מצטערת מראש אם יצא קצת מבולבל.
אז,תודה ל-ה ' הקטנה כבר בת שנה פלוס ומי שזוכרת מהתחלה מאוד מאתגרת.. הרבה בכי,תלותית בהנקה בטירוף, בלי מוצץ..
הוצאנו אותה מהחדר שלנו וגמלנו מהנקות לילה והיה שיפור יפה בשינה.
עכשיו היא כנראה בסוג של רגרסיה ומתעוררת המון בלילה ובעיקר לוקח שעה פלוס להרדים כל פעם חזרה.
חושבת שיוצאות לה שיניים הבאתי נורופן אבל הוא לא עזר כל כך.
בעלי עוזר וקם גם כן אבל אני גמורה בעיקר כי גם ביום היא בוכה המון.
שניים מהילדים זקוקים לי ממש בשיעורי בית ואני עושה את זה תוך כדי בכיות שלה,הצקות של יחד אחר שגם רוצה תשומת לב וזה לוקח זמן גם כי הילד שזקוק לעזרה איטי יחסית וגם כי עושה מיליון הפסקות בניסיון להרגיע את הקטנה וכן גם להושיב אוצה עלי עם משהו לא עוזר ליותר משתי דקות.יוצא מצב שאני שעתיים כמעט רק על שיעורים של הילדים (יחד איתם כמובן) והבכי שלה גומר אותי.
היא גם נורא סובלת מהיציאות שלה בוכה נורא כשעושה,בוכה כשלא עושה וכבר הבנתם פשוט בוכה!! הייתי איתה אצל הרוםא שבטח חשב שאני חרדתית או משוגעת אבל לא אכפת לי.
קבעתי עוד תור לעוד כמה ימים( זה היחיד שפנוי)
בערב אני רק רוצה שקט ובעלי עסוק עכשיו באיזה פרויקט חשוב אז כמעט וחא מצליחים לשבת לדבר וכמובן גם נרדמים מוקדם כי שנינו גמורים מהלילות הלבנים.
היום הבן שלי עשה רעש,כשהיא ישנה ואמרתי לו שאן היא מתעוררת לא יודעת מה אני יעשה לו.. מרגישה רע כי תכלס מה הוא אשם שהיא ככה בכיינית..
אני יודעת שתיכף זה יעבור ויהיה טוב יותר אבל עדין זה ממש מדכא אותי שהיא כל הזמן כמעט בוכה רוצה רק ידיים ורק בעמידה ואי אפשר באמת שלא..
אני שבורה ועייפה ובא לי להעלם פשוט!!
אה והיא לא אוכלת טוב מוצקים למרות שמציעה לה כל הזמן מכינה לה ארוחות ודברים ואפיחו עוגיות ושוקו ודברים פחות מזינים אני מציעה העיקר שתהיה שבעה אבל היא מסרבת ..
אני רוצה לחזור להיות האמא הסבלנית שהייתי פעם
אני לא יכולה יותר במציאות אף אחד לא יודע כמה קשה לי משחקת אותה סבבה
סופגת הרבה ביקורת מאנשים קרובים ואין לי כוח יותר מרגישה שאיבדתי את עצמי,את השמחה שלי..
תןדה למי שקראה
שולחת מהר לפני שאתחרט
אז,תודה ל-ה ' הקטנה כבר בת שנה פלוס ומי שזוכרת מהתחלה מאוד מאתגרת.. הרבה בכי,תלותית בהנקה בטירוף, בלי מוצץ..
הוצאנו אותה מהחדר שלנו וגמלנו מהנקות לילה והיה שיפור יפה בשינה.
עכשיו היא כנראה בסוג של רגרסיה ומתעוררת המון בלילה ובעיקר לוקח שעה פלוס להרדים כל פעם חזרה.
חושבת שיוצאות לה שיניים הבאתי נורופן אבל הוא לא עזר כל כך.
בעלי עוזר וקם גם כן אבל אני גמורה בעיקר כי גם ביום היא בוכה המון.
שניים מהילדים זקוקים לי ממש בשיעורי בית ואני עושה את זה תוך כדי בכיות שלה,הצקות של יחד אחר שגם רוצה תשומת לב וזה לוקח זמן גם כי הילד שזקוק לעזרה איטי יחסית וגם כי עושה מיליון הפסקות בניסיון להרגיע את הקטנה וכן גם להושיב אוצה עלי עם משהו לא עוזר ליותר משתי דקות.יוצא מצב שאני שעתיים כמעט רק על שיעורים של הילדים (יחד איתם כמובן) והבכי שלה גומר אותי.
היא גם נורא סובלת מהיציאות שלה בוכה נורא כשעושה,בוכה כשלא עושה וכבר הבנתם פשוט בוכה!! הייתי איתה אצל הרוםא שבטח חשב שאני חרדתית או משוגעת אבל לא אכפת לי.
קבעתי עוד תור לעוד כמה ימים( זה היחיד שפנוי)
בערב אני רק רוצה שקט ובעלי עסוק עכשיו באיזה פרויקט חשוב אז כמעט וחא מצליחים לשבת לדבר וכמובן גם נרדמים מוקדם כי שנינו גמורים מהלילות הלבנים.
היום הבן שלי עשה רעש,כשהיא ישנה ואמרתי לו שאן היא מתעוררת לא יודעת מה אני יעשה לו.. מרגישה רע כי תכלס מה הוא אשם שהיא ככה בכיינית..
אני יודעת שתיכף זה יעבור ויהיה טוב יותר אבל עדין זה ממש מדכא אותי שהיא כל הזמן כמעט בוכה רוצה רק ידיים ורק בעמידה ואי אפשר באמת שלא..
אני שבורה ועייפה ובא לי להעלם פשוט!!
אה והיא לא אוכלת טוב מוצקים למרות שמציעה לה כל הזמן מכינה לה ארוחות ודברים ואפיחו עוגיות ושוקו ודברים פחות מזינים אני מציעה העיקר שתהיה שבעה אבל היא מסרבת ..
אני רוצה לחזור להיות האמא הסבלנית שהייתי פעם
אני לא יכולה יותר במציאות אף אחד לא יודע כמה קשה לי משחקת אותה סבבה
סופגת הרבה ביקורת מאנשים קרובים ואין לי כוח יותר מרגישה שאיבדתי את עצמי,את השמחה שלי..
תןדה למי שקראה
שולחת מהר לפני שאתחרט
)
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות