פורום הריון ולידה (עמוד 1306)

בדיקות ביוץ תמיד יוצאות עם 2 פסים. ביוץ מתרחש ממש אחרי ששני הפסים באותו חוזק..

וכדאי לבדוק כמה ימים כדי לראות אם מתחזק ואז הביוץ מתקרב או אם נחלש ואז את כנראה אחרי..

באופן אישי לא סומכת על בדיקות ביוץ... אבל אם תעשי בדיקת דם של פרוגסטרון, lh וE2 אז תוכלי לדעת שאת לפני ביוץ למשל... ואם טבלת כבר אז בטוח לא תפספסי אותו...

לק"י

וליבי עליכם

רואה את כל ההתרעות וליבי יוצא אליכם..

או לפחות למצוא לכם פיתרון פה, אם רלוונטי.

תפני אליי בפרטי אם מעניין אותך 

וגם זה, ממש מעט..

גם לא בבית, גם הקטנה לא רגועה, גם המתח הנפשי...

אוף!!

יש לי חדר אורחים וילדים מהממים

אתן לא יודעות כמה המילים שלכן עושות טוב ומעודדות💗

שולחת חיבוק ומלא כוחות!!
אתם ממש במחשבותינו ובתפילותינו

חושבת עליכם ומתפללת המון.

הלוואי ויגמר!! תהיו חזקים, הלב אתכם!

לא פשוט בכלל

מפחיד מה שאת מתארת...וכאמא בטח זה נעשה יותר מפחיד😮 אנחנו איתכם💗

רואה את האזעקות הבלתי נגמרות אצלכם
(הקטנה ינקה בלי סוף לכן הייתי צמודה לטלפון)

ורותחת מזעם על זה שבגלל שיש הפסקת אש באופק נותנים להם לטווח את הדרום בלי הפסקה

זה
לא
הפסקת
אש
!!!!

אמרתי היום לבעלי שכל תושבי הדרום פשוט גיבורים. ממש. מעריצה.

סליחה שאני מגיבה רק עכשיו, קראתי את כל מה שכתבתן
עבר עלינו שבוע קשה של חזרה לשגרה. הקטנה לא חזרה לעצמה ולא ישנה כמו שצריך
תודה גם לאלו שהציעו לנו להתארח אצלם
שבת שלום😍

נשמע קשוח ממש.. גם הבלגן וגם שלוקח זמן להתאושש...
שתהנו בשאר החופש💞

ממש לא נעים

איך היה בסוף?

לק"י

בעיקר אנשים שזה ארוח שפחות זורם לי.
ואוף על העישון

איך עברה השבת?

אבל האמת שלהגיע שלוש שעות לפני שבת נשמע לי ממש סביר.....
אני תמיד מגיעה מוקדם כי מפחדת להתקע בפקקים וחלילה לא להצליח להגיע בזמן.בדכ מגיעים ככה שלוש שעות לפני...

זה המינימום.
ובטח את שומרת שבת נכון? כי הם חילונים. אז עוד יותר מוגזם.
גיס אחד שלי שומר שבת.
מזל שהייתי לבושה בצניעות.

ולהורים שלי אנחנו מגיעים שעה לפני שבת. כדי לא להכביד עליהם עם הילדים.

לק"י

3 שעות לפני שבת לגמרי נורמלי בעיני.
עדיין יש אנשים שארצה לדעת מתי הם מגיעים, לא כי 3 שעות לפני זה קצר מידי, אלא כדי להתארגן בהתאם.

ואם כן קרה ואנחנו נוסעים אליהם הם ערוכים להגעה שלנו. זה לא לפתע פתאום.
אין לי בעיה שיגיעו. אבל שיעדכנו. זה מה שהיה לי קשה. כאילו לפתע פתאום דפיקה בדלת.

אנחנו לרןב נוסעים רק להורים... אין לנו ככ עוד לאן לנסוע. להורים שלי בדכ לא מתאמים, להורים של בעלי אמא שלו לימדה אותי שזה ממש חשוב לה אז תמיד מתאמים קודם ושולחים מיקום בוויז כשיוצאים מהבית שלנו.

ומבינה אותך ממש תכלס. זה באמת קשה כשנוחתים בלי התראה. בטח אם ציפיתצשזה יהיה בפער אחר והיו לך עוד ארגונים...

מה שכן עכשיו קראתי מה שכתבת- איזה אחופה את וואו.
זה סופר קשה ויש לל עין ממש טובה.
אשרייך, אין כמו לכבד את הבעל במשפחה שלו..... שפע ברכה!!!

היא נגמרה! קודם כל😅
גיסים שלי חשבו שבאו לבית מלון.
אכלו וישנו.
אשכרה קמו לאכול ואז חזרו לישון עד חמש אחהצ.
תכלס לא אכפת לי. סתם זה לשמור על הגוזלים שלי שלא ירעישו.
הפסד שלהם.
ואחד מהם העיר לאחד מהילדים שלי. והילד בכה בהיסטריה.
אמר שאותו גיס הכה אותו בבטן לא ברור. אחכ בעלי אמר שדיבר עם אחיו וזה לא שהוא היכה את הילד אלא תפס אותו חזק שלא ירביץ.
אז בעלי הסביר לו שזה לא המקום שלו. לא תפקידו לחנך.
וזהו. לא ידעתי איך אני אמורה להגיב. האם להאמין לילד או לגעור בגיס. אבל נראלי מה שבעלי אמר לו הספיק🤔
חמי נסע הביתה בשבת בבוקר אז הסיגריות נחסכו ממנו.

זהו, נגמר תודה לאל
עד לפעם הבאה😅 אנחנו כמעט לא נוסעים לשם. מורכב לנו מדי. אז זה מה שאני מסוגלת ולפחות משמח את בעלי.

תודה לכן על ההתעניינות❤

וואי הקטע עם הילד לא נעים... אבל טוב שבעלך דיבר איתו וזה נגמר... שבוע מבורך

ממש ניסיונות!
מקווה ששבת עברה בטוב סהכ💞

זו פרוצדורה גופנית שאני מאוד מחכה לה, אבל אחרי שאעשה אותה אי אפשר שמים יגעו באיזור לתקופה🙄
אז בעייתי מבחינת מקווה🤷

היא לא כ"כ מעסיקה אותי..

