המידע על קיסרי באפס הפרדה בישראל נמצא כאן - https://zero-separation.co.il/hospital-csection-compare/
המידע על איך לבקש אפס הפרדה בקיסרי (כולל עור לעור והנקה בחדר הניתוח) נמצא כאן - 
איך מיישמים ניתוח קיסרי באפס הפרדה בבית חולים שלא מיישם זאת

לצערי במעט בתי חולים בישראל באמת מאפשרים עור לעור והנקה בחדר הניתוח למשך כל הניתוח. אם כבר מאפשרים לרוב זה לדקות בודדות. 
נדרשת התעקשות ואסרטיביות כדי שיקרה יותר, ולרוב גם פגישות מקדימות עם ההנהלה, כדי שיכינו מראש דרכים לחמם את התינוק בחדר הניתוח. 

לצערי בירושלים אין התאוששות משותפת  
נדרשת קבוצה גדולה של יולדות שמעוניינת בכך וביחד נוכל להפעיל קמפיין מול אחד מבתי החולים בנושא הזה, אפשר להכין עצומה, אפשר לשלוח הרבה מכתבים לבית החולים.
מספיק שבית חולים אחד בירושלים ירים את הכפפה והיתר ילכו אחריו.
זה יכול להתחיל במשמרת או שתיים בשבוע, ומשם כבר ירוץ קדימה. 

אשמח לסייע בתהליך כזה. אין סיבה שהיולדות של ירושלים יהיו מקופחות כך על פני כל האיזורים האחרים בישראל. 

יש להם חדר התאוששות מניתוח שנמצא באותו הבניין והקומה עם חדר הניתוח, הם רק צריכים לשים בו את המכשירים של חדר התאוששות ולהקצות לכך תקינה במשמרות מסויימות. ניסינו אבל הם אומרים שאין לזה דרישה. 

הם שינו את הנוהל בנושא הזה, כיום הדבר אפשרי מהרגע שיוצאים מההתאוששות. 
תוכלי לקרוא את כל הפרטים לגבי ההתנהלות של שערי  צדק בטבלאות ההשוואה שלנו, שהם חלק מהמדריך המלא שלנו כאן - https://zero-separation.co.il/ourguide/

תוכלי לקרוא את כל הפרטים לגבי ההתנהלות של עין כרם בטבלאות ההשוואה שלנו, שהם חלק מהמדריך המלא שלנו כאן - https://zero-separation.co.il/ourguide/

ספויילר - אנחנו פחות עוסקות בציוד ותנאים בחדרים, יותר במצבים שונים שיכולים לגרום להפרדה או קשיים באפס הפרדה. 

מדוע אין אפס הפרדה כשהתינוק נשאר מאושפז?

בלידה האחרונה שלי, השתחררנו כבר ואמרו לחזור בבוקר לבדיקת צהבת כי הצהבת הייתה קצת גבוהה, החליטו להשאיר להשגחה כי הצהבת הגיעה למספרים מאוד גבוהים ואמרו לי שאני כמובן הולכת הביתה. למה? יודעת שכיום (לאחר שנה מהלידה) הם פתחו שם טרקלין יולדות לנשים שהתינוק שלהן מאושפז ,אבל עדיין, האמא לא ישנה ליד התינוק וצריכה כל פעם לעלות לתינוקייה ולחזור לאיזה כורסא בקומה אחרת.

לדעתי אמורים בכל בתי החולים בארץ לשפר את הנושא הזה בדחיפות, כי מה ההבדל בין תינוק שמאושפז במחלקת ילדים רגילה שחייבים את אחד ההורים שישהה לידו לכל אורך האישפוז לבין תינוק שרק נולד? 

הרי לפני שנייה לא עזבתי אותו מרגע שנולד והייתי איתו באפס הפרדה מהלידה.

אשמח לשמוע את דעתך בנושא 

תודה רבה!!!! 

קודם כל חשוב שתדעי שיש לך ולתינוק שלך זכות חוקית לשבת לידו כל הזמן בתינוקיה, תוכלי לקרוא על כך כאן - https://zero-separation.co.il/yourrights/
זה חשוב! אם מוציאים אותך מהתינוקיה - זה לא חוקי! יש מכתב מעו"ד בלינק הזה, אבל לרוב מספיק לבקש לדבר עם מנהל/ת והם מבינים שזו אמא שמבינה את הזכויות שלה ומתיישרים. 
אם אין שם כסא תביאי לך / למלווה שלך. 
אם את נתקלת בקשיים מוזמנת לפנות אלי. לרוב אני מצליחה לעזור.

אנחנו פועלות גם בנושא הזה, ובאמת יותר ויותר בתי חולים פתחו את התינוקיה שלהם לשהות הורים, תוכלי לראות את המצב כאן- 
השוואת התנאים והמגבלות לשהות רציפה של הורים בתינוקיות בישראל
בטבלה הזו יש גם מידע על פתרונות לשהות הורים במצב כמו שאת מתארת אשפוז  מאוחר. לרוב מדובר על פתרונות של לינה לא ליד התינוק. הפתרונות האלה יכולים לעזור להורים שעושים משמרות על התינוק, כך שהורה אחד יכול להתאושש ולנוח בלי לנסוע הבייתה בזמן שאחד עם התינוק. (כשאין עוד ילדים בבית). אין בישראל פתרונות נוחים ללינה של הורים ליד התינוקות בתינוקיה, רוב התינוקיות צפופות מידי.

לפי מה שאנחנו יודעות רק בעין כרם ואסותא יש אפשרות לכורסא נוחה ליד התינוק בתינוקיה, לרוב זה יהיה כסא. 
רק במעט פגיות יש אפשרות לכורסא נפתחת ליד התינוק, ברוב זה רק כורסא. 

יש בחלק מבתי החולים גם אפשרות לעשות את הטיפול באור על האמא (להזיז את המנורה או  מכשור אחר מתאים). לפעמים המכשור שם והצוות אפילו לא יודע. 
מידע יש כאן - https://zero-separation.co.il/reasons2separation/jaundice/#list

יש בהחלט צורך בשינוי עמוק בתחום הזה. 
השינוי צריך להתחיל בהבנה שהאמא והתינוק צריכים אחד את השני בעיקר כשלא הכל הולך חלק ואחד מהם מרגיש/ה שלא בטוב. זה הזמן הכי לא טוב להפריד ביניהם.
מקווה שיום אחד נצליח לשנות גם את זה. 

הלוואי שבאמת תצליחו לשנות גם את זה 

תוכלי לקרוא על כך כאן - https://zero-separation.co.il/department/

אפס הפרדה זו הזכות החוקית שלך לא להפרד מהתינוק שלך לרגע - אפילו אם אין לך מקום בשום מחלקה ואת נדרשת לשהות זמן מסויים במסדרון. 
התינוק שלך מהבית  
את זו שמחליטה הכל לגביו, כולל איפה הוא ישהה. 

נהלים של בית חולים לא גוברים על החוק. 

פחות נוח לעשות אפס הפרדה במחלקה רגילה, יותר צפוף, יש פחות תמיכה מהצוות, לרוב צריך ללכת לתינוקיה לבדיקות השונות. פחות תנאים לשהות מלווה. צוות שפחות בעניין. 

המידע על ההתנהלות באופן ספציפי בין בתי החולים נמצא בטבלאות ההשוואה שלנו שתוכלי להוריד מהמדריך המלא שלנו - https://zero-separation.co.il/ourguide/

אחרי מאבק רציני מאוד שלנו, ועשרות יולדות ששלחו  תלונות. הם פתחו את האפשרות לאפס הפרדה במחלקה ה', התינוק לא עובר בתינוקיה!
המיילדות לא מספרות על זה תמיד, ולפעמים מנסות למנוע. צריך לא לוותר אם זה חשוב.

בתינוקיה של סורוקה רק אבא יכול ללוות לא סבתא או דודה או כל אחד אחר. זה נורא  
הם מאפשרים שם שהות רציפה של מלווה. יש גם מקום לשבת. 

