אשמח לשמוע דעתכן. רק פה יש אפשרות....מותק 27
אתחיל בזה שאנחנו לא בקשר ככ עם חמי וחמתי. מבחינת הגעה לשבתות/חגים וכו. לא מוזמנים. (כתבתי על כך פה בעבר...)

יכול להיות שחמי וחמתי יבקשו להגיע באזור סוכות לביקור, יחד עם בתם הנשואה ובעלה ושלושת הילדים.

שנה שעברה שהם רצו להגיע ככה, הייתי מיד אחרי לידה ולא התאים, מה גם שלא חשבתי שזה טוב שיגיעו כולם יחד כי רציתי את הזמן הזה לבד, כלומר, שכל אחד מהם יגיע לבד. ההורים, והגיסה (ומשפחתה). ככה גם ילדיי יכולים ליהנות מהסבא והסבתא. ולא רק הילדים של גיסתי יהיו איתם..
וגם כשגיסתי תהיה פה לבד עם בעלה והילדים (בלי הוריה הכוונה) אז השיח הוא אחר. שונה.

השאלה אם להגיד להם מראש שלא מתאים לנו שכולם מגיעים יחד?
או אולי לנסות?
מה לעשות, לא באלי שהם יגיעו יחד אלינו... כי אז אין את תשומת הלב אלינו בכלל, הכל זה רק לגיסה.
ברגע שהם יגיעו לפה לבד, אז ההתייחסות תהיה אחרת.




אמרת אם אני זוכרת שיש להם בעיית ניידות, לא?המקורית
ושנח להם להגיע יחד?

להורים?מותק 27
הם גרים בעיר ליד הרכבת.
ואנחנו גם ליד רכבת. ממש רגלית.
אין בעיה מהבחינה הזו.
השנה הם הגיעו אלינו בסופו של דבר לביקור חדפ כשהתינוקת הייתה בת 4 חודשים.

נח להם להגיע יחד כי כאילו זה טרמפ ברכב עם כולם.
אבל אז לא מתייחסים ולא כלום.. ממש אווירה לא נעימה
קודם כל לדעתיהמקורית
זה בעלך צריך לומר כמובן. ולא את.
שווה לך לנסות. אבל קחי בחשבון שהילדים שלך יודעים מי זה סבא וסבתא שלהם והם לא מצפים ליותר ממה שיש אם רואים אותם רק 3 פעמים בשנה בקונסטלציה הזו. הרצון שלך מובן רק צריך לקחת בחשבון שזה תואם מציאות.
צודקת. צריך לבוא ממנו. אבל מאמינה שלא יהיה לו אתמותק 27
הכוחות להתעסק עם זה.

כי גם ככה אין קשר בכלל...

הוא יגיד לי, עזבי, שיגיעו בפעם אחת וזהו. נסמן וי.

עד לעוד שנה....


וכאילו די, אין לי כוחות נפש לזה. זה מצריך המון אנרגיה. ברמה שיום לפני אני לא מרגישהנ טוב. לפעמים זה לא יום לפני. אלא כמה ימים לפני.
מבינה אותך. זה באמת לוקח המון אנרגיותהמקורית
אבל זה לוקח אנרגיות לדעתי בגלל הציפייה והמתח.

בעיניי כדי להפחית מתח צריך להסתכל על זה כך- אתם יודעים עם מי אתם מתמודדים, זה לא חדש, זה הסגנון. אם יבקשו להגיע תשקלי אם מתאים לכם, אם זה מיטיב איתכם ואיך את יכולה לעזור לעצמך להיות יותר רגועה. ואני עדיין עומדת על זה שבעיניי זה משו שבעלך צריך לומר. כשזה בא ממך זה עלול ליצור אנטגוניזם, במיוחד שכולם באים באוטו אחד וזה יותר נח להם ככה.
יש סיכוי שהם יבואו לבד?מחי
נראה שהם די מקובעים על האופציה הזו...
אם תגידו להם את זה, זה לא יגרום לכל הביקור להתבטל בסופו של דבר?
לא נראה לי שכל הביקור יתבטל.מותק 27
פשוט להציג זאת בתור- קשה להזמין את כולם יחד..
עדיף בנפרד..

