פורום הריון ולידה (עמוד 1218)

ככל שהם גדלים הם מתייעלים ומעבירים את אותה כמות חלב בפחות זמן, הנקה שהיתה לוקחת לי שעה וחצי היום בקושי רבע שעה
לגבי הגודש- כדאי מאוד לשאוב לפחות עד להקלה או להציע לו לעיתים תכופות יותר כדי שישחרר את הגודש
גודש עלול לייצר סתימות ודלקות …
כמו כן- שד ריק=מעודד ייצור, שד גדוש= מאותת לגוף להפסיק לייצר ולכן כדאי לפנות את החלב מהשד

אל תגלי חח אחרת עוד כמה ימים זה ישתנה...
תנצלי את הזמן לישון טוב,
לגבי הגודש - אם זה 'רק' חוסר נוחות אפשר לא לעשות כלום, וזה יעבור. אפשר לשאוב קצת עד להקלה וזהו, זה בד"כ לא יעודד ייצור מוגזם.
אין סיבה שהייצור יפחת, נשמע שהוא אוכל כמה שהוא זקוק.

כנראה יונק בצורה יעילה יותר ובגלל זה זה פחות זמן ושבע מהר.

אבל עדיין הנקה של 5-6 דקות רק מצד אחד...
כנראה שזה לא משהו דרמטי אבל הצד השני מפוצץ.. התעוררתי עם מיטה רטובה (למרות שישנתי עם רפידות😓)
מקווה שיתאזן במהלל השבת...

או שתשאבי רק להקלה

אבל מוכר
יש תקופות כאלה.
אם את ממש סובלת והשד קשה תשאבי ממש טיפונת להקלה. אני גם בד"כ נמנעת מזה כדי לא לייצר עוד חלב אבל לפעמים כדאי טיפה כדי לא להגיע לסתימות ודלקות

שזה מסתדר
בעז"ה כמובן

נעשית בהדרגה לא פתאום ככה
אולי הוא מצונן או משהו אחר מפריע לו
בכל אופן, שווה קפיצה לטיפת חלב לשקילה

תודה ממש לכולכן! הרגעתן אותי וזה נתן לי תקווה ואמון ביכולת שלי להניק
ב"ה במהלך השבת זה כן השתפר
כנראה היו לו כאבי בטן כמה ימים ששיבשו את ההרגלים

תודה על התמיכה והאפשרות לפרוק!

בית מסודר בלי שאת מסדרת... תהני!!

תופעות לוואי אפשריות -
חמישה ילדים קופצים על המיטות

ממש כיף לנו להיות אצלכם ומתגעגעים לגיס,
אבל אחרי כל החגים אנו זקוקים לזמן שקט בבית..
אז נשמח להיפגש עם כולם ביום ראשון..
שבת שלום!!

(והתארחתם שם המוווון... אני לא הייתי שורדת ככ הרבה... זקוקה לבית שלי ממש)

זה היה מחוסר ברירה...
ר"ה וערב יו"כ לא הרגשתי טוב אז לא הייתי במצב לבשל. סוכות - אין לנו מקום לבנות סוכה אז גם כן נאלצנו לאכול אצלם בסוכה...

זה באמת המון

וזה כל כך מזכיר את המצב שלנו אני גם מרגישה שכבר חייבת את השקט שלנו כמשפחה.והם ממש לא מבינים את זה.בשבת חול המועד היינו אמורים להיות לבד ובסוף אכלנו יחד איתם אחרי תחנונים מרובים מצידם והיה די סיוט כי היה עמוס והילדים היו כבר עייפים למדתי פעם הבאה חהקשיב ללב שלי..

ואני לא מבינה מה כל כך קשה להבין שאנחנו צריכים גם זמן לעצמנו... הם ממש נפגעים. כאילו אם אנחנו משפחה זה אומר שאנחנו צריכים לאכול תמיד ביחד... גם זה שנוצרה מציאות כזאת שחובה לאכול שם כל יום ראשון משגע אותי לפעמים, אבל מעדיפה את זה מאשר להתארח בשבת.
חמותי אם לא רואה את הילדים שבוע כבר אומרת שמתגעגעת נורא, וכשרואה אותם אומרת שהם ממש גדלו מאז הפעם האחרונה שהיא ראתה אותם. ואני לא מבינה מה זה כזה סוף העולם אם שבועיים לא תראה אותם. אולי אבין רק כשאהיה סבתא 😏

חמותי מזמינה ולא מתייחסת לנכדים בכלל רק צועקת אל תלכלכו אל תבלגנו..
בכלל בערב שמחת תורה היא סיפרה שהלכה לבד לארומה לאכול ארוחת בוקר בשקט אז אמרתי לה חבל על הכסף היית באה אלי הייתי מפנקת אותך ומה היא ענתה? לא מה פצאום ישבתי בשקט בלי שיפריעו לי יעני אנחנו מפריעים..

אז אולי היא לא מבינה כלום....
איזה כיף זה שהנכדים משמחים
וברוך ה שכולם בריאים


והיא הפסידה את האוכל שלך!
ואת השמחה של הבית שלךז!

