המידע על קיסרי באפס הפרדה בישראל נמצא כאן - https://zero-separation.co.il/hospital-csection-compare/
המידע על איך לבקש אפס הפרדה בקיסרי (כולל עור לעור והנקה בחדר הניתוח) נמצא כאן - 
איך מיישמים ניתוח קיסרי באפס הפרדה בבית חולים שלא מיישם זאת

לצערי במעט בתי חולים בישראל באמת מאפשרים עור לעור והנקה בחדר הניתוח למשך כל הניתוח. אם כבר מאפשרים לרוב זה לדקות בודדות. 
נדרשת התעקשות ואסרטיביות כדי שיקרה יותר, ולרוב גם פגישות מקדימות עם ההנהלה, כדי שיכינו מראש דרכים לחמם את התינוק בחדר הניתוח. 

לצערי בירושלים אין התאוששות משותפת  
נדרשת קבוצה גדולה של יולדות שמעוניינת בכך וביחד נוכל להפעיל קמפיין מול אחד מבתי החולים בנושא הזה, אפשר להכין עצומה, אפשר לשלוח הרבה מכתבים לבית החולים.
מספיק שבית חולים אחד בירושלים ירים את הכפפה והיתר ילכו אחריו.
זה יכול להתחיל במשמרת או שתיים בשבוע, ומשם כבר ירוץ קדימה. 

אשמח לסייע בתהליך כזה. אין סיבה שהיולדות של ירושלים יהיו מקופחות כך על פני כל האיזורים האחרים בישראל. 

יש להם חדר התאוששות מניתוח שנמצא באותו הבניין והקומה עם חדר הניתוח, הם רק צריכים לשים בו את המכשירים של חדר התאוששות ולהקצות לכך תקינה במשמרות מסויימות. ניסינו אבל הם אומרים שאין לזה דרישה. 

הם שינו את הנוהל בנושא הזה, כיום הדבר אפשרי מהרגע שיוצאים מההתאוששות. 
תוכלי לקרוא את כל הפרטים לגבי ההתנהלות של שערי  צדק בטבלאות ההשוואה שלנו, שהם חלק מהמדריך המלא שלנו כאן - https://zero-separation.co.il/ourguide/

תוכלי לקרוא את כל הפרטים לגבי ההתנהלות של עין כרם בטבלאות ההשוואה שלנו, שהם חלק מהמדריך המלא שלנו כאן - https://zero-separation.co.il/ourguide/

ספויילר - אנחנו פחות עוסקות בציוד ותנאים בחדרים, יותר במצבים שונים שיכולים לגרום להפרדה או קשיים באפס הפרדה. 

מדוע אין אפס הפרדה כשהתינוק נשאר מאושפז?

בלידה האחרונה שלי, השתחררנו כבר ואמרו לחזור בבוקר לבדיקת צהבת כי הצהבת הייתה קצת גבוהה, החליטו להשאיר להשגחה כי הצהבת הגיעה למספרים מאוד גבוהים ואמרו לי שאני כמובן הולכת הביתה. למה? יודעת שכיום (לאחר שנה מהלידה) הם פתחו שם טרקלין יולדות לנשים שהתינוק שלהן מאושפז ,אבל עדיין, האמא לא ישנה ליד התינוק וצריכה כל פעם לעלות לתינוקייה ולחזור לאיזה כורסא בקומה אחרת.

לדעתי אמורים בכל בתי החולים בארץ לשפר את הנושא הזה בדחיפות, כי מה ההבדל בין תינוק שמאושפז במחלקת ילדים רגילה שחייבים את אחד ההורים שישהה לידו לכל אורך האישפוז לבין תינוק שרק נולד? 

הרי לפני שנייה לא עזבתי אותו מרגע שנולד והייתי איתו באפס הפרדה מהלידה.

אשמח לשמוע את דעתך בנושא 

תודה רבה!!!! 

קודם כל חשוב שתדעי שיש לך ולתינוק שלך זכות חוקית לשבת לידו כל הזמן בתינוקיה, תוכלי לקרוא על כך כאן - https://zero-separation.co.il/yourrights/
זה חשוב! אם מוציאים אותך מהתינוקיה - זה לא חוקי! יש מכתב מעו"ד בלינק הזה, אבל לרוב מספיק לבקש לדבר עם מנהל/ת והם מבינים שזו אמא שמבינה את הזכויות שלה ומתיישרים. 
אם אין שם כסא תביאי לך / למלווה שלך. 
אם את נתקלת בקשיים מוזמנת לפנות אלי. לרוב אני מצליחה לעזור.