עונה רק בשביל להאיר עוד זוויתקופצת רגע
אין לי מושג אם משהו מזה נכון גם במשפחה אצלכם:

אצלנו רוב בני המשפחה (הורים ואחים נשואים) לא יוצאים הרבה מהבית לשבתות וחגים. ממעטים לנסוע ולהתארח ללילה. ההורים שלי ממש כמעט בכלל לא, אולי אולי שבת אחת פעם בשנתיים יוצאים מהבית.

חלקנו גרים קרוב זה לזה ולכן נמצאים הרבה מאוד ביחד, חלקנו גרים רחוק יותר ומגיעים פחות או לאמצע שבוע וכו'.
נוצרת אווירה כזו, שכשההורים כבר כן יוצאים מהבית זה אירוע אמיתי, וכאילו רוצים כבר' לנצל' את ההזדמנות ולהיות איתם יחד במקום אחר. או כשאח רחוק מגיע כבר לחג אז אח רחוק אחר ישתדל גם להגיע כדי לא לפספס את כל המשפחה יחד, הבנת?

אני בטוחה שאם נניח אחותי כבר מארחת את ההורים שלי לשבת, זה באמת קשה לה, פיזית, לארח גם אותי וילדי, אבל ב"ה כן אפשרי ומצטופפים קצת יותר, וההרגשה שהיא נותנת לי זה שכשיש מקום בלב אז יש מקום גם בבית וכולם מוזמנים בשמחה וכמה שיותר יותר טוב. אף על פי שזה בוודאות קשה לה ( הם גם כן גרים בבית גדול ב"ה, אם היו גרים בבית קטן מניחה שהדינמיקה היתה שונה ).

אם המסר שהיה עובר אלי ממנה הוא שאני לא יכולה לבוא כשההורים שלי באים, נכון שהייתי מבינה בראש, ודנה לכף זכות אני מקווה, אבל זה היה יוצר אצלי הרגשה לא נעימה בכלל. מעבר לזה, חושבת שזה גם משמח את ההורים שלי לראות את הנכדים מבלים ביחד.

זהו, סתם כתבתי מהזווית שלי, לא יודעת אם משהו מזה רלוונטי אצלכם.
מהממת. משפחה מאוחדתתמותק 27
תראי,
אמא שלי גרה רחוק מאמא שלה. שעה נסיעה.
ותמיד כשאנחנו היינו מגיעים לסבתא שלי לחג או שבת, אני זוכרת שאחים של אמא שלי היו מגיעים לשם. כדי לראות אותה גם. את אחותם הגדולה.
לכן מובן לי ממש מה שאת כותבת.

פה זה מצב אחר. יש לבעלי רק אח ואחות.. אח רווק בצבא קבע ואחות נשואה שגרה באותה עיר של ההורים..
ואין קשר טלפוני בין האחים. לא לפני חגים, לא שבתות, לא ימי הולדת. כלום.
גם ההורים לא מזמינים אותנו, לשום שבת או חג.
אפשר להגיד תמיד שאולי קשה להם ועמוס ולא פשוט וכו.. אז גם אנחנו ניסינו להזמין מצידנו.. אבל לא הגיעו. לא היו מעוניינים, העדיפו בבית.. כנראה סוג כזה..

ההורים שלו, כן מתראים עם הבת שלהם. מן הסתם כי היא גרה באותה עיר שלהם, אז מתראים יותר איתה. מה גם, שחמתי שומרת לה על התינוקת כשהיא יוצאת לעבודתה...
אז כל יום היא אצלה. נוסעת אליה בתחב"צ.

