תיוגים:
@יעל מהדרום
@אין לי הסבר
@טארקו
@אפס הפרדה
שמחות להודיע על אירוח בפורום!!חצילוש
אפס הפרדההמידע על קיסרי באפס הפרדה בישראל נמצא כאן - https://zero-separation.co.il/hospital-csection-compare/
המידע על איך לבקש אפס הפרדה בקיסרי (כולל עור לעור והנקה בחדר הניתוח) נמצא כאן -
איך מיישמים ניתוח קיסרי באפס הפרדה בבית חולים שלא מיישם זאת
לצערי במעט בתי חולים בישראל באמת מאפשרים עור לעור והנקה בחדר הניתוח למשך כל הניתוח. אם כבר מאפשרים לרוב זה לדקות בודדות.
נדרשת התעקשות ואסרטיביות כדי שיקרה יותר, ולרוב גם פגישות מקדימות עם ההנהלה, כדי שיכינו מראש דרכים לחמם את התינוק בחדר הניתוח.
לצערי בירושלים אין התאוששות משותפת
נדרשת קבוצה גדולה של יולדות שמעוניינת בכך וביחד נוכל להפעיל קמפיין מול אחד מבתי החולים בנושא הזה, אפשר להכין עצומה, אפשר לשלוח הרבה מכתבים לבית החולים.
מספיק שבית חולים אחד בירושלים ירים את הכפפה והיתר ילכו אחריו.
זה יכול להתחיל במשמרת או שתיים בשבוע, ומשם כבר ירוץ קדימה.
אשמח לסייע בתהליך כזה. אין סיבה שהיולדות של ירושלים יהיו מקופחות כך על פני כל האיזורים האחרים בישראל.
יש להם חדר התאוששות מניתוח שנמצא באותו הבניין והקומה עם חדר הניתוח, הם רק צריכים לשים בו את המכשירים של חדר התאוששות ולהקצות לכך תקינה במשמרות מסויימות. ניסינו אבל הם אומרים שאין לזה דרישה.
הם שינו את הנוהל בנושא הזה, כיום הדבר אפשרי מהרגע שיוצאים מההתאוששות.
תוכלי לקרוא את כל הפרטים לגבי ההתנהלות של שערי צדק בטבלאות ההשוואה שלנו, שהם חלק מהמדריך המלא שלנו כאן - https://zero-separation.co.il/ourguide/
אפס הפרדהתוכלי לקרוא את כל הפרטים לגבי ההתנהלות של עין כרם בטבלאות ההשוואה שלנו, שהם חלק מהמדריך המלא שלנו כאן - https://zero-separation.co.il/ourguide/
ספויילר - אנחנו פחות עוסקות בציוד ותנאים בחדרים, יותר במצבים שונים שיכולים לגרום להפרדה או קשיים באפס הפרדה.
מדוע אין אפס הפרדה כשהתינוק נשאר מאושפז?
בלידה האחרונה שלי, השתחררנו כבר ואמרו לחזור בבוקר לבדיקת צהבת כי הצהבת הייתה קצת גבוהה, החליטו להשאיר להשגחה כי הצהבת הגיעה למספרים מאוד גבוהים ואמרו לי שאני כמובן הולכת הביתה. למה? יודעת שכיום (לאחר שנה מהלידה) הם פתחו שם טרקלין יולדות לנשים שהתינוק שלהן מאושפז ,אבל עדיין, האמא לא ישנה ליד התינוק וצריכה כל פעם לעלות לתינוקייה ולחזור לאיזה כורסא בקומה אחרת.
לדעתי אמורים בכל בתי החולים בארץ לשפר את הנושא הזה בדחיפות, כי מה ההבדל בין תינוק שמאושפז במחלקת ילדים רגילה שחייבים את אחד ההורים שישהה לידו לכל אורך האישפוז לבין תינוק שרק נולד?
הרי לפני שנייה לא עזבתי אותו מרגע שנולד והייתי איתו באפס הפרדה מהלידה.
אשמח לשמוע את דעתך בנושא
תודה רבה!!!! ![]()
קודם כל חשוב שתדעי שיש לך ולתינוק שלך זכות חוקית לשבת לידו כל הזמן בתינוקיה, תוכלי לקרוא על כך כאן - https://zero-separation.co.il/yourrights/
זה חשוב! אם מוציאים אותך מהתינוקיה - זה לא חוקי! יש מכתב מעו"ד בלינק הזה, אבל לרוב מספיק לבקש לדבר עם מנהל/ת והם מבינים שזו אמא שמבינה את הזכויות שלה ומתיישרים.
