פורום הריון ולידה (עמוד 1305)

לא חושבת שמישהי תגיד לך מה לעשות.. אלא אם כן זה סקר?

אני חושבת שגם אצל אישה שונה הרצונות יכולות להשתנות בתקופות שונות בחיים. אצלי למשל הראשונים יחסית צפופים ועכשיו מכל מיני סיבות מרגישה שצריכה יותר הפסקה

בהצלחה בהחלטות והמון סיעתא דשמיא💓

שלומדים על המצווה, ומבינים שזה שליחות ומסירות שלי למצווה ומקווה ומתפללת שה' יתן לי כוחות למלא את השליחות הכי טוב שאפשר כמו שאר המצוות.

בכוחות ובסדרי העדיפויות.

אני רואה ערך במשפחה גדולה.
אבל הדבר שהכי חשוב לי זה להיות עם כוחות לילדים. וזה השיקול המרכזי מבחינתי.
ככה שאולי באידיאל הייתי חושבת על מרווחים צפופים, אבל מכיוון שאני לא חושבת שזה יעשה טוב לי, לילדים, לזוגיות וכו'. זו לא אופציה. גם אם זה צובט בלב לפעמים.

וכמובן שכל זוג הוא שונה בהקשר הזה.
לא רואה משהו אחד נכון

אני הכי שמחה בצפופים שלי בעולם, אבל הם רק שניים.
אם את מתכוונת למשפחה ברוכה וצפופה, צריך לקחת בחשבון שזה כולל ויתורים והקרבה וזה תלוי ביכולות שלך ובמצב הנפשי, הזוגי והפיזי..
אני רואה הרבה נשים ששמחות שבזה ורואות בזה את שליחות חייהן, ועם זאת לפעמים אני קוראת פה שרשורים על כל מיני דברים שגורמים לי לחשוב - למה להיכנס לזה?
אבל אני מבינה שזה לא עניין שכלי בלבד ואני יודעת שהשם נותן כח ואפילו אני לפעמים חושבת לעצמי - מה אם היו לי עוד ילדים וכמה אני באמת רוצה

אני חושבת בשורה התחתונה שאף אחת לא צריכה לבנות על עזרה מהמשפחה אלא לעשות הכל כדי לעמוד בפני עצמה (זה לא שולל לגמרי עזרה מהמשפחה אלא הכוונה היא לא לבנות על זה בבואך לתכנן משפחה גדולה כדי לא להיכנס למקום שמצפה ובונה על זה ומתאכזב), כי הילדים הם שלנו ולא שלהם גם אם זה אומר עזרה בתשלום וכו ולהוריד סטנדרטים.

כל אחת עושה את הבחירות שלה בהתאם לאמונותיה, כוחותיה, המצב הנפשי, הזוגי וכו',
אבל לבנות על עזרה מהמשפחה לא אמור להיכלל בשיקולים.

שהאדם מתכנן והקב"ה צוחק

זכיתי להכיר גם את ברכת העושר וגם את קשיי העוני בתחום הילודה
ככה שאני לגמרי יכולה לומר לך שהשם לא שאל אותי בדיוק, והן לצפיפות והן להמתנה ורווח יש את הקשיים שלהם ואת היתרונות שלהם
מה עדיף? מה שהשם נותן הכל לטובה

צריך להעיר אותו ממש חזק..לוקח לו 5/10 דקות להתרומם מהמיטה..וקשה לי לשמוע את הבנות קוראות או בוכות כל כך הרבה זמן.
ויותר מזה..אם אני רוצה לפחות כזה לחזור לשינה אז עד שהוא קם כבר נשברת לי השינה או מעדיפה לקום כבר לבנות

בהתחלה לקחו לו 10 דקות לקום באמצע הלילה, לא היה שומע כלום... בהתחלה הייתי מעירה אותו, ומהעצבים על האיטיות שלו הייתי כבר קמה בעצמי ואז שוב מתקשה להירדם כי הייתי מעוצבנת עליו. אבל המשכתי להעיר אותו (כשכבר לא היה לי כח), וברוב הזמן היה ממשיך להתעורר בדיליי. יכולה להגיד לך שאחרי תקופת זמן (ארוכה) היום הוא כבר קם כמו נמר כשאני מעירה אותו, לפעמים זה פשוט עניין של הרגל. עדיין יש פעמים שאני יודעת שזה יהיה חסר תועלת מבחינתי להעיר אותו, ובכל זאת מעירה כי אני כבר באפיסת כוחות, ואז מתאכזבת שהוא לא הצליח להרגיע את הקטנה או משהו. אבל מקווה שגם זה ישתפר עם הזמן. לדעתי הכל עניין של הרגל.

אני קמה לעבוד..

הראשונות יהיה לו קשה ואחכ יקום יותר מהר ויותר מהר
גם אם ההתחלה חלק מהלילות אתם קמים ביחד אין מה לעשות

זה לא יאפשר לך לישון עוד קצת? שהבוקר יהיה התפקיד שלו

אבל כן נשמע שהתרגלתי למשהו..ואנחנו צריכים לשנות

הוא יהיה אחראי לסדר את הבית בערב ואת תלכי לישון מוקדם?
גם אצלנו קשה לו לקום והבנתי שזה הוא, וביקשתי ממנו לעזור לי איך להאריך את זמן השינה שלי (עדיין כשאני מתעצבנת אני אומרת לו-ואתה גם לא קם אליו בלילה! אבל זה לא באמת מועיל;)
אנחנו מדברים על הקושי שלי, אז אצלנו אני מבקשת שהוא יסדר את הבית בערב/יהיה איתו בבוקר (גם אם אני צריכה לצאת מוקדם זה עוזר, כי אם אני צריכה תוך כדי להיות עם התינוק זה לוקח לי יותר זמן, אם הוא מטפל בו אני יכולה לקום מאוחר קצת יותר) וכשזה בא מתוך בקשת עזרה ואחר כך אני גם מראה הערכה למה שהוא עשה זה יותר נעים ...

כן עם הזמן הוא למד לקום יחסית מהר (מסייגת שזה רק כשאנחנו מותרים ואני יכולה לגעת בו ולתת דחיפה כי צעקות הוא לא שומע)
בגדול נגיד הנקות מלא פעמים הוא קם להביא את התינוקת אלי

תודה, אני ממש מתוסכלת

את יכולה להעלות את הרעיונות שעלו פה אבל הפתרון חיב לבוא ממנו, גם כי הוא מכיר את עצמו וגם כדי שיהיה מגויס. לא יעזור להנחית עליו שינויים מלמעלה..

מה שחשוב שהוא יבין כמה את קמה בלילה אחד
וכמה זה קשה לך ומתסכל אותך
ובאמת חשוב שיהיה לך טוב! העייפות הורסת כל חלקה טובה בחיים....

אין פה עניין של פייר או לא הוגן, זה לא משהו שאפשר לדרוש בזוגיות כי אתם אנשים שונים, השאיפה היא ששניכם תרגישו כמה שיותר טוב במערכת הזוגית לא שתהיו שקולים ולכן מה שחשוב פה זה הקושי שלך ולא מי עושה יותר

ולגבי הקימות בלילה- גם אם הוא יעזור זה עדיין יהיה מאוד קשה. מציעה לכם למצוא פתרונות יותר יסודיים שלא תצטרכו לקום כל כך הרבה לתקופה ארוכה, אולי ייעוץ שינה או משהו כזה

בהצלחה!

לא בלילה, אלא בזמן רגוע שהוא ממוקד.

אצלנו גם בעלי לא שומע אותם בלילה, אבל אם אני עייפה מידי ולא מתעוררת, בסוף הוא כן מתעורר.
זה עניין של הרגל.
אחרי שדיברנו על זה כמה פעמים, וגם הערתי אותו באמצע הלילה, הרבה יותר קל לו לקום.

אז לא אגיד לך שאני יותר לא קמה בלילה, רוב הזמן זו אכן אני ששומעת ומתעוררת. אבל אני כבר לגמרי יכולה גם להעיר אותו ולרוב זה גם עובד.

גם אצלנו זה ככה
לבעלי ממש קשה לקום בלילה, זה משבש אותו, קשה לו מאוד לחזור לישון אחר כך, והוא מרגיש שזה לא בכוחות שלו

להרגשתי יש פה שתי אפשרויות:
רק מסייגת שאין לי שלושה ילדים, מאמינה שעם כל ילד דברים משתנים

1. להגיע למסקנה שהוא כן יקום בלילה- אצלנו זה היה כרוך בעוגמת נפש של שנינו לדעתי כי הוא ממש מרגיש שזה לא בכוחות שלו

2. לעשות חלוקת תפקידים -
אני קמה בלילה והוא לוקח על עצמו אחריות אחרת.
אני הרגשתי שזה יותר מתאים לנו.
המציאות שלנו היא שלבעלי ממש ממש קשה לקום, במקום להילחם עם המציאות הזאת החלטתי לעשות את זה בעצמי ובמקום זה הוא שומר על הילד בבוקר או בצהריים כדי שאשלים שינה
זה הוריד ממני הרבה תסכול, והייתי מתוסכלת....
מאוד מקובל היום הדעה שהבעל חייב לעשות הכל כמו האישה,
בתחום הזה זה לא מתאים לנו
בעלי שותף אמיתי בכל התחומים בחיים שחנו ברוך השם אלא שפשוט אנחנו מחלקים אחריות בין התחומים השונים

אני כן חייבת לישון, ואני עומדת על זה אז אני דואגת להשלים את זה בזמנים אחרים בעזרתו

שוב תגיע וסת, אבל דימומים יכולים להיות בגלל הלחץ.או הבהלה

אני חושבת שזה לא כ"כ מצוי,
זה שכמעט לא ענו לך כאן מחזק לי את המחשבה הזו,
קורה שוסת מקדימה בגלל משהו משמעותי, אבל היא לא יכולה להגיע כמה ימים אחרי המקווה, הרי צריך מספיק זמן מהביוץ... יש סיכוי להקדמה בטווח של כמה ימים, לא יותר.
אם כבר, אצלי הטיסות אחרו את הוסת, אבל מדובר על טיסות ארוכות, ולדעתי זה הג'ט לג ולא עצם הטיסה.
אם זו טיסה קצרה (לאירופה), לא הייתי חוששת בכלל.

לגבי פרימולוט נור, מה הניסיון שלך איתו? צריך להתחיל לקחת אותו דווקא אחרי הביוץ.
יש כאן נשים שכתבו שלקחו אותו בשביל חופשה, אבל ההורמונים והעצבים שהגיעו איתו הרסו גם ככה את החופשה 😔.

אבל בכל מקרה, זה ממש משתנה מאחת לשנייה, ואי אפשר כל כך להתחייב מה יקרה על סמך ניסיון של אחרות 🤷

זו טיסה ארוכה...
עם הפרימולטנור יש לי ניסיון רק בתור כלה, ולא זכורות לי השפעות דרמטיות על המצברוח.
לוקחים אותו מיד אחרי ביוץ? כי הרופאה אמרה לי להתחיל כמה ימים לפני מועד הוסת.

בפתח תקווה יש את רחוב חובבי ציון שיש שם המון חנויות בסגנון של x30 וכאלה, שהן יחסית זולות ויש שם מבחר ענק.
בכפר סבא ברחוב ויצמן יש חנות שקוראים לה 'לולה' והיא ממש ממש טובה, יש שם מציאות ממש מוצלחות!
בהוד השרון אין חנויות בגדים לדתיות ורחובות לא מכירה(:
חוצמזה הייתי מחפשת בחנויות כמו לורד קיטש, תמנון..
בהצלחה!

אבל הכל נראה דוסי לאחרונה או מתנחלי במיוחד ברחוב ההסתדרות בפ"ת

לא מצאתי דברים בסגנון שלי מפעם

יצא לי לשים לב לזה אצל אחיות שלי בסגנון שאת מתארת לדעתי..

בקניונים..

ברצ'ה, הדס, שדה בר, הודיה לוביץ'
בהסתדרות בפתח תקווה..

אבל תכלס לפי מה שאת מתארת לדעתי תמצאי יותר בקניונים מאשר אצל מעצבות

אני מחפשת גזרת A יפה, בדים איכותיים נעימים, שמלה חמודה שמחמיאה לגוף,

אורך עד הברך זה סבבה מבחינתי עם שרוול קצר

לא שק נפוח או שרוולים דוסיים ארוכים

אחיות שלי קונות שם, כולל זו שאוהבת רק גזרה ישרה וצמודה...
מה עם מקימי, גולברי?

אבל כן היום הרבה מהסגנון של מעצבות דתיות זה וינטג'😏 מצד אחד את לא רוצה את המותגים הלא דוסים מצד שני את לא בסגנון של המותגים הדוסים......

מרגישה שפעם הייתי נחשקת וחמודה עם בגדים מהממים,

דתיה עירונית שכולם מחמיאים לה על הבגדים ומאז שילדתי התמלאתי וגם האופנה השתנתה הכל משיין, הכל כזה בדים דלוחים ומקומטים פשוטים ומתנחליים ואיבדתי זמן לקנות וגם קו

הכל דוסי ומתנחלי, איפה בנות פ"ת העירוניות קונות?!?!?!?!?