אם מסיבה כלשהי (ובסורוקה יש מבחר סיבות לכך לצערי ) לא מאפשרים אפס הפרדה מסודר, הדרך לעשות שם אפס הפרדה זה לעבור לכסא גלגלים אחרי הלידה, לוקחים אותך עם התינוק למחלקה, את שמה שם את הדברים שלך, ואז לוקחים אותך לתינוקיה עם כסא והמלווה והתינוק, שם את ממתינה לפעמים שעות רבות, כי יש להם נהלים מאוד מוזרים למתי אפשר לשחרר תינוק  משם, לפעמים צריך להתעקש ללכת כשמסיימים. ואז חוזרים ביחד לחדר. 
 

וכן, זו  מחלקה סיוטית  

לא ברור למה צריך סדר בנושא כזה. זה ממש רק בסורוקה

לא יודעת על כמה תינוקיות שם. 
בעקרון בכל תינוקיה שם הורים יכולים לשהות.
אבל רק הורים. 

אין דבר כזה. את צריכה לדרוש לפחות שבעלך יהיה עם התינוק, אסור להם לעשות את זה אם ביקשת אפס הפרדה

חוויה כל כך קשה  
האם זו הייתה הוצאה ידנית בהרדמה מלאה? או שילדת עם אפידורל?
ברוב בתי החולים בהוצאה ידנית ללא הרדמה מלאה, זה מבוצע בחדר היולדת, התינוק רגע על אבא בזמן הזה או בעריסה ולאחר מכן התינוק חוזר לאמא. אין הפרדה

אם אין אפידורל לרוב אין זמן לשים אפידורל כי ההוצאה דחופה, ואז צריך הרדמה מלאה. (היו יולדות שהציעו להן לעשות את ההוצאה ללא משכך כאבים, הן  תיארו כאב גדול יותר מהכאב של הלידה ) 

כאשר עושים הרדמה מלאה זה נעשה בחדר הניתוח, ואז לרוב יש הפרדה עד שהאמא מתעוררת (אגב בעולם הבינו שגם אז לא צריך להרדים, מניחים את התינוק על אמא בזמן שהיא ישנה, אבא לידה). בהרבה בתי חולים גם לא מאפשרים כניסה של מלווה לחדר הניתוח, אבל מוציאים את התינוק ישר לאבא והם הולכים ביחד לתינוקיה ומגיעים לאמא ברגע שהיא יוצאת מההתאוששות. 

לצערי במצבים כאלה בבתי החולים לא מאפשרים כניסת מלווה ותינוק לחדר התאוששות אם תתחיל להית דרישה של זה מיולדות גם זה יקרה. 

הבעל יכול לבקש לא לעשות שום טיפול לתינוק עד שהאמא מתעוררת ויכולה להיות נוכחת. הוא יכול לבקש להמתין עם התינוק בעור לעור עד שהאמא מתעוררת. 

הסיבה שהופרדת היא הואקום, לא חדר הניתוח, בתל השומר יש נוהל שחצי שעה לאחר לידת ואקום מפרידים. הם חריגים. זה לא כך ברוב בתי החולים. ניסינו לפעול לבטל את הנוהל הזה, זה לא הצליח. 
אם היית בחדר הניתוח בלבד להוצאת שילייה ידנית בלי הואקום ברקע, לדעתי לא הייתם מופרדים. 
ייתכן שהם עושים ואקום רק בחדר לידה, ויכול להיות שיש עוד מקומות עושים את זה, זה לא אמור לגרום להפרדה. 
אם  תרצי שאתן לך את המיילים שלהם כדי לפנות אליהם ולברר עוד פרטים תגידי, ואת יכולה גם לפנות אליהם כדי להוציא את תיק הלידה שלך כדי לקבל את כל הפרטים. 

