שרשור חדש
בהמשך לשרשור שלי מאתמול …anonimit48
אני שוקלת ברצינות לחזור לגלולות
לפני ההריון לקחתי יאז, לקח לנו 4-5 חודשים להקלט כי לקח זמן עד שמחזור חזר להיןת עם ביוץ סדיר ותקין.
האם שווה לקחת גלולות ל6 חןדשים נגיד (עד שנרצה בעז״ה להקלט)? או שכבר עדיף שלא אם סחבנו עד עכשיו בלי? כי אני שונאת את ההורמונים האלה וב״ה ממש מצליחה לעקוב עם שמ״פ וכיף לי שמכירה את הגוף והמחזוריות שלו.
אבל ממש ממש קשה לי כבר, מרגישה שזה יכול לעשות ממש טוב לזוגיות אם אחבר חפיסות וכו׳

תעזרו לי להחליט בבקשה כי אני לא סומכת על רופאים שרק דוחפים גלולות 🙏🏼 אני מאוד מתלבטת
אני עם גלולות ומאוד מרוצהמתמטיקס

בעיקרון גלולות זה פיתרון מצויין לטווח של חצי שנה אבל רק את יודעת איך זה ישפיע עלייך מבחינה הורמונלית.

יש גם נוברינג שזה עם פחות הורמונים ואת יכולה לחבר טבעות

גלולות זה יכול להיות פתרון טוב לחצי שנהבוקר אור
ואם כבר לקחת יאז ויודעת שהם משפיעים עליך טוב אז למה לא
בעלי אומר שלהםך חצי שנה זה מעט זמן אז חבל להכניסanonimit48
הורמונים
הןא ממש נגד
ואני אמרתי לו שזה יכול לתת לנו מרווח לנשימה קצת
לדעתי תלוי איך את עם זה..בוקר אור
חצי שנה זה לא מעט בהרבה מובנים..
חיבור חפיסותאחת פשוטה
יכול להועיל ממש לזוגיות שיש מרווח זמן ארוך שמותרים.
אבל הורמונים יכולים ממש לחבל בזוגיות מצד שני.

את צריכה לשים את השיקולים האלו אצלך על כף המאזניים ולהחליט מה גובר על מה.

אצלי הגלולות עשו שינויי מצב רוח מטורפים,דיכאון, פתיל קצת, וחוסר חשק.
כך שעם כל הכיף שבלהיות מותרים הרבה זמן,וויתרתי על זה .

בהצלחה
השאלה אם כדאי בכלל לנסות?anonimit48
במידה ולא יעשה לי טוב צמיד יכולה להפסיק
תלוי איך היה לך בנסיון הראשוןאחת פשוטה
אם היה לך בסדר אז למה לא לנסות?
כדאי לנסות לדעתי, ולהיות עם יד על הדופק..
כאילו להצליח לקשר דברים שקורים שייתכן שהם בהשפעת הגלולות.

לא קראתי את השרשור אתמולדפני11
אבל גלולות יכולות להיות פתרון מצויין בשביל למנוע ובשביל להאריך ימי טהרה.
שימי לב כמובן שהשפעה הורמונלית יש כאלה שזה ממש משפיע עליהן. (אגב עלי כנראה זה כמעט ולא משפיע....)
עוד דבר,לפעמים יש דימומי הסתגלות שיכולים להתארך הרבה זמן (גם חודש) ולפעמים עד רמה של לאסור. אז קחי את זה בחשבון גם במכלול השיקולים.

לגבי כניסה להריון- ממש לא מחייב. אני פעם אחת אחרי גלולות משולבות נקלטתי אחרי 3 מחזורים ופעמיים נוספות אחרי גלולות פרוגסטרון בלי שהגיע בכלל מחזור... אז ככה שזה משתנה מגוף לגוף, משנה לשנה, מהריון להריון. ויכול להיות שתקלטי מיד...

לגבי בעלך והמחשבות שלו על הורמונים- מכירה את זה שזה ממש מבאס לעשות משהו שהבעל לא בעד- אבל במקרה הזה באמת שאת צריכה להיות קשובה לעצמך ולגוף שלך. ההשלכות הם כמעט רק עליך (כם בהקשר של מקווה ובדיקות וגם בהקשר הגופני של השפעות הורמונליות) ככה שאת ההחלטה הזאת כדאי לקבל ממקום "קרוב אצל עצמך" ולא בגלל שהוא רוצה/לא רוצה משהו מסויים.

ולמרות השם הרע שיצא להן (ביושר, יש לציין), בעיני גלולות זאת אחלה אופצייה למי שזה מתאים לה. באמת. הפכו אותן למוקצה וזה לא נכון... יש נשים שזה ממש דרך אידיאלית עבורן. וזה בסדר לגמרי.

בהצלחה רבה!!
ועוד משהו לגבי דימומי הסתגלותדפני11אחרונה
בגדול, ככל שרמת האסטרוגן גבוהה יותר בגלולה- היא עוזרת לרירית להיות יותר יציבה ופחות דימומים של הסתגלות.... אז אם את הולכת על גלולות תבקשי מהרופא גלולות עם רמה בינונית ומעלה, לא רמה נמוכה מידי של הורמונים
סולמות ונחשיםקמה ש.
בס״ד

משתפת אתכן בתחושות שלי מהימים האחרונים.
זה פגש אותי בתחום של ההורות, בעיקר - אם כי לא רק.
אבל קחו את זה למקום שזה ידבר אליכן...
אני מרגישה שזה די מאפיין את החיים עצמם, בסופו של דבר.


סולמות ונחשים
***********

לא עוד נערה, קלילה, זריזה
ומיומנת ברזי פארקי השעשועים.
הגוף הקטן והספורטיבי מזמן פנה את מקומו
לגוף כבד ומסורבל, בעל משקל מכובד של
כמה (וכמה) עשרות קילוגרמים.

אבל מכיוון שבעולם הזה, אין ברירה אחרת
כדי לשרוד
וכדי שיהיה משמעותי
(שהרבה מאד פעמים זה בעצם אותו דבר)

אני שוב משנסת מותניים,
מתגברת על פחד הגבהים
ועל הקואורדינציה הלא-משהו שלי -
וחוזרת לטפס
על עוד סולם עשוי חבלים.

הצעד הראשון מלא נחישות.
אני מרימה כף רגל, ועוד אחת
ומנסה להחזיק מעמד,
בתוך החיים המתנדנדים האלה.

מטפסת לקראת השלב הבא,
השפשוף החזק מכאיב בידיים,
הכל גבוה לי מדי,
הכל כבד לי מדי,

אבל אני ממשיכה
ומגלה שבאופן פלאי -
השרירים עושים את העבודה
ויש גם מלאכים טובים שעוזרים בדרך...

והנה, איזה יופי! אני בראש הסולם!

משחק נחמד, תכלס...
אני יכולה!
אני מצליחה!
אני במקום גבוה! ומכאן הכל כל-כך יפה!
איך היה שווה את כל המאמץ...

רעש קל מגיע לאוזניו -
מישהו שם למעלה
שוב מנער את הקוביות...

מספר עלום, שעדיין לא אומר לי דבר.
אני מחשבת את המשבצות -
כשכאב חד מפלח פתאום את קרסולי.
נקישה! נקישה של נחש!
הצילו, הוא לא לבד, יש כאן עוד כמה!

ואני נ-ו-פ-ל-ת...
למטה, מהר, חזק,
רואה לנגד עיניי את כל מה שטיפסתי
ונדמה שהכל, הכל ממש, יורד איתי לטמיון.

סחרחורת וייאוש.
לעולם לא אוכל לנצח.

הנפילה הסתיימה לה.
מבולבלת וחבולה מעוצמת החבטה,
אני פותחת את העיניים, מסתכלת סביב,
ושמה לב -
שלא צנחתי כל-כך הרבה, בעצם...

חזרתי אחורה, בהחלט -
אבל מבט אחד לעבר לוח המשחק
מספר לי שאני במקום לא כזה רע,
עדיין די גבוה אפילו...

ומכיוון שבעולם הזה, אין ברירה אחרת
כדי לשרוד, כדי שיהיה משמעותי
כדי שיהיה טוב,

אני שוב משנסת מותניים,
מתגברת על פחד הגבהים
ועל הקואורדינציה הלא-משהו שלי -
וחוזרת לטפס
על עוד סולם עשוי חבלים,
יודעת שהניצחון הגדול קרוב מתמיד ❤️
ואו ואו ואוווחלומות חלמתי
זה מה שיש לי לומר.
תודה על זה!
וואו, זה נהדר...מתואמת
גם משל מיוחד ומקורי ממש, גם כתיבה נוגעת ומרגשת כל כך... אהבתי מאוד שחזרת על בית המפתח של "אני משנסת מותניים".
מקסים ומחזק💓עוד תשובה
תודה רבה
קמה את מיוחדת!בתנועה מתמדת
איזו הסתכלות יפה על המציאות, והכתיבה ממש חיה וזורמת💓
אהבתי ממש!!
מקסים ממש! תודה ששיתפת!מכחול
כתבת מדהים! קוראת גם אותי פההמקורית
תודה על השיתוף ❤️
יפיפה ועוצמתיoo
מעולה. תודהאורוש3
מהממממממתגלויה
תודה ענקית על התגובות שלכן! + שיתוף קטן-המשךקמה ש.
בס״ד

זה ממש שימח אותי.
ועשה לי טוב על הלב!

וזה גם תמיד מעודד לקרוא שזה מוכר גם לאחרות.

מתייגת כדי שתראו את התודות, אנא קחו את התודה כתודה אישית לכל אחת ואחת מכן 💗

@חלומות חלמתי
@מתואמת
@עוד תשובה
@בתנועה מתמדת
@מכחול
@המקורית
@oo
@אורוש3
@גלויה


ומשתפת אתכן בסיפורון 🙂

היום התגלגלנו (בעקבות איזושהי טעות בתכנון) לגינה שלא היינו בה מקודם. היה שם סוג של קיר טיפוס כזה, עם חורים לידיים ולרגליים, ופתח גדול למעלה שמוביל לבית קטן, ומשם למגלשה. הקיר היה בגובה בינוני. לא גבוה בטירוף, אבל כן יותר גבוה ממני, בפער משמעותי.

בקיץ שעבר, בתקופה הזאת של השנה ממש, כתבתי כאן, על הבת שלי שקצת מפחדת מדברים אתגריים כאלה. בגלל שחשוב לי לנסוך בה אומץ, אמרתי שאני עולה.

אני מתחילה לטפס ו... אמא׳לה, זה כזה מסובך! איפה לשים את הרגליים? והידיים? פתאום מעריכה ברמות את הילדים שמתמודדים עם האתגר בפשטות, כאילו מדובר בהליכה רגילה על המדרכה!

