פורום הריון ולידה (עמוד 1216)

עם משאבה אבל
וילדתי באותו היום
ולפני לא היה שום סימן שום ציר או פתיחה..

מה שכן זה כן לא מומלץ כי עלול לעשות צירים לא סדירים ואפקטיביים וזה עלול לעשות בעיות בדופק
לא היתי עושה סתם
אני עשיתי כי זה היה או זה או זרוז מלאכותי


מה שכן-
רפלקסולוגיה,שיאצו-דיקור..תרגילים למיקום העובר

וחוץ מזה
פשוט להזכיר לעצמך
שזה לא בידיים שלך
שזה בכלל לא הסיפור שלך
יש פה נשמה שצריכה לרדת לעולם
ויש לה את הזמן שלה שנקבע מששת ימי בראשית
תחשבי על כ-ל ההריון
על איך הוא נוצר שם בפנים יום אחרי יום..חודש אחרי חודש..איזה פלאא
ומי ששם אותו שם ויצר אותו גם יתזמן את הלידה לזמן הכי מדויק
ומה זה עוד שבוע-שבועיים לחכות לעומת כל ה38 שבועות עד עכשיו?
ונכון הסוף הכי קשה וכבד ועייף ומותח אני גם ככה מרגישה בזמנים האלה
אבל מאוד עוזר דוקא לשחרר את התזמוני ברית וכו ולמסור לה' את המפתח

אבל צריכה שהברית תהיה בחנוכה

כאילו שזה תלוי בי 

לרדת.

 

לא יעזור מה שתעשי או לא תעשי.. 

 

נכון שהסוף לא קל ולפעמים יש לנו תכנונים כאלה ואחרים אבל זה לא בידיים שלנו ואנחנו לא יכולים להתערב בזה.

 

ממני שעשתה הכל כדי לא ללדת את הבנים שלי בשבת ו-3 מהם נולדו בשבת 

שיהיו בריאים.

 

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, בקלות, בבריאות, בלב שמח ובידיים מלאות בע"ה.

אמן

ניסיתי שאיבה, ניסיתי הליכה ומדרגות,
והם עשו צירים כואבים ולא אפקטיביים כי הגוף עדיין לא היה בשל ללידה...

אפשר רפלקסולוגיה או אוסטאופתיה.

גם יכולהיות שידלה לאחרי התאריך בכלל ואז חבל על התסכול
וגם ככל שאנחנו לומדים לשחרר סביב הדברים האלה אז אנחנו פחות נכנסים למסלול של באסה והחמצה על דברים שננעלנו עליהם סתם..
ואז אפשר לחוש איך הקב"ה מכוון את הכל בזמן הנכון לנו והדרך הנכונה לנו..


איך שמעתי מישהו אומר אתמול
"רוצה להצחיק את אלוקים?
אז תספר לו על התוכניות שלך 😅😅"

ויש לכך אפילו משפט קדום ביידיש- האדם מתכנן ואלוקים צוחק
דער מענטש טראכטן ,די גוד לאכטן
מהשו כזה

ובעה" שיהיה בקלות ובבריאות וכמובן יידים מלאות!!

חיבוק ממני
שכבר ב41
ואני מרגישה רווקה בחתונה שכולם מברכים אותה בקרוב אצלך או נו יש מישהו??
רק בסגנון של מזה עוד לא ילדת? מה לא בא לך ללדת??
לא אני נהנית מכל רגע גם מלהרגיש היפופוטם ומללכת כמו פינגווין תודה 😍

למה כן לצפות?? תינוק/ת בריאים, חווית לידה טובה
תתמקדי קודם בזה
מתי תלדי, זה לא בידיים שלך ממילא

בשורות טובות ומשמחות והמון מזל טוב בע"ה

אולי רק בערב שאז בדר"כ הם מתחילים להשתולל

יש לה כללים, לא ממש זוכרת, תיכף יבואו מנוסות יותר

פחות מ3 בחצי שעה

אומרת שאת צריכה להרגיש אותו כמו שאת רגילה להרגיש
אם יש מיעוט תנועות אז בודקים לפי שעון
כלומר זה לא שמשבוע 25,27 יושבים כל היום עם שעון
אלא רק כשאת מרגישה שינוי בדפוס

בלי קשת

אבל אין בעיה להניק בלי, פשוט את צריכה להרים מלמעלה כדי לראות מה קורה...

