פורום הריון ולידה (עמוד 1241)

בחזה

מניקה תינוק בן 10 חודשים ובשבוע האחרון אני מרגישה תחושה של מלאות אבל לא גודש

בצורה מוזרה. הוא לא יונק כזה הרבה כבר כמה חודשים כי אוכל כבר הכל ב"ה וגם שותה מים

אז למה זה?

אני אחרי מחזור אם קשור

רק עכשיו הגעתי לחשוב על זה🙈
ואשמח לרעיונות
זכור לי שביומיים האחרונים ראיתי כזה שרשור בחצי עין
לא מוצאת עכשיו
אם באמת היה כזה ולא המצאתי ממש אשמח שתעזרו לי למצוא אותו..
תודה❤❤❤

אני מחפשת עצות לכעוס בצורה נורמלית ובוגרת.
קורה לי שאני כועסת ובצדק על בעלי, הבעיה שבשלב מסויים אני יוצאת מפרופורציה ונהיית מגעילה.

ניסתי לצאת לסיבוב, לראות משהו , לשתות קפה עם משהו מתוק..
פשוט לא עוזר.
מרגישה כעס שצריכה לשחרר שיוצא רק בצורה פוגענית..
גם אם הוא עשה טעות לא מגיע לו צורת הדיבור הזאת.

מאד רוצה להשתפר בזה השנה😔🙏🏼

בסוף יוצא שאני מרגישה מגעיל ומתנצלת למרות שהכל התחיל מטעות או פגיעה שהוא עשה..

יש לי סניקרס לבנות של אדידס מישהי יודעת אם זה מעור?
אם כן צריכה ללכת עכשעו לקנות משהו מגומי, כי אין לי משהו אחר לשים

היי
אני כרגע עם התקן, והמחזור קצת מאחר, לא משהו פסיכי עכשיו יום 32, עשיתי בדיקת היריון ויצאה שלילית.
עכשיו, עדכנתי את בעלי, אבל אמרתי לו כזה "מי יודע אולי אני בהיריון.." אז הוא בצחוק כאילו דיבר אל הקטנצ'יק "אמא שלך רק מסתכלים עליה נכנסת להיריון!"
עכשיו, זה היה בצחוק...
אוף אבל ממש התעצבנתי.. קצת יצאתי עליו אבל בקטנה. אבל בלב האמירה הזאת ממש הכעיסה אותי, כי זה מעליב. גם בוא, זה אחריות שלך באותה מידה.
זה מעצבן אותי גם כי זה יושב אצלי על נושא רגיש, כל היחסי אישות. כי מבחינתי, לא לקיים יחסים. באמת. הכי לא חסר לי. כמובן שאנחנו מקיימים כרגיל לא מנסה לכבות אותו (לעיתים באמצע אני שמחה שזרמתי איתו). אני לא יודעת אם אני פה הדפוקה. זה בטח לא הוא. אבל כשהוא אומר "את נכנסת להיריון"... בוא חבר! אתה זה שרוצה! אז אני האשימה???
אשמח לכיווני מחשבה חיוביים על בעלי (כי הוא באמת נשמה טובה ובטח סתם נפלתי עליו. ואולי אני הורמונלית כי המחזור מתקרב)

אני אהיה שבועיים וחצי אחרי הניתוח.
רב אמר לי לשאול רופא מה לעשות והרופאת משפחה שלנו אמרה שהיא ממש לא יכולה לאשר לי לצום.
מרגיש לי מוזר, ב"ה אני מרגישה טוב יחסית.
לא חשבתי שאני לא אצום בכלל.
אתן צמתן במצב כזה?

הגיוני
נורמלי
ומתבקש?
למה אני צריכה להרגיש לא נעים להגיד לו שאני רוצה למנוע רק בגלל שהוא לא יודע שזה כזה מקובל וזה לא חטא ולא אסור אלא אפילו רצוי?
מקווה שעכשיו הוא יתקשר לרב וידבר איתו על זה ויבוא אלי בגישה אחרת.
זהו, פרקתי.