איכשהו מוצאת את דרכי לעוד קצת גובה. הידיים כאובות, כמו בשיר ממש. הגוף גדול ומסורבל, אבל באמת! ואני מפחדת!! בעלי שם למטה, כדי לבטח... אבל גם אומר שאם אפול - ובכן, הוא לא ממש יצליח לעשות משהו...

ניסיון ראשון. מגיעה לאמצע. יורדת.

ניסיון שני. מגיעה לאמצע. יורדת.

ניסיון שלישי, שולחת את ידיי פנימה, אל תוך הפתח של ״הבית״, מחזיקה בכל הכוח בידיים חליקיות, מרימה רגל, מפעילה את שרירי הידיים, שיעזרו לי להידחף פנימה, ובתנועה מהירה - כדי לא לחשוב מדי על הגובה ועל הפחד, ועל הידיים המחליקות! - נכנסת פנימה!!!! מצטלמת עם האצבעות בתנועת ניצחון, ומתגלשת מטה

שתדעו... שהייתן איתי, שם, בגינה 💛

(והבת שלי? היא ניסתה לטפס ולא מאד הצליחה. אבל מצאה מתקנים אחרים ולא מעט אומץ, וטיפסה עליהם ב״ה).
וואו, את מדהימה!מתואמת
ואני הייתי בטוחה שהשיר שלך הוא מטאפורה בלבד...
עכשיו לא אוכל להזדהות איתך 😩
מטאפורה מחייבת (מסתבר) 😉קמה ש.
בס״ד

ואני גם רציתי להגיד לך היום שאת והמשפחה שלך מדהימים, כשקראתי על משחקי הדמיון של הילדים שלך, בפורום השכן 🧡
חמודה את מתואמת
הילדים שלי באמת מדהימים
מתפללת שהיצירתיות שלהם לא תימחק עם כבדות השנים...
אמן!קמה ש.
מהממת את💗שירת חיי🎷🎼


💗קמה ש.אחרונה
מהממת קמהאני זה א
ממש יפה!!!!אם מאושרת
וגם התאור המשך,
כל הכבוד לך על האומץ!
תודה יקרה 💗קמה ש.
וואווווווווווווו😯 מדהיםשירת חיי🎷🎼

באת לי בול בזמן😘

תודה על זה🙏🏻

מצלמת ושומרת...

וואי ריגשת ממש שירת חיי יקרה!!קמה ש.
ואי ממש מדהים!!! ממש מזדהה עם הרגשותלא מחוברת
תודה! 💗💗קמה ש.
מלאות בחלב אחרי לידה והנקה בכ - פריקה של עשירים...אנונימית בהו"ל
כל כך שמחה בחלב. ברכה גדולה!..
והקטני יונק מעולה וזה כל כך משמח!

אבל החזה כבד וכואב.
ומרגישה שהחזיות לוחצות וקצת קטנות.
ואין לי כוח לשלב שהחלב מטפטף ממני ההנקה וגם סתם מקירבה או סתם ממלאות.
והכל רגיש.
והחזה ענק ובכלל אנחנו אצל ההורים וזה כיף אבל אין לי בגדים כי הבאתי בגדים של ההריון והם נראים ענקיים עליי אחרי שרוב הבטן ירדה. ב"ה! אבל...

זהו.
ממש צרות של עשירים...
אבל זה מציק לי ואין לי כוח לזה.

את הגדול יותר הנקתי עד לא מזמן. היה לי קשה להפסיק ואהבתי את תחושת הנתינה שלא ניתנת להחלפה.
אבל מרוב שהשקעתי בהנקה שלו, יש לי פחות כוח לחשוב על הנקה עכשיו: שאבתי מלא מההתחלה כי הוא לא ינק. זה גם יצר הרבה מלאות לא נעימה תמיד... וחזרתי לעבודה במשרה קטנה אבל ממש ממש השקעתי בשאיבות. וזה התיש אותי פיזית ובעיקר נפשית. הלחץ לשאוב מספיק, והלחץ לא לפספס שכיבות עדי שהגוף לא יפסיק לייצר. אז אפילו כל יציאה מהבית לערב הייתה סיפור מלחיץ בשבילי לתקופה גדולה.

ואני רוצה להניק. רוצה מאוד.
וגם מרגישה שאם השקעתי ככה בגדול יותר, 'לא נעים' לי הפעם להשקיע פחות.
ויודעת להגיד יפה יפה שמטרנה זה אחלה ולא רע בכלל.
אבל לא רואה את עצמי משחררת ומסוגלת לתת. לא עכשיו ולא בהמשך.
אז ניגשת כבר עכשיו עם קצת עייפות.

ובא לי לתת לקטני לינוק בהמון התלהבות ושמחה והתרגשות. וזהו.

וואי יצא מבולבל ולא יודעת מה רוצה מכן.
לפחות פרקתי...
זה באמת יכול להיות גם וגם וגם מבלבל כזהאחת כמוני
הסברת ממש ברור למה מצד איד את ממש רוצה ולמה מצד שני זה ממש מאתגר.
מובן. ומותר. קבלי חיבוק
כמה טיפים קטניםרק טוב!
לפחות לגודש- אני יודעת שאומרים לא לשאוב כי זה יגביר, בפועל אצלי ראיתי שזה לא נכון. זה הקל עלי בהחלט. לשאוב ידנית במקלחת (גם בשבת מותר) או עם משאבה ממש. לא לשאוב לריקון של השד אבל כן עד שאת מרגישה הקלה (ויוצאת כמות עד שמרגישים קצת שהשד לא נפוח כמו בלון).
אחרי כמה ימים החלב קצת יותר מתאזן.

ורפידות הנקה, אין ברירה. גם מי שלא מניקה, לוקח זמן עד שהחלב מתייבש ובינתיים צריך. אז לא נראה לי שיש איך להתחמק מזה.

ההתחלה קשה יותר והכל רגיש פיזית ונפשית ומבלבל. אבל שבוע-שבועיים וכבר תתחילי להתאזן קצת. ובהמשך עוד.
ולגבי החזרה לעבודה- אני מצאתי שהכי נוח לי לשאוב במשך החל"ד (להניק צד אחד ולשאוב את השני) ולא להשתגע כשאני חוזרת לעבודה כי זה באמת שיגעון ומאתגר.
מזדהה ממשחושבת4321אחרונה
גם אני שוקלת בכאב להפסיק להניק כי זה ממש קשה.
אצלי גם הפטמות ממש כואבות וההנקה מאד כואבת למרות שעל פניו הוא יונק טוב ותופס כמו שצריך.
מחכה שמשהו יעזור לי להכריע לכאן או לכאן..
חייבת לפרוקהשלך על ה' יהבך
פשוט התחלתי לבכות עכשיו, אתמצת:
אני בחורה חכמה , עם יכולות , לקראת סיום תואר מפרך ומאתגר , התקבלתי לעבודה בתחום שלי. אז למה אני בוכה ? כי אני בכל יום מפחדת להגיע לעבודה ולא להצליח , כי אני מרגישה שקיבלו אותי במקרה ושעשו לי טובה למרות שמתוך מלא אנשים התקבלנו ממש מעט לחברה (הנחשבת) הזאת , מורידה מעצמי ומהיכולות שלי, ונמצאת במקום מצטדק .
כלפי חוץ אני הכי סבבה , עובדת מחייכת ובאמת כיף לי בעבודה עם האנשים ואני גם ממש אוהבת את מה שאני עושה, פשוט הפחד חוסם אותי , הפחד לא להצליח, הפחד לא להיות במקום בטוח.
אבל רגע, אני רוצה את זה הרי- אני רוצה להגיע לעבודה ולאתגר את עצמי וללמוד דברים חדשים, זה השכל. ומצד שני ברגש רוצה את המקום הנוח של יודע כל, אבל אם אדע הכל לא יעניין אותי בעבודה... ואני בהכשרה ובלמידה ומפחדת לאכזב. הכי כואב לי שבשכל אני יודעת מי אני, אבל הרגש מוריד ומונע ממני לממש את היכולות שלי מתוך
שמחה .
מגיעה למצב שבאה הביתה ושוקלת לפתוח מחשב כי יודעת שאצליח כשאני לבד ולא במשרד כשמפחדת להיתקע בנוכחות אנשים. אבל לא רוצה להביא את העבודה הביתה ! זאת הסיבה שלמדתי מה שלמדתי , אז לא פותחת וממשיכה. רוצה להנות מהחופש שלי אחרי שסיימתי מבחנים, לבוא מהעבודה ולא לחשוב עליה ופשוט להנות מלשמוע משהו, מבעלי ומהילד , מסתם לקפל כביסה או לראות סרט . ושוב מחשבה טורדנית- תעשי עכשיו מה שצריך כי מחר אולי לא תצליחי ותתעכבי מעבר למצופה על המשימה ....

תודה למי שקראה .
אין לי זמן להאריךמישהי מאיפשהו
אבל יכולה להגיד לך בקצרה, לגבי הפחד מלאכזב,
שכשהייתי עובדת טריה וכל הזמן פחדתי וחששתי מי יודע מה הבוס שלי חושב עלי, ואולי הוא לא מרוצה, ואני לא יודעת שום דבר, וכו וכו,
אז הייתי מזכירה לעצמי שוב ושוב שאני עושה את המקסימום מבחינתי (בזמן שאני במשרד) ומתאמצת ואכפת לי מהעבודה, וזה מה שאני ומה שאני מסוגלת. לא מתאים לבוס? הוא זה שבחר לקבל אותך, זה כאילו בעיה שלו... אני עושה את הכי הרבה שאני יכולה. אם תהיה לו בעיה עם איך שאת עובדת, הוא כבר יגיד, תהיי בטוחה.
חוצמזה, שאת חדשה בתחום ולא מצפים ממך יותר מדי.
תאמיני בעצמך, את טובה וחכמה ומוצלחת, ואם קיבלו אותך ככה סימן שרוצים אותך איתם, וזיהו כך פוטנציאל מעולה!
בהצלחה ❤️
תקראי קצת על תסמונת המתחזהמכחול
או באנגלית imposter syndrome
מוכר ממש, נפוץ מאוד, ולא מעיד על היכולות שלך בכלל!

בהצלחה
יכולה להביןרק לרגע9אחרונה
אולי קצת להזדהות. כשסיימתי תואר והתקבלתי לעבודה הראשונה הייתי כל הזמן בלחץ שאני לא מספיקה ולא יודעת מספיק ולוקח לי יותר מדי זמן כל משימה, עד שאמרתי משהו לבוס שלי והוא אמר לי שהוא בכלל לא מצפה מעובדת חדשה להספיק ושיש תקופת למידה. זה מאוד איפס אותי להצליח להרגיע אותי.
תדעי שזו תחושה מאוד נפוצה, במיוחד אצל נשים ושאפשר לעבוד על זה. תאמיני שאת טובה, שאת תצליחי, גם אם לאט לאט בהתחלה, זה ישתפר עם הזמן.
א ו ףףףף השם יתנפש חיה.
חיבוק ענקקקקקקגלויה
קשה.נפש חיה.
אני לא רוצה לפרט יותר מידיי


אבל

פשוט קצת קשה לי.