לכן, מהראייה שלי, שאנחנו בכלל לא מתראים איתם מהסיבות הנל, אני חושבת שיש מקום לכך שיגיעו בנפרד. כדי שבאמת ייצא תועלת.
אם הם יגיעו יחדיו, הם יהיו עם עצמם.. ולא איתנו. מכירה את האופי.. לכן
אז אצלכם זה באמת שונה, לא פשוט ♥קופצת רגע
לא יודעת מה לומר,
מאחלת לך לקבל החלטות טובות ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה בכל התחומים, כולל בתחום המשפחה המורחבת
אני לא יודעת אם תתאים לך ההצעה הבאה, אבל מנסהכתבתנו
מה דעתך על האפשרות לא לבטל מפגש משפחתי מורחב, אבל לדאוג לעוד פעם פעמיים למפגשים נפרדים?
בעיני הקשר המשפחתי הוא קיומי. אני יודעת שאפשר להסתדר בלי, אבל אפשר גם לראות שכל מי שצריך להסתדר בלי זה מפעיל אותו בהרבה מקומות בחיים...
אז אם זו אופציה בשבילך, לבלוע את הצפרדע של מפגש מורחב כדי שיהיה בסיס למפגשים משפחתיים נינוחים יותר עם הגיסה ומשפחתה ועם החותנים בלי עוד נכדים. להגיד אנחנו רוצים גם זמן איכות של סבא וסבתא, של בני דודים (לא חייבים להגיד את זה בפומבי אם זה גורם לחוסר נוחות או אפילו יותר מזה. אבל להזכיר את זה, אפשר גם אחרי המפגש, אפשר בשיחת טלפון או בהודעה, לגיסה ולחמות או אולי החם הוא האדם היותר נינוח להגיד לו את זה). יש הורים שהם היוזמים של המפגשים והאירוח של הדור הבא, ויש כאלה שהילדים הם היוזמים, אבל בעיני כמה שאפשר בלי שזה פוגע במרקם החיים זה מבורך.
עוד דבר, לא חייבים להיפגש דוקא אצל מישהו, אפשר מקום נייטרלי- פארק, מסעדה, איזשהי אטרקציה (לפעמים אטרקציה באה על חשבון הביחד- במקום לשבת לפטפט צריך לנצל את עלות הכניסה והביחד קצת מתפספס, אז לשקול את זה). ככה זה פחות עבודה של משפחה אחת לארח את כולם.
כתבת יפה. אבל במציאות לא כך הם פני הדברים.מותק 27
המפגשים עם הצד הזה ספציפי, לא קיימים.
פעם אחת בחופש הגדול (אם אני לא לקראת לידה או אחרי לידה...) ועוד פעמיים בקושי- חוהמ סוכות וחוהמ פסח. יום אחד. וגם זה תלוי אם אני לא מיד אחרי לידה או לפני לידה... שזה מה שקרה בשנים האחרונות אז צימצם לנו את אופציות המפגש. כלומר, את אופציית ההגעה שלנו. כי הם לא מגיעים.
לא האחות הנשואה, לא ההורים...

ולגבי מפגש במקום מסוים, שהוא לא בבית, אז אפשר באמת להיפגש באיזשהו פארק איתם, אבל אז לא מדברים בכלל. אם נניח בבית יושבים סביב שולחן, אז יש יותר אפשרויות של שיח. בפארק פחות.
למרות שפעם שעברה שהגענו לשם לביקור בחופש הגדול,
ההורים ישבו לאכול לפני שהגענו.
כשהגענו, ישבנו לאכול עם עצמנו. כלומר אנחנן והילדים. כנראה כי חששו שלא יהיה מקום לכולם סביב השולחן. פחות יודעים לארגן..
ואחכ כשאחותו הנשואה הגיעה עם בעלה והילדים, הם התיישבו לאכול, גם לבד.. זה היה אחרי שאנחנו סיימנו...
הזוי, עד שנפגשים, אפילו לא יושבים לאכול יחד
קשר צריך לבנות בעמל ביזע (ולפעמים בדמעות)אם מאושרת

כותבת לך רק מהתגובות שקראתי שכתבת כאן (למרות שאני ממש זוכרת שכתבת בסוכות שנה שעברה!)

נראה מהתגובות שבאמת זו לא משפחה ששומרת על קשר, אבל!!!!! זה ממש נשמע שבקלות כן אפשר ליצור את הקשר הזה.

קודם כל - להעיף הנחות יסוד ,

לדוג' כתבת שהזמנת הרבה והם לא באים לכן זה לא הולך לשמור על קשר.

למה את חושבת שהם צריכים לבוא? אצלנו בכלל בכלל לא נהוג לבוא לילדים - "הרוצה את הרב יבוא אליו". חשוב לנו הקשר איתם - אז אנחנו נוסעים אליהם.

כתבת שבאתם ולא היה מקום ליד השולחן אז כל אחד אכל לבד, 

למה זה אומר כבר שלא נפגשתם? האם רק כשאוכלים יחד נוצר קשר? אולי אפשר להביא כסאות, לשים ליד השולחן כשהם אוכלים ולשבת לדבר? אולי להציע כשהם יגמרו לאכול - בואו נזיז את השולחן לצד ונשב יחד? 

מכיוון שיש לו רק אחות אחת נשואה, אז יכול להיות שהם פשוט לא יודעים איך בונים קשר, וזה נשמע שאת ממשפחה גדולה ויש לך בראש "ידע" איך בונים קשר , אבל זה פשוט לא מתאים למשפחה שלהם.

אם חשוב לך שלילדים יהיה עוד צד ( ואני בגישה כזו - שמי שירוויח מ"השקעה ומאמץ" בבניית קשר כזה יהיו הילדים שלי שירוויחו משפחה חמה ומורחבת) אני מציעה לך לשבת ולחשוב איך אפשר לעשות זאת - אבל בלי הנחות יסוד- קחי את הנתונים הקיימים ואיתם תחשבי מה את עושה עכשיו.

בהצלחה ענקית!!!

תודה לך. נכון באמת כתבתי כאן בסוכות לפני שנהמותק 27
באותו נושא.

אני לא חושבת שהם צריכים לבוא כדי לשמור על קשר. אני חושבת שכן צריך להזמין אותנו אליהם. שבת/חג לא משנה, אבל להזמין. אנחנו לא יכולים לבוא ככה סתם. ככה זה שם.
פעם ביקשנו לבוא ואמרו שלא מתאים להם והם יגידו לנו מתי מתאים. עד היום לא דיברו עלזה. 4 שנים עברו.

לגבי הארוחה יחד,
לא יודעת חשבתי שאם סןפסוף נפגשים, והתכנון הוא בין היתר גם לאכול, אז למה כל אחד בנפרד? למה לא לאכול יחדיו? יותר מגבש, מאחד, מלכד.. הם אכלו לפני שהגענו.. כשהגענו כבר ישבו בסלון. אמרו לנו - כבר אכלנו, כשתרצו לאכול אתם מוזמנים ללכת לפינת האוכל ולאכול.. סתם הייתה קצת החמצה כאילו למה לא יחד?? עם הנכדים שסופסוף הגיעו..

אני ממש לא ממשפחה גדולה.. יש לי אחות אחת נשואה קטנה, עדיין בלי ילדים. ועוד שתיים רווקות.

התארחתי בעברי אצל מלא משפחות, ראיתי מלא סוגים וסגנונות של משפחות.. כזה דבר לא ראיתי..אבל בסדר...

ומאז ביקשתם להגיע שוב?המקורית
גם לאמא שלי לא מתאים שנבוא כל הזמן. אבל אני לא משאירה את זה ככה ומחכה לה שתזמין אותי. היא מזמינה בסוף, אבל אם בא לי ליזום שוב נסיעה אליה אני שואלת שוב. כי זה אינטרס שלי גם, כמובן.
אבל זה לא נשמע שרוצים שהם יבואו...מחי
אני לא הייתי מזמינה את עצמי שוב למישהו שענה לי שהם יזמינו אותי כשיהיה להם נח וזה אף פעם לא קרה במשך כמה שנים
הורים זה הורים יקרההמקורית
אם לא מתאים עכשיו יתאים בזמן אחר.
למה לא לנסות שוב?
זה אינטרס גם שלהם לא רק של ההורים.
יש כל מיני סוגים של משפחות והוריםמחי
יש כאלה שהנוחות והשקט שלהם יותר חשובים להם מלראות את הנכדים. מצער אבל קורה
נכון. אבל אפשר בכל זאת לנסותהמקורית
לשמור על קשר, ולפעמים זה באמת קשה. לאמא שלי בכל אופן זה ממש קשה. אני לא רואה עניין בהתחפרות בעלבון. במיוחד שהם גם באים אליהם מעצמם.
נכון. איזו מין תחושה זו.. לרדוף אחרי מישהו שלא רוצמותק 27
שתגיע אליו.. שגם ככה לא טוב לך אצלו. אז למה להתעקש
זה לא לרדוף יקרה.המקוריתאחרונה
כשאת משתמשת במילה לרדןף נכנס פה אגו.
בשבילי אין אגו מול הצורך לראות את ההורים. הם פה לזמן מוגבל כמובן כל עוד הקשר מיטיב וכו.
ואני מתכוונת לנצל את הזמן הזה וליהנות מהם כל עוד אני יכולה. גם אם זה אומר שיש יום מסוים שלא מתאים. מעדיפה שיסרבו לי כשלא מתאים מאשר כשאבוא שלא מתאים ויתלוננו ויצטערו מזה.
את צודקת. יש הורים כאלו שבאמת קשה להםמותק 27
ואת יכולה להתקשר ולהזמין את עצמך לשבת וכו..
אבל פה לא כך. כשהזמנו את עצמנו נאמר שלא מתאים. ולכשיתאים יעדכנו.

גם לי אומרים לא. ואז אני מתקשרת שבוע אחרכךהמקורית
או מתישהו אחר שמתאים ושוב מבקשת לבוא.
לא מחכה שיזמינו (למרות שגם זה קורה לעתים).
אני רואה את הצורך במפגש עם ההורים כשלי. ועל כן, דואגת לצורך שלי. זה מה שרציתי לומר.
לא קראתי את כל הדיון, רק משהו קטן..אוהבת את השבת
למדתי ממקרה קרוב שחשוב לשמור על קשר זה טוב לילדים
אלא אם כן יש מקרה חריג של קשר שפוגע בכם בזוגיות או בילדים (ואז גם צריך לחשוב על פתרונות..)
אז לנסות כן בשביל הילדים לשמור על גחלת של קשר,
כמובן אני תמיד בעד גבר ראשון לראות מה טוב למשפחה הגרעינית ושלא יבוא על חשבונכם אבל לשמור על קשר ושיהיה ביקורים ולא יהיה נתק..

לא אספיק לקרוא את כל מה שעתבת, אז מקווה שקשור בכלל.. בהצלחה גדולה!!

עורכת- קראתי עכשיו מה כתבת בהודעה הפותחת,בדילהיי, אז את יכולה לנסות לארגן שיבואו בנפרד אבל לדעתי אין מה לעשות מזה אישיו.. ככה גם הילדים שלך מרוויחים את הקשר עם הבנידןדים.. ולכי תדעי אולי בנפרד כן יהיה יותר קשה? כבד מדי או צהשו?
ואם הז כן חשוב לך אז לדעתי תזמי מפגשים כאלה בהזדמנות אחרת.. אם כבר ביקשו לבוא ככה אז סתם מסובך להתחיל לבקש מהם לשנות הרכב.. לדעתי.. בהצלחה גדולה ואני מקווה שאני כותבת לעניין בכלל אני בלי הרבה אחוזי מוח בימים אלה..
כנראה אנחנו חיות בפלנטה אחרת💫אם מאושרת
4 שנים לחכות להזמנה?
לא דיברתם מאז?
נשמע הזוי😣😣😣
אני חיה אחרת לגמרי , אצלנו לא מחכים להזמנה - מוצאים דרך שתתאים.
בכלל לא באים בשביל לשמור על קשר -
באים כי זה משפחה-זה החיים.
לא באים רק לביקורים רשמיים באים גם לעזור לבנות סוכה,לעזור בקניות,לנקות לפסח.
וכמובן שבתות וחגים יחד כי אנחנו לא רוצים שהם יהיו לבד ואנחנו רוצים גם להנות איתם יחד זה קשר הדדי שטוב ומחמם את הלב לשני הצדדים.

