היי, ערב טוב! התחשק לי קצת לשתף ולשמוע אתכןרוצהכברללדת
לפי מה שנראה מפה וגם ממקומות אחרים ברחבי הרשת ומהעולם האמיתי כמובן, שרוב הנשים מסתדרות פחות או יותר עם השוטף, בית, עבודה ילדים וכו'
אני מרגישה שאני רחוקה מלהסתדר, ואסביר:
יש לי ארבעה מתוקים שיהיו בריאים עם רווחים סבירים לחלוטין, כשבין השניים הקטנים הרווח נחשב אפילו יחסית יותר משמעותי.
הבית כמעט תמיד מבולגן (גם כשהיינו זוג צעיר ועם ילד אחד) לקראת שבת נקי ומסודר בד"כ, אבל הסלי כביסה אצלי בחיים לא ריקים, תמידדדד יש כביסה נקיה לא מקופלת שלא לדבר על חלונות שלרוב אני לא נוגעת בהם...
תמיד היה לי חלום שיהיה ריח טוב כשנכנסים לבית, אבל רוב הזמן הוא במצב שאני מתביישת אם הדלת פתוחה.
כרגע לא עובדת ואני מרגישה שאני לא מספיקה כלוםםם, פשוט תסכול....
בעלי עובד בעבודה שיש תקופות מאוד רגועות ותקופות עמוסות, מביא משכורת גדולה אבל היא לא מספיקה כי יש לנו חובות מהשנים הראשונות...
בקיצור יש לי הרבה מה לכתוב אבל זה לא ייגמר, אבל כמה נקודות:
* אף פעם כמעט לא היתה לי עזרה ממשפחה או חברים, גם בתקופות הכי אינטנסיביות שבעלי לא היה כמעט בבית או במעברי דירות/לפני או אחרי לידות.
*בעלי בעבר לא עשה כמעט כלום בבית, עם השנים זה השתפר אבל עדיין אני מרגישה שרוב הבית מונח עלי.
* אני שחוקה ממש, אין לי גרם מוטיבציה לעשות כלום וגם אין לי חברות....
אני חיבוקאישהואימא
ומזדהה עם המון מהדברים שכתבת
אני עם עוזרת פעם בשבועבימבה אדומה
בזכות אמא שלי הצדיקה. אבל לפניכן לא הסתדרתי. הבית היה נראה בהתאם. היה לי עצוב ומבאס מזה מאוד!
בעלי רוצה שניקח עוזרתרוצהכברללדת
אבל קשה מאוד למצוא, ואני גם יודעת שאין לנו כסף לזה, אפשר להצטמצם אבל אנחנו לא מצליחים אף פעם...
הי אהובה, רק לגבי התחושה הזאת שאצל כולן הדבריםקמה ש.
בס״ד

יותר משתלטות על החיים - אני ממש מאמינה שאת הולכת לקבל מלא הזדהות בתגובות לשרשור הזה.

- אצלי סלי הכביסה לעולם לא ריקים פרט ללפני חוה״מ ותשעת הימים.
- גם אני חולמת על בית שמריח נפלא כל הזמן אבל לרוב זה לא בדיוק ככה (דווקא לאחרונה זה נושא שממש מציק לי... ואני מנסה קצת לעבוד על זה. אבל כדי שיריח טוב תמיד, אני אצטרך לשטוף כל יום את הרצפה וכרגע זה פשוט לא ישים).
- הכביסה הנקייה שלנו לא מקופלת... גם שם יש לי חלום ושאיפה אבל עוד לא הצלחתי להכניס את זה ללו״ז.
- חלונות? פעם פעמיים בשנה... (לאחרונה עשיתי בדיוק בגלל תחושות דומות לשלך).

מזדהה גם עם הנושא של הכסף, אם כי אצלנו הסיפור קצת שונה (בלי חובות ב״ה). אני יכולה לשתף אותך שאנחנו בשלבי סיום של ליווי ארוך של פעמונים ושזה עוזר מאד.

הניראות של הבית מאד ומתמיד נושא שחשוב לי, ומצד שני, עם ילדים קטנים, דירה לא גדולה, ומעט כסף פנוי, זה מאד קשה להגיע למה שאני רוצה באמת. בתקופה האחרונה זה נושא שהביא אותי לידי דמעות כמה פעמים. אישית כן החלטתי לנסות להילחם על זה כי זה חשוב לי. אז בזמן האחרון אני שוב ממיינת ומנסה להתפטר ממה שסתם תופס מקום, אני יותר משקיעה בניקיונות של דברים שלרוב אני לא מגיעה אליהם (דלתות של ארונות מטבח וכו׳) ומנסה לבדוק איך בכל זאת ניתן להתחדש בדברים יותר יפים... (החלום הוא בית חדש ומעוצב, הרבה יותר גדול ולכן עם הרבה יותר אפשרות לסדר אותו בצורה שתצמצם בלגן וכו׳ וכו׳. כרגע לא רואה את זה באופק אבל מתפללים ועושים השתדלות, אז אולי גם לזה נזכה יום אחד......).

אני מאמינה שלכל אחת יש את הנתונים שלה. בלי עזרה בכלל מהמשפחה, ועם עזרה מצומצמת יחסית מבן הזוג, זה שאת בכלל מגדלת 4 ילדים זה ממש מהמם. לא התלוננת על הגידול שלהם בהודעה הזאת, אז אולי דווקא שם את רואה ברכה? ובכלל, 4 ילדים, זאת ברכה עצומה... ❤️

ואני גם מנסה להזכיר לעצמי שאנחנו גדלות תוך כדי תנועה כל הזמן... היום אני עדיין לא מצליחה א, ב, ג, אבל בע״ה מחר יש סיכוי טוב שאגיע לזה 🙏🏻🙂

חיבוק יקרה 💕💕💕
תודה על התגובה 💗רוצהכברללדת
אז אצלי סלי הכביסה לא ריקים גם לפני חול המועד ותשעת הימים.
לגבי הכסף עברנו גם ליווי של פעמונים כשהיינו במצב מאוד קשה, אנחנו יודעים איך להתנהל נכון אבל לא תמיד מצליחים וגם החובות מקשים...
לא התלוננתי על הילדים כי לא רציתי להאריך מידי 😅 אבל גם שם יש אתגרים ברוך ה', יש גם הרבה טוב כמובן תודה לה'...
לגבי זה שהם ברכה מסכימה איתך ומי כמוני יודעת...
והמשפט האחרון הלוואי שהיה נכון לגבי, לא מרגישה שאני גדלה 🙈
נשמע בין המילים שעברתם הרבה ❤️קמה ש.
בס״ד

ואחרי שעוברים כל-כך הרבה
שמקשעים ומתאמצים כל-כך
מקווים וגם מתאכזבים בדרך
ולמשך כל-כך הרבה זמן

יש ציפיה בתוך הלב -
או אולי פשוט צורך -
לנוח קצת...