ואני רוצה שהכל יעבור כבר בנחת.

❤❤❤תהילה 3>
שיעבור בקלות ותגיע הישועה ❤️תותית ואגסית
חיבוק. כגודל הנסיון כך גודל תעצומות נפש שמקבליםאם_שמחה_הללויה
לעבור אותו.♡♡♡
הלוואי🙏🙏נפש חיה.
חיבוק גדול אהובה!! את מדהימה. אין כמוך בעולם.אמא לאוצר❤

את מיוחדת!
ובעזרת השם יהיה טוב!!
מאחלת לך ומתפללת עלייך שתצאי לגאולה פרטית וכללית עם כל עמ"ינשיקה

אמןןןןןן תודה🙏🙏נפש חיה.
"ברוך גוזר ומקיים"מאוהבת בילדי

גוזר גזירה ונותן כח להתקיים ממנה...

 

זה מה שמחזיק אותי.

 

ברור שזה לא מוריד מהקושי... חיבוק

💗💗💗השם בשימוש כבר
בשורות טובות!!
(הייתי בטבריה בקברי צדיקים והתפללתי עלייך)
ממושששששששנפש חיה.
כמה כח נתת לי הרגע.

תודה!
שיהיה רק טוב אהובה.פולשת לרגע**
אתפלל עליך בע'ה.
המון כוחות!!
ריגשת.נפש חיה.
חיבוק גדולזמני לשליש1אחרונה
שאלת התפתחות שנה וחודשייםאמא לאוצר❤

מה ילדה בת שנה וחודשיים אמורה לדעת לעשות?
תודה!

מבחינת דיבור, הליכה, מוטוריקה, מיומנויות, הבנה וכואמא לאוצר❤

מנסה להבין איפה הבת שלי ממוקמת על הסקאלה..
תודה מראש אהובותאוהב

הבת שלי בת 13 חודשיםכן אני
זוחלת, יושבת, עומדת והולכת עם להחזיק.
עוד אין לה מילים, אבל היא משמיעה קולות כדי לקבל תשומת לב.
מגיבה לשם שלה.
מבינה כשאומרים לה: נשיקה, כפיים, שלום, קוקו
בכללי לגבי הבנה- קצת קשה לדעת מה בדיוק היא מבינה, אבל רואים שהיא יותר מבינה דברים.
בונה מגדל מקובעות, משחילה טבעות, מכניסה מוציאה מקופסה, מדפדפת בספר.
יצירה- לא ניסיתי לאחרונה. פעם קודמת שניסיתי רק אכלה את הצבעים. אני צריכה לנסות שוב צביעה, מדבקות גדולות.
אוכלת טחון וגם חתיכות. עוד לא אוכלת עצמאית עם כפית. (לא ממש ניסיתי לתת לה, אני משאירה לה ללמוד במעון).
זחילה, ישיבה, התקדמות לקראת הליכה (למשל הליכהanonimit48
על רהיטים וכו)
מילים ראשונות
הצבעה על דברים
השחלות לא מסובכות
מדבקות גדולות
מחיאת כפיים
ג׳סטות למיניהן (למשל כיף, להביא יד, נשיקה, שלום, לא עם הראש…) - לא חייב הכל לאט לאט רוכשים.
הבנה של כל מיני הוראות - כשקוראים בשם להסתובב, להביא כשמבקשים ממנה להביא משהו
תודה אהובה!!אמא לאוצר❤

תיכף אכתוב מה היא עושה..
האמת שחשבתי שהיא ממש בסדר
ובימים האחרונים כמה אנשים הלחיצו אותי שלאחושב
ושהיא אמורה לעשות כל מיני דברים שעוד לא עושה...

אל תתייחסי לאנשים. בדרך כלל אנשים זוכרים דבריםanonimit48
מילדים שלהם שעשושבגיל יחסית מאוחר ולאו דווקא בדיוק מתי שאומרים לך.
ואל תילחצי לכל דבר יש סקאלה ❤️
למשל הליכה הסקאלה בין שנה לשנה וחצי
תודה אהובה!!💕💕💕צודקת..אמא לאוצר❤


מגיבהלא מחוברת
אני לא מבינה למה אנשים אוהבים להלחיץ, יש טווח וכל עוד היא בטווח באמת שאין מה לדאוג.
את זוכרת אותה לפני חודשיים? זה בן אדם אחר לגמרי. הקפיצה האדירה שהם עושים מגיל 12-18 היא ענקית, זה ממש מתינוק לפעוט.
היא לא יכולה לעשות הכל בבת אחת אז המוח שלה מתמקד בכמה דברים ואחכ בדברים אחרים. אם היא לא בעיכוב וגם לא בעיכוב בכל הדברים בכלל לא הייתי דואגת.
הבת שלי גם בת שנה וחודשייםלא מחוברת
מוסיפה למה שכתבו
יש התחלה של הבחנה נגיד אצלי אני אומרת לה תביא לי את הספר של הסוס והיא יודעת ולא מביאה לי סתם סוס/ספר .
או שנגיד אני אומרת לה איפה התמונה עם אמא והיום יודעת להצביע לי בתמונה איפה אני.
יש גם התחלה של הכללה נגיד היא יודעת שגם הפרה בספר וגם הפרה במציאות עושים מווווו. (אבל היא נחשפת המון המון לחיות זה יכול להיות בכל דבר) נגיד גם היא יודעת שיש שלט למזגן ויש טלפון מקשים וזה עושה משהו אחר.
יש גם מעגלי תקשורת היא כבר לא מבקשת הכל בבכי. נגיד אני חושבת שהיא סיימה לאכול והיא רוצה עוד אז או שהיא מצביעה לי על האוכל או מחזירה לי את הכפית ליד.
לומר מילים ראשונותאורוש3
גם אם לא מילה שלמה, העיקר שעקבית. גם קולות של חיות ואמ אמ אמ נחשב. לג'ברש לעצמה בשפה מומצאת, להתחיל משחקים סימבוליים עם חפצים- לדבר בטלפון, להאכיל בובה בכלי פלסטיק וכד'.
לזחול ולהיות קצת בכיוון של ללכת (נגיד להעמד וללכת סביב חפצים).
לשחק משחקי קוקו.
להצביע על חפץ שרוצה ואז להסתכל עליך וחזרה על החפץ. זה בעצם ליצור קשב משותף עם ההורה סביב החפץ בבקשה.
להבין הוראות פשוטות.
להשחיל חפצים לתוך חור.
לבנות אולי שתי קוביות.
תראי אני לא סגורה על הכל. כמובן זה גם תלוי מה לימדת אותה ומה שיחקת איתה. ויש טווח וסקלה. אולי תכתבי מה מפריע לך.
תודה אהובות!! מפרטת בפנים מה היא עושהאמא לאוצר❤
זוחלת על 6 כבר כמה חודשים. עכשיו זוחלת ממש מהר 
כנל ישיבה, כבר מלא זמן. 
עומדת בלי להחזיק
הולכת עם הליכון/עגלה/כיסא כבר לפחות 3 חודשים...
התחילה בשבועיים האחרונים לעשות כמה צעדים לבד, אבל בנתיים זה לא מתקדם מעבר לזה.
יש לה בערך 25 מילים אאלט
מצביעה מלא, כנל מוחאת כפיים
משחקת איתנו קוקו כבר כמה חודשים
משחילה קצת, לא ככ אוהבת..
בונה בקוביות בערך 3-4 קוביות ובעיקר אוהבת לשבור מגדלים שאני בונה לה..
חולה על מדבקות😅אם זה היה תלוי בה זה מה שהיא הייתה עושה כל היום
אוהבת גם לצבוע עם טושים/צבעים
פותחת קופסאות ומנסה לסגור
מפשיטה את הבובה ומבקשת ממני להלביש בחזרה😅
מדפדפת בספרים ולפעמים גם כאילו מספרת לעצמה כזה..
כיף, להביא יד, נשיקה, שלום, לא עם הראש…כל זה עושה כבר תקופה
מבינה ממש בדרכ גם בכללי וגם את רוב ההוראות הספציפיות.
כתבתי פשוט לפי כל הנקודות שהעליתם...
אם יש עוד משו שנראה לכן אשמח שתגידו..
תודה ענקית אהובות!! מזל שיש אותכן..💟
נשמעת בובונת 😍😍 מפותחת לגילהיראת גאולה
נשמע שהכל אצלה מושלם. תהני ממנה. זה גיל מהמםאורוש3
לא הבנתי מה הלחיצו אותך?לא מחוברת
לא רואה כאן שום דבר שבעיכוב..
נשמעת מקסימה
ואו 25 מילים זה הרבה!!
מןשלם! חמסה. אל תקשיבי לאף אחדanonimit48אחרונה
רעיונות לפעילויות לילד בן 4 עם בייביסיטרמנגואית
אשמח לרעיונות שהבן שלי בן 4 יכול לעשות עם בייביסיטר.

מה שבנתיים עלה לי : דפי צביעה, ברבצק, משחקים שיש בבית, ללכת לגינת משחקים, לשחק בכדור בחוץ, אופניים.

(בישול/אפייה זה פחות בקטע שלי לתת להם)

תודה
אני גיליתיסליל

לאחרונה את עולם הגזירה הדבקה. הבן שלי אוהב את זה ממש וזה בדיוק מתאים לגיל.

 

עושה את זה לפי כל מיני נושאים, נגיד:

ערימת עיתונים, לחפש כלי תחבורה / אוכל / בעלי חיים לגזור ולהדביק

להדפיס דפים שמתאימים, למשל - פירות וקערה. לגזור את הפירות ולהדביק בקערה.

 

עשיתי עם הבן שלי פעילות בגואש - לקחנו בריסטול לבן גדול, הנחנו על הרצפה ושמנו מסקינטייפ על הבריסטול ככה שנוצרו כל מיני צורות. כל צורה צבענו בגואש בצבע אחר, חלק צבענו בשני צבעים ואז למדנו על ערבובי צבעים. בסוף מורידים את המסקינטייפ ואז נשארות רק הצורות. היה כיף לשנינו.