אם אין שם כסא תביאי לך / למלווה שלך.
אם את נתקלת בקשיים מוזמנת לפנות אלי. לרוב אני מצליחה לעזור.
אנחנו פועלות גם בנושא הזה, ובאמת יותר ויותר בתי חולים פתחו את התינוקיה שלהם לשהות הורים, תוכלי לראות את המצב כאן-
השוואת התנאים והמגבלות לשהות רציפה של הורים בתינוקיות בישראל
בטבלה הזו יש גם מידע על פתרונות לשהות הורים במצב כמו שאת מתארת אשפוז מאוחר. לרוב מדובר על פתרונות של לינה לא ליד התינוק. הפתרונות האלה יכולים לעזור להורים שעושים משמרות על התינוק, כך שהורה אחד יכול להתאושש ולנוח בלי לנסוע הבייתה בזמן שאחד עם התינוק. (כשאין עוד ילדים בבית). אין בישראל פתרונות נוחים ללינה של הורים ליד התינוקות בתינוקיה, רוב התינוקיות צפופות מידי.
לפי מה שאנחנו יודעות רק בעין כרם ואסותא יש אפשרות לכורסא נוחה ליד התינוק בתינוקיה, לרוב זה יהיה כסא.
רק במעט פגיות יש אפשרות לכורסא נפתחת ליד התינוק, ברוב זה רק כורסא.
יש בחלק מבתי החולים גם אפשרות לעשות את הטיפול באור על האמא (להזיז את המנורה או מכשור אחר מתאים). לפעמים המכשור שם והצוות אפילו לא יודע.
מידע יש כאן - https://zero-separation.co.il/reasons2separation/jaundice/#list
יש בהחלט צורך בשינוי עמוק בתחום הזה.
השינוי צריך להתחיל בהבנה שהאמא והתינוק צריכים אחד את השני בעיקר כשלא הכל הולך חלק ואחד מהם מרגיש/ה שלא בטוב. זה הזמן הכי לא טוב להפריד ביניהם.
מקווה שיום אחד נצליח לשנות גם את זה.
הלוואי שבאמת תצליחו לשנות גם את זה
תוכלי לקרוא על כך כאן - https://zero-separation.co.il/department/
אפס הפרדה זו הזכות החוקית שלך לא להפרד מהתינוק שלך לרגע - אפילו אם אין לך מקום בשום מחלקה ואת נדרשת לשהות זמן מסויים במסדרון.
התינוק שלך מהבית
את זו שמחליטה הכל לגביו, כולל איפה הוא ישהה.
נהלים של בית חולים לא גוברים על החוק.
פחות נוח לעשות אפס הפרדה במחלקה רגילה, יותר צפוף, יש פחות תמיכה מהצוות, לרוב צריך ללכת לתינוקיה לבדיקות השונות. פחות תנאים לשהות מלווה. צוות שפחות בעניין.
המידע על ההתנהלות באופן ספציפי בין בתי החולים נמצא בטבלאות ההשוואה שלנו שתוכלי להוריד מהמדריך המלא שלנו - https://zero-separation.co.il/ourguide/
Lana423אחרי מאבק רציני מאוד שלנו, ועשרות יולדות ששלחו תלונות. הם פתחו את האפשרות לאפס הפרדה במחלקה ה', התינוק לא עובר בתינוקיה!
המיילדות לא מספרות על זה תמיד, ולפעמים מנסות למנוע. צריך לא לוותר אם זה חשוב.
בתינוקיה של סורוקה רק אבא יכול ללוות
לא סבתא או דודה או כל אחד אחר. זה נורא
הם מאפשרים שם שהות רציפה של מלווה. יש גם מקום לשבת.
אם מסיבה כלשהי (ובסורוקה יש מבחר סיבות לכך לצערי
) לא מאפשרים אפס הפרדה מסודר, הדרך לעשות שם אפס הפרדה זה לעבור לכסא גלגלים אחרי הלידה, לוקחים אותך עם התינוק למחלקה, את שמה שם את הדברים שלך, ואז לוקחים אותך לתינוקיה עם כסא והמלווה והתינוק, שם את ממתינה לפעמים שעות רבות, כי יש להם נהלים מאוד מוזרים למתי אפשר לשחרר תינוק משם, לפעמים צריך להתעקש ללכת כשמסיימים. ואז חוזרים ביחד לחדר.