שיבוא בקלות כבר...

שנוכל סוף סוף גם ליהנות מכל מה שזרענו בעמל כה רב...

שנרגיש נחת.
נחת פשוטה כזאת.
לאורך זמן...
ולא רק פה ושם במהלך היום, בין עייפות למטלות לניהול משברים ושאר דאגות...

וזה קשה לראות שזה עדיין לא קורה.

ולשאול את עצמינו - האם בכלל זה יקרה?
האם, אי פעם, יהיה לנו פשוט?

עם הילדים הקיימים,
ולגבי הילדים שאנחנו עוד חולמים עליהם (אם יש כאלה)
עם הכסף,
עם הכוחות,
עם ניראות הבית,
עם החברוֹת,
עם הזוגיות,
עם המימוש העצמי,
עם המחשבות שמנהלות אותנו...

או שתמיד יהיה ככה חלילה, קשה, בלי מרווח נשימה ובלי כוחות?...

אני כ״כ מתחברת להמון ממה שאת כותבת (גם אם חלק מהפרטים שונים)!

באמת שיש ייאוש לפעמים. אבל אני אישית בוחרת לענות לעצמי - שאפשר. שאפשר לחיות עם מרווח נשימה ועם נחת. אני לא עם אשליה שאפשר לחיות חיים שלמים בלי קשיים. יש ועוד יהיו כנראה דברים שהם פשוט לא בשליטתנו. אבל אני כל-כך מאמינה ביכולת שלנו לגדול, ללמוד, להשתכלל, להשתנות, להתפתח, לאמץ הרגלים נכונים יותר... אז יש רגעים של ייאוש כאמור. של איך יכול להיות שאני / אנחנו עדיין באותם המקומות. אבל אחרי הגלים האלה, אני בוחרת שוב להאמין ושוב להילחם (בקטע טוב ) על החיים שאני רוצה שיהיו לנו.

ואת כתבת בסוף שאת לא מרגישה שאת גדלה... את מרשה לי לשאול אותך - את בטוחה-בטוחה? את הרי עברת מ-0 ילדים ל-1, לשניים, לשלושה ולארבעה! רק זה דורש גדילה מטורפת בכל-כך הרבה מובנים! רק זה דורש פיתוח של כל-כל הרבה כישורים! וגם - את מספרת, בהקשר של פעמונים, שהייתם פעם במצב מאד קשה. ועכשיו אתם כבר לא שם, ממה שאני מבינה. אמנם יש עדיין התמודדות עם חובות, כי קשה בטירוף להעלים אותם וכי זה דורש המון סבלנות - אבל הי, אתם כבר לא במצב המאד קשה ההוא! וזאת עוד גדילה מטורפת! לקחת ייעוץ של פעמונים, להגיע למודעות ולאומץ האלה - זאת גדילה! לעבור ממצב מאד קשה למצב כמו שאתם היום, זאת גדילה! ואני בטוחה במיליון אחוז שגם בעוד ועוד תחומים שלא הזכרת הספקתם לגדול מלא...

כשעייפים מאד מהחיים כמו שאת עייפה כרגע, קשה לראות את כל זה. אבל הדברים עוד ישתכללו לך, אני בטוחה! כולל להצליח לפרגן לעצמך זמנים לבד, רגעים של פינוק, יציאות וכל מה שיעשה לך טוב!

וגם הילדים עוד יגדלו וזה כשלעצמו ייאפשר הרבה יותר בע״ה.

שולחת לך אמונה וסבלנות אהובה ❤️. אמונה בעצמך ובכוחות הנפלאים שאני יודעת שיש בך. אמונה בכוח שלנו כבני אדם להתקדם. אמונה בה׳ הטוב שישלח את עזרתו ואת ברכתו. והרבה סבלנות בדרך... ❤️
וואו ממש גרמת לי לבכותרוצהכברללדת
יש עוד המון התמודדויות שלא כתבתי פה שעברתי, עברנו כזוג ועדיין עוברים ביחד...
וזה כל כך נכון לגבי הנחת, לא יודעת אם אי פעם בחיים שלי היו לי תקופות של נחת אמיתית..
וכן, אני משתדלת לשמוח בבאלאגן הבריא ומזכירה לעצמי שיום אחד הם ייגדלו בעזרת ה' ויהיה פה יותר מסודר...
💕 את מהממת. המשפט האחרון שלך -קמה ש.
בס״ד

תראי כמה את כבר גדולה מהחיים!

