזק ומיוחד! לא הכרתי את זה...
מקווה שבמשך היום אצליח ללמוד או לשמוע משהו (התחלתי קצת). כרגע לצערי אני מדי ב"סטרס" כזה...

אז פניתי לעזרתכן...
מקווה שעבר הסטרס🥰

כנראה שהצום החלקי בכל זאת החליש אותי

בזכותך אני מרגיש טיפה את היום ולא עובר לידי..

הייתי עדיין באווירת חנוכה,ופתאום הגיע עשרה בטבת,אז חיפשתי דרך להתחבר ליום...
איזה כיף שיש כאן את המקום להתמלא ברעיונות שמתאימים לנו בתקופת הזמן הזו .

כל כך קל לשכוח ולפספס את הצום כשלא צמים אותו...

משהו יפה שאני ראיתי על עשרה בטבת, זה שהצום הוא על השלב ההתחלתי של החורבן, והאבל הכי גדול הוא על זה שעם ישראל לא הבינו את המשמעות של זה, ולא שינו את דרכיהם וחזרו בתשובה.
ואנחנו צמים היום כדי לעורר את עצמנו לשים לב לסימנים שהקב"ה שולח לנו, וכן להתעורר בתשובה כשלא הכל הולך חלק, לפני שהקב"ה צריך לעורר אותנו בדרכים יותר קשות.

וכמה זה קשה לפעמים לחבר בין מה שלא הולך לנו למעשים שלנו, ולהבין שזה בא לאותת לנו משהו. הרבה יותר קל לראות את הנסיבות שהובילו לזה במציאות ולהתמודד רק מולם ישירות.
מקווה להצליח לקחת את זה באמת, ולחזור להתבונן יותר על עבודת ה' שלי ועל מה אני יכולה לשפר בעצמי.

מה שכתבת ממש מעורר לתשובה ,ומתחבר להפטרה שקראו היום במנחה "דרשו ה' בהמצאו" ...

איזה משפט חזק-לאהוב את "החלק האלוקי"!

אם את או בעלך עוסקים בחינוך אז אפשר לפעול שם
אולי לכנס שיעור נשים אחת לחודש אצלך בבית או בסבב
וגם עצם החיים פה בשמחה וגידול הילדים לקודש זה חינוך יומיומי שהוא השפעה עצומה על עם ישראל

שמעתי עכשיו משהו של הרב פנגר
למה יש 4 צומות לחורבן
י טבת- מצור
יז תמוז- נבקעה החומה
ט אב- חורבן
ג תשרי- יציאה סופית לגלות

לא עדיף יום אחד משמעותי וזהו?
אלא ללמד אותנו שבכל שלב יכולנו לעצור, לתקן ולייצר סוף אחר לסיפור

ותודה על הרעיונות הטובים שכתבת,צריך במיוחד לזכור שהחיים הפשוטים בעצמם משפיעים.תודה רבה!

בסוף קיבלתי מהילדים שיעור חשוב,
חיפשתי משהו משמעותי לעשות אחרי צהריים, והם אמרו לי- אמא אנחנו רגילים שביום פטירה של מישהו לומדים משניות,אז בואו נלמד משניות.
והם עשו חזרה על כל המשניות שכולם יודעים בעל פה,כדי שכולם ישתתפו, מצד אחד זה היה קצת מוזר לשיר משניות במנגינות עליזות של ראש השנה וסוכות וכדו',מצד שני זה היה כ"כ חזק שיש לנו מסורת קבועה מדור לדור של לימוד ועילוי נשמה,ואשרינו שאנו מחוברים לנצח הזה

זה ממש זכות גדולה איך שאתם ממשיכים את המסורת!
שיעלו מעלה מעלה בקדושה ובכל!!
אשרי יולדתם ❤️

תודה רבה💞 @נפש חיה. @מתואמת @מאוהבת בילדי @דבורית @אוהבת את השבת [@107907|אביול

מצור.

היום הזה הוא בעצם ראשון מבין 3 ימי צום שמסמלים את התהליך שהלך והתדרדר עד לשלב הבלתי נמנע בעצם של החורבן. התחיל המצור, ואחר כך נשרפו החומות, ולבסוף נחרב הבית.

הרבה פעמים אני נתקלת בזה בחיים האישיים,
בין אם ביני לבין עצמי, ובין אם בכל מיני אתגרים של נשים שאני פוגשת.

את ההדרגה הזאת, שהולכת ונהיית משמעותית יותר ויותר עד שכבר אי אפשר.
איזשהי נקודה בתוכנו שקוראת לריפוי ולתיקון, ומחפשת שנקשיב לה ונהיה ערות.

זה יכול להיות ילד שקצת קשה לו ולכן הוא מציק,
זו יכולה להיות הבריאות שלנו, כשאני פתאום קצת חלשה יותר וזה לא עובר,
זה יכול להיות בזוגיות כשפתאום משהו כבר לא זורם וקרוב כשהיה ונוצר איזה פער.

לרוב, זה מתחיל בקטן. ממש בקטן.
אפילו לא מצור. איתות קטן שמנסה לומר לנו הי, משהו פה לא מאה.

ולרוב, רוב האנשים, ככל שתאפשר להם המציאות ימשיכו בחיים.

ולאט לאט האיתות הקטן הזה קצת גדל.
הילד מתחיל להפריע בכיתה, או להתחצף בבית,
החולשה הופכת לכאב ראש טורדני,
בזוגיות נוצר מרחק גדול יותר או אולי כבר מריבה.

ולרוב, גם כאן אנחנו נמשיך.
נמשיך כי אנחנו לא יודעים לזהות את הקריאה,
או כי אנחנו לא יודעים מה לעשות איתה,
או כי זה דורש אומץ ולהסתכל בעיניים לדברים שקל לנו יותר להתעלם מקיומם.

ותמיד כשאני לומדת את הכרוניקה של החורבן, על התדרדרות מלחמות האחים, על המריבות הפנימיות ועל שריפת האסמים אני אומרת לעצמי הלו, אתם לא רואים מה קורה פה?
לאיזה כיוון אתם הולכים? ומה אתם חושבים שיקרה אם תתמידו להתעלם מנקודות הקיום המהותיות שלנו ולהתפס לדברים חיצוניים שהם לא העיקר,
כמו מריבות של כבוד ושליטה (או כמו להעניש את הילד כי הוא הציק, או לקחת אקמול לכאב ראש בלי לבחון אם יש מעבר, או כמו להתעצבן על בן הזוג בלי לבחון מה התפספס לנו בעומק)?

אני מאמינה באמונה שלמה שה' מדבר אלינו את המציאות.
והכל קורא לנו לתיקון ולטוב, וכמה קל לנו להסתכל כל הזמן כלפי חוץ, בלי ללמוד להקשיב לקריאה
שמשהו פה צריך ריפוי, עוד לפני שזה מצור, לפני שנבקעת החומה, לפני החורבן.

אז עשרה בטבת בשבילי השנה זה להזכיר לעצמי ולכולנו לקרוא את המציאות, בעומק,
וללמוד איך לבנות לרפא ולתקן את המציאות שלנו, כל אחת באשר היא, בלי שנזדקק לקריאות חירום.

שנזכה❤️

התחברתי מאוד. תודה על זה

הסברת כל כך יפה מה זה התחלה של חורבן! תודה על זה

תודה על זה!!
יישר כח!

והקישור בחתימה שלך לקבוצת וואצאפ לא עובד..
אשמח להצטרף..

ותודה שהערת את תשומת ליבי,
תנסי פה:
להיות הכי שאת

התחברתי מאוד.תודה ששיתפת פה!

ומשהו כללי לגבי מה שכתבתי:
בגלל שאי אפשר לערוך אני אוסיף עכשיו בזכות מישהי מהממת שהאירה פה את עיני, כדי שלא אטעה אף אחת-
שהמצור שבגללו נקבע י' בטבת היה בבית ראשון, ומה שכתבתי למשל לגבי שריפת האסמים היו לפני חורבן בית שני.
אז אמנם התכוונתי בדברי לכרוניקה הכללית של 2 החורבנות, ולתהליך שהיה בכל אחד מהם ויש באופן כללי בכל התדרדרות גם בהיסטוריה שלנו, וגם בחיים הפרטיים שלנו (וגם הכלליים) היום, אבל הייתי רוצה להוסיף מילים שידייקו את זה.
אין לי כרגע איך לערוך כאן אז מוסיפה כאן ברשותך את ההארה

הגמ' (ר"ה יח) אומרת שהצומות (כמו י בטבת) בימי שלום יהיו לששון ולשמחה, ורש"י ועוד מפרשים בזמן שישראל לא כפופים תחת אומות העולם.

לכן זה היסוד כשישראל בגלות - אין לך ביטול תורה גדול מזה (זה על חיזוק התורה).

כשיש שלטון על הר הבית - גדול מבניית המקדש (אפשר ללמוד זאת מדוד המלך ומעוד מקומות).

ולגבי תרגום התורה - כי מציון תצא תורה, משמה הוראה לישראל.

 

לא יודע אם ענה ממש על מה ששאלת, אבל זה לדעתי השורש..

יש פה רעיונות מקסימים
ובהחלט עזא להיכנס לאווירה אתמול

שלא חייב דוש. אפשר גם מגבון. העניין בלשטוף הוא עבורך כדי שלא ישארו שאריות
לשטוף במים הקפואים של שבת לא נשמע לי להיט...

לק"י

לפני שבת, מותר להשתמש במים החמים שיש מהדוד שמש.

לא בטוחה שאני מדייקת, ולא יודעת אם זה ככה לכל הדיעות.
שווה בדיקה

להשתמש במים חמים מהברז אם יש כי המים שהתחממו מהבוילר ביום שישי בצהריים כבר התקררו מזמן. 

(הבעיה היא אם רוצים להשתמש בליל שבת או בשבת על הבוקר, שעדיין סביר שנשארו מי חמים מהבוילר, מה שקורה המים החמים יוצאים מהכלי שמחומם ע"י הבוילר ונכנסים במקומם מיפ קרים מהדוד שמש הרגיל, ואז המים החמים שנמצאים שם מבשלים את המים הקרים שנכנסו וזה האיסור של בישול...)

אם זה המים- כתבו לך פתרונות.

בכל מקרה מציינת שדוש וגינלי הוא מאוד לא בריא לנרתיק ומקור מס 1 להתפתחות פטריות

אז שווה לבדוק אם יש לך פתרונות אחרים

הבעיה כששוטפים כל הזמן, מתוך תפיסות שגויות שזה מלוכלך או רתיעה מהריח הטבעי ואז אין את הנוזל הטבעי להגנה

אישית לא רואה בזה עניין, מספיק לשבת בגיגית או אמבטיה ולנקות בעדינות עם היד

בדר"כ אני מנקה עם עד רטוב כמה פעמים ובשבת אסור בגלל סוחט
(אני עושה הפסק עוד לפני שנגמר לגמרי הדימום כי יש לי כתמים בגלל ההתקן)

(של הילד הקטן) רובם בתוך ארון

מן הסתם אתם נמצאים רוב הזמן בסלון מטבח, לא?
אז עדיף ששם יהיו המשחקים,
תחשבי איך את תוחמת אותם שלא יפריע לך הבלגן... אולי שטיח שרק עליו משחקים? אולי יש איזו פינה או מאחורי המדרגות שבה יכול להיות ארגז משחקים?

וכל פעם בוחרים משחק ספציפי ומביאים לסלון

אני שמה בסלון את הרוב. הם די בפינה נסתרת אז לא מפריע. אבל גם יש לה כמה בחדר. מידי פעם ממש מחליפה בניהם.

רוב המשחקים בחדר שלהן בארון, למטה יש להן את המטבח שלהן ובית בובות. אבל החדר שלהן ממש קרוב. אם היא רחוק אולי כן הייתי מאחסת חלק בסלון

בשתי הקומות!!

תהיה פינת המשחקים.
בפועל - שיחקנו תמיד למטה... (רק כשכולם גדלו יותר היינו בעיקר למעלה - בחדרים ובמחשב שברחבה ביניהם...)
אצלנו בבית יש פינת משחקים בסלון, ואני מעדיפה את זה כך. כי את הסלון אני בעיקרון מסדרת כל ערב (בעיקרון... היום למשל אני עייפה מדי ), ולחדרים שלהם אני מגיעה פעם בשבוע. אז עדיף לי שעיקר הבלגן יהיה מרוכז באזור שגם ככה עובר סדר מדי יום.

אין לי מקום לשים את המשחקים בצורה מאורגנת למטה.

החדר לא רחוק (לא ממש קומות, זה שני מפלסים עם 8 מדרגות), אבל רוב הזמן אנחנו נמצאים בסלון..

שוב תודה על התשובות והרעיונות לארגון.