הכדור הכי נוראי ביקום
בפעם היחידה שלקחתי אותו הוא גרם לי להתפרצויות בכי ולחץ לא נורמלי

ההורמונים...

בהצלחה בכל העניינים

בעז"ה אמורה להפסיק בקרוב, אז מקווה לחזור להיות נורמלית🥴 (אני אחרי שעה של פריקה והכי לבעלי, אז זה גם עוזר😅)

אחת ה- סיבות שאני שונאת פרימולט

בפעם היחידה שלקחתי פרימולט נור התחרפנתי םשוטו כמשמעו.
בכיתי וצחקתי כמו משוגעת.
מאז לא מתקרבת לכדור הנוראי הזה. (נוראי עבורי. כן?)

הייתי במצב נוראי

בוכה וחוסר מצב רוח

לא הבנתי מה ניסגר איתי ואז נזכרתי שאני על הורמונים

עם כל הצער של להפסיד הייתי אומרת שאתם לא יכולים כי יש לכם משהו באותו ערב ושתשמחו לקפוץ להגיד מזל טוב בדרך ל..
אם יבינו, יבינו. אם ילחצו תגידו שאתם ממש מצטערים אבל אין לכם איך לשנות את מה שיש לכם. וזהו.
זה קשה ממש ממש להצליח לעמוד מול זה.. היה לי את זה פעם אחת מול אמא שלי שהיא רצתה שנגיע לאיזה ערב משפחתי וסירבנו כי טבלתי באותו ערב.. והיא לחצה. פשוט עמדתי על שלי וזהו.

לק"י

בהנחה שלא בליל טבילה נופל לי משהו.

לק"י

מאוד הגיוני שהם יבינו שכבר קבעתם דברים אחרים.

ולטבול שם?

לא יודעת מה הקושי שלך, לי יש לחצים הלכתיים מוגזמים.. הכנות ארוכות ןבעיקר תחושת מתח מאד מאד גדולה סביב היום הזה.

אני במקומך לא הייתי הולכת.
יש לי גם ככה קושי ביום הזה, ולהגדיל את הקןשי, מרגיש לי ממש לא שווה את זהה


מתנצלת, אומרת שלא יכולים
ןבהזדמנות קופצת להביא מתנה וחיבוק.

בליל טבילה המצווה שלי היא להטהר בשמחה ולבוא לבעלי
כל השאר- חשיבותו יורדת....

אין לי ספק שלא הייתי הולכת

להגיד שבעייתי לכם היום הזה ספציפי, ולשאול אם יש אפשרות ביום אחר כדי שגם אתם תוכלו להגיע?
אם זה משפחה מצומצמת אולי יותר פשוט לשנות תאריך.
ועל הדרך אפשר להציע שיהיה קרוב לשבת שתכננתם גם ככה לסוע אם זה מסתדר להם. בכנות לשתף שזה יקל עליכם שלא תסעו פעמיים.

ולגבי הטבילה - חכי שיהיה לך ודאי מתי הטבילה.
אם עוד לא עשית הפסק ועוד יותר אם עוד לא קיבלת מחזור - הכל יכול להשתנות, בטח שיום אחד לכאן או לכאן...

ברור שזה לא נעים בכלל כי זה כבר נקבע אבל שווה לנסות להציע בעדינות, בייחוד אם החלטתם שאחרת אתם מוותרים על זה

לפעמים לא ניתן
קשה לעשות מאמץ עילאי בכל מצב
תגידו שממש מתנצלים לא יכולים להגיע
צריך ביום הטבילה רוגע ושלווה שגם גם ככה לא תמיד קורה... אז למה להוסיף נסיעה מתישה של שעתיים הלוך חזור , נשמע קשה ולא מתאים לדעתי
בהצלחה מה שתעשי

באיזה שהוא שלב צריך ללמוד לחיות עם ערב טבילה, מניחה שלרוב זה יוצא נח אבל אם פעם אחת לא לדעתי חשוב גם לדעת להתגמש בטח עבור משפחה ככ קרובה

לא לכולן יש אפשרות. יש נשים שהימים האסורים הן סיוט עוברן והתגמשות לא באה בחשבון.

מצד שני אני בעד לחתור לאיכות חיים הכי טובה שניתן בהקשר למצווה הזו והיכולת לא לעצור הכל כל חודש היא חלק מזה, לדעתי. אבל מסכימה איתך שהחוויה של כל אישה שונה בהקשר הזה ואני מאד מכבדת את זה

אבל מבינה גם את אלה שלא.

עזרתן לי
בסופו של דבר ביקשתי מבעלי שישאל אם אפשר לדחות את הסעודה, וב"ה זה התאפשר.
)לבעלי מאוד חשוב שנגיע, ואני ככל הנראה לא הייתי מצליחה לטבול באותו יום אז אם זה לא היה זז המשמעות היתה לדחות טבילה. אז ב"ה שהדברים הסתדרו)
תודה לכולן!

שמחה שהסתדר לכם..

ואין על העצות של הבנות כאן😍

מסכימה ומזדהה מאוד
טוב שיש שבת, לי היא עוזרת להתנתק מהכל...
מקווה שגם לך הייתה שבת טובה, שבת של שלום ושלווה. 💕

היו לי מלא מחשבות

שיהיה שבוע טוב!!

נראה לי שזה הזמן לומר בפירוש:
אמא תודה רבה שאתם רוצים לארח אותנו כל הזמן, כיף לדעת שאנחנו תמיד מוזמנים. אבל אנחנו לא יכולים לבוא כל שבת וגם לא כל שבמהלך שנייה, פשוט בגלל שחשוב לנו לבנות את המשפחה הקטנה שלנו כרגע, ואנחנו צריכים לבלות שבתות בבית.

לא חושבת שכדאי להמציא כל פעם תירוץ חדש... תעמדו על שלכם ואל תספקי שם סיבה למה, חוץ מ: השבת זה לא מתאים לנו, תודה רבה! בסוף היא תתרגל

אם היא שואלת סיבות תעני לה בעדינות ובהחלטיות-. אני רוצה לבקש לא לשאול אותי על סיבות אם אני אומרת לא.חכבד את הבחירה שלנו..
נשנח לבא כשנוכל

האמא שלך ממש תלותית בך, וזה שאת מבקרת פעם בשבוע זה די והותר וכל הכבוד לך
והכי לגיטימי שתרצו להיות מדי פעם לבד בבית או כדי להכנס להריון או טבילה....