וכן, זו מחלקה סיוטית
לא ברור למה צריך סדר בנושא כזה. זה ממש רק בסורוקה
לא יודעת על כמה תינוקיות שם.
בעקרון בכל תינוקיה שם הורים יכולים לשהות.
אבל רק הורים.
אין דבר כזה. את צריכה לדרוש לפחות שבעלך יהיה עם התינוק, אסור להם לעשות את זה אם ביקשת אפס הפרדה
חוויה כל כך קשה
האם זו הייתה הוצאה ידנית בהרדמה מלאה? או שילדת עם אפידורל?
ברוב בתי החולים בהוצאה ידנית ללא הרדמה מלאה, זה מבוצע בחדר היולדת, התינוק רגע על אבא בזמן הזה או בעריסה ולאחר מכן התינוק חוזר לאמא. אין הפרדה
אם אין אפידורל לרוב אין זמן לשים אפידורל כי ההוצאה דחופה, ואז צריך הרדמה מלאה. (היו יולדות שהציעו להן לעשות את ההוצאה ללא משכך כאבים, הן תיארו כאב גדול יותר מהכאב של הלידה
)
כאשר עושים הרדמה מלאה זה נעשה בחדר הניתוח, ואז לרוב יש הפרדה עד שהאמא מתעוררת (אגב בעולם הבינו שגם אז לא צריך להרדים, מניחים את התינוק על אמא בזמן שהיא ישנה, אבא לידה). בהרבה בתי חולים גם לא מאפשרים כניסה של מלווה לחדר הניתוח, אבל מוציאים את התינוק ישר לאבא והם הולכים ביחד לתינוקיה ומגיעים לאמא ברגע שהיא יוצאת מההתאוששות.
לצערי במצבים כאלה בבתי החולים לא מאפשרים כניסת מלווה ותינוק לחדר התאוששות
אם תתחיל להית דרישה של זה מיולדות גם זה יקרה.
הבעל יכול לבקש לא לעשות שום טיפול לתינוק עד שהאמא מתעוררת ויכולה להיות נוכחת. הוא יכול לבקש להמתין עם התינוק בעור לעור עד שהאמא מתעוררת.
הסיבה שהופרדת היא הואקום, לא חדר הניתוח, בתל השומר יש נוהל שחצי שעה לאחר לידת ואקום מפרידים. הם חריגים. זה לא כך ברוב בתי החולים. ניסינו לפעול לבטל את הנוהל הזה, זה לא הצליח.
אם היית בחדר הניתוח בלבד להוצאת שילייה ידנית בלי הואקום ברקע, לדעתי לא הייתם מופרדים.
ייתכן שהם עושים ואקום רק בחדר לידה, ויכול להיות שיש עוד מקומות עושים את זה, זה לא אמור לגרום להפרדה.
אם תרצי שאתן לך את המיילים שלהם כדי לפנות אליהם ולברר עוד פרטים תגידי, ואת יכולה גם לפנות אליהם כדי להוציא את תיק הלידה שלך כדי לקבל את כל הפרטים.
באיכילוב אין נוהל כזה. שם זה תלוי מיילדת, יש מיילדות שיש להן יותר נטייה להעביר להשגחה אחרי ואקום, גם אם התינוק מרגיש טוב.
זה תמיד נושא מורכב כי זה כולל עוד גורמים.
האם היה לך חום
האם לתינוק יש חום
האם יש לך GBS חיובי וירידת מים ארוכה
ואז הם חוששים עוד מזיהום, ואם יש פצע על הראש בשילוב עם הגורמים האלה זה מדאיג אותם.
כך שזה נושא שהוא לא שחור או לבן
אבל אם אין גורמים נוספים בעייתיים, והואקום לא קשה, והתינוק מרגיש טוב, ברוב בתי החולים אין הפרדה אוטומטית
ממליצה במקרה כזה לבדוק עם עוד בתי חולים, בתי החולים מתנהלים לגמרי שונה אחד מהשני. מסיבה שבית חולים אחד מנטר ליממה בתינוקיה, בית חולים אחר לא מנטר בכלל.