בלי קשת
ויש לי סינר על קשת אבל היא כל הזמן נהרסת לי. לא נוח לקפל אותה. אבל ההנקה זה נחמד שיש קשת כדי לראות את התינוק, בכשמייה זה פחות נוח בקטע הזה

סינר הנקה שמלבישים ממש כמו חולצה בגרושים!!! לא יודעת איפה זה עכשיו, לדעתי את תצליחי למצוא בקטגוריה של ההריוניות 

חושבת שעבר תוך שבועיים, לא זוכרת בדיוק.

היה לכל הילדים שלי סביב גיל חודש. לא זוכרת מתי בדיוק עובר, אבל זה הורמונלי והגיוני מאוד.

זה קורה רק לתינוקת יונקים?
מקוה באמת שיעבור מהר. היא כזאת יפה וזה מכער אותה 😑

ממש ראיתי שינוי אצלינו

הורמונים שבוע-שבועיים גג חודש זה נעלם הכל

מלחיץ אבל עובר

קראתי המלצה להקפיד על שטיפות פנים עם מים.

הבנתי שזה מההורמונים של ההנקה..זה עובר לבד

שבועיים ככה..מרחתי קרם לא יודעת אם זה מה שעזר

גם עם גלולות, כרגע לא מחברת וקשוח לי, אולי אנסה לחבר...

אולי רק לנסות להחליף סוג של גלולות?

אבל יש תור לרופאה הכי מוקדם לינואר
וזה אומר עוד סיבוב אחד לפחות עם אלה
אז להמשיך לקחת עם הכתמות או לסיים סיבוב? כבר לא יודעת בעצמי מה פחות גרוע
בא להפסיק וזהו
אבל לא יודעת אם אצליח להתמודד עם ההשלכות

וואי נשמע ממש מעצבן.. אוופפ.. מתי כבר ימציאו אמצעי מניעה לגברים???

ואז את יכולה לקבוע מכל סניף גם ממש מרוחק

נראה לי מנון נמוך יותר. בעבר השתמשתי במדבקות ואחרי זמן של חיבורי חפיסות כבר נהיה דימום
וכשעברתי לנוברינג חיברתי שתי טבעות תקופה ארוכה ללא בעיות

קשוח ממש
חיבוק

(ונוברינג לא חייב להכניס עד הסוף, עובד גם אם הוא לא ממש בפנים)

את לא צריכה להגיד לו - למה רק כשאני קורסת
אלא לשבת לשיחת תיאום ציפיות ולומר שאת מרגישה שקשה לך ושאת צריכה שמכסת המחויבויות והמטלות שלו בבית תגדל כפי הצורך.
אל תתנצלי על זה. פשוט תבקשי. תודי ותעריכי את העזרה, זה אמור לעשות את העבודה.
על בשרי למדתי, שעזרה מגיעה בשעת קריסה רק כי לא ביקשנו אותה קודם. לא משנה אם זה מהבעל או דרך מיקור חוץ. אז פשוט תמפי את הצרכים של הבית, תראי מה את יכולה לקנות בכסף כדי לא להכביד, וכל השאר - לבקש.

מההיכרות שלך עם בעלך או שלו עם עצמו - להיעזר בו בדברים שהוא יכול לעשות. שזה יהיה ישים. אחרת, אין טעם וזה גורר תסכולים רבים ואכזבות שעלולים להעכיר את היחסים, ואז כבר עדיף לשלם לעזרה חיצונית

ודווקא הקפדתי שזה יהיה שיחה עניינית, בנחת. לא בזמן שאני עצבנית.
אבל הוא טוען שאני לא מנהלת את הזמן נכון (הוא באמת אלוף בניהול וניצול זמן. אני לא אלופה, אבל גם לא מורחת את הזמן יותר מדי)

ולא מעט פעמים אני מוצאת את עצמי יושבת ולא עושה "כלום", פשוט כי אין לי כוח. אין לי חשק היום לעבוד (כלום זה אומר גם לקרוא ספר) ואז למחרת מצטברים לי דברים ונהיה לי לחוץ.