באיכילוב אין נוהל כזה. שם זה תלוי מיילדת, יש מיילדות שיש להן יותר נטייה להעביר להשגחה אחרי ואקום, גם אם התינוק מרגיש טוב. 
זה תמיד נושא מורכב כי זה כולל עוד גורמים. 
האם היה לך חום
האם לתינוק יש חום
האם יש לך GBS חיובי וירידת מים ארוכה
ואז הם חוששים עוד מזיהום, ואם יש פצע על הראש בשילוב עם הגורמים האלה זה מדאיג אותם. 
כך שזה נושא שהוא לא שחור או לבן 
אבל אם אין גורמים נוספים בעייתיים, והואקום לא קשה, והתינוק מרגיש טוב, ברוב בתי החולים אין הפרדה אוטומטית

ממליצה במקרה כזה לבדוק עם עוד בתי חולים, בתי החולים מתנהלים לגמרי שונה אחד מהשני. מסיבה שבית חולים אחד מנטר ליממה בתינוקיה, בית חולים אחר לא מנטר בכלל. 
לגבי חלק מהגורמים אנחנו עשינו השוואה - היא נמצאת באתר שלנו. בטבלאות ההשוואה שהן חלק מהמדריך - 

המשמעות של אפס הפרדה היא אמא ותינוק לא נפרדים.
בהרבה בתי חולים זה קורה בכך שהאמא מגיעה עם התינוק לתינוקיה ברגע שהיא יכולה. 
בתי החולים מוצאים את הפתרון לפעם הראשונה שאחות פוגשת את התינוק וזה צריך להיות שעתיים לאחר הלידה. לרוב באים ליולדת או מביאים אותה לתינוקיה בכסא גלגלים. מדובר על בדיקה קצרה לראות שהתינוק בריא ולא בסיכון ובדיקה פורמלית של ידונים.
אבל יתר הטיפולים בהמשך, כשהאמא מסוגלת להתנייד - כן נעשים בתינוקיה.

במעט בתי חולים - בעיקר במחלקות אפס הפרדה - מצליחים להגיע לאמא. 
גם צריך להבין שבכל פעם שאחות תינוקיה מגיעה לחדר האם - זה בא על חשבון עשרות התינוקות ששוהים עכשיו בתינוקיה עם עוד פחות צוות מקודם

לצערי כל שיפור שעשו באפס הפרדה לאורך השנים נפל על הכתפיים הצרות של אחיות תינוקיה  

ליולדות שזה חשוב להן - והרבה פעמים זה באמת מאוד לא נוח להגיע לתינוקיה כאובות אחרי הלידה - המידע לגבי ההתנהלות של כל בית חולים נמצא באתר שלנו. 

אשמח ללוות אותך בתהליך של בירור מול בית החולים מה קרה. 
זה יכול לעזור לך לעשות סגירת מעגל ועיבוד לידה. 
בכל מקרה ממליצה לך בחום לעבור תהליך של עיבוד חווית לידה ופוסט לידה. 

אשמח ללוות אותך בתהליך של בירור מול בית החולים מה קרה. 
זה יכול לעזור לך לעשות סגירת מעגל ועיבוד לידה. 
בכל מקרה ממליצה לך בחום לעבור תהליך של עיבוד חווית לידה ופוסט לידה. 

המטרה של ההפרדה היא השגחה בלבד, הם רוצים שהתינוק יהיה תחת העיניים של אחות למקרה שיתפתח משהו, גם אם הכל בסדר בלידה. 
זה נוהל שיש רק בשלושה בתי חולים בארץ אם אני זוכרת נכון, ותל השומר אחד מהם.
הדרך לגרום לשינויים היא להמשיך להפיץ את המידע הזה. 
אם אוכל לספר את הסיפור שלך לדוגמא ברשתות החברתיות, זה יעזור להביא את המידע הזה לעוד יולדות. ככל שיותר יולדות לא ילכו ללדת שם מהסיבה הזאת ויכתבו להם על זה, יש יותר סיכוי שהם יבטלו את הנוהל

ברוב הגדול של בתי החולים. פרט לבודדים. 

כיום הם באים לעשות את הבדיקה הראשונה של הסוכר בחדר הלידה. 
יש מצבים שנדרשת התעקשות כי יש להם עומס. אבל עם קצת התעקשות זה אפשרי.
ובתל השומר עד היום לא ממש מבינים שאפס הפרדה זה גם מאמא וגם מאבא, לא מאחד מהם. 