לגבי חלק מהגורמים אנחנו עשינו השוואה - היא נמצאת באתר שלנו. בטבלאות ההשוואה שהן חלק מהמדריך -
המשמעות של אפס הפרדה היא אמא ותינוק לא נפרדים.
בהרבה בתי חולים זה קורה בכך שהאמא מגיעה עם התינוק לתינוקיה ברגע שהיא יכולה.
בתי החולים מוצאים את הפתרון לפעם הראשונה שאחות פוגשת את התינוק וזה צריך להיות שעתיים לאחר הלידה. לרוב באים ליולדת או מביאים אותה לתינוקיה בכסא גלגלים. מדובר על בדיקה קצרה לראות שהתינוק בריא ולא בסיכון ובדיקה פורמלית של ידונים.
אבל יתר הטיפולים בהמשך, כשהאמא מסוגלת להתנייד - כן נעשים בתינוקיה.
במעט בתי חולים - בעיקר במחלקות אפס הפרדה - מצליחים להגיע לאמא.
גם צריך להבין שבכל פעם שאחות תינוקיה מגיעה לחדר האם - זה בא על חשבון עשרות התינוקות ששוהים עכשיו בתינוקיה עם עוד פחות צוות מקודם 
לצערי כל שיפור שעשו באפס הפרדה לאורך השנים נפל על הכתפיים הצרות של אחיות תינוקיה
ליולדות שזה חשוב להן - והרבה פעמים זה באמת מאוד לא נוח להגיע לתינוקיה כאובות אחרי הלידה - המידע לגבי ההתנהלות של כל בית חולים נמצא באתר שלנו.
אשמח ללוות אותך בתהליך של בירור מול בית החולים מה קרה.
זה יכול לעזור לך לעשות סגירת מעגל ועיבוד לידה.
בכל מקרה ממליצה לך בחום לעבור תהליך של עיבוד חווית לידה ופוסט לידה.
אשמח ללוות אותך בתהליך של בירור מול בית החולים מה קרה.
זה יכול לעזור לך לעשות סגירת מעגל ועיבוד לידה.
בכל מקרה ממליצה לך בחום לעבור תהליך של עיבוד חווית לידה ופוסט לידה.
המטרה של ההפרדה היא השגחה בלבד, הם רוצים שהתינוק יהיה תחת העיניים של אחות למקרה שיתפתח משהו, גם אם הכל בסדר בלידה.
זה נוהל שיש רק בשלושה בתי חולים בארץ אם אני זוכרת נכון, ותל השומר אחד מהם.
הדרך לגרום לשינויים היא להמשיך להפיץ את המידע הזה.
אם אוכל לספר את הסיפור שלך לדוגמא ברשתות החברתיות, זה יעזור להביא את המידע הזה לעוד יולדות. ככל שיותר יולדות לא ילכו ללדת שם מהסיבה הזאת ויכתבו להם על זה, יש יותר סיכוי שהם יבטלו את הנוהל
ברוב הגדול של בתי החולים. פרט לבודדים.
כיום הם באים לעשות את הבדיקה הראשונה של הסוכר בחדר הלידה.
יש מצבים שנדרשת התעקשות כי יש להם עומס. אבל עם קצת התעקשות זה אפשרי.
ובתל השומר עד היום לא ממש מבינים שאפס הפרדה זה גם מאמא וגם מאבא, לא מאחד מהם.
אפס הפרדהזה לא סיפור שמפתיע אותי, יש כאלה מצבים בתל השומר. אבל אם זה היה לפני שנה וחצי זה כבר רחוק להגיש להם תלונה
ברוב בתי החולים בואקום רגיל, לא קשה, שהתינוק מרגיש טוב לאחר הלידה, ואין לו המטומה עמוקה בראש - אין צורך לנטר את התינוק, וזו גם ההתנהלות ברוב הארץ -
המידע על ההתנהלות באופן ספציפי בין בתי החולים נמצא בטבלאות ההשוואה שלנו שתוכלי להוריד מהמדריך המלא שלנו - https://zero-separation.co.il/ourguide/
התינוק שלך וזו הזכות שלך להחליט מה עושים איתו.
טבלאות ההשוואה עוזרות במובן הזה כיוון שאת יכולה לקרוא מה עושים באותו המצב בבית חולים אחר, ואם את רואה שמתנהלים כך באופן חריג במקום שבו ילדת, את מבינה שזה לא צורך רפואי אלא נוהל מקומי ויכולה להרגיש בנוח לסרב לטיפול הנ"ל, ולהגיד שאת/ם תביאו את התינוק לתינוקיה מתי שיגידו לבדיקות הנדרשות.