בא לי לחזור להיות פאשניסטה.

ואני בדיוק כששיין צמח ופרח הייתי בהריון ופספסתי את הגל הזה

אני מאלו שעדיין קונות בגדים בבוטיק ב-200 ש300 ש"ח

אולי אסע לתל אביב????

יש שם דברים מהממים. בכל הגזרות וכל הסגנונות וכל המידות ובמחירים שאפשר לקנות גם 10 שמלות שונות..

אין לי זמן להתחיל להתעסק עם הזמנות והחלפות..אין כמו מראה עיניים

ולא רגילה לקנות ב-30 60 שקל עם כל הכבוד

אני לא לגמרי הבנתי מה את מחפשת אבל וואלה לא חושבת שמחיר=איכות בהכרח.. קיצר אני חושבת שמראש פסלת הרבה מקומות שכן יכולים להיות רלוונטיים אבל זה שלך, בהצלחה ומקווה שתמצאי!

כלומר, שהסחורה בינתיים השתנתה לדברים שפחות בסגנון שלך? היה נראה לי שבשיין יש הכל מהכל (אם כי אני צריכה להודות שבאמת לא קונה שם בגדים)

זה נשמע לי בסגנון שלך:
שמלות Archives • נעמה בצלאל

יוקרה. או גולברי קו עירוני כזה אבל גם שם לא תמיד יש ולפעמים הכל של זקנות.

תסתכלי באתר שלה

מקימי,CB, מזל חזות , חן פאשן, ניו יורק בני ברק
יש היום הכל באינטרנט אני בקושי יוצאת לקניות
זה נשמע יותר הסגנון שלך, שעומד על הגוף ולא ׳זרוק׳
יש הרבה חנויות מעצבות חרדיות שמוכרות שני אורכים או אורך ברך עם מכפלת למי שרוצה להאריך (לא המקרה שלך..)

או תמונות אפילו
כנראה יהיה יותר קל למקד אותך..

כי גמאני חשבתי שהסגנון באמת קצת יותר חרדי-מודרני

וכולם תמיד שואלים מאיפה אני קונה.

העניין הוא שלאורך שנות רווקותי היה לי זמן להסתובב, הייתי גם פרפקציוניסטית והסתובבתי שעות לחפש ותמיד מצאתי.

עכשיו כשזה מצב חדש עם ילדים הכל מוגבל כולל הזמן ואז מספיק ששרפתי זמן בחנות שתיים וזה לא היה בכיוון, אין לי את כל היום ולא קניתי כלום וכבר צריכה לחזור הביתה.

מבאס.

כמו נניח מיכל מרטין בגב"ש?

ויש גם את אופנת ניו יורק.

וגם אולי דיסקרט ובקניון בכל החנויות..

אולי את מתכוונת לגזרה עצמה?
שאת מחפשת גזרה מסויימת?

כי אם כן - צריך באמת לחפש. אבל הסגנון - מצוי ורווח בהחלט.

בכלל יש מלא חרדיות שיש להם סגנון כמו שאת מתארת אופנתי עירוני

כל פעם שנכנסת לשדה בר מתבאסת על האורך של השרוולים והשמלות..🤭

זה נשמע שזה מה שאת מחפשת..

ב cala
או ב hagara
אני לא יודעת איפה יש אותן פיזית, יש לחנויות הללו אתר.


(מקווה שהבנתי איזה סגנון את מחפשת).

ולבקש טסטים. אחרי 2 חשיפות הטסט אמור להיות אמין.

אשאל

לק"י

במכבי צריך הפניה לאלרגולוג, והאלרגולוגית שלה עושה טסטים במקום (לא צריך תור מיוחד).

בהצלחה רק למצוא תור פנוי בקרוב🤭
מציעה להכנס מידי שבוע ולראות אם מישהו ביטל (ובינתיים לקבוע איזה תור פנוי שקיים).

עשינו בגיל חצי שנה

ולא אלרגיה ההמלצה היא לפעמים דוקא להמשיך את החשיפה ולא למנוע

אני קבעתי ולא ביקשו הפנייה

והצצתי באפליקציה ותור הכי קורב בחודש אןקטוסר וואט דה פאק

לבן שלי קבעו בדיקת שמיעה לעוד 7 חודשים...

הם מוקדם בבוקר. אבל אם תעשי טלפוני להתייעצות, אולי אפשרי.

זה באותו נושא.
היום הבאתי לבת שלי חביתה וקצת קוטג והיה לה נקודות אדומות מעל לשפתיים.
איך אני מזהה אם זה אלרגיה? לפנות לרופא?
זה לא פעם ראשונה שהיא אוכלת ביצים או קוטג..

לק"י

אדמומיות באזור הפה היא ממליצה דוקא כן להמשיך לתת. (לא לוקחת אחריות).
את יכולה לנסות לתת ישר לפה בלי שייגע בעור, לפעמים המגע בעור גורם לאדמומיות.

אגב, היא אכלה חביתה כבר בעבר? או רק ביצים קשות/ ביצים בתוך מאפה וכו'?
ואיזה חלבי היא כבר אכלה?

היא אכלה ביצים קשות, לא חביתה. וחלבי אכלה מעדנים, קוטג... זהו בערך

לק"י

ואם היא אכלה קוטג' כבר הרבה פעמים, פחות סביר שזה גרם לאדמומיות.

ללכת לרופא? לחשוף אותה לזה שוב?

לק"י

אפשר להתיייעץ עם רופא ילדים. הבעיה שהם לא תמיד מבינים בזה....

אם לאמץ את ההמלצה של האלרגולוגית שלנו, אז דוקא כן להמשיך לתת. בהנחה שזה מצב האדמומיות ליד הפה שהיא התכוונה אליו.

בכל מקרה אם את מחליטה להמשיך לתת וגם אם לא תבקשי מרשם לטיפות פניסטיל שיהיה לך בבית. לכל מקרה
תגובה אלרגית לא מופיעה בחשיפה ראשונה אלא בשנייה והלאה
אדמומיות באזור הפה יכולה גם להיות תגובה של העור.
וגם עוד דבר, לבת שלי יצא בטסט שיש רגישות לביצים אבל בפועל אף פעם לא הייתה לה תגובה. אז אם זו לא הייתה חשיפה שניה לא הייתי רצה למסקנות. בפועל אני הייתי מנסה לתת שוב- כמובן לא לוקחת אחריות.
תמיד אפשר פשוט להתיישב במרפאה ולתת, ליתר ביטחון.

והרופאה בדקה טסטים להכל אל תשאלי אותי למה

לק"י

והמדלל/ המים גם התנפח לה?
כי משווים את שאר הטסטים לטסט הנ"ל.

לק"י

לתת מגיל 4 חודשים טעימות של אלרגנים (טחינה, בוטנים וכו') כדי למנוע אלרגיה.
(וגם לתת תמ"ל חלבי כמה פעמים בשבוע מהלידה, אפילו קצת כל פעם).

לק"י

לפעמים קשור להריונות והנקות.

שפעם ראשונה הייתה לי תקופה בלי הריון ובלי הנקה
ירד לי החזה למידה ככ קטנה. הרב. יותר קטן מלפני החתונה...
זה פתאום התחיל להחשיש אותי מה יהיה המידה שלו שאני אהיה כזה בת 45

ולפני הייתה DD

ממי שהתחתנה במידה B והגיעה אחרי הלידות וההנקות למידה F..
יש סיכוי שירד?
אני כבר שנה לא מניקה והמידה לא השתנה לי..
כנראה אצלי זה מהשומן...

אז לי נשמע שכן. אבל אני לא מבינה בזה. רק מעירכה נשים שמשקיעות בתזונה וספורט

התחתנתי B וכרגע F
וממש ממש קשוח לי, בעיקר הכובד.. שמפוצץ חלב בכלל

סיוט..

לא נכנס למינימום לארג .. וזה לא המידהה 😭

גם בחזיות. קניתי משם מעולות ממש וזולות..
קניתי לפני כמעט שנה והן עדין במצב מצויין אפילו שחרשתי עליהן..

תאמת שהרגשתי ממש בזבוז לנסות.
אבל נקרעה לי השבוע אחת שעלה 320 😓
אז נראה לי שאין ברירה ואני אנסה.
יש לך במקרה קישור?

אבל פשוט חיפשתי לפי המידה.
קניתי שני דגמים שונים והייתי מרוצה משניהם..
עלו 50 ש"ח והיתה 20% הנחה אז יצא 40 ש"ח לחזיה שזה ממש כלום...

לק"י

ודוקא לא נתקלתי בבעיה בבגדים כל כך. בחלקם אולי, אבל לא בכולם.

ויש ממש רזות עם חזה ממש גדול..

יש באזור הזה רקמות שומן.
אבל כמו כל דבר זה קשור לגנטיקה, יש כאלו שהרזיה/השמנה ישפיעו עליהן ישר באזור החזה, ויש כאלה שפחות.

כמובן שכמו שציינו כאן הריונות והנקות גם משפיעים ממש. בנוסף, משפיע גם הגיל...

זה קשור גם לגנטיקה,
אבל יודעת שיש גם הרבה שירדו לפחות מידה אחת אחרי שירדו במשקל

גם החזה יורד
וכן להיפך.
מנגד מכירה נשים שהשמינו מאד והחזה לא ממש גדל🤷‍♀️
אז מניחה שזה תלוי גנטיקה.

ואל תקנאי. זה כואב בגב. זה מקשה על לבישת בגדים (מלא שמלות שנתקעו לי למרות שהן בסדר מבחינת המידה שלי).

לשבת פחות טוב וזה גם מבאס

כלומר הייתי גם שמנה וכיום ב״ה רזה מאוד אני יכולה בוודאות להגיד ששומן מגדיל את החזה מאוד .. ירדתי 3 מידות בחזיה אבל אין ספק שזה נטו שומן ונפיחות כזו של שמנות חח

תעודדי אותי שזה אפשרי..

כמה שקלת לפני שהתחלת לרדת?
וכמה את היום?
ואיך ירדת?

תני לי מוטיבציה.. אני בתחילת הדרך...

כיום 53-54 קילו
איך??
קיצור קיבה
ספורט עם מאמנת אישית לאחר הקיצור קיבה
תזונה נכונה ומוטיבציה אבל בסופו של דבר ברור לי שהקיצור קיבה זה הכלי עזר הכי גדול .
הקטע של הספורט וכל המסביב רק הקפיץ את התוצאות למושלמות יותר למשל אמרו לי שארד רק 70 אחוז מהמשקל העודף וירדתי כבר 100 אחוז מהמשקל העודף ואפילו קצת יותר תודה להשם מאושרת קיבלתי את חיי במתנה
שוב מדגישה - הייתי רזה/מלאה כזה תמיד והיה לי טוב
תוך שנתיים-שלוש של דכאונות עליתי 40 קילו שגרמו לי לקבל החלטה לעשות ניתוח אחרת הדיכאון ידרדר למקומות לא טובים
ב״ה מרגישה שנולדתי מחדש מאושרת מהמראה החדש , לא הגיוני שככה נכנסתי/יצאתי מדיכאון רק בגלל מראה חיצוני לא חשבתי שזה ככה רציניי אבל מסתבר שכן
תודה להשם על כל גרם שהתעופף ממני ישתבח שמו🙏🏻❤️
אשמח לעזור בכל שאלה

אני בערך כמוך לפני..
אבל לא מתכננת קיצור קיבה..
מנסה לרדת בקטוגני. הצלחתי 10 ודי נתקעתי..

ואמורים להמשיך ולהתמיד ולראות אם עוזר.

הבעיה רק שהקטוגני לא מאוד בריא ויכול להיות שתרדי הרבה ותעלי הרבה.

 

האם את מוסיפה פעילות גופנית?

מה עם שינה? אם הקטנים ערים אצלך מאוחר כנראה שאת לא מקבלת כל כך הרבה שינה... אני חושבת שזה גם חשוב.

השמינה או לא השמינה...
🤔

ציפורניים- מהרגע שאת רואה שיש לן. הם שורטים את עצמם בלי כוונה. חשוב מגיל 0

אוניברסיטה- נראה לי מגיל חודש, חודשיים.. בהתחלה הם לא יראו שזה בכלל מעניין טותם ולאט לאט עם הזמן יתעניינו. זה גם אחלה זמן בטן.

טרמופלינה- לדעתי זה מגיל 0, אפשר לנדנד אותם וזה נחמד. אישית לא הייתי שמה תינוק שממש רק נולד, אולי מגיל 3 שבועות חודש..

וכן זה לגמרי השלב הזה🙂 לאט לאט הם נהיים יותר עירניים

ככה מדריכים בבית חולים, לפני כן הציפורן עוד מחוברת לבשר וזה יכול לדמם.
אוניברסיטה וטרמפולינה אפשר ממתי שרוצים, אוניברסיטה זה פחות מעניין אותם עדיין אבל טרמפולינה יכול להקל עליך שיהיה לך איפה להניח כשרואה אותך.

בימים הראשונים עם כפפות ואז גוזרת
אחרת הם פוצעים את עצמם

האמת שלא כזה מפריע לי לא לגזור, מה שממש ארוך גם ככה מתקלף ואפשר להוציא בלי מספריים.

אוניברסיטה אחרי גיל חודש חודש וחצי כשמתחילים להבחין בדברים מסביב ולהביט למעלה ולעקוב אחרי חפצים
טרמפולינה זה לא חןבה לשים, אני לא השתמשתי בה למען האמת, לכן לא יודעת לומר אבל מה שכן לא מעל 45 דקות רצוף
ציפורניים גוזזים אחרי גיל חודש כשזה מתחיל להתנתק קצת מהעור ומאוד בעדינות ובזהירות עם מספריים יעודיות לתינוקות (לי יש של מיננה)

ערות סביב חודש וחצי אצלי הוא התחיל לפתח לרמה של אפשר קצת "לשחק"

ופחות ישנים... יחסית.
ציפורניים אחרי גיל חודש אז קצת סבלנות...בנתיים אפשר לשים לו כפפות קטנות.
טרמפולינה שמתי בערך בגיל חודשיים

אני עכשיו התחלתי להשים באונברסיטה הוא בן חודש וחצי

טרמפולינה מגיל לידה שמה אותו שאני רוצה שיהיה ליידי שאני במטבח או אוכלת

אני גוזרת אחרי חודש כמו שאמרו לי בבית חולים

 

ציפורניים- גוזרת מגיל שנה בערך. עד אז הן רכות ונופלות לבד.
כשגוזרים הן יותר צומחות וגם נראה לי נהיות יותר חזקות ופחות נופלות.

השריטות זה בעיקר בהתחלה ממש- שבוע ראשון עד חודש ראשון ככה. שזה ממילא לא זמן שהייתי גוזרת ציפורנים. מקסימום אפשר כפפות (יש בגדי תינוקות שמובנים עם כפפה בסוף השרוול), אבל גם זה לא חובה.

לא עד גיל שנה, אבל כן כמה חודשים טובים.
אבל עם הקטנטונת הנוכחית גיליתי שכבר בגיל חודש-חודשיים הציפורניים לא נושרות לה מעצמן... והיא מצמחת אותן די מהר, כך שכל שבוע לפחות אני גוזרת לה... (ומשתדלת להחזיק את הידיים שלה חזק, כי היא משתוללת קצת)
אז צריך לבדוק כל ילד לגופו, מה מתאים לו

שלה חדות וממש לא נופלות מעצמן

בתקווה שאני זוכרת נכון, כי עברו בערך 6 שנים מאז...
הבן שלי היה עם טונוס גבוה כתינוק. ופיזוטרפיסט המליץ לנו לא לשים אותו בטרמפולינה כי זה רק מחזק את הטונוס יותר. ובאוניברסיטה כן לשים כי הושטת הידים לצעצועים מרגיעה את הטונוס.

לי אמרו מגיל חודש... ואצלי הן ממש לא יורדות לבד, היא ממש שורטת...

לק"י

אני יודעת שזה לא מומלץ.
מפריע להתפתחות שלהם, להזיז את כפות הידיים (משהו כזה).

לא חובה בכלל להשתמש בה. קיבלנו טרמפולינה כשנולד השני, ואחרי קצת שימוש בה פשוט הכנסנו אותה למחסן... הוצאנו אותה רק עם התינוקת הנוכחית (בגיל חודש או חודשיים) כשראינו שהיא עצבנית בשכיבה בעגלה, וזה באמת עזר.
אנחנו עדיין קצת משתמשים בה, בעיקר בשביל לתת לה לאכול, אבל עכשיו זה כבר מסוכן לה קצת כי היא מנסה להתגלגל ממנה... (בת חצי שנה)

זה הצלה ממש.אז זה ממש משתנה מילד לילד..יש כאלה שזה ממש יקל עליהם ויש שפחות...

לי זה שימושי מאוד בכולם ובלי זה אני לא מסתדרת

וכנראה לקטנה שלי יש/היה רפלוקס סמוי... ולילדים הקודמים לא היה ב"ה.

ככה האחות אמרה לי בבית חולים. תכלס אני חיכיתי עוד קצת. ולגזור ממש ישר ורחוק מהציפורן עצמה .

טרמפולינה- מגיל אפס אפשר.
אוניברסיטה- ממתי שקצת ער..ומתעניין קצת בסביבה.אין טעם לשים שם לשינה... סביב גיל חודש אולי...או לזמן בטן אם יש זמני ערות גם לפני כן.

מנה עיקרית: כרעיים עוף או שניצלים
תוספת פחממית: אורז או פתיתים או קוסקוס
תוספת ירק: אפונה או שעועית ירוקה

הכל קל ומהיר ויוצאת ארוחה ביתית ומזינה שגם ילדים אוהבים

הם צמחוניים!

אז אולי מג׳דרה?

אורז וחומוס?

שקשוקה רלוונטי? עם לחמניות?

קציצות עדשים
פירה/אורז/בורגול/מג'דרה
שעועית מוקפצת/אפונה/ירקות בתנור

אפשר להכין בלונז עם טופו מגורר
על פסטה/ספגטי/פירה/אורז

מרק עדשים ירוקות. ממש אהבתי. אפשר עם אורז ליד, וירקות אולי.

בגלל שזה עושה גזים לתינוק
ככה חברה אמרה לי

יש קטניות שטובות להנקה נראה לי

דג?

דג אמנון בתנור ופירה..

או תפו''א בתנור, אורז, פשטידות

למרות הרוטב.. אפשר להביא בסיר ולהעביר לסיר שלה, אפשר לערבב מראש עם האורז ואז זה לא נשפך מדי, אפשר להעביר לכלי פלסטיק עם מכסה...

לק"י

אני מציעה לברר שהם אוהבים את זה.
ולא לנסות מתכונים חדשים ולא מוכרים.

אבל זה נותן טעם לכל האורז.. (מבחינת מחיר)

יש מתכון מעולה שתמיד מצליח עוף ואורז בתנור - הכל בתבנית אחת!

לק"י

מקווה שזה בסדר שלא שאלתי מראש.

פירה עם ירקות מוקפצים (ואם אוכלים דג אז כל סוג שהוא..),
כל סוגי המרקים עם קטניות/ אטריות או סתם אורז ליד..

מתכון של ניקי המדהימה..
מרק שעועית וירקות עשיר מרק שהוא ארוחה שלמה, מרק מעולה ושווה ניקי

אפשר להוסיף ליד קוסקוס או קניידלך..

עם איזו תוספת?
(למשפחה אחרת)

לק"י

אני אישית פחות אוהבת לפרק כנפיים. אבל אם זה מה שיש, זה מתקבל בברכה.

לי בממוצע זה קורה פעם בשנה

הכי נמוכה, ולייבש בשמש לא במייבש כי זה הורס את הסיבים. אני מכבסת ככה פעם בכמה זמן ואפילו עוזר לנפח שלו ולסיבים של הקטיפה להיתפס טוב על הראש

גם ממש יורד הנפח.. אז רואים ומרגישים
ואני מכבסת ביד..

כבר שלוש שנים וחצי, אבל כבר צריכה להחליף מהחודשיים האחרונים.

גם לי יש של הודולה.
אני נשואה שנתיים+
כבר החלפתי פעם אחת ועכשיו צריכה להחליף שוב

ועכשיו הוא מתחיל להראות שהגיעה הזמן להחליף אותו ...

אני לא יישרתי אותו אף פעם, תמיד השארתי אותו מעוגל. ובכללי, שלא יישאר במקום שאפשר למעוך אותו וכו'

וממש יורד לו הנפח פשוט אחרי שנה..

כנראה יעלה פחות מאחד חדש..

וזה נראה נורמלי?

זה אמור להראות סבבה, היא יכולה למלא לך את זה בחומר מילוי כמו מה שיש בזה

ואם זה כבר מחליק אז אפשר או לכבס או לעבור על הקטיפה עם מסקינטייפ או משהו כזה שמוציא סיבים וזה עוזר

אבל אולי נפלתי על משהו ייחודי😁

או שיש לך איזו שיטה סודית..

יצא לך לשים על שיער רטוב? כי הבנתי שזה אחד הדברים שממש יכול להשפיע

כי לי ישאתשלי שנתיים והוא כבר ממש חסר צורה

אצלי בד״כ לא מחליק… ואני גם קושרת יחסית הדוק אבל יש לי חברה שאחרי כמה חודשים ממש נופל לה

יש לי שניים של הודולה, אחד קטן ואחד בינוני, ומרגיש לי שהקטן נשמר יותר טוב. אבל אולי דמיונות...

לא זוכרת בדיוק, שמה אותו כל יום והוא במצב מושלם.

אם הסרט כבר מחליק יש דרך לחדש שימנע החלקה?

אני גם אנסה בעז"ה. נשמע מעניין אם זה יצליח להציל כמה סרטים שיש לי

עכשיו אני עם פס החלקה בלבד,
מתלבטת אם לשנות למשהו שהוא קצת יותר מזה..
שמוסיף קצת קצת נפח ועמידה..

צריך קצת לרדת לכיוון העיר, החנות בצד שמאל.

על המלך גורג
זה לא המקורי של הודולה
אבל אני לא מספיק מבינה בהבדלים...

לכזו שלא.
בסוף שתיהן עושות את העבודה אז חזייה פחות איכותית תחזיק פחות טוב ותגרום לבגד שיושב מעל להראות פחות טוב.

בעיני זה יותר כמו לקנות חולצה ממותג ללקנות חולצה בדוכן בשוק.
אם ישימו לב מה מקור החולצה? לא בטוח, יש כאלו שכן ויש כאלו שלא.
אם באיכות יש הבדל? יתכן. יתכן שאחד יחזיק מעמד יותר זמן והשני לא, ולפעמים גם הפוך. יש כאלה שיפריע להם ויש שלא.

אפשר גם להשוות את זה לסוגי איפור.. אבל יאללה, שתבחר מה שטוב לה. אני רק הצעתי אפשרויות נוספות.

ובאמת ישדברים שמקור וחיקוי מאוד מ נה ויש דברים שלא..
וקשה לדעת מראש

אני הכי לא כזו שקונה ממותגים אבל ממש רואה את ההבדל על נשים מסביבי ביו מי שעם בובון של הודולה למי שעם משהו פשוט יותר..
יכול להיות שיש כאלה שפחות רגישות להבדלים האלה וזה סבבה

ניסיתי אחרים והרגשתי ממש הבדל משמעותי
לדעתי גם רואים מבחוץ מי עם של הודולה ומי לא

טוב לי איך שאני..

אצלי לא מאוד עזר מכמה סיבות
א. התרגילים מבוצעים עם סיוע. אם יש לך מלווה, זה יכול להיות מעולה. אם לא, ובעלך הוא המלווה זה פחות ריאלי. כי בשלב מסוים נאסרים ואז יש פחות אפקטיביות לתרגילים
ב. לא זכרתי הכל ברגע האמת.. וזה מבאס. אם יש לך דולה ואת יכולה לחשוף אותה לשיטה זה מצוין
ג. לא יודעת מאיזה סיבה, אבל גם מה שעשיתי לא היה כלכך אפקטיבי עבורי..

בהצלחה ובחירות טובות!!

אמא שלי בעזה תהיה איתי גם. והיא טובה בדברים האלה... אני גם בונה עליה שתזכור בזמן אמת
תודה יקרה❤️

היה שווה.
לולא זה לא הייתי יולדת ללא אפידורל כמו שרציתי.

החיסרון של המלווה שכתבה מתחדשת לפני משמעותי מאוד.
חשבתי שללידה הבאה אקח דולה שעובדת עם השיטה, או לחילופין אקח איתי מישהי (אמא או אחות) למפגש הכנה עם דולה שמלמדת את השיטה.
קשה מאוד לעשות את זה בלי מלווה, עדיף בהחלט מלווה שלמד ותרגל איתך את התרגילים.


מה שמצא חן בעיניי בשיטה, וגם בהסתכלות אחורה התברר כנכון,
זה נותן לך כלי מעשי להתמודד עם הצירים. זה מה שחיפשתי והיה לי חסר. אני פחות מתחברת לשיטות של דמיון מודרך ומחשבות חיוביות וכו' (גם אצל אמית זה חלק מהשיטה... אבל זה לא העיקר... ובאמת לא הצלחתי ליישם את זה)


עוד חיסרון,
הסרט שלה מוגבל בזמן, ולא יכול לשמש אותך ללידה הבאה בעז"ה. אפשר לקנות אצלה סרט קצר ללידה חוזרת, בעלות נוספת...
אמנם אם למדת אז למדת, ואת יודעת, אבל לא עד כדי כך.

כן, אם אעשה נראה לי אלך יחד עם אמא שלי. תודה!!

מפרטת- - הריון ולידה

 

זה היה שימושי בטירוף!!! ילדתי בזכות הטיפים פה 2 לידות בלי אפידורל

ואני מאד נהניתי! עכשיו אני לקראת לידה שניה ומרגישה מאד רגועה מהבחינה הזאת שיש לי את הכלים להתמודדות עם צירים. זה משהו שהגוף זוכר. כמובן שתמיד צריך תפילות ולקוות שהלידה תתפתח כמתוכנן, אבל בתחום ההשתדלות זה מרגיע...

עזרת מלווה. זה לא מדויק. אנחנו נאסרנו מתחילת הלידה ואמא שלי לא היתה כל כך בקטע לעזור לי פיזית ועדין זה תרם לי מאד!
הקטע של התרגילים שלה זה שיש את אותו עקרון של תרגיל בכמה וריאציות שונות כל אחת בוחרת מה שמתאים לה. אחת מהוריאציות היא בהשענות על קיר או משענת של כסא ואני ממש אמצתי.

עשיתי לפני לידה ראשונה, ולמרות שבסוף ילדתי עם אפידורל ולא השתמשתי המון בתרגילים, הרגשתי שבאתי מוכנה ועם כלים טובים להתמודדות עם הצירים
וגם אם אמא שלך תהיה איתך בלידה אמית מרשה להראות גם לה את הסרט וזה משמעותי ממש! אמא שלי ראתה לפני (ואני ראיתי עם בעלי וגם הלכתי איתו למפגש הכנה) וככה שניהם ידעו לכוון אותי ולעזור לי

ילדתי לידה ראשונה ללא אפידורל, בלי להכיר את השיטה. בעיקר בתנועתיות, תנועות אגן, כדור...

עשיתי את הקורס לפני הלידה השניה, עם המלווה שלי. לא הסתדרתי עם התרגילים עם עזרה, כי אני טיפוס שבלידה לא מסוגלת שנוגעים בי. השתמשתי בגרסה לבד, עם משקוף בעיקר.
זה עזר לי לעבור את הצירים, אבל נתקעתי 6 שעות עם צירים נוראיים בפתיחה 5 בערך. הלידה לא התקדמה, וסבלתי נורא. החיסרון של התרגילים הוא שהם דורשים המון כוח מהגוף, הרגשתי שהם עייפו אותי וכבר לא יכולתי לעשות אותם. זאת הייתה הנקודה שלקחתי אפידורל וזה קידם לי את הלידה ממש, תוך שעה ילדתי.

אני לא יודעת אם התחושה שלי מבוססת, אולי מישהי שעשתה גם תוכל להזדהות או לסתור, אבל הרגשתי שלפעמים התנוחה דווקא גרמה לי לכווץ ולא לשחרר. בניגוד למשל ללידה ראשונה שעשיתי תנועות יותר מעגליות. מקווה שהסברתי ברור...

ואחר כך כבר לא ממש.

אבל מניחה שיש כאלה שיגידו אחרת...

חושבת שזו הסיבה שגמלי לא עזר..
התרגילים דורשים המון כח וכיווץ.

עשיתם אצל אמית עצמה או אצל אחת המדריכות שהיא הכשירה?
תודה אהובות!!❤️❤️

 

אני בחרתי בזום במקום פרונטלי, היה לי קשה להגיע (הכי קרובה הייתה 45 דקות ממני).

שהיא גם דולה ומעסה, הרגשתי שהרווחתי קצת מעבר.

מישי יודעת איך עובד ההחזר מהבית חולים?
ואפשר לקבל גם אותו וגם את ההחזר מהקופח?
או שזה סותר?
תודה!!

היה לי ממש מעולה, כמעט לא הייתי צריכה את עזרת בעלי (ביחס למה שאמרו פה שפחות אפקטיבי בלי מלווה), ועזר לי ממש עד הסוף כולל הצירי לחץ!

אבל כותבת פה שוב למקרה שמישהו לא ראתה בשרשור השני.

יכולה בשמחה לפרט בפרטי.
אבל מה ש@אמא_טריה_ל-2 כתבה נכון ממש.
וגם- היא מלמדת תרגיל אחד שאפשר לעשות אותו בכמה תנוחות, עם ובלי עזרה.
לא תמיד תרגיל אחד מספיק..

הכי טוב לשטוף במים זורמים וסבון, כמו מקלחת.
הכאב יכול להיות גם מלחץ על השלפוחית בשלב הזה וצורך להתפנות בתכיפות גבוהה יותר...
תרגישי טוב ❤️

זה פשוט אומר שהבדיקה לא נעשה בצורה נקיה וצריך לחזור עליה שוב פעם

לפעמים הרופאה ממליצה לעשות שוב, לפעמים גם זה לא.

אבל רוצה להגיד תודה רבה לכל מי שענתה!

הרגעתן ועזרתן ממש.

 

תרבית נוספות באמת יצאה שלילית ב"ה

 

(באיחור, כי עד שאני מתחברת לניק האנונימי...)

 

 

תתני לעצמך להתפרק איכשהו
זה יעבור מחוש

כבר אין לי כח. הכל, פשוט, הכל מעצבן, וכולם. חוסר סבלנות מטורף. נראה אם תהיה לי אפשרות לישון קצת עוד מעט... הלוואי שזה יעזור

לפעמים כמה דקות של מנוחת הנפש, לבד, עוזרת מאד.

(לקרוא ספר בשקט, לשתות קפה בנחת, אפילו לשים את הראש כמה דקות...)

בהצלחה!

ממש קשה להרגיש ככה

לי זה עוזר...

כל אחת והשיטה שלה...

בדרך כלל זה ערבוב של כמה נושאים ולופים -

וכשאת נותנת לעצמך את ה"תשובות" - הכל יותר מרגיע וקל....

לכתוב על דף/אקסל יכול לעזור...
 

רק מזכירה. זהו מצב רוח אופייני לימי אוגוסט החמים, הארוכים, המתישים, "אמא משעמם לי", הבית הפוך, אין אוכל במקרר, לא החלפת מילה עם בעלך את כבר לא בטוחה איך קוראים לו ומה הוא עושה כאן.
ברור שקמים בבוקר בלי טיפת חשק.

הפתרון שלי
פינוקים פינוקים פינוקים.
לעצמי לילדים.
איפה שאפשר לנוח ולפנק, מה טוב.
גלידה גלידה גלידה...

זה באמת קשה בחופש.. רעיון לשרשור נוסף הזכרת לי אולי יש פה עוד שרשרים שנפתחו בנושא זה?

סליחה על הנצלוש  

הקצב שם פחות מהיר את יכולה לחפש..

המבחנים מאיפה העצבים

תני לעצמך קצת זמן להבין מה קרה ומה יושב עלייך❤
זה אף פעם לא סתם.

ב"ה המשך היום היה יותר טוב, אפילו הספקתי כמה דברים חשובים (ובזמן שהרשיתי לעצמי להתעסק קצת בענייניי הקטן עף מהבימבה 🤦‍♀️) עד ההשכבות ששוב התחרפנתי מהם... ועוד לא סיימתי איתן כי הגדול העיר את התינוק, ועד שהוא סוף סוף נרדם התינוק ער עכשיו 🤦‍♀️ שה' יעזור לי. רציתי ללכת לישון מוקדם כדי לא לקום קרבית מחר שוב פעם... מה יהיה

האם הוא אוכל טוב?

ניסית להשכיב אותו לישון כשהוא מתלונן על עייפות? הוא באמת נרדם?

לא ישן צהריים.. אוכל סביר.. לא אכלן גדול אבל גם לא קיצוני לצד השני..

ולרוב אני לא מעוניינת שהוא יירדם אז לא ממש משכיבה לישון , אבל לפעמים כן שוכב ונח או שנרדם או שקם אחרי מנוחה .. 

מה שמפריע לי זה התדירות של זה וגם ההימרחות הזאת ,הוא נהיה במצב נוזלי כזה , נשמט כזה .. בוכה שארים אותו ושאין לו כוח וכו.. לא משהו חסר שליטה חס וחלילה אבל כן מטריד אותי ..

שיבדוק לגבי השקד השלישי.

שינה לא איכותית זה שינה לא טובה.

Cmv או ebv

אבל בעצם הוא משועמם או רעב?
זה קורה לפעמים...

אם זה תמיד היה ככה אולי עוד זקוק לשנצ או יותר שעות בלילה.
אם זה משהו חדש אצלנו זה קרה לילדון אחד חמוד בתקופה אחרי שחלה בקורונה ומתישהו עבר

הקטן התעורר, אז המנוחה מבוטלת

רוב תודות!

אבל אני בסוף הריון😅

מתכוננת ללילה לבן ;)

שיותר בא לי

אז זה לקנות בקבוק חדש (או לשטוף בקבוק באמצע היום - לא תמיד מתאפשר כי יש ימים שאני לא בבית והבייביסיטר שלנו לא שוטפת בקבוקים 😅)

מאיזה גיל בערך משתמשים בבקבוק שתיה שהוא לא בקבוק תינוקות?

לק"י

לא יודעת מאיזה גיל. הבת שלי בת שנתיים עד עכשיו שתתה מים מבקבוק תינוק אצל המטפלת, ובבית לרוב מבקבוקים רגילים או כוס.
בלילה עדיין מבקבוק תינוק.
תלוי בילד כנראה. אבל בגיל 7 חודשים הייתי משתמשת בבקבוק. עד נניח גיל שנה וחצי לפחות.

יש כוסות שהשטיפה שלהן סתם מסובכת, ויותר קל לשטוף בקבוק.

ולא מכינה בו מטרנה אף פעם, נראה לי עדיף

וגם זה לא ממש

זה שווה את זה..

אפשר לנסות גם את הבקבוקים הפשוטים שעולים 3 ב12 כזה בסופרים

לק"י

בגיל שהם שותים לבד וצריכים יותר שתיה, זה נוח שיש להם בקבוק שהם שותים ממנו על הזמן.

הלשון 😅
כשהיא אוכלת היא עושה כמו ביסים, אבל כשאני נותנת לה כוס רגילה היא עוד לא מסתדרת עם זה. אולי באמת
אנסה ללמד אותה

אבל אחרי קצת זמן הם לומדים.
אני חושבת שבינתיים נתתי קצת קצת מכוס רגילה.

אפילו כשניסיתי לתת לה במימייה שזה כאילו עם פטמה כזה היא השתעלה

וכשניסינו כל דבר אחר לא נתן

הבן שלי שותה מכוס כבר חצי שנה ועדיין מסתבך עם מימיה. זה פטמה כזה אבל קשיחה ואין שליטה על הזרם של המים. בכוס הוא יותר בשליטה.

מה שאנחנו עושים זה בבית כוס עם קש, נתנו לו להתאמן על זה עד שהוא קלט והתחיל לשתות מהקש, זה מאוד דומה ליניקה. בדרכים וכאלה בקבוק זול ופשוט.

קטן, עם ידיות נוח לו ממש.... גם 7 חודשים.

הבת שלי בת שנה
היא לא שותה מים.
בהתחלה ניסינו עם בקבוק של תינוקות, אבל היא רק שיחקה עם הבקבוק.
אחר כך קניתי לה כוס מעבר כזאת, וגם מזה היא לא שותה. לא יודעת עם היא הבינה איך שותים מזה.
ניסיתי גם עם כוס רגילה. היא לא מבינה מה אני רוצה ממנה.

כבר כמה חודשים שהיא לא שותה בכלל מבקבוק.
היא אוכלת מוצקים ויונקת, ואצל המטפלת אכלה רק מוצקים.
היא משלימה נוזלים בהנקה.

עוד מעט היא תתחיל מעון עד ארבע, וכדאי שהיא תשתה במהלך היום.
ומתישהו גם נרצה לגמול אותה מהנקה.

איך מלמדים אותה לשתות מים?

או לשים מעט סוכר, לפחות בהתחלה...

גם אני קניתי כזה לבת שלי בערך בגיל שנה (אולי קצת יותר), אבל היא לא הסתדרה איתה. שמתי בצד ובינתיים שתתה מבקבוק רגיל של תינוקות (בגלל שאכלה פחות מטרנה היו לי בקבוקים מיותרים למים). לאחרונה בעלי לימד אותה לשתות מקש, ומאז היא שותה רק בכוס אימון כזאת

זה לא כוס עם קש.
זה כוס עם פייה כזאת, עם איטון שלא ישפך.
וגם מבקבוק של תינוקות היא לא שותה, רק שופכת.

גם הכוס של הבת שלי ככה, אבל זה על אותו עיקרון

תתני לה בצורה שהמים יגיעו לפה שלה, תחזרי על זה כמה פעמים ביום ואחרי כמה ימים כאלה היא תקלוט את הקטע.

הפשוטים, של ה3 ב10. ותייעדי אותם רק למים.

זה כל כך נח!

אחד בעגלה, אחד על השיש...

עם קש, זה מעולה ובריא. הבאסה שאחרי חצי שנה הוא גילה את הכיף בלשתות מים מבקבוק של מטרנה והלך הכל..
בהתחלה קשה להם עם הקש אבל מלמדים אותם.. מראים להם בתנועות מוגזמות איך שותים

בקבוק מים שמגיע עם הפטמה של הנטורל..
הוא שותה תמל באוונט נטורל
אני יודעת שזה לא הכי אידיאלי אבל הוא שותה יפה ככה
ניסינו עם נוק ולא היה שותה

הוא למד להבדיל מה תמל ומה מים
הוא יודע להוציא מהפה אם הוא לא צמא ולא רוצה מים הוא לא "שותה בכל מחיר כי זה פטמה כמו של התמל'