אנחנו פועלות גם בנושא הזה, ובאמת יותר ויותר בתי חולים פתחו את התינוקיה שלהם לשהות הורים, תוכלי לראות את המצב כאן- 
השוואת התנאים והמגבלות לשהות רציפה של הורים בתינוקיות בישראל
בטבלה הזו יש גם מידע על פתרונות לשהות הורים במצב כמו שאת מתארת אשפוז  מאוחר. לרוב מדובר על פתרונות של לינה לא ליד התינוק. הפתרונות האלה יכולים לעזור להורים שעושים משמרות על התינוק, כך שהורה אחד יכול להתאושש ולנוח בלי לנסוע הבייתה בזמן שאחד עם התינוק. (כשאין עוד ילדים בבית). אין בישראל פתרונות נוחים ללינה של הורים ליד התינוקות בתינוקיה, רוב התינוקיות צפופות מידי.

לפי מה שאנחנו יודעות רק בעין כרם ואסותא יש אפשרות לכורסא נוחה ליד התינוק בתינוקיה, לרוב זה יהיה כסא. 
רק במעט פגיות יש אפשרות לכורסא נפתחת ליד התינוק, ברוב זה רק כורסא. 

יש בחלק מבתי החולים גם אפשרות לעשות את הטיפול באור על האמא (להזיז את המנורה או  מכשור אחר מתאים). לפעמים המכשור שם והצוות אפילו לא יודע. 
מידע יש כאן - https://zero-separation.co.il/reasons2separation/jaundice/#list

יש בהחלט צורך בשינוי עמוק בתחום הזה. 
השינוי צריך להתחיל בהבנה שהאמא והתינוק צריכים אחד את השני בעיקר כשלא הכל הולך חלק ואחד מהם מרגיש/ה שלא בטוב. זה הזמן הכי לא טוב להפריד ביניהם.
מקווה שיום אחד נצליח לשנות גם את זה. 

הלוואי שבאמת תצליחו לשנות גם את זה 

תוכלי לקרוא על כך כאן - https://zero-separation.co.il/department/

אפס הפרדה זו הזכות החוקית שלך לא להפרד מהתינוק שלך לרגע - אפילו אם אין לך מקום בשום מחלקה ואת נדרשת לשהות זמן מסויים במסדרון. 
התינוק שלך מהבית  
את זו שמחליטה הכל לגביו, כולל איפה הוא ישהה. 

נהלים של בית חולים לא גוברים על החוק. 

פחות נוח לעשות אפס הפרדה במחלקה רגילה, יותר צפוף, יש פחות תמיכה מהצוות, לרוב צריך ללכת לתינוקיה לבדיקות השונות. פחות תנאים לשהות מלווה. צוות שפחות בעניין. 

המידע על ההתנהלות באופן ספציפי בין בתי החולים נמצא בטבלאות ההשוואה שלנו שתוכלי להוריד מהמדריך המלא שלנו - https://zero-separation.co.il/ourguide/

אחרי מאבק רציני מאוד שלנו, ועשרות יולדות ששלחו  תלונות. הם פתחו את האפשרות לאפס הפרדה במחלקה ה', התינוק לא עובר בתינוקיה!
המיילדות לא מספרות על זה תמיד, ולפעמים מנסות למנוע. צריך לא לוותר אם זה חשוב.

בתינוקיה של סורוקה רק אבא יכול ללוות לא סבתא או דודה או כל אחד אחר. זה נורא  
הם מאפשרים שם שהות רציפה של מלווה. יש גם מקום לשבת. 

אם מסיבה כלשהי (ובסורוקה יש מבחר סיבות לכך לצערי ) לא מאפשרים אפס הפרדה מסודר, הדרך לעשות שם אפס הפרדה זה לעבור לכסא גלגלים אחרי הלידה, לוקחים אותך עם התינוק למחלקה, את שמה שם את הדברים שלך, ואז לוקחים אותך לתינוקיה עם כסא והמלווה והתינוק, שם את ממתינה לפעמים שעות רבות, כי יש להם נהלים מאוד מוזרים למתי אפשר לשחרר תינוק  משם, לפעמים צריך להתעקש ללכת כשמסיימים. ואז חוזרים ביחד לחדר. 
 

וכן, זו  מחלקה סיוטית  

לא ברור למה צריך סדר בנושא כזה. זה ממש רק בסורוקה

לא יודעת על כמה תינוקיות שם. 
בעקרון בכל תינוקיה שם הורים יכולים לשהות.
אבל רק הורים. 

אין דבר כזה. את צריכה לדרוש לפחות שבעלך יהיה עם התינוק, אסור להם לעשות את זה אם ביקשת אפס הפרדה

חוויה כל כך קשה  
האם זו הייתה הוצאה ידנית בהרדמה מלאה? או שילדת עם אפידורל?
ברוב בתי החולים בהוצאה ידנית ללא הרדמה מלאה, זה מבוצע בחדר היולדת, התינוק רגע על אבא בזמן הזה או בעריסה ולאחר מכן התינוק חוזר לאמא. אין הפרדה

אם אין אפידורל לרוב אין זמן לשים אפידורל כי ההוצאה דחופה, ואז צריך הרדמה מלאה. (היו יולדות שהציעו להן לעשות את ההוצאה ללא משכך כאבים, הן  תיארו כאב גדול יותר מהכאב של הלידה ) 

כאשר עושים הרדמה מלאה זה נעשה בחדר הניתוח, ואז לרוב יש הפרדה עד שהאמא מתעוררת (אגב בעולם הבינו שגם אז לא צריך להרדים, מניחים את התינוק על אמא בזמן שהיא ישנה, אבא לידה). בהרבה בתי חולים גם לא מאפשרים כניסה של מלווה לחדר הניתוח, אבל מוציאים את התינוק ישר לאבא והם הולכים ביחד לתינוקיה ומגיעים לאמא ברגע שהיא יוצאת מההתאוששות. 

לצערי במצבים כאלה בבתי החולים לא מאפשרים כניסת מלווה ותינוק לחדר התאוששות אם תתחיל להית דרישה של זה מיולדות גם זה יקרה. 

הבעל יכול לבקש לא לעשות שום טיפול לתינוק עד שהאמא מתעוררת ויכולה להיות נוכחת. הוא יכול לבקש להמתין עם התינוק בעור לעור עד שהאמא מתעוררת. 

הסיבה שהופרדת היא הואקום, לא חדר הניתוח, בתל השומר יש נוהל שחצי שעה לאחר לידת ואקום מפרידים. הם חריגים. זה לא כך ברוב בתי החולים. ניסינו לפעול לבטל את הנוהל הזה, זה לא הצליח. 
אם היית בחדר הניתוח בלבד להוצאת שילייה ידנית בלי הואקום ברקע, לדעתי לא הייתם מופרדים. 
ייתכן שהם עושים ואקום רק בחדר לידה, ויכול להיות שיש עוד מקומות עושים את זה, זה לא אמור לגרום להפרדה. 
אם  תרצי שאתן לך את המיילים שלהם כדי לפנות אליהם ולברר עוד פרטים תגידי, ואת יכולה גם לפנות אליהם כדי להוציא את תיק הלידה שלך כדי לקבל את כל הפרטים. 

באיכילוב אין נוהל כזה. שם זה תלוי מיילדת, יש מיילדות שיש להן יותר נטייה להעביר להשגחה אחרי ואקום, גם אם התינוק מרגיש טוב. 
זה תמיד נושא מורכב כי זה כולל עוד גורמים. 
האם היה לך חום
האם לתינוק יש חום
האם יש לך GBS חיובי וירידת מים ארוכה
ואז הם חוששים עוד מזיהום, ואם יש פצע על הראש בשילוב עם הגורמים האלה זה מדאיג אותם. 
כך שזה נושא שהוא לא שחור או לבן 
אבל אם אין גורמים נוספים בעייתיים, והואקום לא קשה, והתינוק מרגיש טוב, ברוב בתי החולים אין הפרדה אוטומטית

ממליצה במקרה כזה לבדוק עם עוד בתי חולים, בתי החולים מתנהלים לגמרי שונה אחד מהשני. מסיבה שבית חולים אחד מנטר ליממה בתינוקיה, בית חולים אחר לא מנטר בכלל. 
לגבי חלק מהגורמים אנחנו עשינו השוואה - היא נמצאת באתר שלנו. בטבלאות ההשוואה שהן חלק מהמדריך - 

המשמעות של אפס הפרדה היא אמא ותינוק לא נפרדים.
בהרבה בתי חולים זה קורה בכך שהאמא מגיעה עם התינוק לתינוקיה ברגע שהיא יכולה. 
בתי החולים מוצאים את הפתרון לפעם הראשונה שאחות פוגשת את התינוק וזה צריך להיות שעתיים לאחר הלידה. לרוב באים ליולדת או מביאים אותה לתינוקיה בכסא גלגלים. מדובר על בדיקה קצרה לראות שהתינוק בריא ולא בסיכון ובדיקה פורמלית של ידונים.
אבל יתר הטיפולים בהמשך, כשהאמא מסוגלת להתנייד - כן נעשים בתינוקיה.

במעט בתי חולים - בעיקר במחלקות אפס הפרדה - מצליחים להגיע לאמא. 
גם צריך להבין שבכל פעם שאחות תינוקיה מגיעה לחדר האם - זה בא על חשבון עשרות התינוקות ששוהים עכשיו בתינוקיה עם עוד פחות צוות מקודם

לצערי כל שיפור שעשו באפס הפרדה לאורך השנים נפל על הכתפיים הצרות של אחיות תינוקיה  

ליולדות שזה חשוב להן - והרבה פעמים זה באמת מאוד לא נוח להגיע לתינוקיה כאובות אחרי הלידה - המידע לגבי ההתנהלות של כל בית חולים נמצא באתר שלנו. 

אשמח ללוות אותך בתהליך של בירור מול בית החולים מה קרה. 
זה יכול לעזור לך לעשות סגירת מעגל ועיבוד לידה. 
בכל מקרה ממליצה לך בחום לעבור תהליך של עיבוד חווית לידה ופוסט לידה. 

אשמח ללוות אותך בתהליך של בירור מול בית החולים מה קרה. 
זה יכול לעזור לך לעשות סגירת מעגל ועיבוד לידה. 
בכל מקרה ממליצה לך בחום לעבור תהליך של עיבוד חווית לידה ופוסט לידה. 

המטרה של ההפרדה היא השגחה בלבד, הם רוצים שהתינוק יהיה תחת העיניים של אחות למקרה שיתפתח משהו, גם אם הכל בסדר בלידה. 
זה נוהל שיש רק בשלושה בתי חולים בארץ אם אני זוכרת נכון, ותל השומר אחד מהם.
הדרך לגרום לשינויים היא להמשיך להפיץ את המידע הזה. 
אם אוכל לספר את הסיפור שלך לדוגמא ברשתות החברתיות, זה יעזור להביא את המידע הזה לעוד יולדות. ככל שיותר יולדות לא ילכו ללדת שם מהסיבה הזאת ויכתבו להם על זה, יש יותר סיכוי שהם יבטלו את הנוהל

ברוב הגדול של בתי החולים. פרט לבודדים. 

כיום הם באים לעשות את הבדיקה הראשונה של הסוכר בחדר הלידה. 
יש מצבים שנדרשת התעקשות כי יש להם עומס. אבל עם קצת התעקשות זה אפשרי.
ובתל השומר עד היום לא ממש מבינים שאפס הפרדה זה גם מאמא וגם מאבא, לא מאחד מהם. 