וואי אהובה שה׳ יפנק אותך סוף סוף עם כל המנוחה והנחת שאת מחפשת כל-כך. את גיבורה, אתם גיבורים. ובע״ה ישתלם (ימשיך להשתלם) לכם הכל 💗
❤🧡💛 התגובות שלך עשו לי טוב! תודה!רוצהכברללדת
🧡🧡🧡 ב״הקמה ש.
איזה תגובה מדהימה! תודה גם ממניאוהבת את השבת
❤️קמה ש.
בס״ד

תודה אהובה!!
הבית שלי מטונף, שתדעיפאף
ואני עם ילד אחד! ומלא כביסה מלוכלכת, וגם מה שנקין לא מקופל
ומבחינתי זה בסדר גמור, כי בעיניי אנשים קודמים לדוממים, יותר חשוב לי לא לריב עם בעלי בגלל שהוא לא עוזר מספיק לטעמי או בגלל שאני עייפה ומותשת ועצבנית, יותר חשוב לי להנות עם הבן שלי, יותר חשוב לי לישון, לאכול אוכל טעים, אפילו להיות בטלפון אם אני רוצה לנוח
והכי הכי חשוב-תמצאי דברים שכיפים לך! חברות, תחביב, חוג, משפחה! משהו בשבילך!
💓 לצערי יש אצלינו מתחים זוגיים על רקע זה...רוצהכברללדת
ואני באמת צריכה למצוא חברות😔
אז צריך לבדוק ממה הם נובעים,פאף
זה באמת חשוב, יותר מחלונות לא נקיים
צריך לדבר על זה, להחליט על מטלות שהן שלו ואת לא מתערבת. לא עושה-שלא יהיה! את לא וונדרוומן ולא צריכה להיות! צריך לדבר על מתי את זקוקה שתעשו דברים ביחד, מתי הוא עסוק ולא יכול. מה הציפיות שלו ומה הציפיות שלך ומה ריאלי...
וחברות זה כל כך ממלא, אולי תתחילי משחת טלפון לחברות שגרות רחוק?
מזדהה מאד...רינת 23
יש איתך בבית ילד/ים בשעות הבוקר?
כן, הקטנה...😍רוצהכברללדת
אויש אז ברור שאין לך זמן לבית... קשה ממשרינת 23
יאו אז בכללנעמי28
זאת העבודה הכי הכי קשה.

זה בשניה שהיא נרדמת לנסות להספיק לעשות משהו
ולבחור אם לאכול או ללכת לשירותים או להרים סיר.

זה באמת מטורף להספיק הכל.
או שמשחררים או שלוקחים עזרה 🤷🏼‍♀️

מזדההאיזמרגד1
ואני עוד במצב עמוס הרבה פחות משלך... עם ילדה אחת ויחסית הרבה עזרה
רק שאני מלכתחילה ויתרתי על החלום של בית נקי ומסודר כל הזמן עושה רק מה שאני חייבת ממש כי זה מה יש😕
היי, הבית שלנוריבוזום

ממש מוזנח. אני גם מרגישה קצת במרדף שאין סיכוי להספיק בו הכל. והסדר והניקיון נדחים לסוף הרשימה (אחרי הילדים, אוכל ובגדים שחייבים, קצת זמן פנוי לעצמי שאני חייבת, טיפונת זמן זוגי, שינה, וכל מיני סידורים מחוץ לשגרה שצצים כמו רופא, בית מרקחת, קניות יוצאות דופן... - לא נשאר כמעט כלום)

באמת, לפחות אל תרגישי שכולן מצליחות ומספיקות ורק את לא. אצלינו באמת מזעזע, אבל אני לא מצפה לשינוי מהיר, אני יודעת שזה בלתי אפשרי כרגע עם הכוחות שאני משקיעה במשך היום בדברים שיותר חשובים לי והזמן והכוחות שזה מותיר לי אחר כך. אני כן רוצה לשנות כמה הרגלים כך שבטווח הארוך יהיה קצת יותר נקי ומסודר. לאט לאט...

 

אני מקווה שכל המזדהות עוזרות לך להרגיש טוב יותר

חיבוקנעמי28
ורק להגיד שאת ממש לא לבד❤️
כבר כמעט 10 חודשים אחרי הילד השני ואני פשוט לא מסתדרת🤷🏼‍♀️

עוד לא מצאנו איזון ואני מתחילה להבין שאולי ככה זה, לפחות עד שהם גדלים.

מרגיש לי שמצפים מאיתנו
להיות בעלות קריירה מצליחה
להשקיע בילדים
בלי זמן מסכים
בית מתוקתק
למצוא זמן לספורט
שנהיה חתיכות ורזות
שנהיה מקופות בחברות
זוגיות פורחת
ריח של סיר מתבשל
כביסה רייחנית
ילדים מסודרים

למרות מה שהדור הזה מנסה לשדר
א י ן כזה דבר סופרוומן

דבר אחד בא על חשבון השני.

ומי שהבית שלה מתוקתק זה כי היא תקעה את הילדים מול המסך ( סתם דוגמא) או שקנתה טייק אוואי.
אין כזה דבר גם וגם וגם.

וכשלא עומדים בתואר האישה המושלמת או כשחושבים שכולן מצליחות ורק אני לא
זה מוריד את כל האוויר
ויש תחושת כישלון אדירה וחוסר מוטיבציה.

תראי, רק מלקרוא אותך
את אמא ל4 (!!!)
וואו זה מטורף
זה צומי ולטפל, להלביש, לקלח, להאכיל, לחבק, להעיר, לקום בלילה ועוד מלא..
אין לך מנקה (מי בכלל חשב על חלונות לפני שהיתה לי מנקה 🤷🏼‍♀️)
רוב הבית עליך.
הכביסות שלא מקופלות- מישהי דאגה להכניס לכביסה..
תרימי לעצמך, באמת.

ותפרגני לעצמך עם מנקה פעם בשבוע או לטפח איזה חברות ישנה.
אז החובות מפעם ימרחו לשנה יותר - את הרבה יותר חשובה מזה!


לגבי הציפיותרוצהכברללדת
כתבת בדיוק מה שאני מרגישה, לא עומדת בציפיות של אחרים (פעם שיתפתי משהי קרובה שיש לי ערימת כביסות ענקית נקייה ולא מקופלת כשהייתי בהריון עם בחילות של החיים, אז לאחרונה היא שאלה אותי אם גם עכשיו יש לי כזאת ערימה) ובודאי לא בציפיות של עצמי (כמה שזה נשמע מוזר אני פרפקציוניסטית, אז זה בערך או הכל או כלום)
ולגבי הפירגון העצמי את צודקת, מקווה שאצליח...
ומשום מה מרגיש לי שיש נשים שמצליחותרוצהכברללדת
גם וגם, וזה גם ממציאות שאני רואה (אומנם לא בתוך הבית אבל מהרחוב והרשת) גם קריירה וגם ללא מסכים וילדים מטופחים לדוגמא...
ואני כלום כמעט, סיימתי אומנם לימודים לאחרונה אבל עוד לא מצאתי עבודה, בית הפוך, בקושי יושבת עם הילדים כי אין לי הרבה סבלנות.....
אני ממש מזדהה איתךנעמי28
משווה את עצמי רק להצלחות של אחרים.
זה מוריד אותי ברמות, תמיד מרגישה שאחרות מספיקות יותר, מוצלחות יותר.

יש אתה אלה שמצליחות איכשהו לג׳נגל, אני דיי בטוחה שזה על חשבון דברים אחרים.

אין לנו מושג בסוף מה קורה אצל כל אחת, איך היא עם בעלה, אם היא שמחה עם הטירוף הזה, אם היא רק מנסה לרצות מישהו.

ואולי יש כאלה שכן מצליחות הכל
אבל את לא, וזה בסדר, זה הרבה יותר הגיוני ונפוץ ותראי כולן כתבו לך שגם הן לא.

רשתות חברתיות עזבתי מזמן, פייק אחד גדול.

נשמע שאת בתקופה שצריכה חיבוק ולא ביקורת עצמית❤️

ועוד משהו, כשאין משהו שממלא אותך, חברות, יציאות, אפילו עבודה - ממש קשה להעניק.

משימה שנראת הר, אחרי מפגש או יציאה מרעננת יכולה להראות לך ממש קלילה.
זה העיניין אולי, אני מלכת ההשוואות 😔רוצהכברללדת
לצערי הרב.
ומקווה ליצור קשרים חדשים, באמת המוןן זמן לא יצאתי לאף בילוי, שלא לדבר על זה שכזוג בקושי יצאנו לנופשים בשנים שאנחנו נשואים (יותר מעשור)
לא בא לי להיכנס שוב לדיונים האלו,אהבתחינם
אבל הבית שלי נקי ברוב הזמן,
והילדים שלי לא תקועים מול מסך!
ואני מבשלת סוף!
אמא של כיף
שהילדים עושים גואש, ועוגיות, ומלכלכים
ואני ממש לא צועקת או כועסת
הכי זורמת איתם.

אבל אותי משמח בית נקי
וגם שעברתי משברים בזוגיות הוא היה נקי
על חשבון הזמן שלי!
יש אחת שממלא אותה ספר
ואחת ספורט
ואותי ניקיון
מהתגובה שלך יצא מצב שאם אצל מישהי נקי אז היא ככה וככה.. ממש לא!
אלה הבחירות שלי וזה מה שעושה לי טוב,
ואז לכל הבית טוב.

לפותחת היקרה,
תעשי מה שמשמח אותך.
אני לא מדברת על מי שזה עושה לה טובנעמי28
בסוף יש לנו 24 שעות ביממה

מי שבוחרת בזמנה הפנוי להשקיע הרבה זמן בנקיונות אז טכנית נשאר לה פחות זמן אחר - זה יכול להיות במקום בישולים או במקום זמן שינה או במקום סתם לשבת על הספה.
נשמע שמצאת את האיזון שמתאים לך❤️

אני למשל עוד מקפלת תחתונים כי זה חשוב לי 🫢 אבל סירים טעימים כבר הרבה זמן לא היה.
מה שרציתי להגיד זה שאי אפשר גם וגם וגם וגם.
את בחרת את סדר העדיפויות שמשמח אותך.
בדיוק רציץי לתייג אותך!חגהבגה
ומדגישה
לכל אחת סדר עדיפויות שונה
גם אננ מכורה לריח טוב ובית נקי
בפועל אין מספיק כוחות לזה
מצד שנמ יש לי חברה שהבית שלה מצוחצח, אבל היא סובלת מזה כי זה יושב על רקע של או סידי.
אז כל אשה שונה והסיבות שונות
העיקר שנקבל את עצמנו כי אם לא אנחנו אף אחד לא...
בדיוק ככה.קופצת
גם אני משקיעה הרבה זמן יחסית ( כך הבנתי מהפורום😅) על הנקיון.
כי אני חייבת את זה לשפיות ולשמחה שלי.

ומנגד אני האמא הכי לא מגבילה או עצבנית בעולם.
אפילו מרשה לשחק בבוץ


מה כן?
כמו כל אחת - מה שחשוב לך תמצאי זמן.
כמו נשים אלופות שקניתי עליהן שאופות ומבשלות כל היום..

שקנאתי עליהן*קופצת
קצת מעליב מה שכתבת וגם לא נכון 😬כי לעולם חסדו
אני מבינה שרצית לעודד את הפותחת, אבל ממש לא נכון שמי שהבית שלה נקי נותנת לילדים שלה מסכים בלי הגבלה.

כל אחד ומה שהוא אוהב לעשות.
אני בבאלגן וחוסר ניקיון לא מסוגלת לחשוב, הכל מתבלגן לי בראש, לא מצליחה לעקוב.



לפותחת - לדעתי חובה שיהיה משהו שאת אוהבת לעשות ואת לא מוותרת עליו. ככה הכל נראה אחרת.
חיבוק💜
סליחה, התנסחתי לא נכון.נעמי28
רציתי להגיד שלכל אחת יש את סדרי העדיפויות שלה ואי אפשר הכל מהכל.

אז זה יהיה במקום ספורט/ מנוחה/ או משהו אחר שפחות חשוב בעינייה.
בסוף זה זמן.
הייתי במקום הזה שהבית מוזיאון.
עם הילד הראשון עוד הצלחתי, כבר תקופה שלא, הבית לא מוזנח אבל שחררתי בסטנדרטים.
אם לא, במקרה הספציפי שלי זה לגמרי היה נופל על הילדים, הבעל או הבריאות הנפשית שלי.

כל אחת והסדרי עדיפויות שלה, הכי חשוב לא לאכול את עצמנו שכולן כן ואנחנו לא.

