למשל -
איתמר ותמר
נועם ונעמי
שרה ושירה
רועי ורעות
אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן
ואין לדעת למה זה גרם
כתוב על זה בפרוש מגיל 3 בלבד.
תודהמקום בעולם
מחיבאמת מעביר לך את הזמן ללמוד קיצור שלחן ערוך?
איך עושים את זה? אולי תלמדי אותי? ![]()

מתואמת{א} "וה' פקד את שרה כאשר אמר. "
את המילים "כאשר אמר" מפרש האור החיים שני פרושים - ואפילו הפוכים!
א. ה' הבטיח לשרה אמנו בן, ובגלל זה ילדה את יצחק אבינו,ולא משום סיבה אחרת. (לא משום סגולת- כל המתפלל על חברו נענה תחילה).
ב. ה' הזמין לו את הסגולה,כדי שיזכה בבן כמו שהבטיח לו.
"כי כשירצה ה' להיטיב, יזמין המצוה שסגולתה היא הטובה המבוקשת"
הפירוש-
פירוש לא לצד שהתפלל על אבימלך ומטעם כל המתפלל על חבירו וכו' וזולת זה לא היה נפקד וזה ימעיט ח''ו ההבטחה שאמורה בתחילת הפרשה אלא כאשר אמר.
עוד לעולם כי תפלתו על אבימלך הוא דבר המעמיד לפקידת שרה והבטחתו יתברך היתה שיתן לו בן, והזמין לו ה' מצוה שסגולתה שיפקד ובזה נתקיימה הבטחתו והוא אומרו כאשר אמר פירוש ולצד האמירה שאמר ה' הוא שנזדמן לו הדבר ונפקדה, כי כשירצה ה' להיטיב, יזמין המצוה שסגולתה היא הטובה המבוקשת. ותמצא שקודם הבטחת הפקידה כבר נזדמן לאברהם מעשה פרעה שהוא בדומה למעשה אבימלך, ולא עצרו ה' לפרעה כדי שיתפלל עליו אברהם, וזה לך האות למה שפירשנו.
ההשתדלות בידינו וההצלחה ביד ה'
ראיתי עוד פירוש של האור החיים שגרם לי לקחת איתי משהו לחינוך בבית,
האור החייים מפרש את הפסוק "ותכחש שרה לאמור", ומסביר איך שרה אימנו היתה צדקת שלא הוציאה שקר מפיה, ואמרה בפסוק בצורה שהיא לא שקר,
ואיך יתכן ששרה אימנו הכחישה את דבר ה'?
ןמפרש שמרוב יראת ה' שהיתה לשרה אימנו לא יכלה לשאת את זה שעשתה דבר לא מתוקן,
ולכן הכחישה. הפירוש ממשיך, (העתקתי למטה)
אבל ממש התחברתי לעניין שזה מראה על גודל יראת ה' של שרה אמנו,
לזכור את זה שכשילד מכחיש שעשה משהו - לא לקחת את זה למקום ששיקר,
אלא לראות כאן את ההערכה שלו אלינו ,כמובן שצריך לחנך כמו המשך הפירוש שזה אברהם אבינו לימד את שרה אימנו,אבל לזכור שזה בא ממקום חיובי ולא שלילי.
ותכחש שרה וגו'. טעם אומרו לאמר. גם אמרו כי יראה להודיע צדקת שרה אמנו הצדקת שלא אמרה בפירוש לא צחקתי שלא תוציא מפיה דבר שקר אלא אמרה ענין שממנו מובן שכונתה לומר לא צחקה ולזה לא אמר ותאמר לא צחקתי, ולצד שיאמר האומר והאיך היה לה פנים שתכחש בדברי ה', לזה אמר כי יראה פי' יש לך לדעת כי העבד הנאמן הירא את רבו ושגג ועשה דבר בלתי מתוקן ויוכיחנו רבו על אשר עשה כשיגדל בלבו הפלגת המורא על אשר עבר רצון אדונו לא יעצור כח להודות על אשר עשה להפלגת המורא ויכחיש ובהכחשתו עצמה יגיד כי אמת היה הדבר אלא לצד הפלגת המורא אינו עוצר כח להעיז פניו כי כן עשה, והוא מה שהודיע הכתוב כי יראה והבן. ואמר לה אברהם לא כי צחקת פי' היותר נאות הוא שתודה כי צחקת כי בזה חפץ ה' שיתודה האדם בפיו בפירוש, וכן הוכיחו נביאנו ע"ה שדבר המרוצה הוא ומודה ועוזב ירוחם (משלי, כח):
מתואמת
מתואמת
מתואמתאחרונהחברות יקרות ממש אשמח לחיזוקים ,עידודים וכד'
אמא ל4 קטנטנים (גילאי 4,3,2,1) בשגרת חיים שכזו-
התחלתי לפני חודשיים עבודה במשרה מלאה ,יוצאת ממש ממש מוקדם (לרוב בעלי שולח למסגרות) חוזרת סביבות 16:00 (בימים שלא משלימה שעות) , 19:00 כבר השכבות ,כך שאני איתם כ3 שעות במקרה הטוב וגם אז אלה השעות הקשוחות של היום שכוללות הרבה בכי ועייפות.
ב"ה שהמצב הזה הוא זמני (עד סוף השנה) אבל אני פשוט מסתובבת כל היום עם יסורי מצפון על המציאות הזאת שבה אני בקושי רואה את הילדים שלי והם כל כך קטנים וכל כך צריכים אמא....
העבודה הזו היא סוג של סטאז' שנצרך לצורך השלמת התואר ולכן אני חייבת לסיים אבל יחד עם זה חושבת לפעמים שאולי זה לא שווה את זה , הילדים שלי ככ קטנים וככ הייתי רוצה לראות אותם יותר שבא לי לבכות!!
עכשיו אני כותבת ואני עדיין בעבודה כי חייבת להשלים שעות כך שיוצא שאגיע הם כבר ישנו, אז נכון שהבוקר אני הוצאתי אותם ועכשיו הם עם אבא שלהם אבל עדיין, איזה מן מציאות זו שאמא לא רואה את הילדים שלה כל היום??
אני עם ייסורי מצפון ללא הפסקה, אשמה והתלבטויות. השכל יודע שצריך לסיים את השנה ,הלב לא משלים עם השגרה הזאת .
והכי חוששת שהילדים מרגישים את ייסורי מצפון והלב החצוי הזה וזה גורם להם גם להרגיש לא יציבים.. מחפשת השלמה וביטחון במקום שלי ופשוט אין ......
ותודה ענקית לה' על כל העזרה והשפע שהוא שולח לי , זה פשוט ככ קשה לשלב עבודה ואימהות ובעלי לא יכול לבדו להחזיק אותנו .. סוף פריקה ותודה לכל מי שקראה..
צמאה ממש לקרוא נשים במצבים דומים/ היו ..איך מתמודדים עם זה .
אז בעיקרון עד לפני שבועיים היא רק ינקה. והיו לה יציאות מעולה וישנה טוב והכל יפה וטוב.
ואז היה לי איזה שיבוש הורמונלי כנראה והיא לא הסכימה לנסות אפילו לאכול ממני. הוספתי לה מידי פעם תמל של nan. במקביל, היא קיבלה חיסון באותו זמן (ב29 ל10) את ההוא של גיל חודשיים, 2 בירך ואחד בפה.
ואז הצואה נהיתה יותר נוזלית אבל האחות אמרה ש3 ימים זה הגיוני אז לא דאגתי.
אממה- זה לא מפסיק... יש לה קקי מים... וגם מוזר כזה (הזהרת תיאור מגעיל: הצבע רגיל אבל יש כאלו חלקיקים לבנים בתוכו...)
מבחינת האכלה כרגע היא משלבת אבל בעיקר הנקה.
ובימים האחרונים היא ממשששששש לא רגועה. בכלל. בכלל. רק ידיים, שלי, לא אחרים כמעט, נרדמת עלי אני מניחה ומתעוררת, לא מוכנה לרדת מהידיים...
ואני דואגת לה ממש...
קשור לחיסון, וגם קראתי שליונקים יכול להיות יותר נוזלי ועכשיו אני מרגישה ממש חסרת אחריות... הייתי צריכה ללכת בתחילת השבוע. מקסימום זה היה סתם...
חשבתי על רגישות לחלב, אבל אז הבנתי מכמה שירשורים שראיתי פה שרגישות לחלב עוברת בחלב אם, ואני מעולם לא נמנעתי. אז זה עדיין יכול להיות?...
כל החיים לפניה, מסכנה שלי....
יכולות להיות לזה עוד סיבות?...
יש לי אחיין שהיה ממש רגיש וינק ואחותי לא נמנעה
לא ידענו שאחרי חודש התמל לא טוב יותר...
זה מלפני חודשיים וקצת....מסכנה שלי קטנה
אחרי זה אני מתפלאת שהיא לא רגועה
ה’ ישמור עליה שלא עשיתי לה נזק חלילה...

מיום שישי בצהריים עברנו למטרנה מחבילה חדשה.
בשישי בצהרים (לפני שהבאנו את את המטרנה) עשתה שוב עם היה ממש נזלתי (פחות מיימי )😵💫
בשבת עשינו ארוחה ממני ארוחה מטרנה לסירוגין, היתה יחסית רגועה אבל לא עשתה בטיטול כל היום. רק פיפי (בכמות רגילה, לא מעט). אז אני צניחה שהשילשול הפסיק ואולי זה אכן היה התמל ההוא, אבל עכשיו לחוצה שהיא לא עשתה...
אם לא משתמשים הרבה במטרנה אז לשמור אותה במקפיא ואז אפשר להשתמש גם אחרי יותר מחודש..
פשוט כי לא כל העוברים באותו גודל... מה שהם כותבים זה הממוצע בכללי.
(גם אצלי בד"כ הכל היה קצת יותר קטן, והבת שלי נולדה קצת קטנה מהממוצע- 3.1 במקום 3.5, וכמובן זה משקל תקין וטוב)

יש רק אחד שמחליט...
זה דורש בדיקת רופאה בכל מקרה
חוץ מאשר צורך בבדיקת רופאה 
בהצלחה!


בהלכה כן מופיעים כל מיני מצבים כאלו
לקחת אחרי שלושה שבועות (היא דתיה)
אני אישית יודעת מהלידות הקודמות שלוקח לי כמעט חודש וחצי לטבול אז אם יש דימום הסתגלות שלפחות ייפול על ימים שלפני המקווה..
בלידות הקודמות לקחתי אחרי הטבילה ולא היה לי דימום הסתגלות