הי בנות,
איך נראה דימום השתרשות?
קראתי שיכול להיות ורוד או חום?
קצת מבולבלת..
תודה מראש![]()
מלפפון חמוץ, מתי כדאי לעשות בדיקת הריון?🤪

אולי משכיבים אותה לישון מאוחר מידי
לא חשבתי לבדוק את זה אף פעם... חשבתי שאולי זה קשור לקשב וריכוז (לא מאובחנת)
פעם היה לי המון, בעיקר בזמני מחזור. וואי, זה היה סבל! הייתי מבקשת מחברות/ מאחיות שלי שישבטו לי חזק על הרגליים...
ב"ה כבר הרבה זמן לא קרה לי. עכשיו נזכרת להודות![]()
אני הייתי מחכה נגיד למחר, מחרתיים ובודקת בשתן הראשון של הבוקר
תבשרי לנו בשורות טובות בעז"ה!
שיהיה בקלות ובידיים מלאות
אנחנו ממש לא מעכלים את זה.
ממש לא מעכלים חח מרמה של התעלמות והכחשה![]()
יש תור לרופאת נשים עוד כמה שבועות אבל לא מדברים על זה ולא כלום כאילו כל רגע חס וחלילה זה יכול להלקח מאיתנו ואולי זה לא אמיתי
שב''ה הרב התיר וטבלתי..
הריון ולידהטבלתי שבועיים אחרי ההפלה...


אנחנו לא בבית, אבל הילדים אצל הסבתות שלהם ורוצים לקחת איתם עוגה... אז משהו בלי יותר מידי עבודה.... יש?


אבל חמותי שמה על העוגה שלה שוקולד צ'יפס ואמרה לבת שלי שזה הפכים הקטנים...
אז זה הספיק לה...
תודה לכולן על הרעיונות! תזכרו לשנה הבאה... ![]()

טחינה\חומוס, טונה, מלפפון חמוץ\זיתים ועגבניה.
טחינה, וירקות קלויים.
אם את אוהבת מיונז, אז אפשר טיפה מיונז\טחינה, חביתה וירקות
סלט ביצים
סלט חצילים ברוטב עגבניות
טחינה ולביבות ירקות
הי,קצת מתפדחת לכתוב אז מאנונימי.
האם יש הפרשות מוגברות מצוואר הרחם בתחילת הריון? עוד לפני שהבדיקה מזהה?
אני אם הרגשת עייפות רצינית בימים האחרונים, כאבי בטן (שיכולים להעיד על מחזור אבל גם על הריון) והפרשות מוגברות ריריות (כמו של ביוץ).
אני שבועיים מהטבילה לא ברור מתי היה הביוץ ומאד רוצים הריון!
זה יכול להיות?
אם לא, יכול להעיד על משהו אחר לא תקין?
עם הפרשות שונות לגמרי.
פיטריה יכולה להיות מלווה בכאבים? ממש התחזק לי
מצריך רופא.
הרבה מעבר לכאבי מחזור...
שבועות קשים, וירוס קשה..
היינו במוקד ואז במיון..אמרו שזה וירוס שיקח עוד כמה ימים.
השאלה, הילד בן שנה לא אוכל כלום, בקושי שותה מים/תה קר..
והנקה, ממני בעיקר, סופש הייתי בבית הנקתי כמובן,
אבל היום בעבודה והוא בבית.. והרבה יותר מודאגת מהילד שלא אוכל אפילו לא הנקה כי אני לא שם..
זה נראה לי שהוא מאוד רוצה לאכול אפילו פותח פה שאתן לו, הוא לועס אבל כשצריך לבלוע הוא עושה רפלקס הקאה ופולט את מהפה..
מה אני יכולה להכין לו כדי שיאכל או שישתה יותר נכון?
יש לכן רעיונות?
פרות טחונים אולי ילך
רק מהמים,
היום אנסה אולי פירות..
תודה!!
גם אצלנו היו כמה לילות כאלה סביב השיניים. אנחנו הבאנו נובימול, ואם זה עזר- אז זה באמת היה השיניים, אם לא, אז כנראה שזה היה הרגל.
אצלנו היא הייתה במעון במהלך היום, אז לא יודעת מה היה לה כשהיא ישנה במהלך היום.