ו'מנצח אותך' כי הוא לא בהריון, הורמונלי, מבוחל ועוד.
הגם שאת לא מנהלת את הזמן נכון, נגיד, זה לא נובע מעצלות אלא מעייפות וחוסר כוחות ועומס. ולכן את צריכה את העזרה שלו. לא בשביל הביקורת על ניהול הזמן, טיפים, אצונה ביכולת שלך וכו אלא כדי שייתן יד כי *קשה לך* פיזית.

השיחה צריכה להתמקד ברובד הזה של הדברים ולא בתכנון זמן כזה או אחר. זה לא תכנון זמן אלא ניהול כוחות. זה או שאת עובדת ומגדלת ילדים ועוד ועוד או מנהלת בית ועוד ועוד ועוד. במצבך, אי אפשר הכל. ועובדה שאת לא מצליחה.
אז לשוחח על זה ממקום של קושי שלך ולהגיד לו שאת צריכה עזרה. ותבחרי את המלחמות שלך. אין צורך לריב איתו. אם לא מדובר בהורדת סטנדרטים זמנית, אלא יותר מכך - לשלם על העזרה וזהו.
לסחוב עוד ילד בנוסף לקיימים וגם לעבוד זה המון. המון המון. את עושה את המאמץ שלך למען הרחבת המשפחה ואת צריכה עזרה נקודה

את יוצרת חיים בתוכך כל רגע וכל שניה.
כל השאר זה בונוס.
אם את תאמיני בזה גם הוא יראה את זה ככה

את גם בהריון

גם עןדת שמונה שעות כל יום

וגם עם הילדים בצהריים?!

מאוד הגיוני בסוף יום לרצות לנוח

לשבת ולא לעשות כלום, פירושו לנוח, לעשות למען הנפש.
לאורך היום שלי אני לוקחת פסקי זמן של ׳לא לעשות כלום׳ כדי לתת מנוחה לעצמי ולנפש.
דווקא פסקי הזמן הללו עוזרים לי להגיע לניהול טוב יותר של המשימות שלי.

לגבי הקריסה- הרבה נשים עושות יותר מהיכולת שלהם, כי יש הרבה עבודה בבית ומאוכזבות מהבעל שלא עושה מספיק וגורם להם לקרוס.

אבל האמת שהקריסה לא קשורה לעשיה של הבעל. היא קשורה לעשיה של האישה מעבר לכוחותיה.

בעבר כשהיו לי 2 תינוקות קטנים, הרגשתי שאני קורסת. החלטתי לא להגיע לקריסה ולהפסיק לעשות דברים כשאין לי כוח.

גיליתי שלא קורה כלום שלא עושים דברים. אפשר לתעדף משימות ולהשאיר הרבה משימות בצד. גם בעלי גילה שיש הרבה משימות בבית שלא נעשות מעצמן ולמד לעשות מעצמו.

איך זה מתבטא?
מה דעתך "לקרוס" כשהסוללה מגיעה ל40%?
אם בעלך מסייע כשצריך אותו, ולא מסייע כשלא צריך,
אז תצריכי אותו קודם... למה להגיע לסוף של הסוף אם לא טוב לך עם זה תגרמי לו לעזור עוד קודם.

לגבי איך להגיב אני מניחה שעדיף להגיב על דרך החיוב ולא על דרך השלילה.
במיוחד כל עוד מצבך לא מאפשר תפקוד סביר.

מקווה שעוד מעט תתחילי להרגיש יותר טוב ואז תוכלי לחשוב איתו יחד על חלוקת התפקידים בבית ומחוץ לבית.
מה שבטוח שחיים של עשייה מחוץ לבית (תורנית או על עשייה אחרת) באה על חשבון עשייה בבית ולכן צריכה להיות החלטה זוגית.
בתוך ההחלטה הזאת אפשר להחליט מה עושים במצב של שגרה ומה עושים בחוסר שגרה.
לצורך העניין ההחלטה על הריון נוסף צריכה לקחת בחשבון תגבור של עשייה שלו בתוך הבית וצריך לבדוק אם זה אפשרי או שצריך להוריד מהעשייה מחוץ לבית.
בסוף יש כמות משאבים מוגבלת וצריך לתעדף את החלוקה בזמנים וסיטואציות שונות.
מה שכן אפשר תמיד לחשוב יצירתי ולנסות למצוא עוד פתרונות שזה לא רק או את או הוא אבל צריך לחשוב על זה יחד ולא לקבל מובן מאליו שעל העומס שבא בעקבות הריון בריא. מחדל נופל עלייך ורק במצב של קריסה הוא נותן יד.

כשהוא עוזר להגיד לו משהו כמו
וואו זה כל כך משמעותי שאתה שותף יותר,
תמיד זה מאד מאתגר אותי כל העבודה ועוד יותר בתקופה הזאת
ולספר כמה זה עושה לך טוב שהוא תומך בך



ובכללית, לא לשמור בבטן ולא לבקש שתקרסי
להגיד לו בצורה ברורה מה תשמחי שיעשה,
ילדאוג לעצמך ולא לחכות שתקרסי או שאחרים יזהו שאת הולכת לקרוס ויצילו אותך מעצמך

ובתחילת הריון...? בכנות ובלי להעליב את בעלך, עם כמה שהיום שלו עמוס הוא לא עושה חצי מזה.
את מדברת במונחים של עזרה ואני מציעה לך לנסות לאמץ מונחים של שותפות. יש לשניכם עיסוקים מחוץ לבית, עול פרנסה, יש ילדים משותפים לגדל, הריון משותף ובית משותף. את לא צריכה לבקש עזרה,את צריכה שהוא יעשה חלק משמעותי יותר במשימות המשותפות. לנוח בתחילת ההריון (ובאמצע, ובסוף ואחרי הלידה...) זאת לא פריבילגיה. זה חלק מהתהליך של הרחבת המשפחה המשותפת שלכם.

כל פעם אומרים פה בעלך חייב לעזור הוא לא עושה חצי מזה וכל מיני אמירות כאלה שדי נכונות אבל נראה לי זה ממש לא המהות...

בעל שעוזר יותר לפרגן לפרגן לפרגן כאילו עשה כל מה שרצית להגיד לו כמה הוא מציל ואתך ואיך את מתרשת שהוא רואה שאת צריכה יותר עזרה ועכשיו את פשוט מרגישה הרבה יותר טוב וזה ממש מדהים כמה שהוא מתגייס.

ממש לשבח כל דבר פיצי שהוא עושה ולהזכיר גם משהו ששימח אותך שבוע שעבר.

מבטיחה לך יעזור יותר מכול תיאום צפיות והסבר על כמה קשה לך והוא לא מבין מה זה הריון.

תשלחי לי עוגה שבוע הבא כי יהיה לך מלא זמן פנוי.

עלי.

ולספר כמה זה משמח ומקל עלייך. מאוד מעודד בעל להמשיך.
לא יודעת מה מעבר לזה.

חבל שהוא לא עשה את זה עד עכשיו. אבל עכשיו הוא תפס את עצמו, איזה יופי!!
אם תעודדי אותו ותעצימי את הטוב, הזה יעשה לו חשק להמשיך. אין סיבה להזכיר כמה הוא היה לא בסדר...

אפשר סט מצעים יפה עם כיתוב על הציפית
אבא מהחלומות
אמא מעל לכל הציפיות
להוסיף נעלי בית כייפיות
וחלוקי מגבת נעימים

יש לך מושג איפה עושים דבר כזה?

בכל בית דפוס
תקנו מצעים יפים והם יעשו לכם את הציפית/ ציפה(איך כותבים?)
תוסיפו לזה עוד כמה פריטי חורף כייפים ונעימים
לדעתי זה ממש חמוד
אפשר אם נשאר תקציב תמונה של כל הנכדים

אבל תודה!

בגלל חתונת הכסף... או פשוט לעצב את המתנה בצבע כסף, מטבעו שוקולד כסף.

ההורים שלי מאוד נהנו מזה.
מגיע עם עיגולים ריקים שאפשר להוסיף תאריכים עם הזמן.
מצרפת תמונה לדוגמה

איפה עושים דבר כזה?

אפשר שובר לצימר או מסעדה
תמונה גדולה לסלון מרקמה (עשינו לסבא וסבתא שלי תמונה רקומה "בניך כשתילי יזתים" ועץ זית גדול כזה רקום..
לעצב אצל גרפיקאית לוח עד של התאריכים של ימי ההולדת שלכם.
תמונה גדולה שלהם מורכבת מהמוח תמונות קטנות... אפשר לעשות בקלות באתר, לדוגמא סיבוק

לי זה קורה כשאני נכנסת דרך ההתראות. אם אני נכנסת דרך הרשימה של הפורומים אז זה עובד לי בסדר (בינתיים לפחות).