זה לא סיפור שמפתיע אותי, יש כאלה מצבים בתל השומר. אבל אם זה היה לפני שנה וחצי זה כבר רחוק להגיש להם תלונה

ברוב בתי החולים בואקום רגיל, לא קשה, שהתינוק מרגיש טוב לאחר הלידה, ואין לו המטומה עמוקה בראש - אין צורך לנטר את התינוק, וזו גם ההתנהלות ברוב הארץ - 
 

המידע על ההתנהלות באופן ספציפי בין בתי החולים נמצא בטבלאות ההשוואה שלנו שתוכלי להוריד מהמדריך המלא שלנו - https://zero-separation.co.il/ourguide/

התינוק שלך וזו הזכות שלך להחליט מה עושים איתו.
טבלאות ההשוואה עוזרות במובן הזה כיוון שאת יכולה לקרוא מה עושים באותו המצב בבית חולים אחר, ואם את רואה שמתנהלים כך באופן חריג במקום שבו ילדת, את מבינה שזה לא צורך רפואי אלא נוהל מקומי ויכולה להרגיש בנוח לסרב לטיפול הנ"ל, ולהגיד שאת/ם תביאו את התינוק לתינוקיה מתי שיגידו לבדיקות הנדרשות. 

חשוב להכין גם את המלווה, במצב כזה שלא עושים שום דבר עם התינוק ולא משחררים אותו, המלווה צריך להיות אסרטיבי ופשוט לקחת את התינוק ולצאת לאמא, להגיד שיחזיר לתינוקיה ברגע שירצו לעשות איזו בדיקה. קשה להיות אסרטיבי מול  צוות שמיומן כבר שנים רבות בלטפל בהתנגדויות מהסוג הזה. 

רוצה לומר שאני לא באה בשום טענה לצוות המדהים בתינוקיה, הן עושות את המיטב שלהן בתנאים לא שפויים. שבע שעות המתנה לבדיקת רופא בגלל עומס משוגע זו השגרה בבתי החולים. הן חוששות לשחרר תינוק שלפי הנוהל שנתנו להן לא יכול להשתחרר לפני בדיקת רופא, עם עשרות תינוקות על הראש, הן לא יזכרו לתזכר את ההורים לבוא שוב, ואם תהיה בעיה עם התינוק זה יהיה באחריותן.

ובעיה כן יכולה להיווצר אחרי לידת ואקום, לכן אילו הם תינוקות שדורשים יותר מעקב ועיניים, פשוט ברוב המצבים עושים את זה בלי להפריד. 

כאן יש עוד מידע על מצבים רפואיים שגורמים להפרדה - https://zero-separation.co.il/reasons2separation/medicalProblem/

את יכולה לעשות אפס הפרדה גם במחלקה רגילה ולא ייעודית. זה פחות נוח ויש פחות עזרה, אבל אפשרי. ואז התינוקיה לרשותך. 
ממליצה לשים בתינוקיה בשעות שהיא ריקה, כדי שהצוות יוכל להתייחס לתינוק אם יתעורר, ולא בשעה שעושים טיפולים, שלא יעשו איזה טיפול ללא נוכחותך בלי שרצית בכך בטעות. (הן עובדות בשגרה לא תמיד שמות לב איזה תינוק שם רק לכמה דקות). 

במחלקות האפס הפרדה  בזמנים מסויימים יש אפשרות לבקש עזרה מהצוות, הן שומרות לך על התינוק לידן בדלפק לכמה זמן. אם יש יולדת מותשת או שרוצה להתקלח. 
לא יודעת לגבי הר הצופים בנושא הזה.

לגבי שירותים - הרבה יולדות נכנסות עם התינוק לשירותים. הם מספיק גדולים לרוב. 
אחרות מבקשות מהיולדת השנייה בחדר להשגיח שנייה. 

עוד הרבה טיפים ותשובות יש באתר שלנו - https://zero-separation.co.il/mothers_ask/

שאלו אותי אם אני מעדיפה לחמם אותו בעור לעור או שיקחו אותו לתינוקיה. אני העדפתי עור לעור ומידי פעם בדקו שהוא באמת התחמם. סוכר הביאו לו לידי ופשוט באו לבדוק מידי פעם אם אני זוכרת נכון

מוזמנת לקרוא על הנושא הזה עוד באתר שלנו כאן - 
בתי חולים משאירים את התינוק בתינוקיה מסיבות שונות, מהן?

טיפול באור עקב צהבת יילודים באופן ידידותי להורים ולתינוק
לפעמים צריך להתעקש, תלוי בבית החולים ובצוות 

להבין את כל הגורמים שמונעים אפס הפרדה ואיך מתנהלים בכל נושא בבית החולים בו את הולכת ללדת, או בכלל לבחור בית חולים לפי זה שהכי מתאים לך ויש פחות מקרים שהוא מפריד. 

ילדתי בלניאדו לפני 5 חודשים (וואו היא ענקית!!)
עשיתי אפס הפרדה - עשו לה ב. סוכר כי לא עשיתי העמסה (סיפור לנושא אחר) והיה לה היפו.
לא נתנו לי להניק - לקחו לי אותה. שלחתי את בעלי - כי לא הסכמתי שלשניה היא תהיה לבד (אני לא מחסנת ולא כלום)
רצו לתת לה מי סוכר - לא הסכמתי
רצו לתת לה מטרנה - לא הסכמתי
הגיעה יועצת הנקה שעזרה לי מאוווד לסחוט חלב ובסיעתא דשמיא ענקית סחטתי מלא ועלה לה הסוכר
אחרי שעתיים בערך - היא חזרה אליי - בעצם היא גם הייתה בהיפותרמיה וגם בהיפוגליקמיה
השאלה היא האם הייתי יכולה למנוע את ההפרדה בזמן הזה ומה יכולתי לעשות?
(בדיעבד ב'ה לא נפגע כלום, היא הייתה תינוקת מהממת ורגועה והכל ב'ה בסדר אבל להבא, אם יהיה שוב סיפור דומה...)

ויש לסוכר את החסרונות שלו 

לא ניר6אה לי שיש בעיה אם התינוק מקבל כמה CC בביה'ח.. זה הרי ממש קצת סה'כ
אבל אני מעדיפה לא לתת שום דבר כל עוד אפשר (אם היה ח'ו מקרה של היפו קיצוני ולא הייתה ברירה בטח שהייתינותנת, אבל לא לכתחילה..)

במקרה של היפו היא חלב אם. 
אם אין אפשרות לתת חלב אם אז סוכר
אם אין אפשרות לסוכר
אז תמ"ל
זה גם אמור להיות הנוהל של לניאדו
אם זה סוכר ממש נמוך ומסוכן ישר נותנים אינפוזיה של סוכר
אז לא נשמע שזה היה מצב כזה, אבל אין לי מספיק נתונים

קודם כל זה נוהל חריג יחסית של לניאדו, לעשות בדיקות סוכר לתינוק של מי שלא עשתה העמסה. 
אפשר לשאול כמה זמן אחרי הלידה עשו את הבדיקה? 
האם הספקת להניק משני הצדדים לפני? 
מה היה הסוכר שהוגדר כהיפו?

הנתונים האלה חשובים כדי לענות לך. 
ובעקרון - כל המידע הזה נמצא בטבלאות ההשוואה. 
הן חלק מהמדריך באתר שלנו.
את יכולה לראות איך במצב כזה מתנהלים בבתי חולים אחרים.
ולפי זה לדעת אם ההתנהלות חשובה רפואית או שאת יכולה לבקש משהו אחר. 

עוד מידע יש כאן - 
בסכרת לאם או תינוק במשקל או שבוע לידה נמוכים, איך לא נפרדים? (שווה לקרוא על כל הגורמים להפרדה)
מה לעשות אם בבית החולים אחרי הלידה מבקשים ממך או אומרים לך להפרד מתינוקך

גם כאן יש מידע שאולי יעזור - https://zero-separation.co.il/tips/
בקיצור אני ממליצה לקרוא את כל האתר   

אולי אפילו שעה.. לא זוכרת..
לא הנקתי, המיילדת לא הציעה להניק, ולי זה פרח מהראש (אני אחות ליווי הריון אז באמת פשוט שכחתי!)
סביב ה40, אולי 46.. משהו כזה אני זוכרת 

לא שלא אפשרו לך להניק או הנחו אותך להניק. 
זה א. ב. שמים על האמא, ומחכים שהתינוק יינק, לא מתעסקים עם בדיקות סוכר לפני כן. 
לא שעשו בדיקת סוכר כל כך מהר, בלניאדו עושים בדיקה ראשונה אחרי שעתיים. כשעוברים למחלקה. 
לא שעשו אותה בלי הנקה
לא שסוכר 40 גרם להם לדרוש התערבות של סוכר / תמ"ל
מאוד מאוד מוזר שכך התנהלות בלניאדו, אלא הם בכלל לא הנהלים שלהם

אם תרצי לפנות אליהם במייל לברר מה קרה שם, אוכל לתת לך את המיילים (הם גם נמצאים באתר שלנו). 
זה ממש מוזר. 

מקווה שיעזור אחרי כמעט חצי שנה.. 

‎ לכבוד מנהלת המועדון, פנינה רוזנווסר, מנהל אגף ילודים ופגים, ד"ר מאיר ויסברוד, מנהל מחלקות ילודים, ד"ר שי ברק, אחות אחראית יילודים א', ב', גב' אליס נחמיאס, ארגון אפס הפרדה

במקרה כזה ממליצה גם לשלוח לועדת ההנקה של משרד הבריאות - 
הועדה לקידום הנקה, משרד הבריאות - hanaka@moh.gov.il

הוא לא מאושפז בבית החולים. 
הזכויות הן של התינוק, ולתינוק יש זכות למלווה רצוף מטעמו. אמא או אבא או מי שתבחרו במקומכם. 
המידע כאן - https://zero-separation.co.il/yourrights/

זה לא חוקי להוציא אבא מהתינוקיה. צריכים למצוא פתרונות. 

לרוב קריאה למנהל/ת גורמת להם להתיישר. אם לא, אפשר להתעקש לא לצאת, להציע פתרונות כמו שישימו פרגוד שלא יראה, שהוא לא יסתכל וכו'. לשלוח מייל להנהלה עם תלונה או במקרה הכי חמור להראות את המכתב מהעו"ד שיש בנושא באתר שלנו. 
אפשר גם לפנות אלינו לעזרה. 

לגבי מיטה - זו כבר החלטה פר בית חולים. 

רוב ההורים לא שוהים בתינוקיות ליד התינוקות, כך שלא רגילים להתנהלות הזו ולא מוכנים אליה. 
גם רוב התינוקיות צפופות וזה באמת פיזית מפריע לצוות.
המערכת בנוייה להפרדה לצערי. 

בבתי החולים שמאפשרים היום להוציא את עריסת האור מהתינוקיה לחדר האם , זה התחיל באמא שהתעקשה ולא ויתרה ואז הרופאים ראו שזה עובד מעולה. 

בעקרון לא ממהרים להחליף מחלקות באמצע האשפוז. ולא תמיד יש מקום. 
אבל את יכולה לדעת שיש לך זכות תמיד בכל חדר שבו תהיי להתעקש על טיפול באור בחדר שלך. זו ההחלטה שלך. התינוק שלך. 
דרך אגב - במחלקת אפס הפרדה לרוב יש יותר עזרה ויחס מהאחיות. זה גם שיקול לדעתי. 

ומזדהה איתן, אני חשתי כך שנים אחרי. 
חבקי את עצמך, לא ידעת אחרת, עשית את המיטב שלך באותם רגעים.
בהחלט יכול להיות שאת צודקת, אבל באמת שאי אפשר לדעת. 
קשיים יכולים להיווצר מכל מיני סיבות, לפעמים פנימיות שלא בשליטתנו. 
גם מתח בזמן ההריון עלול להשפיע לדוגמא, ואנחנו לא יכולות לשלוט בהכל. 
מקווה שהקושי ייפתר. 
אני לא יודעת עם איזה קושי אתם מתמודדים, אבל במקרה שלי - ברגע שהחלטתי שמה שהיה היה, ומעכשיו אני לא  מאשימה את ההפרדה בקושי (ואת עצמי כמובן, יסורי המצפון האימהיים האלה ), אלא מחפשת דרכים להתקדם הלאה, הצלחנו לזוז קדימה ולהתגבר על הקושי, והיום ב"ה (שלי כבר נער) אין זכר לקושי המדובר. 
 

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