ונכון, בגיל שנה הם כבר מבינים ומתרגשים מהתכונה סביבם.
גם אנחנו חגגנו לבן שלי שנה לפני כמה ימים והוא התרגש והתלהב ממש. ממש נהנה מהצומי והחגיגה למרות שלא היה שם יותר מידי 🤭

ורוצה להראות לנו את העוגה? סיקרנת אותי

מזל טוב נשמה!
ורפואה שלמה!

שתהיו תמיד שמחים ומאושרים ביחד כולכם

המון נחת

כיף לקרוא. את אמא מרגשת

מזל טוב לך ולקטני!!!

המון מזל טוב! תגדלו אותו בנחת!

אני ממש זוכרת שילדת יום לפני
אמא גיבורה ואלופה❤️

היה לי גלים של צמרמורות כשקראתי את מה שכתבת...
מזל טוב!! הוא נשמע מתוק בטירוף 🥰

חחחח
הוא אהבת חיי!

באמת הזמן עובר מהר, וואו..
הרבה נחת!!

איך הוא זכה בך!

ממש מתחברת לכל מילה... יש לי כבר בראש מכתב כזה

אני עם דמעות....

וחיבוק על התקופה המאתגרת... בסוף הוא יתרגל לחוסר סטרילית במעון ובשילוב עם הקור זה חגיגה!

כי בזמנו היינו אמורות ללדת יחד ואני זוכרת את החששות שלך שהיו גם דומים לשלי
שמחה בשמחתכם !;))
כל העניין עם החולי קשוח אבל ככה זה תינוקות מסתבר וזה באמת לא קל!!

מגבת רטובה ממש בחדר, שתהיה לחות
בצל חתוך (סירחון, אבל אמור לעזור)
כמה טיפות שמן אקליפטוס על הסדין
הגבהה מתחת למזרון,שיישן מיט בשיפוע

וחיבוק. זה קשוח תינוק חולה😞

שמתי בצל, מגבת רטובה ושמן אקליפטוס. הוא כבר זז יותר מדי להגביה את המזרון. נקווה שיעזור

התקםי ההשיעולים הפסיקו והוא ישן יחסית בסדר. תודה רבה!

הליחה מצטברת וזה מקשה על הנשימה.

מתהפך לכל הכיוונים, ישן במיטת תינוק גדולה. אפשרי בגיל הזה?

אצלינו עשינו אינהלציות ונטולין, זה ממש עזר.
היה כמה ימים של שיעולים ואז עבר לנשימה קצת שורקת כל היום אז ירדתי לרופא.

משערת אבל שכדאי את העצות הטבעיות קודם...
שמעתי פעם על לבשל אגסים וקינמון ולשתות, אולי תחפשי בגוגל

אצלנו עזר לשים לישון בעגלה. ככה הראש מוגבה והוא מצליח לנשום.

וישן יחסית בסדר

פעם רופא המליץ לי לשים 2 אבנים או כל דבר ישר שמתאים, מתחת לצד אחד ברגליים של הלול ואז המזרן ישר אבל יש הטיה

אם זה רק מגיע לפתח אז ידעו יותר קרוב ללידה אבל יש סיכוי שלא.
ולגמרי יש סיכוי שיעלה. במיוחד במצב כזה שזה לא על הפתח אלא מגיע אליו. הרחם עוד יגדל, ויעחה למעלה והשילייה יכולה לעלות איתו..

ולגבי הטכנאית נשמע שהיא בטראומה ממישהו שביקש לדעת והיא ענתה לו לא נכון או שהיא ממש צעירה ולא בטוחה בעצמה.. זה ממש מוזר, בשבוע 19 אמורים לראות בבירור אלא אם המנח לא מאפשר

בשתי הפעמים זיהיתי בעצמי בשבוע 14

די נהניתי לכתוב את השיר
ולמרות העידוד שאני מנסה למצוא -
עדיין קשה לי עם הפרדה הזו, המוקדמת מדי ביחס אליי...
מנסה לפעמים בכוח לאחוז עוד קצת בהנקה, לבדוק מדי פעם שהקטנה שלי עדיין יודעת מה זה... אבל לרוב פשוט מעדיפה את הנוחות שבבקבוק...
(וכן, גם קשה לי עם זה שלראשונה מזה כתשע שנים עליי לצום את אחד הצומות הקלים )

כתבת מקסים!

כתבת מרגש ונוגע ללב!!

מרגישים את הכמיהה שלך להיות לה לאמא הכי טובה. ואני בטוחה שאת כזאת.

אל תשווי אותה לאחים שלה. גם הלידה וההתפתחות שלה היו שונות ושאר נתונים...

תגדלו אותה בנחת!

אם כי אפשר לומר שהלידה שלה הייתה די דומה ללידה של הקודמת - ובכל זאת אצלה ההנקה זרמה עד גיל מאוחר...
אבל בגידול בהחלט יש הבדל

מבינה ממש את הקושי...ותכלס, אני גם מתלבטת בעצמי מתי הגיע הזמן להגיד ש די, אולי עדיף בקבוק...

בהצלחה ואמן שעכשיו יהיה יותר קל .

היה לי קל יותר להפסיק את ההנקה (כמו שהייתי צריכה ומשכתי את הזמן).

מהמם ונוגע,

תודה!

נשמע שעם הקושי והכאב את משלימה עם זה שזה כנראה מה שנכון עבורכן
שיהיה בהצלחה לגלות את הדרכים החדשות לקשר וקרבה ביניכן

ומתוק ונוגע וצובט
ואת ככ גיבורה!!!
מדהימה על כל טיפה עד עכשיו
ואיזה יופי שאת מסוגלת לייצר שינוי ולבחור בדרך אחרת שטובה יותר לך ולה. כל כך לא מובן מאליו
אפשר עדיין לחבק מלא מלא עם בקבוק
מבינה אותך מאוד גם לי השלב הזה קשה מאוד מאוד
אחרי שבוע של גמילה משהו אצלי נרגע

אני כבר אחרי חודש של גמילה, ועדיין לא לגמרי נרגעתי
אבל כן, הצביטה בלב הולכת ופוחתת, במיוחד כשאני רואה כמה רוגע (יחסי) זה מעניק לה... (ועדיין זה צובט אותי שלא *אני* יכולה להעניק לה את הרוגע הזה...)

יש לי עניין לא פתור עם הנקה
היא תמיד מסתבכת לי ולא משנה מה המחיר שאני משלמת אני לא מסוגלת לגמול
בת כמה הינוקא הקטנה?

לי זה הפוך - תמיד היא זרמה לי בקלות (אפילו עם התאומים, באופן יחסי), ולכן קשה לי לקבל את זה שעכשיו לא...
היא בת 11 חודשים עכשיו. בחודש האחרון ינקה פעמים ספורות בלבד. (תחשבי שאת הקודמת הינקתי בכיף עד גיל שנתיים ושמונה חודשים...)

למה הכוונה לְחִקּוּיֵי תּוֹעֵבוֹת?
הכוונה לתמ״ל?

מבטא קצת את רחשי לבי, ובעיקר - מסתדר עם החריזה

בתור אחת שמביאה תמ״ל מגיל לידה
תועבה??

מבינה שכתבת בשביל הקטע🙂

אבל זו נטו התחושה שלי, כן? זו לא האמת...
סליחה שפגעתי ♥️

פשוט בעיניי תמ״ל יכול להיות לגמרי רצון ה׳
הרי מה זה תועבה.. תועה בה. טעות גדולה
ולפעמים תמ״ל יכול להביא לאישה שקט נפשי, רוגע ופניות לטפל בתינוק ובשאר המשפחה

לא בטוחה שבאמת ההנקה לגמרי חזרה בתחיית המתים...

ואם לרגע עלתה בי התהייה
שמא אולי הייתה כאן תחייה
וקרבת האם שוב כאן חיה -

אז הגיעה העייפות בלי שהייה
והשיבה את המצב למה שהיה
ו - איפה הבקבוק? רק שנייה
העיקר קצת שקט, וזמן לבהייה..

שבוע 6\7

ושהאם לדעתכן כדאי להמנע מפעילות פיזית בגלל זה?

 

(עוד לא נבדקתי אצל רופא)

לא צריך להימנע פשוט אל תתאמצי יותר מדי
ואל תשכחי לקבוע תור לרופא נשים לשבוע 8 ולקחת חומצה פולית
בשעה טובה!