 

 

זה מסקנטייפ לבן? מנייר?נפש חיה.
רעיון מעולה הגזירות וההדבקות לפי נושאים!!מנגואית
תודה!
(גועש אני פחות בקטע לתת להם...)
אולי צבעי מים? פחות לכלוךיעל מהדרום
לק"י

או פשוט לבקר בסטוק ודומיו ולקנות כל מיני מדבקות/ דברים להדבקה וקשקושים.
מדבקות מיוחדות זה גם רעיון טובמנגואית
הייתי רוצה לקחת אותו לסטוק אבל לא יודעת אם נספיק השבוע...
במקום גואש אפשר טושטושיםבארץ אהבתי
הילדים שלי ממש אוהבים, וזה הרבה פחות בלגן. (לא מאפשר ערבובי צבעים וציורים של דברים מדוייקים עם מכחול, אבל לצביעה של שטח גדול זה ממש נוח, או לעשות איתם הרבה נקודות).
צודקת. ואת זה יש לנו מנגואית
משחקי קופסא (תפוס נוצה למשל).מוריה
משחקי קלפים (למשל- רביעיות לילדים צעירים. מירוץ הצבעים)
אין לנו בבית.. אולי באמת שווה לקנות משהומנגואית
אממטארקו
להקריא לו סיפור
לצאת עם זכוכית מגדלת לחקור דברים
גן שעשועים
לשחק משחקי קופסא(הבן שלי לאחרונה מאוד אוהב רביעיות, תפוס ת'כוס, קלאק קלאק..)
לבנות משהו ממוקד ממגנטים ולשחק בזה בפליימוביל (למשל בנינו גן חיות, בית המקדש, את הבית שלנו)
גזירה
הדבקה
הידוק
חותמות
מדבקות
חול קינטי
צבעי ידיים
טושטושים
חוברות צביעה
וגםטארקו
חישוקים ומטפחות ושירים
לקשט קרטון גדול ולעשות בו דלת וחלון, זו הייתה פה פעילות מתמשכת ומעסיקה מאוד
כמה רעיונות!! תודה רבה!מנגואית

הידוק זה עם מהדק רגיל?
וחותמות הכוונה לחותמת עם צורה כמו פרח/?
כן וכןטארקו
אני פשוט פה עם ילדון משועמם בן 4, אז מבינה לליבך..
כן.. קשה לי (ולו) החופשים הארוכים..מנגואית
נכון. מוסיפה לרשימהמנגואית
אני אוהבתזמני לשליש1אחרונה
לתת לילדים הרבה קרטונים של דברים (קורנפלקס, קופסאות נעליים, נייר טואלט וכו) ןהם מכינים מזה יצירות
נשים שעברו קיסריערגלית
סליחה על ההצפה לאחרונה, פשוט אני לא מכירה במציאות נשים שעברו קיסרי...

כמה זמן מהניתוח הצלחתן לעבור משכיבה לישיבה בלי לראות כוכבים?
אני כבר שבוע אחרי, והמעבר משכיבה לישיבה גומר אותי .. זה לוקח לי בערך שתי דקות כל פעם וכאבי תופת.
יש לכן שיטה איך לקום בצורה שתכאב פחות? ומתי הסיוט הזה נגמר?
עונה לךאורוש3
אצלי בשלב שלך זה כבר היה בסדר. לדעתי אם אין מגמת שיפור תלכי להיבדק. אם יש מגמה אבל עדיין כואב אז תני לזה עוד כמה ימים. בגדול שכבתי, בעיקר בבית חולים בחצי שכיבה חצי ישיבה כזו. ועל הצד של כיוון לרדת. ככה יש פחות דרך. בבית אפשר לנסות לתמוך עם כריות.
לי לקח המון זמןאחרונה בתור
כמוכן תלוי ניתוח, ניתוח חרום זה טראומה לגוף.
בגדול מה שעזר לי זה להסתובב לשכיבה על הצד ואז החזקתי בחפץ שנמצא בצד המיטה (שידה במקרה שלי) ובעזרתו התרוממתי לישיבה על הצד.
כל הפעלה של שרירי הבטן בהחלט זוועה.
עוד שיטה שאמרו לי- לקשור חבל למיטה איפה שהרגליים שלך ואז למשוך אותך אט אט לישיבה באמצעות המשיכה בחבל- ככה שרירי הבטן לא פועלים.
המון בהצלחה! זה לוקח זמן אבל עובר! חיבוק גדול.
ניסיתי עם החבל ולא הצלחתי. זה עבד לך?אורוש3
לגבי לתפוס משהו בצד, נכון.
האמת לא ניסיתי...אחרונה בתור
לי זה עזר האמתמזלטוב
ואי סיוט נוראיPandi99
אולי שבועיים וחצי.?
הייתי פשוט אוחזת בסדין ומתרוממת יחד איתו
ומודה שישנתי בישיבה🙁
גם אני ...{ר}צינית
ברוך בורא מיטות מתכווננות
לקח לי הרבה זמן{ר}צינית
בהצלחה יקרה!!!


תרגישי טוב
את לוקחת משככי כאבים?מתואמת
לי בשלב הזה עדיין כאב, אבל לא ברמה של לראות כוכבים, נראה לי...
בכל אופן, דרך הקימה היא להתגלגל לצד, ואז להיאחז במשהו ולהתרומם באיטיות. זה אמור להקל קצת על הכאבים...
תרגישי טוב!
לא מבינה בקיסרי.. אבל מזל טוב!!באר מרים
חיבוק גדול יקרה!!! בעז"ה שיעבור מהר ובקלות💞אוהבת את השבת
בניתוח הראשון היה באמת קשהריבוזום
ברמה של כמה שבועות אני חושבת. אבל היה לי סיבוך שדרש עוד אשפוזים, תרופות ועוד איזה הליך ויכול להיות שזה בגלל זה. בניתוח השני לא היה סיבוך, הוא היה אלקטיבי, הסגירה היתה שונה, ולצערי לא היתה לי מיטה חשמלית אז לא היתה לי ברירה אלא לקום משכיבה לישיבה בעצמי מההתחלה כבר בבית החולים. תוך כמה ימים אני חושבת שזה היה כבר בסדר.
תודה לכולן ♥️ערגלית
לא היה לי קושי כזה- הסוד: משכחי כאביםאם ל3+אחרונה
חייתי עליהם במשך שבועיים
אחרי שבוע התחלתי להוריד מינונים, שמתי לב לזמנים ביום שהיו יותר כאובים ולקחתי מראש כדור לזמנים האלו )בעיקר בערבים(
בנות יקרות, אחיות שלי - שרשור זהירות בחופש ובכללהמקורית
רואה לנכון להעלות מודעות לכמה עניינים :
1. לעניין של שריפות שפורצות בבתים עקב שימוש לא בטיחותי במכשירים ובמטענים
עקב מס תקריות שהועלו בחדשות.
אנא מכן! מי שילדיה או בעלה מחזיקים באופניים חשמליים, לא להטעין בלילה או כשיוצאים מהבית. אלא אך ורק בהשגחה. כנל פלאפונים. היו מקרים גם של מזגנים שהתלקחו ולכן כדאי מאוד להתקין בבית גלאי עשן
2. אם אתן עושות בריכות ביתיות לילדים (לא מדברת על תשעת הימים, אלא בכלל ) - רק בהשגחה צמודהמולא להשאיר דליים או גיגיות או בריכות חשופות במקומות שילדים יכולים להגיע אליהם
3. עכשיו שהילדים נמצאים הרבה בבית,שמנה לב שאתן מרחיקות חומרי ניקוי או הדברה מהישג ידם ושומרות אותן באריזות המקוריות. כנל לגבי הרחקה של תרופות
4. בישולים, קומקומים רותחים וכו' - להיזהר מאוד עם זה
5. חלונות - אם אין סורגים צריך השגחה. בהיסח רגע של שנייה יכול לקרות חלילה אסון
6. והגזרה הקשה מכל - האוטו החם.

יהי רצון שהשם יסייע בעדנו שלא תבוא תקלה על ידינו ונעבור את החופשה בבריאות ובזהירות!
חשוב! מקפיצהמחי
ככ חשוב!!!!!! הכי חשוב בעולם כולו!!!אוהבת את השבת
תודה רבה!!!!!!
ויישר כח גדול!!
מקפיצה, רק בשורות טובות❤אחתפלוס
הופ ללמעלה! חשוב ממש!!!אורי$
חשוב ממש מקוריתוש תודה!!אמא לאוצר❤אחרונה
חלב שאוב וכאבים בידאין כמו טאטע!
1 .כמה חלב שאוב (בערך) אוכלים בגיל חודש וחצי?
לא נתתי עדיין בקבוק שאוב ותוהה כמה להשאיר.

2. מה עוזר לכאבים במפרק כף היד(תסמונת התעלה הקרפלית?) חוץ מתחבושת אלסטית? אין לי כרגע ולא רוצה שיחמיר .
תודה יקרות!
עונה על 1מחי
תלוי מאוד בתינוק. אצלי אכלו 60 בגיל הזה, וקצת אחרי (לא זוכרת גילאים מדויקים) השארתי פעם 90 וזה לא הספיק. אצלי הם תינוקות קטנים, אם זה משנה.
חיבוק על הכאבים!
לפי גוגל 60-80 מ"למחי
תודה יקרה!אין כמו טאטע!
הוא גדול אז הכנתי יותר.
לגבי 2מאוהבת בילדי

אולי חימום? ופיזיוטרפיה

מנצלשתמישהי מאיפשהו
כמה חלב שאוב אכלו אצליכם בגיל חצי שנה?
100-120 מ"למחי
תודה!מישהי מאיפשהו
הבת שלי אוכלת 110-130. אז זה די דומה בטווח
120, לפעמים 150השקט הזה
לגבי 2אחת כמוני
כדאי ללכת לריפוי בעיסוק.
בגדול, להימנע ממנחים קיצוניים של שורש כף היד. כדאי לישון עם סד לשורש כף יד בלילה (מכינים במכון ריפוי בעיסוק, או קונים מוכן בבית מרקחת - כזה עם חלק קשיח באזור הקדמי של היד), וחימום או קירור של באזור הכואב עשויים לעזור.
תודה רבה! הצעות נהדרותאין כמו טאטע!
אצלי הבונבון בן חודשמחכה להריון

ואוכל 100-110

אבל הוא גדול במשקל

נראלי תשאירי 150 וכמה שיאכל יאכל

בערך 120בוקר אור
אבל רוב הילדים אוכלים פחות. אולי תשאירי שקיתת של 80 ועוד שקית קטנה לגיבוי אם תראי שזה לא מספיק
הייתי משאירה 100 ועוד 30אנונימית_מפה
ואז אפשר לתת לפי כמה שהוא רעב
1. בערך 70פאף
בערך 90 מ"ל אם אני זוכרת נכוןהשקט הזה
1. הייתי משאירה 2 מנות של 60 מ"ליעל מהדרום
תודה לכולכן! השארתי 90אין כמו טאטע!
ומקסימום יפשירו עוד אם צריך .