יש לי בעל טוב ואוהב ודואג.
יש לו עבודה טובה והוא נהנה לעבוד ועושה את זה בכייף ובזכותו אנחנו חיים בנחת.
יש לנו ילדים מתוקים.
לכאורה הכל טוב.
ולא כייף לי.
באלי שימצא עבודה אחרת, עבודה שיש בה חופשים מידי פעם. שבערב כיפור לא עובדים בה לדוגמא.
הוא עובד כל יום חוץ משבתות וחגים. שישי וערב חג הוא גם עובד.
מ6 עד 5. קם ברבע ל5 כדי להספיק תפילה במניין ומספיק חלקית, בחורף כנראה גם את החלקית הוא לא יספיק...
חוזר עייף, לגמרי בצדק. אוכל. עוזר עם הילדים. הולך למנחה-ערבית. הם נרדמים והוא כבר גמור. משתדל קצת שנדבר ונשב ביחד וממהר לישון כדי שיצליח לקום למחרת שוב מוקדם בבוקר.
מעריכה מאוד מאוד את הנכונות והמסירות שלו בשבילנו. שלא תבינו לא נכון. אבל אני רוצה אותו קצת, רוצה קצת זמן משפחתי כשהוא לא עייף, קצת זמן זוגי בלי לחץ על השעון ורוצה גם לפעמים בוקר שמתעוררים ביחד בנחת.

וגם באלי לעבור דירה והוא לא מוכן לשמוע על זה.
העבודה 10 דקות מהבית ברגל, לא נצליח להשכיר בית כמו הבית שאנחנו גרים בו עכשיו ואפילו לא משהו קרוב, ואנחנו לא משלמים שכירות כרגע שזה חיסכון משמעותי.
אבל אין לנו בעיר הזאת חברה, כל החברים שלנו בעיר אחרת, לא מוצאים את עצמנו בשכונה וחיים דיי לבד.
לא כייף לי ככה. רציתי חברה יותר כלבבנו, רציתי שיהיו לנו שיעורי תורה וחברים נורמלים לילדים. רציתי בית יותר רוחני שהתורה תופסת בו יותר מקום.

התעייפתי מעצמי. למה אני לא מרוצה ואומרת תודה על מה שיש?!

היי ❤️

יש כאן אמהות יותר מנוסות ממני
בקרוב אנחנו אמא של שבת פעם ראשונה השנה ובכלל
אני אמורה לחלק או ארטיקים או מתנה של שקל
שום דבר מפונפן אחר ועם יד על הלב אין לי אפשרות להשקיע יותר מידי .. מישהי נתקלה בנטלה קטנה שעולה שקל? ראיתי ב 2.5 שח אבל צריכה פחות כי יש המון ילדים ב״ה

לפני יום כיפור אני רוצה לבקש סליחה..
אם פגעתי
אם לא הגבתי להודעה
אם הגבתי לא כמו שהייתן צריכות
....
אין על הפורום הזה אתן יקרות ממש❤❤❤

נתקעתי במשהו ונפלתי, חטפתי מכות יבשות, כמובן שבתחילה קמתי והיה נראה שהכל בסדר.... לצערי, מרגישה טוב מאוד את העצמות בצד שנפלתי מהירך ועד הכתף כולל המרפק.
מה אפשר לקחת כדי להקל על הכאבים, זה ממש חתיכת כאב.
ב"ה אלף פעמים שלא נפלתי על הפרצוף ובלמתי עם המרפק את הנפילה.

התחיל משבת, הקיא פעם אחת בקשת במיטה, החלפתי בגדים ולא חזר,
עוד פעם פעמיים במוצש- ראשון, ועכשיו עוד אחת, כשמונח עלי ב"עמידה" פתאום פולט כמות, ואז נרגע מיד. (לפני כן לפעמים קצת "מקטר")
חלק מהפליטות- הקאות היו בשכיבה במיטה שלו או בסיום הנקה בשכיבה.

לאורך היום הוא די רגוע,ישן קבוע על הגב, לפעמים שינה ארוכה, לקראת הערב יותר מתלונן, הרבה פעמים נרגע דוקא בהנקה.
בלילות לפעמים מקטר וקם הרבה ולפעמים יונק ונרדם לעוד שעתיים- שלוש.

מטריד אותי שההקאות ההאלה חוזרות על עצמן. יש מה ואיך לבדוק?

אז קודם כל תודה ל @אם מאושרת שהעלתה את הדיון על הנפש הבהמית ביו'כ... שההתעסקות עם האוכל תופסת הרבה מהמחשבה,
ממש נתת לי מתנה בשרשור הזה,
כי אני כבר שנתיים לא מניקה ולא בהריון וזה כואב לי כל פעם התגובות של ''מה, את צמה'' בצומות ה'קלים'...
כן אני צמה
כן אני לא בהריון
כן אני עדיין לא בהריון
כן חלאסססססס
!!

וכשקראתי את השרשור שלך שאלתי את עצמי למה אין בי חששות מיו'כ מבחינת הצום.. אני סופר עסוקה באוכל ביומיום שלי (ויעיד על זה המשקל וההתמודדות התמידית עם אוכל בחיים שלי) אבל פתאום קלטתי שהצום לא 'מאיים' עליי כי הרגע צמתי צום גדליה..
אז רציתי להגיד לך אם מאושרת יקרה שתודה על התובנה שחיממה את הלב שלי בזכותך-
ושיש בזה תשובה למה שהעלת,
שההתעסקות באוכל בצום היא נטו כי הגוף לא רגיל לצום וזה לא כי את נמוכה או בלי שאר רוח או לא מספיק צדיקה או משהו כזה...

טוב כל ההקדמה כדי לשאול
מה עושים עם הילדודס ביום כיפור?
בני שלוש עד שש
מתוקים וחמודים
אוקי קמים ב7
ואז...
משחקים, ארוחת בוקר, תפילה
ואזזזזזז ?....
טונות שעות משתרעות לפנינו!!!
אז חשבתי לקנות משחק אחד שיעסיק אותם אבל לא בטוחה שאספיק וגם ניסיתי את הטריק הזה כבר בראש השנה

בקיצור מחפשת את הרעיונות שלכן חברות
לתעסוקה מעיינת לילדים לאורך יום כיפור.

חשבתי לעשות הצגה עם בובות אצבע משהו על בית המקדש... להכין פאזל של בית המקדש.... לספר סיפור על סליחה....

עוד רעיונות?
מאיים עליי הכ'כ הרבה שעות איתם (כותבת את זה קצת במבוכה אבל כן... יום שלם ובלי יצירות וציורים ובלי הפסקה לסעודת חג...)

בקיצור אשמח לשמוע
תודה רבה,

@בארץ אהבתי@באר מרים @יעל מהדרום @טארקו @משמעת עצמית@אם_שמחה_הללויה....
וכל מי שנדבה ליבה לתת עצות 💕💕💕

הוא התעורר כל שעה בלילה אבל נרגע עם מים ועבר אלינו בסוף ועדיין התעורר מלא.. בבוקר אמר לי אמא קקי קקי למרות שלא היה לו (אחרי חצי שעה הוא כן עשה) ואז אמרתי לעצמי שאולי זה תולעים? אף פעם לא היה לו אז אני לא יודעת.. ניסיתי להסתכל עם פנס אבל לא ראיתי כלום ותכלס גם היה כבר בוקר
שמעתי על אמבטיית סוכר אבל לא נראלי שאני אעשה לו.. נשמע לי קצת מגעיל מדי

מה עושים עם זה? מנסה כל כך.. אבל כל פעם זה עולה בי.
חמותי פגעה בי. מאוד. עד עמדי נשמתי. והיא בכלל לא יודעת ליחפך היא חושבת שהיא מסכנה ושהיא זאת שסופגת.
אחרי הלידה הראשונה של בתי, השתלטה בצורה מוחלטת. בדיעבד אני מבינה כמה מערכת היחסים הזו הייתה לא תקינה. וכמה היא כל הזמן נתנה לי תחושה שאני לא בסדר. כשבאמת הייתי הכי בסדר שיש.
הלכתי לשיחות כדי להשתחרר מזה ולא עבד. מנסה לדון לכף זכות. אבל עדיין זה פשוט קשה. על פניו הקשר טוב. רק שהיא כל הזמן מתלוננת שלא רואה את הנכדה ורוצה לפחות לפחות פעם בשבוע.
אם אנחנו לא מדברות שבוע מבחינתה לא דיברנו חודש.היא רוצה קשר קרוב אבל אני לא. היא מעייפת וקשה לי בקרבתה והיא שתלטנית ובגלל זה אני לא מתלהבת שהמפגשים עם הילדה יהיו פעם בשבוע. תמיד נותנת תחושה שאני אשמה. מה שעברתי איתה רק ה' יודע היא מבחינתה גרמה לחמי ולאחים ואחיות דל בעלי לחשוב שאני לא נותנת לה לחוות את הילדה שעד לא מזמן קראה לה הבת שלי ואמא שלה. קשה לי איתה. בגלל שניסיתי כל כך לרצות וניתקתי את עצמי אלף פעם אחרי לידה מעצמי גדי לא להתחרפן שהיא משתלטת על הילדה - התנתקתי רגשית ממנה ולקח לי זמן להבין שהיא שלי ולהרגיש את התחושה שרק היום אחרי הרבה זמן אני נרגישה של אמא ובת. היא מבחינתה בסדר גמור. היא בחיים לא תבין כי כזאת היא. ואני מנסה לסלוח. וכל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו ורוצה לזכות לזה אבל זה קשה מנשוא. כי גם היום מתלוננת על תדירות המפגשים שאנחנו רק מנסים לבנות את הבית שלנו ואנחנו בעצמנו במשברים בזוגיות אז שתשחרר מאיתנו קצת אנחנו נפגשים בתדירות נורמלית לגמרי זה פשוט אף פעם לא מספיק ותמיד יש מה להגיד וזאת נכדה ראשונה אז היא לא מבינה את מקומה.

מה לעשות? רוצה לסלוח. כל פעם חושבת שסלחתי אבל לא. את התקופה ההיא אחרי לידה לא אשכח לכולם וזה הרבה בגללה ובגלל בעלי שנתן לזה יד וגם לי לחשוב שאני לא בסדר כשהיום הוא מכה על חטא ומבין שהיו שם דברים לא נורמלים..

עצות בבקשה ממי שחוותה רוצה להשתדל לפני יום כיפור לנקות קצת את הלב למרות שיודעת שעדיין היא מתעצבנת עליי על לא עוול בכפי אני מכבדת ומשתדלת אבל זה לעולם לא יספיק ומאותה פגיעה לא מסוגלת להיות קרובה אליה היא הייתה רוצה את זה אבל הקשר איתה לא טוב לי שומרת על יחסים טובים בשביל השלום בית ושלא ישב לה עליי יותר ממה שעכשיו..

מאז שהילדים בגן, ממש קשה לי איתם אחהצ
הם חוזרים עייפים בכייניים ורבים - זה ניחא
אבל הבן שלי מתחיל ממש להשתנות. ולא בקטע טוב.
הוא נהיה אגרסיבי. חוצה גבולות. והרבה מהזמן שלנו יחד מלווה בכעס שלי עליו.
אני מבינה שהוא עייף ומוכנה גם לתת לו לנוח אבל הוא לא רוצה.
איך יוצאים מזה?

ביום כיפור🙈
ואני ככ חוששת, איך אצליח לעבור את הצום אם בכלל, אני חיה על טאמס כי הצרבות בלתי נסבלות אז איך אשרוד בלי.....
ואם יהיו צירים בכיפור האם מותר לשתות, וכמה?
אוףףףף כל כך מלחיץ אותי