זה לא סיפור שמפתיע אותי, יש כאלה מצבים בתל השומר. אבל אם זה היה לפני שנה וחצי זה כבר רחוק להגיש להם תלונה

ברוב בתי החולים בואקום רגיל, לא קשה, שהתינוק מרגיש טוב לאחר הלידה, ואין לו המטומה עמוקה בראש - אין צורך לנטר את התינוק, וזו גם ההתנהלות ברוב הארץ - 
 

המידע על ההתנהלות באופן ספציפי בין בתי החולים נמצא בטבלאות ההשוואה שלנו שתוכלי להוריד מהמדריך המלא שלנו - https://zero-separation.co.il/ourguide/

התינוק שלך וזו הזכות שלך להחליט מה עושים איתו.
טבלאות ההשוואה עוזרות במובן הזה כיוון שאת יכולה לקרוא מה עושים באותו המצב בבית חולים אחר, ואם את רואה שמתנהלים כך באופן חריג במקום שבו ילדת, את מבינה שזה לא צורך רפואי אלא נוהל מקומי ויכולה להרגיש בנוח לסרב לטיפול הנ"ל, ולהגיד שאת/ם תביאו את התינוק לתינוקיה מתי שיגידו לבדיקות הנדרשות. 

חשוב להכין גם את המלווה, במצב כזה שלא עושים שום דבר עם התינוק ולא משחררים אותו, המלווה צריך להיות אסרטיבי ופשוט לקחת את התינוק ולצאת לאמא, להגיד שיחזיר לתינוקיה ברגע שירצו לעשות איזו בדיקה. קשה להיות אסרטיבי מול  צוות שמיומן כבר שנים רבות בלטפל בהתנגדויות מהסוג הזה. 

רוצה לומר שאני לא באה בשום טענה לצוות המדהים בתינוקיה, הן עושות את המיטב שלהן בתנאים לא שפויים. שבע שעות המתנה לבדיקת רופא בגלל עומס משוגע זו השגרה בבתי החולים. הן חוששות לשחרר תינוק שלפי הנוהל שנתנו להן לא יכול להשתחרר לפני בדיקת רופא, עם עשרות תינוקות על הראש, הן לא יזכרו לתזכר את ההורים לבוא שוב, ואם תהיה בעיה עם התינוק זה יהיה באחריותן.

ובעיה כן יכולה להיווצר אחרי לידת ואקום, לכן אילו הם תינוקות שדורשים יותר מעקב ועיניים, פשוט ברוב המצבים עושים את זה בלי להפריד. 

כאן יש עוד מידע על מצבים רפואיים שגורמים להפרדה - https://zero-separation.co.il/reasons2separation/medicalProblem/

את יכולה לעשות אפס הפרדה גם במחלקה רגילה ולא ייעודית. זה פחות נוח ויש פחות עזרה, אבל אפשרי. ואז התינוקיה לרשותך. 
ממליצה לשים בתינוקיה בשעות שהיא ריקה, כדי שהצוות יוכל להתייחס לתינוק אם יתעורר, ולא בשעה שעושים טיפולים, שלא יעשו איזה טיפול ללא נוכחותך בלי שרצית בכך בטעות. (הן עובדות בשגרה לא תמיד שמות לב איזה תינוק שם רק לכמה דקות). 

במחלקות האפס הפרדה  בזמנים מסויימים יש אפשרות לבקש עזרה מהצוות, הן שומרות לך על התינוק לידן בדלפק לכמה זמן. אם יש יולדת מותשת או שרוצה להתקלח. 
לא יודעת לגבי הר הצופים בנושא הזה.

לגבי שירותים - הרבה יולדות נכנסות עם התינוק לשירותים. הם מספיק גדולים לרוב. 
אחרות מבקשות מהיולדת השנייה בחדר להשגיח שנייה. 

עוד הרבה טיפים ותשובות יש באתר שלנו - https://zero-separation.co.il/mothers_ask/

שאלו אותי אם אני מעדיפה לחמם אותו בעור לעור או שיקחו אותו לתינוקיה. אני העדפתי עור לעור ומידי פעם בדקו שהוא באמת התחמם. סוכר הביאו לו לידי ופשוט באו לבדוק מידי פעם אם אני זוכרת נכון

מוזמנת לקרוא על הנושא הזה עוד באתר שלנו כאן - 
בתי חולים משאירים את התינוק בתינוקיה מסיבות שונות, מהן?

טיפול באור עקב צהבת יילודים באופן ידידותי להורים ולתינוק
לפעמים צריך להתעקש, תלוי בבית החולים ובצוות 

להבין את כל הגורמים שמונעים אפס הפרדה ואיך מתנהלים בכל נושא בבית החולים בו את הולכת ללדת, או בכלל לבחור בית חולים לפי זה שהכי מתאים לך ויש פחות מקרים שהוא מפריד. 

ילדתי בלניאדו לפני 5 חודשים (וואו היא ענקית!!)
עשיתי אפס הפרדה - עשו לה ב. סוכר כי לא עשיתי העמסה (סיפור לנושא אחר) והיה לה היפו.
לא נתנו לי להניק - לקחו לי אותה. שלחתי את בעלי - כי לא הסכמתי שלשניה היא תהיה לבד (אני לא מחסנת ולא כלום)
רצו לתת לה מי סוכר - לא הסכמתי
רצו לתת לה מטרנה - לא הסכמתי
הגיעה יועצת הנקה שעזרה לי מאוווד לסחוט חלב ובסיעתא דשמיא ענקית סחטתי מלא ועלה לה הסוכר
אחרי שעתיים בערך - היא חזרה אליי - בעצם היא גם הייתה בהיפותרמיה וגם בהיפוגליקמיה
השאלה היא האם הייתי יכולה למנוע את ההפרדה בזמן הזה ומה יכולתי לעשות?
(בדיעבד ב'ה לא נפגע כלום, היא הייתה תינוקת מהממת ורגועה והכל ב'ה בסדר אבל להבא, אם יהיה שוב סיפור דומה...)

ויש לסוכר את החסרונות שלו 

לא ניר6אה לי שיש בעיה אם התינוק מקבל כמה CC בביה'ח.. זה הרי ממש קצת סה'כ
אבל אני מעדיפה לא לתת שום דבר כל עוד אפשר (אם היה ח'ו מקרה של היפו קיצוני ולא הייתה ברירה בטח שהייתינותנת, אבל לא לכתחילה..)

במקרה של היפו היא חלב אם. 
אם אין אפשרות לתת חלב אם אז סוכר
אם אין אפשרות לסוכר
אז תמ"ל
זה גם אמור להיות הנוהל של לניאדו
אם זה סוכר ממש נמוך ומסוכן ישר נותנים אינפוזיה של סוכר
אז לא נשמע שזה היה מצב כזה, אבל אין לי מספיק נתונים

קודם כל זה נוהל חריג יחסית של לניאדו, לעשות בדיקות סוכר לתינוק של מי שלא עשתה העמסה. 
אפשר לשאול כמה זמן אחרי הלידה עשו את הבדיקה? 
האם הספקת להניק משני הצדדים לפני? 
מה היה הסוכר שהוגדר כהיפו?

הנתונים האלה חשובים כדי לענות לך. 
ובעקרון - כל המידע הזה נמצא בטבלאות ההשוואה. 
הן חלק מהמדריך באתר שלנו.
את יכולה לראות איך במצב כזה מתנהלים בבתי חולים אחרים.
ולפי זה לדעת אם ההתנהלות חשובה רפואית או שאת יכולה לבקש משהו אחר. 

עוד מידע יש כאן - 
בסכרת לאם או תינוק במשקל או שבוע לידה נמוכים, איך לא נפרדים? (שווה לקרוא על כל הגורמים להפרדה)
מה לעשות אם בבית החולים אחרי הלידה מבקשים ממך או אומרים לך להפרד מתינוקך

גם כאן יש מידע שאולי יעזור - https://zero-separation.co.il/tips/
בקיצור אני ממליצה לקרוא את כל האתר   

אולי אפילו שעה.. לא זוכרת..
לא הנקתי, המיילדת לא הציעה להניק, ולי זה פרח מהראש (אני אחות ליווי הריון אז באמת פשוט שכחתי!)
סביב ה40, אולי 46.. משהו כזה אני זוכרת 

לא שלא אפשרו לך להניק או הנחו אותך להניק. 
זה א. ב. שמים על האמא, ומחכים שהתינוק יינק, לא מתעסקים עם בדיקות סוכר לפני כן. 
לא שעשו בדיקת סוכר כל כך מהר, בלניאדו עושים בדיקה ראשונה אחרי שעתיים. כשעוברים למחלקה. 
לא שעשו אותה בלי הנקה
לא שסוכר 40 גרם להם לדרוש התערבות של סוכר / תמ"ל
מאוד מאוד מוזר שכך התנהלות בלניאדו, אלא הם בכלל לא הנהלים שלהם

אם תרצי לפנות אליהם במייל לברר מה קרה שם, אוכל לתת לך את המיילים (הם גם נמצאים באתר שלנו). 
זה ממש מוזר. 

מקווה שיעזור אחרי כמעט חצי שנה.. 

‎ לכבוד מנהלת המועדון, פנינה רוזנווסר, מנהל אגף ילודים ופגים, ד"ר מאיר ויסברוד, מנהל מחלקות ילודים, ד"ר שי ברק, אחות אחראית יילודים א', ב', גב' אליס נחמיאס, ארגון אפס הפרדה

במקרה כזה ממליצה גם לשלוח לועדת ההנקה של משרד הבריאות - 
הועדה לקידום הנקה, משרד הבריאות - hanaka@moh.gov.il

הוא לא מאושפז בבית החולים. 
הזכויות הן של התינוק, ולתינוק יש זכות למלווה רצוף מטעמו. אמא או אבא או מי שתבחרו במקומכם. 
המידע כאן - https://zero-separation.co.il/yourrights/

זה לא חוקי להוציא אבא מהתינוקיה. צריכים למצוא פתרונות. 

לרוב קריאה למנהל/ת גורמת להם להתיישר. אם לא, אפשר להתעקש לא לצאת, להציע פתרונות כמו שישימו פרגוד שלא יראה, שהוא לא יסתכל וכו'. לשלוח מייל להנהלה עם תלונה או במקרה הכי חמור להראות את המכתב מהעו"ד שיש בנושא באתר שלנו. 
אפשר גם לפנות אלינו לעזרה. 

לגבי מיטה - זו כבר החלטה פר בית חולים. 

רוב ההורים לא שוהים בתינוקיות ליד התינוקות, כך שלא רגילים להתנהלות הזו ולא מוכנים אליה. 
גם רוב התינוקיות צפופות וזה באמת פיזית מפריע לצוות.
המערכת בנוייה להפרדה לצערי. 

בבתי החולים שמאפשרים היום להוציא את עריסת האור מהתינוקיה לחדר האם , זה התחיל באמא שהתעקשה ולא ויתרה ואז הרופאים ראו שזה עובד מעולה. 

בעקרון לא ממהרים להחליף מחלקות באמצע האשפוז. ולא תמיד יש מקום. 
אבל את יכולה לדעת שיש לך זכות תמיד בכל חדר שבו תהיי להתעקש על טיפול באור בחדר שלך. זו ההחלטה שלך. התינוק שלך. 
דרך אגב - במחלקת אפס הפרדה לרוב יש יותר עזרה ויחס מהאחיות. זה גם שיקול לדעתי. 

ומזדהה איתן, אני חשתי כך שנים אחרי. 
חבקי את עצמך, לא ידעת אחרת, עשית את המיטב שלך באותם רגעים.
בהחלט יכול להיות שאת צודקת, אבל באמת שאי אפשר לדעת. 
קשיים יכולים להיווצר מכל מיני סיבות, לפעמים פנימיות שלא בשליטתנו. 
גם מתח בזמן ההריון עלול להשפיע לדוגמא, ואנחנו לא יכולות לשלוט בהכל. 
מקווה שהקושי ייפתר. 
אני לא יודעת עם איזה קושי אתם מתמודדים, אבל במקרה שלי - ברגע שהחלטתי שמה שהיה היה, ומעכשיו אני לא  מאשימה את ההפרדה בקושי (ואת עצמי כמובן, יסורי המצפון האימהיים האלה ), אלא מחפשת דרכים להתקדם הלאה, הצלחנו לזוז קדימה ולהתגבר על הקושי, והיום ב"ה (שלי כבר נער) אין זכר לקושי המדובר. 
 

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅

אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...

עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.

מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.

וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.

אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת

ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם

השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה

אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה

לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

ואני תוהה מתי לספר

נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך

החלטות טובות!

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.

2. תמשיכי בשעה הרגילה.

3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.

לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.

בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

עשיתי פעמיים בדיקה ביתית בהפרש של כמה ימים יצא שלילי שום זכר לפס נוסף

בה אני בחודש חמשי

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

הזוי להשתמש בזה בתור בדיחה.

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת!