פורום הריון ולידה (עמוד 1300)

לשטוף טוב ולייבש טוב.
לשים טלק מאוד עוסר וללבוש טייץ צמוד צמוד.
אם לא עובר לשים משחה אנטיביוטית ועליה טלק. חשוב שיהיה יבש שם.

שמעתי שעוזר לזה סבון משיבולת שועל אבל לא ניסיתי.

מעביר את הרוב..

במי דסם. לשטוף טוב, לייבש טוב,צלשים את הקרם, טייץ, בבוקר כמו חדשה

משחה שנקראת red skin וממש עוזרת

כל משחת החתלה עוזרת. עובר די מהר.

אבל אם את צריכה לעשות צילום, צריך לידע את הרופא על ההריון אני חושבת

אצלי יידעתי והיא כן שינתה לי כמה חומרים.

לגבי צילום הרוב אומרים שבעיה בהריון, למרות שהייתי פעם פעם אצל איזו רופאה שאמרה לי שזה שטויות... 

 

אני בכל אופן תמיד הייתי מעדכנת

גם אם לא נעים הרופאת שיניים שלי והבת שלה (שאני מכירה!! עזרה לה כעבודת חופש🙄🙄) ידעו על ההריון של הקטנה שלי יומיים אחרי

הריון, כי מנסים.... אבל זה עוד לא ודאי כי אני לפני האיחור?

כמה זמן את לפני?

שיכוליות ואני עוד לא יודעת,

כי הייתי אחרי טיפולים ולא אכפת לי כמה התשובה נשמעת מצחיקה,

שווה הכל כדי שאם הייתי מקבלת תשובה חיובית לא הייתי מאכילה את עצמי סרטים על הטיפול שיניים שעשיתי.

 

אלא אם כן בשלב כזה מוקדם זה לא חשוב ואת זה אני כבר לא יודעת.

אז אני מתלבטת אם יש טעם להכנס לפינה הזו...

שהרופאה כן שינתה לי כמה חומרים,

את לא יכולהל להגיד את זה לרופא?

שייתכן וכן ואת עוד לא יודעת? הוא אמור לדעת את זה נראלי,

 

וממש מבינה אותך בהתלבטות זה פינות מעצבנות כאלה וכמה שהן קטנות ככה הן מבלבלות 

יש משהו שהוא אמר לי לבוא לעשות אחרי הלידה
אבל בגדול אם צריך עושים
בד"כ הרופא שואל אם יש הריון, יכולה להגיד שעדיין לא ידוע לך
(ככה הוא יבין שכן יש סיכוי, וינהג בהתאם)

גם אני עניתי פעם "יכול להיות" כששאלו אותי, אז הוסיפו לי כיסוי בצילום.
לא יודעת אם זה באמת חשוב אבל מה אכפת לי להזהר?

נראה לי שעניתי משהו כמו 'לא ידוע לי שכן, אבל אני גם לא בטוחה שלא'.

אני הלכתי לבדיקה אצל רופא שיניים כשניסינו להרות, אפילו לפני האיחור,
ואמרתי שיש מצב שאני בהריון,אז לא צילמו אותי כי אמרו שמסוכן בטרימסטר ראשון, ואמרו לי לקבוע לעוד 3-4 חודשים, כשיהיה בטרימסטר שני.
צחקתי בלב שמה הסיכויים, אנחנו מנסים כבר מלא זמן
מפה לשם קבעתי תור ל-4 חודשים אחרי
ואכן הגעתי לתור הזה בטרימסטר שני (הייתי בהריון בבדיקה הראשונה ולא ידעתי)
קיצר, סגולה מוזרה להריון D:

זה התחיל עטד כשהיה לה חיתול.
חשבנו שהחיתול מציק לה וגמלנו, אח''כ התולעים וטיפלנו.
נראה לי היא פשוט התרגלה.
אמרתי לה שזה עושה לה ריח מסריח אז היא אמרה לי לא, זה נעים

זה טבעי ההתעסקות הזו האמת

כאילו באמת, ריח לא נעים.

מנגבים לה טוב?

אולי זה עניין של צורך בהתעסקות כלשהי. אולי תנסו להציע לה צעצוע תחושתי כלשהו לשחק בו במקום? מרגמיש וכד'...

גם כשמנגבים, במיוחד בגיל הזה, לפעמים בורח טיפות
ובמקום שם מסריח אז כשמתעסקים שם הרבה הידייח מסריחות, מכירה את זה..

אבל גם לא ריח של שושן צחור. איברי גוף וכאלה, את יודעת..😅
אני מסיחה את דעתה והאמת שהיא רוב הזמן גם עם טייץ אז זה עוזר למרות שלא בגלל זה

טפתאום היא מרגישה את הפות שלה מאוורר יותר ואולי זה גם נעים לה... בעיני רק להגיד שצריך לשמור על המקום נקי שלא יהיו חיידקים וצריך לשטוף ידיים וכו'.. לא להראות לה בוודאי שזה מציק לכם

ניסינו להתעלם וזה ממשיך

תבדקו כיוון רגשי אבל בעיקרון להשתדל פשוט לא לתת לזה יותר מידי תשומת לב

זה לא בהכרח קשור לנקיון,

היא מריחה את הידיים שלה אחר כך לא מגעיל לה?,

ובאמת לא להתעקש על זה מן הסתם היא תמשיך יותר 

כשהיא עם מכנסיים לא שמה לה טייץ.
בכל מקרה היא מכניסה מהצד או מלמעלה.
זה מפחית אולי אבל לא פותר

להגיש שוב שוב אבל בנחת בנחת
ולאמר גם לשטוף ידיים ואם תשאל למה אז לענות שלא נקי שם ולכן גם עדיף לא לגעת
לשאול גם מה מציק ,למה נוגעת...

קודם כל זה נפוץ ותואם גיל, ראיתי עוד ילדות בגיל הזה עושות את זה..
דבר שני אני חושבת שממש ממש חשוב לא להגיד על האיזור הזה שהוא מסריח או כל דבר שלילי אחר
היא בונה את ההתייחסות שלה לגוף שלה וזה ממש חשוב

דבר שלישי, זה מעולה שנעים לה לגעת שם
זה מראה שהיא בריאה
אבל כמובן מבינה אותך זה לא מתאים שהיא תיגע בעצמה ליד אנשים כי זה איבר פרטי
לכן אני חושבת שאת צריכה לדבר איתה, בנחת ובנעימות
לומר לה ממש ברור:
מתוקה, אני יודעת שזה נעים לך, אבל זה איבר פרטי
לא נוגעים בו כשעוד אנשים נמצאים
את יכולה לגעת בו רק כשאת לבד, למשל במיטה.
ואם אתם רואים אותה עושה את זה שוב אז לחזור על זה, עוד פעם ועוד פעם עד שהיא תבין:
"מתוקה לא נוגעים במקום הזה ליד עוד אנשים, זוכרת?"

בכל מקרה חשוב לא להגיד את זה מתוך כעס, היא ממש קטנה.. היא עושה את זה בתמימות, סתם כי זה נעים.
אין בגיל הזה את כל המטענים שיש בגיל מבוגר על מגע עצמי במקום הזה

ודבר רביעי כדאי להתייחס גם לנקודה שרק לה מותר לעשות שם נעים ולאף אחד אחר אסור לגעת בה שם
אני חושבת שאם זאת הייתה הבת שלי אפילו הייתי שואלת (ממש ממש בנחת ועם חיוך כדי שהיא לא תילחץ) אם עוד מישהו עושה לה שם נעים..

אלא אם כן יש ריח של שתן הריח הטבעי של האזור הוא ריח שיכול להיות מאוד נעים בשבילה, והאמת שזה גם הכי טבעי...
אני חושבת שאנחנו מזהים אותו אחרת כי זה מתקשר אצלנו לבושה
אז לא נעים לנו שיש לה ריח כזה בידיים וזה באמת לא דבר שייך מבחינה חברתית אבל עדיף לא להגיד שזה מסריח אלא באמת לתחום את המגע שם , נגיד רק במיטה או בחדר השירותים ושצריך לשטוף ידיים בסבון לפני ואחרי כי בגלל הפיפי והקקי יש שם חיידקים או שאר העצות שכתבו כאן

ולזכור שמבחינתה אין בזה שום דבר מיני. זה עוד לא רלוונטי בכלל...

מוסיפה: היא רק בת שנתיים, הגיוני שכל מה שתגידי לא יעזור כי העא עוד קטנה "להתאפק" ממה שבא לה לעשות, אבל אפשר להוציא לה את היד משם אם זה במקום וזמן לא מתאימים, עם כל ההסברים שבחרת, לאט לאט זה יחלחל בעז"ה

שאני חושבת שהמילה חיידקים להכניס לסרטים, היא מאוד קטנה, זה נראה לי גדול עליה
צריך לשטוף ידיים כי פיפי וקקי זה לא נקי וזהו

להגיד שמותר
מאמינה שזה לא ימשך
כרגע היא מקבלת הרבה תשומת לב סביב זה
כנראה שזה עניין של גישות, מעדיפה לא לפתוח על זה דיון

ותלוי מקרה.

לדעת אם באמת משהו חריג חשוב לעקוב ולראות כמה זמן זה באמת קורה במשך היום

כתבתי שזה התחיל עם תולעים ופשוט נשאר.
להפך היא נגמלה מחיתול בתקופה הזו גמילה מאוד יפה

שמה דלי עם מים וג'ל כביסה/אבקה, משרה קצת ואז שוטפת ומשפשפת טוב תחת זרם מים חמים זורמים.
במכונה פשוט שמה בשקית כזאת כמו החזיות במכונה עם צבעים דומים, יוצא נקי ומהמם🙂

זה כמובן אם מצליחה לחלץ את הכיפות של בעלי ממנו לכביסה, הוא קצת קנאי להן

גבי כדור ומייבשת ככה שיקבל צורה יפה ועגולה

גלי גם לנו את הסוד!!

בכיור עם מים ואבקת כביסה.
מייבשת על קערה הפוכה, כדי לשמור על הצורה.

חשבתי שיצא כמו חדש

איך בדקת ביוץ לפני ארבעה שבועות?
בדקת היום הריון שוב?

זה שבועיים ויומיים מהביוץ
בדקתי שבועיים בדיוק אחרי הביוץ והיה פס בהיר
והיום יש קו דמיוני

איך זיהית ביוץ?

ולא תמיד מצליחות לקרוא אותן במדויק...

אני יודעת שזה נורא נורא קשה לחכות, אבל הייתי לוקחת נשימה ומחכה עוד יומיים-שלושה, ובודקת שוב. חיבוק מרחוק על אי-הוודאות.

אם מאוד קשה לך לחכות, את תמיד יכולה לבקש הפנייה לבטא. בבדיקת דם אפשרי לזהות עליית בטא מערכים מאוד נמוכים.

תודה רבה..,
אוף אבל לא נראלי זה הריון… עשיתי עכשיו עוד בדיקה ולא ראיתי פס בכלל…
לא יודעת למה היה בהיר לפני יומיים…
באסה… מקווה בעז”ה שיהיה במחזור הבא…

בשלבים כל כך צעירים של ההריון, עדיף מאוד לעשות בשתן ראשון של הבוקר - שבו יש ריכוז הכי גבוה של ההורמון HCG שאותו בדיקת ההריון מזהה.

אם לא תקבלי וסת, תבדקי שוב עוד יומיים...

בשורות טובות!

הפס הבהיר לפני יומיים והמדומיין מהיום

הוא נראה גם בטווח הזמן של הבדיקה? בדרך כלל יש הנחייה להסתכל עד 10 דקות מהבדיקה
יכול להיות גם שח"ו היה הריון כימי והבטא התחילה לרדת...

הזמן לטובתך, מחרתיים תהיי חכמה יותר

או שתלכי לבדיקת בטא

תודה רבה רבה לך!!
ממש עזרת לי..
אבדוק בעז”ה עוד יומיים
שוב תודה שככה ענית..

יכול להיות תלוי בריכוז שתן
או חלילה חלילה הריון כימי

הכי טוב לבדוק שוב עוד כמה ימים

כדאי לבדוק עוד כמה ימים? מה הסיכוי שזה הריון?
אם היה לי פס חלש ואחרי יומיים כמעט נעלם לגמריי…😓

הפריה שהתחילה והתחילה להעלות בגוף את הורמון ההריון (B-HCG) אבל המשך גדילת העובר לא המשיכה טוב והעובר התנוון או שההשרשה לא הצליחה (החדירה לרחם ממסלול החצוצרה) ואז גם העובר מתנוון לרוב או שכן היתה השרשה אבל די מהר העובר נפל (מדובר בשלבים שונים בהתפתחות העובר)

כל זה מוגדר ככימי בגלל שיש רק עקבות כימיות לעצם קיום ההריון הזה- ע"י ההורמון בדם. לא היה מראה בא"ס של השק רחם. כלומר שזה נופל בשלב מספיק מוקדם...

באיזה שבוע את לכאורה?
לפי מה שכתבת 4 שבועות אחרי ביוץ אז את בשבוע 6.
אם הפס חלש מאוד אז יתכן הריון לא תקין.
מומלץ לעשות בטא + אולטרסאונד

שבועיים אחרי ביוץ.. כאילו שבוע 4 פלוס יומיים בערך

אני מציעה אולי ללמוד דיני הרחקות יחד.
אני חושבת שכדאי שתגידי לו שזה משמח אותך שהוא מתגעגע אבל זה קשה לך בגלל הריחוק.

אני בכל אופן שומעת ממך הרבה שיפוטיות כלפיו.
הרבה מה הוא לא. ומה היית רוצה שהוא יהיה.
מה כן טוב שאת רואה בו? לדעתי צריך לחזק את זה.
האם זה מפריע לך בהתנהלות היומיומית איכשהו סדר היום שלו? יש חלוקת תפקידים ביניכם שלא מסתדרת בגלל השעות שלו? הוא מחסיר ממך משו בגלל התנהלות שלו?

"אני חושבת שכדאי שתגידי לו שזה משמח אותך שהוא מתגעגע אבל זה קשה לך בגלל הריחוק." צודקת, נראה לי הוא נעלב שאמרתי לו את זה, אבל מצד שני כבר לא יכלתי לשמור בבטן.
בטח שיש בו הרבה טוב כבר עכשיו.
את יודעת מה מפריע לי? הייתי רוצה שיהיה פחות תלוי בי, שיימצא דברים שממלאים אותו מבחינה רוחנית או אפילו התפתחות אישית או ספורט ואז הראש שלו לא יהיה בזה כל הזמן, מבינה?
זה גם רצון אגואיסטי שלי שיהיה מוצלח מבחינה גשמית ורוחנית אין ספק, אני יודעת שצריכה להתמקד יותר בעבודה שלי ולעבוד על לראות את הטוב שבו. אבל בתקופה הזאת זה קשהההההה

שזה יותר רצון שלך.
ואני מבינה אותך. הייתי שם. וגם אמרתי את זה בצורה לא יפה בכלל.
אבל הבנתי בסוף שמה שנתפס בעיניי כהצלחה שלו זה לא משהו שהוא ישים כרגע, וזה לגמרי לא ענייני. כל עוד באמת לא חסר לי כלום, מה אכפת לי מתי הוא קם? מתי אכפת לי מתי הוא ישן? למה זה ענייני אם הוא מתפלל? ברגע ששחררתי את הרצון לנהל אותו, נהיה לי קל ורגוע. כי זה היה כביכול באחריותי לדאוג לכך.
והוא גם מאוד השתפר עם זה מאז, אז מסתבר שזה היה לטובה בכל המובנים

שאני חושבת שהתקופה הזאת זה הזדמנות להתחבר בדרך אחרת, לדבר יותר, לשתף (צורך נשי, מה לעשות) לא רק לדבר על הגוף שלי וכשזה לא קורה, וכל הדיבורים רק על זה , זה מעציב אותי.
הייתי רוצה שהקשר שלנו יהיה יותר עמוק.

אל תחכי שזה יבוא ממנו, תדחפי אותו לזה בעצמך בעיני. אולי הוא לא יודע איך לעשות את זה.
יציאה משותפת, לימוד משותף, שיחה על ענייני דיומא. אם הוא מעלה את העניין, לא הייתי יוצאת עליו. מחייכת, מזכירה שזה הרחקות, וממשיכה במה שהתחלתם. מסיחה את דעתו מכך. כנראה קשה לו.
זה יכול להיות קשה בהתחלה, ולכן אמרתי שצריך לזכור שיש בו הרבה טוב כדי לא להתפוצץ כשזה קורה ואז הכל נהרס.

אם אני מצליחה לארגן יציאה אז יותר קל, אבל בבית רוב הזמן תקוע בפלא' בעבודה , דיבורים על עבודה או על זה.

במיוחד שיכול להיות שהוא לא תופס את זה כמוך.
אולי מבחינתו החיבור הפיזי זה שיא החיבור הרגשי, ובגלל שבאופן טבעי הוא לא נוטה לשיחות עמוקות או פשוט כי זה יותר מסובך להגיע לקירבה בלי מגע, הוא הולך על הדרך הפשוטה שזה להזכיר את הגעגוע הפיזי.
זה רק השערה כמובן, אבל זה די הגיוני. וגם מובן מאד למה לך זה מציק.

אולי תשחררי

קודם כל זה שכלכלת הבית חשובה לו ומשקיע בזה, זה ממש טוב. תודי שיש לך גבר שדואג לפרנסה.

ונראה לי שהרב מהעניין שלך נובע מזה שכאילו לא צריך לדבר על זה בזמן שאסורים. אבל זה לא שהוא נוגע בך, הוא עדין שומר הלכה וחזק מול היצר. הוא פשוט חושק בך ומתעגע אליך וזה דבר טוב מאוד.

יש אנשים שפחות שומרים דברים לעצמם ומרגיים בנוח לשתף ברגשות שלהם. תשתדלי לשחרר את המקום הזה כי לדעתי את כל הזמן מכבה אותו וממש חבל שירד לו ממך בגלל זה.

או אם כבר ללמוד איך להעביר את הרצונות שלך בדרך מקרבת ולא מרחיקה.

אני מנסה לזרום ולא להיות כבדה...
אבל לפעמים הוא חוצה את הגבול, לא נוגע, אבל כל הזמן "תראי לי" או מבעיר את הנושא יותר מדי...

אז תשבו לדבר ותגידי לו שזה לא מרגיש לך בנוח, שזה עובר את הגבול שלך.

ה"תראי לי" שרשמת לא ברור לי, הוא מבקש שתתפשטי? אם כן מבינה אותך. אם זה רק שהוא מתגעגע דווקא זה יכול להיות אפילו טוב, כי זה בונה את התשוקה משני הצדדים והציפייה למגע ולביחד שאחרי המקווה.

אבל תדברי מתוך תקשורת מקרבת, כדאי לקרוא על זה ואיך עושים את זה. ולא לשמור בבטן עד שזה מתפוצץ ואז את יורדת עליו ונוצר ווכוח מיותר

 

כן להראות לו חלק בגוף, או להכנס באמצע שאני מתפשטת. אני אומרת שצריכה פרטיות, אבל כנראה שצריכה להיות יותר אסרטיבית מצד אחד, אבל גם לכ להעליב מצד שני.

הכוונה כשאסורים
אנחנו בוודאי נוהגים שאסור, אבל לא יודעת מה ההלכה הבסיסית.

אבל כנראה הוא לא מצליח להתגבר.
@באר מרים כנראה יודעת יותר טוב

(אין לי זמן עכשיו לפתוח ספר ולבדוק..)
מותר לבעל להסתכל על המקומות שמגולים תמיד.
מקומות מכוסים ומוצנעים אסור להסתכל.
לדעתי יש דיון לגבי ראיה בעל אפשרויות (כשאין כוונה להסתכל).
ברור לדעתי שאסור להסתכל בכוונה על מקומות מכוסים וצנועים..

לדעתי לבעל ממש קשה והוא חייב ללמוד למצוא דרכים אחרות לבטא את הרצון שלו בקשר עם אשתו בתקופה הזאת.
לכן צירפתי את הקישור לחוברת עם הטיפים..

ה' יעזור לו..מתפללת עליו

בקשר לדיבור . התקופה הזו זה נסיום גדול בעיקר של הגבר פעם שמעתי בשיעור שגם אם הגבר עובר את גבולות ההלכה בדיבור להתעלם ומהצד של האישה להיות בסדר.
אבל נשמע ממך שזה מעבר לזה וזה עניין של גבולות בכלל. דברת איתו על זה הסברת לו? יכול להיות שהוא חושב שזב בינו לבין בורא עולם ואת צריכה להסביר לו שזה לא עניין הלכתי אלא פוגע בך. שאת צריכה את הפרטיות הזו בתקופה הרגישה וזה עניינים גופניים והורמונליים שעוברים על האישה.
אני גם יכולה להבין אותך מאוד שזה קשה לך שהוא קם מאוחר האם זה משהו חדש או שהיה גם לפני החתונה? הוא מצליח לפרנס את הבית?

וכן כנראה אני צריכה להציב גבולות.
הקטע של הקימה לא בקטע מוגזם, וב"ה עובד קשה ומפרנס, פשוט עובד עד מאוחר ויש לו גם ערב שהוא משחק עם חברים מהעבודה בפלייסטיישן באישור שלי (זה משהו שהוא אוהב עוד מלפני חתונה וחייב בשביל הנשמה) וקם ב8 (בשבילי זה מאוחר) ,אבל הבוקר שלו השבוע דיי נמרח והיה איזה יום שלא הרגיש טוב אס זה נתן לי את העצבים

קורה שיש זמנים שמתחרבש יותר מהרגיל...

בזמנים כאלה שותקת, יעבור, במיוחד אם אין סיבה מוצדקת שזה יפריע לי, לא הייתי רוצה שהוא גם יעיר לי ככה.

 

וקבטע של האסורים גם לי הייתה תקופה כזאת וחלף..

זה באמת קשה להם מאוד, אני אמתי לו בדיוק את מה שאמרת, והרגעתי את עצמי שאני מעדיפה שזה יהיה ככה ולא ההפך,

ללמוד דיני הרחקות תמיד עוזר, זה נכנס ללב ואוטומטית נהיית יותר זהירות ושימת לב בנושא 

אעשה כך

במיוחד אם הוא עובד קשה
כל עוד הוא לא צריך לפזר ילדים וכו' ואין לו מחויבות למשו שסיכמתם - אולי הוא צריך את השינה הזו.
ניכר שאת מאוד מתחשבת בו ורואה אותו ומבינה אותו. אשרייך

וכן אני באמת רוצה לטובתו, אבל כמו שאמרתן, צריך לשחרר

בראש לראות מה באמת מפריע לך. יכול להיות שהיחס בזמן הנידה מציף גם דברים אחרים שכן אפשר להתפשר עליהם והפוך

כשהוא מתחיל את היום שלו מאוחר, אז כל היום נמרח ואז גם חוזר מאוחר וטרוד בעבודה בשעות הערב וחוזר חלילה ואז גם אין זמן לזוגיות
ותקופה של ההרחקות לגמרי מציפה הכל, אם בזמן הרגיל מעצם הקירבה מתקרבים, עכשיו אני מרגישה ריחוק

כי אם לא, אז אולי זה בגלל שקשה לו הוא מורח את הזמן?

נכון שאפשר לראות גם את הצד הטוב שבזה, ולהשתדל לא לכבות את הצד הטוב שבעניין.
אבל לא חושבת שנכון להסתיר מה היא מרגישה בדברים שנוגעים אליה.
בכל מה שנוגע לעבודה, קימה מאוחר וכו' אלו דברים שלגמרי שלו ובאמת צריך לשחרר. (בהנחה שזה לא פוגע בה כמובן...)

אבל אם ההתנהלות שלו לא נעימה לה בדברים שקשורים אליה, זה חשוב לדבר על זה.

מוסיפה לפותחת - בזמן שאתם מותרים, זה דברים שמתאים לך שהוא יעשה?
זה מאוד תלוי דינמיקה זוגית, אבל לי אישית ברור שזה משהו שצריך לבקש לפני, בלי קשר למותרים או אסורים. והוא צריך לכבד את זה לא כי זו ההלכה, אלא כי זה מה שאת מבקשת.
זו בקשה מאוד מאוד לגיטימית ואף מעבר לכך. וגל הרצון שלך לקשר שהוא לא רק גוף הוא מאוד טבעי. זה אפילו לא קשור בהכרח לצורך נשי. אלא לרצון ולהרגשה שיראו בנו יותר מגוף ושיש בנו עוד דברים לתת מעבר לעניין הפיזי...

ממש בלי קשר למותרים ואסורים...
גם כשמותרים, הגוף הוא שלך וברשותך
ולכן, אם פחות נוח לך שיכנס כשאת מתלבשת, אז הוא בהחלט צריך לכבד את זה בלי קשר להלכה

שהייתי מחליפה בגדים לידו מתוך הרגל כשהיינו ממהרים(אומנם מסתובבת,עושה את זה כמה שיותר בצנעעה)
מעכשיו פשוט אנעל את עצמי כל פעם שמחליפה בגדים

שזה עניין של אשמה.
אם זה מתאים לך, זה בסדר גמור.
זה גם בסדר שבעבר זה התאים לך והיום כבר לא.
לא משנה מה היה בעבר, אם עכשיו לא מתאים לך, את צריכה להגיד לו את זה והוא צריך לכבד את הרצון הזה שלך, בלי שאת נועלת את הדלת...

באמת לא כדאי להביא אותו לידי נסיון ולהשתדל יותר

זה אמור לדעתי להדליק אותו עוד יותר...

ואז מה יצאלו מזה..

כל הכבוד לך על התחשבות וההבנה שלך

זה באמת לא כזה פשוט ולא נעים

אם זה מתאים לך ואת מרגישה בנוח בתפקיד הזה.
אבל בסוף זו אחריות שלו וזה לא ניסיון שלך ולא אחריות שלך להתמודדות שלו.

השאלה איך את מרגישה עם זה והאם זה לא גורם לך להרגיש בעמדת ה"מכשילה"

תעשי מה שאת יכולה אבל אל תרגישי אשמה

זה בסדר גמור שיהיה זמנים שזה בסדר לך וזמנים שאת מבקשת שלא

מצרפת לך קישור לחוברת עם המון המון רעיונות לדרכים לבנות את הזוגיות בתקופה שאסורים.
אולי תקראו את החוברת ביחד ותנסי לתת לו לבחור רעיונות שיכולים להתאים לכם?

הרשמה לחוברת טיפים לימי ההרחקות

דייטים מחוץ לבית באמת עוזרים, אבל הילדים קטנים ולפעמים להביא בייביסיטר זה כזה סיפור

זוכרת עדיין את התקופה שכל יציאה היא פרויקט..

מצד שני המציאות שאת מתארת קצת חריגה..

אני מניחה שבתקופה לפני החתונה היה לכם קשר שלא כלל מגע.
מה היה אז? איך הקשר בא לידי ביטוי?
לדעתי אתם חייבים לפתוח ביניכם שיח על איך בונים מרכיבים של זוגיות שלא תלויים רק במגע..

צירים יכולים להיות גם במקומות מוזרים... תנסי לתזמן
באיזה שבוע את?

תנסי לבדוק אם זה עובר במנוחה/ שתיה. אם לא וזה קורה בתדירות גבוהה (נראה לי יותר מ4 בשעה) תתייעצי עם מוקד אחיות יש מצב שכדאי לצאת...

כדאי לשלול רעלת הריון..

לא חושבת. 

זה חד, וממוקד, ואין לי סחרחורות או טשטוש ראייה או משו...

ולא תמיד זה כל התסמינים. כדאי לבדוק שוב
יכול להיות גם לחץ על הקיבה

חד ממוקד בבטן העליונה מצריך לשלול רעלת.
(ושבוע שעבר לא אומר מה המצב עכשיו)

כדאי ללכת להיבדק

לי זה היה בגב התחתון, ובאמת האחות במיון טענה שזה לא צירים...

ואחרי מסע מפרך לבניין השני גילו שאני בפתיחה ארבע.....

לק"י

צירים זה הרבה פעמים כמו כאבי מחזור בעוצמה יותר חזקה.

טפו טפו

משהו כזה

אל תשכחי שהבטן היא כבר לא אותה הבטן והכל עולה למעלה בשלב זה

זה כנראה צירים

כדאי לעשות מוניטור ובדיקת פתיחה

לק"י

אם בכל מקרה זה צירים שמובילים ללידה זה פחות משנה.
אם זה לא צירים/ צירים עדינים מידי, כנראה שלא הייתי בודקת פתיחה.

צריך לעשות סמוך לשקיעה
אם אי אפשר או יש חשש לשכוח, אפשר גם בשעה כזו, מפלג המנחה אם אני לא טועה

שאפשר משעתיים וחציי זמניות לפני השקיעה, 

דוג אם שקיעה ב 19:30 אז אפשר לבדוק מ5.

 

אם את חוששת שתשכחי תעשי לפני ואם באמת תשכחי תשאלי רב ואני מאמינה שהבדיקה הזו תעמוד לך...

אלא יוצאים מהבית ואין היכן לבדוק

אז הייתי מוודאה עם רב כמה הכי מוקדם אפשר לעשות.

 

שעתיים וחצי לפני השקיעה אני יודעת שזה הזמן המוקדם שאפשר לעשות.

 

אבל בשעת הדחק ושדברים לא מסתדרים תמיד שואלת רב 

תעשי עכשיו.
אם תוכלי לעשות שוב סמוך יותר לשקיעה תעשי, ואם לא - זה בסדר גמור.

כדי לטבול חובה שתהיה בדיקה אחת ביום השביעי (ואחת בראשון.. ).
שתי בדיקות ביום סמוך לזריחה וסמוך לשקיעה זאת ההלכה לכתחילה אבל זה לא מעכב..
אס אם יצא לך לעשות סמוך לשקיעה זה הכי טוב, אבל אם לא - כל עוד עשית בדיקה ביום השביעי את יכולה לטבול בנחת..
בהצלחה!

לפני שקיעה לא חייבים סמוך
אם את עושה רק בדיקה אחת אז תעשי מיד כשאת יכולה

לאכול 2 אגוזי מלך
לי זה היה עוזר

פשוט תנסי לאכול קצת מכח מיני סוגים ותראי מה הכי עוזר לך🤷‍♀️

כבר כמה ימים אני מזמינה

ועדיין, הבחילות גומרות עליי אחרי 10 דק שאני מסיימת לאכול
אני חוששת לקחת תרופות כי ההריון הזה גם ככה מורכב אבל אני לא מתפקדת

והן ממש יכולות להקל.
אני בלי בונג'סטה לא מתפקדת. עם זה נותן לי לאכול קצת יותר, פחות להקיא, פחות להיות עם בחילות...

או אוכל פשוט. פסטה בלי כלום... לחם עם שוקולד. בייגלה

וביגלה שטוחים וכל האלה למיניהם קרקרים
ואו הם הצילו אותי הייתי מסתובבת עם שקית בתיק וכל הבית קופסאות עם מיקסים כאלה
אמאלה אני חייבת להם את כל תחיךת ההריון זה פשוט נתן לי לתפקד

ולא שום דבר יבש.

לא היו לי בחילות.

ואם אין משהו מיידי בקופה, אולי לפנות לרווחה או לחדר מיון.
לפחות שיתנו לכם הדרכה איך להגיב.
הוא ממש נפגע חרדה לפי התיאור 😔
לא לחכות שיעבור.

במיון יהיה?
בפעם הקודמת ממש שברנו את הראש ולא מצאנו מי שמטפל בגילאים האלה מלבד הדרכות הורים למינהן שגם זה לא זמינות מיידית
תיסכול

הם אמורים לתת מענה גם לגילאים האלו

כל מילה

ובגיל הזה הטיפול הוא הדרכת הורים

מצטרפת לממליצות על מרכז חוסן.




ולעתיד, אם אתם בטווח של ה40 קמ, שווה לנצל את ההטבות שיש בהרבה מקומות בארץ, ופשוט לסוע ברגע שאפשר. כדי להרחיק אותו מהבלאגן הזה, ומצד שני ליצור לו חוויה חיובית שקורית כשיש סבב כזה.

בהצלחה! הרבה כוחות!

חיבוק לך ולו ❤️

כפי שכתבתן זה הדרכת הורים
רוצה משהו יותר ממוקד בילד ישירות ולא בהדרכת עקיפה

שבגיל הזה ככה מטפלים, דרך הדרכת הורים.

אנחנו רצינו ללכת לטיפול רגשי לבן ה4 שלנו (מסיבה אחרת) ואמרו לנו שבגיל הזה הטיפול נעשה דרך ההורים בהדרכת הורים.

אבל רק מעבירה מה שאמרו לנו, לא מבינה בזה יותר מזה

לא מובן למה!!!
מקווה שיעזור לו יישומי ההדרכות שקיבלנו , פשוט תסכול לראות את המצוקה של הילד ושחוץ מהדרכות אין שום דבר יעיל

ובכיל הזה הוא כל כך תלוי בכם שהעבודה הכי טובה היא איתכם

הוא באמת נשמע סובל
אני יודעת שתרפיות מאוד עוזרות
ממש מקווה שמתאים גם בגיל הזה וממליצ לברר
יש תרפיה במשחק
תרפיה באומנות
תרפיה במוסיקה
מה שנראה לך מתאים
וטוב מאוד להמשיך גם עם ההדרכה הורים
לפחות זה נותן לכם כלים

חו. מזה ממש מזדהה עם מי שהמליצה לך שאם יש לכם אפשרות לצאת לחופשה קטנה ולעזוב את האזור זה נראה לי כדאי

יש טיפול באומנות וכו'
ישלבו בזה הדרכת הורים
מעתיקה לך קישור עם די הרבה מידע
טיפול באומנות לילדים - מטפלת באומנות לילדים - המדריך הישראלי לטיפול באומנות

לא להתפשר על מטפל שעשה תואר שני מורשה בתחום
אני חושבת שלא מספיק ללכת אל מי שיש לו רק תעודה

במיוחד כי הרגשת התייבשות פתאומית..

בעוד שבועיים תהיי חכמה יותר..

אם זה ממש יתקע לך טיול תשקלי פרימולוטנור אבל כדאי להתחיל לקחת ממש עכשיו...

לפעמים העליה ב Lh שאותה המקלוני ביוץ מודדים נמשכת פחות מ 24 שעות אז אפשר לפספס אותה במקלונים לדעתי..

אבל זה ככה גם בביוץ ראשון אחרי לידה והנקה?

את בטח יודעת על עצמך כי יש לך כבר כמה ילדים. לי זה ילד ראשון והיו לי מדי פעם הפרשות פוריות בתקופה של ההנקה שהלכו ובאו, אז לכן אנע כבר לא בטוחה בשום דבר ובגלל זה הוספתי גם מקלונים.

ואי אפשר להבטיח כלום, אולי זאת אכן היתה התראת שוא של ניסיון של הגוף לחזור לביוץ..

אבל מכיוון שאת אומרת שממש זיהית שיא ומיד אחריו התייבשות יש סיכוי שזה זה..

מדדת פעם חום השחר?
אם כן ואת יודעת מה טווח החום שלך לפני ואחרי ביוץ אפשר אולי למדוד עכשיו ולנסות לפי זה לדעת..
כמובן שזה לא מדוייק..
אבל אצלי מכיוון שאני ממש יודעת מה הטווח המקסימלי שאני לא עוברת אותו לפני ביוץ, אפילו ממדידה אחת אחרי ביוץ אם אני רואה שזה הרבה מעל הטווח ברור לי שהיה ביוץ..

אז זה לא יהיה לי יעיל כל כך.

שיש דבר כזה במיוחד בהנקה שהגוף כמו מנסה לבייץ והכל ממש נראה כמו ביוץ אבל בפועל זה לא ..

אני גאה בעצמי ⁦⁦⁩

מקווה שלא הרס לכם את החופשה

הוא היה מחזור ממש קליל (מוזר אפילו לקרוא לו מחזור) אבל מקריאה פה הבנתי שזה נפוץ שהמחזור הראשון אחרי תקופת הנקה הוא כזה...

