פורום הריון ולידה (עמוד 1177)

לא מבינה בזה, אבל נראה לי שכמה טיפות יותר מהמינון לא משנה ואם זה בקבוק ברזל שלם כדאי להתייעץ עם מוקד אחיות או מרכז טרטולוגי...

אם שתה את כל הבקבוק את צריכה ללכת למיון.

אם זה ברמת טיפה אחת או שתיים יותר אז לא בלחץ

אם יש ספק תתקשרי למרכז ההרעלות ברמבם.

לתת יותר טיפות מהנחוץ לא יגיע למצב מסוכן בדכ
תינוק שאוכל תוסף של ברזל שמיועד למבוגרים עשוי להמצא בסכנה (אל תשאלי מאיפה אני יודעת...)

אם יש ספק אנא התקשרי דחוף למוקד הרעלות או מוקד בקופה

מנת יתר של ברזל מסוכנת, אצלנו זה היה עם כדורי ברזל שלי (למזלנו הוא הקיא די מהר וכך ניצל).
אם דיברתם עם הקופה אז יופי

@איזמרגד1 @חיוך גדול @תהילה 3>

לא יודעת בדיוק כמה הוא שתה. הוא שיחק עם הבקבוק ויצא לו מזה. בעלי איתו והוא אומר שנראה שזה לא הרבה.

זה יכול להיות מאוד מסוכן

נבדוק

דיברתי עם מכבי, ונראה שלפי איך שהוא נראה ומתפקד הכל טוב ב''ה

אבל הרעלות כאלו לא מאופיינות בסימפטומים על ההתחלה...

לפעמים קצת הקאות ושלשולים אבל גם לא בהכרח.

 

למצבים כאלו תמיד להתייעץ עם מרכז רעלים רמב"ם ולא אף אחד אחר

הם עונים מייד, בודקים לפי הבקבוק שיש לך ביד, משקל הילד והכל מאוד מקצועי ואמין

זה בהחלט מסוכן אבל ברזל שלוקחים דרך הפה בפעם אחת לא נספג אלא רובו יוצא ולכן לא רעיל.
שיהיה לך תמיד את המספר של המוקד הרעלות הם עונים די מהר וזה 24 שעות

ברזל נספג חופשי גם בבליעה חד פעמית!

נוסע בדם ישר לכבד, שוקע שם ויוצר אי ספיקת כבד וזה עוד חוץ מהרעילות למעי עצמו ולאף דברים אחרים!

ברזל זו אחת ההרעלות היותר מסוכנות! אבל לא מדברת כמובן על טיפה שתיים עודפות, אלא כמות

אותנו הטיסו למיון

כמו שלא כל הילדים אוהבים פאזלים ולא כל הילדים אוהבים לאכול הכל.
לא רואה שום תועלת מלהכריח או ללחוץ.
אני הייתי משחררת, שמה בין המשחקים גם ספר או שניים. אולי קונה ספר קצת יותר מיוחד, לדוגמא עם תחושה. ונותנת לו לבחור מתי ואם להתעסק בספר.

מה שבטוח, שמלהכריח ילד להקשיב לסיפור לא תשיגי תולעת ספרים...

היא גם התחילה לשגע אותי עם זה אפילו יותר מההורים שלי.. היא פשוט לוחצת עלי ברמות שלא הכרתי בעבר.
ההודעה הזו שנכתבה כאן על הבוקר זה בעקבות הודעה שקיבלתי ממנה ב7 בבוקר על כמה חשוב שהוא יקרא ספרים וכמה אני חייבת לשבת איתו על זה ושולחת לי מחקרים ומאמרים בנושא וממש מלחיצה ונהיה לי כבר מועקה בלב

הייתי אומרת לה שאני עושה מה שאני יכולה ושהילד יהיה בסדר וזהו. לא מוכנה לדבר על הנושא יותר.
ואם היא שולחת הודעות אז מיד מוחקת (וכנראה גם לא מגיבה אחרי שהבהרתי את דעתי, או המקסימום זה 'תודה') בלי להתעמק בהם ולקרוא מחקרים ושטויות.

וכמו שפשיטא אמרה, כשאת תהיי יותר שלמה עם עצמך אז גם יהיה לך יותר כח להתמודד מול האמירות הלא מועילות של חמותך.
תאמיני שאת טובה ושאת עושה את ההכי טוב שלך בשביל הילדים ואם מישהו חושב אחרת אז זה שלו ואין לזה קשר אלייך.

תודה על תגובה שפויה
בחיי מה אני צריכה את כל הלחץ הזה עם הספרים מה היא רוצה ממנייי
בכללי אני והיא לא מסתדרות אז כל הערה שלה מערערת את עולמי בחוסר פרופורציה כזו

כמו שיעל רשמה- אולי באמת נרשום אותו לאוניברסיטה כבר בחיי מה זההה

אני ארגע אני שמחה לשמוע שזה לא כל כך נורא שהתינוק בן השנה בסך הכל לא מתעניין בספרים

ווא הוא מזה עף על ספרים אין.

קורא (ע) אותם מעביר

תוך רגע גומר ספר.

אצלי כולם תולעי ספרין מגיל 3.

עד אז משחקים.

זוכרת חברה של הבת שלי שהייתה איתה במטפלת וידעה בע"פ איזה ספר ילדים אחד.

היום היא:

א- לא נוגעת בספרים ושונאת לקרוא

ב- באה לבת שלי ללמוד איתה למבחנים כי הבת שלי גאונה... חחח

לק"י

אני הייתי או אומרת "בסדר" או מתעלמת.
אתם נפגשים הרבה?

כל שבוע , והיא משתגעת, מנסה להושיב ולהקריא והילד לא בקטע והיא ממש מתחרפנת מזה

את רצינית? אני בשוק

ולמדתי שמה שהיא אומרת לא עובר את האוזן שלי!! לא אכפת לי מה שתחשוב ומה שתדאג

(שתביני: עשו לי זירוז בלידה והרופא אמר שכנראה יקח זמן עוד איזה 8 שעות.... היא התחילה ללחוץ עליו שיעשה לי קיסרי!!!! איך כעסתי אז....)

ממש מבינה את הקטע עם החמות! אבל הילד שלך לגמרי בסדר!! לגמרי!!! אם היית כותבת שיש עוד דברים שמדאיגים אותך אולי היה בזה משהו אבל אם זה רק זה.... אין בכלל מה לדאוג

ויש נטייה לחמות (לפחות שלי) להגיד שהילדים שלה היו יותר טובים גם כשזה שקר מוחלט!!

אז תרגעי בבקשה אהובה!!

וחיבוק 

וואו

קיסרי..

זה ממש לא גיל שהייתי מצפה שיסכים לשבת כמה דקות לסיפור שלם

מקסימום לדפדף בתמונות ולהגיד הנה כלב הנה חתולה.. כזה

שחררי ותנסי עוד חצי שנה אם יעניין אותו

חמותך כנראה עבר הרבה זמן מאז שגידלה ילדים 

הילדים שלי בגיל הזה ממש לא קשובים לספרים זה גיל ממש קטן הם אוהבים רק להסתכל על תמונות..

תכלס חמות לא תמיד מודעות למציאות

מבחינתה היא היתה אמא מושלמת שעשתה הכל כמו שצריך אז היא חיה בסרט

ושתגיד מה שהיא רוצה היא צריכה לנוח ואם עייפה שתלך לישון חחחחחחחח

היא ממש מזכירה את חמותי ביציאות שלה

 

 

קנית לו מלא ספרים,
את מנסה לספר לו..
הוא בן שנה!!
שלי בת שנה וחצי תיכף ורק עכשיו מתחילה להתעניין בספרים.. וגם זה מנפנפת אותי אחרי חצי סיפור גג...הכל בסדר.
אין לי עצות איך להרגיע את חמותך אבל מאמינה שכשאת תהיה יותר חזקה מול עצמך ותאמיני בעצמך שאת בסדר גמור זה אולי קצת יחלחל..

אולי הם לא מתאימים לגילו?

בגיל הזה ספר צריך להיות תמונה ומילה. גג משפט קצר.


הרבה מלל זה לא הגיל.
ולא אמורה להיות לו סבלנות להקשיב לזה.

ובכלל אפשר לספר סיפור בע"פ. הוא לא חייב לשבת בזמן הזה.
באופן כללי לשמוע מלל זה חשוב. זה לא משנה אם זה מספר או בע"פ.

גם ספרונים כאלה של מילים ראשונות
חיות
צבעים

וגם ספרים כמו- תירס חם, איה פלוטו, פילים בכל הצבעים, כל הקלאסיות שגדלנו עליהם

ספרים עם הרבה מלל זה לא השלב.
אפשר סתם לפתוח ספר ולומר תראה. הנה כלב. הנה חתול.

ובכלל אפשר לספר סיפור בע"פ. הוא לא חייב לשבת בזמן הזה.
באופן כללי לשמוע מלל זה חשוב. זה לא משנה אם זה מספר או בע"פ.

אבל לגמרי!!
הוא בן שנה
תמשיכי לחשוף לספרים ותני לו "לקרוא" בדרך שלו..
זה בסדר גמור!!!

הבת שלי עד גיל שנתיים כמעט לא היה אפשר להקריא לה סיפור. היום היא בת3 וחצי לא מפסיקה לקרוא..

אף פעם לא הבנתי איך האמהות הקוסמות עושות את זה? יושבות עם ילד בן חצי שנה ומקריאות לו ספר?

והוא יושב? והוא מקשיב?

אצלי זה גילאים שאין מצב לשבת שניה בשקט, ואם הוא יושב עלי ואחזיק ספר הוא יקח אותו, וישחק איתו, להסתכל בפנים? אין מצב..

 

(גם בכלל, נראה לי שבגיל הזה אם המטרה היא לפתח אותם - בין בהעשרת אוצר מילים, בין בהיכרות עם חפצים, אז בכלל לא חובה לעשות את זה עם ספרים. אפשר לדבר איתם הרבה, להראות להם חפצים ולומר להם את השמות ולשחק עם זה (איפה כדור? ולהצביע עליו, איפה קוף? הנה וכו'..), לדבר הרבה, להשמיע שירים, ואם ממש רוצים ספרים אז לתת לו כמשחק, לא להקריא.

 

את אמא מקסימה ומסורה, הוא יגדל מצויין גם אם עכשיו ישחק ולא ישמע סיפורים.

וגם גורם לחרדות בהמשך.
תבקשי ממנה בצורה אסרטיבית שתרפה מהילד ותתן לו להתפתח בשמחה בקצב שלו.

לא חשבתי שזה הגיוני הלחץ מספרים בגיל כזה, זה אמיתי?

מכיוון שאני רואה שלוחצים עלייך ואת נשמעת מקסימה ואמיתית לגמרי

 

אכתוב לך את הדברים הכי חשובים שלמדתי בהורות:

1. א"א להכריח ילד לאהוב משהו, א"א להכריח אותו לאהוב ירקות וא"א להכריח אותו לאהוב לקרוא

2. כל לחץ על ילד שיאהב משהו או שיעשה משהו רק גורם להתנגדות מצידו, והוספת עוד יותר לחץ תגרום לילד לשנוא את מה שמלכתחילה לא ממש הפריע לו

זאת אומרת, שאם מכריחים ילד לקרוא, זה גורם לו לפתח אנטי ובסופו של דבר אפילו לשנוא את זה.

 

ולפתרון:

1. לשבת עם הילד חצי דקה עם ספר, ולספר לחמותך כמה הילד נהנה ואיך הוא אוהב את הספרים, ככה גם לא תשקרי וגם תורידי אותה ממך.

2. לשלוח לה מחקרים על איך לחץ מוריד חשק מילד

בהצלחה

כולל גם אני חשבתי שזה טרול...
לא הבנתי בשביל מה ילד בן שנה צריך לשבת ליד ספר?! יהיה לו מספיק מזה בחיים.
אני לא נגד אם הוא נהנה
אצלי הם מאד נהנים לקרוע ספרים בגיל הזה אבל אני לא חושפת אותם מספיק.

אין דרך אחת שבה תינוקות וילדים מתפתחים.
מותר לא לרצות ספרים. הכל טוב.
את אוהבת אותו, מעניקה לו יחס חם, מדברת איתו, הכל טוב...

אני בהלם!!
הבן שלי בדיוק בגיל הזה והוא ממש לא בכיוון של להקשיב לסיפור או לדפדף בספר! לא הוא ולא חברים שלו.
זה עוד כ"כ מוקדם בשבילם, באמת! הם ממש תינוקות.
בגיל הזה אני מתחילה טיפה להראות תמונות (אחת כל פעם) ולציין מה זה, או למשל איזה קול החיה עושה. זהו. הוא ממש לא אמור לשבת עכשיו לשעת סיפור.
חוץ מזה, יש מצב שהוא פשוט לא הטיפוס שאוהב ספרים, הגדול שלי רק בגיל 2.5 התחיל לשבת ולהקשיב ברצינות כשספרתי סיפור..
ועם כל הכבוד לחמותך, ילדים תולעי ספרים בגיל חצי שנה זה לא כזו תעודת כבוד, בעיני.
תזרמי עם הילד, את אמא שלו אז את יכולה להבין מה טוב לא ומשמח אותו והוא יתקדם בעז"ה בקצב שלו

אבל כמה חודשים אחר כך הוא התחיל לאהוב, השלב הבא היה לשבת איתו רק על התמונות, אח''כ על הסיפור, והיום הוא יכול לשבת שעות ולשמוע סיפורים (בן שנתיים וחצי).

הוא כנראה צעיר מידי.

נתעניין בספר? יופי זה מעסיק אותו
לא מתעניין? אוקי, נחפש משהו אחר שיעסיק אותו...
לא הייתי מסיקה מזה בכלל מסקנות לגבי ההתפתחות
כשיגדל אולי יאהב ואולי לא...
את אמא נהדרת גם אם הילד שלך יותר היפר, הוא גם ממש קטן וזה ממש בסדר
אישית אני חושבת שכשיש אחים גדולים הם לומדים מהם להתעניין בספרים. למיטב זכרוני אצלך הוא בכור?

כמובן אפשר להראות לו, ולהצביע לו על תמונות. אבל אי אפשר לצפות שישב בשקט ויקשיב לסיפור. עוד כמה חודשים זה כבר יהיה ריאלי. סבלנות

שסבתא שלו מתנהגת ככה.
שתרגע ומהר.

מה זה השטויות האלו?
תנפנפי אותה
הילד שלך מהמם גם אם הוא רק מסתכל על הכריכה!

למה שיעניין אותו ספרים?

 

אצלי רק לקראת גיל 3 מצליחים לשבת ולשמוע סיפור מהתחלה עד הסוף

חבל על המאמצים שלך את אמא נפלאה ואני בטוחה שהוא תינוק ומקסים ויגדל ויתפתח מהמם. כל דבר בעיתו.

אי אפשר בכוח, כל ילד הוא לגמרי שונה!! ומותר לו להיות גם יותר תזזיתי.. הבן שלי ממש היפר והוא סופר חכם בלי עין הרע. וגם לו לקח המון זמן עד שממש התעניין.. בהתחלה רק הסתכלנו, ונתתי לו לדפדף איך שהוא רוצה ולראות תמונות, ולקשקש לעצמו מה שהוא חושב, ולשים במקום ולהביא, ולאט לאט הוא התחיל להביא ספרים ולבקש בעצמו.. אבל הכל בחוויה חיובית, לא בתסכול ולא בפחדים.. חמותך מגזימה ממש! הוא תינוק! וגם היום הבן שלי יכול להביא ספר, נתחיל לקרוא והוא יאבד עניין אחרי חצי דקה וילך.. אז מה.. בנחתתת.. לא להיות בלחץ מדברים כאלו.. לא כל דבר ש"מומלץ" בהכרח מתאים לילד ספציפי ומקדם אותו.. יש הרבה סוגים של עניין ואינטילגנציה ויש דברים שיכולים גם לבוא מאוחר יותר.. שנה זה ממש תינוקי. ובגיל הזה באמת כל חודש שעובר ממש משמעותי בהתבגרות ובהבנה של התינוקי.. הבן שלי הן 1.8 וזה מדהים איך שבגיל שנה הוא עדיין היה תינוקי פצפון באמת. עכשיו הוא ממש ילדון שהולך ומדבר ומתבטא.. אל תהיי בלחץ מותק, סנני רעשי רקע, הכי חשוב להיות קשובים לילד

אף אחד מהילדים שלי לא שמע סיפורים בגיל הזה.
לפעמים אוהבים לדפדף קצת אבל לא מעבר.

אני חושבת שצריך קצת להעביר ליד האוזן ולא להקשיב לכל מה שאומרים.
אני לא הייתי מוחקת הודעות או עונה בכעס כי לדעתי זה פשוט לא מוביל לשום מקום.

אפשר לענות כמובן, אנחנו משתדלים ולהנהן.
ולעשות מה שנראה לכם נכון.

אני מתחברת למה שענו לך שאם תרגישי בטוחה בעצמך , הערות פחות ישפיעו עליך.

מקווה שאת בטוב❣️

מקווה שהכל טוב אצלך...

בינתיים קחי חיבוק 

את חסרה פרצופית
מקווה שהכל טוב אצלך 💟
מתפללת שתבשרי אותנו בשורות טובות

אני זוכרת משנה שעברה..
אני קונה.
הבת שלי גם מחליפה מידה באמצע החורף.
אז קניתי לה 12-18 ו18-24
12-18 היא לבשה טיפה בסוף החורף הקודם (בעיקר סוודרים) ועכשיו גם ומאמינה שבסוף העונה 18-24 ותחילת שנה הבאה.
היא הייתה שנה שעברה ענקית לא יודעת מאיפה בא לי לקנות לה גם וגם.
ועכשיו היא באמת קטנה

השאלה אם בסוף עונה יהיו מידות...
ואיך קנית אם בחורף החליפה לך מידה? קצת מזה וקצת מזה?

אבל פוקוס שילב וכו יורדים גם ל70 אחוז
אז את יכולה גם לקנות עכשיו חלק וחלק אחכ..
כן קונה גם וגם
עכשיו נראה לי אני יוסיף לה עוד טיפה מהגודל הקטן.
וגם אצלי כל חברה היא ממש אחרת
פורס ממש גדולים ושילב היא עוד רגע הופכת למידה הבאה..

עולה פחות מ20₪. יש 70 אחוז על פוטרים שעולים 60₪.
ואם יש לך הנחת יומולדת אז בכלל..

כי המחירים שראיתי במבצעים של הסיילים השנה באמת ממש כמעט כמו סופעונה. רק שיש מידות..
אז נשמע לי רעיון טוב.
מבחינת הניחוש של המידה...זה בדיוק כמו לקנות בסופעונה..
אני קונה. ומנחשת. בדר"כ ממש צודקת. והקצת שלא...זה משתלם עדיין כי קונים בזול🤷‍♀️
את יכולה לנסות לחפש, היו פה כמה שרשורים בעבר על איך לחשב מה תהיה המידה שנה הבאה
בהצלחה 💟

אם יש לך התלבטות ספציפית תמיד עדיף שיהיה גדול מאשר קטן.
ואני באמת בגלל זה לא אוהבת לקנות בסופעונה קולקציה שלמה ממש, אלא כמה דברים שמסדרים אותי להתחלה (וזה גם חסכון..)

שיש עכשיו.
עניתי בכללי לגבי קנייה בסופעונה

בסוף עונה המחירים יותר טובים. וגם אז יותר קל לקלוע במידה.

