*שיחתי האחרונה עם מורי ורבי הרב דרוקמן .(הרב יוסף אלנקווה)*
*החולצה החגיגית של שבת קודש וצוואתו של הרב דרוקמן.*
כשהגעתי לאור עציון הייתי ילד בן שלוש עשרה וחצי מדימונה ומעולם לא הכרתי את עולם הישיבות.
אימי סוזאן עליה השלום לקחה אותי לחנות אתא היוקרתית וקנתה לי בגדים יפים.
וכן קנתה לי חולצה מיוחדת בצבע תכלת לכבוד שבת.
ביום שישי הראשון בישיבה התכוננתי לשבת וכמובן לבשתי את החולצה המיוחדת.
נכנסתי לבית המדרש
ישבתי תמיד בשורה הראשונה הכי קרוב לרב.
התפללנו שמענו את דרשת הרב
ובסוף התפילה החלנו לרקוד.
הרב אחז ,בידי מאוד התרגשתי
וכשהלכנו לחדר האוכל אמר לי בשקט יוסי איפה החולצה של שבת שלך?
אמרתי לו בשמחה ובתמימות הנה זו החולצה המיוחדת שקנתה לי אמא וברכתי עליה שהחיינו. אמר לי בחיוך איזו אמא צדיקה יש לך זו חולצה יפיפיה ומיוחדת אבל כדאי שבשבת הבאה תבוא עם חולצה לבנה.
תצחקו או לא חלפו מאז, חמישים שנה וכבר ארבעים שנה בהיותי רב אני לובש כל חיי
גם בימי חול וגם בשבתות חולצות לבנות.
ובכל יום שישי כשאני לובש שוב חולצה לבנה אבל מיוחדת לשבת
בלי להגזים אני נזכר בחיוך ההוא ובחולצה ההיא
ואומר לעצמי הנה חולצה לכבוד שבת קודש ולכבוד אבי אבי הרב דרוקמן ....
בשבת האחרונה הייתי במתח עצום כיוון שעסקתי בגוש קטיף
רבות בטהרת נפטרים וראיתי הרבה אנשים לפני פטירתם
הרגשתי ונפשי יודעת כבר כחודש שימי הרב ספורים
כשלבשתי ביום שישי האחרון את החולצה הלבנה בכיתי.
היאך ידעתי ?
לפני שלושה שבועות הייתי אצלו בבית בפעם האחרונה.
תלמידים נכנסו באחת עשרה בלילה לשיעור
שוחחתי עם הרב דרוקמן כמה דקות בעניני רבנות.
הסתכלתי על פניו וראיתי הילה מיוחדת אור בוהק על פניו
אור מיוחד של צדיקים שרק אנשי החברא קדישא מומחים מזהים אותו
זה אור של תוסף רוחם יגוועון
הכתוב בזוהר הקדוש פרשת ויחי.
יצאתי מפתח הבית
נעמדתי בחוץ ובכיתי.
אם זה לא היה הרב שלי
הייתי אומר איתו וידוי.
היה זה אור נדיר במיוחד
ואז נזכרתי שהרב מרדכי אליהו נסע לסורוקה בבאר שבע להפרד מהבבא סאלי בדקותיו האחרונות ובדרכו מירושלים
נכנס למרכז, שפירא ולקח עמו את הרב דרוקמן
ושניהם אמרו את הוידוי ושמע ישראל עם בבא סאלי בצאת נשמתו הקדושה.
אמרתי זה האור של בבא סאלי.
יומיים לפני אישפוזו האחרון כשנפשי נסערה התקשרתי אליו כדי לשמח את לבבו הרב היה בשיעור ולא ענה לי.
כעבור חצי שעה הייתי בחנות הלכתי לקנות שמן זית מהודר לחנוכה והרב התקשר אלי סיפרתי לו שבכוונתי להוציא לכבוד יום הולדתו התשעים את ספר היובל .
אמר לי בקולו המיוחד
הרעיונות שלך מצויינים טובים מאוד תוציא בשמחה.
מאוד התרגשתי.
אני מסתובב ורואה מולי בחנות את בנו הרב נחום שלא ראיתיו שנים רבות ומספר לו על השיחה הזו.
באותו היום שלחתי מכתב לחמישים רבנים מתלמידי הרב צביהודא שיכתבו מאמרים וכבר כשישה רבנים כתבו מאמרים.
והנה הרב אושפז.
ביום חמישי שלפני חנוכה בני ביתו של הרב נקראו בדחיפות להפרד מהרב כי הוא היה גוסס .
ביום שישי ערב פרשת וישב
נסעתי ירושלימה הגעתי לטיפול נמרץ הרבנית שתחי' ונכדי הרב היו בחדר.
הבאתי עימי סגולת מלח של ספירת העומר ושיירי מצת אפיקומן הגיע בנו הרב רמי ובקשתי שיניח על הרב.
עמדתי בחלון מול פני הרב
ואמרתי תיקון יג חוורתי.
כשראיתי את פניו אמרתי הוא לא גוסס יש עוד,זמן.
לא יאומן במהלך ימי החנוכה הרב התעורר ושוחח כמה פעמים עם בני ביתו ועם הרב הראשי הרב דוד לאו שבא לבקרו ואחר כך עם מנהל הישיבה הנאמן והמסור רבי דוד אביכזר
וביום רביעי האחרון ירדו המדדים והרב עבר החייאה.
ביום שבת קודש האחרונה מקץ
נכנס אצלי רבי דוד אביכזר
אמרתי לו דע לך שנשמת הרב ממתינה לזאת חנוכת.
ביום ראשון ערב זאת חנוכת נר שמיני של חנוכה באו כל בני משפחתינו להדליק עימי נר שמיני לכבוד יום הולדתי בזאת חנוכת.
כאשר סיימנו להדליק את הנרות ירדו גשמי ברכה
נשארתי בחוץ מול הנרות כמו חצי שעה
ומעל הנרות ראיתי את ההילה
המיוחדת ונזכרתי
בהילה של הרב דרוקמן.
באה אלי אחת מנכדותינו שתחי' ואמרה לי סבא למה אתה לובש
כל יום חולצה לבנה של שבת?
נזכרתי בחולצה הלבנה בשבת הראשונה
ואז קבלתי את ההודעה המצמררת
כי נר האלקים כבה
נר השם נשמת אדם
עלה להאיר בשמים
הרב
חיים
מאיר
דרוקמן.
ושיא השיאים
הרב היה עטוף בטלית לבנה עם פסים שחורים חדשה זו היתה הטלית שלו.
עמדתי בשעות ההלויה לידו והסתכלתי ונדהמתי בב' באלול האחרון הרב הגיע לחתן את בת הזקונים שלנו שתחי' במעמד המרגש נתתי לו טלית חדשה
כשי להיותו כבר חמישים שנה הרב שלי.
בטלית הזו הרב היה עטוף
ואור יקרות היתה עליה.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