חדשהפה!זה ייתן לך הרבה אופציות

דווקא לא סגור אבל יש לו שרוכים לקשור, אז לא מתרומם.
ממש ממש נח!
אם תרצי אנסה לחפש קישור
אמנם אני רואה שבלינק שהזמנתי זה כבר לא זמין, אבל זה היה מוצלח חוץ מזה שזה בד לייקרה שזה יחסית חם...
בימבה אדומהשאחרי הלידה.
אישה חמודה, תדאג לבטן של הילדים שלי טוב טוב. בזה אני בטוחה.
אבל
אין לה מחסום לפה. והיא ביקורתית מאוד.
ועוד משהו, היא גם טיפוס שתעביר הלאה כל דבר. ברברנית
אני יודעת מלא דברים רק ממה שהיא מספרת לבעלי, לדוג' שגיסתי לא רוצה עוד ילדים ![]()
בכלל אצלנו מהבית של ההורים שלי הכל מפרשנים בצורה שלילית. אז המחשבה מיד קופצת ל"מה היא מחפשת"
אין לי עזרה מהבית הנחמד של הוריי. חוץ מאחות אחת (סיפור משפחתי לא פשוט וכואב- משפחה מפורקת לגורמים)
וחמותי היא העזרה כמעט יחידה.
מה עושים?
יודעת שזה מה יש. וצריכה בכלל להודות לה על הרצון הטוב הזה.
אבל לא רגועה מעצם המחשבה שהיא תהיה פה גם לבד וגם מזה שתתחיל להעיר/ לספר דברים.
אבל אני מפחדת שתתחיל לדבר עלי
שאני לא נקיה, ומבולגנת ולא יודעת מה
אתן דוגמאות. היא מאוד מקפידה על ניקיון של הסירים. ואני לא ממש. אחת ל-3 חודשים אני מנקה את התחתית.
כאלה...
מרגישה שמכניסה את עצמי לסטרס ניקיונות לפני שהיא תבוא.
היא מקסימה ממש. וברור שאני מוקירה את הרצון הזה לעזור בכלל.
בייחוד שבצד השני זה כל כך הפוך ב-900 מעלות.
הפחד הזה מהביקורתיות והשיפוטיות שעלולה להיות . זה מרגיש שנכנסת לי לקישקע
בקיצור נראה לי שאין לי ברירה ![]()
שהיתה מאושפזת במשך חצי שנה.
אין לה בעיה עם אתגרים כאלה.
היא לא טיפוס ביישן בכלל. כך שהכל נוח לה.
מחפשת, שואלת , אומרת, נוגעת, חופרת...הכל בקיצור.
זה יותר אני.
חוששת מההערות. או מהעברת מידע.
אמרתי לבעלי שנסגור את החדר שלנו על מנעול והוא אומר לי אז מה אם היא תכנס.
במקום לזרום איתי ולתת לי תחושת ביטחון.
בסוף הוא אמר בסדר. אין לי באמת מושג מה היא תעשה כשאהיה שם או אם הוא באמת יסגור.
אבל אעשה כל מה שאני יכולה. וזהו.
אין לי באמת חלופה אחרת.
אני צריכה להודות שיש לי בכלל עזרה.
ולא להתרגש מביקורת.
אולי אפילו לזרום.
מודה לך על המילים.
באמת חיזקת אותי
אין לנו תקשורת חמה בנינו, הכל טכני.
בעלי כל היום אומר לי אל תתייחסי אליה אין לה מעצורים.
אבל עדיין זה קשה.
זה לא שיצאתי מבית מחזק ומעצים. ההפך. רמסו אותנו שם. כולנו- כל האחים והאחיות- יצאנו חסרי ביטחון וחשדנים (ב"ה היום ממש אחרת, ועובדת על זה יום יום)
אז מפחיד אותי לחטוף ביקורות והערות