חשוב להכין גם את המלווה, במצב כזה שלא עושים שום דבר עם התינוק ולא משחררים אותו, המלווה צריך להיות אסרטיבי ופשוט לקחת את התינוק ולצאת לאמא, להגיד שיחזיר לתינוקיה ברגע שירצו לעשות איזו בדיקה. קשה להיות אסרטיבי מול צוות שמיומן כבר שנים רבות בלטפל בהתנגדויות מהסוג הזה.
רוצה לומר שאני לא באה בשום טענה לצוות המדהים בתינוקיה, הן עושות את המיטב שלהן בתנאים לא שפויים. שבע שעות המתנה לבדיקת רופא בגלל עומס משוגע זו השגרה בבתי החולים. הן חוששות לשחרר תינוק שלפי הנוהל שנתנו להן לא יכול להשתחרר לפני בדיקת רופא, עם עשרות תינוקות על הראש, הן לא יזכרו לתזכר את ההורים לבוא שוב, ואם תהיה בעיה עם התינוק זה יהיה באחריותן.
ובעיה כן יכולה להיווצר אחרי לידת ואקום, לכן אילו הם תינוקות שדורשים יותר מעקב ועיניים, פשוט ברוב המצבים עושים את זה בלי להפריד.
כאן יש עוד מידע על מצבים רפואיים שגורמים להפרדה - https://zero-separation.co.il/reasons2separation/medicalProblem/
אפס הפרדהאת יכולה לעשות אפס הפרדה גם במחלקה רגילה ולא ייעודית. זה פחות נוח ויש פחות עזרה, אבל אפשרי. ואז התינוקיה לרשותך.
ממליצה לשים בתינוקיה בשעות שהיא ריקה, כדי שהצוות יוכל להתייחס לתינוק אם יתעורר, ולא בשעה שעושים טיפולים, שלא יעשו איזה טיפול ללא נוכחותך בלי שרצית בכך בטעות. (הן עובדות בשגרה לא תמיד שמות לב איזה תינוק שם רק לכמה דקות).
במחלקות האפס הפרדה בזמנים מסויימים יש אפשרות לבקש עזרה מהצוות, הן שומרות לך על התינוק לידן בדלפק לכמה זמן. אם יש יולדת מותשת או שרוצה להתקלח.
לא יודעת לגבי הר הצופים בנושא הזה.
לגבי שירותים - הרבה יולדות נכנסות עם התינוק לשירותים. הם מספיק גדולים לרוב.
אחרות מבקשות מהיולדת השנייה בחדר להשגיח שנייה.
עוד הרבה טיפים ותשובות יש באתר שלנו - https://zero-separation.co.il/mothers_ask/
אפס הפרדהשאלו אותי אם אני מעדיפה לחמם אותו בעור לעור או שיקחו אותו לתינוקיה. אני העדפתי עור לעור ומידי פעם בדקו שהוא באמת התחמם. סוכר הביאו לו לידי ופשוט באו לבדוק מידי פעם אם אני זוכרת נכון
מוזמנת לקרוא על הנושא הזה עוד באתר שלנו כאן -
בתי חולים משאירים את התינוק בתינוקיה מסיבות שונות, מהן?
)יעל מהדרוםטיפול באור עקב צהבת יילודים באופן ידידותי להורים ולתינוק
לפעמים צריך להתעקש, תלוי בבית החולים ובצוות
אפס הפרדהלהבין את כל הגורמים שמונעים אפס הפרדה ואיך מתנהלים בכל נושא בבית החולים בו את הולכת ללדת, או בכלל לבחור בית חולים לפי זה שהכי מתאים לך ויש פחות מקרים שהוא מפריד.
ילדתי בלניאדו לפני 5 חודשים (וואו היא ענקית!!)
עשיתי אפס הפרדה - עשו לה ב. סוכר כי לא עשיתי העמסה (סיפור לנושא אחר) והיה לה היפו.