אני מבינה שהמשפחה שלכם כנראה אנשים אחרים אבל השאלה הגדולה היא - באיזה כוכב את רוצה לחיות עוד עשרים שנה?
כשהילדים שלך יהיו במצבך עכשיו הם בפשטות יחקו אותך עכשיו, 🙉🙉🙉
(יש סיפור כזה בספרוני צדיקים הכחולים- המעיל של שאול? משהו כזה)
וזה ממש לא משנה מי התחיל ומי גרם לסוג קשר הזה. אנחנו יכולים בחיים לעשות שינויים!!!
זה הטיפוס.מותק 27
ככה האמא.
והאמת, שלא. לא היה קשר טלפוני.
ביקרנו בחופש הגדול באיזשהו יום, ומאז לא דברנו שום שיחה שום כלום. לא תחילת שנה, לא חגים לא כלום.
עם ההורים שלי והמשפחה שלי בכלל, כמובן שכן. שיחות וידאו והכל. וכמובן שהולכים ועוזרים בכל המובנים.

אבל פה.. ממש לא. הם לא רוצים אותנו.. וזה ככה בכל מציאות שהיא. אנחנו מוזרים בעיניהם. אז שלום.

את ממש צודקת , שבאים שבתות וחגים וכו כדי שלא יהיו לבד מחמם את הלב, נכון. ככה זה בצד שלי.
בצד השני, הזמנתי שיגיעו אלינו כי היו אמורים להיות שבת לבד, אבל לא רצו להגיע. העדיפו להיות לבד.. יש כאלו.

הילדים שלי יחקו אותי, אז הם יבואו להורים ויעזרו וינקו ויבשלו וכו וכו.. כי זה מה שהם רואים.
הם גם רואים ושומעים שהצד השני לא מזמין. הבת שלי בעצמה ביקשה מהסבתא אנחנו רוצים לבוא לשבת, תזמיני אותנו. והיא בכלל לא הגיבה. והילדה ביקשה כמה פעמים. אז היא מבינה שזו הסבתא ככה. זה לא אנחנו.
אולימתחדשת11
לומר להורים להגיע לעוד יום בחוהמ לעל האש או משהו אחר בסגנון?
או אם יש לך שיח עם הגיסה להגיד לה שאת מאוד רוצה להפגש אבל יחד עם ההורים זה קשה (את לא חייבת לפרט למה קשה), אז אולי שתקבעו זמן בחוהמ?

בכל מקרה בנתיים זה עוד לא קרה אז יש זמן להתפלל שהדברים יהיו כפי שאת רוצה
תפילות תמיד עוזרותמותק 27
הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקק
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
הכל בסדרOmer316181אחרונה
זוגות בהיריון? אנחנו מחפשים אתכם! 🤰 מוזמנים לתרום למחקר חשוב של אוניברסיטת רייכמן ולקבל בתמורה סדנת הכנה ללידה במתנה וכלים משמעותיים. השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם:

זוגות בהיריון? רוצים לתרום למחקר חשוב ולהרוויח כלים משמעותיים ללידה? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:אחרונה
יודעת להגיד?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשוניתאחרונה

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
כןאהבה.

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקית

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

בדיקת מזוזות עוזרת. קריאת שמע מתוך הסידורמחיאחרונה
חוץ מזה באמת לנסות לחשוב על דברים חיוביים לפני השינה, מצטרפת להמלצה להירדם עם הרפיה
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.אחרונה

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

אולי יעניין אותך