בחיים לא הייתי מרשה, גם בחופש 🙈

תרגישי טוב נשמה❤

מזכירה לך נשכחות?

לא נורא על הפירורים

רק שאני אצטרך לישון על המיטה הזו בסופו של יום...

ארוחת בוקר: מים וקרקרים
ארוחת עשר: חמצוצים
ארוחת צהריים: פיתה בלי כלום וסלט עם מלא מיץ לימון
מנסה להכניס משהו לפה בכח כל הזמן אבל זה לא עוזר, בחילות בחילות בחילות...
אוף נראה לי שאתחיל לחיות על קולה וזהו
חלבונים בכלל אין על מה לדבר

העיקר שיכנס משהו לגוף, בע"ה עוד תחזרי לאכול נורמלי
ככה אמרה לי רופאה

חיבוק חזק, אוהו מזכירה לי נשכחות
מה עם בונגסטה?

פשוט קולה נחשב כאילו הדבר הכי לא בריא שיש, ואני בכלל לא שותה בשגרה... אז לשתות את זה דווקא בהריון? אבל אם זה מה שיעזור לי לשרוד כנראה ששווה...
מתלבטת אם לקחת בונג'סטה... בהריונות הקודמים הסתדרתי בלי, אז מקווה שגם הפעם. במיוחד שאני כן מצליחה לאכול ולשתות, פשוט הרגשה רעה כזאת חצי מהיום. גם חוששת מעייפות שזה גורם, אני גם ככה בעייפות פסיכית.

והעייפות עוברת אחרי שבועיים בערך

אני חייתי על קולה הריון קודם ובסוף הייתה לי סכרת הריון
כי הבחילות לא עזבו אותי כל ההריון לצערי
אבל לרוב הנשים אחרי חודשיים כבר מפסיק, אז בקטנה

אני קורבה לעילפון ורק יורדת במשקל,

אפילו קולה עושה לי טעם לוואי, קרקריםם פירות אני מקיאה

לא יכולה להריח לחם

ודברים מתויקם משאירים לי טעם מר בפה להרבה זמן,

אני כותבת עכשיו ונראלי תכף מקיאה על המקלדת...

 

את במצב סבבה נראלי

שוקלת ללכת למיון וישעו לי עירוי הכל מגעיללללללללל

 

יצא לי מעט פורק כזה.... סליחה

גם אני עם בחילות נוראיות
לא מצליחה לאכול

נגיד להזמין מבחוץ או שאמא או חמותך ישלחו, אצלי זה הדבר היחיד שנכנס בשבועות הראשונים ולא יצא מיד, ממש ראיתי הבדל אם אני הכנתי או לא, ושמעתי מאוד חברות שגם הרגישו ככה

זה יוצא מחיר טוב יותר מחבילות של 400 גרם
ובאמת שווה את הטרחה של לעמוד ולקצוץ ולשטוף....

אני אוהבת לקנות גם שקיות ענקיות כאלה של עלי בייבי אם יש איפשהו באזור שמוכרים.
זה לא יוצא יקר בשקיות כאלה
ויש לך סלט בכמה דקות - רק להוסיף קצת אגוזים או משהו דומה ורוטב שהכנת מראש בבקבוק

כל סלט חסה שהוא בלי עגבניות אפשר להכין מראש ורק להוסיף רוטב על המקום

סלט מלפפונים גם מחזיק מעולה

האמת שאף פעם לא ראיתי מארז של קילו, כנראה אין באזור שלי.

הם נורא רגישים ומתקלקלים ממש מהר
כדאי לשים לב

קולורבי
שומר
גזר
שעועית ירוקה (אפשר סלט משקית קפואה)
אפשר גם חסה אם מייבשים אותה היטב. שומרים כל רכיב של הסלט בשקית נפרדת ובבוקר רק מוסיפים את הרכיבים והרוטב.

 

רק לעטוף טוב בניילון נצמד ולשים בקירור.

כרוב
גזר מגורד בלימון
חסה
סלט של גמבה, מלפפון חמוץ ותירס. מוסיפה את התירס לפני שבת רק
שומר.
קולורבי

לגבי אבטיח ומלון לא ממליצה לך. זה מקבל טעם לוואי

חותכת בטטות לקוביות

שמה שמן וקצת מלח

אופה בתנור על 200 מעלות עד שרך

מעבירה לקופסא

 

הרכבה- בטטות

אגוזי מלך או שקדים גפרורים

חמוציות

רוטב צ'ילי

אנחנו קבוע חותכים לכמה ימים וזה בסדר גמור

אצלנו אוהבים קוביות אבטיח, אבל לא נראה לי שחשובה הצורה.

עדיף לאחסן עם כמה שפחות נוזלים (

לק"י

אצלי יש מצב שהגלולות הנקה מנעו מעבר להנקה, כי אצל הגדול שמנעתי עד גיל שנה ועשר וקיבלתי חודש אחרי.
אצל הבנות בלי מניעה קיבלתי שנה ושלוש-ארבע אחרי הלידה.
ואצל שלושתם עוד הנקתי בלילות בגילאים האלה.

3. כמה זמן הוא מגמגם?
נראה לי שבגיל הזה זה תקין.
הבן שלי התחיל לגמגם בגיל גדול יותר, וב"ה זה עבר מעצמו בסוף.

אני זוכרת את התאריך המדויק
בעלי חלה בקורונה. אז שמנו אותו בחדר כי הייתי בהיריון והעדפנו קודם כל לנסות למנוע הדבקה. ומאותו יום שסגרנו את בעלי בחדר, זהו. הילד מגמגם.
חצי שנה בול.
והחודש זה החמיר ממש.
הוא גם מגמגם מתוך שינה

לדעתי כבר עכשיו. התורים ארוכיםםם מאוד

והוא נשמע כזה חמוד♥️

אין לי כוח לזמנים הארוכים
וכן הוא מטריף😍

וחיבוק על החויה שעבר זה באמת מחמיץ את הלב

1. לא יודעת באופן עקרוני. אישית פעם אחת כשלא לקחתי קיבלתי מחזור אחרי 4-5 חודשים, ובהנקה הבאה כשכן לקחתי קיבלתי אחרי הרבה יותר.

3. איזה מותק ❤️

1. לפי מה שאני יודעת גלולות הנקה עצמן מונעות את המחזור
כך שגם אם חזרת לקבל את תפסיקי
2. כן אבל רק אחרי השעה חמש בצהריים

1. עד כמה שידוע לי, רוב הנשים שלוקחות גלולות הנקה לא מקבלות ווסת תוך כדי נטילת הגלולות, וזה לא בהכרח מעיד על מה שהיה קורה ללא הגלולות. (אם כי יש כאלו שכן יקבלו ווסת גם עם גלולות הנקה, וזה גם נחשב תקין ולא מפחית את רמת המניעה, רק מבאס יותר...).

2. אין לי יותר מידי ניסיון, נשאיר לאחרות לענות...

3. בגיל הזה אין צורך לדאוג.
אבל אני ממש מבינה את הכאב שאת מרגישה. זה באמת כואב לראות אותו מתאמץ ככה לדבר ולא מצליח.
ממליצה לקרוא פה (יש למטה גם חוברת להורדה שכדאי להוריד) - מידע להורים לילדים שמגמגמים - אמב״י עמותת המגמגמים בישראל. גמגום ילדים בני נוער ומבוגרים.
ואת מוזמנת גם לפנות בפרטי, אם תרצי. אני מכירה את הנושא גם קצת מהמקצוע שלי (לא עסקתי בזה אף פעם, אבל כן למדנו על זה בלימודים), וגם מניסיון עם שני ילדים שלי שגמגמו.

אפנה בע"ה מחר במהלך היום❤

לגמרי לא...
זה גיל פיצפון. בים חם, רוחות חזקות , חול
אלא אם כן זה בשעות הצהריים המאוחרות

אני לקחתי בגיל כזה כמה פעמים (לא באוגוסט), זה היה מוצלח.

טיפים: לצאת בזמן לא מאד חם, לחוף מונגש (בשביל העגלה) ורגוע, במקום שיש כסא והצללה, להביא את כל הנצרך לאם ולתינוק.

אם את מביאה עוד ילדים, שיהיה מי שיעזור לך, כי קשה לשמור בים על תינוק קטן+ ילדים נוספים.

לקחתי בגיל הזה.
לקחת לא בשעות החמות, לבוא עם עוד מבוגר אחד לפחות שישמור (רוב הזמן התינוק שוכב לו על המחצלת)
לשים קרם הגנה טוב.
להביא כל מה שצריך, אוכל וכולי, זה די תנאי שדה.
עדיף לבוא ברכב עם הסלקל ולא עגלה... סיוט בחול.
לא צריך בגד ים, המקסימום זה לשכשך אותו על שפת הים.
להיות בצל.
ולא לשכוח לצלם תמונות חמודות

גם הבן שלי בערך בגיל הזה ועם גמגום, ולמרות שאני קלינאית ואני יודעת שאין מה לדאוג בגיל הזה וכו'- כמו שאת אומרת, כמה זה קשה בלב...
יצא לי לעבוד מעט עם ילדים מגמגמים. את חושבת שהבן שלך מודע לגמגום? זה משפיע עליו? (לא עליך או על הסביבה). אם את אומרת שזה כבר חצי שנה, כן הייתי פונה להדרכה אצל קלינאית תקשורת. בד"כ העבודה בגיל הזה היא דרך ההורים והיא מצוינת!
אני באופן אישי פניתי לקלינאית שמדריכה אותי וביקשתי הדרכה על הבן שלי, וב"ה ראיתי שיפור. עכשיו שוב יש קצת החמרה וחזרנו למה שהיא לימדה אותנו. אם תרצי שאשתף אותך מה עשינו אז בשמחה.

אצל הגדול זה נמשך גם תקופה מאד ארוכה.
התחיל בשחרור של הסגר באיזור מאי.
ובתחילת שנה בספטמבר ,כשהוא התחיל גן עיריה, הוא עוד גימגם. והוא היה מודע לגימגום וזה היה עוד יותר נורא. היה מתחבא מאחורי החצאית שלי. נמנע מלדבר.

הקטן נראה פחות מודע לעניין ויש בזה משהו שמרגיע אותי.
כאילו מצד אחד נשרף לי הלב לראות אותו רודף אחרי החבר כדי לסיים את הסיפור מצד שני עצם זה שהוא בכלל רודף אחריו ולא נסגר ומתבייש זה משהו טוב.

זה כזה קשה. אוף.

את הוסת כל עוד את לוקחת אותן גם אם הפסקת כבר להניק

הלוואי ויעבוד אצלי .קשה לי מאד עם המקווה.מאד.🥺

הרופאה אמרה לי שיש כאלה שיקבלו איתן ויש כאלה שלא

אבל לא כולן

מניסיון שלי גם עם מגמגם. הקלינאית הדריכה אותי ככה
1. לספר לו סיפור שהוא מכיר מאוד מאוד מאוד לאט. לדוגמא את הספר מעשה בחמישה בלונים ככה: א---מ---א ש-----ל ר------ו-----ת----י .
זה עובד!!!
2. לשחק איתו במשחק ולתת לו לקבוע את הכללים. סתם נגיד משחק לוטו ואיך שהוא רוצה. לא לפי הכללים.

זה נותן להם את המקום שלהם מאוד!!

הקטן שלי לא מבין שיש לו בעיה בכלל
להקריא לו ככה סיפור רק יעצים את הבעיה נראלי

גם אותי הדריכו ככה
הם צריכים לשמוע קצב דיבור איטי, לשמוע כל הברה ולהפנים אותה, זה עוזר להם להירגע ולהצליח לדבר יותר לאט בלי להיתקע.
כרגע הוא מנסה לחקות את קצב הדיבור המהיר של המבוגרים, צריך להראות לו שגם מבוגרים יודעים לדבר לאט.
את לא מקריאה את הסיפור בגמגום, פשוט למשוך את המילים לאט לאט

אנסה היום בע"ה

היה לי בן אחד שהיה מודע ואחד שלא היה מודע, לשניהם הקראתי סיפורים ככה וזה עזר (לא תוך יום כמובן). הם לא מקשרים את זה לגמגום שלהם. אולי זה שהיה גדול יותר קצת הרים גבה למה אמא מקריאה את הסיפור הסיפור כל כך לאט פתאום, אבל הוא לא הבין שזה קשור אליו.
באופן כללי גם לנסות לדבר יותר לאט במשך היום

זה נותן לו את ההרגשה שהכל בסדר!!! הוא שומע כך את כל ההברות.
אצלנו זה עבד כמה פעמים!!

כשמנעתי עם גלולות לא קיבלתי וכשהייתי עם התקן קיבלתי רגיל אז הם לגמרי מבטלות את המחזור

בגיל הזה זה עדיין נקרא חוסר שטף התפתחותי ורוב הסיכויים שיעבור לבד.
לחכות בסבלנות שיסיים לדבר ולא להשלים לו מילים.
להאט קצב דיבור באופן כללי ולהשתדל לא לעשות מזה עניין... קשה מאוד אני יודעת

כן עוצרת רגע ומקשיבה.

מישהי שמקבלת מחזור סדיר ולא בהריון? מישהי שהיא סביב תאריך הביוץ שלה?
לא כל כך מובן...

או אמצעים הורמונליים שמבטלים את הביוץ..

ככה זה היה נשמע לי וככה נראה מהשאלות שהשאלון..

לא אני ניסחתי, רק העתקתי את מה שהיא שלחה לי.

נראה לי שלכן היא לא פירטה אלא כתבה בכללי כדי שכל אחת תבין האם זה קשור אליה..

בשלב הזה של ההריון יש לפעמים כאבים כאלה.
לא נראה לי שקשור לשחייה.
אולי גם נתפס איזה שריר.

שהרבה פעמים הנחתי שזה שריר תפוס או משו וזה באמת עבר אחרי זמן מה..
פעם התעטשתי חזק וגם נתפס, למרות שהפעם זה פחות נראלי שריר תפוס

ובעיקר אחרי מאמץ... הרופא אמר שתקין לגמרי כל עוד זה לא משתק או כיווצים אחרי מכה/ דימום וכדו' ושזה מהתרחבות הרחם ותקין במשך כל ההריון.
עכשיו אני בשבוע 17 ועדיין יש לי את זה לפעמים, זה פשוט יותר גבוה ולא איפה שכואב במחזור... כנראנ כי גם הרחם קצת עולה😅

רק אחרי מאמץ

אני לא יודעת מה ההשפעה של הקרישיות. הייתי שואלת רופא. אבל באופן כללי בהריון רגיל אין בעיה להמשיך בפעילות שאת רגילה לעשות, עם הקשבה לגוף וכן יותר מודעות לשתיה ומנוחה. לא נשמע לי שעשית משהו בעייתי. כן אם את רואה שהשחיה השפיעה אז תשחי קצת פחות ותנסי לשים לב מתי לעצור. לשתות כמובן גם.
מתי לבדוק זה באמת לא תמיד ברור. בגדול אם יש כאבים חמורים, או התכווצויות בגלים מעל ארבע בשעה שלא עוברות במנוחה או דימום.

