היי לכן,
אם מישהי זוכרת היה לי עניין עם חמותי, שניסית ליצור קשר טלפוני בשביל ליישר את ההדורים ויצאתי פגוה מכל מיני אמירות כמו שאני כלה גרועה, שבעלי לא מאושר איתי, שלא פגשו את ההורים שלי בעניין הדירה רק כדי לא לומר להם כמה כלה גרועה אני, שכל מה שאמרו עליי (תשבחות) לפני החתונה הכל שקרים ששיקרו לה, שאני הסכמתי על הכל רק כדי להתחתן עם בעלי ותו לא. ועוד ועוד פנינים.
ניסינו פעם או פעמיים לעשות משהו בנושא ולא היה מענה מצידם.
מאז הוא פשוט לא מדבר עם אמא שלו, רק עם אבא, כי ככה הדריכה אותנו יועצת נישואין שמכירה את האופי של אמא שלו (קשה!).
שבועיים לפני ר"ה בעלי רצה להעביר לה מכתב (בהנחיית היועצת הנ"ל) שבו הוא רשם שאשתי לא שאמה בכל האשמות שהאשמת אותה, אני חלק פעיל בזוגיות הזו, ואם את רוצה שאני אהיה מאושר קבלי את אשתי כמו שהיא ואל תגרמי לי להיקרע בין העולמות.
בעלי שאל את אבא שלו מה דעתו איך להעביר את המכתב, אבא שלו הציע לטאטא מתחת לשטיח שנבוא בלי להביא את המכתב בכלל ושנתנהג כאילו כלום לא קרה. בעלי התעקש שהוא רוצה להעביר את המכתב,
כולו היה מפוחד ומבוהל ולא ידע איך לעשות את זה מרוב שהוא מפחד ממנה ןגם כי הוא לא היה אצלה תקופה של חודשיים שלוש ומאז השיחה הוא גם לא דיבר איתה בטלפון, היא לא התקשרה וגם הוא לא.. מרוב הפחד הימים עוברים והוא לא מסוגל. עד שהוא אזר אומץ, המכתב הועבר, היא אפילו חייכה אליו (הגיע לבד).
לא קיבלנו שום תגובה למכתב,
אוטוטו ראש השנה, התייעצנו עם הרב, הרב אמר שזה יהיה מכובד אם נלך כולנו יחד (בעלי אני והילד) ונאחל חתימה טובה וכו'.
ממש לא רציתי, אבל עשיתי את זה בשביל בעלי, בשביל יום הדין.. הוא התקדר ביום שישי אליה לומר שהוא רוצה להגיע, היא אמרה שלא יבוא כי אף אחד לא יהיה בבית חוץ ממנה..
ואז במוצש גילינו שזה לא נכון, האחים שלו כן בבית. אז יצאנו אליה. ביקשנו האחות הנשואה שתחכה לנו שלא תהיה מבוכה.. היא חיכתה, נכנסנו אמרנו שלום בקול רם. היא הייתה בבישולים ולא התייחסה, היינו עם האחים והאחות הנשואה,
חמותי לא התייחסה לא אלינו ולא לילד שלנו.. היינו שם משהו כמו 45 דקות ואין יחס.
גילינו שהילד העלה חום אז באנו לצאת.. בעלי משותק לא מסוגל לומר כלום, אז אמרתי אני- 'באנו כדי לאחל לכםחג שמח ושנה טובה. חתימה טובה.' היא הייתה עם הגב אליי ואפילו לא הסתובבה..
ויצאנו.
יועצת הנושאין המליצה שבעלי יתקשר לפני יוהכ"פ וזהו.. אבל לא בטוחה עד כמה זה נכון מבחינת ההלכה.. הרי אמא ואבא צריך לבוא 3 פעמים עד ש..
האמת שהנושא הזה ממש מתיש אותנו נפשית.
הוא לא מוכן לוותר עליהם, בצדק, זו המשפחה שלו.
האמת שחשבתי שהאחיות הנשואות שלו ממש מבינות אותנו כי הן גם מידי פעם בסרט הזה (שנה שעברה היא לא דיברה עם הבנות שלה 3 חודשים), ואפילו רציתי להתייעץ עם הגדולה מה לעשות עם האמא..
אבל פגשנו אותם באוטובוס לפני ר"ה.. והיא ממש עקצה אותי באלגנטיות והרגשתי שהיא לקחה את הצד של אמא שלה. הבנתי שהן מדברות עליי מאחורי הגב, ובעלי מסרב לראות את זה..
אמרתי ו, שהיא התעלמה מאיתנו רק בגלל שהוא הגיע איתי. אם הוא היה מגיע לבד היא הייתה מתייחסת בדיוק כמו שהיא חייכה אליו כשהוא הגיע לבד להביא את המכתב.
וגם עכשיו הוא התקשר לאבא שלו והיא פתאום ענתה ומדברת איתו רגיל, והוא בהלם. הוא לא מבין שהיא מעוניינת בקשר איתו. בלבד. לא איתי.
קשה לי ונמאס לי. הנושא הזה ממש גומר אותי נפשית. באמת.
בד"כ זה חוזר אח"כ במלוא העוצמה, אז תהני מהשקט הזמני 
הגדול של בן 7.5 ומעולם לא היה אצל רופא שיניים