כי יש משהו שאת כנראה כן והיא לא, רק שהיא לא טרחה לשתף את זה ברשת והכל נראה מושלם..
היימומו100
רק נותנת את הצד השני... שתדעי שאת לא חריגה

גם אני משתדלת נורא שיהיה מסודר ונקי, אבל אני ממש לא משעבדת לניקיון וזה מורגש.

חלונות אף פעם לא עושה, אף פעם באמת. בעלי עושה בפסח. הסלי כביסה תמיד מלאים, רוב הזמן מפוצצים, אף פעם לא ריקים (אפילו בפסח האחרון בקושי הצלחתי לרוקן). מקפלת כביסה לעיתים רחוקות ממש, בערך פעם בחודש, ותמיד יש ערימות כביסה נקיות מונחות יפה בסלון. ועוד דברים אחרים שלא הזכרת שאם אמא שלי הייתה יודעת איך אני מזניחה היא הייתה מזדעזעת חחח

אבל אין מה לעשות, אני משתדלת בסוף יום שיהיה נקי ומסודר באופן מינימלי לפחות, ואני לא רוצה להשתעבד לניקיונות, מעדיפה לאגור כוחות להיות עם הילדים.
אז את לא היחידה חברה. ברור שהייתי שמחה שהבית יהיה מתוקתק, אבל אני לא הולכת להקריב בשביל זה את השפיות שלי. בהצלחה יש פתרונות לזה השאלה מה הסדרי עדיפויות
את מעודדתרוצהכברללדת
שיש בעוד בתים ערימות כביסה גדולות!
לצערי אין לי כח בסוף היום גם לסדר מינימלי.
ואני חושבת על פסח חוטפת חום, אין לי מושג איך אעשה את זה השנה...
כמו שכתבו לךטל..
את לא היחידה ככה...
לתחושתי בית נקי ומסודר עם ילדים קטנים זה נובע או מאישה עם נטייה לסדר ונקיון ואוהבת את זה, או מתשלום מחירים בשדות אחרים.
כאין נטיה לזה אז לגייס את הכח לעשות את זה זה לא קל.
אז תדעי שאת לגמרי לא לבד,
וברןר שאת צריכה להחליט מבין הדברים שיש לך בחיים סדרי עדיפויות וכמה אחוזים מהכח שלך להשקיע בכל אחד מהם.
הדבר הכי חשוב - שמחה, ופניות נפשית. כלפי עצמך וכלפי הבעל והילדים.
יחד עם זאת - כתבת שני דברים נוספים שצאיך לתת עליהם את הדעת
את מרגישה עייפה ושחוקה. למה? ממה? מה יחזק אותך וישמח?
בעלך רוצה אחרת - איך את עם הרצון שלו? איך הוא עם המצב? ציפיה שלו ואכזבה שלך? הבנה והכלה? איך אתם מתעדפים כוחות כדי שלשניכם יהיה נעים? הרצון שלו חשוב, לא לבטל אותו ולחשןב איך להתקדם לקראת, אבל שלא יבוא על חשבון הכבוד והכוחות שלך..

ותזכרי תמיד גם שיש תקופות ויש תקופות בחיים. זה עובר..
חשוב .כתבת יפה! תודה!!אוהבת את השבת
אני כותבת אחרי שקראתי את התגובות האחרותתהילה 4
א. אני תמיד מזמינה שכנות להתעודד מזה שהבית שלי מבולגן וסביר להניל שיותר מאצל אחרים. אז הן יכולות להרגיש בנוח. את מוזמנת גם 🤗. אני מודה שאצלי זה יותר קל כי גדלתי גם בבית מבולגן.
אבל-
את לא רוצה לקחת עוזרת כי אין כסף אבל את לא מספיקה לעשות כלום וגם- מאד,קשה לך הבלאגן.
אז,בבקשה בבקשה קחי את הטיפ הזה. אם תהיה לך עוזרת תהיה לך יותר פניות בנפש כי הבית יהיה מרווח ונקי ואת תוכלי לנשום ולהתחיל לחשוב. ולארגן את עצמך. ככה זה. ותאמיני לי שזה ממש ממש ריווחי. לא רק לאיכות חיים שלכם אלא גם ליכולת שלך להתחיל לבנות משהו. כרגע את בלופ אבל כשיש ניקיון וסדר זה מרגיע ופותח את המחשבה ואז מצליחים להיות יותר מאורגנים, וגם, יותר ערוכים כלכלית.

ועוד משהו- עוזרת לא חייבת להיות אישה מבוגרת. יכולה גם להיות נערה שיודעת לתקתק לך את הבית לא בהרבה כסף. וגם אם לא פעם בשבוע פעם בזה ממש משנה חיים.

ו- הבית יהיה מסודר ומגוהץ יפה כזה נראה לי רק כשהילדים יהיו גדולים. עד אז נראה לי שיש כמה דקות לפני שבת שמסודר וזהו בערך....
אני עם שלושהאבי גיל
משרה כמעט מלאה
הבית מטונף
כל הזמן בלאגן
כל הזמן כביסות
יש לי חברות אבל אין לי דקה לצאת איתן
כי אני טובעת
כל הזמן אני מבשלת כי ברוך ה' באמת הם אוכלים וגם אנחנו
אני לא אשת בשורה
אני אמא שוקעת ... והכי חשוב למדתי להכיר בזה ולשחרר מה שאפשר
למדתי מה חשוב לי ומה פחות
ובאמת העיקר הבריאות .. הגוף והנפש.. של כולם כמובן!!
אבל גם ממש שלי כי זה חשוב
את עובדת אז העומס יותר הגיוני....😍רוצהכברללדת
גם חברות שלי שלא עובדותאבי גיל
לא מוצאות את עצמן וזה קשה
לכולן קשה
ובזמן האחרון אף אחת כבר לא מתביישת להגיד
קשה לי
להיות עם תינוק בבית זה כמו עבודהמקקה
חלונות? מה זה?נועה נועה
אההההה... הדבר הזה שפותחים כדי שיהיה אוויר וסוגרים כדי שלא יכנס גשם, מה הקשר בינם לבין ניקיון
וברצינות - אני עם שני ילדים ואין תינוקות בבית (הקטן בן 4 וחצי) ואני אפילו לא חולמת לנסות לעמוד בסטנדרטים האלה. וזה כשאני זוכה לשנוצ הרבה לאחרונה... משתדלת שהבית ייראה מסודר יחסית בסוף יום ולא מהפכה, מעבר לזה הניקיון נמצא אי שם למטה בסדרי העדיפויות. מנקים לכבוד שבת, לא ככה? קיפול כביסה אני כן משתדלת כי אין לי איפה לשים אותה שכולם יקחו, אז אני מוצאת חלונות זמן - נניח כשאני יושבת ליד הגדולה עד שהיא נרדמת. יעיל מאוד.
בישולים - אני לא הבשלנית הכי גדולה וגם הם לא האכלנים הכי גדולים... רוב הארוחות גם ככה במסגרות ולארוחת ערב יש פה דפוס די קבוע של פיתה זעתר/חביתה/ דייסה (לא בסיר, כן? קוואקר עם מים חמים וקצת חלב בקערה) וירקות לשאת שאוכלת אותם. השיא השבועי הוא פנקייק, וגם את זה לאחרונה הגדולה שלי החליטה שהיא מכינה

בקיצור, לשמור על שפיות ולא מעבר. מכירה אישה אחת בדיוק מושלמת ומהממת עם מלא ילדים ובית מתוקתק ןאוכל מטורף ולומדת עובדת, ויכול להגיד שחוץ מזה שאני גם מכירה את הצהריים המבולגניפ וההפוכים שם - גם לא הייתי מתחלפת איתה בחיים, לא הייתי שורדת ככה אפילו חודש. מעריצה אותה, כן? אבל היא בקושי ישנה בלילות ובגדול דוחקת את עצמה לקצה. אני מעדיפה כלים בכיור ולנשום, תודה רבה.
😄😄 העיניין הוא שאני בחוסר מוטבציהרוצהכברללדת
יותר מאשר חוסר זמן....
לפני כמה זמןמומו100
הייתי קצת מבואסת מהמצב המוזנח של הבית, והתחלתי להתלונן באזני בת ה-4 שלי שלא הבינה מה אני רוצה ממנה..

סיפרתי לה על האמא המושלמת
האמא המושלת תמיד מקפלת כביסה ומכניסה לארון
האמא המושלמת תמיד שוטפת את כל הכלים
אצל האמא המושלמת אין פירורים על הרצפה
האמא המושלמת מבשלת רק אוכל בריא
האמא המושלמת יורדת עם הילדים כל יום לגינה
האמא המושלמת מסדרת את הילדים שלא יהיו להם כרבולות בשיער
האמא המושלמת מנקה את כל הקשקושים מהקירות
האמא המושלמת מסדרת תמיד את כל המשחקים
אבל
לסיום
לאמא המושלמת יש צרות אחרות!
אז מזל שאני לא אמא מושלמת
חחח. אהבתיאחתפלוס
לא קראתי את כל התגובותאחתפלוס
אבל את חלקן כן וראיתי שרובן מזדהות איתך.
אז רק אספר לך שגם אצלי זה כך וגם אני מתביישת הרבה פעמים לפתוח את הדלת לאנשים.
וכשסיפרת שמישהי שאלה אותך לגבי ערמת הכביסה.
נזכרתי שגם לי היה משהו דומה-
קרובת משפחה שלי באה לעזור לי וראתה סלי כביסה מלאים.
היא ממש עבדה קשה לרוקן אותם(וכל הכבוד לה. אודתי לה על זה)
אבל יומיים אח''כ היא שאלה אותי-נו, הסלים ריקים או התמלאו בחזרה?
התביישתי ואז קלטתי-אמרתי לה שב'ה יש מי שלובש בגדים ומלכלך והודעתח לה רשמית שאצלי סלי הכביסה תמיד מלאים.
ואגב- אצלי יש קבוע ערמת כביסה נקיה ממתינה לקיפול.
מבחינתי הכי חשוב זה שיהיה לילדים אוכל ובגדים נקיים

השאר זה בדרגה משנית.
כל מה שאת מתארת על הביתלהשתמח
בול ככה אצלי.
גם לי אין כמעט עזרה אלא אם כן אני מגיעה לבית שלהם שזה יותר משעה נסיעה.

נראה. לי שרוב האימהות בג'ינגול תמידי של בית עבודה וילדים וזה לא פשוט.

ונראה לי שהכי חשוב בשביל התחושה הטובה זה לא להצליח לעשות הכל, אלא להכניס לשגרה דברים טובים, משמחים, שעושים מצב רוח טוב. וזה נורא קשה בתור אמא עובדת כשיש כל כך הרבה מחויבויות מכל הכיוונים אבל שמעתי את זה לאחרונה מכמה כיוונים וחושבת שזה ממש נכון ורוצה לנסות ליישם בעזרת ה'.
אני באמת חייבת להכניס דברים משמחים לשגרה!רוצהכברללדת
גם באה לאזןמקקה
גם אצלי כמעט תמיד מבולגן. זה כן מפריע לי אבל לא מצליחה להגיע לזה
סלי הכביסה אף פעם לא נגמרים. תמיד יש לקפל ולתלות ובדרך כלל גם פחים שמחכים לרדת וכלים בכיור.
חלונות אני מנקה מפסח לפסח כי כאמור לא מגיעה לזה בכלל. קודם שאנקה את הכיסאות של המטבח שגם זה... תנחשי...
כל אלו קורים אצל הרבה נשים שאני מכירה, בטח בתקופה שהילדים צעירים.

ההרגשה הנפשית שלך של שחיקה וכל זה, זה הדבר שאליו צריך להתייחס ולחשוב איך לשפר.
גם אני במזדהות...מתואמת
ודווקא בעלי עוזר יחסית הרבה, ובזמנים קשים (כמו אחרי לידות) יש לנו גם תמיכה מהמשפחה.
ובכל זאת הבית מבולגן כל הזמן, ואני לפעמים מרגישה שהולכת לאיבוד בתוך הבלגן הזה (שמשום מה מפריע רק לי... לפעמים לבעלי, ולפעמים לשניים מהילדים שיחסית אוהבים סדר).
אבל עם השנים אימצתי לעצמי כל מיני טיפים לארגון הבית ולסדר השוטף. וזה קצת מקל עליי. גם אם יוצא שהבית ככה לא מושקע...
אכתוב כמה נקודות בקצרה:
* כביסה - אני לא מקפלת, שמה בקופסאות בארון. ואני לא מפרידה לצבעים, רק לסוגי בדים.
* אוכל - הרבה דברים קפואים שרק שמים בתנור ואופים, או תערובות שמבשלים ויוצאת ארוחה. ומלבד זאת - אוכל קליל בלבד.
* סדר בסוף היום - גורפת את כל מה שכל הרצפה לערמה במרכז הסלון, ואז ממיינת כל דבר (כולל זבל) למקומו.
זה בקצרה.
בהצלחה לך, יקרה...
אצלינו יש בלאגן עדין.מחכה עד מאוד
מה אני מתכוונת?
למדתי משיטה של יעל צלץ להתמקד במשהו שמבחינתך הוא הכי דורש ו או הכי חשוב.
אצלינו זה הכביסות.
יש לך קצת זמן?
תתעסקי רק בזה.
למה?
כי אז לפחות תחום אחד בשליטה פחות או יותר
והשאר לא נורא.
הבית שלי מסודר חלקית ממש לא מתוקתק
כמובן שהחלום זה מופקס לגמריי
כל ערב.
אז שוב,
תתמקדי
במשהו אחד.
אני לדוגמה מכניסה מכונה.
לאחרונה בעלי מאוד על זה....
אפילו זה שאת מוציאה ילדים נקיים בבוקר למוסדות
כי עשית כביסות זה המוןןןן
אחרי שקראתי אותך קצתהמקורית
אני חושבת שהנקודה פה היא חוסר שמחה.
שחיקה/ חוסר מוטיבציה מגיעים מהמקום הזה בדרכ. את לא ממלאת את עצמך בדברים שעושים לך טוב, וכתותאה מהמקום החסר - מסתכלת ומשווה בחוץ ומתבאסת.
כשאנחנו לא שמחות - הכל מבאס אותנו. וגם אין חשק לעשייה. חדוות עשייה.
אם הזוגיות מתוחה זו סיבה ממש טובה לכך
אם אין לך חיי חברה או הרגשה של מימוש עצמי וסיפוק - כנל
לא ישנה מספיק - כנל

אני יכולה לומר לך שכשהגעתי למקום שאני שמחה, מוערכת (לא רק ע"י הסביבה אלא גם בעיני עצמי) ושלמה עם הקיים - אני הרבה יותר פעילה, נמרצת, בעלת מוטיבציה, סבלנות. והבית גם יותר מסודר.
יש בדברים שלך מן האמתרוצהכברללדת
אני לא שמחה לאחרונה. מנסה ממש למלא את עצמי, מקווה שאצליח.
אמן ❤️המקורית
אני חושבת שסדר וניקיוו בבית מאוד מאוד חשובים,גאולה אחת קטנה
ובעיניי כן אפשר לתת לזה מקום. במיוחד שאפשר לשמור על רמה סבירה במאמאץ לא גדול. הטיפים שלי-
חלוקה עיקרית של הבעל והאישה בין הכביסה והכלים.
בנוסף בסוף כל יום- חצי שעה- שעה של איפוס בבית וטאטוא הסלון והמטבח.
כלומר בסוף כל יום האישה לדוגמא אחראית על הכביסות והגבר על הכלים, בנוסף מאפסים את הבית ביחד ומטאטאים סלון מטבח.
לא חושבת שזה הרבה ושומרים על הסדר בבית.
תודה שכתבתטל..
את דעתך ואת הטיפים.
זה חשוב לאזן גם לכיוון הזה, ולהראות שזה כן אפשרי.

אבל, רק מאירה שהגדרה של מאמץ לא גדול זה תלוי כוחות,
וחצי שעה שעה לאיפוס,
זה לא משהו שתמיד יש לי בערבים.

ובכל זאת, תודה שכתבת כדי להזכיר לי שזה כן אפשרי וכן חשוב!
מעודד מאד לראות את התשובות פהאמא 🥰
גם אני לא מספיקה לשלוט על הסדר ונקיון וזה תמיד מפריע לי. נראה מהרשתות שלכולם נקי בקלות, אבל כנראה שהמציאות אצל הרוב אחרת.
אנחנו עובדות, דואגותת לאוכל, בגדים, סידורים, זמן עם הילדים וזה כבר המון ומעל ומעבר וזה הגיוני ובסדר שלא נשאר עוד זמן.
וואו בול המחשבות שלי בשבוע האחרון!!אוהבת את השבת
למה הבית מלוכלך?
למה הרי כביסה נקייה בשקיות? (מעדיפה הרים נקיים ממלוכלכים אבל עדיין אין בתאים בגדים..)
למה הבית מכוער?
למה הכל מבולגן?
למה אני אפעם לא מספיקה לסדר?
למה אם אני מסדר זה בא על חשבון המנוחה שלי ואז הפניות לילדים?
למה אני אמא שלא מספיקה דברים בסיסיים לילדים?
למה לא מספיקה לבשל דברים שאני רוצה כבר כמה שבועות? גרנולה,עוגיות, מטבוחה, וכו'
למה שבתות הבית מבולגן כלים מלוכלים ואין מספיק אוכל שרציתי?
למה אני לא מספיקה לטפל בביוקטריה הרבה שיש לנו?
למה אני לא מספיקה להבין איזה בגדים חסר לי ולהזמין חדשים כדי שיהיה לו מה ללבוש?
למה אני לא מספיקה כמעט להיות עם הילדים בנחת? ועוד ועוד ועוד....

דבר ראשון אז מזדהה ככ עם השרשור שלך..
הייתי מבואסת מזה כל השבוע האחרון ומחכה לראות תגובות,
(אבל להוסיף שחלונות נגיד לא עשיתי כמה שנים עד לפני הלידה האחרונה פעם אחת לקראתה וזהו ולפעמים שוטפת כלים רק לפני שבת את הכלים של שבת שעברה)

אבל כן ירד לי איזה אסימון בחמישי..
והחלטתי שנמאס לי לבזבז את החיים שלי בהשוואה לאחרים ובהרגשה גרועה מזה, אני מה שאני,מה שאני יכולה וזהו!!! מקשיבה לעצמי, לבפנים שלי , משקיעה בזוגיות שלי ובדברים שהכרחיים לילדים שלי כדי לגדול וכל השאר לא מעניין ..
גם כי כל אחת ומה שנכון לה
וגם כי לכל אחד מאיתנו יש את החבילה שלו ושל המשפחה שלו ואת ההתמודדויות שלו..

אז כמובן שכתבתי קצת קיצוני, וברור שאנסה מה שאני יכולה כדי לסדר, ושלא כיבסתי את החיים שלי עד עכשיו וכו' אבל מנסה ללכת בכיוון הזה..
חלטתי שאני לא מכינה כלום לשבת חוץ מסיר אורז למרק עוף,לא מנקה כמעט ולא מנסה לשטוף כלים,כביסות וכו' רק באמת המינימום של המינימום והכי חשוב שאשן כמה שיותר-בחמישי, בשישי, בשבת עצמה..
אז לא לגמרי בזה אבל עדיין הייתה לי הקלה...

ועוד משהו קטן, אני ממזמן שחררתי מבעלי לגמרי שלא יכול להשתלב בעבודות הבית מכל מיני סיבות... וזה מקל עלינו מאוד ומוריד הרבה תסכול ושיח מבאס!! ומעכיר... כן משתדלים שיקח את הילדים החוצה כשהוא יכול-תכלס בזה הוא הכי טוב ובתכלס זה גם מה שהכיייי עוזר לי..
ולאחרונה התחלתי לקחת עזרה מדי פעם של ילדה בחטיבת ביניים עם שטיפת כלים ורצפנ וזה ממש עוזר ... כסף שעקרונית אין לנו אבל מה לעשות ששווה את ההקלה הזו...

מקווה שהייתי ברורה אני תמיד כותבת מבולגן ככ...
בהצלחה יקרה🥰🥰🥰
אני כן חושבת אבלהמקורית
שצריך לשים לב שאנחנו לא מגיעות למקום של עצלות. לא כותבת את זה לך דווקא כמובן כי את אחרי לידה, אבל סופו של דבר ברוב הבתים התחזוק יותר על האישה, וממה שאני לב לפעמים על עצמי - ה'לשים את הטוב שלי במרכז' כן פוגע לפעמים בתחזוק השוטף של הבית. ונכון שחשוב שיהיה לנו טוב, וצריך להקל על עצמנו כמה שאפשר, אבל לפעמים יש גבול דק בין 'העיקר שיהיה לי טוב' להזנחה של הבית כפועל יוצא מנקודת ההנחה הזו.
לתחזק בית זה לא כיף חיים, ויש הרבה מה לעשות, וזה לעולם לא ייגמר כנראה, אבל בראייה שלי - אי תחזוק של הבית יוצר לפעמים עומס נפשי על הנפשות הפועלות. לא מתוך ביקורת עצמית על 'איך לא הספקתי' אלא כי באמת זה מקשה על ההתנהלות השוטפת. לא מוצאים בגדים, אין מה להלביש לילדים, אין כלים לאוכל, עצבנות כי אין מה לאכול ורעבים, פיזור הדעת בגלל בלאגן, הרגלי סדר וניקיון לקויים אצל ילדים ועוד.. אז אני לא בעד סטנדרטים של מוזיאון, וודאי שלא. אבל 'העיקר שיהיה לי טוב ונוח' הופך למין שם קוד כזה לפעמים שגורם לנו לא לצאת מאזור הנוחות שלנו. אמי רואה בזה גם חסרון ולא רק הורדת סטנדרטים בשם הבריאות הנפשית
תודה על האיזון הזה!!!!אוהבת את השבת
לגמרי לא חושבת שזה דרך חיים!!!!
ספציפית אחרי כמה שבועות של מיעוט שינה קיצוני הייתי צריכה טיפה ללכת לקיצוניות כדי לראות ששום דבר נורא לא קורה כשאני משחררת.. וכן היה לא כיף
אבל הייתי צריכה לשחרר רגע, אבל ממש לא כדרך חיים.. מין ריסטארט כזה..
הכל טוב המקורית
כמו שכתבתי, זה לא נאמר עקרונית עלייך אלא על האג'נדה הניו אייג'ית ששמה את האדם במרכז וגורמת לו לשים מחויבויות בצד. סדר, בישולים וכביסות זו מחויבות ולא רשות בעיניי (לא מדברת על מקרי קיצון). ומי שלא נעזרת (לא משנה איך. קניה של אוכל, מנקה, מדיח, שואב, בעל, נערה, בייביסיטר) צריכה לעשות את זה.
כששמים מחויבות בצד ממקום לא נכון של אפס מחויבות כי 'זה מה שטוב לי' ולא דואגים שהן יקרו איכשהו, זה מתכון לעצלות בעיניי. שפוגעת בבית באופן מסויים
@אוהבת את השבת כתבת מהמם!!מחכה עד מאוד
יש המון המון עומס בחיים
ויש הרבה יתרונות
בלא לצפות מעצמינו לרמה גבוהה ובילטי מושגת
כמו זאת וזאת.
איפה אני,?
מה יכולתיי?
מה עבודת ה'שלי?
מה בעלי מסוגל לעזור?
אצלינו ממש משתדל לעשות כביסה כלים
אבל ברור שאצל חברה שלי הכל מבריקקקק!
וברור שזה בא אצלה על חשבון הילדים-כעס
וזוגיות-מירמור תמידי למה הוא לא ולא...
לא אומרת שכולן ככה.
ממש אוהבת אותה
אבל רואה שגם יש לזה מחיר...
כל היום חושבת איך לנסח את עצמי יותר טוב..אוהבת את השבתאחרונה
ולא מתפנה לזה.. מקווה להצליח מחר או משהו
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך