לפי מה שנראה מפה וגם ממקומות אחרים ברחבי הרשת ומהעולם האמיתי כמובן, שרוב הנשים מסתדרות פחות או יותר עם השוטף, בית, עבודה ילדים וכו'
אני מרגישה שאני רחוקה מלהסתדר, ואסביר:
יש לי ארבעה מתוקים שיהיו בריאים עם רווחים סבירים לחלוטין, כשבין השניים הקטנים הרווח נחשב אפילו יחסית יותר משמעותי.
הבית כמעט תמיד מבולגן (גם כשהיינו זוג צעיר ועם ילד אחד) לקראת שבת נקי ומסודר בד"כ, אבל הסלי כביסה אצלי בחיים לא ריקים, תמידדדד יש כביסה נקיה לא מקופלת שלא לדבר על חלונות שלרוב אני לא נוגעת בהם...
תמיד היה לי חלום שיהיה ריח טוב כשנכנסים לבית, אבל רוב הזמן הוא במצב שאני מתביישת אם הדלת פתוחה.
כרגע לא עובדת ואני מרגישה שאני לא מספיקה כלוםםם, פשוט תסכול....
בעלי עובד בעבודה שיש תקופות מאוד רגועות ותקופות עמוסות, מביא משכורת גדולה אבל היא לא מספיקה כי יש לנו חובות מהשנים הראשונות...
בקיצור יש לי הרבה מה לכתוב אבל זה לא ייגמר, אבל כמה נקודות:
* אף פעם כמעט לא היתה לי עזרה ממשפחה או חברים, גם בתקופות הכי אינטנסיביות שבעלי לא היה כמעט בבית או במעברי דירות/לפני או אחרי לידות.
*בעלי בעבר לא עשה כמעט כלום בבית, עם השנים זה השתפר אבל עדיין אני מרגישה שרוב הבית מונח עלי.
* אני שחוקה ממש, אין לי גרם מוטיבציה לעשות כלום וגם אין לי חברות....