אבל את לא צריכה לקחת קשה שאתם מפריעים לה... ככה זה ילדים, ב"ה שהם בריאים ושמחים

אבל יש לי 3 אחים שגרים שלעד ההורים כך שההורים שלי מוקפים בנכדים
וזה כל כך משמח אותם

הם יודעים לתת פרטיות ומקבלים בהבנה שלכל אחד יש בית משלו
אהל לגמרי יכולים להגיד משפט כמו "לא ראינו אותך כל השבוע... איך גדלת" וזה נאמר בכל כך הרבה אהבה"

אתם זכאים לזמן משפחתי לבד
לגמרי טפשר לאכול יותר בבית ולקפוץ נגיד בזמן סעודה שלישית להגיד שלום
תשלחי לפעמים את בעלך לבד עם הילדים
אחד האחים שלי מגיע קבוע חצי שעה לפני הדלקת נרות עם הילדים להגיד שבת שלום ולטעום מהאוכל של אמא וזה נותן גם זמן שקט לגיסתי לפני שבת... win win לכולם
תמצאו את הנוסחה שלכם...

לי זה נשמע בדיוק כמו שכתבת - הם פשוט לא מבינים. תחשבי שאם חמיך וחמותך הם זוג מבוגר *רוב הזמן*, אפילו בחגים, יש להם שקט ושלווה - שלא כמו זוג צעיר עם ילדים קטנים ששקט ושלווה אצלם זה עניין מאוד יחסי... אז די הגיוני (גם אם לא מאוד רגיש) שהם לא חושבים ולא מרגישים את הצורך שלך בשקט ורוגע יחסיים...

אולי שווה שבעלך מתישהוא יישב לשיחה רגועה ונעימה עם ההורים שלו ויסביר בדיוק את זה - שאתם אוהבים אותם ואת המשפחה אבל לפעמים צריכים קצת יותר רוגע ושקט, ושזה ממש לא קשור אליהם ואתם מעריכים, מודים ואוהבים עדיין להגיע. מה דעתך?

לא התייחסתי לקושי הספציפי שעלה עכשיו, אלא למצב שתארת בכלליות. אני לא בטוחה שזה מה שרצית / את צריכה כרגע, אז אני מתנצלת אם היה לא במקום.
הקושי הוא לגמרי מובן וזו סיטואציה מאוד לא נעימה - מה שלא בוחרים יוצא לא נחמד מאיזשהוא כיוון. וזה עוד יותר מכעיס שהכל היה יכול להיות לגמרי בסדר אם רק הצד השני היה מבין. הלוואי שתהיה בכל זאת שבת שלום וגם שבת מנוחה!

האמת שזה ספציפי לעכשיו, כי אנחנו כמעט אף פעם לא מתארחים שם לשבתות אז זה לא שיש לנו קושי תמידי סביב זה. רק עכשיו זה מאוד מעצבן

ומחזקת לא צריך לעניין אותך מה יאמרו אחרים, ולפעמים זה רק המחשבות שלנו בעצמנו על עצמנו...

וגם חמותי רוצה שנבוא לאכול אצלם בשבת כשמתארח אחד האחים.
אם זה ממש בתדירות מוגזמת אנחנו פשוט הולכים לסעודה שלישית (והאמת שאני שולחת את בעלי עם כל הילדים ונהנית מזמן שקט בבית). נשמע שיכול להיות פתרון גם לכם.

היא שזה נראה כאילו את נלחצת רק מעצם זה שאת צריכה לסרב כי מה יגידו..
אם אני צודקת, זה עניין של להבין עם עצמך שאת קודמת. ולעמוד על כך. גם אם יצבאסו ממך. לא לנסות לרצות כל הזמן. במיוחד לאור העובדה שהיית שם מיליונים.
זהבסדר להיות בבית,ואפשר ומותר להיות בבית אם זה מה שאנחנו צריכים, לא צריך להתנצל על זה ולדעתי גם תגידי את זה. לאט לאט המסר יחלחל

אני יודעת שאני קודמת ולכן לא נלך וגם לא הלכנו בשמחת תורה, כי זה יותר מדי בשבילי ואני מתחשבת בכוחות שלי.
אני פשוט יודעת שהם ממש נפגעים מכל סירוב, לא רק מתבאסים. זה לא מה יגידו כי הם לא יגידו כלום, ולשאר הגיסים והגיסות לא משנה אם אנחנו מגיעים או לא. אני לא רוצה לפגוע בהורים, ולא בקשר בינינו. תמיד אחר כך חמותי קצת מאופקת, ומנסה להראות עניינים כרגיל אבל אני יודעת שיש את המקום הפגוע הזה של מה, יותר טוב לכם לבד בבית בלעדינו?
ולמרות זאת לא נלך כי אני קודמת

אלופה שאת קשובה לעצמך!

נשמע שאתם ביחסים מצוינים ויכול להיות שאישה אל אישה יעבור יותר טוב
להרים טלפון ולהגיד משהו בסגנון של

את יודעת שאנחנו אוהבים מאוד לבוא וגם משתדלים
הקשר בנינו והקשר שלכם עם הנכדים חשוב לנו מאוד
אבל השבת קשוח לי מידי
מאוד עמוס לי
ועם כל החגים והחזרה לשגרה
אני צריכה קצת שקט
כך שאנחנו נשאר בבית
אני חייבת את השבת הזו לעצמי לאגור כוחות

ואת יכולה להוסיף לה משפט
שהיא בטח מבינה מה את מרגישה
כי רק אמר/אשה יכולה להבין כמה אנחנו סחוטות אחרי החגים

כי הדימום התארך והיא רצתה לוודא שהכל תקין.