להמנע מפעילות פיזית התכוונתי לספורט וכאלה

 

 

והשאלה שלי באמת

כמה להשמר ולא להתאמץ

וכמה להתנהג כרגיל כולל ספורט ומאמצים של עמידה ממושכת הליכה וכו

כמה להישמר?
תלוי את מי את שואלת..
אני אגיד לך להזהר
אחרות יגידו לך שטויות..
תעשי מה שאת מרגישה, את יודעת איפה הגבול שלך
אין בעיה עם הליכה, למה שתעמדי ממושכות יש סיבה? וספורט בלי מאמץ, כפיפות בטן, הרמת משקולות וכו

אבל הוא לא קליל כמו הליכה

כי קברו את יעקב אבינו

נראה לי קצת מסובך לביצוע.

אלא אם כן יש לך פירוט איך להכין...

תודה!

אולי עוגת קרמבו ולצייר פתח עם קצפת?

אני לא מצליחה חעקוב

חשבתי שמכאן תבוא הישועה

הברכות של יעקב לבניו

ברכת יעקב ולקשט מלמעלה
כאילו בצורה של X עם כפות ידיים בקצוות

רק x? לסמל את הידיים המשוכלות

מהשאריות כדורי שוקולד ותשימי מעל העוגה

וידאו לרב בקרב הארץ

מה את צריכה אותנו בכלל חחח

את ממש יצירתית ומשקיעה !! כיף לראות את הפוסטים האלה כל פעם מחדש

אז אולי אריה, "גור אריה יהודה"
או כתר ליהודה
או חרב- "כלי חמס מכרותיהם"

אולי נלך על זה.

תדה!

- המלאך הגואל-

עוגה כלשהי לפזר מעל סוכריות צהובות ולכתוב בכחול- משיח(יעני הדגל של חבד)
ומהצד במגש-לעשות עם קצפת כנפיים -יעני מלאך

מלאך על כנפיים והגואל זה חבד, כי הם מדברים על הגאולה..

יש עם ריץ רץ?

מה שאני קניתי עם תקתקים

רק כותנה. קניתי אתמול לגדולה שם.

וכמה עולה לעשות חבר מועדון?
להבין אם העסק משתלם לי..
גם אני מחפשת בנרות אוברולים מחממים ולא מוצאת או יקר

רק שאישית לא מצאתי באתר זה אומר שצריך ללכת פיזית לחנות

אבל אין לי שום תסמינים ממה שקראתי באינטרנט, לא בצקות לא טשטוש ראיה סחרחורות וכו'..

לק"י

אם יש לך מכשיר לחץ דם, כדאי שתמדדי ותראי מה מצבך.

ממש לא צמיד מגיע עם כאבי ראש וסחרחורות

דחוף לבדוק או שאפשר לחכות עד הבוקר? אני מרגישה טוב חוץ מהכאב הזה שגם עכשיו הוא לא בשיאו..

לי זה קורה קבוע בהריונות, בדקתי שזה לא רעלת, פשוט בסוף הריון הכל לוחץ..

זה לא רעלת, תודה לאל
כנראה אחד האברים שלא קשור להריון.. אני חושבת שאם זה ימשיך להציק מוגזם או אחרי הלידה אפנה ליעוץ אצל רופא (לא מחבבת בדיקות רפואיות)
תודה לכולן😘

או שזה בצד השני? לא יודעת.
הכי חשוב בשלב הזה לשלול רעלת, תרגישי טוב

זה בצד השני, ברוך ה'! שמחה לפחות להוריד מעלי כל מיני אופציות מפחידות, תודה

איך את עכשיו?

היה לי את זה ופעמיים הגעתי למיון (זה היה כאב משתק ממש) אחרי ששללו רעלת הריון הן טענו שזה ככל הנראה צרבת. בדקו לי גם אבנים בכיס מרה ולא היה ברוך ה'.
תבדקי לחץ דם בכל מקרה ליתר ביטחון..

הלכתי באמת להבדק לשלול רעלת
ב''ה זה לא היה זה ונעלם
אבל כשהיה זה כאב ברמות

משמאל זה אזור הקיבה. לי בהריונות יש קבוע כאב כזה בצד שמאל מעל הצלעות, אצלי זה תנוחתי, נגיד כשאני יושבת באוטו ונוהגת, וכשיוצאת ונעמדת זה משתפר.

היו לי כאבים כמו שאת מתארת וקשיי נשימה
עשו לי בדיקות ללב והכל עד שעלו שזה מזה
ונוגדי חומצה עבדו תוך כמה שבועות