וגם ביתר הערוץ. מעצבן ממש

הכי חשוב לדעת איפה בדיוק הכניסה כדי לא להסתבך כשמגיעים עם צירים, אבל הסיור עצמו ממש לא קריטי ואפשר ללדת בכייף בלעדיו

אני לא הלכתי ולא הרגשתי שזה חסר לי

עשיתי מעקב הריון עודף בבית חולים שרציתי ללדת בו וככה הכרתי את המקום

רק אחותי הסבירה לבעלי בדיוק איפה הכניסה למיון יולדות וכו'
לא מתחרטת על זה אבל תוהה לעצמי אם הייתי מחליטה אחרת אם הייתי רואה את כמות היולדות במיון..

לא עשיתי סיור מעולם
ולא מרגישה שזה היה תורם לי במשהו האמת

להגיע לסיור עצמאי
הכי חשוב!! לדעת איך מגיעים למיון יולדות כל השאר זה כבר הצוות הרפואי..;)

עשינו את זה לפני הראשון. אבל באמת שטויות. את יכולה לשלוח את הבעל אם ירגיע אותך רק כדי לדעת להתמצא ולאן ללכת ב''רגע האמת''.

לאן הולכים וכו
אתם יכולים לקפוץ כשנוח לכם, לחנות, להכנס למיון ולהסתכל שם.
וגם אם לא תעשו את זה - הכל יהיה בסדר

ממני שהגיע בלידה ראשונה בפתיחה מלאה ומזל שידעתי לאיפה ללכת.. אחרת הייתי יולדת במסדרון..

בגדול אין המון מה לעשות עם זה.
התייעצתי עם מרפאה בעיסוק. היא בגדול אמרה לי איך לעשות חשיפה איטית.
וכן זה נרגע לה. מגיבה פחות בבהלה.

אני רוצה להכניס אותה כבר אבל אני לא רוצה שהיא תחווה חוויה של התקפה חושית כל היום... ממש מדאיג אותי.
ואיך הגעת למרפאה בעיסוק? דרך הקופה?

להכניס אותה. אבל מצאתי בסוף מישהי עם רק עוד תינוק אחד והיא תתחיל ללכת ליומיים בזמן הקרוב.
הגעתי למישהי פרטית.
קופה לוקח נצח.

אבל תרשמי בגוגל מרפאה בעיסוק לפעוטות בטוחה שתמצאי

לדעתי את יכולה להיות זכאת דרך התפתחות הילד

גם ראיתי שהתפתחותהילד זה רק מגיל שנתיים, והיא עוד לא

נשמע לי הגיוני שתוכלי לקבל ריפוי עיסוק דרך הקופה.
ממליצה לה קשר למוקד של הקופה ולברר מה התהליך.
אולי רופא יכול להפנות אותך

אבל זו ביורוקטיה ארוכה לצערינו. (בכל גיל, אולי דוקא מזרזים בגיל הזה. אני לא יודעת)

צריך הפניה מרופא הילדים, ולמלא שאלון הורים ושאלון גננת (מניחה שאין בזה צורך אם היא לא במסגרת). על סמך זה מפנים בקופה לאבחון, ואחרי האבחון מאשרים טיפול בהתאם למורך שעלה.
כל המתנה בין שלב לשלב (עד לאבחון, עד לטיפול) יכולה לקחת כמה חודשים לצערינו.

בהצלחה

(לא יודעת לגבי הנקודה הספציפית של רגישות חושית),
התור הראשון של הריפוי בעיסוק הוא בעצם האבחון.

הדרכה של מרפאה בעיסוק.
אם את רוצה מישהי פרטית, יכול לתת לך שם של מישהי מדהימה עם המון ניסיון, לא בירושלים, אבל בטוח תוכל לתת לך הדרכה בזום.

לא מספיקה הדרכה בזום
זה יכול להיות בנוסף לטיפול אבל לא במקום

כשאני ביררתי על הבת שלי. בעיקר בפרטי אבל אני חושבת שגם דיברתי עם הקופה.
אמרו לי שבגיל הזה לא מתחילים סדרת טיפולים (היא הייתה אז בת שנה אולי אפילו פחות) וכן מחכים.
לקחתי את הבת שלי לראות מרפאה בעיסוק בסוף היא אמרה לי איך לעשות לה את החשיפה. ובאמת המון עזר.

מציעה לחזור לפסיכולוגית ולדבר איתה.

לאט לאט יקרה. את בליווי, תהיי עם יד על הדופק והכל יהיה בסדר בע"ה! מזל טוב!

יש לי חברה קרובה שמאוד סבלה מבחילות והקאות בהריון הראשון ובשני לא הקיאה בכלל והבחילות היו ממש נסבלות

אני כן חושבת שצריך לבוא בגיש מקבלת לזה שההתחלה תמיד יכולה להיות יותר מאתגרת, לםעמים מאוד עייפים ורוצים לנוח, לפעמים חלשים... האישה עצמה צריכה לאפשר את המקום הזה לעצמה. לנסות להיות בחמלה כלפי מה שהיא מרגישה.
ולזכור שזה יעבור ועכשיו זה ממש בסדר לנוח ולהוריד הילוך

כמו שאת רואה נשארו עוד כמה😅

אחרי לידה קשה שבעקבותיה היה לי חרדות
גם רציתי הריון
ושנקלטתי היה לי ממש ממש קשה
היה לי איזה כמה שעות של התקף חרדה
וזה נרגע. והמשיך לי הריון ולידה תקינים
קצת התקפי חרדה אבל הם חלק ממני ולמדתי ואני עדיין לומדת להסתדר איתם
חיבוק על ההתמודדות וכמובן אם יש לך את מי לשתף מה טוב

ה' שולח את הכוחות.
דברים שבהריון הראשון לא יכולתי לחשוב עליהם פתאום אני מגלה שעשיתי והתופעות בכלל לא אותם תופעות.
ואני מרגישה שדווקא הילד זה מה שעזר לי היא הוציאה אותי מהדכאון שימחה והצחיקה אותי ועזרה לי לשכוח שאני לא מרגישה טוב
הריון קל משעמם ובעז"ה בידיים מלאות מתוך שמחה😘

בזכות העידוד שלכן אני הרבה יותר רגועה

בגלל שעוד יש לך דימום מסיבי, הייתי מניחה לזה... זה לא שזה כתמים מעצבנים טמאים שמפריעים להפסק. זה אשכרה דימום הגוף כנראה צריך להוציא את זה.

מסייגת שאולי בכלל את צריכה לבדוק אם זה תקין רפואית... כמה ימי דימום מסיביים היו לך עד עכשיו? לקחת ברזל לפחות?

רגיל?
אחרי לידה?
אמצעי מניעה?

לי אמרו פעם שאם מתמלא פד בחצי שעה, זה לא כל כך תקין וצריך לבדוק שהכל בסדר. אמנם אמרו לי את זה אחרי לידה, ועדיין. יכול להיות שכדאי להתייעץ אם זו פעם ראשונה שזה קורה לך

@בימבה אדומה היו 3 ימים של דימום חזק ואז אתמול קצת נרגע והיום שוב... מרגיש לי שאין לזה סוף, מחזיר אותי לדימום שאחרי הגרידה... 

@מתחדשת11 קיבלתי ביום ראשון

@סליל מחזור ראשון אחרי גרידה.

אין ל כח וזמן להבדק. נוסעים מחר...

 

 

מה עם להתקשר למוקד אחיות?
הדימום החזק ממשיך?
אני לא מסםיק יודעת מה ההנחיות אחרי גרידה, אבל אולי דווקא חשוב להיבדק

כמו @סליל

כדאי להיבדק או לפחות להתקשר למוקד אחיות.
דימום מוגבר אחרי גרידה בהחלט יש סיבה להיבדק בעיניי.
תראי, אחרי הםלה הגיוני שהוסת סוערת. אבל בגלל שאת נכנסת לשבת... הייתי הולכת להיבדק מחר בבוקר...

ובבקשה תקחי ברזל.

סך הכל עברו חמישה ימים..
למה זה חריג?

של ההפלה עצמה. שאז חמישה ימים זה הגיוני אפילו של דימום מסיבי (עדין צריך תיגבור של ברזל!)

זה דימום של וסת של חודשיים אחרי... לגוף זה לא טוב איבוד דם רב כ"כ...

וכדאי לוודא שאין סיבה לזה.

זה לא מספר הימים, אלא כמות הדימום.

אצלי במצב רגיל לוקח לפחות 7 ימים, 8.
3 ימים ראשונים דימום מסיבי, אחכ טיפונת החלשות ואז שוב כביכול מתחדש מעט
ורק אחרי עוד 2,3 ימים מתנקה לגמרי

פד מתמלא בחצי שעה?
לי אמרו פעם במיון שזה לא תקין

יש כמו סיום כזה של הוסת אז כאילו "ייצא" קצת יותר. אבל לרוב בסיום, זה די מעט.

מעניין. להבנתי רפואית יכול להיות אחרת... אולי אפשר לחזק את הדם שלך שיסיים את הדימום המסיבי בצורה רציפה. זה שהוא עושה "הפסקה" ואז חוזר, זה מראה על חולשה כלשהי...

אבל מכירה הרבה שלוקח להם 7 ימים להטהר
מהזכור לי גם @באר מרים כתבנ שיש לה איזשהי החלשות בזמן הוסת ואז שוב מתחדש

דיברתי על טיב הדימום המסיבי...

ומעניין ממש למה זה כך... (חושבת מהמקום של הרפואה הסינית איך היו מסבירים את זה..)

מטורף ברמת תאורים לא לבעלי לב חלש
וזה כי היתה שארית שיצאה ב''ה
כן התיעצתי אם להבדק
לי אישית לא היה צורך בסוף
אבל כן צריך לשים לב לכנות שלא מוגזמת מדי

ולהתיעץ אם יש ספק

הצלחתן להלחיץ אותי...

מחר אתקשר למוקד, מקווה שלא אצטרך ללכת. כי זה ממש אבל ממש לא במקום!!

בינתיים קצת נרגע הדימום... מתוסכלת נורא!

שיהיה הכי טוב❤️

ותשמעו קטע- שלחתי עד לרב לשאלה, ז הוא אומר לבעלי שזה טהור, אבל שאבדוק אם יש לי פטריה...

איזו הבחנה! לא ידעתי שאפשר לראות לפי צבע ההפרשות...

ממש יכול להיות שהוא פשוט לא ככ מרוכז.
זה לא סיבה לדאגה בכלל

זה לא צריך להיות כמו הפס בקרה
שימשיך בעז"ה בקלות ובידיים מלאות!

את בהריון מותק.
שיהיה בשעה טובה ובקלות
חמישה הריונות ובחיים לא ראיתי כזה פס פצצה

ואגב אחרי ההפלה האחרונה שלי והבטא שלא ירדה
עשיתי מלאא בדיקות ויכולהצלהגיד לך שכל המדד של חוזק של קו
ומתי נחלש יותר מתחזק יותר
פשוט שטויותת
היו לי ימים שנחלש ממש וכבר שמחתי
ובבדיקת דם- בקושי והערך גבוה ופס חלש כמו של בטא 100
ואז התחזק ונחלש והתחזק
וכו
ללא קשר לערך המספרי

אסור להתייחס לזה בכלל

יש 2 פסים- את בהריון

תעשי בטא אם כבר. וזהו שחררי את הבדיקות

נראה מעולה ממש לשבוע 5

וזה התחזק מאוד!!!! 

וכמה שיותר פרטיות (עדיפות לבית יולדות עם חדרים ליחידות).

על רמבם. כי זה לא מדויק למה שרצית אבל קחי בחשבון .
בעלי היה איתי רק בשעות הביקור.

לגבי חדר יחיד- לא דמיינתי שזה יקרה אבל יצא שהיה לי חדר לבד. אבל זה לא תמיד ככה והיתה לי לידה שם שהייתי עם עוד 2 בחדר ככה שזה עניין של מזל וכו...

בשעה טובה!

או שהצפון יותר? אחותי ילדה לפני שנתיים בעפולה ויצאה סופר מרוצה

הבנתי שעכשיו הבעל יכול להישאר שם בלילות ועברו לחדרי הלידה החדשים (העבירו את הכל באישפוז שלי, פיספסתי ביום😅)
לי היתה חוויה טובה ומאמינה שאחזור לשם

מה תרצי לדעת?

עפולה- היו לי מיילדות מקסימות (לידה אחת הסתיימה קיסרי חירום, היו מקצועיים)
בניין חדש, נעים ומטופח. חדרי לידה מצוינים.
האשפוז - סבבה. פעמיים הייתי בחדר לבד, נראה לי כי ביקשתי ביות מלא. הבעל/ מלווה אחד יכול להיות הרבה.
האוכל מהדרין הוא בקופסאות ודי לא משהו..

פוריה היה קצת מזמן, אבל ממש לא אהבתי את התינוקיה

זה גם שופץ?

אהבתי מאוד
אבל לא עונה על הבקשות שלך..

היה שקט ופרטיות, לא חדר לבד אבל לא נראה לי שהייתי עם עוד יותר מיולדת אחת בחדר

אחיות מקסימות

שהמחלקה חדשה ממש ומשופצת..

סתם. חלק מהבנות דודות שלי יולדות שם ומרוצות מאוד..

פעמיים
ממש תלוי על מי את נופלת ואיזה מצב כמו בכל מקום..
הבעל לא יכול להשאר בלילות..
הרוב לא לבד בחדרים...
אבל משופץ ומרווח....

אבל ממליצה לך פשוט ללכת לבקר ולבדוק מה המצב הנוכחי.
יש לך דרישות שממש קל לוודא בביקור במקום

נתת את המינון המתאים לפי משקל?
אם החום לא יורד עם אקמול ודומיו, כדאי לפנות לרופא.

(נשקלתי איתה ובנפרד)

זה לא חום מאוד גבוה, 8.3, אבל היא סמרטוטה ונודניקית
והיינו בבוקר אצל הרופאה שלא ראתה שופ דבר מיוחד

אולי אכניס אותה לאמבטיה קצת
תודה!

הוא אמר לי שזה המינון המינימלי ולא לכל התינוקות מוריד ואמר לי לתת מינון גבוה יותר (הוא אמר לי ממש בכמה להכפיל את המשקל של התינוק)
תתייעצי עם רופא, אולי אונליין?

פחות לגבי אקמול

גם על הנורופן, אבל דווקא שם ההבדל היה פחות משמעותי ...

נורופן יותר חזק אבל אני פחות אוהבת לתת נורופן כי הוא מייבש והיה לי ניסיון לא הכי טוב איתו עם אחד הילדים 

תכניסי אותה באמת לאמבטיה פושרת ולא לשים הרבה שכבות בגדים ולא שמיכה בכלל

 

והיא עם 2 שכבות דקות וארוך פלוס רגליות
זה מדי?

אבל ממש מוזר שלא הוריד את החום הנובימול

האמת לא נשמע שהיא לבושה הרבה, פשוט לא לכסות אותה. מסכנונה

עם ילדים קטנים לא זוכרת שהקפדתי על מספר שכבות

יש ילדים שלא מווסתים טוב את החום גוף.

עם מים חמימים שלא יהיה לה קר מידי ולקשור כמו מטפחת על הראש

כשהנובימול לא הועיל (הוי, האוזניים...)
אז לדעתי שווה לשאול

תודה על הדאגה והעיצות

היא צריכה לקבל 15 מ"ג לכל קילו. תוודאי שהיא מקבלת מספיק.
לגבי נורופן- אם אין איזה בעיה כלייתית זה לא כזה בעיה גם ב5 חודשים (נכון שעדיף רק מ6 חודשים אבל אם החום לא יורד אז אפשר לתת)..

דווקא יש לי גם לפני מחזור וגם הריון וכן מתחיל אצלי די מוקדם (אבל אף פעם לא יודעת מה זה הולך להיות)

אין עדיין הריון, אפילו לא השתרשות ובטח שאין עליה בהורמונים..

או שיש לך דלקת בשתן..
אמנם הריח לא קשור לזה אבל תכיפות במתן שתן יכול להיות קשור.

אבל באמת נשמע לי פסיכולוגי יותר.
זה באמת מוקדם מידי בשביל שיהיה משהו.. כמו ש @חצילוש הסבירה

אהה ותכיפות בשתן זה לפעמים גם מהקור שעושה תחושה כזו

לנוח, ובבוא הזמן לטפל

💚

זה לא כמו שכאב לי בהריון!!!!!!


ולמה לא לטפל עכשיו? מה זה "בבוא הזמן"?

כשתתחזקי תוכלי לטפל
יכול להיות שיעבור לבד עם המנוחה ואם לא, לטפל

גם לי היה בול ככה
תחכי, לא להרים כבד.
אם לא עובר תנסי אוסטאופתיה

היא צריכה לקחת למקום שהיא הולכת לישון בו באיזור