וגם עם ספקולום וגם עשתה לי בדיקת פאפ

חוששת כי יש לי כתמים וממש לא מתחשק לי שזה יאסור שוב
תודה לכן

כשהיו לי תפרים אז הוא רק הסתכל נראלי לראות שהם החלימו... אבל זה היה מזמן... כבר הייתי ללא דימום או ממש בסוף שלו (ב2 הפעמים לפני מקווה)

רק בדיקה שהרחם חזר למקום

אם יש לך כתמים זה באמת קצת בעיתי אם תראי דם על הכפפה או הספקולום
אפשר אולי לבקש מהרופא שלא יגיד לך אם רואה דם וכמובן לא להסתכל בעצמך (ממה שאני יודעת זה בסדר אבל תתיעצי עם דמות הלכתית)
או לשאול אם אפשר להסתפק בבדיקה חיצונית

גם אולטרסאונד וגינלי זה אותה בעיה בדיוק

ושלא יספיק רק לא לראות בעצמנו

בדקו עם הברווז והמנורה הזאת שלהם.. וגם לקחו פאפ
מעבר לא ס הפנימי (אבל הייתי קיסרית ובדקו תפרים של הרחם וכו')

או שפספסתי?

אבל על לידה צריכים להודיע חגיגית
לא בסדר.. חחח
מתי ילדת? ומה?

תגדלו אותה בנחת❤

זוכרת אותך עוד מהציפיה להריון הראשון...
שתרוו ממנה הרבה נחת!

יפה שלי
הרבה אושר בריאות ושמחה 😘😘😘😘

ומה זה הדבר הזה שלא מעדכנת!!

אנחנו ב''ה בסדר
@באר מרים @anonimit48

אפשר לשים שתי גופיות מעל זה פוטר או סוודר
ולכסות בשמיכה בעגלה.
כמובן כובע חם שנמצאים בחוץ
שתהיה עטופה והכל בסדר

לזכור שלהלביש הרבה שכבות גם לא טוב

באותו יום אפשר שתי שכבות וכובע ולשים בעגלה עם שמיכה ומגן רגליים. אם מאוד קר אפשר לשים שכבה שלישית או שכבה שניה עבה יותר

2 בגדי גוף, זוג אחד של רגליות ואוברול מעל (אם הם דקים. אם עבים יכול להיות שעדיף רק 2 שכבות.) כובע ושמיכה זמינים. בכל מקרה לבדוק כל כמה זמן שלא חם/ קר לה מדי ולדאוג שיהיה לך אופציה לא מאוד מסובכת להוסיף או להוריד שכבה.

אצלנו עדיין חמים, אז שתי שכבות ארוך דק ומכנסיים עם רגליות.
וכמובן שתמיד תהיה לך שמיכה למקרה הצורך

וגם עוגה כושית. רוצה מתכון?

לק"י

מערבבים כוס שמן וכוס סוכר.
מוסיפים 2 ביצים ומערבבים.
מוסיפים 2 כוסות קמח, 1 שקית א.אפיה ו1 סוכר וניל ומערבבים.
מוסיפים כוס מיץ/ יין/ נוזל אחר ומערבבים.

אופים בחום של 180 מעלות.

יש מתכון במאקו לדעתי.או בוואלה

וממש לא מצאתי, אז קניתי אחרת....אולי לך יהיה מזל

לא מכירה אותה, אבל תוכלי שם לראות הבדלים

של בייבי ג'וגר.
האמבטיה שלה מתקפלת, הטיולון דו כיווני שאלה יתרונות אבל חוץ מזה עולים לי לא מעט חסרונות בהשוואה לסיטי מיני. אין שום הגנה בצדדים בטיולון, צריך לקפל את הטיולון ורק אז את השלד שזה כבר 2 שלבים ומקשה על הקיפול.
לא יודעת לגבי הנסיעה שלה ועמידות.. אבל לטעמי דגם פחות מוצלח.. תנסי לראות קצת סרטונים ביוטיוב עליה. זה נתן לי קצת מידע..

לנו היא ממש נוחה וקלילה יחסית למרות שהדרכים אצלנו משובשות..

לי מאוד חשוב אפשרות שכיבה מתקפלת שלא תופסת מקום. ואין כמעט עגלות שהטיולון שלהן שוכב 180 מעלות ומוגן (הייתה לי פג ישנה כזו). האמבטיה מתקפלת.
לי מאוד חשוב טיולון דו כיווני שמתקפל כך בלי לפרק אותו. ויש לה כזה.
והיא לא כבדה, ועם הטיולון מתקפלת קטן.
יש לה גם חסרונות- הגלגלים קטנים אז במדרגות וזעזועים היא לא משהו. וגם צריך להתרגל לקיפול.
ממליצה להוסיף מגן גשם (שאנחנו קנינו לא היה במלאי, השלמנו מאמזון). כי הטיולון לא מוגן בצדדים.
באופן כללי ממליצה מאוד לא לקנות שום עגלה בלי לנסות. לחשוב מה חשוב לכם וללכת לנסות. אני לפני שקניתי אותה חיפשתי המלצות פה ובכללי ברשת והלכתי עם כמה דגמים בראש שהתבררו כלא קשורים לרצונות שלי (מלא שאמרו עליהן שהן קלילות פה היו מאודד רחוקות מזה. או טיולון דו כיווני שבפועל צריך להוריד מהשלדה ולהפוך לפני קיפול ועוד). אין עגלה מושלמת. יש התאמה מקסימלית לפי מה שחשוב ולפי תקציב. אפשר גם יד 2. אבל כנ''ל. לנסות. יש פה הרבה המלצות על ספורטליין. שהיא בסגנון מבחינת משקל ודו כיווניות. לא ניסיתי כי היא לא הייתה בחנות שהלכנו אליה (מוצצים. זה לא ילד ראשון חח. הולכים לחנות אחת עם כולם וזהו).