אגב כמה ימים מותר במקרר?4?
אם המקרר טוב אז 7-8בוקר אור
להריח כמובן
תודה!אין כמו טאטע!אחרונה
חלב טרי?יעל מהדרום
לק"י

אנימנסה לצרף לך קובץ של כל הכללים של החלב השאוב ולא מצליחה.
תחפשי בגוגל תמונות "חלב שאוב".
יווו תודה אהובה! ממש שימושיאין כמו טאטע!
את עובדת עם מחשב הרבה שעות ביום?נעמי_


לא,אין כמו טאטע!
אבל כנראה מתפיסה לא נכונה של התינוק
עןנה על 2תוהה לי
זה קןרה בגלל שכשמחזיקים תינוק לרוב אנחנו מכופפות שורש כף יד לפנים,במנח כזה שרוצה להגן על התינוק ולהחזיק אותו קרוב. אבל תמנעי מכך בכל מחיר. תמיד תמיד כשאת מחזיקה אותו, בין אם סתם ככה, בין אם את מניקה או מאכילה בבקבןק, לוודא ששורש כף היד ממוקם בהמשך ישיר לאמה, ולא בכיפוף. כשאת מניקה/מאכילה בבקבוק להתמך בכריות שיאפשרו לך להשיג יישור בשורש כך יד. לי עזר כרית הנקה שמעליה (כחומר, בחחק האחורי של כרית ההנקה) הנחתי כרית רגילה, כך שיכולתי להשען אחורה בנינוחות וגם הישיים היו רגועות.
וכן כדאי לקנות חבישה ייעודית בסופר פארם..וחו בשביל שזה יזכיר לך לא לכוך את היד
כמו כן ממחיצה על שתי משחות: פרסקינדול, משחה מעולה ממש לדלקות בגידים. בלי מרשם מהסופרפארם. חקנות את הסוג המחמם ולא המקרר. וגם למרוח טראומיל. משחה ללא מרשם גם כן. למרוח על כל איזור שורש כף יד
וואו תודה רבה!אין כמו טאטע!
אנסה באמת טראומיל כי יש לי כבר בבית .ובהחלט אחפש את התחבושת האלסטית..בעבר זה עזר מאוד.
אשתדל לשים לב לאחיזה של הפיצ..כנראה זה בגלל זה. ממש תודה לך!
שרשור טיפוחסליל
מתאים לכן להחכים אותי?
איך מטפחים את הגוף?
בא לי להרגיש יותר מטופחת ומסודרת (אני ממש סבבה גם עכשיו, כן? אבל רוצה מעבר)
אפתח בשרשור כמה תתי קטגוריות ואשמח אם תענו בהם


מוזמנות גם להוסיף קטגוריות משלכן.
תודה רבה!
עור שומני בניגוד לסטיגמה חייב קרם לחותחגהבגה
אפילו עוד ייתר מעור יבז.
טחרי הנקיון, העור מייצר שומן כדי להחזיר לחות
אם מחזירים לחות שמתאימה זה מאזן
בדיקת הריון טופ מד. מישהי מכירה?רק אורחת
עבר עריכה על ידי רק אורחת בתאריך ה' באב תשפ"ב 16:32

עשיתי בדיקה עכשיו וישר זה היה נראה כחיובי!! אחרי כמה דקות נעלם כלא היה ונשאר פס אחד.

מה זה יכול להיות? זו בדיקה אמינה?

מישהי?? סקרניתתתתתרק אורחת


אני חושבת שאני עשיתי בזמנוכבתחילה
וזה באמת היה הריון
סתם שתדעו. בדיקות הריון מאליעקספרס הכי שוותפרח חדש
מזהות הריון מבטא 10
ומחיר ממש זול
קניתי לאחרונה 40 בדיקות ב18 שח
אפשר קישור?שפרה ופועה
מצטרפת להמלצהרק טוב!
זיהה לי יום לפני האיחור בפס ברור ממש.
ומסתבר שכבר כמה ימים קודם גם זיהה פשוט לא חיכתי את ה3 דקות שהיה צריך וזרקתי את הבדיקה. ואחרי שהאחרת יצאה חיובית, הסתכלתי על הקודמת וראיתי גם שם פס בהיר אבל ברור לגמרי.

וגם הכיף שבגלל המחיר לא חששתי לבזבז בדיקות.
היי,תודהרק אורחתאחרונה

אבל יש מצב שנראה חיובי ואחרי כמה שניות הופך לשלילי?

בשעה טובה?בינתייםם
12 יום מהאוביטרל.. לא יכולתי לחכות יותר ועשיתי הערב בדיקת הריון (אני יודעת שמומלץ בבוקר אבל לא יכולתי לחכות.. היה טו מאצ בשבילי) שהראתה קו ממש ממש חלש! (גם בעלי אישר זאת 🤗) מה הסיכוי שזה אכן הריון ולא שאריות של האוביטרל?
מכירות את זה שיש לכן תחושה חזקה שאתן בהריון..? אז בכל ההריונות שלי הייתה לי תחושה כזו ועכשיו אני חוששת להרגיש ככה אחרי מספר של הפלות.. סוג של מוצפת חרדה
חיבוק! שיהיו בשורות טובות 💕מחי
תעשי עוד בדיקה בבוקר
מכירה את זה, הסקרנות הורגת...
תודה אמן!! 💖בינתייםם
הלוואי בעלי קנה רק אחד, ממש הכרחתי אותו חחח הוא העדיף שאני אעשה אחרי האיחור.. חושש שהתאכזב
תעשה בדיקת בטאאור קטן של אמא
זה יתן כיוון יותר טוב.
המון בהצלחה
בעזרת השם בשורות טובות.
בע"הבינתייםם
ביקשו ממני לעשות ביום א משום מה..
אין לי אפילו הפנייה..
אמן תודה רבה! 💖
תבקשי מרופא משפחהאור קטן של אמא
ביקשתי בסוףבינתייםם
מהאחות.. אבל היא ביקשה לעשות את זה רק ביום ראשון, זה יוצא ביום ה19 מהאוביטרל.. מה הקטע?
באמת מה הקטעשירה_11

 אם אפשר לעשות לפני?

מוזראור קטן של אמא
לי תמיד אמרו לעשות ביום ה15
ביוץפורי

אוביטרל הוא 36 שעות לפני ביוץ

בדיקה בדרכ עושים 14 יום אחרי ביוץ ללא קשר אם לקחת אוביטרל.

כנראה אמרו היה לצאת שהדיקה בסופש ובגלל שישי שבת עיכוב עד ראשון....

בשורות טובות

 

אז יכול להיות שהבדיקת הריון לא אמינה כרגע?בינתייםם
לי היה ככהמחכה להריון

זה לא היה שאריות של אוביטרל

לפי דעתי את יכולה לעשות בטא אפילו מוקדם אם את ממש לא יכולה לחכות

זה קשה לחכות הכי מבינה אותך

בהצלחה רבה וחיבוק על ההפלות נשמע לא פשוט בכלל

תודה אהובהבינתייםם
אולי אעשה מחר בע"ה.. אצטרך עוד הפניה בשביל הבדיקה של יום ראשון?
לא נראה ליאור קטן של אמא
בזמנו הייתי צריכה לבדוק הכפלה כל כמה ימים ועשתי באותה הפניה
אבל שווה לך לשאול
אני לא ממש זוכרתמחכה להריון
אבל ניראלי שלא בהצלחה רבה ותעדכני בבשורות טובות
אמןבינתייםםאחרונה
אעדכן בע"ה תודה יקרה 💖
פריקה + צריכה עצות - מטפלת..Lana423
תינוקת בת 7 חודשים, יש לה מטפלת אצלי בבית שאני משלמת לה המוןןןןן כסף
כשאני בבית המטפלת מקריאה לה ספרים, משחקת איתה וכו׳.
יש מצלמה בבית והמטפלת יודעת את זה.. אבל זאת מצלמה שנראה שהיא מכוונת לכיוון אחד, ובעצם רואים טווח רחב ממש.
הייתי היום כל היום מחוץ לבית, והמטפלת פשוט יושבת משחקת בטלפון.. והתינוקת שוכבת על הגב זורקת על עצמה משחקים על הראש (מרימה משחק, משחקת איתו מעל הראש ואז זה נופל עליה) והמטפלת לא עושה כלוםםם
התינוקת זוחלת, המטפלת תופסת אותה ברגליים (לא באלימות..) ומחזירה אותה לידה, כדי שלא תצטרך לזוז מהמקום.

היא כן דואגת לה לכל הצרכים של חיתול אוכל שינה וכו.. אבל עדיין…
כואב לי הלב. היא בכלל לא מסתכלת לה בעיניים. יום שלם.
איך אני אפתח את זה מולה? אני לא רוצה להגיד שהסתכלתי יום שלם..
אני עצובה נורא.. לא יודעת איך מחר אלך לעבודה
וואי מבאסהמקורית
האמת, במקרה כזה אם את בטוחה שהיא לא מתאימה ואת משלמת המון, נשמע שאת לא מקבלת תמורה ולכן את צריכה להיות אסרטיבית.
לעשות שיחה ולהגיד לה שאת חושבת שהיא לא מתאימה. ולפרט למה. לשלם לה את מה שמגיע לה, להכין מראש את הכסף, ולהגיד תודה רבה ולהתראות.

מה שכן, תקחי בחשבון שלא יודעת כמה מישהי אחרת תהיה שונה בהרבה. היום גם אמהות עושות את זה..

ושאפו על המצלמה!
הבעיה שאין לי סידור אחר ואני חייבת לעבודLana423
היא רק עד ספטמבר אז אני מתנחמת בזה..
אבל מה אגיד לה? שראיתי אותה?
אם יש מצלמות, אז ודאי שאת מסתכלת. אין מה להתביישהמקורית
אבל את כן צריכה למצוא משו אחר לפני. אלא אם ויש לך חלופה בינתיים.
כן!פאף
להפך, חשוב שהיא תדע שאת רואה! אין בזה שום בעיה, זה גם ממש מקובל היום...
ואני עם התינוקת עכשיו והיא כזאת חמודה ופעילהLana423
כואב לי הלב שלא זזה כל היום.
וזה לא דורש מאמץ בכלל. לשים לה משחק שמעניין אותה והיא מעסיקה את עצמה… מתגלגלת ומשחקת וזוחלת..
אני ממש ממש עצובה
וואי מבינה אותך. זה באמת קורע את הלבהמקורית
אולימומו100
תעשי לה מן שיחת תיאום ציפיות כזאת?
תפתחי כאילו מעניין אותך איך היא מסתדרת עם הקטנה ועם הסדר יום וכו', ואז תגידי לה מה את מצפה ממנה- משחקים מסויימים, סדר יום מסויים, הדברים שמפריעים לך וכו'... כאילו מן שיחת חתך אמצע כזאת
בת כמה המטפלת הזו?מתואמת
נשמע שהיא רחוקה מתקופת גידול ילדים - בין אם היא צעירה מדי ובין אם היא מבוגרת מדי - ולכן לא מספיק מבינה/זוכרת שחלק מהטיפול בתינוק הוא דאגה לצרכים הנפשיים שלו, ולא רק לאלה הפיזיים.
מסכימה עם הרעיון של לעשות איתה שיחת תיאום ציפיות, וגם להדגים לה איך התינוקת פעילה כשמשחקים איתה, ואיך זה חמוד וכיף אפילו...
ואם גם אחר כך היא מתנהגת ככה, אז באמת עדיף לנסות למצוא פתרון אחר...