זה כאבים שעוברים במנוחה

התכווצויות זה כאבים ברחם בגלים

אמאלהההה

חלמתי על זה בלילה, באלי שיגידו לי כבדרך אגב שהכל בסדר שאני לא יודע שאני הולכת לאולטרסאונד.

 

הכאבים חלפו מאתמול, כנראה מהנסיעות ולא מהשחיה 

אני רוצה להבין סופית ()
אם הכאבים עוברים אחרי מנוחה אז זה בסדר ואין צורך לחשוש??

 

סליחה ששיגעתי בשאלות, אני מנסה לעשות לעצמי סדר בראש ובפחדים, לדעת לנהל אותם יותר טוב: )

תעשי בטלפון רשימת שאלות לרופא. אני עשיתי את זה אחרת הייתי מגיעה ושוכחת חצי ממה שרציתי לשאול. פשוט שיהיה לך סדר.

כל השאר אפשר להסתדר או להביא בהמשך.

אם זה נסיעה לכמה ימים, אז כן.
אם זה לכמה שעות, אז לא.

כמו שאמרו מלא נסיעה לכמה ימים אבל למה להיסחב בכלל?

תכיני את התיק שיהיה בבית עם כל מה שאת צריכה. אם פתאום תסעי לחדר לידה בעלך או אדם קרוב אחר יוכל כבר ללכת הביתה ולהביא לך.

גם יש הכל בבית חולים, לא תצטרכי כלום בזמן שאת שם.

לגבי מסמכים- לא לקחתי איתי כלום. הם ממלאים את הפירוט עליך במחשב מקופת חולים ישירות או ממה שתספרי להם.

כשהילד נולד רופא ילדים בודק אותו. 

אין כמעט שום דבר שאת חייבת להביא איתך
חוץ מתעודה מזהה
וכל השאר יביאו לך בהמשך

המסמכים אולי עוזרים שהם ישאלו פחות שאלות אבל תכלס בסוף הם שואלים ולפעמים יותר מפעם אחת לא צריך דווקא מודפס
בגדים- אפשר להסתדר עם חלוק של בית חולים
שמן שקדים- בהדסה נותנים שמן במקומות אחרים הבנתי שמתקמצנים ואין להם אז אם זה חשוב לך אולי גם את זה תדחפי לתיק שהולך איתך ממילא
מסתבר שבהדסה לא מחלקים יותר תחתוני רשת אז כנראה תחתונים זה הדבר היחיד שאת חייבת להביא

אם את מתכננת ללדת בבי"ח גדול שיש בו גם חנויות ופארם אז בכלל הכל יותר פשוט

לק"י

לכמה ימים- הייתי לוקחת תיק ללידה (לא ציוד לשחרור).
מה שכן, אני בחודש תשיעי כבר לא כל כך נוסעת רחוק מהבית, אז אם אסע ללדת לא מהבית, לא אמור להיות רחוק להביא לי דברים.

ממש לא הייתי נסחבת עם התיק באוטובוסים
באוטו פרטי אני לא נסחבת איתו לכל מקום...

באמת התכוונתי לנסיעה של סופ"ש אצל ההורים שלא גרים קרוב אלינו

לק"י

זה לא צריך להיות המון ציוד.
ת.ז.
סיכום הריון
שמן שקדים
תחתונים
חזיה
מטפחת נוחה
מטען לפלאפוו
ארנק

יש דברים שאולי יש אצל ההורים:
מים
נשנושים
טישו
מגבונים

שאר הציוד לאשפוז ולשחרור אפשר להביא אחר כך.

אני יצאתי בשבת מההורים שלי ולא היה לי שם דברים... הסתדרתי אבל זה פחות נחמד

יחד איתך. לשבתות ברור שלקחת אבל אם את נוסעת לאנשהו ביום חול ויש שכן קרובת משפחה שבמקרה הצורך אם מתפתח משהו מהיר יכול להקפיץ לך את זה אז זה גם בסדר גמור

מקום מקסים!

כזה? אולי אתן יודעות..

החווה של דוידה בישעי
השבוע יש מתחם מתנפחי מים בבית שמש
ומתחם לונה פארק קטן ברמת בית שמש

הפינת חי פתוחה עד שעה 6 ראיתי.

לק"י

לפעמים הם עסוקים והולכים לשירותים ברגע האחרון.
זה מעצבן, אבל קורה לא רק לכם....

אולי בטיסה לשים טיטול או משטח החתלה על המושב?

אבל יש רגרסיה לפעמים
הכי חשוב זה לשדר לה סבלנות. מה גם שהיא עוד ילדה קטנה
לטיסה הייתו קונה תחתוני טיטול, שלא תרגיש שהיא עם טיטול ומצד שני זה סופג אם תפספס

סיימה מסגרת?

מים זורמים מגבירים את הלחץ על השלפוחית.

יכול להיות קר לה בלילות
עוד אפשרות שזה בא מלחץ כלשהו

זה יכול להיות סיבה לפספוסים?

פעם קודמת זה היה כאבי בטן הזויים ואז גילינו שזנ דלקת

לאחרונה לא מתלוננת על כאבים

בלילה כמעט כל הזמן מפספסת
גם ביום לפעמים. לעתים רחוקות.
קורה.

לטיסה הייתי שמה טיטול וזהו.
זה מאוד חשוב לא לכעוס עליה בזמן הזה, כמו שאמרו פה עוד בנות.
זה חלק מהעניין עד שהם מתרגלים, צריך להצטייד בהרבה סבלנות

חם לה אש בלילות
היא מתעקשת לישון עם שמיכה עבה עבה גם שרותח...

חשוב מאד לא לכעוס ולא לבייש אותה, אלא לתמוך בה ולהצטער איתה על פספוסים. היא לא עושה את זה בכוונה ותגובות שליליות לא יעזרו לעניין, רק יפגמו בדימוי העצמי ותחושת המסוגלות שלה (יודעת שזה קשה, אני בסוף תשיעי כרגע וגומלת פעוט בעצמי...)

כן הגיוני
כן תואם גיל
כן יש ילדים שצריכים לצאת מהבית לפרוק אנרגיות
ויש ילדים שעושים את זה משעמום בעיקר

הרגשתי קצת רע שהבית לא מספיק לו...

הוא גם עוד לא כל כך מדבר, אבל מבין הכל. יכול להיות שזה קשור גם לזה?
כי רואים שיש פער מאוד גדול בין ההבנה שלו לבין יכולת הדיבור שלו

אין לך מה להרגיש רע, גם אצלי יש הבדל בין הילדים.

אפשר דשא וכדור, בימבות, רובי מים, בועות סבון

לא חייב נסיעה ;)

הילדים שלי חייבים לצאת מהבית כל יום ואפילו כמה פעמים ביום. (בבוקר ואחהצ ולפעמים בעלי לוקח בערב להליכה קצרה את מי שישן יותר מידי צהרים)

פשוט ממש חם בחוץ😅

בהצלחה