לא נתנו לי להניק - לקחו לי אותה. שלחתי את בעלי - כי לא הסכמתי שלשניה היא תהיה לבד (אני לא מחסנת ולא כלום)
רצו לתת לה מי סוכר - לא הסכמתי
רצו לתת לה מטרנה - לא הסכמתי
הגיעה יועצת הנקה שעזרה לי מאוווד לסחוט חלב ובסיעתא דשמיא ענקית סחטתי מלא ועלה לה הסוכר
אחרי שעתיים בערך - היא חזרה אליי - בעצם היא גם הייתה בהיפותרמיה וגם בהיפוגליקמיה
השאלה היא האם הייתי יכולה למנוע את ההפרדה בזמן הזה ומה יכולתי לעשות?
(בדיעבד ב'ה לא נפגע כלום, היא הייתה תינוקת מהממת ורגועה והכל ב'ה בסדר אבל להבא, אם יהיה שוב סיפור דומה...)
ויש לסוכר את החסרונות שלו
לא ניר6אה לי שיש בעיה אם התינוק מקבל כמה CC בביה'ח.. זה הרי ממש קצת סה'כ
אבל אני מעדיפה לא לתת שום דבר כל עוד אפשר (אם היה ח'ו מקרה של היפו קיצוני ולא הייתה ברירה בטח שהייתינותנת, אבל לא לכתחילה..)
במקרה של היפו היא חלב אם.
אם אין אפשרות לתת חלב אם אז סוכר
אם אין אפשרות לסוכר
אז תמ"ל
זה גם אמור להיות הנוהל של לניאדו
אם זה סוכר ממש נמוך ומסוכן ישר נותנים אינפוזיה של סוכר
אז לא נשמע שזה היה מצב כזה, אבל אין לי מספיק נתונים
קודם כל זה נוהל חריג יחסית של לניאדו, לעשות בדיקות סוכר לתינוק של מי שלא עשתה העמסה.
אפשר לשאול כמה זמן אחרי הלידה עשו את הבדיקה?
האם הספקת להניק משני הצדדים לפני?
מה היה הסוכר שהוגדר כהיפו?
הנתונים האלה חשובים כדי לענות לך.
ובעקרון - כל המידע הזה נמצא בטבלאות ההשוואה.
הן חלק מהמדריך באתר שלנו.
את יכולה לראות איך במצב כזה מתנהלים בבתי חולים אחרים.
ולפי זה לדעת אם ההתנהלות חשובה רפואית או שאת יכולה לבקש משהו אחר.
עוד מידע יש כאן -
בסכרת לאם או תינוק במשקל או שבוע לידה נמוכים, איך לא נפרדים? (שווה לקרוא על כל הגורמים להפרדה)
מה לעשות אם בבית החולים אחרי הלידה מבקשים ממך או אומרים לך להפרד מתינוקך
גם כאן יש מידע שאולי יעזור - https://zero-separation.co.il/tips/
בקיצור אני ממליצה לקרוא את כל האתר
אולי אפילו שעה.. לא זוכרת..
לא הנקתי, המיילדת לא הציעה להניק, ולי זה פרח מהראש (אני אחות ליווי הריון אז באמת פשוט שכחתי!)
סביב ה40, אולי 46.. משהו כזה אני זוכרת
לא שלא אפשרו לך להניק או הנחו אותך להניק.
זה א. ב. שמים על האמא, ומחכים שהתינוק יינק, לא מתעסקים עם בדיקות סוכר לפני כן.
לא שעשו בדיקת סוכר כל כך מהר, בלניאדו עושים בדיקה ראשונה אחרי שעתיים. כשעוברים למחלקה.
לא שעשו אותה בלי הנקה
לא שסוכר 40 גרם להם לדרוש התערבות של סוכר / תמ"ל
מאוד מאוד מוזר שכך התנהלות בלניאדו, אלא הם בכלל לא הנהלים שלהם
אם תרצי לפנות אליהם במייל לברר מה קרה שם, אוכל לתת לך את המיילים (הם גם נמצאים באתר שלנו).
זה ממש מוזר.
מקווה שיעזור אחרי כמעט חצי שנה..
לכבוד מנהלת המועדון, פנינה רוזנווסר, מנהל אגף ילודים ופגים, ד"ר מאיר ויסברוד, מנהל מחלקות ילודים, ד"ר שי ברק, אחות אחראית יילודים א', ב', גב' אליס נחמיאס, ארגון אפס הפרדה
במקרה כזה ממליצה גם לשלוח לועדת ההנקה של משרד הבריאות -
הועדה לקידום הנקה, משרד הבריאות - hanaka@moh.gov.il
אפס הפרדההוא לא מאושפז בבית החולים.