(ורק אומרת, שגם אני הרבה עם הפלאפון ליד הילדים, ולא תמיד משחקת איתם ומפעילה אותם
אבל כן, אם הייתי מטפלת כנראה שלא הייתי מעיזה לנהוג ככה...)
אני גםםם ברור, אבל זה באמת היה שעותLana423
במשך 6 שעות (לא ברצף כמובן.. היו הפסקות להאכלה וחיתול ושינה) היא לא שיחקה איתה בכללללל.

היא בת 25, עבדה בגן 5 שנים
אין לה ילדים, כן?מתואמת
יכול להיות שהיא פשוט לא קולטת שאפשר וצריך לשחק עם תינוקות כמו עם ילדים בגיל גן... ולכן בהחלט מתאים לעשות כאן שיחת תיאום ציפיות, בעדינות ומתוך אמונה שהיא טובה.
בהצלחה!
תודה! אנסהLana423
^^תהילה 3>
מסכימה.
להגיד לה מה חשוב לך שיהיה ואם צריך לרדת לפרטים;
אני מעדיפה שלא תהיי בפלאפון/ תהיי בפלאפון רק לשיחות קונקרטיות/
תעשי לך הפסקה של חצי שעה אם את רוצה לנוח כשהיא ישנה או כל דבר אחר
חשוב לי שהיא תוכל להיות בתנועה, שתשחקי איתה, שתקראי לה סיפורים.
אולי לבנות יחד תכנית מה עושים איתה (נניח אוכלת, ואז זמן בטרמפולינה, נחה, לשיר שירים+ משחק חופשי וכו)

אההמממקופצת
אין באמת מה לעשות הרבה עם תינוקת בת שבע חודשים...

מתוך 6 שעות - כמה זמן את יכולה לשבת איתה על הרצפה ולשחק?! תכל'ס זה לא באמת לשחק...

האמת, קצת מבינה את המטפלת. לא חושבת שגם אמא הכי מסורה שיש בעולם באמת יכולה לשחק ולהפעיל ולקרוא סיפור(??) לתינוקת בת 7 חודשים 6 שעות רצוף..

אז לשבת כ---ל הזמן על הפון זה באמת קצת בוטה מידי. מאמינה שסתם אמא הולכת בין לבין לעבודות הבית...
מה תעשה בחורה שכל תפקידה הוא רק לשמור על התינוקת??
תטייל איתה, תשיר לה,תספר ספרים, תגיש לה משחקים...סופי123
ובין לבין גם לגיטימי להיות קצת בטלפון ולתת לה לשחק לידה לבד. וגם- ללטף אותה ולדבר אליה.
אגב, מטפלת זאת לא אמא. היא מקבלת כסף כדי להיות מספר שעות עם התינוקת, זאת העבודה. זו בהחלט עבודה מאתגרת שלא מתאימה לכל אחת, אבל זה לא אומר שצריך לקבל טיפול לא טוב כלגיטימי.
לשיר, לספר ספרים,.להגיד משחקים -קופצת
לתינוקות אחת בת 7 חודשים ייקח נניח חצי שעה, נסחפתי - שעה..
מה עוד?
לטייל זה באמת רעיון טוב.
ונכון, זה באמת לא מתאים לכל אחת..
גם לשחק איתה!פאף
הבן שלי עוד לא בן 7 חודשים וגם אני בפלאפון דיי הרבה, אבל ממש אפשר לשחק איתו! על השטיח לעודד אותו לזחול, לשיר איתו, לעשות לו הצגות-הוא ממש נהנה מזה!
בסדר, לא עושים הכל ברצף סופי123
בבוקר עושים קצת התעמלות ושירים, אוכלים, ישנים, אח''כ מתעוררת יוצאים לטיול, חוזרים, משחקים ומספרים, שוב אוכל, שוב שינה. וכו'. כל תינוקת והלוז שלה. בין לבין יש מספיק זמן להתעסק בטלפון או לקרוא ספר. לשבת במקום אחד ולהיות עם הפלאפון כל היום לא לגיטימי. זאת לא העבודה, לוודא שהתינוקת בחיים ואוכל וישנה. היא מקבלת כסף ולא מעט.
לפותחת- טוב מאד מאד ששמת מצלמות.
מסכימה. קשה לבוא בטענות..שלומית205
רק ההגבלה שלה לזחילה נשמעת לי לא לעניין. כל השאר נשמע לגיטימי..
אין לי בעיה שתהיה בטלפון אני מבינה ממשLana423
אבל היא במשך שעותתת לא הזיזה את העיניים מהטלפון, לא הסתכלה עליה!
ורואים את התינוקת מנסה להשיג תשומת לב, וכלום.. היא עם הראש בטלפון.
זה היה ככה שעתיים וחצי שזה כל זמן הערות שלה..
ואז החליפה לה חיתול ושמה אותה במיטה לישון.
אחכ האכילה אותה, וישר שוב עוד שעתיים וחצי של 0 קשר עין.
אני לא מצפה שהיא תהיה עליה כל שניה, גם לגיטימי לשים אותה נגיד בלול.. אבל להתעלם ממנה? זה ממש כואב לראות
את צודקת במיליון אחוז. ממש עצוב שהסטנדרטיםסופי123
כאלה נמוכים, כאילו מה כבר אפשר לעשות חוץ מלהיות בפלאפון. במקומך הייתי מזכירה לה שיש מצלמות שאת צופה בהן ומספרת לה מה ראית ושזה לא מקובל. משעמם לה? שתמצא עבודה אחרת.
ברור שההתנהגות שלה קיצונית ובוטה.קופצת
וכואב ממש כאמא לראות את זה...

רק רציתי לאזן קצת, כי מתגובות כאן היה אפשר לחשוב שמי יודע מה הלו"ז של התינוק כ"כ צפוף...

אני חושבת שאולי תציגי לה באמת את הגישה המאוזנת. כלומר - אני מבינה שקשה להיות רק עם התינוקת 6 שעות רצוף, מצד שני כן חשוב לי קשר עין, טיפול עם רגש, לדבר אליה, לשחק איתה מידי פעם..

אולי ככה היא תרגיש שאת כביכול מבינה אותה ולא דורשת משהו קצת בלתי ישים...
יש איזון בטוחתהילה 3>
אני מאמינה שהתינוקת גם ישנה חלק מהזמן בכל מקרה.
בכל זאת הנקודה פה היא תיאום ציפיות של מה היא מצפה, עם ירידה לפרטים כי כשמשאירים דברים לפרשנות זה פתח לאי הבנות ואי נעימויות.
סיפרתי לאמא שלי בצהריים שזה מה שהיה ומסתבר שהיאLana423
קפצה אליי הביתה ודיברה עם המטפלת
אמרה לה משהו בסגנון של - ״את מתעקשת איתה שתהיה על הבטן ושתהיה פעילה? כשתינוק כל היום שוכב על הגב ישר אפשר לדעת, רואים עליו - יש לו המון מרץ בלילה, הראש שלו נהיה שטוח..״
נראה אם מחר זה ישפיע, ובכל מקרה אעשה לה שיחה של מה אני מצפה
חחחחח גדולה אמא שלך!!!!😅קופצתאחרונה
שיהיה בהצלחה בשיחה מחר🙏
הי יקרות, שאלה בפנים לנשים בלבד בבקשה!אובי
כאבים יחסית חזקים באזור של המפשעה מבפנים. דקירות כאלו.
עם התקן לא הורמונלי
מה יכול להיות?

תודה מראש לעונות💙
אני חושבת על שני דברים שאולי רלוונטייםלפניו ברננה!
דלקת בדרכי השתן
פטריה
ברוך ה עד עכשיו לא היה לי את שתיהםאובי
אין לי גרד או הפרשות זה ממש כאב פנימי דוקר שורף כזה. אבל לא שורף כשעושה...
אני חושבת ששווה לעשות תרביתלפניו ברננה!אחרונה
לא תמיד כל התסמינים מופיעים..
לגבי פטריה אני פחות יודעת
כמה זמן את עם ההתקן?המקורית
משהו כמו חודשים שלושאובי
כמה זה נורא- ארוחת בוקר רק סנדוויץ עם שמנתאוהבת את השבת
או טוסט של קטשופ וגבנצ לילדים?

לפעמים משלבת גם פרי או ירק

אבל לאחרונה קורה הרבה שנם אוכלים רק את זה..
כמה זה נורא?
אני די מותשת.. אבל זה ככה כבר תקופה..

זה עושה לי ממש מצפון שלא אוכלים מזין😥
לא נורא בכלל!המקורית
את בסוף הריון אחותי! עם סימפ' ועם ילדים סביבך 24/7
אני בלי זה ולא מכינה שום טוסט זה השקעה גדולה מדי בשבילי
יש ימים שאני זורקת עליהם פרוסה עם שוקולד ושלום
תודה רבה על הנרמול! פשוט אני ככה כבר שלושה חודשיםאוהבת את השבת
סימפוז קשוח וכולם איתי

אז זה מנקר בי..
שלא ינקר בך מאמי, הכל טוב ❤️המקורית
אל תהיי ככ קשה עם עצמך.
אחרי הלידה את עלולה לגלות שהסטנדרטים שלך יירדו עוד, אז לא להיבהל.
מה הבעיה?מוריה
תקנו פירות קטנים. שישטפו ויאכלו. כנ"ל ירקות.
שלא צריך לחתוך.
תודה על הנרמול!אוהבת את השבת
ננסה את זה..
אנחנו קונים פירות וירקות במרוכז פעם בשבוע בשלישי רביעי כזה ואז שני שלישי זה תמיד כבר נגמר..
אולי לקנות קצת יותר,מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ה' באב תשפ"ב 12:41
ולסדר בשקיות/סלסלאות לפי יום?
יש לי טיפ לגבי זהמתחדשת11
גם אצלנו הילדים רואים פירות חדשים וישר שועטים.
זה לא באמת שהם רעבים לכלכך הרבה פירות בבת אחת, אבל העיניים מסתקרנות. מה שאני עושה זה מכניסה חלק מהפירות לעומק המקרר וחלק מקדימה
כמובן שאף אחד מהילדים לא טורח לחפש לעומק..
אז בהתחלה הם אוכלים כל מה שהם רוצים, ואז כשמשביעים את הרצון לנסות מהכל, הם נרגעים ואוכלים כרגיל.
בדיוק אז אני מוציאה את הפירות שבעומק המקרר
והפלא ופלא פתאום הם מחזיקים הרבה יותר זמן מקודמיהם
מה רע? כל אבות המזון. את יכולה לבשל סיר של ביצים קבתי 123
ושיקלפו לבד. פירות ירקות ..
כשאני בהריון, ארוחת בוקר זו לחמניה קנויה בלי כלוםיראת גאולה
🤭
או קורנפלקס (שיא הלא בריא מבחינתי)
בשיגרה זה לחם לחמניה או פיתה עם טחינה או שקדיה, ומלפפון שלם.
טוסט זו ארוחה מצויינת, גבינה צהובה זה שומן בריא וחשוב מאוד לילדים. כדאי להוסיף ירק. (רסק עגבניות הוא יותר בריא מקטשופ ומכיל פחות סוכר ותוספים)
אין מצב שאני מכינה 3 ארוחות מושקעות ביום גם כשאני במיטבי! טוסט זו ארוחה חצי מושקעת.... אם נתתי בבוקר טוסט, בערב אתן רק לחם עם ממרח...
טוסט די קבוע פה. או חמאה או חמאת בוטניםאורוש3
זה מה שהם אוהבים. ובואי גם לי לא טעים לחם עם גבינה לבנה לא נעים לומר.
השומן של הגבינות פחות רע לילדים ממה שאני הבנתי.
ברור שעדיף עם ירק או פרי. אבל מה שבכוחות שלך.
נשמע בסדר גמורמתחדשת11
הייתי שמחה לטוסט בין כל הגינגולים
בעיניים שלי זה מושקע
רעיונות לאוכל קליל ומזין
דג בתנור
אורז עם ירקות
בולונז
ממש טוב!מאוהבת בילדי

אצלי ארוחת בוקר זה לחם/ לחמניה/ פיתה.

לפעמים מלפפון או גמבה.

 

הם לא אוהבים ממרחים ותוספות בכלל.

 

אז בארוחת צהריים עוף או דג וארוחת ערב- משתדלת ביצה...

ממ פה הוא אכל היום לארוחת בוקר שוקו ועוגה🙈טארקו
סנדוויץ' נשמע לי ארוחת בוקר מצוינת. פשוט לא היה לנו לחם.. קניתי היום אז מחר אני מקווה שהוא יאכל כריך עם משו שזה ממש אחלה ארוחה בעיני.

ואני לא בהריון ובטח שלא עם סימפי..
מה הבעיה?מחפשת המלצות
אצלי הם תמיד אוכלים לחם עם חמאה-שמנת או משהו כזה בסגנון

ומלפפון הם לוקחים עצמאית כשהם בבית
לכן לוקחים פרי

בסדר גמורפרצוף כרית

בחופש הגדול מותר לחפף

וחוץ מזה שאם אוכלים ירקות/פירות במהלך היום בארוחת צהרים/ערב/ביניים-  זה בסדר בעיניי

לא רק שזה לא נורא - זה טוב!ריבוזוםאחרונה
גם פחמימה, גם חלבון, גם שומן, גם סידן.
נניח, הבת שלי אכלה היום לארוחת בוקר יוגורט עם כפית חמאת בוטנים... ונשארה כך הרבההה זמן עד ארוחת הצהרים. (אמרה שהיא לא רעבה...). טוסט או כריך זה גם מזין וגם משביע!

(כדאי כמובן קמח מלא ובמקום קטשופ עדיף רסק עגבניות בלי סוכר - בעיניי גם יותר טעים וגם סתם חבל עם סוכר כשיש בלי. לפעמים קצת קשה להשיג האמת. יש של יכין. זה רק כהצעות למתישהוא אם תרצי)

כמובן, ירקות זה טוב אבל זה ממש לא אסון אם אין בכל ארוחה. בגילאים הצעירים לדעתי חשוב שיהיה ההרגל לאכול ולאהוב ירקות ופירות הרבה יותר מאשר להקפיד על כך בכל ארוחה וארוחה. גם אצלי הרבה פעמים לא רוצים או שאני לא מספיקה. לא נורא.
רישום לצהרון בית יעקבמאוהבת בילדי

בירושלים.

נפתח? מישהי יודעת איך נרשמים?

הפסק טהרהתמר1411
שלום ,
הפסק טהרה חייב להיות נקי? או זה בסדר אם יש כתמים שבווודאות לא אסורים!
נראה לי שאני עושה יותר מדיי בדיקות לחינם .
הפסק ממש לא חייב להיות נקיבאר מרים
הוא צריך להיות טהור.

יש צבעים שמותרים בהפסק ויש שלא.
(בהפסק מח ירים יותר מבדיקות של שבעה קיים או בכתמים לגבי הצבעים - ולכן צריך להתייעץ עם רב)

הרבה נשים מרוויחות יום או יומיים כי שואלות על הצבע של ההפסק.

אין ברירה, צריך להראות את הבדיקות לרב
צריך להיות *טהור*בימבה אדומה
אם זה בצבע טהור אין שום בעיה

אם את לא סגורה על הצבע, כדאי לוודא עם רב פוסק מראות.
לשאול רבשירה 2
אני זוכרת שרב אמר לי שמלכתחילה עדיף להגיע למצב של עד נקי, אז אני משתדלת לנקות מראש, ואם עדיין יש צבע אז שואלים
זה לא ההנחיה שלמדתיבימבה אדומה
מלכתחילה צריך טהור. אין שום בדיעבד בצבע טהור בהפסק טהרה. זה לימוד שהדגישו לנו הרבה פעמים. מציעה לך לברר עם הרב שלך שוב.
יש הבדל בפסיקות כנראה.שירה 2
הענין שבהפסק אפשר לנקות לפני כן את השאריות, ולהמנע משאלות. בשונה מבדיקה שעושים פעם אחת
לא חושבת...בימבה אדומה
כי אז היו אומרים לנו במכון פוע"ה שזה משתנה לפי פסיקות
אני רואה שפרטו פה על גווניםשירה 2
כשכתבתי נקי התכוונתי לגוון שאין בו שאלה, לא נקי לגמרי. בכל מקרה רק הצעתי לנקות כדי להמנע משאלות, אני פשוט מנסה בבוקר עם עד ורואה מה המצב, ואם צריך עושה את זה שוב, בזהירות ולא ברצך כדי לא להתייבש ודואגת לא להגיע למצב שאני רואה שאריות ברגע האחרון. וכמובן לשאול רב ולא לפסול גם אם העד האחרון יצא בגוון בעייתי.
זה הבדל תהומיבימבה אדומה
כי זה בדיוק מה שרציתי לומר. שנקי מבחינת אין כלום, עד נקי כמו שהכנסתי אותו- זה לא צריך
כדאי שלא תהייה שאלה אבל גם אם יש בהחלט זה יכול להיות סבבה אם רב יפסוק שכך

סך הכל נראה שאנחנו אומרות דברים דומים...
בהפסק יש יותר חומרותמתחדשת11
יש אשכנזים שאומרים שרק צבע ממש שקוף הוא תקין
אצל הספרדים מהידוע לי זה אחרת
בכל מקרה הפסק זו בדיקה קצת שונה משאר הבדיקות
בכל אופן במקרה של ספק, לשאול רב
גם אצל אשכנזים לא רק שקוף הוא תקין..באר מרים
הרבה גוונים של צהוב/שעווה למיניהם טהורים.

לגבי גוונים של חום בהפסק טהרה אכן יש מחלוקת ויש פוסקים שממש מחמירים בזה
כתבתי שיש אשכנזים, לא כולםמתחדשת11
איזה רב אשכנזי פוסק שרק שקוף תקין?בימבה אדומה
בדרכי טהרה יש אזכור על זהמתחדשת11
מכירה היטב את דרכי טהרה ולא זוכרת דבר כזה..באר מרים
ההפך..
יש שם פרק שלם עם תיאור של צבעים שמותרים...
בודקת. אולי אני טועהמתחדשת11
את כן צודקתבימבה אדומה
שבהפסק יותר מחמירים בצבעים, אבל עדין אם יש גוון שהוא טהור, זה מעולה ולא בדיעבד...
ואם מישהי לא יודעת/בטוחה, שתשאל רב, זה וודאי...
נכוןמתחדשת11
רק הזכרתי שזכור לי שהרב אליהו בדרכי טהרה מזכיר דוקא את הצבע השקוף.
עכשיו אני רואה שזה לא כתוב בדיוק כך, אבל זה משתמע מהדברים

בפרק של דיני הצבעים:
הוא מפרט את הצבעים הטהורים ומסייג. אחרי הצבע הלבן מגיע הצהוב

צהב, כמראה זהב או שעוה.. טהור. ויש חולקים ומטהרים רק בצרוף צדדים נוספים להקל. ונוהגים להחמיר כמותם רק בבדיקת הפסק טהרה כי האישה היתה בחזקת טמאה וכדי להוציאה מחזקתה, צריכה מראה שהוא ודאי טהור.

כלומר להבנתימתחדשת11
אפילו צהוב, שנוי במחלוקת ולכן צריך ממש לבן. (חום בעייתי בבדיקה פנימית, כנל אדום ושחור. מה שנשאר הוא לבן)

מזכירה שזה לא לכל הדעות וכל אחת תשאל את רבה

רק העליתי נקודה כדי לחדד שיש יותר חומרות בהפסק
חום וצהוב מקס' שאלהבימבה אדומה
ואחרי ששואלים כמה פעמים והרב מתיר גוון מסויים כבר לא צריך לשאול... סתם נותנת תרחיש שבפועל מה שחשוב זה הטהור ולא הנקי...
צודקת. את האמתמתחדשת11
שבהפסק אני לרוב שואלת
כמעט כל הזמן
אלא אם יוצא שקוף ממש ואז אין ספקות בכלל
כי ידוע לי שזו בדיקה קריטית, ויש בה כל מיני עניינים.
מעדיפה לשאול ולצאת מהספק
גם אני תמיד שואלתבאר מרים
אבל יש הרבה גוונים שאני כבר יודעת שכמעט בטוח שהרב יתיר לי...
יש נשים שגוון זה הטבעי שלהןבתי 123
אם זה צבע טהור לבן צהוב זה בסדר אם גוון אחר אתבתי 123אחרונה
צריכה לשאול רב. אם הוא פוסק שזה טהור הכי טוב לשאול האם זה גוון שאת צריכה או לא צריכה לשאול שוב
בת שנתיים שנגמלת מחיתול שלא מסכימה להתלבשאם_שמחה_הללויה
פעם עבד עליה שהיא תבחר בעצמה מה ללבוש, עכשיו גם זה לא עובד. צועקת בקולי קלות "לא" "לא" "לאאאאאאאא"
עכשיו הלבשתי את הגדולות והחמאתי להן שהן לבושות ושיעשו סיבוב עם השמלות, אז היא הסכימה להתלבש.
אשמח לעוד טריקים...

זאת הפכה להיות משימה קשה להלביש אותה, ויש כאן מזגן..
גבולות ברורים. זה שם המשחק מבחינתיהמקורית
אם ברור לי כשמש בצהריים שלא מסתובבים בבית בלי בגדים, זה מה שיהיה. אז כדאי להיותתבטוחה שאת רוצה להיכנס לזה
איך?
קודם כל, לא להיבהל מהצעקות. זה הקטע הכי קשה אצלי האמת 🥺 ולהבין שיש פה מאבקי כוחות.
דבר שני, אני הייתי אומרת לה שתישאר בחדר ואומרת לה שמי שלא לבוש לא יוצא.
כי - יש מזגן בסלון/ לא מסתובבים בלי בגדים אצלנו בבית/ ככה אמא החליטה. יכול להיות שזה יגרור טנטרום אבל ככה זה בגיל הזה האמת.. 🤷

לא יודעת אם זה עונה לך על השאלה, אבל ככה אני נוהגת
תודה!אם_שמחה_הללויה
ואשמח לעוד תגובות
טוב אחרי נסיונות שכנוע, צדקת,אם_שמחה_הללויה
רק גבולות ברורים עזר.
ככה צריכה להתחיל לנהוג איתה גם בהנקה...
בהנקה האמת אין לי ניסיון, כי לא הפלגתי בגילהמקורית
אבל שמחה שעזרתי
שימי לב שהגיל של הגמילה והשלב הזהאוהבת את השבת
לק"י (לומדת מיעל)

אני זוכרת שקראתי על זה שהם רוצים להרגיש עצמאות על הגוף שלהם וחשוב לעודד את זה.
אולי לשאול אות אם היא רוצה ללמוד להתלב שבעצמה?
זה נותן להם תחושת עצמאות מאוד חזקה
אם היא בוחרת את הבגדים אז שתביא אותם בעצמה מהמדף שלה ולא רק תורה לך מה להגיש לה.. שזה יותר תורם לתחושת "הפיקודיות" ופחות לתחושת העצמאות.
קיצור מה שאני באה להגיד שהיא מבטאת צורך בריא וחשוב לתת לה לבטא אותו ולפתח אותו.

ומצד שני, יש לנו את הגבולות שלנו בבית.. שטוב שנסביר אותם כהורים, בגובה העיניים בתור התחלה, הבית שלנו הוא מכובד ואנחנו מסתובבים בסלון רק בצורה מכובדת- לבושים ,לכן בוא נלך ביחד לחדר ונתלבש כדי שנוכל להיות מכובדים בסלון..
ואפשר להלבש תוך כדי משחקים וכאלה או תוך כדי שמדברים על משהו אחר, אבל להכניס מתווה ברור- כשאנחנו בסלון אנחנו לבושים, רק בחדר מסתובבים ערומים.. זה בעיקר עקביות שלנו...


ורושמת בנקודה חוץ מזה. כתבת שעזר גבולות ברורים- לפעמים הילדים דווקא צריכים את זה מאוד ולפעמים גם בנוקשות, אם הרגשת שהיה לכם טוב אז מעולה...
תרגישי את עצמך ואותה..
את יודעת הכי טוב...

כתבתי בכללי לגבי מה שרשמת בהתחלה בלי להתייחס להמשך השרשור..
בהצלחה!

תודה על התגובהאם_שמחה_הללויה
אני זוכרת שקראתי על זה שהם רוצים להרגיש עצמאות על הגוף שלהם וחשוב לעודד את זה."
כן, בגלל זה נקרעתי בין הצורך לאפשר לבין הצבת גבול ברור.
אני דוגלת בשיטת השילובשלומצ'
(המצאתי כרגע את השם)

מציבה גבול ברור (בבית שלנו אנחנו לבושים. אפשר להוריד בגדים במקלחת)
ושניה אח"כ מנסה טריקים משתנים-
(בוחרת רק אופציה אחת, ומציעה אותה כאילו עכשיו גיליתי שהעולם עגול, יענו בהתלהבות ותיאטרליות)

את רוצה לעשות לי הפתעה? אני אצא מהחדר ואת תתלבשי לבד!

היי! יש לי רעיון! אולי X (הכניסי את שמה של הבובה החביבה עליה) תלביש אותך?

מי שמתלבש מהר יכול לקבל וופל/לראות סרטון/לשמוע שיר/אקריא לו סיפור/מה שעובד אצלך

אחרי שתתלבשי נצלם ונשלח לסבתא/דודה/תשאירי לה הודעה קולית

קיצר, יצירתיות היא שם המשחק, וגיוון. אני לא אוהבת ליצור התניות בהקשר הספציפי הזה.


(ניסיון העבר מספר שתוך 24 שעות כל זה כבר לא יעבוד אצלי. סגולת הפורום, רק הפוך על הפוך)
וואי מןכר הקטע עם סגולת הפורוםאוהבת את השבת
ובכלל בחיים..

למה כשמתלוננים זה עוזר
ושמספרים שמשהו הצליח כבר לא עובד עוד?!

מין עין רעה מאוד חזקה בדברים האלה..
חחחח תודה על הרעיונית לטריקים..אם_שמחה_הללויהאחרונה
אחשוב מה יכול לעבוד אצלה.....
איפה יש מבצעי סופעונה שווים?? תחיכמו אותנואמא לאוצר❤


אני קניתי לא מזמן לבת שליעלמא22
בת 1.8, חצאית וגופיה מידה 12-18, שזאת המידה שלה, והם גדולים עליה..
שאלה לבנות עם גביעוניתאחת פשוטה
איך מתנהלים עם כל הנושא של טהרה?
ממש קשה לעקוב ככה..
לפי הפסיקה של הרב שלי אני אוסרת את עצמי כשיש פדים מלאים.. ואחרי כמה ימים כשרואה שנחלש ונהיה שוב כתמים אז מנסה לעשות הפסק.

אבל בלי פדים פתאום הכל נראה לי יותר מסובך..
גם להכניס גביעונית לפני שנאסרים ולהוציא אחרי 12 שעות בטוח יטמא אותי לא?
אני מכניסה גביעונית רק כשבטוחהעדיין טרייה
שזה אנחנו אסורים. אבל זה על אותו עיקרון של טמפון אצלי.
לגבי הנחלש באמת פחות שמים לב אני שמה לב בבוקר ומוציאה לבדוק שוב לפני השקיעה
במקרה כזה לא הייתי משתמשת בגביעונית מהרגע הראשוןהמקורית
גם אנחנו הולכים לפי הפסיקה הזו ובמידה והייתי משתמשת בגביעונית הייתי מתחילה עם פד ורק כשנאסרים עוברת לגביעונית
עונה תשובה לא לגמרי הלכתית..באר מרים
אם אני רואה דימום בימים שבהם אני אמורה לקבל מחזור
וזה עובר מטפטוף או כתמים לדימום ממש
אז אני מניחה שזה מחזור אפילו אם לפי הכללים ה"הלכתיים" היבשים זה לא מוגדר כמשהו אוסר...
ואם אני משתמשת בגביעונית (תלוי איפה אני נמצאת ומה מתאים לי) אז מהרגע שאני בטוחה שזה מחזור אני שמה..

מוסיפה.. וזה באמת לא הלכתי..
אבל מהרגע שמתחילים כתמים ואיתותים ראשונים יכול לקחת כמה שעות עד שהמחזור מגיע.
בזמן הזה אנחנו נוהגים בהרחקות אפילו שלא נאסרתי - כי ברור לי שהמחזור בדרך. ורק אני מקפידה לא להגיד בפה שנאסרו עד שאני בטוחה לייתר בטחון שהכתמים יפסקו..

וההפך..
שמעתי פעם שיש אפילו יתרון לעשות בדיקה פנימית ולאסור את עצמך יותר מוקדם כי ספירת הימים עד ההפסק מתחילה מהרגע שנאסרתם אז לפעמים אפשר להרוויח ככה עוד יום..
אבל כמובן רק אם וודאי לך שזה מחזור...
אצלי זה לא כמה שעות מהכתמים למחזוראחת פשוטה
זה כמה ימים.. מאז ההתקן
וואי וואי..באר מרים
אז אני מניחה שזה פחות רלוונטי..

באמת לא כדאי להכניס גביעונית לפני שבטוח אסורים..
תכניסי גביענות רק שיש דימום רציניעלה למעלה
כפי שאמרוירוק בעיניים
תכניסו רק כשיש לך דימום רציני
ולגבי הפסק, אני מנסה כאשר בלילה אני רואה שהגביעונית בקושי התמלאה , ביום ממחרת.
את יכולה לרשום לעצמך את הגובה של הדם ביחס לגביעונית והאם ליום ממחרת הצלחת/לא הצלחת
וככה על ידי ניסוי והטיה לדייק כמה שיותר
תודה לעונות ועוד שאלה בפניםאחת פשוטה
יש לי עדיין דליפות.. מה יכולה להיות הסיבה? להחליף לגביעונית יותר גדולה? איך אני יודעת אם אכן שמתי אותה הכי עמוק והיא במקום הנכון?
לי לקח בערך 3 חודשים להבין איך להכניס אותה נכוןבאר מרים
תנסי סוגים שונים של קיפולים.

אם דולף רוב הסיכויים זה כי לא הכנסת נכון או שהיא לא נפתחה כמו שצריך בתוך הגוף
לי אישיתירוק בעיניים
היו לי דליפות בלתי פוסקות כאשר השתמשתי בגביעונית מחומר לא מספיק קשוח לגוף שלי.
כשעברתי לדגם אחר, יותר קשוח, העניין נפתר.
כמובן כל זה אחרי שוידאיתי שיש וואקום, וזה במקום וכו'.
איזה סוג קנית?אוהבת את השבת
קניתי ב80 ש"ח משהו מהארץ והסתדר על הפעם הראשונה.. הבנתי שזה קורה בעיקר עם גביע יותר זולות ולא מקוריות..
נכון קניתי מעלי אקספרסאחת פשוטה
מקישור ששלחו פה פעם
זה עולה בארץ איזה 80 שח ושווה את ההשקעה..אוהבת את השבת
של הנוחות ושאין דליפות בטוח.. גם יש הדרכה צמודה אצל רוב האתרים שאני מכירה..
וזה לכל החיים
ותוך 2 ווסתות זה מחזיר את עצמו לעומת המחיר של התחבושות פדים תחתוניות

ואין את התחושה הלא נעימה של החדפ שם..
באיזה אתרים בארץ אפשר לקנות גבעונית ב 80 שחרימון א"י
קניתי באליאקספרס ואני לא מסתדרת איתה, היא נופלת לי אחרי פחות משעה.
נשיותי, אפונציק, ויש עודאוהבת את השבת
תכף אזכר בעז"ה
אני קניתי ממש זולה בערך 13 ש"חבאר מריםאחרונה
ובהתחלה חשבתי שהיא לא טובה לי..
אבל אחרי 3-4 חודשים התחלתי להסתדר איתה.

כרגע די מרוצה, אבל משתמשת בה רק בימים של השטף הממש חזק..

בימים החלשים לא צריכה כלום.. (קצת שרמן..)
בהתחלה לא זוכרתירוק בעיניים
אח"כ קניתי מותג באמת יותר יקר , אבל זה מחו"ל ולא מגיע עד לפה... בטוחה שיש מלא באמזון
היעזרתי בבלוגריות שמלמדות איך לבחור גביעונית לפי גובה, רמת הקשיחות, גודל, וכו'...