מכירה את הלהתעסק סביב זה במחשבות ודמיונות כל הזמן

אין לי עצות מקוריות
חוץ מלהיות עסוקה

החודש אין לי בדיקות הריון בבית
אז לא בודקת עד האיחור. נראה אם אצליח להתאפק יפה עד אז ולא אקנה...

או אפילו לצאת מנקודת הנחה שזה לא ולהתכונן למחזור שיבוא כשאמור.
מקסימום שבע"ה האיחור יהיה הפתעה טובה

זה גם נורא מבאס עוד לפני המחזור כבר להבין שכנראה אין הריון.. כי אז צריך שיתחיל קודם מחזור.. 7 נקיים.. מקווה.. ואז התחלות חדשות ונסיון חדש עם תקוות חדשות
בקיצור המח מבין אבל הלב.. מתפוצץ

כן תצטרכי להשלים מחבילה אחרת
בעקרון אם מחסירים גלולה אחת במיוחד אם בסוף זה לא קריטי אבל לא יודעת אם כדאי בכוונה

חשבתי שאני יכולה להמשיך כרגיל, ובעצם זה אומר שהמחזור יקדים ביום?

נורא כ"כ לא להשלים... פשוט תקבלי מחזור קצת יום יותר מוקדם

אבל השאלה אם לא פוגע בהגנה

פשוט המחזור יקדים ביום..
ממה שאני יודעת כל הגלולות הרגילות הן עם אותו הרכב בדיוק.. ולפני החתונה שלי שאלתי את הרופאה אם אפשר להפסיק את הגלולות ברגע שאנחנו נאסר גם אם עוד לא נגמרה החבילה והיא אמרה שאין בעיה..

אבל ממה שאני יודעת זה לא כ"כ מומלץ מבחינה בריאותית וגורם ליותר דלקות ופטריות (כי החיידקים הטובים נשטפים והמאזן הבריא משתנה)

המקום שם מפריש ומתנקה כל הזמן
את יכולה אולי לקחת עד ועם שמן לנקות שם
מים מייבשים

שטיפה וגינאלית, אצלי זה הדרך היחידה להצליח לעשות הפסק בלי לפצוע את עצמי

כי זה לא מומלץ לפלורה של הנרתיק לבצע שטיפות

יש טיפ מעולה, שמתאים לעשות לפני הפסק.
לקחת עד, להרטיב אותו, ואיתו להכניס. הוא כמובן לא עד ההפסק עצמו, רק כהכנה וניקוי המקום.
ככה כמה עדים עד שנקי לגמרי. ואז לחכות קצת (איזה 10-15 דק) לתת למקום להחזיר את הפלורה הטבעית של הנרתיק (כי המים מייבשים) ולעשות את ההפסק הרגיל (עד יבש רגיל)

בהצלחה!

אפשר להרטיב עם אותו עד ורק לשטוף אותו בין התנקות אחת לשנייה (כמובן להשתמש בחדש להפסק עצמו)
יותר חסכוני🙂

סבבה אבל חבל לקחת סיכון שאת מלכלכת חזרה את הנרתיק... זה בדיוק התוצאה ההפוכה...

נראלי שאולי לעשות פעם אחת יסודית זה מספיק
למרות שהוא רטוב, כדאי להזהר מבדיקות מרובות

זה לא בדיקות בכלל!!! וזו המלצה של מדריכת כלות ובלנית מנוסה שגם ניסתה על עצמה וגם המליצה למלא נשים. אם העד רטוב (טיפלה סחוט) זה ממש לא יכול לפצוע. ממש ממש לא!

לא לכולן זה יעשה טוב

ואני מסכימה איתה.

דיברתי על מי שזה נצרך אצלה לבצע ניקוי כזה יסודי כי אולי נשאר לה הרבה לילכוך עוד מהוסת...

ולא יכול להגיע לכל חריץ רק שטיפה של מים יכולה להגיע לכל המקומות ולא יכולה לגרום לשפשוף.
במיוחד אם יש כל מני צלקות ומבנה לא חלק מהלידות

שאת טועה.... אבל אני לא חושבת שזה נכון להמשיך להתווכח, מי שמתאים לה לנסות, בשמחה....

נשמע שבאמת אני לא צריכה אחד כזה.
רק רציתי לדעת מה זה באמת ואם אני מפספסת משהו...
אני בדרך כלל מנקה עם עד רטוב. לרוב צריכה כמה סבבים של ניקוי ואז מצליחה לעשות הפסק.
כשיש לי זמן גם עוזר לי לשבת באמבטיה (עם מים כמובן) ולעבור בעדינות עם האצבע בתוך הנרתיק.

בעקרון זה ממש עוזר, אבל צריך לדעת איך לא לפצוע את עצמך-

ממליצה להשתמש במים חמימים ונעימים, ולהשתמש בהרבה גל סיכה שקוף כדי לסוך את החלק שנכנס לתוך הנרתיק. ההכנסה צריכה להיות איטית, ובטח ובטח שההוצאה. לא לחזור על השטיפה יותר מפעם- פעמיים וכדאי לחכות בניהן. 

זה מציל הפסקים ממש! מזכירה שלא מבצעים שטיפה לפני בדיקות 7 נקיים אלא רק לפני הפסק. את ההפסק אפשר לעשות רק 10 דק אחרי השטיפה. וגם לפני הכנסת העד אפשר לשים בפתח הנרתיק גל סיכה (תבררי עם רב, זה היתר למי שרגישה). 

 

לגבי פגיעה בפלורה הטבעית של הנרתיק- זה נשמע הגיוני, אבל בחיים לא נתקלתי ב"ה בבעיה עם העניין. יש נשים שאצלן זה אובססיבי, הצורך 'לנקות' את הנרתיק, להשתמש בשטיפה אינטימית (לא מומלץ בכלל). כאילו שזו אמורה להיות שגרת טיפוח אז לא- זו באמת קיצוניות לא בריאה לגוף. אבל משטיפה עם מים פעם בחודש בעדינות לא חושבת שאמורות להתפתח פטריות. 

 

נ.ב- את המתקן עצמו צריך לשמור סטרילי, לנקות היטב בסבון לפני ואחרי כל פעם. 

ביום שאת רוצה לעשות הפסק,
בבוקר תחניסי עד רטוב ותעשי מעין "בדיקה פנימית", מב שיוצר שטיפה יחסית יסודית של האזור, אחרי זה תחדירי טמפון. הוא סופח את השאריות.
בהצלחה רבה.

וזה עדיין תקין (אבל מבאס כי זה אוסר)

הכתמה ורודה זה בכלל לא נחשב דימום מבחינה רפואית, זה יכול להמשך עוד כמה ימים ואפילו לחזור מדי פעם (אחד החסרונות של התקן הוא הכתמות)
ולכן ממליצים להתקין אחרי מקווה כי הלכתית לרוב אפשר להתמודד עם הכתמים האלה

מקווה בשבילך שאצלך יעבור מהר!

כי מה שאת מתארת נשמע כמו דימום הסתגלות שהבנתי שיש בהתקן הורמונלי....

אבל גם בהתקן נחושת יכולות להיות הכתמות וזה נורמלי

אני דיממתי כמו מחזור כמעט וזה לא אסר!
לשאול רב. תמיד.

התכוונתי שלפעמים זה מגיע לרמה שאוסר (כמו שקרה לי) וזה באסה כי הציפיה כשמתקינים אחרי טבילה היא לצלוח את זה

גם אם הוא בכמות גדולה.
מדגישה- בנתונים *שלנו* זה לא אסר,
יכול להיות שוני בין מקרים ופסיקות ולכן ממש צריך לשאול את הרב..

בכלל היה לי נורא עם ההתקן הזה והצאתי אותו.
חוייה טראומטית.
לא לכולם ככה. לרוב לא
מה שבטוח שהגיוני מאוד שבהתחלה יש דימום.הגוף שלך מרגיש שיש באותו גוף זר ומנסה לפלוט אותו עד שמתרגל אליו

סתם יצא מעפן
כי אני 3 חודשים אחרי לידה
ויצא לנו להיות ביחד רק מספר קטן מאד של פעמים
כי עברתי הסיטרוסקופיה והיה דימום אחכ
ואני לא מניקה הנקה מלאה
ולכן חששתי מאד להיות ביחד בלי מניעה משמעותית
ואז חיכינו לאחרי החגים כדי שאוכל ללכת להתקין את ההתקן
ולא זכרנו שיש בכלל דימום הסתגלות
ו....זהו...

לק"י

בבוקר אפשר פירות טחונים או מרוסקים עם טחינה/ שקדיה.

הטחינה תשביע? מה עם להוסיף קווקאר נגיד? ואם כן אז לבשל?

היא מוסיפה שומן.
קוואקר זה רעיון מעולה, אם הוא אוכל מרקם טחון לגמרי, תוסיפי לבישול לדקות האחרונות. בעיקרון לא חייבים לבשל, אבל אז זה לא ייטחן לגמרי.

לק"י

המלצת האלרגולוגית של הבת שלי היא- לתת טעימות של אלרגנים מגיל 4 חודשים.

מתי מוסיפים ביצים?

לק"י

את שני אלה נותנים רק מגיל שנה.

הייתי שמה במים רותחים וממתינה.

אבל לפי מה שאת מתארת הוא עדיין בשלב הטעימות. נסי לתת לו פירות מרוסקים (לא במוצץ רשת) וכשיבסס את זה, תוסיפי קוואקר/טחינה/שקדיה

נראה לכן יש עדיפות שלה על פני שקדים טחונים?

קונה שקדים טחונים 100%, מה שיש בסופר

בכיף הייתי מוסיפה דגנים וקטניות למרק. מתחילה באורז שזה ללא גלוטן וממשיכנ לפסטה, קוואקר, וכמובן עוף

מוסיפה שבמשפחתון כמעט מייד ביקשתי לתת לו מהטחון שנותנים לכולם שכולל הכל. רק וידאתי קודם בבית טחינה ועוף

כדאי כבר להביא? לטחון או פשוט לחתוך קטן?

פסטה הרבה פחות בריא והדביקיות של זה מפחידה אותי
אפשר גם עדשים אדומות

יש גם פסטה מחיטה מלאה באותו טעם.

בגיל הזה נותנת רק טחון חלק...
מרק: גזר, בטטה, קישוא. פחמימה בפנים: פסטה או אורז או פתיתים. קטנייה: עדשים אדומות או אפונה. עוף כלשהו. הילדים שלי קטנים אז מוסיפה קצת שמן זית להוסיף קלוריות. טוחנת הכל חלק ומקפיאה בכוסות חד פעמיות. יוצא טעים מאוד. אפשר להוסיף קצת מלח

עכשיו הוא אוכל ירקות? מצוין. תוסיפי משהו אחד, נניח אורז. כמה ימים, ואז אפשר לגוון ולהוסיף עדשים. וככה כל פעם כמה ימים תנסי תוספת אחרת. ובמקביל להגדיל לו כמות אם הוא מסוגל

או רק אחד מהם
והגיוני שלוקח למערכת העיכול זמן להתרגל

אצלי בגיל הזה עוד לא הוספתי
אבל אם הוא לא שבע מפירות וירקות אז אפשר להתחיל בהדרגה
זה מכביד על העיכול אבל זה בריא להם בס"כ פשוט לאט לאט

איזה מעצבו זה!!!

מקווה שתצליחו להטהר מהר...!

את אמורה לקבל ווסת? או שזה סוף הווסת עכשיו?
אם את אמורה לקבל אז למה לעשות בדיקה?
אם את מנסה להיטהר אחרי הווסת אז גם ככה אתם אסורים עכשיו..

אז זה לא מחזור
סתם כתמים..😔

מקווה בשבילך שהרב יתיר.
טעיות קורות נשמה אל תייסרי את עצמך.
להבא תזכרי שלא צריך לעשות בדיקה פנימית כשלא נאסרתם

אם יצליח להתיר את הבדיקה הפנימית אז לא תאסרו. אבל תקבלי ממנו הנחיה מדויקת מה להבא
ולא לבדוק פנימית אף פעם אם יש איזשהו ספק אם זה נחוץ

ועל מה שהיה-היה. ממש מבינה את התסכול שלך גם אותי זה היה גומר 😞 אבל כנראה שה' סיבב ככה, כולנו טועים לפעמים

רק מה שכתוב עליו פוטר הוא מחמם, האחרים מבד רגיל
https://www.next.co.il/he/shop/gender-newborngirls-gender-newbornunisex-gender-oldergirls-gender-youngergirls-productaffiliation-trousersleggings-0?p=2#2296.727294921875

יציאה עם הבעל לטיול קצר עם בימבה או גם את - שבעלך יוריד אותו ויעלה אותו ואת רק תרדי במדרגות.
משחק בבית- הרכבות תואמות גיל, מגנטים אולי לא זוכרת אם תואם לגיל הזה. ומשחק חופשי שלו

הרבה משחקים (מותאמי גיל וגם שלא), שירים, ארוחות, סיפורים... ובעלך יכול לצא איתו לטיול אם הוא ממש מתחיל להשתעמם.

הבן שלי גם בגיל הזה, אני אנסה לתאר מה אני עושה איתו.

בערב שבת שרה איתו קבלת שבת, עורכת איתו שולחן, משחקים קצת, סעודה ולישון.

שבת בבוקר- אני מנסה להמשיך לישון ונותנת לו להפוך בינתיים את הבית. כשאין ברירה אני קמה, נותנת לו ארוחת בוקר.
אחר כך הוא מסתכל על ספרים, נותנת לו לפעמים לקרוע את העיתון להנאתו, משחקים, דואגת כל פעם להוציא רק אחד ולאסוף את הקודם כדי שלא יאבד עניין בתוך כל המשחקים שלו. סעודה הוא יושב איתנו ומקבל צומי, אוכל, משחק, שר איתנו... אחר כך שנ"צ שלו וגם שלנו.
אני לא בהריון ולא בקומה 2 אז לוקחת לגן שעשועים, אולי באמת שווה שבעלך יקח אותו.
עוד פעם משחקים כמו בבוקר. מספרת סיפורים, שירי משחק כמו ידיים למעלה וסבתא בישלה דייסה.

ההבדלים היחידים מיום חול זה שיש ארוחות יותר ארוכות, אני לא נותנת לו צבעים ומדבקות ולא משחקים מנגנים. אבל אני איתו בבית גם בימי חול, אם את כל השישה ימים שולחת למסגרת אז אולי שווה לשאול את המטפלת שלו מה הוא עושה במעון.

עם הרבה חלקים. יש לו צינורות, כמו לגו גדול, ועוד משחק של ברגים. רק לאחרונה הוא למד באמת להרכיב אבל זה יכול להעסיק אותו שעות נניח להעביר את כל החלקים אחד אחד מהקופסא לשולחן,וכאלה, בגלל שזה הרבה חלקים זה מעניין לו.

להזמין שכנה עם ילד בגיל דומה.
לשים בחלון להסתכל החוצה, כמובן במידה וזה בטיחותי..
סיפורים
שירים
קולות של חיות וקולות בכלל
בניית מגדלים
הכנסה של חלקים/צעצועים קטנים לקופסה/שקית/ תיק קטן (אצלנו זה להיט )

בהצלחה!!

לק"י

מאוד הגיוני שתתרגלי וזה יהיה בסדר

לק"י

אבל באמת לא חייבים לצאת כל יום.
בטח אם ביומיום הוא במסגרת ויוצא שם לחצר.

לק"י

השניה שלנו היתה מסרבת לחזור איתו מהמעון והיה צריך לשכנע אותה (גם מהגן היא לא תמיד התלהבה שהוא אוסף אותה).

עבר לה בסוף.
לא הייתי הולכת לייעוץ בגלל זה.

דווקא זה שימח אותי כי זה אומר שטוב להם במעון.
תנסי להגיד לו טוב אז אני הולכת הביתה, ביי ביי
או דברים בסגנון...
אנחנו היינו אומרים אז אתה נשאר במעון/ הולך הביתה עם המטפלת...
לא ראיתי בזה משהו בעייתי.

היא הייתה אומרת לי-''להתראות אמא'', ואז זה יותר מעליב😅
היא מבחינתה לא מודעת לזה של מטפלת גם יש בית משלה שהיא חוזרת אליו כל יום... היא חושבת שאם היא תישאר במעון ימשיך הסדר יום...

בטוחה שאת אמא מצוינת, זה ממש לא אומר עליך שום דבר.
לדעתי הקטן שלך מצא נתיב להפעיל אותך בקלות הוא מזהה שזה משהו שמשפיע עליך חזק, זה כבר לגמרי גיל מתאים לסצנות.
אני יודעת שקל לדבר אבל תנסי ממש להזכיר לעצמך שזה לא אומר עליך כלום, שזה דווקא סימן שטוב לו במעון וזה משמח, ושברור ברור שהוא אוהב אותך ואת רוב העולם שלו כמו כל בן שנתיים נורמלי

ופשוט לא להתרגש יותר מדי
תנסי כמה ימים לא לצאת מגדרך להרגיע אותו ובמיוחד בתוך הלב לא לקחת את זה ברצינות, תשנני לעצמך ולו את המסר שבחרת לך
(סתם לדוגמא: אני שמחה שכיף לך במעון, ואני מאוד התגעגעתי ושמחה לראות אותך, בטוחה שגם אתה, קשה לך לעזוב את המעון? יהיה כיף גם בבית)
וכן, לא להבהל אם את לוקחת לאוטו ילד בוכה

הדרכת הורים היא דבר נפלא בעיני, אבל לא חושבת שזה סיבה לרוץ לזה ולא אומר שזה הכרחי או משהו. תבחרו מתי ואיך מתאים לכם כשתרגישו שאתם רוצים בזה (יש הדרכות מקוונות לא אישיות ואז זה הרבה יותר זול)

ובתור אמא את צריכה לפעמים לעשות דברים שהם נגד רצון הילד.
לתת תרופה
להימנע ממתקים
אין מה לעשות, הילד חווה אכזבות, והתפקיד של האמא הוא לרכך אותם
אבל לא לתת לילד להיות המוביל של הסיטואציה
ולא לנסות לְרַצות אותו כל הזמן.
זו דרך שלו להגיב לעובדה שלא היית איתו יום שלם. רוצה לראות שאת אוהבת אותו ורוצה אותו עדיין.
אז חיבוק גדול.. התגעגעתי אליך! להתעלם מהבכי, לתת לו מלא יחס חיובי וזמן אמא.
לתת תוקף לרגשות שלו (התגעגעת גם אתה?) ולהיות שם בשבילו. הבכי ישכח לאט לאט..

@תיתי2האלופה שהיא מנחת הורים

ממש מרגיע אותי, כמעט בוכה אחרי שזה קורה, וגם ממש מתביישת מהמטפלות שלא מבינות מה קורה...
אני הרבה משליכה את זה על זה שכשהיה תינוק הייתה לי בעיה רפואית ואז בעלי בעיקר טיפל, והרבה עזרה של משפחה. תמיד הייתי מעורבת ומחבקת, אף פעם לא נעלמתי לו אבל בהחלט היו תקופות שהייתי מעורבת טכנית במינימום ההכרחי... תמיד הוא היה מטופל ועטוף ולא היה מוזנח לרגע! פשוט אני לא תמיד יכולתי לתת את המענה ...
כשהחלמתי מיד התחלתי לעבוד אינטנסיבי ומאז מטבע הדברים פחות פנויה וגם הרבה בטלפון, משתדלת להקדיש לו זמן משחק ולשתף אותו בבישול וניקיון אבל עדיין בעלי עושה הרבה, עד עכשיו הוא היה כל כך חלק, ורגוע שהייתי בלי מצפון ורגשות אשמה שהתקופה הזו יצרה נזק אבל עכשיו חוששת שאולי כן... הלוואי ואצליח להירגע

את אמא טובה והילד שלך אוהב אותך, ושימי פס על מה המטפלות חושבות.
את נהדרת, כל הכבוד לך שאת מתבוננת, שואלת, מחפשת מענה
עם יד על הדופק
אבל אני פה גם בשביל להרגיע. הכל בסדר והכל יהיה בסדר.

מה שיש לילד שלך, בתחושה שלי, והתגובה הנוספת שלך מחזקת את זה,
קוראים לזה "הינתקות מגוננת".
כשאנחנו מפחדים מפרידה ולא רוצים לחוות אותה, אנחנו יוזמים אותה בעצמנו. זה בוודאי מוכר לך מהעולם שלך.
הילד שלך חווה ממך פרידה ממושכת מדי יום, למשך שעות ארוכות. הוא מתגעגע אבל לא יכול כנראה להרגיש את עוצמת הגעגוע, ובוודאי קשה לו לחוות את הפרידה ממך
ולכן הוא מתנתק מיוזמתו, ומתקשה לחזור לקשר איתך. הוא צופה עוד פרידה בהמשך ולא רוצה להרגיש אותה...
מציאות החיים שלכם, כפי שניתנה לכם על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו, זימנה לכם תקופות פרידה משמעותיות בשלב הינקות, ממש בתחילת הדרך. זו תקופה משמעותית שבה תינוק נמצא צמוד לאימו. והפרידה מתרחשת מאוחר יותר בהדרגה. הבן שלך היה צריך להתמודד עם מציאות של פרידה מוקדמת ממך. וכן, כנראה יש לזה משמעות גם היום.
אבל, אם ה' כיוון כך, בוודאי לטובה, וגם אפשר לראות את הטובה שיכולה לצאת מכאן. המודעות שלך, הנכונות שלך, מביאה ותביא אותך ללמידה והתפתחות כבר בגיל שנתיים שלו. ולתיקון ולצמיחה משותפת מתוך אתגרי החיים.
כמובן שאינך אשמה ואין כאן מקום למצפון. הקב"ה הביא לך את הנשמה הזאת, והביא לנשמה הזאת את נסיבות החיים, ומשם צומחים ומגלים את החיים מחדש.

למעשה,
א. גיל שנתיים הוא גיל נהדר להתחיל לחפש לך מקורות השראה וכיווני חשיבה להורות. ב"ה יש הרבה חוכמה באינטרנט, בחינם, פודקאסטים, קורסים, מידע כתוב, קבוצות פייסבוק. תתחילי לחפש את עצמך, את מה שמדבר אלייך, מה שמחזק ומעצים אותך, מה שנותן לך כלים.
אני שואבת את הכוחות לאמהות מהגישה ההיקשרותית התפתחותית. מוזמנת לנסות גם...
ב. המענה להינתקות מגוננת, ולפרידות מרובות מכפי שהילד יכול לשאת - היא לחזק את הקשר ולהפחית פרידות. לתת לו בטחון שוב ושוב בנוכחות, בקשר, בשייכות.
נסי להוציא את הילד מוקדם יותר מהמעון, לשלוח פחות, להקדיש לו את מלוא הזמן והפניות בשעות שאתם ביחד, בשבתות... למלא אותו בנוכחותך ובקשר ביניכם.
באופן אישי, ההבנה הזאת הובילה אותי למה שנדמה לי לפעמים כויתור אישי, או שינוי מסלול חיים שלא ציפיתי לו. אני מרגישה שזה החלק הכי משמעותי באמהות עבורי - לשים את מה שחשבתי שאני רוצה וצריכה בצד, ולהקשיב לצורך של הילד שלי.
לרוב מתברר כמה רצון ה' היה שם בדרך הזו
כמה ה' כיוון אותי דרך הילד שלי למקום יותר מדוייק עבורי, יותר טוב, יותר מתפתח.
גם כשזה לא נראה כך בכלל בהתחלה.

את תצליחי!

תודה על זה!!

גם הבת שלי ככה. ואני ממש שמחה בזה!
משמח לראות שטוב לה, שהיא שמחה, שהיא נהנת.

אני חושבת שהרבה פעמים הקושי הסתגלות למעון הוא של ההורים, ולא של הילדים🙈
אני בפעמים הראשונות נעלבתי (היא גם אומרת לי בפירוש: ''אמא, אני לא רוצה בית, אני רוצה עוד מעון!'').
וזה מצויין שאני צריכה למצוא לה משהו אטרקטיבי יותר מהמעון- כי כנראה ממש טוב לה!


ומוסיפה- אל תשליכי את זה על מה שהיה בעבר. ''מה שהיה היה''. אל תקחי על זה רגשות אשם. את אמא מהממת♥️ אבל במעון יש חברים, מטפלות מקסימות ומלא משחקים שבבית אין!

הייתי מפסיקה לנהל משא ומתן ולהבטיח הפתעות. להציע ביסקוויט או משהו שמתאים לך ופשוט לקחת אותו לדעתי... ככה לא ירויח צומי מהסצנה הזאת

ו... זה מאוד מעליב. הבת שלי עשתה לי את זה פעמים ספורות וזה ממש צבט. אבל ממש לא מעיד על בעיה ולא אומר כלום. את בסדר גמור

באה לעודד שזה נורמלי...
אבל מבינה ממש שזה מעליב...
אין לי עצות.... המון בהצלחה! מהנסיון שלי זה עובר...

הוא מרביץ , להרחיק אותו ולהגיד לו לא
אפשר כמובן להראות לו לעשות טובה וכו'
ברגע שעושה מעשים להרחיק

עליו. ברגע שהבין שאין תגובה אז זה לא הצחיק ודירבן אותו וב״ה הפסיק (היה מושך בשיער נושך וכו)

התוספת שלך מדוייקת, יפה לך ששמת לב.
הוא צריך מגע עמוק, והנשיכות/מכות הן כרגע הדרך שלו לסמן לך את זה.
לעטוף אותו בשמיכה הדוקה ולגלגל (כן, ראיתי שהוא לא אוהב שמיכה - תנסי או שמיכה כבדה, או להדק אותה סביב הגוף)
לעשות לו מסאז'
לדפוק לו על הגב
חיבוק חזק כמובן
גם ריצה או פעילות גופנית יכולה לעזור (תבדקי, לא בהכרח).
בנושא של הנשיכות- אולי יכול לעזור לו לנשוך דברים מסויימים (גומי, פלסטיק). יש נשכנים בעליאקספרס בכמה שקלים.

הייתי אומרת לו "אתה צריך עכשיו חיבוק חזק?" או "אני רואה שכדאי לגלגל אותך בשמיכה"
אפילו להפוך את זה למשחק. הוא ממש ממש קטנטן, אין לו שום הבנה כלפי האחר, מה הנשיכה שלו עושה, מה זה אומר שלאחר כואב. הוא בכלל לא בשל להבין את זה.
יש לו צורך והפתרון הוא פשוט למצוא מה יכול לעזור לו, ולקחת אותו לשם. עם תמלול כדי להתחיל לפתח מודעות (רק להתחיל!).

גם לתת לו בובה שאותה אפשר למעוך, לנשוך, זה נהדר. להגדיר לו - הנה יש לך את הבובה, אותה אפשר לנשוך.

אם הצורך שלו בנשיכות ובמגע עמוק ממשיך להיות נוכח באופן שלא מיטיב איתו, ואת לא מוצאת דרכים לעזור לו - תפני לריפוי בעיסוק לבדוק ויסות חושי.