מה לעשות? לא יודעת,
אולי לומר לה בעדינות, אולי לחפש לה חוג /תעסוקה/חברה
אולי להתיעץ איתה בנושאים שונים- כדי לתת לה תחושת חשיבות ושהיא חסרה לך , זה מה שחסר לה כנראה
אולי להפגש איתה פעמיים בשבוע אם מסתדר לך

מה שבטוח,
שאת נוהגת כלפיה בסדר גמור
והיא הבעיתית- תלותית בך מדי,
זו מחמאה עבורך- היא רואה בך חזקה, מקור השראה ואור ושמחה-ולכן נתלית עליך כדי לשאוב ממך כוחות

אני חושבת שאני באמת עושה די והותר

תני לה הרגשה שהיא נחוצה וחשובה, שאת מתגעגעת ושאין כמוה בעולם
במידת האפשר ואיך שזורם לך
כי נשמע שזה מה שהיא זקוקה לו....

אפשר פשוט לומר אנחנו מצטערים אנחנו לא יכולים להגיע השבת. בלי לפרט, ככה את לא צריכה להסתבך עם התחקיר . וכשהיא מתחקרת לא לפרט-היא שואלת למה-כי לא מתאים לנו. היא מתחילה לתחקר- את אומרת שיש לכם את השיקולים שלכם. ולדבר בלשון רבים, שתבין שיש פה יחידה משפחתית נפרדת...

סתם סתם 🤣

אבל תגידי לה באסרטיביות שאתם צריכים זמן לעצמכם.
גם אם היא תעלב- אל תקחי ללב!

ניסית לדבר איתה על זה?
אמא אנחנו אוהבים אתכם ואוהבים לבוא, אבל צריכים גם את הזמן שלנו ואוהבים גם להיות בבית ליד.
אני ממש מבקשת שאם אנחנו אומרים שזה לא מתאים תכבדו ולא תלחצו כי זה גורם לי להרגיש רע.


ועוד משהו: עדיף לא להגיד תירוצים.
כשאת אומרת תירוץ את בהפוך על הפוך הופכת את התשובה שלך ללא לגיטימית בפני עצמה.
כלומר זה נשמע: היינו רוצים לבוא אבל בגלל x זה לא מסתדר
וזה מזמין התייחסות לאותו תירוץ x שהוא הרי הגורם שמפריע ל2 הצדדים.

אם תגידו רק השבת זה לא מסתדר/אנחנו רוצים להיות השבת בבית וכו יכול להיות שזה יהיה יותר יעיל...

גם לנו זה היה תהליך
לומר בנימוס ובכבוד "יש לנו סיבות שלנו"
ולא להיבהל מהחקירות ולא להיכנס ללופ הזה של השיחות
אני יודעת כמה שזה קשה
אצלינו זה היה חמותי אז בעיקר בעלי נאלץ להתמודד אבל עם הרבה תמיכה ממני

אולי תעשו הסדר של- שבת בבית, שבת אצל משפחת אחד, שבת אצל צד שני...
ותגידי לה שזה הנוהל שנוח לכם, אתם זוג נשוי ורוצים לגוון בשבתות...

אבל אם יוצא שבת טבילה אז יוצא לפעמים שאנחנו 2 שבתות רצוף.
ואז היא ישר מתחילה עם השאלות.
מיום ראשון היא חופרת לי על שבת ושנבוא וזה.

ניסית לדבר איתה על זה?
כנראה יש סיבה עמוקה יותר שבגללה היא רוצה שתהיו כל הזמן... את בת יחידה?

כי אז כשלא עומדים בסדר זה מוזר. אפשר להסביר לה כמה חשובות לכם השבתות בבית, אבל לא כמענה ללמה אתם לא מגיעים לשבת....כשאתם לא מגיעים לשבת פשוט תגידו-אנחנו מצטערים, השבוע אנחנו לא יכולים, בלי לתרץ תירוצים, השבת אנחנו רוצים להיות בבית.
אבא שלך בתמונה?

גבולות ובהדרגה. זה מה שעזר אצלנו.
אם היא רגילה שאתם באים כל שבת תרווחו לאט לאט.

משתדלים כמה שפחות
בגלל סיפור משפחתי

היא מודעת לזה? שיש סיבה שבגינה אתם לא באים?

שבגלל המצב הזה תגיעו פחות ופחות ? אז היא דואגת 'להזכיר' לכם בדרכה שתבואו?

רק לחזק אותך שרת מדהימה ועושה כיבוד הורים מעל ומעבר
ושלגמרי זה מאוד מאוד בריא וחשוב להיות קשובים לצרכים שלנו
וללמוד לשים את הגבולות כשהקשר נכנס למקום לא בריא-
כמו למשל לחץ מוגזם להגיע כ"כ הרבה וחקירות..
זה מאוד לא שייך...

השאלה אם יש דרך לעשות איזה שהיא שיחה בהכי נעימות ונחמדות להסביר כמה אתם אוהבים אותם
אבל שאתם מרגישים שיץכזוג אתם בתקופה שצריכים להישאר יותר בבית ולהיות באופן עצמאי המשפחה הגרעינית שלכם.
בלי להתנצל,
פשוט להסדיר אתזה
שלא תצטרכי להיות בהתפעלות וחוסר נעימות כל הזמן...
סתם זורקת כיוון אם במקרה מתאים לכם...

בהצלחה גדולה!!!!

חיבוק גדול!!!!

 

קרה לי גם.. גבר מי שהמציא את המשפט לא בוכים על חלב שנשפך.

ויותר מעצבן שאין על מי להתעצבן...

ואין איך להחזיר....

אישית נמנעתי ממש לתת חלב במקרים כאלה, שומרת אותו קרוב אלי בצידנית ודואגת לו בעצמי ;) רק למטפלת נתתי, כי היאהרגילה ובטוח יעבור טוב

אבל אצלי היה שילוב תמ"ל כל הזמן אז זה לא היה כזה משמעותי אם בייביסיטר תביא חלב או תמ"ל

אני הייתי ממש בוכה מזה (כבר בכיתי כמה פעמים מחלב שהלך לי)
איזה מבאס!!!
מסכימה עם מה שאמרו פה לא לסמוך על אף אחד עם החלב הזה, בשבילנו זה יהלומים ובשביל אחרים זה עוד משהו... ואם נותנים את זה למישהו אז לשגע אותו באלף תזכורות אם הוא זכר את זה 😬

חיבוק!
ובהצלחה בשאיבות! זה קשוחחח

באמת. זה כלכך קשה.
מתארת לעצמי שבמיוחד אחרי הפלה...
)ומזדהה ככ על מה שכתבת על השבעה נקיים, והמקווה, ואחרי המקווה... )
שולחת חיבוק וירטואלי ממני
שה' ישלח כוח ושייגמר הדימום הזה מהר מהר!!

ותודה על החיבוק.

אני כל כך צריכה...

ההפלה מפרקת....
הנפש לא יודעת את נפשה....
עברתי 3 מאוחרות מבינה מאד על מה מדובר...

אל תישארי עם זה לבד, לכי לטפל, אצלי הייתי צריכה כדורים וטיפול שלם אבל קיבלתי את עצמי במתנה! העובר הקטנטן שלי נתן לבעלי אישה שמחה ובריאה יותר, הילדים כנל ובעזרת השם הריון ולידה הבאים בטוח יראו אחרת לגמרי

מוזמנת לפרטי אוכל לפרט לך יותר

בגוף או בנפש?

באופן כללי לקיצור דימום והיטהרות מהירה עזרו לי הפדים של מגע הקסם

חבל שאין התייחסות הלכתית לזה.

לפתח עצמאות רגשית יותר יציבה
לא כותבת את זה ממקום שיפוטי חלילה, רק להציע אולי זה יהיה לך יותר טוב ואולי גם תעיפי את הדברים שלי לכל הרוחות זה גם בסדר
אבל אולי שימי את זה איפשהו בראש ולא כרגע כשהכל כל כך כל כך כואב ורגיש אבל בהמשך כשבעז"ה תהיו שוב אסורים מסיבות נינוחות יותר-
קשר זוגי רק משתבח ככל שבני הזוג פחות תלויים אחד בשני. זה מרגיש הפוך אבל נסיון של הרבה מאוד זוגות ומטפלים מראה שככל שכל אחד מבני הזוג מצליח להיות יציב ולספק לעצמו את הצרכים הרגשיים שלו ככה המפגש הוא יותר משמעותי ויותר מעצים

ברור שיש גם מקום למצוא איך אתם מתקרבים בלי המגע הפיזי
אבל כיוון נוסף הוא למצוא איך טוב לכם גם לבד

מה שמתאים, בקצב שמתאים, כרגע אפשר גם רק להתאבל אם זה מה שהנפש שלך צריכה עכשיו
אבל אם חסרה לך תמיכה שבעלך כרגע לא יכול לתת תחפשי איפה את כן יכולה לקבל אותה במשפחה או אצל אשת מקצוע

ולאפשר לעצמך להתפנק ולקבל כמה שאפשר

בשורות טובות בקרוב ממש אמן!

זה כל כך נכון

אני לא מצליח הלפתח את העצמאות הרגשית הזאת...

ולא נראה לי שאלך לאשת מקצוע. בעבר הייתי וחוץ מלהוציא המון המון כסף לא יודעת אם זה תרם  לי מאד...

שושי זליקוביץ מתעסקת בזה הרבה
אפרת צור גם אבל לא יודעת אם יש לה קורס ספציפי (זה בעצם מובחנות)
וגם מירב לביא
ויש גם ספרים בנושא, תלוי מה מדבר אליך...
מתי שיתאים לך להתעסק בזה, זה משנה חיים לטובה

בהצלחה!

אז עכשיו רק נשאר לברר...

ממש לא רק...

ממש קשה
ואם בא לך לבכות אז נשמע שזה יכול להקל עלייך❤

גם אצלנו זה ככה, בעלי מתנתק כדי שלא יהיה לו קשה וזה גומר עליי נפשית...
ולהיות אסורים בסיטואציה כזו של הפלה, כשאת הכי הכי צריכה חיבוק.
וכל ההתעסקות המבאסת של ההיטהרות שמי יודע מתי תהיה בכלל.
אוף
שולחת חיזוקים ומתפללת איתך שיסתיים מהר ובקלות.
ושתזכו בקרוב להריון תקין ובריא שיסתיים בידיים מלאות בע"ה!! ❤️

כשאני רק מדברת על ההריון הבא חושבים שאני מטומטמת שאני בכלל רוצה...

אבל מבינה אותך, מסכימה איתך וחותמת על כל מילה!❤

(לב)

שמעי את אלופה! וגיבורה וחזקה והכל! 

לא פשוט לעבור מה שעברת! זה נורא וממש קשה!!!!!!!!

תבכי , תוציאי הכל  החוצה בדמעות.......... יש כאלו שעוזר להם (לי למשל.......)

ונכון גם אני סובלת מדימום וחוסר הריון ומקווה כל חודש............ ייאוש גמור........ ה' יעזור שתהיה לכולנו כבר סיום תקופה סיוטית של ציפיה להריון!

מאחלת לך בקרוב ממש וחיבוקים ענקיים על התחושות הכל! והכל לגיטימי לחלוטין! תתלונני כמה שבא לך! מותר לך זה באמת באמת קשה! 

איזה כיף לקרוא אותך ואת סימני הקריאה שלך!!!

הרגשתי אותך ממש... תודה!

שה' ימלא חסרונך בקלות, בבריאות ובשמחה

גם את שלך...

את בליבי.

לא יודעת איך את שורדת...

שבוע הבא עם כל המשפחה...היו לי כ"כ הרבה תקוות וחלומות

 

אבל בעז"ה נצליח בסוף לקום ולהנות ממה שיש (ויש לי הרבה!!! תודה לה' יתברך)

והשראה!

אוף... אני מקווה שתהני בכל זאת, תצחקי, תתפרקי קצת (בקטע טוב)

ושיהיה לך רק טוב בכל המישוריםפ!!

ואחרי הטבילה הבאה תהיה לך הפסקה ארוכה של 9 חודשים ובסופה 2 מתנות.. 

(זכרתי נכון מה את רוצה?)

מגיבה כדי לענות באריכות מאוחר יותר .
(יום מטורף בעבודה וגם עומס בבית..)

(שלא תחשבי שכבר ישנים אצלי.. שני הקטנים שלי בתחרות גלגלונים על המיטה שלנו והתייאשתי מלהשכיב אותם..)

קודם כל חיבוק ענק ענק!
ממש כואב לי לשמוע אותך..

יש כאן שלושה נושאים שונים:

1. ההפלה ואבדן ההריון זה נושא אחד - ואכן, יש כאן מגוון שלם של רגשות: צער, אבל, אכזבה, אבדן וכאב שמתערבבים עם ציפיות שהתרסקה וניפוץ של חלום מתוק והמון תחושות שונות.
מציעה מאוד לתת מקום לכל תערובת התחושות האלה ורק אחר כך להתחיל לעבד אותן ולמצוא תשובות.
דבר נוסף שקראתי איפהשהוא: (קצת קשור לדברי הרב זילברשטיין אבל מכיוון ממש אחר..)
יש איזשהו רצף בין "יש תינוק" לאין כלום".
אנחנו רגילים "לספור" תינוק חי שנולד ולא לספור שום דבר אחר..
אבל בעצם יש רצף של יצירת חיים:
מביצית מופרית שבכלל לא נקלטה, דרך הריון כימי, הפלה מוקדמת של עובר פגום שהלב שלו בכלל לא התחיל לפעום אי פעם.. ועד לידה שקטה בשליש שלישי, לידת עובר שמת בלידה או חלילה וולד שנפטר מיד אחרי הלידה או סמוך לה..
וכל רמה כזאת של אובדן היא כואבת, אבל יש בה מימד מסויים של לידה של חיים שלא הבשילו לגמר.
לא סתם מפלת טמאה טומאת לידה.
משהו עבר דרכה ונולד ממנה.
תני לו מקום. תספרי אותו.
נולדה ממך נשמה שאמנם לא הבשילה למצב של חיים בתוך גוף בעולם הזה אבל היא לא כלום.
מכירה נשים שמדליקות נר נוסף בשבת גם על העובר שנפל, וסופרות אותו בין לידיהן..
תעשי עם זה מה שמתאים לך, ואם לא - תסנני אותי.

2. הקושי עם תקופת האיסור והריחוק זה נושא אחר לגמרי בלי קשר להפלה.
מכיוון שלפני חודש בערך שמעתי את השיעור על זוגיות מחזורית (זה הקישור כדי להוריד את ההקלטה אם תרצי:


הרשמה להקלטת זוגיות מחזורית

אנסה לסכם לך נקודה משמעותית ממנו. ממליצה לשמוע את כל השיעור כי היא מסבירה יותר יפה ממני...
הצורה שבה אנחנו מתמודדות עם היעדר מגע קשורה באופן עמוק לצורה שבה אנחנו תופסות את הזוגיות שלנו.
בשיעור היא הביאה 4 סגנונות שונים של זוגיות והראתה מה החשיבות של המגע אצל כל סגנון ומה קורה לכל סוג של זוגיות בתקופה שבה אין מגע.
מציעה לנסות לנתח לאיזה סגנות אתם שייכים ולפי זה להתמודד עם הנושא.
בחוברת של הטיפים לימי ההרחקות ( 

הרשמה לחוברת טיפים לימי ההרחקות

) היא מביאה המון טיפים מחולקים לפי סוגי הזוגיות. אז במקום לקרוא את כולה אפשר להתמקד בחלק שיותר מתאים לכם.

3. נושא שלישי הוא טהרת המשפחה והקושי עם הבדיקות.
מציעה כאן (גם עצה שלמדתי בקורס של ליאון..) להפוך את הקבלה לשותף שלך.
במקום "להילחם" על להצליח הפסק, שבדיקות יצאו נקיות, שהובילה תהיה בזמן וכו.. לצרף את הקב"ה ולהזמין אותו להיות שותף בתהליך.
לא בטוחה שהצלחתי להסביר למה הכוונה... (כנראה יש סיבה שאני לא כותבת מדריכים דיגיטליים או מעבירה קורסים..
 אלא רק מעבירה תכנים שמוצלחות ממני כתבו יפה ממני..)

בכל אופן חיבוק גדול והמון בהצלחה!!

תודה על ההשקעה.. (גם אצלי הלכו לישון ממש מאוחר)

לא מצאתי איפה כתוב בחוברת על שפת המגע...

אבל באמת מה שהיא כותבת נכון וחשוב מאד. וצריך שינוי במחשבה...

תודה על זה!

הארת לי כמה דברים

נתנה לי תובנה ומקווה שאזכור את זה גם כשאני במערבולת

אני כותבת מאד בזהירות,כי לכל אחת מאיתנו יש נפש אחרת,ואנחנו חוות את הדברים אחרת.
כתבת שזה סתם להרגיש לא טוב.
אחד ההסברים על עבודת פרך במצריים- שהיא היתה עבודה ללא תכלית.וזה הרבה יותר קשה מאשר העבודה פיזית הקשה.
המחשבה שסובלים סתם מוסיפה הרבה לקושי ,
לכן כדאי להתחזק באמונה ששום דבר בעולם הוא לא סתם.ואז ממילא ממקום אמוני חזק יותר לנפש יהיה יותר קל להתגבר על הקשיים האחרים.
מעתיקה לך דברי חיזוק של הרב זילברשטיין מהספר "תורת היולדת" ( עמ' קעג-קעד) לי בזמנו הם מאד עזרו,מקווה שגם לך.
תתחזקי מהרה ותבשרי בשורות טובות במהרה 💗


אישה שהפילה, רחמנא ליצלן, או שילדה תינוק ונפטר, אל תאמר: להבל הריתי ולבהלה ילדתי, מאחר ויש שכר לפעולתה. שהנה במסכת סנהדרין (קי, ב) נחלקו: קטן מאימתי בא לעולם הבא? רבי חייא ורבי שמעון בר רב, חד אמר משעה שנולד... רבינא אמר משעה שנזרע דכתיב: "זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ" (תהלים כב, לא).

וכתב רש"י ז"ל (שם, דיבור המתחיל 'משעה שנזרע'): משעה שנקלט הזרע במעי האשה, אפילו הפילה אמו ונמחה, יש לו חלק לעתיד לבוא, דכתיב: "זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ". והכי אמר בכתובות (קיא, א): "נְבֵלָתִי יְקוּמוּן" (ישעיהו כו, יט) – לרבות נפלים, עד כאן. וכתב באגרות משה (יורה דעה, חלק ג, סימן קלח) שרבינא שהוא בתרא הלכה כמותו.

נמצא שלהלכה נפסק, שכשנקלט במעי אמו, אפילו הפילתהו אחר כך, יש לו חלק לעולם הבא, ויקום בתחית המתים כצדיק גמור הנקי מכל חטא. וכתב שם באגרות משה, שהם יקומו בלי צער וגלגול מחילות, ואמו זכתה לקיים חסד גדול עם נשמה שעשתה כאן תיקונה.

ובסוטה (יב, א) נאמר שמרים הנביאה אמרה לעמרם: גזירתך קשה משל פרעה, שפרעה גזר רק בעולם הזה ואתה גזרת גם בעולם הבא. ופירש רש"י (שם, דיבור המתחיל 'אלא'): "שכיוון שאינם נולדים, אינם באים לעולם הבא". ומבואר מזה שכדאי לנשמה לרדת לעולם הזה, אף שתתיסר בצער טביעה ביאור, וגם להוריה לעבור צער זה ולראות פרי בטנם מושלך ביאור, כיוון שעל ידי כך תוכל הנשמה לבוא לעולם הבא.

ושנינו ביבמות (סב, א): "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף". נמצא שעל ידי שעסקה בפרייה ורבייה ונקלט הזרע, קירבה את הגאולה. ובוודאי תהיה נשמה זו מליצה טוב עבור הוריה שזיכו אותה בתיקונה.

והבה נמשיל ונאמר לאם, אילו מלך גדול היה מפקיד בידך פיקדון יקר מאד, וכי לא היית שמחה? וגם לאחר שהמלך דרש וקיבל חזרה פקדונו, זכות היא שהיית שומרת למלך. כך האם זכתה להיות שומרת למלך. והייתה דומה לארון קודש שספר תורה מונח בתוכו, שאוצרת בתוכה תינוק אשר נר אלוהים על ראשו, ולומד כל התורה כולה, הרי שהייתה האם בבחינת בית מדרש וארון קודש. ושנינו במסכת עבודה זרה (ג, ב) שבשעה רביעית יושב הקדוש ברוך הוא ומלמד תינוקות של בית רבן תורה. ואיתא בספרים שהכוונה לתינוקות הנמצאים בבטן אמם. לכן תקבל עליה באהבה דין שמים ואל יפול רוחה, ויש תקווה ושבו בנים לתיקונם.

תודה על ההשקעה והתגובה

ותודה. כי ממש חיזקת אותי.

 

קראתי גם משהו דומה, וזה נכון.

אבל לפעמים קשה כ"כ לזכור את זה! כשנמצאים בתוך הקושי וההתמסכנות...

 

אבל שוב תודה.

התרגשתי.. 

קשה לזכור בזמן קושי.
כמו שהרבי מקוצק אמר שהמרחק הגדול ביותר הוא בין השכל ללב...

איזה מדהימה שכתבת ופרקת ככה זה כ"כ חשוב!!!!!!


רק משהו אחד שעולה לי-
נשמע שיושב עלייך החוסר סנכרון עם בעלך שאתם מודעים אליו וגם התחושה שיש פער ביניכם בצפייה והמחשבה של מה יהיה אחרי הטבילה, שזה לא נראלי העניין כשלעצמו אלא התחושה שאת צריכה זמן להחזיר את הקשר אחרי הריחוק שאתם מודעים אליו בתקופה הזאת...

אז דבר ראשון חיבוק גדול גדול גדול!!!!
כי זה באמת זמן מאוד קשה יחד עם האובדן והקושי של ההפלה וגם החוסר וודאות של מתי זה כבר יעבור...
אז באמתזה קשה מאוד כשלעצמו...

אבל עולה לי- ( ותזרקי לגמרי אם לא קשור/לא קורא טוב את הסיטואציה/ לא שייך)
אולי לנסות לצאת לדייט ביחד במקום פומבי לגמרי שאין את התחושה שאם היינו יכולים לגעת היה אחרת,
ופשוט להיות בזמן איכותי כמו לפני החתונה
לדבר על דברים אחרים
ולהיזכר בזה שהקשר שלכם התחיל עוד הרבה לפני שיכולתם לגעת..
להנות מהיחד והכיף הזוגי בלי הבאה על הריחוק הפיזי (שהוא באמת קשה!)
ואולי זה גם יעזור לך על תחושת המשקעים שהריחוק הפיזי יוצר גם ריחוק נפשי..
שזה כ"כ ככ נפוץ!!!!
הכי בעולם!!

מקווה שזה בכלל בכיוון ואם לא אז עזבי...

ובכל מקרה עוד חיבוק מוחץ!!!!!
זה כ"כ ככ קשה......
תתפנקי לך במשהו מפנק ואולי לראות אפילו איזה סדרה או משהו...
או לנסוע למקום מיוחד שהרבה זמן לא היית בו...
נשיקות!

פשוט כי הם כאבו לי נורא, הייתי חייבת להבין מה הולך שם...
ככה גיליתי שתפר אחד נפתח לי (לא נמס, ממש נפתח לפני שסיים את תפקידו). נבדקתי אצל רופאת נשים והיא אמרה שזה יתאחה לבד ואין מה לעשות, ובאמת בסוף הכול תקין.

וואלה היה מגניב, לא השאיר לי טראומה

אבל אני חובבת אקסטרים חחח
זה מזעזע ומפעים בו זמנית לראות איך הגוף תפור כמו בגד

וטוב שככה לדעתי

הספיק לי לראות תפרים שעשו לבת שלי.
(תכלס זה היה אחרי הלידה...)
אני לא מסוגלת לדברים האלה.

היה מבהיל בהתחלה.
אבל זה הגוף שלי..

ומקווה שבהמשך לא תהיה הזדמנות לזה😅

היה מוזר ומסקרן
אבל אני לא נבהלת או נגעלת מדברים כאלה.

אבל זה כבר שבוע וחצי אחרי. בטוח נראה טוב יותר מבהתחלה.

מקווה שלא תהיה עוד הזדמנות

אחרי לידה ראשונה זה הכה אותי בהלם ממש ולא תרם בכלל למצברוח שלי. מצד שני, אני כן חושבת שכדאי להכיר את הגוף וגם להשלים עם השינוי.
אז עצתי היא שתקחי נשימה עמוקה ותסתכלי, מתוך הבנה שזה עוד ישתנה וישתםר מאד מצד אחד, אבל גם שככל הנראה לא יחזור למה שהיה.

ו כשהסתכלתי זה דיכא אותי מאוד..
שבוע שעבר הייתי אצל פיזיו רצפת אגן והסתכלתי שוב.. והפעם כבר יכלתי לעבד את זה ולעכל את זה.. לראות את הצלקת, לגעת בה וכו.. (7 חודשים אחרי…)

פחדתי לגעת, פחדתי להתקלח... מלחיץ.

את גיבורה

לא סומכת על בדיקות ביתיות בכלל. מציעה לא להתייחס לבדיקה ולחכות לבדיקת הדם.

בשורות טובות! 🥰

אבל כמו שאמרתי כאן לאחרונה כמה פעמים, אצלי בדיקות ביתיות הן אמינות מאוד ( 4 הריונות, אינספור בדיקות בין לבין- קו, גם אם חלש וגם אם מופיע רק אחרי 10-15 דק', תמיד היה כשהיתה בטא מסוימת, כשלא היה הריון בכלל, לא היה עוד פס, גם לא בהיר, גם לא אחרי יומיים)

בשביל לאזן ( ואף לבאס... ), למרבה הצער לא כל בטא הופכת בסוף להריון תקין ולתינוק.

אבל בנתונים שהצגת אני במקומך הייתי מרשה לעצמי אופטימיות. בהצלחה!!

מחכה למחר בבוקר אני יעשה אחת נוספת כי קשה לחכות כל כך הרבה זמןן
מקווה לפס חזק יותרר 🙏🏻🙏🏻

הציפייה ממש קשה!

יצא פס חלש שוב, כמעט אותו הדבר כמו אתמול אבל הוא הגיע יותר מהר
מחר הבדיקת בטא
שוקלת לעשות גם בבןקר בדיקה ביתית לפני שיוצאת לבדיקת דם

הלוואי שזה זה!♥️
אם מחר הבדיקת בטא והיום גם חיובי, הייתי מתרגשת כי ידוע לי שיש דעות חלוקות לגבי כמה זמן מחכים אחרי הזריקה. אבל מושג אמיתי אין לי

אוף אוף אוף!!!!!!!!

😔😔😔
שה' ישמח אותך בקרוב

כמה כאב

במיוחד אחרי המתנה מורטת עצבים כזאת 

בקרוב ♥

שה' ישלח הרבה כח ושבעז"ה הבדיקה הבאה תהיה חיובית!

תודה יקירה ❤️

חיבוק ענק! איזה תסכול!

במצבים כאלה חשובים
זה כל כך עוזר ומכניס לפורפורציות
מחכה למחר ממש עוד כמה שעות בדיקת דם לא מאמינה שהיא הגיעה השבועיים המייסרים😭 זה לא פשוט בכללל... 😣

אני השתדלתי לא לצרוך אלכוהול בכלל, גם לא באוכל, כי ראיתי באיזה מקום שאמנם האלכוהול מתאדה בבישול, אבל צריך בידול ארוך של כמה שעות כדי ש100 אחוז יתאדה.
יש נשים ששותות אפילו כוס יין בהריון.. אז זה באמת תלוי בך..
מבחינתי אישית זאת השתדלות שמאוד קל לי לעשות ולכן לא חושבת על זה בכלל.

פעם בשנה שאני קונה לי מטפחות מעוצבות, מחכה ממש למשלוח!

ממעצבות, ולפני חגים ואירועים קונה גם ביוקר😅 זה חשוב לי ממש. אמרתי לבעלי תגיד תודה שאני לא שמה פאה על אמצע הגב משיער טבעי טופ לייס בגווני בלונד שמש. זה יותר מכל המטפחות שאי פעם יהיו לי🤣🤣

אני קונה רק במבצעים ושומרת לי עד החג או האירוע הקרוב.

תמיד קונה מעצבות רק לשבת

שעותת עד שהאתר הגיבב!!

או שבאמת זה פשוט עומס לא נורמאלי.. הגיוני שזה עומס יותר מאשר האתר של בני עקיבא ביום האחרון להרשמה למחנה בערב?🤣

הקטע שנכנסתי ב2 בלילה והוא עדין לא הגיב...
כנראה שלא קשור לעומס...
ובבוקר כשהצלחתי כבר נחטפו רוב המטפחות😪

הוא קורס ברגע

היא מרוויחה טוב, שתרחיב את השרתים😅

@דברו על לב יום ההולדת שלה, זה גם ישר אחרי 9 הימים, מה שמגביר את המכירות🤪

@בימבה אדומה
@פרח לשימוח🌷
@דברו על לב

אני שמחה שלא שמעתי על זה... לא אוהבת בהלה ובלאגן... 😅
תתחדשו כל מי שרהספיקה ורצתה!

לק"י

וקושרת פשוט.
כן רוצה ללמוד עוד קשירות, נראה אם ומתי זה יקרה🤭

תמיד מוצאת בטופטן או בחנויות בגדים בעונות מעבר.
ולמדתי כמה קשירות וזה משדרג ממש! תראי סרטונים ביוטיוב, זה לא מסובך.

לק"י

אולי נגלה משהו שאני אוהבת.

@חגהבגה כמה סרטונים מעולים על קשירת מטפחות!!!

ויש לי פה ושם מעוצבות... אבל אין ספק שבגלל המחירים שלה אני לא כ"כ נכנסת להתרשם יותר מדי...

מאוד מאוד מיוחד. לא סתם ככה.. אפילו לא לשבת רגילה..
וזה עולה כמו בגד.. הזוי..

יש כמה סיבות (לא יודעת אם אפשר לכתוב פה), וספציפית לגבי המבצע הזה, אין לי כוח לעומס שיש לה על האתר, אני מרגישה בלחץ לקנות, להחליט מהר, ובסוף עד שמשהו זז, לא בטוח ישאר מה ששמתי בסל.

מעדיפה לשלם קצת יותר ולהינות יותר מחווית הקניה (גם אם היא אינטרנטית).
רק קצת חבל לי על הטייצים, כי הם באמת יפים

מטפחות מבדים פשוטים/ליומיום זה באמת יקר.. רוב המטפחות שלי לא עוברות את ה60 שח.
אבל למטפחות חגיגיות ומעוצבות זה נחשב זול. תחשבי שגם הבדים המנצנצים האלה הם נורא יקרים

מוגזם לגמרי

אבל יחסית לשוק היום, של מטפחות מעוצבות, זה כלום....
אז זה הזדמנות להתחדש במעוצבות במחירים סבירים

אבל אני לא הולכת עם מטפחות כאלו אז אולי בגלל זה.
הכי יקרה שלי נראה לי 40 שקלים

ותכשיט עולה יותר מ89 שח

אישית לא מסתדרת עם מטפחות מעוצבות אבל בכיף הייתי משקיעה כזה סכום בשביל מראה יפה בארוע, שמלות גם יקרות הרבה יותר ואפילו מאפרת שזה חד פעמי (לא שאני מתאפרת... אבל אלה שכן)

ליומיום זה אכן הרבה, הייתי חושבת פעמיים אבל תכלס אם הייתי אוהבת כנראה שהייתי קונה בודדות וחורשת עליהן

מטפחת זה אחד הדברים שיכולים ממש לשדרג מראה

שאם לא עברו שתים עשרה שעות מהשעה הרגילה שלך עד שלקחת את נחשבת מוגנת.. אבל הכל יכול להיות

לק"י

לתבל במלח, כורכום, פפריקה ושמן זית.
לאפות בחום של 200 מעלות עד שאפוי. לא יותר מידי, כי בחימום על הפלטה זה עוד נצלה.

לערבב את התבלינים עם מיונז ואז למרוח על התפוא יוצא מעולה

אפשר לתבל גם במלח, פלפל, פפריקה, אבקת שום, שמן זית ופירורי לחם

לא משנה איזה שילוב תבלינים אני מנסה (היה תקופה ארוכה של חוואיז' ואבקת שום. בינתיים כבר ממ4ֱיצו ועוד לא מצאתי משהו אחר)

אני לא אופה בתבנית אלומיניום! רק בפיירקס.
שמתי לב שזה ממש משנה את הטעם של תפוחי האדמה

מערבבת טוב טוב בקערה עם שמן זית ומלח שיעטוף את החתיכות.. 220 מעלות בתנור, כ 45- 55 דקות.
יוצא מעולה

מניפות תפוחי אדמה של "חן במטבח"

תפוחי אדמה ופטריות בתנור - קל להכנה וטעים במיוחד!
הכי חשוב זה לשמן את התפו"א כמו שצריך מכל הצדדים, רק ככה הם נאפים ומתרככים טוב מספיק גם בלי בישול מוקדם.

השמן הכי חשוב.
אני מוסיפה גם טיפה מים בתחתית. ככה יוצא לי הכי טוב. אבל בשבת לא, אאכ והפלטה נכבית עם שעון שבת כי אסור
אבל בלי תבלינים מיוחדים, רק מלח ופלפל. ומערבבת איזה פעמיים שלא יידבק.

את יכולה לשים שתיים וחצי 3

נותנים 2 מ"ל

ואז נגיד אפ זה רק מי מלח, אז 2 מ"ל שלהם.

אם זה עם וונטולין 0.5 מ"ל, אז מוסיפים 1.5 מ"ל

וכן הלאה לפי הכלל של השלמה ל2 מ"ל. אלא אם כן יש הנחייה אחרת מהרופא כמובן

זה הגיל שזה מתחיל להתאים יותר.

אבל פעם הוצאתי ילדים שהיה להם כזה. והגדול בן 4+ יישב על זה.

אחר כך כבר הרגליים מפריעות לנסיעה

לפי מה שאני מכירה-הרגליים צריכות להיות תמיד על הטרמפיסט.

אם זה טרמפיסט עמידה אז עומדים. ואם זה ישיבה אז שמים את הרגליים במקום המתאים שיש.

לא נוח לקפל את הרגליים. כמו שלנו לא נוח לשבת בכיסאות של ילדים. אבל זה באמת יותר בגיל ארבע ומעלה

(רק איזה מדרגה, שתיים אפשר להסתדר)

כשהילדים צפופים ולא רוצים עגלת תאומים זה ממש נוח

אבל לא לעוד הרבה זמן. כלומר היא הייתה בזה מגיל שנתיים ואני קצת חורגת לגיל 3 אבל באיזשהו שלב זה קטן להם

בשילב יש טרמפיסט אוניברסלי, מתאים מגיל שנה וחצי בערך
יש עגלות מחברות מסויימות שמייצרות טרמפיסט תואם

לא אהב.
גם היה לי מאוד כבד, וגם זה לא היה נוח כי הייתי צריכה להרחיק את הגוף שלי אחורה כדי לא להיות ממש צמודה אליו

אז לא קריטי להתחיל דווקא היום. לדעתי את יכולה לחכות עד אחרי שבת ולראות אם תרגישי יותר טוב.
לגבי העייפות, אני לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע היא מתחילה.
חיבוק, לא קל להרגיש לא טוב, וגם בעלך לא איתך, נכון? את עם ילדים?

נכון בעלי לא פה ואני לבד עם הילדים...

היו בערך מהיום שנקלטתי... זה עובר כערך כשהתינוק בן 4 

לא, זה עייפות פסיכית. מבינה אותך ממש

אני כבר לא יודעת במה לתלות את זה... אם זה מההריון אז השיעול משתפר ויהיה בסדר בעז"ה. אבל אם זה מהברונכיטיס אז זה לא טוב

אבל אצלי בהריון החולשה היא בלתי נשלטת כזה-

קמה מהספה עוברת למיטה ואז שוב לספה...

מבינה אותך מאד.

וזה בהחלט יכול להראות כעצלות. אבל זה לא..

אני בהריון (בפרט בהתחלה) מקבלת דברים בצורה הרבה יותר חזקה
לדוגמה יש לי אלרגיותיחסית קשות בעונות מעבר
כשזה נופל על תחילת הריון אני חוטפת את זה זוועה. קורסת.