אבל מרגיש לי שהשנה הגזימו במבצעים
ממש לא בטוחה שיהיה טוב יותר בסוף עונה

בפוקס וכו׳ יקר
אולי יהיה יותר זול בהמשך חודש

לרוב אני עושה השלמות לעונה הנוכחית בנובמבר. לשנה אחרי קונה בסוף.

ראיתי יש בגולף.איך האיכות של הפוטרים?

לא גדול במיוחד ורזה .לקחת מידה 3-4 או מידה 5-6?. אוהבת שהמכנס יושב טוב וצמוד יחסית אבל שהפוטר לא צמוד מידי שיושב קצת גדול ...

הבת שלי בין מידה 12-18 ל- 18-24, קניתי לה כמה בגדים במידות 18-24 שיחזיקו לה לכל החורף ולעונת מעבר הבאה שהם גדולים, וגם שמלה שנראית רחבה, אז מידה פחות. בבגדי קיץ היא לגמרי לובשת המידה שלה (בקיץ לבשה 12-18 והיה לה מעולה כל הקיץ). עכשיו היא בת 1.11, קצת קטנה.
לגבי הפוטרים- רוב מה שראיתי שם הם פוטרים יחסית דקים

אחד דקיק
והשני ממש מחמם עם בטנה נעימה ממש.

לי הם שורדים יפה ואפילו עוברים לאחין שלי במצב טוב.

אבל הם לא באותה איכות של פוקס- שהם נשמרו לי ממש כמו חדשים

בקרטרס היה 2+4 ועל גבי זה 10 אחוז..זה יצא ממש זול
ואמרו לי שבקיווי ממש שווה. (לא יודעת מה בדיוק, לצערי לא הספקתי ללכת...)
הבנתי שגם בגולף ובלידר...
האמת אבל הרוב לא ראיתי בעצמי..סתם שמעתי מסביבי מלא דיבןרים על מבצעים מטורפים..
אולי טעיתי
מחילה
 

לק"י

ויש גם פריטים בעשרים שקלים.

המבצעים בסוך עונה בדרך כלל הם יוצר טובים

ויהיה גם שנה הבאה.
וזה בתחילת עונה

אז לא רואה טעם להצטייד עכשיו בבגדים לחורף שנה הבאה.

תצטיידי בנובמבר שנה הבאה -תחילת עונה
ככה תוכלי לדייק במידה ובצורך.

(ממני שעשת אתמול קניות חורף לילדים וטוב שלא עשיתי שנה שעברה כי ספק אם הייתי מצליחה לקלוע למידה+ עברנו דירה לאזור שונה לחלוטין מבחינת מזג אוויר והצרכים השתנו מאוד)

ובנובמבר משלימה אם צריך. ככה זה מתחלק לי גם.
זה שלא תמיד קולעים זה נכון. לרוב כן בסדר.

אני לא נתקלתי במבצעים יותר שווים מסוף עונה

לפעמים ההיפרש משתנה אחרי לידה.

אבל מצד אחד יש לי יותר הפרשות והיו כמה ימים שכאב לי בחזה.
מצד שני הריח כרגיל.. מה שבהריון הקודם כן הרגשתי.
אמור להיות אותם תסמינים?

אחרים.
כמו ביוץ. כמו מחזור.

אפשר לשלוח הודעה לרופא באתר.

כן אשלח לו.. לא חושבת אבל שיהיה לו משהו יותר טוב להגיד חוץ מלחכות..

יכולה להיות תקופה ארוכה של אי סדירות עד שהגוף חוזר לעצמו. אני פשוט משחררת, לא סופרת, לא בודקת. מקבלת את מה שמגיע מתי שמגיע. ועושה בדיקת היריון כל פעם שאני קצת חושדת.

סדנא של יער הקקאו בירושלים, הסדנא במודיעין, חושבת שבקידה יש מישהי שעושה סדנת זכוכית. אם אתם בקטע נראלי שיש כל מיני יקבים שעושים סדנאות טעימה

יש לך מספר או דרך להשיג את הזו מקידה של הזכוכית?
ומה זה הסדנה במודיעין?

ממש מהמם וכיף. ויוצאים עם תוצר..
אבל הרבה יותר מהתקציב שרשמת
אם את רוצה יכולה לנסות להשיג מספר

ככה זה נקרא . מהמם שם

אפילו בעלי המאוד ספקן שעשה את זה רק בשבילי, נהנה

יש לה המון דברים מהממים, לאחרונה ראיתי זוג שבנו אצלה מיטחברת יפייפיה

למצוא פרטים עליה? טלפון?

054-761-9918

יש את "הסדנא" שזו סדנת נגרות
ויש את כיד הדימיון שזה צביעה של כלים (בוחרים כלי, צובעים אותו ובאים לקחת אחרי שבוע/ שבועיים בערך אחרי שהוא עבר תנור וכו')

אבל ממש לא יודעת אם זה בתקציב שכתבת. וגם לא יודעת איך קוראים לה. שתכלס זה לא יעיל🤭

ויש מקום שנקרא פסיפס. בחוות גלעד נראה לי. שגם שם יש דברים בסגנון. חשוב לא יודעת לגבי התקציב...

התקציב נשמע לי די זול האמת. לא בטוחה שיש משהו בסכום הזה🙈

תשתפו אותנו בתוצאות, אם מצאת משהו רלוונטי בתקציב 🙏💚

בהצלחה

מניקים לפי דרישה מי שנולד מעל 3 קילו... למיטב זכרוני

הרבה מזל טוב ! נחת

איזה כיף לשמוע!!

לא מכירה משקלים כאלה בדכ
נגיד עבר ארבע שעות.
מוזר לי

נראה לי..

למרות שבעלי אומר שאמא זה אמא. והיא אף פעם לא תרגע באמת

בפועל אני לא הקפדתי
והמשקל עלה בצורה מסחררת (פתחה פערים גם של 8 שעות ביום. מודה באשמה)
מזל טוב ענק,מרגש

אבל הרבה פעמים לא מצליחה... אז עושה את ההשתדלות ואם לא אז עוזבת את זנ

איך את מרגישה ואיך עברה הלידה?

כזה חוששת קצת מהנפילת הורמונים 🙈
והלידה הייתה נהדרת.
לא מאה אחוז מה שתכננתי ( רציתי לידת מים ולא הספקתי), אבל הקב''ה לא עובד אצלנו.😏
תודה לה' היה נהדר🙌💚

נשמע שעברת חויה טובה ומרוממת. הרבה נחת!!!

בגיל הזה שינה חשובה כמו אוכל...

מאחלת לך שימשיך ככה עם רווחים🙏🏻

או שלא כתבת על הלידה??

איך את מרגישה? איך היתה הלידה? מתאוששת??

הרבה נחת וכח והחלמה מהירה!!

 

בקשר ללהעיר- לא הייתי מעירה... גם התינוק אחרי לידה, גם הוא עייף...

לא רציתי בגלל אאוטינג. ועדיין מאמינה שיש הרבה שזיהו🙃
היה מהמם בה'. ממש.
וכיף להיות אחרי. למרות שזה קשיים אחרים כמובן

איך שתקת ככה שבוע??

בלילה בחיים לא
אלא אם כן אני גדושה ברמה מייסרת

קחי כלל, מתישהו הם צריכים לאכול
אם הם פותחים את הפער ביום, הם ישלימו את זה בלילה

לכן עדיף תמיד הפוך
מזל טוב!

אני לא הייתי מעירה. גם שינה חשובה לגדילה. תבדקי אבל שיש שעות ביום שהוא משלים את זה. אצלי לפעמים היו פותחים פער של 4-5 שעות. ובמקרים אחרים יונקים כל שעתיים. אז כל 48 שעות בערך לברר כמה פעמים היו לו פערים כאלה...

אבל פעם רופאה אמרה לי לבדוק הכפלה במצב כזה שהיה לי בטא 10 (לצערי זה נפל אז)

אבל היא אמרה שכבר ראתה שהתפתח, כי לפעמים אנחנו בודקות מוקדם מדי

מאחלת לך הריון תקין ובריא בקרוב ממש ממש!!!!

תעדכני מה קורה איתך יקרה

בשורות טובות!

תעדכני 

 

שיהיה בשורות טובות!

אבל אולי אם תעשי בהמשך תגלי הריון. (במיוחד אם לא תקבלי מחזור בינתיים)

אם הביוץ היה בוודאי לפני שבועיים אז הסיכוי להריון תקין עם בטא כזאת בשלב הזה שואף ל0
יכול להיות שהיה לך הריון כימי
ותיכף תתחילי מחזור
מאחלת לך בעז"ה הריון תקין בקרוב!

יודעת שהביוץ היה לפני שבועיים כי עשיתי מעקב זקיקים
מבינה שהסיכוי כנראה קלוש

למרות שאני כשהייתי במצב דומה הגעתי למסקנה שיותר טוב לי לשמוע את האמת ואת הסיכוי האמיתי ולא להאחז בכל מיני סיפורים שקרו אצל אחרים וכו' וכל הלחץ שמסביב לזה לא עשו לי טוב
כשהבנתי שזהו, אין פה משהו ממשי וצריך להתקדם הלאה דווקא אז הרגשתי הקלה גדולה..

יש לי חברה שעשתה בטא ויצא לה שלילי לגמרי והמשיך לאחר המחזור. עשתה עוד פעם ויצא חיובי. היום הילד בן 4 

אז או שזה הריון כימי שנופל או שזה הריון שממש רק מתחיל

בהצלחה!!

אבל חסרים פה פרטים
ובטח היא לא ידעה מתי היה הביוץ שלה
או שהיא חשבה שידעה אבל בפועל זה לא היה נכון..

רק זוכרת שהיא לא הניקה או משהו כזה לכן חשבה שהביוץ ברגיל ומסתבר שפשוט היה מאוחר יותר ממה שחשבה.

ולי זה לא מזיק.
אני עושה כל הריון.

 

כן כי - אומרים שזה מגן על התינוק עד גיל חודשיים (לא הוכח, היו לי מלא מטופלות שהילד חלה וחזרו להתחסן שוב בהריון שלאחריו)
לא - כי מעולם לא נחקר על נשים הרות - הסיקו שזה עוזר מנשים שחוסנו משום חתך (מכיל גם דיפטריה וטטנוס) ולתינוק היו יותר נוגדנים

את הטענה שלא נחקר על נשים הרות קראתי פה בפורום בהריונות הקודמים שלי, וזה הפחיד אותי ולכן לא התחסנתי.

אבל בהריון הנוכחי בדקתי את זה קצת יותר, וגיליתי שזה לא נכון.
אולי כשנתנו את ההנחיה הראשונית זה היה בעקבות מחקרים שלא בדקו ממש נשים הרות.
אבל אחרי שהתחילו לחסן נשים בהריון, בהחלט עשו מחקרים רחבי היקף כדי לבדוק את ההשפעה של החיסון על ההריון.
אפשר לקרוא פה סיכום של הדברים - https://www.midaat.org.il/midaat/press/releases/pertussis_preg/
ויש שם גם קישור למאמר שמתאר מחקר שבדרך כ-20,000 נשים בהריון שחוסנו, ונבדקו מול נשים שלא חוסנו. לא נמצא הבדל בהשפעה על ההריון בין שתי הקבוצות.
https://www.bmj.com/content/349/bmj.g4219

ומצאתי גם מחקר באנגלית שסוקר מחקרים שנעשו בנושא. לא קראתי את כולו, אבל כן רפרפתי, וקראתי את התקציר והסיכום, ולי זה נראה שבהחלט אפשר לסמוך על הבטיחות של החיסון בהריון, וגם על התועלת שלו בהגנה על התינוק.

20221115112703.pdf

כי שעלת זו מחלה קשה מאוד, שילדים עד גיל חודשיים (אז מקבלים חיסון שעלת בקופ"ח) יכולים למות ממנה, ויש התפרצות שלה בשנים האחרונות, 

 

לא, כי כמו כל חיסון אי אפשר לדעת מה באמת ההשפעות.

אני עשיתי בארבעה הריונות, עדיין חיה ונושמת...

חחח סתם אהובה פשוט קפץ לי הרעיון והייתי חייבת חחחח

כי שעלת זו מחלה מסוכנת מאד לתינוקות (ויכולה להגיע גם למקרי מוות) ואם יש לי דרך להגן על הילד שלי אני אעשה את זה.

למה לא? מבחינתי אין סיבה ללמה לא

אחרי סיפור משפחתי של אחיינית שהייתה חולה בשעלת מתחת לגיל חודשיים (בגלל רשלנות של האחות/רופא שלא אמרו לאמא שיש הנחייה כזאת) עם אשפוז וסיטורציה נמוכה ואנטיביוטיקה להמון זמן
אני כבר לא מתלבטת על זה 🙂

כי אני לא רוצה שתינוק שלי יחלה בשעלת. במיוחד כשזה משהו שאני יכולה למנוע.
אין שום סיבה שלא.

בפירוש מגן על העובר משעלת.

מכירה מישהי שלא התחסנה והתינוק שלה בגיל חודש חלה בשעלת והיה מאושפז המון זמן.

אז עדיף לחסוך את זה לגמרי

עשיתי בכל ההריונות וב"ה הכל בסדר והתופעות לוואי היו קלות ממש.

אפשר לשאול, למה לא לדעתך?

וכבר עברתי ארבעה הריונות
אז ניסיתי לחשוב למה, ואולי היתה סיבה לא להתחסן...
כבר לא זוכרת...
אין לי באמת סיבה למה לא

לק"י

בהריון לפני 5 שנים כן ולא התחסנתי.
בהריון לפני 2.5 התחסנתי.
באחרון חשבתי להתחסן, אבל עבר הזמן והגעתי למעקב הריון עודף, והאחות אמרה לי שאומנם ההמלצה היא להתחסן עד סוף ההריון וגם אחריו, אבל בפועל זה לא יעיל באמת או פחות יעיל. אז ויתרתי.

אז אולי בגלל זה לא התחסמתי ב3 הראשונים, אבל ההריון האחרון היה ב2018.

השלישית שלי בגיל חודש נחשפה לתינוקת אחרת שהתברר שחלתה בשעלת.

נס שלנו...

כי זה מגן על התינוק ממוות.
לא - אין סיבה כזאת.

תחשבי בעיקר העובר הקטנטן שלך, שתיכף יוולד וכזה עדין ושברירי
ואם יידבק בשעלת חס וחלילה הגוף הזעיר והעדין יצטרך להתמודד עם השיעולים הנוראים ובמקרה הטוב הוא יסבול וישרוד ובמקרה הגרוע לא רוצה להגיד מה ..

וכשדברים ניהים יותר אקוטים, מכניסים אותם לסל...

הבת של חברה שלי היתה מאושפזת בגיל שבועיים עם שעלת וחברה שלי לקחה את זה ממש קשה שלא התחסנה.
לי זה גם עוזר בזה שאני לא נלחצת מכל שיעול של התינוק

על מוצרים מהחי שלא בושלו כמו שצריך עלולים להיות חיידקים שידביקו את מי שאוכל בכל מיני מחלות כמו סלמונלה, ליסטריה וכו'
במצב רגיל אלה מחלות לא נעימות אבל לא אמורות להיות מסוכנות, אבל בהריון הן מסוכנות ועלולות חלילה לפגוע בעובר.

חשוב לציין שגם אם את אוכלת סושי בלי דג - ההמלצה היא להימנע גם מסושי שהוכן על אותו פס שמכינים בו סושי עם דג, כי החיתוך של הדג והירקות/אצות/רולים נעשה עם אותן סכינים ועלול להעביר את החיידקים.

אפשר להכין סושי טבעוני בבית, זה ממש קל וטעים וגם מןנע את הסיכון

מדברת על סושי בלי דג נא
מה הסיכון של המחלות האלו?

ויש סיכון שלא שווה לדעתי את ההנאה הרגעית.

ואז הכל מתבצע באמדע נפרדת בכלים נפרדים וזה נחשב לבטוח.

כם להכין סשי בבית ללא דג נא זה בסדר.

אבל בשאר הסושיות שלא ערוכים לנשים בהריון לא הייתי נוגעת.
הסיכוי לחטוף משהו הוא אולי גבוהה
אהל הסיכון גבוהה מידי
כי ילד פגוע זה 100 אחוז קושי וזה כבר לר משנה מה היה הסיכוי ההתחלה...

זה גם מגביר את הסיכון להפלה.
גפ חמותי וגם אחותה עברו הפלה מאוחרת ובמשטח שלקחו להן מצוואר הרחם גילו ליסטריה (שזה החיידק שעלול להיות קיים בבשר או דגים נאים)

או שלא היה ברור בכלל ממה ההפלה בהתחלה?

עברה הפלה בשבוע 18. בגלל שזו הפלה מאוחרת יותר בודקים את הסיבה. עשו לה משטח וגינאלי מצוואר הרחם וגילו בו חיידקי ליסטריה.
ההשערה הרפואית הייתה שזה מה שגרם להפלה. בסוף אי אפשר לגמרי להוכיח את זה.

תסמינים אחרים, לא כמו סלמונלה.. מניחה שיותר קשה לשים לב לזה..

אני לא זוכרת בדיוק אז אולי גם לא מדייקת אבל מישהו מתחום המזון הסביר לי שיש חידק שהוא יחסית נפוץ אבל אצל אנשים בוגרים הוא לא עושה כלום ואילו בעוברים הוא יכול לפגוע

זה עדיין כמובן סיכון נמוך
אבל לעומת שאר הדברים שמזהירים מפניהם זה יחסית משהו שכדאי להקפיד
בסושי שאין בו דג זה בעצם תלוי עד כמה מקפידים להפריד כלים

על הפס הזה.

הרי במלא מסעדות מכינים דגים ובשר שעוברים חיתוך לפני בישול. ואם אחר כך יחתכו סלט באותו אזור עבודה, זה לא מסוכן?
זה נראה כאילו עדיף להימנע מלאכול בכלל במסעדות בהריון

אז באמת מפרידים בין בשר/דג גולמיים לפני בישול או אפיה לכל מה שאחרי.
זה עיקרון די בסיסי..
מה קורה בפועל? מניחה שמאוד תלוי במקום.
בסושי זה שונה כי בהגדרה המאכל הסופי הוא עם דג נא.

אבל בדכ במסעדות יש אזורים במטבח- פס קר, פס חם.
בדכ במסעדות גם ישתמשו בסכינים ייעודיים לכל דבר בקטע מקצועי- סכין שמתאימה לבשר פחות תתאים לירקות וכו'

בסושי יכולים להכין באותו אזור הכנה את הסושי עם הדג והסושי בלי הדג כי בתכלס זה אותה מנה. וכן יכולים להשתמש לצורך העניין באותה מחצלת כדי לגלגל את הסושי עם הדג או זה שבלעדיו.. ולכן כדאי יותר להזהר. .

לק"י

מבושל מחוץ לבית, ולא סלט נגיד.
אבל לא בטוחה שמהסיבה הזאת. כי אומרים גם לרחוץ טוב את הפירות והירקות, אז אולי לא סומכים על מסעדות בקטע הזה.

להפריד בין הכלים ובין המנות הקרות והחמות
בעיקרון נשמע שבאמת מה שהכי בטוח לאכול זה מנה מבושלת

את יכולה גם לצלות את הדג כמה דק על מחבת.
בעיקרון בסושיות זה קצת נפוץ לצערי משאירים הרבה זמן את הדג אחרי התאריך וכו.
אני מאז שנכנסתי למטבח של סושיה לא אוכלת סושי בחוץ, גם לא בהריון.

כמו שכתבו לך.. הם חותכים את הסושי באותם כליך שחותכים את הדג הנא..
יש סושיות שיש להם פס הריון, אכלתי בכזה בפתח תקווה אבל בטוחה שיש בעוד מקומות וגם למדנו להכין בבית שזה נחמד

יוצא זול משמעותית ואפשר להתפנק בכמות גדולה

יצא מושלםםםם

לפי ההוראות על השקית.
אם רוצים ממש להשקיע גם קונים חומץ מירין ומערבבים עם האורז המבושל.
מכינים את התוספות - זה לוקח מלא זמן, אז בזמן שהאורז מתבשל. חשוב לחתוך ממש דק. ומעט! חצי גזר מספיק להמון רולים. (וככה כל תוספת אחרת)
אחכ פורשים את האצה על המחצלת (או על צלחת אם אין מחצלת) ככה שהצד המבריק למטה והצד המט למעלה.
אם את רוצה רול גדול ועמוס אז תשתמשי באצה שלמה, אם רול דק אז אפשר לחתוך לחצי.
משפריצים ***טיפה*** מים עם האצבעות על האצה ומתחילים לשים את האורז - לפרוש שכבה יחסית דקה ואחידה כמעט ממש מהתחלת האצה, ולהשאיר סנטימטר או שניים בסוף ריקים לגמרי.
לשים באמצע יחסית את התוספות שאת רוצה.
לא לפוצץ בתוספות כדי שהאצה לא תיקרע, אבל ברול גדול (אצה שלמה) כמובן אפשר לשים יותר מברול קטן.
ולהתחיל לגלגל ולהדק. בסוף עם אצבע רטובה לעבור על הסנטימטר הריק שהשארת - זה מדביק את הסוף של האצה לעצמה.
אחכ אני אוהבת לקרר קצת במקרר כי כשזה מתקשה יותר קל לחתוך.

תנסי להיזהר יחסית עם האצה שלא תישבר או תיקרע.
ואחרי כמה פעמים של ניסוי וטעיה תראי בדיוק איך את אוהבת להכין.

זה נשמע מסובך אבל האמת שזה ארוחה קלה ומהירה יחסית, וגם סופר טעימה ובריאה.

אין שום הלכה בתרי"ג מצוות שמובילה להמנע מבדיקות שאין בהן סיכון (כשיש סיכון אז כמובן השיח אחר אבל הבדיקות שצינת הם ללא)

אז הלימוד חשוב כמובן ויש לדברים מחשבה מאחוריהם, וכל אחת שתבחר לאיזו גישה להקשיב, אני לא אומרת כדי לבטל אותם חלילה
אבל זה לא הלכה ולכן לא מדובר ב"פסיקה" אלא בהמלצה/הדרכה עם כל המשתמע מזה

זה לא הלכות פסוקות בשו''ע פשוט מהעובדה שבזמן השו''ע לא היה דבר כזה. כל ההדרכות הרבניות בתחום זה מעשרות השנים האחרונות. יש רבנים פוסקי הלכה שאומרים לקהילה שלהם לעשות או לא לעשות משהו ואז זה כן פסיקה. ברור שהזוג הוא זה שבחר ללכת אחרי הפסיקה הזו אבל גם אני בוחרת ללכת אחרי השו''ע ולא משהו אחר.. אני חושבת (או לפחות מקווה) שאישה שמחליטה לא לעשות סקר ילודים מבינה את ההשלכות של ההחלטות שלה אבל באמת ובתמים מאמינה בדרך שלה, שהיא הולכת עפ''י ההלכה ומקיימת רצונו של הקב''ה.

כל פסיקה חייבת להתבסס על מסורת הלכתית עד לתורה.
ואין הלכה שמתבססים עליה בהקשר הזה...
זה הכוונה.

וזה בסדר להחליט שמסתמכים על דעת הרב בנושא
אבל חשוב להבין מה זה אומר

עדיין חושבת שהנחיה מרב פוסק בעניין רפואי שיש לו קשר לדילמות הלכתיות זה בגדר פסיקה במיוחד כשמישהו שואל את הרב מה לעשות בעניין מסוים...

לפי הרב שלי אנחנו לא עושים בדיקות סקירות וגם לא שקיפות עורפית חלבון עוברי דיקור מי שפיר וכו

עושים רק את המעקב אולטרסאונד הרגיל שיש פעם בחודש.

 

לגבי סיבות קראתי פעם, שבשביל נס גלוי צריך ממש ממש זכויות ויותר קשה ליזכות בזה, ולכן כל עוד שיש בעיה בעובר, אבל עוד לא יודעים אותה - אין פה נס גלוי אם יוולד בריא ולכן גם תפילות פשוטות שמתפללים בכללי על העובר יכולות לעזור, אבל אם כבר יודעים זה כבר יהיה נס גלוי, ולזה לא כל אחד זוכה.

עוד משהו - זה שהרבה פעמים זה גורם ללחץ מיותר, במיוחד בסקירה מוקדמת, שאז גם ככה קשה ליראות דברים ויש המון מיקרים של הלחצות מיותרות ושהאישה ממש בצער וחרדה במשך חודשים ארוכים עד שבסוף מתבררות כלא נכונות בסקירה המאוחרת. 

 

כמובן שלא מדובר בהלכה, אלא ככה הרב שלי סובר, ואני הייתי בסדר עם זה.

ברור לי שיש הרבה מה לחלוק על זה, במיוחד שיש מיקרים שבהם מזהים בסקירות בעיות שיש מה לעשות איתם תוך כדי ההריון או מייד אחרי הלידה.

 

ורק מוסיפה שאני לא חסידית, וגם לא שייכת לחברה קיצונית, אולי באמת בחברה אחרת יש סיבות אחרות או דברים שונים. מכירה רק מה שאצלי....

רק רוצה להוסיף שהסיבות שכתבתי זה סתם משהו שקראתי, אין לי מושג אם זה באמת הסיבות האמיתיות שביגללם הרב שלי אמר לי לא לעשות...

 

אדרבא-מצווה לעשות וחובה!!
הרבנית קנייבסקי היתה שולחת את כל הנשים שבאו אליה לבדיקות הקשורות לעניין

והרב שלי אומר לעשות רק את הבדיקות שיכולות להועיל-סקירה, אקו לב וכדו'.
לא מי שפיר ולא חלבון עוברי

כאילו, עושים רק את הבדיקות שאין בהן סיכון לעובר? בדיקות שהן אבחנתיות ולא סטטיסטיות? פשוט להועיל זה מונח רחב🙂

בין בדיקות סקר שבהן רואים דברים שיכולים להועיל בטווח המיידי עוד במהלך ההריון ומייד לאחר הלידה כמו אולטרסאונד, מעקבי גדילה, סקירת מערכות ועוד

 

וזה לעומת הבדיקות סקר לתסמונת דאון שהן חלבון עוברי, ומי שפיר שחוץ מלדעת אם זה דאון לא נותן לך למהלך ההריון עצמו

 

 

(את דעתי בעניין לא אומרת פה)

זו בדיקה אבחנתית. מגלה לא רק דאון אלא כל בעיה כרומוזומלית שקשורה לעודף או חוסר בכרומוזומים. ולחלבון עוברי יש ערך למהלך ההריון, זה לא רק סיכון לדאון אלא גם עוד דברים כמו סיכון מוגבר לרעלת או עיכוב בגדילה שיביאו לכך שיעשו מעקב יותר הדוק אחרי דברים מסוימים.

התכוונתי לרעיון הכללי.

אכן יש מצבים שזה כן עוזר להריון עצמו כמו למשל אבחון הדבקה בזיהום בהריון ועוד

 

בעיות כרומוזומליות זה משהו שנשים פה כנראה מעדיפות שלא לדעת בשלב ההריון

כאילו איך זה יכול לעזור?

ממש עטורי קרתא, או גור שיש להם כללים מעבר?

לי הן אמרו שהן עושות אולטראסאונד אחד בתחילת ההריון ואחד לקראת הסוף, וזהו. כל השאר הבדיקות לא עושים כי זה השתדלות אסורה. זה מה שאני זוכרת...

ליבי איתך
איך את מרגישה עכשיו? את כאובה? או רק הדימום?
הייתי נבדקת בשביל להרגע
נשמע מאוד לא נעים.

אני לא כאובה במקום הבעיטה...
כרגע רק הדימום.
יכול להיות שזה שוב מהגלולות...
😒🤕

כל הסיטואציה ...
המשך שבוע מבורך וקל בע"ה !

יש לי ניסיון מצוין עם אוסתאופתיה ואני לא אחת שהולכת לרפואה משלימה בדרך כלל.
זה משהו פיזי, מתיחות. לא מיסטי.
מה שכן, צריך ללכת לאיש מקצוע מומלץ.

לא התנסיתי בכאבים אלא רק באי סימטריה חרדיים מוטוריים שנפתרו באמצעות אוסתאופתיה. אני יודעת שמשתמשים בזה גם להפחתת כאבים אך לא התנסיתי.

לגבי הילד, אם את מחנכת אותו ככה אז זה באמת מורכב יותר ותצטרכי אם תקחי אותו להסביר לו שזה כמו רופא (אני כן נותנת נניח חיבוק או נשיקה לבת שלי בלי לשאול וגם היא נותנת לי וכד' אז כמובן שחברים צריך לשאול ושלא נותנים לאנשים זרים ולא חייבים לתת וכו' אבל אני לא ברמה של ההקפדה שלך ולכל ממילא היה לי קל יותר).
זה עשוי להיות כואב או לא נעים, למרות שיש כאלה שממליצים להעסיק את הילד בלי ששם לב. אי אפשר לדעת. בעיניי זה שווה את הכאב החד פעמי. אבל זו דעתי. את צריכה לקבל את ההחלטה שלך. זה עשוי לכאוב לו והוא עשוי לבכות ולהתנגד, צריך לקחת בחשבון .

@פה לקצת אני גם אומרת לילדים שלי שלכל אחד יש את הגוף שלו ואסור לאחרים לגעת אלא אם זה רופא שצריך לבדוק כדי שירגיש טוב יותר

אני הייתי מוותרת לגיל שנתיים כי מדובר במחטים. זה אומנם לא כואב אבל זה כן מלחיץ. אלא אם את חושבת שהוא יזרום עם זה
אןסטאופטיה זה תנועות עדינות

דיקור לא בא בחשבון.
חבל ללכת לכיוון הזה של הבכוח.
נראה לי יהיה סבבה התנועות עדינות, לא רואה למה בכוח.
והאמת כדאי שבמפגש הראשון אם הוא לא זורם אז שיהיה פחות פיזי. שיקשר קצת למטפל.
ותנסו למצוא מישהו ממש מומלץ לילדים.

ומסבירה לילד שזה כמו רופא..
וכן מטרימה לו את הסיטואציה לפני כן ומסבירה שהרוםא יגע בו ויבקש ממנו לשכב על המיטה וכו..
בלי קשר לענין המגע הטרמה יכולה מאוד לעזור לשיתוף פעולה.
גם אני נפגעתי בילדות וזה גורם לי להיות יותר חשדנית ופחדנית בנושא אבל בסופו של דבר אני כל הזמן משננת לעצמי שאני יכולה להשתדל לשמור על הילדים ולתת להם כלים במקרה שחליחה משהו קורה אבל מעבר לזה זה לא בשליטתי ועם כמה שזה מפחיד זו האמת..
יש לי חברה טובה שנפגעה מאדם מאוד קרוב ואני ממש לא בטוחה שמישהו אי פעם חשב שזה מה שהיא עוברת..

במצב שהרפואה הקונבנציונאלית לא עזרה
התייחסתי לזה לחלוטין כמו משהו רפואי שלטובתה, אבל האמנתי בזה מאוד (וזה הוכיח את עצמו ועזר מאוד מאוד מאוד)
לא היה לה נעים, אבל כל פעם היא ישבה או על אבא או על אמא וחיבקנו ודיברנו והסברנו לה את המצב ממה היא סובלת ושזה יעזור לה בעז"ה..
אבל אני בכללי דוגלת שזה מאוד הגיוני ולגיטימי שילד בוכה כשטיפול רפואי (לא משנה אם טבעי או לא) מפחיד אותו, ולא קרה כלום, היא קצת תבכה, תקבל מעטפת מחבקת ולא תשאר לה שום טראומה מזה! כמו בחיסון טיפת חלב, אני לא נלחצת בכלל מהבכי. משדרת שהכל בסדר, אני פה, מחבקת, אם יש צורך אז גם מכינה הפתעה קטנה בתיק מראש, והכל עובר מהר ואני רואה ריך הבכי נרגע מהר יותר ואין סטרס.

אולי אתחיל בלהבין מה זה בדיוק הטיפול הזה כדי שבאמת אוכל להטרים לילד לפני שנלך.
על דיקור אני באמת נוטה לוותר כי הוא מכיר מחטים מבדיקות דם אז לא יודעת אם כדאי גם טיפול במחטים.

@אני זה א
ברור לי שאני לא יכולה להציל את הילדים שלי מפגיעה חלילה, אבל כן לתת להם את הכלים.
ובעיניי להגיד להם שהגוף שלהם הוא ברשותם ורק הם מחליטים מי יגע בהם ואם לא נעים להם אז לא להסכים ואז לקחת אותם למישהו שיגע בהם בכח זה קצת סותר. (אני חשבתי שזה עיסוי שאמור לקחת כמה דקות טובות, מבינה מפה שיכול להיות שזה קצת שונה אז באמת אלמד על זה קצת לפני שאחליט אם לקחת אותו לזה או לא)

@פשיטא אולי באמת הנקודה הבעייתית היא שאני לא מאמינה בזה ועושה את זה רק כי לבעלי זה חשוב ואני כבר הרבה זמן לא מוכנה לשמוע על זה.
אין לי בעיה שהוא יבכה קצת, מפריע לי אם הוא ישתולל ופיזית נצטרך לתפוס אותו חזק או משהו כזה. מפריע לי להכריח אותו לעשות משהו שאני בכלל לא בטוחה שיכול לעזור...

מסכימה איתך שבכוח לא כדאי לקחת בלי קשר לפגיעות אבל לא חושבת שזה צריך להיות בכוח.
( לכן אגב גם לא הייתי לוקחת לדיקור)
זה סוג של עיסוי וכן אפשר למצוא איזה דרך אמצע שלא יהיה בכוח גם אם הוא חושש או קצת לא משתף פעולה.
אם אני זוכרת נכון מאיך שתארת אותו הוא בוגר ומבין אז אפשר לגמרי לדבר איתו לפני ולהסביר ולהגיד שזה לא כואב אבל לפעמים קצת לא נעים והוא יכול להגיד אם לא נעים לו.
בדרך כלל המטפלים/ות מאוד קשובים למטופל הם לא עושים דברים בכוח.. אז שווה לקחת לפחות לניסיון ותמיד אפשר לעצור באמצע ולהחליט שלא מתאים.
אגב זה טיפול ממש קצר גג 20 דקות ממש,שזכור לי אצל ילדים זה אפיחו לכיוון ה10 דקות..

הייתי עם הבת שלי אצל אוסתאופתית מדהימה בגלל עיכובי התפתחות. כל פעם אחרי שהייתי אצלה תוך כמה שעות עד כמה ימים היא הצליחה לעשות את מה שלא הצליחה עד אז.

בעיני זה פלא הבריאה

ואני אוסיף שהייתי גם בשלב מאוחר יותר אצל אחרת שלא עזרה (הייתי אצלה כי האוסתאופתית הראשונה לא הייתה יכולה) אז כדאי לשמוע המלצות.

כי החליטו שלא מרים את הראש מספיק טוב (אחרי ששעה הסבירו לי שהראש גדול וזה מקשה עליו)
הלכנו לפיזיוטרפיה כי אני משתדלת להיות ממושמעת למרות שהיה לי ברור שזה מיותר, הוא לא שיתף פעןלה ורק צרח אז היא הביאה לי כל פעם תרגילים לעשות בבית והלכנו אחרי 5 דקות.
אני כמובן לא עשיתי את התרגילים אבל באורח פלא יום-יומיים אחכ הוא התחיל לעשות את מה שהתרגילים היו אמורים ללמד אותו.

זאת בערך רמת האמינות שלי לגבי הטיפולים הטבעיים האלה 🙈

היא תמיד קצת בלחץ בזמן הכנסת המחט, אבל אז ממש יושבת עם המחטים בשקט ובקלות. אז זה באמת תלוי ילד (זה אגב לא דומה בכאב או בחוויה לזריקה).

מה שחשוב לדעת הוא שלמדקרים שמטפלים בילדים יש גם מדבקות מיוחדות עבור ילדים שפוחדים מהמחטים, ולהבנתי יעילות גם הן באותו אופן שדיקור משפיע.

אני מסתכלת על רפואה משלימה כלהשתמש בכל הכלים העומדים לרשותי. לדעת שלא הכל בגוף ובנפש ידוע לאדם, ויש ידע עמוק ועתיק שעובר מדור לדור ברפואה הטבעית.
הלוואי ותמצאו מה שנכון לכם...

שמאוד עזר לי דיקור לחיזוק מערכת החיסון
ויש לי מדקרת דתייה מאזור הדרום
אני מאוד ממליצה עליה ממש עדינה ומדקרת גם ילדים.
בעלי לצערי לא היה מוכן לעשות דיקור לילדים
(והוא מתחום הרפואה) לא ממש מבינה על מה זה יושב לו
אבל לא התעקשתי... בנתיים.
אני לגמרי הייתי לוקחת אם את שואלת אותי מאוד מאמינה בזה ומתייחסת לזה לגמרי כ"רופא" לכל דבר ועניין ולא עוזבת מן הסתם את הילד לבד לשנייה בזמן טיפול

דיקור אולי עדיף כשיהיה יותר גדול ומבין ויסכים לנסות
אבל תודה!

הכל תלוי באיך את מתייחסת לזה
אני לא הולכת לרופא רק לדברים כאלה מבחינתי הרבה יותר מדויק ונכון.
בגיל הזה מניסיון הם צורחים בעיקר דיקור זה כואב. ואם זה מישהו שהם לא מכירים אז גם עיסוי.
אבל בעיני כמו שאין ברירה ותדחפי תרופה אז ככה צריך לקבל טיפול.
אבל אגלה לך סוד אם את לא מאמינה בשיטה היא פשוט לא תעבוד

שממה שאני זוכרת מאחים שלי הקטנים, בגיל כזה לא שמו להם מחטים, אלא מן מדבקות כאלה שיש להם מחט קטנטנה בקצה. ואז הם פחות חווים את זה כדקירה מאיימת של מחט.. זה מדבקה שנראיתכמן פלסטר

מטפל מומחה לא ישתמש בה בשביל הדיקור עצמו

זה ששמים מחטים רגילות אבל לא משאירים אותן הרבה זמן כמו בדיקור למבוגר אלא ממש לקצת זמן בכל נקודה וזהו, ואז הטיפול לא ארוך והמחט לא נשארת תקועה הרבה זמן בגוף

וברמת יכול לעזור לשלל דברים.
לגבי חוסר רצון בנגיעה. קודם כל זאת עבודה אבל באמת להפריד בין הפחד שזה הכי מובן אבל שלך. אליו.
ילד בן שנתיים אפשר לתאר מראש מה נלך לעשות כמה ימים מראש כל פעם לדבר להדגים לחיצות עדינות בגוף, להדגים קודם על אבא, לשים ראש על אחד ההורים בזמן הטיפול. להבטיח פרס בסוף. זה בכלל לא נורא אם זה בא מההורים. (לדעתי). וגם כמובן אתם איתו שם והוא לא לבד אז זה הבדל משמעותי.

כל כך משמח שאת משתפת גם ברגעים של טוב!
ישתבח שמו!!

העלית לי חיוך על הבוקר (אצלי בוקר)!!

שהטוב הזה רק ימשיך ויתעצם!!

לק"י

לא יודעת אם זה שהיא לא יודעת זה תקין או לא. נראה לי שזה גיל שכבר אמורים להרכיב נניח 9 חלקים ויותר.
אולי היא לא מנסה כי היא לא אוהבת....

נמנעת כי היא לא אוהבת אז זה הגיוני. ניסית לשבת איתה על זה לשחק יחד?

יש לי את גוזיות וחזיות הנקה שלהם
אני יותר התחברתי לחזיה כי הן מחזיקות יותר טוב וממש נוחות

יש באינטימה, אפרודיטה...

ואם את במידה ממש גדולה, אז ליה לונדון... חנות שיש אותה בפריסה טובה בארץ

אני ממש אוהבץ

הציץ ונפגע

זה נשמע לי מתאים לגיל.... הבן שלי גם מהנהן לפעמים (אבל לרוב עושה לא עם הראש)

נראה לי, חושבת שזה מוקדם מדי לחיקוי.. לפחות היא לא הייתה ממש במודעות אז לדעתי.. סביב גיל 8 חודשים היא התחילה לעשות דברים ויותר להבין.
אוף לא יודעת. מתי אני בכלל עושה כן עם הראש חח.. רק לא אני עושה
אולי המטפלת עושה.. כי היא בן אדם חיובי

רק לא כל הזמן 😆

לק"י

ולפעמים הראש מתנדנד לו קדימה בחזרה (כמן הבובות כלבים האלה ששמים במכונית🙊).
לא מדאיג אותי, יש ילדים שעושים את זה.

אבל הבת שלך אולי באמת התחילה לעשות כן עם הראש.

היא ממשיכה לשמור על קשר עין? מגיבה לגירוי?

אנסה לגרום לה להפסיק ואראה מה קורה

אבל בלי להפחיד אותה

בעדינות

הרופאה אמרה כשזה קורה להחזיק לו את הידיים. אם עוצר זה רצוני ואם לא עוצר אז לא
אולי אותו עיקרון כאן, כשזה קורה תגעי לה בראש
ואם את דואגת תקבעי תור לנוירולוג. במילא עד שיגיע התור...

הייתי כל כך מבוהלת מזה שלא חשבתי לגעת בה להפסיק את זה חח

אני עכשיו לומדת לקרוא את התינוק שלי.

יש לו 2 סוגים של הנכון כזה, אחד כשהוא שר (בדר"כ הוא גם מפיק קולות מהפה ויש מוזיקה ברגע או צלילים שהוא אוהב) 

או, וזה יותר מה שאת מתארת כשהוא מתחיל טיפונת להתעייף....

 

לא חושבת שמשאיר.

תנסי לעקוב מתי היא עושה את זה ומה זה יכול להביע

טיפה באמת

זכור לי שאצלי הם היו עולים על שש, ואז מהנים עם הראש, צוחקים, (ומכשכשים בזנב. סתם..) ונעים אחורה וקדימה עם כל הגוף על הברכיים. זה מתוק הם נראים כמו הכלב הזה שיש במוניות שמהנהן בראש כל הזמן.
הם בודקים את היכולות תנועה שלהם זה מגניב אותם.

הבעיה שכשאני לא מול המראה אני מאמינה לנאום הזה, וברגע החלפת הבגדים אני מרגישה פרה ומגעילה.

אבל את ממש צודקת שקשה לסתום את הפה...

ניסית לשתות יותר? אומרים שזה עוזר להוריד במשקל, בלי קשר לשינוי  תזונה...

מבטיחה שניסיתי הכל חחחח

וירדתי מלא ועליתי... מלא!

בתור רווקה הייתי נראית מעולה! ממש לא הייתי קרובה לשמנה ואכלתי רגיל לגמרי בלי דיאטות.

אז מבינה את מצבי העכשווי ודי למלחמות!

אני מרגישה שחוץ מהנראות גם מפריע לי לסחוב את כל הכובד הזה... (צריכה לרדת כמעט 20 קילו כדי להגיע למשקל החתונה... רחוק ממני מאד!)

איתך במלחמה. 20 קילו ביני לבין הטווח העליון של הbmi התקין לגובה שלי. קשההההה.
זה לא רק היופי. זו הבריאות שלנו.
אוף.

אבל אוהבת לאכול הרבה, אז זה לא הכי מועיל לירידה

מסתבר שגם אוכל בריא, אם אוכלים ממנו הרבה הוא משמין 

כמובן שעדיף לגוף השמנה מקינואה ולא מרעל. אבל גם זה עדיף שלא.

אבל יכולה להגיד לך שאמא שלי תמיד מספרת לי שפעם נשים רזות היו נחשבות חולות והיו מפחדים מהן

ואני מדברת על הסגנון רזון של היום

ודווקא נשים "כמונו" היו "הבריאות"

וזה מצטרף לעניין שפעם באמת היו אוכלים בריא יותר, האוכל היה לא מתועש והיו אוכלים ומבשלים בבית.

מכירה מישהי שעוסקת בתזונה והיא בפירוש לא רזה ואוכלת שיא הבריא וזה מתבטא גם בכל הבדיקות שלה. והיא מלאת כוח ואנרגיה!

אז טוב נו, בהחלט יש מצב שממשקלים גבוהים צריך לרדת אבל מה נעשה שזה גם קשה? 

מכירה מה שאומרים על פעם. לא מחפשת לעצמי רזון של דוגמנית. מחפשת משקל תקין לפני שאני עולה עוד 20 בהריון הבא ונכנסת לגידול פצפון שלא מוציא ממני ומהאכילה שלי טוב.

אוהבת איך שנראית אחרי דיאטה רצינית!

ועוד משו, כן רוצה להגיע רזה להריון כי התחלתי את ההריון הקודם רזה ואז ההריון פשוט בא בטוב!

הרגשתי נשית חינמית! כשאני אהיה שמנה מראש זה רק יוסיף על זה.... 

 

מי אמר שמרזים בהנקה?!?!?!

מאז, כל הנקה רק עולה ועולה

גם אני ממש אוהבת את עצמי שאני רזה! אבל בפירוש יש תקופות בחיים שפשוט לא מאפשרות.

מסתבר שעוברים עוד דברים חוץ מהריונות, הנקות ולפעמים זה הרגש שפשוט צריך את זה ואין לו מקום פנוי כרגע להתעסקות בהורדה במשקל. לא חושבת ככה?

האמת שאני אמרתי לעצמי שאני אשתדל לאכול בריא ולא חטיפים וממתקים ושטויות

אבל אין לי כוח להתעסקות בירידה ממש ובהריון הבא בעז"ה, פשוט אבקש לא להישקל !!! חחח כי לא סובלת את הקטע הזה והן משום מה תמיד מכריחות!!! למה? אני תמיד ממש מתחננת לאחות שלא רוצה והיא מכריחה. 

זה רגש וזה עומס ועייפות.....

אוכל הוא פיתרון מצוין הרבה פעמים....

 

אני ביום יום אוכלת בריא, נמנעת משטויות. הבעיה שלי היא סופשים ושבשיל לרדת אני חייבת ספורט!

קטע, ממני ביקשו להישקל רקפעם אחת בסוף.... אולי כי הייתי יפה😝

תישקלי ואל תסתכלי... אם לא יודעים זה לא קיים! 

 

ואני מניקה ילד ראשון! ורק עולה!

למרות שאני שומרת טלפני ההנקה הייתי יורדת עם אורח החיים שאני חיה עכשיו. מתסכל ברמות!

ממש ככה

 

עליה מהירה מדי במשקל יכולה להעיד על רעלת הריון וזה מצריך בדיקה

כי לי יש רק 3-4 קילו לרדת כדי להיות במשקל שהייתי לפני ההריון

זה פשוט מגעיל אותי הבטן הזאת

זה לא כיף לי...

למרות ש... הלוואי עליי! 

נה, לא?

הבעיה שלי מתחילה כשלא טוב לי עם איך שאני נראית

ממש קשה להרגיש שרצית לפרוק ואין לך את ההקשבה וההכלה...
לפעמים זה ממבוכה או פשוט חוסר ידע איך להגיב..
מאחלת לך שבעזרת ה תזכי בקרוב חהריון משמח חדש בבריאות וידיים מלאות.
ותני לעצמך להתאבל על מה שהיה.
אני ממש הרגשתי סוג של אובדן בהפלה שהיתה לי ומה שריפא אצלי קצת את הכאב היה ההריון הבא אחריו והאמונה שיש מי שמנהל ומסדר את העולם בצורה מדויקת.
מותר לך לבכות ולהיות עצובה ובתוך כל זה גם להתחזק באמונה כדי לא לשקוע אבל כדי לעלות צריך קודם לרדת אז אל תבטלי את הרגשות שלך זה מותר לך וזה בסדר..
חיבוק גדול יקירה

תודה לך

על ההפלה והחוסר אמפטיה מהסביבה...

גם אצלי חמותי אמרה שמותר למנוע יותר זמן... והיא דווקא רוצה עוד נכדים. נראה לי זה המבוכה והחוסר טאקט השתלטו עליה..

 

עשית גרידה או ציטוטק? אצלי עשיתי גרידה ולקח המון זמן להטהר (יותר מחודש) ורק כשנבדקתי ביום ה7 של 7 נקיים גיליתי שיש שארית... היא נספגה לבד בסופו של גבר... אבל התסכול... 

בעיקרון אומרים שכמו מחזור רגיל אמור להיות הדימום, אבל אל תבני על זה...

הקושי הנפשי הוא גדול ממש. אני עדיין לפעמים מחשבת באיזה שבוע אני אמורה להיות...

אני חושבת שבאמת ההריון הבא זה יהיה הפיצוי הכי גדול שיש.

מה שכן- להאמין שהכל מה' והכל לטובה ואנחנו בכלל לא יודעות מה ה' מתכנן לנו... זה קשה, אבל האמונה האמיתית הזו מחזיקה אותי ברגעים של דכדוך וכאב...

אני גם מרגישה שלא באמת מבינים אותי- מה, יש לך עוד ילדים, קטנים וצפופים. מה את מתאבלת על מי שאין אותו כבר... זר לא יבין זאת. (אפילו בעלי לא מבין ב100 אחוז. מבחינתו עברנו הלאה..)

 

יכולה להמליץ לך שאם הדימום נמשך לך הרבה זמן- לכי להבדק!! אל תדחי את זה..!!

 

החלמה מהירה ועוד חיבוקים!

האמת לא הסכמתי לציטוטק, הם הציעו אבל בגלל שהתחילו להיות ממש כמו צירים

והתחילו לצאת ממש גושים (סליחה על התיאור) אז הבינו שזה מתרוקן לבד וכך גם ראו בא"ס

אבל בכל זאת אמרו שצריך מעקב. אני עוד לא יודעת מה ואיפה כי צריכה ללכת לקחת את המכתב

אבל ממש התחברתי למה שכתבת "זר לא יבין זאת"

ושוב, תודה לך! זה ממש חימם לי את הלב להרגיש שאת איתי בתחושה

ב"ה אלף פעמים!!

מקווה שיגמר מהר.

מאמינה שיגידו לך לחכות שיגמר הדימום ואם לא נגמר עד 10 ימים לבוא להבדק... אבל חכי למכתב. הכי טוב.

קני לך משהו להתפנק ותתני לעצמך להרגיש את האובדן. אל תדלגי על זה...

אני בכיתי המון בהתחלה, ואח"כ כשזה נרגע זה לא לגמרי עבר התחשה הזו של ההחמצה על ההריון, האובדן...

וזה שאסורים זה בכלל הדובדבן שבקצפת... זה קשה!

 

מאחלת לך שתעברי את זה בטוב!! ותרגישי את ה' איתך. תדברי איתו. הוא שומע...

דייקת

בעלי בקושי מתייחס אליי, נראה לי לא יודע איך להגיב וגם ממשיך כזה הלאה...

אפשר לשאול מתי הגיע לך המחזור? מה זה נקרא עכשיו? כמו דימום אחרי לידה? מחזור?

לא ברור לי.

 

אמנם את סובלת פיזית, אבל גם לו זה התנפצות חלום...

את האמת- מנעתי עם גלולות הנקה עד לפני חודש בערך. עוד לא קיבלתי מחזור

עד שלא מקבלים מחזור.

ואני לא רציתי מחזור אחרי תקופה כ"כ ארוכה שהיינו אסורים ומיד אח"ח החגים... אז בחרתי למנוע..

שכדאי לחכות אחרי המחזור הראשון כדי ליבדוק שלא נישארו שאריות ברחם. הרבה פעמים יש שאריות שיוצאות רק אחרי המחזור.

 

בפועל - אם את בכל מקרה בדקת וראית שאין יותר שאריות - אני לא חושבת שיש סיבה לימנוע...

 

ממה שאני הבנתי מרופא נשים זה שאם אישה מצליחה להיטהר וליטבול - אז הסבירות היא ממש ממש נמוכה שנישארו שאריות ברחם (כשיש שאריות הדימום לא אמור להיפסק) ולכן אין שום צורך לימנוע הריון.

זכור לי בעבר על כמה נשים שכתבו פה בפורום שניכנסו להריון מייד אחרי הפלה, ללא מחזור באמצע...

 

בסופו של דבר זה גישות שונות ברפואה, אז אולי כן כדאי לך ליבדוק את זה מול רופא\ת נשים שלך.

 

בפועל שחררו אותי בעיצומה של ההפלה

כי בהתחלה חשבו שזה חוץ רחמי ועקבו אחרי ירידת בטא, ברגע שיום אחרי הבטא

הייתה ממש בירידה, שחררו

עד עכשיו לא ברור לי מה זה היה, חוץ או פנימי כי בהתחלה פשוט לא ראו כלום

בא"ס האחרון ראו תוכן ברחם כך הגדירו ומזה הסיקו שיש מצב שזה לא היה חוץ רחמי

אבל אחת האחיות אמרה שעם הכאבים שיש לי נראה לה שזה כן חוץ וברוך ה' שזה נפל לבד

הכי עצוב לי זה שכשגיליתי את ההריון הפסקתי להניק ועכשיו אין לי גם את זה ובא לי לחזור להניק

למרות שעבר די זמן אבל עדיין מרגישה שיש אבל בעלי אומר שלא כדאי לבלבל את הילד

אה ואחת מאלה שכתבתי עליה כאן עוד שאלה אותי הבוקר אם זו בטוח הפלה. מה לא מובן כאילו, למה לדרוך על הפצעים, את חושבת שאגיד שזו הפלה וזה הריון שמתפתח תקין!?!?

יודעת ששאלה נטו מסקרנות ואולי חושבת שאני מסתירה ממנה את האמת (היא גיסתי ואני לא מספרת מוקדם על הריונות בדרך כלל)

מה ההנחיות שנתנו לך?

מבינה אותך ממש לגבי ההנקה!

אני המשכתי אפילו שהייתי בהריון והרגשתי שזה מציל לי את הנפש אחרי... וגם עכשיו, ההרגשה שיש עוד תינוקת בבית...

בע"ה ה' ימלא חסרונכם בקלות ובזמן שהכי טוב לכם!!

אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים. אנחנו רק יודעים שה' אוהב אותנו ועושה לנו מה שהכי טוב לנו!! והלוואי שנרגיש את זה תמיד..

את מרגישה שהכל יצא כבר? לי היה דימום חזק כמו שאת מתארת במשך יומיים.. אחר כך הפסיק לחלוטין אבל בכל זאת עשיתי גרידה. רציתי רק להיות אחרי זה וכמה שיותר מהר.

אחרי 6 שבועות הגיע מחזור. נבדקתי אחרי המחזור והיה נקי, וישר לאחר מכן נקלטתי שוב.

הייתה תקופה קשה מאוד, אבל אני מבטיחה לך שההריון שמגיע אחר כך משנה הכל. ככל שההריון מתקדם, ההרגשה הרעה נחלשת.
אם את רוצה לדבר בפרטי את מוזמנת ❤️

שמתחדש כל כמה שעות

הגיוני?

אבל לא כמות גדולה מאוד

מקווה שהכל יצא 

אמרו ללכת לרופאת נשים להיבדק אצלה אחרי המחזור הראשון

איזה נעים לקרוא שנקלטת שוב מהר, ברוך ה'... מקווה שגם אצלי בעז"ה יהיה מהר ומתוך בריאות ושמחה!

תודה לך! חיזקת אותי מאוד 

ותקשיבי.. קחי משככי כאבים.. חבל סתם לסבול.
בעזרת השם תקלטי בקרוב וזה יהיה זכרון רחוק ❤️

הפלה זה קשה נורא.. אני עברתי הפלה עם ציטוטק, אחרי שבוע הפסיק הדימום והלכתי לרופא נשים לביקורת והוא ראה שהרחם נקיה. טבלתי שבועיים אחרי ההפלה, והביוץ הגיע חודש אחרי ההפלה ונכנסתי ממנו להריון שאני בו עכשיו. הבנתי שיש דעות שאומרות לחכות למחזור הראשון אחרי ההפלה ורק אז להכנס להריון אבל תכלס הרופא שלי לא אמר לי דבר כזה אז כדאי לברר למה יש כאלה שאומרים את זה.
הפלה זה אבל, זה אובדן לכל דבר. גם לך וגם לבעלך, מציעה לכם כשתרגעו קצת לשבת ולדבר על הרגשטת שלכם, לנסות להסביר לו מה את מרגישה ומה את צריכה ממנו ולהיות בתקשורת על זה..
ואיך התאוששתי מההפלה? אני חושבת שזה תמיד יכאב לי באיזשהו מקום, הייתה לי נשמה בגוף שתמיד אני אהיה אמא שלה. אז מה אם זה נגמר בשבוע 8. אבל הכאב לא יהיה אותו כאב, בחודש הראשון היה לי קשה נורא, ואחר כך לאט לאט החיים עשו את שלהם וההריון שהגיע גם ריפא קצת את הנפש למרות שהוא היה עם המון פחדים בגלל ההפלה.

את נחשבת הריון בסיכון בגלל שזה הריון אחרי הפלה או לא קשור בכלל?  הייתה התחלה של הריון קשה יותר?

ממש חוששת מהחרדות שלי. אני טיפוס חרדתי בכללי בהריונות ורואה את הפחד של בעלי מזה כבר.

מנסה להתחזק כל פעם מחדש ועכשיו זה שבר אותי... מקווה בעזרת ה' להתחזק ולהתעלות 

הפלה בשבועות מוקדמים נפוצה מאד... הייתה התחלה קשה יותר רגשית כי הייתי ממש בחרדות וגם היה לי דימומים בהתחלה ונורא פחדתי שזה יגמר שוב בהפלה. זה באמת קשה ומלא בחרדות אבל צומחים מזה ומנסים לשרוד כל יום

קיבלת תמיכה בהתחלה?

אבל אין הרבה ברירה.. היה שלב שהתלבטתי אם אני צריכה ללכת לטיפול כדי לעבד את מה שקרה כי הכל קרה נורא מהר, הפלה ואז שוב הריון שהתחיל עם דימומים כי החרדות התעצמו אבל זה נרגע עם הזמן..
ןלא קיבלתי תמיכה בהתחלה כי זאת הייתה המטומה קטנה ממש
בכל מקרה, תתמקדי בהחלמה שלך כרגע ותתני לעצמך להתאבל כמה שתצטרכי