מִלְּשַׁד חַיַּי אוֹתָךְ לְהַרְווֹת
זָרַעְתִּי רְצוֹנוֹת, נָטַעְתִּי תִּקְווֹת
רָצִיתִי לְאַחַיִךְ אוֹתָךְ לְהַשְׁווֹת.
וְכַמָּה יָכֹלְתִּי עוֹד לְהִכָּווֹת
כַּמָּה הַלֵּב הַפָּצוּעַ יִשָּׂא אַכְזָבוֹת?
רָצִיתִי בִּמְלוֹא הָעָצְמָה לַחֲווֹת
אֶת קֶשֶׁר הָאֵם-תִּינוֹק בֵּינֵינוּ לִטְווֹת.
רָצִיתִי לְהַעֲנִיק לָךְ - חָוִיתִי צְרִיבוֹת
בְּצַעַר נְטַשְׁתִּיךְ לְחִקּוּיֵי תּוֹעֵבוֹת.
רָצִיתִי כָּל כָּךְ - אַךְ יָדַי רְעֵבוֹת
רָצִיתִי הַרְבֵּה - אַךְ זְרוֹעוֹתַי נִכְאָבוֹת.
וּבַלַּיְלָה יָדַעְתִּי: עַל הַשִּׁנּוּי לְהִתְהַוּוֹת
כִּי כְּבָר לֹא מִתּוֹכִי יִהְיוּ הַשְּׁאִיבוֹת.
וּבְשׁוּרָה אַחַת פִּתְאוֹם מוּלִי הָיוּ נִצָּבוֹת:
הִתְרַפְּקוּיוֹת קְטַנּוֹת וּמְאוֹרוֹת שֶׁל מֶחְווֹת,
אַהֲבַת אֵם וְאַהֲבַת יַלְדָּה טוֹבוֹת,
וַהֲמוֹן תְּמִימוּת מְאֻשֶּׁרֶת שֶׁאֶפְשָׁר מִמֶּנָּה לִלְווֹת.
וְלָוִיתִי מִתּוֹךְ אָשְׁרִי פֵּרוּרֵי תַּאֲווֹת
תַּאֲוָה לְטוֹב, תַּאֲוָה לִשְׂמָחוֹת שֶׁאֵינָן כָּבוֹת.
וְחִבַּקְתִּי אוֹתָךְ, וּבֵינֵינוּ רִחֲפוּ לְבָבוֹת
וּבְיַחַד הָיִינוּ לִנְשָׁמָה אַחַת, הָעֲשׂוּיָה מִשְּׁתֵּי נְשָׁמוֹת קְרוֹבוֹת-קְרוֹבוֹת.

)
גם לי לקח הרבה זמן להבין שזה מה שנכון...