הזכויות הן של התינוק, ולתינוק יש זכות למלווה רצוף מטעמו. אמא או אבא או מי שתבחרו במקומכם.
המידע כאן - https://zero-separation.co.il/yourrights/
זה לא חוקי להוציא אבא מהתינוקיה. צריכים למצוא פתרונות.
לרוב קריאה למנהל/ת גורמת להם להתיישר. אם לא, אפשר להתעקש לא לצאת, להציע פתרונות כמו שישימו פרגוד שלא יראה, שהוא לא יסתכל וכו'. לשלוח מייל להנהלה עם תלונה או במקרה הכי חמור להראות את המכתב מהעו"ד שיש בנושא באתר שלנו.
אפשר גם לפנות אלינו לעזרה.
לגבי מיטה - זו כבר החלטה פר בית חולים.
רוב ההורים לא שוהים בתינוקיות ליד התינוקות, כך שלא רגילים להתנהלות הזו ולא מוכנים אליה.
גם רוב התינוקיות צפופות וזה באמת פיזית מפריע לצוות.
המערכת בנוייה להפרדה לצערי.
בבתי החולים שמאפשרים היום להוציא את עריסת האור מהתינוקיה לחדר האם , זה התחיל באמא שהתעקשה ולא ויתרה ואז הרופאים ראו שזה עובד מעולה.
בעקרון לא ממהרים להחליף מחלקות באמצע האשפוז. ולא תמיד יש מקום.
אבל את יכולה לדעת שיש לך זכות תמיד בכל חדר שבו תהיי להתעקש על טיפול באור בחדר שלך. זו ההחלטה שלך. התינוק שלך.
דרך אגב - במחלקת אפס הפרדה לרוב יש יותר עזרה ויחס מהאחיות. זה גם שיקול לדעתי.
ומזדהה איתן, אני חשתי כך שנים אחרי.
חבקי את עצמך, לא ידעת אחרת, עשית את המיטב שלך באותם רגעים.
בהחלט יכול להיות שאת צודקת, אבל באמת שאי אפשר לדעת.
קשיים יכולים להיווצר מכל מיני סיבות, לפעמים פנימיות שלא בשליטתנו.
גם מתח בזמן ההריון עלול להשפיע לדוגמא, ואנחנו לא יכולות לשלוט בהכל.
מקווה שהקושי ייפתר.
אני לא יודעת עם איזה קושי אתם מתמודדים, אבל במקרה שלי - ברגע שהחלטתי שמה שהיה היה, ומעכשיו אני לא מאשימה את ההפרדה בקושי (ואת עצמי כמובן, יסורי המצפון האימהיים האלה
), אלא מחפשת דרכים להתקדם הלאה, הצלחנו לזוז קדימה ולהתגבר על הקושי, והיום ב"ה (שלי כבר נער) אין זכר לקושי המדובר.


אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.
ישמצב שבכזא הכל תקין?
אוף
הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.
בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡
תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.
או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.
עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.
התקן ושני פסים
אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא
השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?
דימום בינוני
ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים
ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה
ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈
לק"י
ואז מגלים שזה לא.
ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.
אני בשוק שדבר כזה קיים
הכי לא מצחיק שיש
ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?
זוגות בהיריון? רוצים לתרום למחקר חשוב ולהרוויח כלים משמעותיים ללידה? השאירו פרטים ונחזור אליכם!
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
בת 8 חודשים,
היא אוהבת ביצה,
נתתי לה גם לטעום דג סלמון
וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.
אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.
מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?
כרגע אסור לה מוצרי חלב.
תודה 🙏
אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.
מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים.
אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)
ואחכ גם מנה של פירות טחונים
בננה מעוכה
אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
עם כדור או בלי כדור,
כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אמאל'ה, זה הזוי.
לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.
עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים , מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ...
אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.
אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.
מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.
לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.
ממש ממש מתסכל....
תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...
חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע...
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
ואז ב"ה במעקב הריון אצלו
הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה
אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים
הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו
ב"ה
לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת
עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן
עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי
מאד מאד מרוצה
לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים
אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!
והרי החדשהבשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום 
שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...
תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים
ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי 